חלק א
To attend this auction live or leave absentee bids
פריט : 52
קושטא ר'
ספר יסוד: פסקי חלה להרשב"א, דפוס ראשון – [קושטא רע"ה-ר"פ 1515-1520]
פסקי דינים והלכות בדיני חלה מאת רבינו שלמה בן אדרת (הרשב"א).
פסקי חלה להרשב"א הוא ספר היסודי ביותר מרבותינו הראשונים על הלכות חלה, והובא להלכה בבית יוסף על הטור הלכות חלה עשרות פעמים.
רבינו שלמה בן אדרת - הרשב"א (ד' אלפים תתקצ"ה - ה' אלפים ע') מגדולי חכמי הספרדים הראשונים, תלמיד רבינו יונה והרמב"ן.
ספריו הם מאבני היסוד של הספרות התורנית. רבי יוסף קארו כותב עליו: "עמוד העולם אשר באורו נראה אור" (בית יוסף יורה דעה סי' ק"י).
[קושטא רע"ה-ר"פ 1515-1520 בערך] דפוס ראשון. ספירת דפים: [14] דף. גודל: 19 ס"מ. מצב: כתמים ופגמים מזערים בשוליים, כריכת עור חדשה.
נדפס ללא שער, בדף הראשון כותרת גדולה: "פסקי חלה להרשב"א ז"ל".
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 240; יערי, הדפוס העברי בקושטא, מס' 84.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 53
קושטא ר'
החיבור הראשון המודפס על הלכות טריפות
הלכות טריפות לרבי דוד בן יחייא – דפוס ראשון [קושטא רע"ה-ר"פ 1515-1520]
דיני טרפות עם הוראות להלכה ולמעשה על פי מנהגי ספרד ופורטוגאל מאת רבי דוד בן יחייא.
חיבור חשוב ויסודי בהלכות טריפות, על חשיבותו תעיד העובדה שרבי יוסף קארו בספרו בית יוסף יורה דעה סי' ל"ט העוסק בהלכות טריפות, הביא את דבריו כסדר וסמך עליו למעלה מחמש עשרה פעמים.
רבי דוד בן יחייא מחכמי ליסבון בדור הגירוש, נשא ונתן עם רבי אליהו מזרחי (הרא"ם). בעת שהגיעו מגורשי ספרד לפורטוגאל, עודד את רוחם וסייע להם מהונו. כאשר הלשינו על רבי דוד לפני המלך יוהאן השני שהוא מעודד את האנוסים לשוב ליהדות, נאלץ לברוח עם בני ביתו לקושטא שבתורכיה.
מחיבוריו נדפסו עוד קב ונקי על ספר משלי (ליסבון ר"נ), לשון לימודים (קושטא רס"ו) ועוד. בנו הוא רבי תם אבן יחייא בעל שו"ת אהלי תם.
[קושטא רע"ה-ר"פ 1515-1520] דפוס ראשון. ספירת דפים: [9] דף. נדפס ללא שער. גודל: 19.5 ס"מ. מצב: טוב, מעט כתמים. כריכת עור חדשה.
ביבליוגרפיה: יערי, קושטא מס' 71.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 54
קושטא ר'
ספר יסוד – מחשובי וראשוני ספרי התשובות שנדפסו
שו"ת הרא"ש, דפוס ראשון – קושטא רע"ז [1517]
שאלות ותשובות להלכה ולמעשה מאת רבינו אשר ב"ר יחיאל (הרא"ש).
מיסודות ספרי תשובות הראשונים ומספרי התשובות הראשונים שהובאו לדפוס, בשלמות ומצב כזה – נדיר ביותר.
התשובות נערכו וחולקו על ידי תלמיד הרא"ש למאה שמונים כללים (לפי נושאים), והמביא לדפוס בקושטא הוסיף גם סימנים. ראה על כך בהקדמתו, מעבר לשער.
דפוס קושטא חשוב מאוד, מהדורה זו הייתה לעיני רבי יוסף קארו והרמ"א וממנה לוקחו דברי הרא"ש שהובאו ב'בית יוסף', מהדורת קושטא לא עברה צנזורה, ויש בה נוסחאות מקוריות שהשתבשו בדפוסים הבאים, אך יש בה גם השמטות רבות (ראה: י, יודלוב, מבוא לשו"ת הרא"ש מהדורת מכון ירושלים).
רבינו הרא"ש (ה' אלפים ה' בערך - ה' אלפים פ"א) מגדולי רבותינו הראשונים, אחד משלושת עמודי הוראה עליהם ביסס רבי יוסף קארו את פסיקותיו בשלחן ערוך (הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש). נולד בגרמניה, תלמיד מהר"ם מרוטנבורג. בשנת ה' אלפים ס"א, ברח לטולידו שבספרד כי חשש שגורלו יהיה כגורל רבו שנתפס במאסר, ובה נפטר.
קולופון: "נשלמו השאלות תשובות להרב רבינו אשר ז"ל היום שלשה ושלשים לעומר שנת ע’ז’ר’ה [לפ"ג] פה קונטשטינה [!] רבתי".
קושטא רע"ז [1517] דפוס ראשון. ספירת דפים: [190] דף. גודל: 27.5 ס"מ. מצב: כתמים וסימני רטיבות בשוליים. בשער ובשולי דפים בודדים שיקומי רסטורציה. כריכת עור חדשה בצבע אדום, עם קופסה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 267; יערי, דפוסי קושטא, מס' 56.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 55
קושטא ר'
רבי יצחק אבוהב – נהר פישון, דפוס ראשון – קושטא רצ"ח [1538]
דרושים על התנ"ך ומאמרי חז"ל מאת הגאון הגדול רבי יצחק אבוהב.
רבי יצחק אבוהב (קצ"ג-רנ"ג) "אחרון גאוני קסטילייא", ומגדולי חכמי ספרד בדור הגירוש. היה רבו של רבי יעקב בירב רבו של הבית יוסף ולכן מכנהו בעל בית יוסף בחיבורו "רבינו הגדול".
לפני הבית יוסף היה ביאורו של מהר"י אבוהב לטור. בשנת הגירוש יצא לפורטוגל על מנת לדבר עם המלך על שיכונם של המגורשים בפורטוגל, ובה נפטר לאחר מספר חדשים. נקרא רבי יצחק אבוהב השני כדי להבדילו מרבי יצחק אבוהב בעל מנורת המאור
הובא לדפוס על ידי בן המחבר רבי יעקב אבוהב - הקדמתו נדפסה בסוף הספר.
נדפס על ידי המדפיס אליעזר בן גרשם שונצינו, בראש השער נרשם שם משפחת המדפיס: שונצין.
נדיר.
קושטא רצ"ח [1538] דפוס ראשון. ספירת דפים: [80] דף. גודל: 22 ס"מ. שיקומי רסטורציה בפינות השוליים.
ביבליוגרפיה: יערי, קושטא, מס' 126.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 56
מכלול יופי, דפוס ראשון – קושטא ש"ט [1549]
ביאורים על כל התנ"ך מאת רבי שלמה בן מלך.
ביאור חשוב ומקורי על כל עשרים וארבע כתבי הקודש, כולל ידיעות חשובות ויסודיות בעניני דקדוק הקריאה.
המחבר
רבי שלמה בן מלך נולד בשנת ר"מ לערך בפאס. בשנת ר"פ שהייתה שנת רעב במרוקו, היגר לקושטא ושם חיבר את ספרו במשך שלש שנים (ראה בהקדמה).
קושטא ש"ט [1549] דפוס ראשון. נדפס ע"י ר' משה פרנס, מסגרת השער היא מבית הדפוס של שונצינו.
מספר דפים: [192] דף. גודל: 28 ס"מ. מצב: חלק מהשוליים קצוצים מעט, בחלקם קצוץ בטקסט בשולי המראה מקומות בגליון. כריכת עור חדשה.
חתימות ורישומים שונים בדף הראשון, ביניהם חתימות מבני משפחת לומברוזו ורבי אברהם חיים מוסאפיה ("אחי"ם ס"ט").
ביבליוגרפיה: יערי, קושטא, מס' 148.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ
>>>
פריט : 57
זכרון תורת משה, דפוס ראשון – קושטא שי"ד [1554]
מפתח גדול ומקיף לכל מאמרי חז"ל בעניני אגדה שהובא בתלמוד בבלי , ירושלמי ומדרש רבה, ערוך לפי נושאים בסדר א"ב, מאת רבי משה פיג'ו.
עם ביאורים קצרים מלוקטים מספרי המפרשים ומספרי גדולי הראשונים: מורה נבוכים, דרשות הר"ן, ספרי עיקרים, עקידת יצחק ועוד.
קושטא שי"ד [1554] דפוס ראשון. מסגרת השער היא מבית הדפוס של שונצינו.
ספירת דפים: [174] דף. גודל: 29.8 ס"מ. מצב: טוב. כתמי מים וזמן, בדרך כלל בהירים. מחיקות וחתימות צנזורה. כריכת דמוי קלף חדשה.
ביבליוגרפיה: יערי, קושטא, מס' 154.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 58
ספר יסוד: שו"ת הרא"ם, דפוס ראשון – קושטא ש"כ [1560]
שאלות ותשובות להלכה ולמעשה מאת הרב הגדול רבי אליהו מזרחי - הרא"ם.
הגאון רבי אליהו מזרחי (רי"ב-רפ"ה) גדול רבני תורכיה בדורו. נודע בפירוש ה'מזרחי' על פירוש רש"י לתורה, שהוא הפירוש היסודי והחשוב ביותר על רש"י.
תשובותיו הם מספרי היסוד של ספרי התשובות, וכל גדולי ישראל שאבו מדבריו. אף מרן ה'בית יוסף' בספרו 'כסף משנה' (הל' גירושין יג, א) העתיק תשובה שלמה מספרנו (סי' כ'), ומהרח"ש כתב בתשובה (אבן העזר סי' ג) שהוא מקובל שהרב מהריב"ל היו בעיניו דברי הרא"ם כמשה מפי הגבורה (הובא בשם הגדולים מערכת גדולים א, קע"ב).
קושטא ש"כ [1560] דפוס ראשון. ספירת דפים: [158] דף. גודל: 27.5 ס"מ. מצב: טוב, נייר עבה. מעט כתמים. חתימות בעלים ספרדיות, בדפי המפתחות כותרות משנה בכתב־יד ספרדי בגיליון. חלוקות השורות בשער כמו הוריאנט שמתאר יערי בהערות, פרט השנה בעותק זה לא מודגש. על השינויים בשער ראה במצויין להלן.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד’ מס’ 279; יערי, קושטא, מס’ 161; יודלוב, גנזי ישראל, מס' 758
........................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 59
ספר קושטא נדיר ביותר
מאמר מרדכי, דפוס ראשון – קושטא שמ"ה [1585]
פירוש מקיף וחשוב על מגילת אסתר מאת רבי שם טוב מלמד.
כולל פנים המגילה באותיות מרובעות, לאחר כל פסוק מופיע הפירוש באותיות רש"י.
רבי שם טוב מלמד – מרבני מוריאה (גליל בתורכיה), בעל ספר 'כתר שם טוב' על התורה (ויניציאה שנ"ו). היה חכם נודע בדורו והעמיד תלמידים. בנו הוא הגאון הנודע רבי מאיר מלמד בעל שו"ת משפט צדק.
דפוס יוסף יעבץ נכד החסיד רבי יוסף יעבץ – בית דפוסם של משפחת יעבץ, היה מבתי הדפוס המשמעותיים של קושטא. הוא פעל מעל שלושים שנה, ונדפסו בו עשרות ספרים חשובים.
קושטא שמ"ה [1585] דפוס ראשון (נדפס שוב רק בשנים האחרונות). ספירת דפים: עב דף. גודל: 20.5 ס"מ. מצב: פינות שוליים מעוגלים, שיקומי רסטורציה בשוליים. כריכת עור חדשה נאה.
ביבליוגרפיה: יערי, קושטא, מס' 223.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 60
מדרש תלפיות – מהדורה ראשונה יקרת המציאות ביותר – קושטא ת"פ בערך
ספרו הנודע של רבי אליהו הכהן מאזמיר – מדרש תלפיות, הדפסה ראשונה שלא נשלמה בדפוס.
עד עתה נודע רק על עוד עותק אחד בעולם מספר זה (ראה להלן).
הספר לא נשלם בדפוס – הוא מכיל 60 דף, ולאחר מכן נפסקה ההדפסה. נדפס ללא שער.
הספר לא נודע לביבליוגרפים שעסקו בעריכת רשימות ספרים שלא נשלמו בדפוס, ולא נרשם במאמריהם שהוקדשו לשם כך (הברמן, ארשת ג'; שישא, ארשת ה'; בן־מנחם בספר ואם בגבורות). הראשון שהודיע על טופס יחיד כזה, הנמצא בגנזי מכון בן־צבי הוא בניהו, במאמרו על שבחי האר"י בארשת ג' עמ' 151. אותו עותק נרשם ע"י יערי בספרו הדפוס העברי בקושטא מס' 302, וציין עליו
"יחיד בעולם".
הגאון המופלא, צדיק וקדוש עליון רבי אליהו כהן האתמרי מאזמיר בעל שבט מוסר ומדרש תלפיות, (נפטר: תפ"ט) איש פלא ומופת, שדבריו היו נשמעים בשמים. חיבר למעלה משלושים חיבורים, ורבים השיב מעוון בדרשותיו ותוכחותיו – כעדות החיד"א. שמו נישא ברטט בפי כל חכמי הספרדים והאשכנזים. בספרי הגאון רבי חיים פלאג'י מרבה להפליג בשבחו, ומספר דברים נוראים אודותיו.
ספרו הקדוש 'שבט מוסר' היה מונח תדיר על שולחנו של הרה"ק רבי בונים מפשיסחא ולמד בו בקביעות (ראה בספר רמתים צופים על תנא דבי אליהו פ"ל אות פ"ז, ובהקדמת שבט מוסר מהדורת תשמ"ט עמ' יח). וכ"כ הרה"ק רבי יעקב שמשון משפיטקובה באגרת לתלמידו: "אהובי אחי, תלמוד תמיד ספר שבט מוסר" (נדפס בסוף ספר אמרות טהורות למברג תרנ"ב).
בספרו מדרש תלפיות ליקט רבי אליהו מדרשים ומאמרי חז"ל מלמעלה משלש מאות ספרים, רבים מהם מתוך כתבי־יד נדירים ויחידאיים, והוסיף לצידם ביאורים.
[קושטא ת"פ 1720] [דפוס אברהם פראנקו וחתנו אברהם רוזאניס]. ספירת דפים: א-ס דף. גודל: 28.5 ס"מ. מצב: שיקומי רסטורציה והשלמות שוליים בדפים הראשונים ואחרונים. כתמים בחלק מהדפים. כריכה חדשה.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 61
'אגרות להמאור הגדול'
תשובות הרמב"ם – ויניציאה ד"ש [1544]
תשובות שאלות ואגרות מהמאור הגדול רבינו הרמב"ם אשר השיב לכל קצוי ארץ ממזרח וממערב, חכמי ארץ ישראל, צרפת וספרד, תימן ובבל.
אגרותיו ותשובותיו של הרמב"ם מהווים אוצר בלום לעניני הלכה ועיקרי האמונה.
כולל: תשובות לשאלות הלכתיות שונות, תשובות לשאלות על דברים שפסק בספרו 'משנה תורה' ונשאל לברר דבריו ומקורותיו, אגרת הדרכה לבנו רבי אברהם, אגרות ביסודות האמונה וכתבים בעניני הפולמוס הגדול על ספרי הרמב"ם.
הידועות מהתשובות הן תשובותיו לחכמי לוניל ותשובתו לדיין רבי פנחס מאלכסנדריה, בו נמצאים יסודות חשובים להבנת וכתיבת חיבורו הגדול 'משנה תורה'.
ויניציאה ד"ש [1544] . ספירת דפים: צה דף. גודל: 15 ס"מ. מצב: טוב, בדפים מעטים כתמים בשוליים. כריכת עור חדשה מפוארת.
כותר הספר 'אגרות להמאור הגדול' נדפס באותיות חלולות – פונט נדיר מאוד לדפוסי ויניציאה.
מהדורה זו נדפסה על ידי קורנלייו אדיל קינד בבית הדפוס של זואני די פארי
ושוב חזרה ונדפסה באותה מתכונת על ידי המדפיס יושטינייאן כשנה לאחר מכן (ויניציאה ש"ה)
מהדורת ד"ש היא נדירה מאוד
סטפנסקי, ספרי יסוד, בהערות למס' 261.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 62
כתב־יד שלם צבעוני מעוטר – ספר מורה נבוכים להרמב"ם במקור הערבי – צנעא תרפ"ד [1924]
ספר דַלַאלַה' אֶלְחַאִירִין ( دلالة الحائرين) – מורה נבוכים במקורו הערבי כפי שיצא מתחת ידי הרמב"ם.
כל שלושת חלקי הספר בשלמות בכתב־יד סופר נאה ומסודר עם שער צבעוני עם מסגרת נאה, וכותרות בצבעים ססגוניים. בראשו מפתח הפרקים לשלושת חלקי הספר.
ספר מורה נבוכים נכתב על ידי הרמב"ם בערבית, כיון שהספר נכתב עבור היהודים שגרו בספרד, מצרים, צפון אפריקה ותימן, שם שלטה השפה הערבית. כבר בחיי הרמב"ם החלו לתרגמו ולהעתיקו ותפוצתו הייתה רחבה,
וכאן באה חשיבותם של כתבי־היד התימנים – בני תימן שקבלו עליהם את הרמב"ם לרבם, שמרו, דייקו ודקדקו בהעתקתם את דברי הרמב"ם, ועוד בחיי הרמב"ם שלחו סופרים תלמידי חכמים להגיה את הכתבים מספרי הרמב"ם (ראה: ר"י קאפח בהקדמתו למורה נבוכים עמ' 23).
בסוף כתב־היד קולופון: "נשלם מורה הנבוכים בעזרת מרים הנבוכים ביום ו' ר"ח אב התרפ"ד לבריאת עולם, ב'רלה לשטרות ואני הכותב קל שבקלים, עפר רגלי סופרים דאוד בן חיים בן יוסף אלבדיחי יצ"ו…".
מהמשך הקולופון אנו למדים שהסופר היה צעיר לימים, שכך כתב: "ואתה אחי המעיין אם תמצא בה טעות תדינני לזכות והמב"ה [-והמקום ברוך הוא] ידינך לזכות, מפני שכתבתיה ועוד אני בבית הספר…".
מעבר לשער חתימה נוספת של הסופר בתוך איור עגול: "אני הכותב קל שבקלים, עפר רגלי סופרים דאוד בן חיים בן יוסף אלבדיחי יצ"ו ונכתבה במדינת צנעא קאע ביר אלעזב, תצדי ותחרוב [=תהיה שממה ותחרב] וירושלים תתבני ותשתכלל אמן כן יהי רצון" (קעא ביר אלעזב, היא שמה של שכונת היהודים בצנעא).
צנעא תרפ"ד [1924]. ספירת דפים: [5], רעח, [1] דף (567 עמ'). גודל: 24 ס"מ. תיאור: כתב־יד על נייר. כתיבה ישרה ומסודרת, מעט הערות שוליים. מצב טוב. כרוך בכריכת –קופסה ייחודית עשויה עץ מחופה עור מקורית מתימן, (הכריכה משמשת גם ככריכה וגם כקופסה). מצב: טוב.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 63
ספר יסוד: מורה נבוכים להרמב"ם – ויניציאה שי"א [1551]
חיבורו הגדול של רבינו הרמב"ם – מורה נבוכים, העוסק בעיקרי יסודות הדת והאמונה, הוא הספר היסודי והראשון במעלה לכל ספרי המחשבה וההשקפה היהודית הטהורה.
ספר מורה נבוכים נדפס לראשונה ברומא בין השנים רכ"ט-רל"ד בערך, בפני עצמו וללא כל פירושים.
בהוצאה זו נדפס בפעם הראשונה עם גדולי מפרשיו: פירוש רבי שם טוב ב"ר יוסף, פירוש האפודי לרבי יצחק דוראן, כללי פרקי המורה לרבי יהודה אלחריזי ופירוש המלות הקשות מהמתרגם רבי שמואל אבן תבון.
בספר מורה נבוכים עוסק הרמב"ם בהוכחות שכליות על מציאות הבורא יתברך, ראיות על חידוש העולם, הרחקת יחוס צורה וגשמיות לבורא, ומבאר בהרחבה את יסודות הנבואה, מעשה בראשית ומעשה מרכבה וטעמי המצוות.
ויניציאה שי"א [1551]. ספירת דפים:
[12], קפה, [1] דף. גודל: 29.5 ס"מ. מצב: טוב. בשער ובדפים ראשונים השלמות נייר ברסטורציה, השלמות שוליים מזעריים בשולי דפים נוספים. מעט כתמים בשולי דפים ראשונים. כרוך בכריכת עור חדשה נאה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 494.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 64
מספרי היסוד הקדומים ביותר
הלכות גדולות - דפוס ראשון - ויניציאה ש"ח [1548]
פסקי דינים והלכות ומנין תרי"ג מצוות - מיסודות ספרי ההלכה, ומספרי היסוד הראשונים שחוברו לאחר חתימת התלמוד.
גדולי הראשונים רחשו לספר חשיבות יתירה וכמעט ונמנעו מלחלוק על דבריו
"כי כל דברי הלכות גדולות דברי קבלה כמו שכתבו עליהם הפוסקים בכל מקום" (שו"ת מהרי"ק, סוף שרש קנ).
וכך כותב החיד"א בשם ה'אור החיים' הקדוש:
"לדברי בה"ג שומעין, כי כל דבריו דברי קבלה" (ברכי יוסף, או"ח, סי' ט"ז).
בדבר זהותו של המחבר חלוקות הדעות בין חכמי הראשונים: הרמב"ם, הראב"ד, הרמב"ן ועוד כתבו שחיברו רב שמעון קיירא מגאוני בבל. לעומתם, רש"י, הרשב"ם ובעלי התוספות מייחסים אותו לרב יהודאי גאון. יש אומרים ששניהם חיברו ספרי פסקי הלכות.
בראש הספר הקדמת המחבר (שהיא ככל הנראה ההקדמה הראשונה הידועה לספר עברי), ולאחריה מנין המצוות שהוא מיסודות מנין המצוות.
ויניציאה ש"ח [1548] דפוס ראשון.
ספירת דפים: [4], קמד דף. גודל: 28.5 ס"מ. מצב: טוב, חורים בודדים ומעט כתמים. דפים ראשונים משומשים.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד. מס' 220.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 65
"כל דבריו הם באמת כפתור ופרח" (שו"ת הרמ"ע מפאנו סי' כ"ה)
ספר היסוד הראשון בעניני מצוות ארץ ישראל
כפתור ופרח דפוס ראשון – ויניציאה [ש"ח 1548]
ספר כפתור ופרח מאת רבי אשתורי הפרחי - הראש והראשון לחוקרי ארץ ישראל - הוא הספר הראשון והיחיד מבית מדרשם של הראשונים, המוקדש כולו לעניני ארץ ישראל ומצוותיה, ומקור ראשון במעלה לכל ענייני ארץ ישראל.
תוך כדי עיסוקו של המחבר בהלכות מצוות התלויות בארץ, הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של ארץ ישראל, הטופוגרפיה של ירושלים, מידות בית המקדש, צמחיית ארץ ישראל (בוטניקה), המידות, המשקלות והמטבעות.
המחבר ביקר בארץ ישראל וחקר כל דבר לפרטי פרטים, ובמהלך מסעותיו בארץ ישראל הוא זיהה קרוב ל-200 אתרים, עם מקומות ששמותיהם נזכרים בתנ"ך ובתלמוד.
גדולי האחרונים: מהר"י בירב, הרדב"ז, הבית יוסף, רבי בצלאל אשכנזי ועוד הביאו מדבריו ובמקומות רבים מכריעים על פי דעתו להלכה ולמעשה, ומפורסמים דברי הרמ"ע מפאנו בתשובותיו (סי' כ"ה) שכתב לשואל "והזהר בו [בדברי הכפתור ופרח] שאדם גדול הוא, כל דבריו גבי ביאת מקדש הם באמת כפתור ופרח".
רבי אשתורי הפרחי חי בראשית האלף השישי, היה ממגורשי צרפת בשנת ה' אלפים ס"ו. עלה לארץ ישראל וגר בה כמה שנים, את ספרו סיים בבית שאן בשנת ה' אלפים פ"ב (כפתור ופרח פרק נ"א).
ספרו היה טמון כמה מאות שנים, עד שנדפס לראשונה על פי כתב־יד שהיה בידי הנגיד הנודע רבי יצחק הכהן שולאל ממצרים.
ויניציאה [ש"ח 1648] דפוס ראשון. ספירת דפים: [182] דף (ספירת הדפים המקורית משובשת). גודל: 20.8 ס"מ. מצב: כתמי מים. חורים (בדרך כלל זעירים). חתימות בעלים והגהות. כריכת עור חדשה מפוארת.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 251.
חתימות בעלים והגהות: נתן קרעמזער, אברהם בן יקר, עם רשימות שונות והגהה ארוכה (כב, ב) בכתיבה איטלקית הפותחת במילים: "אמר אברהם".
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 67
ספר יסוד: שו"ת הרשב"א, דפוס ראשון – בולוניא רצ"ט [1539]
עם הגהות בכתב־יד הגאון רבי בצלאל רנשבורג
שאלות ותשובות לרבינו שלמה בן אדרת - הרשב"א.
תשובות הרשב"א נדפסו בהמשכים במשך מאות שנים, קובץ זה נקרא בפי הפוסקים – שו"ת הרשב"א ח"א.
רבינו שלמה בן אדרת - הרשב"א (ד' אלפים תתקצ"ה- ה' אלפים ע') מגדולי חכמי הספרדים הראשונים, תלמיד רבינו יונה והרמב"ן. ממקום מושבו בברצלונה השיב תשובות לאלפים שהתקבלו לאבן היסוד בפסיקת ההלכה. חלקו הגדול של ספר בית יוסף מבוסס על תשובות הרשב"א. ובמקום אחד כתב עליו: "עמוד העולם אשר באורו נראה אור" (בית יוסף יורה דעה סי' ק"י).
קובץ התשובות הנוכחי מכיל אלף מאתיים חמישים וחמש תשובות.
בשער הספר ובדף שלפניו חתימות יד הגאון רבי בצלאל רנשבורג מפראג, בגליונות הספר מספר הגהות בכתב־ידו, אחת מהם חתומה בסופה: "בצלאל ר"ב" (ראה דף יט, ב).
הגאון רבי בצלאל רנשבורג (תקכ"ב-תקפ"א) מגדולי גאוני הדורות האחרונים ומהמיוחדים שבחכמי פראג לדורותיהם, תלמיד בעל 'נודע ביהודה' אשר כינהו "ידידי הבחור המופלא וחכים טובא" (נובי"ת או"ח סי' סה). החתם סופר כתב עליו בראש הספדו
"הגאון המפורסם הצדיק וקדוש מרחם, יושב בישיבה בכל יום וכמעט שלא הניח אחריו כמוהו" (תורת משה השלם דברים עמ' קפד). מחיבוריו נדפסו: ספר הורה גבר, פתחי נדה, הגהות בגליון ש"ס וילנא ועוד.
................................................. .................................................. .......
בשער הספר הודבקה פיסת נייר מודפסת בהוראת הצנזור בפראג ובה הבהרה לגבי הגויים הנזכרים בספר שאין הכוונה לגויים אשר אנו חוסים בצילם, אלא לגויים הקדמונים. עם מיספור הספר בכתב יד על ידי הצנזור.
................................................. .................................................. .......
בולוניא רצ"ט [1539] דפוס ראשון. ספירת דפים: [16], [א-] ריד [צ"ל: ריא], רטז [צ"ל:רטו] דף. גודל: 28.2 ס"מ. מצב: שפשופים ובלאי בשוליים, בעיקר בפינות השוליים בדפים הראשונים. כריכת עור חדשה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספר יסוד, מס' 266.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 68
ספר יסוד: שו"ת הרשב"א, דפוס ראשון – ליוורנו תי"ז [1657]
שאלות ותשובות מאת רבינו שלמה בן אדרת – הרשב"א.
תשובות הרשב"א נדפסו בהמשכים במשך מאות שנים, קובץ זה נקרא חלק ב'.
בקובץ זה של תשובות הרשב"א, רוכזו התשובות בעניני חשן משפט.
רבינו שלמה בן אדרת - הרשב"א (ד' אלפים תתקצ"ה- ה' אלפים ע') מגדולי חכמי הספרדים הראשונים, תלמיד רבינו יונה והרמב"ן. ממקום מושבו בברצלונה
השיב תשובות לאלפים שהתקבלו לאבן היסוד בפסיקת ההלכה. חלקו הגדול של ספר בית יוסף מבוסס על תשובות הרשב"א. ובמקום אחד כתב עליו: "עמוד העולם אשר באורו נראה אור" (בית יוסף יורה דעה סי' ק"י).
בדפים צה-קד: תשובות מהרמ"ה, הוא רבינו מולין הלוי – המהרי"ל.
מראשוני הספרים שנדפסו בליוורנו.
ליוורנו תי"ז [1657] דפוס ראשון. ספירת דפים: ח, קד דף. גודל: 30.5 ס"מ. מצב: כתמי מים ופגמים זעירים. כריכת עור עתיקה משופשפת, עם גב חדש.
בשער הספר חתימת רבי יעקב קאפל שאניגען דיין דמדינת ווירצבורג לצידו של הגאון רבי אברהם בינג, נפטר בשנת תקע"ו.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספר יסוד, מס' 266.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 69
שני ספרי יסוד מתורת הראשונים
עבודת הקדש להרשב"א / בעלי הנפש להראב"ד, דפוס ראשון – ויניציאה שס"ב [1602]
שני ספרי הלכה יסודיים מגדולי רבותינו הראשונים:
א. עבודת הקדש - דיני עירובין, הלכות יום טוב ומוקצה, מאת רבינו שלמה בן אדרת (הרשב"א).
ב. בעלי הנפש - הלכות נדה בארבעה שערים, מאת רבינו אברהם ב"ר דוד (הראב"ד).
רבינו שלמה בן אדרת - הרשב"א (ד' אלפים תתקצ"ה- ה' אלפים ע') "עמוד העולם אשר באורו נראה אור" (בית יוסף יורה דעה סי' ק"י). מגדולי חכמי הספרדים הראשונים, תלמיד רבינו יונה והרמב"ן. תשובותיו, חידושיו, וחיבוריו ההלכתיים הם מספרי היסוד אשר בית ישראל נשען עליהם.
רבינו אברהם ב"ר דוד – הראב"ד (ד' אלפים תתע"ה בערך- ד' אלפים תתקנ"ט) בעל ההשגות על הרמב"ם, מגדולי רבותינו הראשונים. בפתיחה להלכות נדה להרמב"ן הוא כותב על חיבור בעלי הנפש: "דרשו מעל ספר ה' וקראו אחת מהנה לא נעדרה, שכבר קדמני אחד קדוש דורש ולו נאה לדרוש וחבר בהם ספר נכבד לבעלי נפש".
ויניציאה שס"ב [1602] דפוס ראשון. ספירת דפים: עד [צ"ל: עו] דף. גודל: 20 ס"מ. ספר 'בעלי הנפש' נדפס בדפים מח-עה. מצב: טוב. מסגרת שער ארכיטקטונית. כריכת חצי עור עם גב נאה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 239.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 70
ספר יסוד: ספר יראים, דפוס ראשון – ויניציאה שכ"ו [1566]
ביאורים על תרי"ג מצוות התורה מאת רבינו אליעזר ממיץ מגדולי בעלי התוספות.
ספר הלכה יסודי, אשר הובא בספרי גדולי הראשונים: מהר"ם מרוטנבורג, מרדכי, הגהות מיימוניות, רקאנטי ועוד.
המחבר היה מגדולי תלמידי רבינו תם והובא פעמים רבות בתוספות על הש"ס, מגדולי תלמידיו היו הראבי"ה ובעל הרוקח.
.................................................. ...........................................
מבנה הספר הוא ייחודי לחיבור זה ואין דומה לו, הוא חילק את כל תרי"ג המצוות (על פי בעל הלכות גדולות) ל'עמודים', כמו עמוד 'אכילות' בו ביאר את כל עניני איסור אכילה ודיני איסור והיתר, עמוד 'זמנים' לכל דיני המועדים, עמוד 'דינים' לכל דיני חשן משפט וכן הלאה.
................................................. ............................................
בהקדמתו הוא מנמק את שם ספרו 'יראים' - כי ממנו ילמדו ליראה את ה'.
ויניציאה שכ"ו [1566] דפוס ראשון. מספור דפים: ה, [ד]-קמו דף. גודל: 19 ס"מ. כתמי מים. בדף האחרון שיקומים אומנותיים בשוליים. כריכת עור חדשה נאה.
(קדם מכירה 82)
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 226.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 71
ספר יסוד בדיני חשן משפט: ספר התרומות, דפוס ראשון – שאלוניקי שנ"ו [1596]
חיבור מקיף על כל דיני ממונות מאת רבי שמואל הסרדי – מגדולי רבותינו הראשונים.
דפוס ראשון ונדיר.
ספר התרומות מהווה ספר יסוד לכל דיני חשן משפט, עד שכתב בעל 'גידולי תרומה' בהקדמתו כי
"רוב רובי הדינים המובאים בחשן המשפט הם נלקחים מספר בעל התרומות". הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות בהסכמתו לגידולי תרומה (זולקווא תקס"ט) כותב "כי ממנו לוקח רובי תורתו של רבינו הטור בחלק חשן משפט".
הספר אכן מובא אצל גדולי הראשונים: רבינו ירוחם, התשב"ץ, הריב"ש ועוד, ו
כן מוזכר מאות פעמים בספר בית יוסף וש"ך על חשן משפט.
רבי שמואל הסרדי (ד' אלפים תתק"נ – ה' אלפים ט"ו בערך) מהעיר סרדניא שבספרד, נשא ונתן רבות עם הרמב"ן והביא תשובות ממנו בספרו. כמו כן הביא מגדולי פרובנס, הראב"ד, בעל האשכול, הרז"ה ועוד.
הובא לדפוס במצוות רבני שאלוניקי בסיועו של רבי משה די מדינה בנו של המהרשד"ם, שהיה מרבני שאלוניקי.
שאלוניקי שנ"ו [1596] דפוס ראשון. ספירת דפים: קיו דף. גודל: 30 ס"מ. מצב: טוב, כתמים בודדים. שיקומי רסטורציה קלים בשוליים. כרוך בכריכת עור חדשה נאה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 229.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 72
כתב־יד חשוב ביותר – קובץ חיבורים קדמונים ויסודיים בעניני סת"ם – אשכנז [פראג] של"ט [1579]
כתב־יד חשוב ביותר, הכולל קובץ חיבורים, המהווים את ספרי היסוד מגדולי ראשוני אשכנז בעניני כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות על פי ההלכה וסודות האותיות על פי חכמת הקבלה.
על פי חיבורים אלו שהם אבני היסוד להלכות סת"ם, ובהם נמסרו מסורות נאמנות בהלכות אלו, נקבעו ההלכות בספרי הפוסקים אשר לאורם הולכים כל בית ישראל.
חלק מהחיבורים הנזכרים להלן, לא ידועים, או כמעט לא ידועים מכתבי־יד נוספים, או שהם הקדומים ביותר הידועים.
תוכן כתב־היד:
1) 'דיני פתוחות וסתומות' (דפים 17,א-24,ב)
זהו תיקון ספר תורה לרבי יום טוב ליפמן מילהויזן – בעל ספר הנצחון.
בדף 24,ב "סליק תיקון תורה אשר חברו הר"ר י"ט אשר פריו מתוקן וטוב".
החיבור נזכר בספרי חכמי אשכנז ובדרכי משה לרמ"א בהלכות ספר תורה, אך היה שנים רבות בחזקת אבוד, עד שנדפס לראשונה בקובץ סיני כרך ס' (תשכ"ז) עמ' רלב-רסח.
באוסף מחלקת תצלומי כתבי־היד של בית הספרים הלאומי לא נמצא כתב־יד שלם, קדום לכתב־היד שלפנינו!!
2) [תיקון אלפא ביתא לרבי יום טוב ליפמן מילהויזן על פי הנגלה והנסתר] (דפים 24,ב-38,ב)
חיבור יסודי הכולל שני חלקים: 1) ביאור מפורט על צורת האותיות על פי הנגלה. 2) ביאור צורת האותיות על פי הנסתר.
בסוף דף 38,ב
"כה תפילת טביומי" (כך היה חותם את דבריו רבי יום טוב מילהויזן).
3) רמזים על התגים והאותיות בסופו שיר בחרוזים, חתום בראשי השורות (באקרוסטיכון): "מנחם בר ברוך" (דפים 39-40).
לא מצאנו זכרו של החיבור והשיר במקור אחר.
4) פתוחות וסתומות של מגילת אסתר מרבי יהודה החסיד (דף 41,א)
הכותרת בכתב־היד: "פתוחות וסתומות של מגלת אסתר והעתקתים מכתיבת ידו של הרב רבינו יודא חסיד בן רבינו שמואל חסיד".
לפני ר"י החסיד היה את המגילת אסתר של רבינו תם מכתיבת־ידו – ומזכירה בחיבור הנוכחי פעמיים.
מקור ראשוני ונאמן זה מגלה לנו ידיעות חשובות בענין הפרשיות פתוחות וסתומות במגילת אסתר של רבינו תם שיש אומרים משמו שכולם סתומות, וכאן מעיד רבי יהודה החסיד על פי מגילת אסתר של רבינו תם שהייתה בידו, שחלקן היו פתוחות.
מלבד כתב־יד זה, ידוע על מקור נוסף יחיד של חיבור זה של רבי יהודה החסיד שנמצא בכתב־יד על גבי חומש רגנשבורג ונדפס בקובץ ירושתנו כרך א', בני ברק תשס"ז, עמ' כו-כז.
5) ספר ברוך שאמר – החיבור היסודי ביותר על כתיבת תפילין, החל מעיבוד הקלף ועד גמר כתיבתן. ספר ברוך שאמר כולל למעשה את החיבור 'תיקון תפילין' של רבי אברהם מזונשהיים תלמיד המהר"ם מרוטנבורג והגהות והוספות רבינו שמשון בן אליעזר המכונה ברוך שאמר, ועל שמו נקרא החיבור. (מסומן בעפרון דפים 41,ב-69,ב)
6) אגרת תימן להרמב"ם, המכונה על ידי המעתיק ר' נחום מערבי 'פתח תקוה' – אגרתו הידועה של הרמב"ם לחזק את אמונתם של בני תימן בעקבות משיחי שקר שצצו בתימן. החיבור נמצא בראש כתב־היד (דפים 1,א-16,ב).
בשולי האגרת הגהות בכתב־יד עתיק.
כתב־היד קדום להדפסת האגרת, שנדפסה לראשונה בתעלומות חכמה (הנאו שפ"ט).
בראש קונטרס ר"י החסיד (לעיל מס' 4) נרשם: שנת לנו יהא טובה ברכה וחיים (כנראה כוונת הכותב לתיבות: יהא טובה ברכה וחיים = של"ט).
[פראג ש"ל-של"ט בערך] מנין הדפים: [69] דף. גודל: 15X18 ס"מ. מצב טוב, כתמי מים. כרוך בכריכת עור חדשה נאה.
(
מקור: אוסף משפחת קרליבך, המבורג-לייקווד).
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 73
ספר יסוד: שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, דפוס ראשון – קרימונא שי"ז [1557]
חתימת יד־קדשו של הבעל שם ממיכלשטאט
שאלות ותשובות מאת רבינו מאיר מרוטנבורג – מגדולי חכמי הראשונים.
רבינו מאיר מרוטנבורג (ד"א תתק"ע בערך- ה"א נ"ג) מגדולי הראשונים, חי בסוף תקופת בעלי התוספות, "ראש ישיבת כל ארץ צרפת" (לשון המאירי). על גדולי תלמידיו נמנים: רבינו הרא"ש, המרדכי, בעל שערי דורא, בעל הגהות מיימוניות, ובעל תוספות טוך. בסוף ימיו, נתפס על ידי השר והושם במאסר, ונפטר בבית הסוהר.
ידועים שני קבצים עיקריים מתשובות המהר"ם מרוטנבורג: הראשון הוא הספר שלפנינו המכונה בספרי הפוסקים תשובות מהר"ם דפוס קרימונא או תשובות מהר"ם הקצרות (כי רוב התשובות בקובץ זה הן תשובות קצרות), והשני הוא תשובות מהר"ם דפוס פראג שס"ח, הנקרא גם שו"ת מהר"ם מרוטנבורג הארוכות.
מעבר לשער חתימת יד קדשו של הבעל שם ממיכלשטאט:
"קניתי בעד ג' ר"ט והוא הספר יקר וחשוב זעקליב [=זעקיל ליב] מיכעלשטטאדט".
איש פלאות ופועל ישועות היה הצדיק רבי זעקל ליב וורמסר אב"ד מיכלשטאט (תקכ"ח-תר"ח) בצעירותו היה תלמידו של הגאון רבי נתן אדלר, וממנו קיבל כנראה את ההשפעה לעסוק בתורת הקבלה. שמו נישא בכל רחבי אשכנז כ'בעל שם' המחולל נפלאות, ואלפים פנו אליו בבקשת מזור וישועה. הוא הבטיח כי מי שיתפלל על קברו יתקבלו תפילותיו, ועד היום עולים למיכלשטאט להתפלל על מצבתו (ראה קברי צדיקים באשכנז עמ' 126). כתביו וחידושיו נדפסו בספר 'בעל שם ממיכלשטאט' (הוצאת מכון ירושלים).
קרימונא שי"ז [1557] דפוס ראשון. ספירת דפים: קח, [15] דף. גודל: 19 ס"מ. מצב: טוב. שוליים עליונים קצוצים מעט, בחלקן פגיעה בכותרת. מעט כתמי דיו בשער. בדפים אחרונים חורים זעירים. כריכת עור חדשה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 263.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 74
שו"ת מהר"ם אלשיך, דפוס ראשון – ויניציאה שס"ה [1605]
שאלות ותשובות להלכה ולמעשה מאת רבי משה אלשיך – האלשיך הקדוש.
רבינו האלשיך הקדוש (רס"ח לערך-ש"ס) תלמידו המובהק של רבינו יוסף קארו, נסמך ממנו להוראה, והוכתר בשם 'הרב המוסמך'. בתורת הנסתר קיבל מהאר"י הק'. היה חבר בבית הדין הגדול בצפת. עמד בראשות שתי ישיבות והרביץ תורה תלמידים, ומגדולי תלמידיו בנגלה היה המקובל האלוקי רבי חיים ויטאל.
הספר כולל מאה וארבעים סימנים בעניני יורה דעה, אבן העזר וחשן משפט, ותשובה אחת (סי' ק"י) יסודית וידועה ביותר בעניני אורח חיים העוסקת בענין אתרוגים מורכבים, אשר כל מי שהתעסק בענין זה מביא מדבריו.
הש"ך בספרו על חושן משפט מביא עשרות פעמים! מדברי האלשיך בתשובותיו.
תשובות מהר"ם אלשיך הם מקור נכבד לתולדות עיר הקדש צפת בימי זוהרה, אותה הוא מכנה בתשובותיו 'עיר אלוקינו' (סי' נג, צו).
ויניציאה שס"ה [1605] דפוס ראשון. הובא לדפוס על ידי בנו רבי חיים אלשיך. ספירת דפים: [1], רמג דף. גודל: 19 ס"מ. מצב: טוב, מעט כתמים בהירים. כריכה חדשה.
חתימת בעלים איטלקית: "הצעיר חיים טריווש"
.
.................................... ...
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 75
ספר יסוד: שו"ת מהר"ם מלובלין, דפוס ראשון – ויניציאה שע"ח [1618]
שאלות ותשובות להלכה ולמעשה מאת רבינו מאיר אב"ד לובלין.
הגאון מהר"ם מלובלין (שי"ח-שע"ו) מגדולי האחרונים, רב וראש ישיבה בערים המפוארות קראקא, לבוב ולובלין. מישיבתו יצאו גדולי ישראל, ביניהם: השל"ה הק', בעל 'מגיני שלמה', רבי מאיר כ"ץ אבי הש"ך ועוד. חיבורו על הש"ס צורף לרוב מהדורות התלמוד.
שמו המקורי של החיבור כפי שנזכר בשער ובהקדמה הוא: מנהיר עיני חכמים.
ויניציאה שע"ח [1618] דפוס ראשון. ספירת דפים: קיד דף. גודל: 28 ס"מ. מצב: תיקוני שוליים קלים בשולי השער והדף האחרון. בדפים בודדים חורים זעירים בשוליים. כריכה חדשה נאה.
סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 289
ווינרס מכירה 139
................................................. .............................................
בשולי השער חתימת הגאון רבי אברהם אמיגו (ש"ע בערך-תמ"ג) מגדולי חכמי ירושלים, חסיד ומקובל, ופוסק מקובל בדורו ובעל 'פרי חדש' מביא ממנו בספרו פסקים להלכה. מראשי חכמי ירושלים שגירשו בשנת תכ"ד את שבתי צבי. החיד"א בשם הגדולים כותב עליו (מערכת ספרים פ, קלח) 'והגאון הנזכר היה חשוב מאוד בעיני רבני קושטא וראיתי כתביהם שהיו שולחים להרב הנזכר בכבוד גדול'. ליקוטים מחידושיו נדפסו בספר חידושי רבי אברהם אמיגו (ירושלים תש"נ).
................................................. .............................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 76
'שו"ת רבי עקיבא איגר - כולו נודף מרוח הקודש'
(בעל 'אבני נזר', הובא במאורן של ישראל ח"ב עמ' שע"ו)
ספר יסוד: שו"ת רבי עקיבא איגר, דפוס ראשון – ווארשא תקצ"ה [1834]
שאלות ותשובות מאת רבינו עקיבא איגר אב"ד פוזנא. דפוס ראשון, נדפס בחיי רבי עקיבא איגר.
עותק שלם ויפה עם שוליים רחבים.
בהקדמת בני המחבר הובא מכתב אביהם רבי עקיבא איגר בו מבקש:
"לפקוח עין שיהיה נדפס על נייר יפה, דיו שחור ואותיות נאותות, כי לדעתי הנפש מתפעלת והדעת מתרווחת והכוונה מתעוררת מתוך הלימוד בספר נאה ומהודר" ואכן הספר נדפס בהידור רב, ואף בכמה מקומות נדפסו ציורים נאים של עצים, מגדלים, חיות ועופות.
ספר תשובות רבי עקיבא איגר הוא מספרי היסוד של תשובות האחרונים ומיום הופעתו נתנו גדולי הפוסקים לדבריו משקל מכריע בהלכה, כאחד מן הראשונים. וכך כותב הגר"ח ברלין על אביו הנצי"ב בהקדמתו לספר מרומי שדה: "ואנכי הנני מעיד בעדות נאמנה... ומרגלא היה בפומיה שכל המעיין בספר תשובות רע"א ז"ל בעין חודרת, לא רק גדולות ונפלאות ימצא שמה מעומק עיונו וחריצת שכלו הבהיר, כי אם גם יראת ה' טהורה וענוה יתירה ימצא בכל שורה ושורה ואין לך ספר מוסר גדול ממנו... ודעת רע"א ז"ל בהוראה להלכה אם להקל או להחמיר היה מכריע אצלו דעות כמה פוסקים…".
ווארשא תקצ"ה [1834] דפוס ראשון. שני שערים. מספור דפים: [1], רכב דף. גודל: 34 ס"מ. מצב: טוב. כריכה עתיקה משומשת, עם גב עור חדש. חתימות בעלים ממשפחת במברגר ועוד.
סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 310.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 77
ספר יוסיפון ביידיש עם 64 ציורים חיתוכי עץ
כרוך
עם ספר 'שארית ישראל' דפוס ראשון – אמשטרדם תק"ג [1743]
1) ספר יוסיפון - קורות בני ישראל מאדם הראשון, מלכות בבל, תולדות אלכסנדר מוקדון ומלחמותיו ומלחמות היהודים עם הרומיים עד חורבן הבית באריכות, מאת יוסף בן גוריון הכהן.
2) שארית ישראל – קורות בני ישראל ביידיש מחורבן הבית ועד זמן המחבר רבי מנחם הלוי אלמנדר. הספר הוא המשך ליוסיפון, ונקרא יוסיפון ח"ב. דפוס ראשון של ספר שארית ישראל (ספר שארית ישראל התחבב והיה נפוץ מאוד בעבר, הוא נדפס למעלה מעשרים פעמים. כאן כאמור הדפוס הראשון).
בספר נדפסו למעלה משישים ציורים - חיתוכי עץ נהדרים, המתארים את סיפורי הספר וכן את דיוקנותיהם של המלכים והקיסרים.
בספר קיצור שולחן ערוך סי' צא וכן במשנה ברורה סי' שז ס"ק נח כתבו שספר יוסיפון אינו בכלל ספרי חולין, ומותרת קריאתו בשבת כי ממנו ילמדו דברי מוסר ויראה.
בראשי שני הספרים הסכמת רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם חתן ה'חכם צבי' ואביו של רבי שאול מאמשטרדם.
אמשטרדם תק"ג [1743]. יידיש. מספור דפים: [4], רמד; [4], קמח דף. 18 ס"מ. שני הספרים כרוכים בכריכת עור נאה מתקופת ההדפסה עם שאריות אבזמים.
התרגום יידיש ליוסיפון עבר בהוצאה זו עריכה ושינויי לשון, לכל חלק שער נפרד.
מקור: וויליאם גרוס תל אביב
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 78
סדר עולם ומגילת תענית – קבוצת ספרי יסוד – ויניציאה ש"ה [1545]
קובץ חיבורים יסודיים קדמונים:
סדר עולם רבא – סדר הדורות מבריאת העולם עד זמן אדריאנוס קיסר, מיוחס לתנא רבי יוסי בן חלפתא.
סדר עולם זוטא – סדר הדורות בקצרה, מבוסס על סדר עולם רבא עם השלמות, חובר בזמן הגאונים, והרמ"א מייחסו לרבי יוסף טוב עלם (מראשוני חכמי צרפת, היה פוסק ופייטן, קטע הפיוט 'חסל סידור פסח' חובר על ידו).
מגילת תענית – מאורעות ותאריכים שמחים שאירעו לעם ישראל שאסור באותם ימים להספיד ולהתענות.
מגילת תענית חוברה על ידי חנניה בן חזקיה וסייעתו (שבת יג, ב) כמאה שנה לפני חורבן בית שני, והיא כנראה הברייתא הקדומה ביותר שיש בידינו, במשך שנות התנאים נוספו בה עוד מאורעות ותאריכים.
סדר הקבלה להראב"ד – חיבור היסטורי יסודי לתולדות חכמי ישראל מאת רבינו אברהם בן דאוד הלוי – הראב"ד הראשון.
ויניציאה ש"ה [1545] דפוס שני. ספירת דפים: סב דף. גודל: 20 ס"מ. מצב: שיקומי רסטורציה בחלקו העליון של השער, ללא פגיעה בטקסט. כתמים בשוליים בדפים אחרונים.
בשער הספר חתימת
הגאון רבי יצחק לאמפרונטי (תל"ט-תקי"ז) מגדולי רבני איטליה בדורו, נודע בכל תפוצות ישראל בחיבורו הגדול 'פחד יצחק'.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, בהערות למס' 121.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 79
ספר יסוד: שלשלת הקבלה, דפוס ראשון – ויניציאה שמ"ז [1587]
חיבור היסטוריוגרפי יסודי – סדר הדורות מאדם הראשון וסדר השתלשלות התורה עד דורות הראשונים והאחרונים עד זמנו של המחבר, מאת החכם רבי גדליה אבן יחייא.
משפחת אבן יחייא הייתה משפחה מפוארת ומיוחסת מגולי ספרד ופורטוגל. המחבר רבי גדליה אבן יחייא (רפ"ו בערך-שמ"ז) הוא בנו של רבי יוסף אבן יחייא מפרש הנ"ך הנודע (בולוניא רצ"ח ועוד - נמצא בקטלוג לוט 23), חי ופעל באיטליה. מלבד ספרו המונומנטלי שלשלת הקבלה, כתב חיבורים רבים שלא ראו אור.
הובא לדפוס על ידי המקובל רבי יוסף סאמיגה, עם שיר מאת המדקדק הגדול רבי שמואל ארקוולטי בעל ספר ערוגת הבשם.
אף שבספר ישנם כמה וכמה טעויות היסטוריות, כפי שהעירו על כך החכם יש"ר מקנדיאה והחיד"א, עדיין הספר נחשב כמקור היסטורי חשוב לכמה ידיעות וסיפורים.
ויניציאה שמ"ז [1587] דפוס ראשון. ספירת דפים:
קכב דף. גודל: 18.5 ס"מ. מצב: שיקום קטן בשולי השער. כתמי מים וזמן. כריכת עור חדשה בצבע אדום.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 538.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 80
יחוס הצדיקים. ויניציאה שנ"ט [1599]
תיאור מקום קברי הצדיקים בארץ ישראל "האבות הקדושים... הנביאים, התנאים והאמוראים וגדולי גאוני עולם..."
מקום ציון כל אחד ואחד מהם ומאמרים הנאמרים בשמו לומר על קברו ותפילה על קברי הצדיקים.
על ספר זה התרפקו מאות בשנים יהודי הגולה בהשתוקקותם העצומה לארץ ישראל ולצדיקי עולם הטמונים בה.
כפי שנאמר בהקדמה מעבר לשער, המחבר עבר בעצמו בארץ ישראל וציין על פי מה שראו עיניו, את מיקומם של עשרות הקברים המצוינים בספר,
בהם מערת המכפלה בחברון, קבר רחל, קבר יוסף בשכם, מערת רשב"י במירון, קבר יהונתן בן עוזיאל בעמוקה 'בתחתית ההר', קברי רבי עקיבא והרמב"ם בטבריה, קברי הקדמונים בירושלים, עם תפילות על הגלות ונחמות ציון וירושלים.
בראש הספר "תפלת הצדיקים עליהם השלום" - סדר תפילה שאומרים כשהולכים להשתטח על קברי צדיקים.
בהוצאה זו נוספו בדפים האחרונים שלש בקשות מאת רבי יהודה אריה ממודינא.
ויניציאה שנ"ט [1599]. מהדורה שלישית .
ספירת דפים: קד דף
פורמט קטן: 13.8 ס"מ.
מצב: טוב. כריכת עור חדשה נאה.
מקור: אוסף MICHAEL ZAGAYSKI, PARK-BARNET GALLERIES, NEW YORK
1970 LOT 23
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 81
ספר היסוד לתולדות גדולי ישראל וחיבוריהם
שם הגדולים להחיד"א, דפוס ראשון – ליוורנו תקל"ד [1774]
חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי ראשון במעלה לתולדות גדולי ישראל וחיבוריהם בדפוס ובכתב יד מאת רבינו חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א.
איש האשכולות היה רבינו החיד"א (תפ"ד-תקס"ו), גאון מופלא בנגלה ובנסתר ובעל חוש ביבליוגרפי נדיר. במהלך מסעותיו בעולם, נחשף לאלפי כתבי־יד וספרים נדירים ותיארם בספרו שם הגדולים, אשר הוא מקור ראשון ובמקרים רבים יחידאי על חיבורי ראשונים ואחרונים, וכן על תולדות הרבנים וזמנם.
חלק זה הוא החלק הראשון מספרי שם הגדולים. לאחמ"כ יצא חלק שני (תקמ"ו), ועוד שני חלקי ועד לחכמים (תקנ"ו-תקנ"ח). הביבליוגרף בן יעקב איחד את ארבעת החלקים לספר 'שם הגדולים' כפי שהוא כיום בידינו.
בעריכתו ביצע בן יעקב שינויי לשון ועריכה וכן מעט השמטות. במהדורה ראשונה זו, נמצא הנוסח המקורי כפי שיצא מעטו של החיד"א.
ספר שם הגדולים ח"א כבר הפך ליקר המציאות בימי החיד"א, והוא הספר היחיד מספריו שהדפיסו בחייו במהדורה שניה, וכפי שכתב בשער הספר במהדורה השניה: "ולעת הלום ליוקר מציאותו לדוד בשנותו".
מדף פג, א ואילך ספר 'חסדי אבות' – פירוש על מסכת אבות מהחיד"א.
ליוורנו תקל"ד [1774] דפוס ראשון. ספירת דפים: קלא, [1] דף.
גודל: 14.3 ס"מ.
מצב טוב, בשלמות ומצב כזה נדיר מאוד. כרוך בכריכת עור חדשה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 544.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 82
שערי תשובה לרבינו יונה. דפוס שפירא זיטומיר תר"ח [1848]
יסודות התשובה ועיקריה מאת רבינו יונה החסיד מגירונדי מגדולי רבותינו הראשונים.
נדפס בפורמט קטן על ידי 'האחים שפירא נכדי הרב מסלאוויטא'
הקדמת מדפיסי זיטומיר
בראש הספר הקדמת המדפיסים על מעלת וחשיבות הספר וכותבים 'ובודאי אשר ישים לבו אל דבר ה' בקריאת הספר הקדוש הזה' - 'חיבור גדול ונורא מלא חכמה ודעת' ' ... נפשו ורוחו תשוב אל האלוקים' בתשובה שלמה' וכן קריאה להדפיס את יתר חיבורי המחבר שנזכרו בספר על ידי מי שימצא כתבי יד – הקדמה זו היא דבר שאינו מצוי כלל בדפוס שפירא.
ספר 'שערי תשובה' התקבל בכל תפוצות ישראל כספר קדוש, המדריך את האדם לשוב אל אביו שבשמים 'והקורא בו ישכיל קדושתו וחסידותו ולבו ימהר לשוב כי דברי קדושתו נכנסים בלב' (שם הגדולים ערך רבינו יונה) 'אשרי אדם הזוכה לשקוד על דלתותיו יום יום' (שם ערך שערי תשובה).
זיטומיר תר"ח [1848] דפוס שפירא. ספירת דפים: [1], נה דף גודל: 17 ס"מ.
מצב: כתמים בשער ובדף האחרון, כרך בכריכה חדשה.
מהדורת זיטומיר אינה מצויה כלל ואינה בספריה הלאומית בירושלים, נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק חסר מאוסף פרטי.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 83
חומש 'אור החיים' עם סידור נוסח ספרד חסידי – דפוס שפירא. זיטומיר תר"כ [1860]
חמשה חומשי תורה פירוש 'אור החיים' הקדוש, ופירושים מתלמידו החיד"א.
דפוס נכדי הרב מסלאוויטא, רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא.
בסוף כל חלק, סידור תפילה לשבת בבוקר עם 'יוצרות' בנוסח ספרד – חסידי ולוח קביעות השנים ל-26 שנה.
סט שלם ויפה, עשרה שערים! חמשה סידורים, בחמשה כרכים, כרוכים בכריכות חדשות זהות.
כולל: תרגום אונקלוס, תרגום ירושלמי ותרגום יונתן (עם פירוש) פירוש רש"י, בעל הטורים, ותולדות אהרן, חמש מגילות עם פירוש 'ראשון לציון' להאור החיים ונחל אשכול להחיד"א והפטרות עם פירוש נחל שורק להחיד"א.
זיטומיר תר"כ [1860] ספירת דפים:
א: בראשית. 343; 17, [1] עמ’
ב: שמות. [4], 328, 333-376, 25, [1] עמ'
ג: ויקרא. 270, 28, [2] עמ'
ד: במדבר. 246, [צ"ל: 290] 17, [1] עמ'
ה: דברים. 256, [צ"ל:296] 17, [1] עמ'
גודל: 26 ס"מ.
תיאור נוסף: בראש כל חלק 2 שערים שער ראשי שחלקו בדיו אדומה ושער נוסף בדיו שחורה. מצב: סט נאה ומרשים, בשער בראשית שיקומי רסטורציה בשוליים, מעט כתמים.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 84
'כתבי קודש' - ספר תהלים עם מפרשים ותרגום יידיש. דפוס שפירא. זיטומיר תרי"ז (1856) עותק נאה – רחב שוליים.
ספר תהלים ומשלי מסדרת 'כתבי קודש' שנדפסה בזיטומיר. עם התרגום, פירוש רש"י, 'מצודות', תולדות אהרן ותרגום ליידיש.
דפוס רבי אריה ליב שפירא נכד הרב מסלאוויטא.
עותק מרשים וגדול (34 ס"מ) עם שוליים רחבים במיוחד, וכריכת עור מעוטרת זיטומיר מקורית.
בראש הספר שני שערים, בשני השערים שם הספר ומקום הדפוס בדיו אדום.
באותם שנים נדפס בזיטומיר סדרת 'כתבי קודש' - הכוללים את הנ"ך עם מפרשים ותרגום יידיש, חלק זה הוא החלק החמישי מסדרה זו, סט שלם מסדרה זו אינו בנמצא.
נדיר. אינו בספריה הלאומית בירושלים.
זיטומיר תרי"ז (1856) גודל: 34 ס"מ. ספירת דפים: קעב דף (344 עמ') נדפס עמו גם ספר משלי, אך רובו ספר תהלים (קכו דף) מצב: שיקומי רסטורציה וחיזוקים בחלק משולי הדפים, בדף קכו קרע עם חסרון של כמה מלים.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 85
מחזורים לימים נוראים ושלש רגלים – ב' חלקים - דפוס שפירא - סלאוויטא תקפ"ו [1826]
סדר התפילות לימים נוראים ושלש רגלים, כמנהג פולין, פיהם, מעהרין, ליטא ורייסן עם כל הפיוטים והיוצרות, ביאור בלשון הקודש וטייטש.
דפוס הרה"ק רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא בן הרה"ק רבי פנחס מקוריץ.
חלק ראשון - ראש השנה ויום כיפור, עם כל היוצרות.
חלק שני - סוכות, שמיני עצרת, פסח, שבועות, עם כל היוצרות.
נדפס בהידור רב, בשני חלקים על נייר ירקרק, בשני השערים דיו אדומה – לא מצוי לראות סט שלם במצב כזה.
בתחילת ח"א הסכמות רבני אוסטראה וסדילקוב המשבחים ומפארים את בית דפוסו של רבי משה שפירא בסלאוויטא.
בתפילת טל 12 ציורים מיניאטורים של י"ב המזלות.
סלאוויטא תקפ"ו [1826]. ספירת דפים:
ח"א: ב, קנא דף
ח"ב: [1], קס דף. גודל: 25 ס"מ. מצב טוב, פגמים בודדים וקלים בשוליים. שני החלקים כרוכים בכריכות עור חדשות זהות מפוארות.
.................................................. .............................................
"ירגיל עצמו ללמוד מתוך ספר שנדפס על ידי יראי ה', כמו שהיה מעשה אצל אחד מהצדיקים, שבא למקום אחד והיה בימי הסליחות, ונתנו לו סליחה, ואמר שאין רואה האותיות... עד שנתנו לו סליחה שנדפס על ידי יראים, כמדומה שהיה דפוס סלאוויטא, ואמר עכשיו אני רואה אותיות.
לכן ישתדל כל איש ירא ה' לרכוש לו ספרים שנדפסו על ידי יראי ה' ובפרט מדפוס סלאוויטא וזיטאמיר נכדי הרה"ק מקאריץ שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון" ('טהרת הקודש' לבעל 'שומר אמונים' פרק ו').
................................................. ..............................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 86
ש"ס סלאוויטא!
דפוס הרה"ק רבי משה שפירא
סלאוויטא תקע"ז-תקפ"ב
סט שלם בתכלית השלימות
לפניך מרגלית יקרה מפז ומפנינים – ש"ס סלאוויטא שלם בתכלית השלמות - עשרים ואחת כרכים נאים - דפוס הרה"ק רבי משה שפירא, הנודע בהדרו וביופיו.
בארבעה דברים התייחד 'ש"ס סלאוויטא' על קודמיו: בקדושת ההדפסה, בהגהתו המדוייקת, בריבוי המפרשים שצורפו אליו וביופי הדפוס והנייר.
מאז הדפסתו, נעשה ה'ש"ס סלאוויטא' ל"שם דבר" בעולם החסידות, והיה יקר ומבוקש.
יקר היה כבודו של ש"ס סלאוויטא אצל גדולי צדיקי החסידות שלא פסקו מלהללו ולשבחו, ייחסו סגולות ללימוד ממנו וכשהצליחו לרכשו היה זה יום חג עבורם (ראה להלן).
- - - דפוס סלאוויטא - - -
'סלאוויטא' העיר אשר שמה נישא בפי־כל בהערצה, זכתה לתהילת עולם בזכות בית הדפוס הנודע שייסד בה הרה"ק רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא, בנו של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ.
בבית הדפוס בסלאוויטא נדפסו ספרי קודש בלבד, והכל נעשה על טהרת הקודש: את האותיות יצק ר' משה בעצמו, הגלופות הוטבלו במקווה לפני ההדפסה, וההדפסה עצמה שנעשתה בידי פועלים יראי שמים. לימים אף הנייר עצמו הופק בסלאוויטא.
בבית דפוסו נדפסו ספרי חסידות, ספרי יסוד וספרי תפילה רבים, אותם העריצו והקדישו צדיקי החסידות בכל הדורות.
בעל ה'תניא' כותב כי דפוס סלאוויטא הוא
"הדפוס המשובח, המעולה מכל הדפוסים במדינות אלו".
הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל כותב כי משפחת שפירא
"האירו פני תבל בספרים היקרים הנדפסים אצלם" (בהסכמתו לחומש אור החיים סלאוויטא תקצ"ב).
הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין כותב כי
"ספרי קודש הנדפסים בסלאוויטא המה מסולאים מפז ומפנינים יקרה" (בהסכמתו למסכת ברכות תקצ"ה).
- - - 'ש"ס סלאוויטא' - - -
גולת הכותרת של בית הדפוס הייתה הדפסת הש"ס, וכלשון הרה"ק בעל 'אוהב ישראל' מאפטא:
"... וביחוד הש"ס שזכה וזיכה את הרבים".
גדולי החסידות ייחסו לו קדושה יתירה, צדיקים וחסידים רבים הקפידו ללמוד מתוך ש"ס זה, ואמרו שהלימוד בו מסוגל להצלחה וליראת שמים (ראה: מפי סופרים וספרים להרה"ח רא"ד פרידמן, ח"ג, עמ' תמ"ז; זכור ימות עולם, ח"ג, עמ' תקכ"ג).
וכך כותב הרה"צ רבי יצחק ווייס אב"ד ווערבוי (אחי ה'שימאני רב'): "הרב הצדיק מו"ה משה שפירא זלה"ה בן הרה"ק מו"ה פינחס מקאריץ זלה"ה שהיה לו בית הדפוס המפורסם סלאוויטא היה מדפיס באותיות של כסף,
ובערב שבת קודש אחר הטבילה, הגיה הש"ס שהדפיס ולזאת הש"ס ההוא חשוב מאד בעיני הצדיקים" (אלף כתב אות רצב).
האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב זצ"ל סיפר
שכאשר זקינו האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב זצ"ל (הראשון) הצליח לרכוש ש"ס מדפוס סלאוויטא, היה שרוי בשמחה מרובה כל כך, עד שנתרגש לברך על זה ברכת שהחיינו, ועל כן ציוה להעלות הש"ס על שולחנו בליל ב' דראש השנה וכללו עם ברכת שהחיינו שעשה בשעת קידוש, על החג ועל הפירות החדשים (פרי הכרם, באבוב, תשנ"ט, גליון ט"ו עמ' ב').
בשנתו האחרונה ציווה הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין להקיף את הבימה עם גמרות מש"ס סלאוויטא (ר"ב מינץ, מאיר באהבה עמ' כו).
- - - סגולת 'ש"ס סלאוויטא' - - -
"וכל הקרב לקנות ש"ס ההוא ממדפיסי סלאוויטא יתברך בגודש ברכה, האי גודשא תלתא בני חיי ומזוני וכל טוב" (בעל 'אריה דבי עילאי', חתן ה'ישמח משה וחותנו של הרה"ק משינאווא).
"הממלאים ידם לה' לקנות ספרי הש"ס דק"ק סלאוויטא...יתברכו בברכת טוב, ישאו ברכה מאת ה' מן השמים... ובברכת ה' יעשירו ויזכו ללמוד ולראות בנים ובני בנים לומדי תורת ה' בהרחבה" (הרה"ק רבי שרגא פייבל דנציגר אב"ד גוריצא אבי שושלת אלכסנדר).
- - - תוכן ה'ש"ס סלאוויטא' - - -
תוכן הש"ס: גמרא, רש"י, תוספות, עין משפט ונר מצוה, מסורת הש"ס והגהות רבי ישעיה פיק ברלין, פירוש המשניות להרמב"ם, פסקי תוספות, פסקי הרא"ש (עם מעדני יום טוב ופלפולא חריפתא לבעל 'תוספות יום טוב'), מהרש"א, מהרש"ל ומהר"ם מלובלין.
לראשונה בתולדות הדפסת התלמוד, צורף לספרי הש"ס בסוף כל מסכת 'הלכות רב אלפס' – הרי"ף (עם נושאי כליו). כמו כן נדפס בסוף כל מסכת ה'מרדכי' וה'תוספתא'. בסט מושלם זה נמצאים שלושת שערי הרי"ף המקוריים, החסרים בעותקים רבים: ח"א במסכת ברכות, ח"ב במסכת יבמות וח"ג במסכת בבא קמא.
ההסכמות על הש"ס
בראש הספר הסכמה והרשאה על הש"ס מהאדמו"ר הזקן הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא למדפיס רבי משה שפירא להדפיס מחדש את הש"ס שנדפס לראשונה ביזמתו בשנת תקס"ח על ידי שלוחיו אחיו רבי מרדכי וחתנו רבי שלום שכנא.
וכך נרשם בהסכמה:
ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה והעיר רוח נדיבה בנדיבי עמו ה"ה הרב המאה"ג המפורסם המופלג בתורה ויראת ה' אוצרו בנן של קדושים, כבוד מוהר"ר משה נ"י אב"ד דק' סלאוויטא, אשר נדב לבו לה' לחזור ולהדפיס הש"ס בבלי וד' טורים בדפוס המשובח שלו המעולה מכל הדפוסים שבמדינות אלו, כתבנית אשר נדפסו שם מקרוב על ידי שלוחי מהימני דידי, ה"ה האחד ומיוחד אחי הרבני המופ' הנגיד מו' מרדכי נ"י וחד דעמיה הרבני המופ' המנוח מה"ר שלום שכנא ז"ל כידוע לכל וכאשר יש בידי כתוב וחתום שהיו שלוחים וכו' ולזאת אמינא לפעלא טבא יישר חילא לאורייתא…
ובהמשך ההסכמה גוזר לא להדפיס את הש"ס במשך כ"ה שנים.
'ולשומעים יונעם ותבא ברכת טוב בכל מילי דמיטיב מה' הטוב'.לפני ההסכמה נדפסה הודעה מהמדפיס רבי משה שפירא, בה מספר שקנה מהרה"ק מלאדי את זכויות ההדפסה.
כמו כן נדפסו הסכמות מהרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל 'אוהב ישראל' הרה"ק רבי ישראל מפיקוב בן הרה"ק בעל 'קדושת לוי' מברדיטשוב, רבי מרדכי בהרה"ק רבי פנחס מקוריץ ועוד (במסכת שבת נדפסה הסכמת הגאון רבי אריה ליב קצנלבויגן אב"ד בריסק).
תיאור: 38 מסכתות (+ סדרי זרעים טהרות) , 43 שערים, רובם עם דיו אדום, מודפס על נייר כחלחל, כרוך ב- 20 כרכים, בכריכות עור חדשות מפוארות ויוקרתיות ביותר. גודל: 33.5 ס"מ. במסכתות בודדות מעט תיקונים, חיזוקי נייר והשלמות שוליים בשערים ובשולי דפים בודדים, ללא פגיעה או חסרון בטקסט.
להלן רשימת המסכתות
1]
ברכות (תקע"ז) [1], קלז: סד דף (הלכות הרי"ף)
משניות סדר זרעים: ע דף (עם שער נפרד)
2]
שבת (תקע"ז) [1], קפט, מט: צב דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
3]
עירובין (תקע"ז) [1], קכט, כב: פט-קלא דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
4]
פסחים (תקע"ז) קלז, כד: קל-קעג דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
שקלים (תקע"ח) יג דף
5]
ראש השנה (תקע"ח) מ, ה: רו-רכא דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
יומא (תקע"ח) קה, י: רכב-רל דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
סוכה (תקע"ח) סו, יד: רל-רנז דף
6]
ביצה (תקע"ח) נ, ט:, קפב-קפד דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
מגילה (תקע"ח) לח, ו: רנז-רעח דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
חגיגה (תקע"ח) כח, ו דף
תענית (תקע"ח) לו, ו: קסט-קפב דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
מועד קטן (תקע"ח) מד, ג דף רעח-שג דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
7]
יבמות (תקע"ח) [1], קמד, כד: סד דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
8]
כתובות (תקע"ח) [1], קמז, כה: [סב, ב-] קמה דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
9]
גיטין (תקע"ח) [1], קיא, כב: קמד-רז דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
10]
קידושין (תקע"ט) צו, יט: רו-רנה דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
11]
נדרים (תקע"ח) קב, ז דף.
נזיר (תקע"ח) סח דף.
סוטה (תקע"ח) נא, ח-יח דף
12]
בבא קמא (תקע"ט) קנ, יח: סא דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
13]
בבא מציעא (תק"פ) [1], קסו, כה: ס-קנו דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
14]
בבא בתרא (תק"פ) [1], ריז, לו: קנה-רנט דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
15]
סנהדרין (תק"פ) קכו, מא: רנז-רפג דף (רי"ף)
הוריות (תקפ"א) יז, 2 דף.
עדיות,
אבות ומסכתות קטנות (תקפ"א) לו, מה דף
16]
עבודה זרה (תק"פ) [1], צט, טז: של-שעח דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
מכות (תק"פ) 27, ו: רפב-רפז דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
שבועות: (תק"פ) ס, ט, רפז-שלא דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
17]
זבחים (תקפ"א) קכו דף
מנחות (תקפ"א) [1], קיז: סג-פח דף (ספירה אחרונה: הלכות קטנות להרא"ש)
18]
חולין (תקפ"ב) [1], ריד, לב: רנה-שפ דף (ספירה אחרונה: רי"ף, ספר שערי שבועות לרבי יצחק ב"ר ראובן ומפתחות הרי"ף לפי סדר הרמב"ם לרבי יהושע בועז בעל שלטי גבורים)
19]
בכורות (תקפ"א) פ: ז דף
ערכין: לז דף
תמורה: לה דף
כריתות: ל דף
מעילה,
קנים, תמיד ומדות: מב +[2] דף לוחות עם צורת בית המקדש.
20]
נדה (תקפ"ב) קו, יח דף
משניות סדר טהרות (תקפ"א) קעא דף (עם שער נפרד)
.................................... ..
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 87
הספר החסידי הראשון שנדפס בסלאוויטא
רב ייבי - סלאוויטא תקנ"ב [1792] דפוס ראשון – עותק עם שוליים רחבים
מאמרי חסידות, ביאורים על התורה, תהלים, תוכחות מוסר וחידושים על הש"ס - מאת הרה"ק רבי יעקב יוסף מגיד מישרים דק"ק אוסטראה, מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש.
עותק נאה עם שוליים רחבים, כרוך בכריכת עור סלאוויטא מקורית נאה עם הטבעות.
הספר הקדוש רב ייבי הוא הספר החסידי הראשון שנדפס בסלאוויטא, ומראשוני ספרי החסידות הראשונים שנדפסו בכלל. בספרו הביא מובאות רבות בשם הבעש"ט וגדולי תלמידיו.
הרה"ק רבי יעקב יוסף מאוסטראה (תצ"ח-תקנ"א) מגדולי תנועת החסידות בדור השלישי, תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש והיה מקורב לתלמידי הבעש"ט.
משנת תקכ"ו ממלא מקום אביו רבי יהודה ליב כמגיד מישרים ומורה צדק באוסטראה (שגם ממנו נדפסו חידושים בספר).
דרשותיו משכו המונים ועשה נפשות רבות לחסידות, בספרו לא חסך ביקורת על עיוותים חברתיים, לקיחת שוחד, מלשינות, הוא מוקיע מנהיגים המטילים אימתם על הציבור ונגד העשירים המתייהרים בעושרם, ובעיקר הזהיר נגד הדיבור בשעת התפילה ובראש הספר נדפס על כך קונטרס מיוחד בשם
'מורא מקדש'.
מנגד בספרו מגלה אהבה רבה וחיבה להמון העם ההולכים באמונה תמימה ואינם רודפים אחר הבלי העולם הזה.
חלקו הגדול של הספר הוא פירוש על ג"ן פרקי תהלים – כמנין שנות חייו – וביום האחרון לחייו אמר את הביאור על קאפיטל נ"ג.
בראש הספר הסכמת הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב בעל קדושת לוי המכנה את המחבר "איש אלוקים קדוש", וכן הסכמת רבני אוסטראה הכותבים: "והמשכיל ישכיל ולא יחוש להוצאה מרובה, ויקנה הספר כמה דפסיק אנפשיה בזריזות גדול".
סלאוויטא תקנ"ב [1792] דפוס ראשון. [דפוס הרה"ק רבי משה שפירא].
ספירת דפים: ב, קלט, מז דף. גודל: 34 ס"מ.
מצב: בדפים ראשונים ואחרונים ודפים בודדים נוספים שיקומי רסטורציה בשוליים. חיתוך דפים עם הטבעות. רשימות בעלים בשער.
סטפנסקי, חסידות, מס' 530.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 88
מספרי היסוד של החסידות - ספר סגולה
מאור עינים דפוס ראשון - סלאוויטא תקנ"ח [1798]
ח"א: 'מאור עינים' - ביאורים על הפרשיות, וליקוטים עם מובאות מרבו הבעל שם טוב.
ח"ב: 'ישמח לב' - ביאורים על אגדות הש"ס ופרקי אבות עם 'כוונת המקווה'.
נתחבר מאת הרה"ק רבי מנחם נחום מטשרנוביל (ת"צ-תקנ"ח) - מגדולי תלמידי הבעש"ט והמגיד ממזריטש, ואבי שושלת הקודש לבית טשרנוביל.
הרה"ק רבי מנחם נחום מטשרנוביל ציוה לתלמידו שידפיס את הספר בסלאוויטא (ראה להלן).
קדושת הספר וסגולותיו
גדולי החסידות הפליגו בשבח הספר 'מאור עינים', כי ספר זה הוא הפתח וההתחלה אל החסידות (הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין). הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב מעיד בהסכמתו שכל דבריו דברי אלוקים חיים.
החוזה מלובלין אמר שלא מצא דברים נפלאים כמו בשלשה ספרים אלו בלבד
ספר הזהר, אור החיים ומאור עינים (סיפורים ומאמרים יקרים, זיטומיר תרס"ג, עמ' 9).
וכך כתב מוהרי"א מקומרנא:
"ספר מאור עינים לא יזוז מעיניך וכל דבריו רמים וקדושים" (נתיב מצוותיך, שביל התורה, אות ל"ב).
על הספר מאור עינים אמרו צדיקים שהכל מונח בו ו
יש בו סגולות לכל הענינים כגון רפואות וכדומה, (ארחות רבותינו - טשרנוביל עמ' מו).
מעשה באחד מיקירי קרתא דשופרייא בדורות הקודמים שחשך מאור עיניו, ויעץ לו אחד הצדיקים שיקבל על עצמו ללמוד בספר מאור עינים וזכה שע"י קבלה זו אורו עיניו, כי כשמו כן הוא, שמאיר את העינים (זכות אבות ח"ג עמ' נד, וכן הובא בשם הגאון החסיד רבי משה קליערס אב"ד טבריה, בספר פיקודיך אשיחה ח"ב עמ' תמ"ט).
הרה"ק רבי אלעזר מנדל מלעלוב אמר, סגולה לסגי נהור רח"ל ללמוד בספר הקדוש מאור עינים (סידור תפלה לדוד - לעלוב, עמ' תשל"ו אות י"ג).
הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא אמר שצריך כל אחד מישראל שיהיה לו בכיס הטלית ותפילין ספר מאור עינים וללמוד בכל יום בהיותו מלובש בתפילין וזה
סגולה גדולה (קובץ נחלת צבי א', עמ' פג).
הסכמות
בראש הספר קבוצת הסכמות נדירה מגדולי צדיקי החסידות, כולם תלמידי המגיד ממעזרישט: הרה"ק רבי זושא מאניפולי, הרה"ק רבי יעקב שמשון משפיטקווא, הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אשר צבי מאוסטראה בעל מעיין החכמה, רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי בעל אור הגנוז ורבי אריה ליב מוואלטשיסק.
מספרי החסידות הראשונים שנדפסו בסלאוויטא
בהקדמת הספר נאמר שהמחבר נאות להדפסת הספר להפצרת תלמידיו, לאחר שראה איך הם ערכו את הכתבים לדפוס
וגילה רצונו שיודפסו בסלאוויטא וז"ל המוציא לאור:
'וסמך את ידו עליו לאמור קח את הספר וזכי במקחך לרבים וזכות הרבים יהיה תלוי בו שידפיסם בדפוס נאה ומהודר אשר הוקם בסלאוויטא'.
הספר הקדוש 'מאור עינים' הוא מספרי החסידות הראשונים שנדפסו בסלאוויטא, לצד הספרים הקדושים: רב ייבי (תקנ"ב) נועם אלימלך (תקנ"ד) תניא (תקנ"ו) וקדושת לוי (תקנ"ח).
סלאוויטא תקנ"ח [1798] דפוס ראשון. [דפוס רבי משה שפירא].
ספירת דפים: ח"א: [2], קנט: ח"ב: [1], לד דף.
גודל: 19.5 ס"מ.
מצב: טוב. בשער ובדף שלאחריו שיקומים ברסטורציה. שיקומים קלים בדפים בודדים. בדפים מעטים הכותרת קצוצה בראשי הדפים. כריכת־עור חדשה נאה, עם קופסה תואמת.
ביבליוגרפיה:
סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 382
סטפנסקי, חסידות מס' 308, 237.
הסכמתו הפלאית של רבי זושא מאניפולי
דבר פלא נמצא בהסכמת הרה"ק רבי זושא מאניפולי שחתם את הסכמתו ביום א' כ"ג חשוון לסדר "והנה פרח מטה אהרן" - והוא תמוה, שהרי פסוק זה נמצא בפרשת קרח שאינה נקראת בחדש חשוון. ואמר על כך אחד האדמורי"ם שכאן רמז רבי זושא לנכדו של רבי מנחם נחום - הוא הרה"ק רבי אהרן מבעלזא, שביום א' כ"ד חשוון נתמנה לאדמו"ר ופרח מטה אהרן (אדמור"י בעלזא ח"ד עמ' ע"ח).
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ
>>>
פריט : 89
"בני חיי ומזוני רויחי"
אגרת קודש מאת הרה"ק רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל 'דברי חיים'
צאנז תרכ"ח [1867]
אגרת קודש עמוסת ברכות מאת הרה"ק רבי חיים הלברשטאם מצאנז אל חסידיו אנשי שלומו.
שלש שורות אחרונות בעצם כתב־יד־קדשו וחתימתו.
בין הדברים מרעיף עליהם האדמו"ר ברכות:
"יתן לכם הש"י [ה' יתברך] שפע וברכה והצלחה בני חיי ומזוני רויחי ותזכו לעסוק במצות ומע"ט [ומעשים טובים] ולהחזיק תמיד ידי ת"ח מתוך נחת והרחבה".
והוסיף בעצם כתב יד קדשו:
"לא אוכל להאריך מפני תשות כחי, ותפילתי תפלה קצרה יעלה לראש משביר להשפיעם ברכה חיים ושלום, כנפש ידידם דוש"ת, הק' חיים הלברשטאם".
הרה"ק רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל 'דברי חיים' (תקנ"ג-תרל"ו) מגדולי צדיקי החסידות גאון מופלא בנגלה ובנסתר, פוסק ומשיב בהלכה וממנהיגי דורו. קדוש מרחם היה, ועוד בהריונה שמעה אמו מרמ"ל מסאסוב שהילד אשר יוולד יהיה למנהיג הדור. בגיל צעיר נעשה לחתן הגאון בעל 'ברוך טעם', ממנו קבל תורה ודרך בלימוד וממנו נסמך להוראה. בשנת תקע"ז נתקבל לרבה של רודניק ושם נעשה לחסיד מובהק של רבי נפתלי מרופשיץ.
בשנת תקפ"ח נתמנה למורה הוראה בצאנז, משנת תק"ץ החל לנהוג שם באדמורו"ת והיה לאדמו"ר החשוב ביותר בכל סביבות גליציה. כמעט כל צדיקי גליציה, הונגריה ורבים מפולין קבלו את מרותו.
התמזגו בו גאונות מופלאה בתורה ועבודת ה' במסירות, וגמילות חסדים בשלמות. הרבה באמירת שיעורים והשיב תשובות לכל השואלים, ותפילתו היתה בהתלהבות רבה. שולחנותיו נמשכו שעות רבות ואת כל כספו חילק לצדקה. בניו מעידים בהקדמתם לדברי חיים על התורה: "הקדיש כל ימיו לתורה ועבודה בדבקות ויראה גדולה במסירות נפש ממש... סיגף עצמו כל ימיו באש ובמים ובמקוואות עד אין שיעור וצדקת פזרונו אשר מידיו הטהורות פרנס מאות ואלפים עניים ואביונים.... כמעט נראה בחוש שכינה מדברת מתוך גרונו".
וכך אמר בהספדו תלמידו הגה"ק מנאנאש בעל 'אפסי ארץ':
"והוא היה העץ חיים למעלה להשכיל ולהטיב גם כן למטה להשפיע חיים ופרנסה וכל טוב לבית ישראל" (אפסי ארץ ח"ג דף צח, ב).
צאנז, חנוכה ברכת"ו לפ"ק [=תרכ"ח 1867]. דף בגודל: 14X23 ס"מ. מצב: חיזוקי נייר בגב המכתב בקיפולי הדף. שמור בכריכת עור חדשה.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 90
מכתב הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא בעל 'דברי יחזקאל'
מכתב הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא בעל 'דברי יחזקאל' אל רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ אב"ד קאנטשיגא.
מכתב ארוך ויפה על בלאנק אישי, מתוכם – שמונה וחצי שורות בעצם כתב־יד־קדשו וחתימתו.
למיטב בדיקתינו המכתב לא נדפס ואינו ידוע.
חתימת יד־קדשו במכתב זה נדירה מאוד, שכן ברוב חתימותיו הבליע את האות ל' שבסוף שמו יחזקאל באות ש' של שמו השני שרגא, כדי לא לכתוב א-ל. בחתימתו זו התיבות יחזקאל ושרגא נפרדות, מחתימות אלו ידועות רק חתימות בודדות (ראה דברי יחזקאל השלם מהדורת תשנ"ט עמ' רכה).
הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, בעל 'דברי יחזקאל' (תקע"ה-תרנ"ט) בנו בכורו של הרה"ק רבי חיים מצאנז, חתן בעל 'אריה דבי עילאי'. ולאחר נישואיו גדל בצל חותנו זקנו בעל 'ישמח משה'. עוד בחיי אביו היה אדמו"ר לאלפים. התפרסם כצדיק גאון בתורה ופועל ישועות, ורוב גדולי הדור חסו בצילו.
בהספדו אמר עליו הגה"ק משאמלוי: "צדיק יסוד עולם שכל הצדיקים שבדור מקבלים ממנו... שעל ידו בא שפע פרנסה... זה היה צדיק הדור סבא קדישא, אשר אמרנו בצילו נחיה וכל העולם ענו אחריו מקודש מקודש, ולא הניח אחריו כמותו בדור" (אבן שלמה פרשת ויחי).
שינאווא ללא תאריך. נייר מכתבים אישי. גודל:14X23 ס"מ. חיזוקי נייר בגב המכתב בקיפולי הדף.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 91
מכתב היסטורי מאת הרה"ק רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט הי"ד – תחנונים להצילו ערב השואה
מכתב מאת הרה"ק רבי שלום אליעזר מראצפערט, בו כותב בתחנונים להצילו ערב השואה ולהשיג לו רשיון־עליה לארץ־ישראל.
בשנת תש"ג, עקב המצב הקשה והסכנה המתקרבת, עשה הרה"ק מראצפערט השתדלויות ונסיונות לעלות לארץ־ישראל, באחד ממכתביו אף ציין שכבר אביו השתוקק לעלות לארץ ישראל.
במכתבו הוא כותב שכבר פנה אל הגאון הצדיק רבי יוסף צבי דושינסקי, שיסדר עבורו סרטיפיקט (רשיון עליה לארץ ישראל) ומבקש לפנות ישירות, פנים אל פנים אל הריי"צ, כדי שיקיים הבטחתו ולשלוח לו בהקדם האפשרי
נסיונותיו לא צלחו, ולבסוף נשלח לאושוויץ.
לפני הגירוש לאושוויץ סיפר כי אביו נגלה אליו בחלום, ונתן לו אפשרות למות על קידוש השם או להינצל - והוא בחר למות, וכך הגיע לאושוויץ עם קיטל ותכריכים תחת בגדיו ביום ט"ז סיון תש"ד ובו ביום נעקד, הי"ד.
גלויה עם 3 שורות אחרונות בעצם כתב־יד האדמו"ר וחתימתו המלאה:
"הק’ שלום אליעזר הלברשטאם בן הרה”ק מצאנז זצלה”ה", בתחילתו דברי ברכה לרפואת העינים.
פועל ישועות היה הרה"ק רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט, וברכותיו לא שבו ריקם. שמו יצא לתהילה כאיש פלאי. תלי תלים של עובדות ומעשיות מופלאות מתהלכות בקרב יהדות הונגריה, אודות ברכותיו אשר התקיימו במלואם.
הרה"ק רבי שלום אליעזר הלברשטאם (תרכ"ב-תש"ד) נולד לעת זקנת אביו הרה"ק רבי חיים מצאנז, אך עוד הספיק לקבל ממנו מלא חפניים. על צעירי בניו של הרה"ק מצאנז אמר רבי יהושע מבעלזא, אין לנו מושג באיזו קדושה הוליד הרה"ק מצאנז את בניו ובפרט אלו שנולדו לו בזקנותו. בשנת תר"ס בערך עבר מגאליציה להונגריה והפך למנהיגם של חסידי צאנז הרבים בהונגריה. ענוותנותו, קדושתו, צדקותו והנהגתו המופתית, משכה אחריה נהירה עצומה של חסידים ואנשי מעשה לחצרו. במשך למעלה מארבעים שנה היהמגדולי צדיקי הונגריה עד שעלה ונתעלה לשמי רום במסרו נפשו על קדושת השם.
מצב טוב. נשלח אל ר' אברהם בן סעריל גראס. במכתב נזכר גם ר' דוד יהושוע גראס נ"י מסאקמור [ראש קהל סאטמר שעלה לירושלים בשנת תרצ"ט].
נדפס בספר תהלת חיים ח"ב (בני ברק תשנ"ה) עמ' צא.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 92
"וזכות אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] הגה"ק [הגאון הקדוש] בעל דברי חיים זצוקלה"ה מצאנז יעמוד לו להתברך בכתיבה וחתימה טובה"
מכתב מהרה"ק רבי יצחק ישעיה מטשכויב הי"ד, בן זקוניו של הרה"ק רבי חיים מצאנז
מכתב תודה וברכות בחתימת הרה"ק רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשכויב.
בין הברכות הוא כותב:
"וזכות אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] הגה"ק [הגאון הקדוש] בעל דברי חיים זצוקלה"ה מצאנז יעמוד לו להתברך בכתיבה וחתימה טובה".
האדמו"ר הרה"ק רבי ישעיהל'ה מטשכויב הי"ד (תרכ"ד-תש"ג) בן זקוניו של הרה"ק רבי חיים מצאנז, אשר העיד עליו שנשמתו קדושה. על צעירי בניו של הרה"ק מצאנז אמר רבי יהושע מבעלזא, אין לנו מושג באיזו קדושה הוליד הרה"ק מצאנז את בניו ובפרט אלו שנולדו לו בזקנותו. נתייתם בגיל י"ב וגדל בבית אחיו הרה"ק רבי יחזקאל משינאווה, רבי ברוך מגורליץ ורבי דוד מקשאנוב. לאחר נישואיו עם בת האדמו"ר רבי יחיאל מקרילוביץ שהיה חתן רבי יהושע מבלז, הסתופף בצל סב אשתו הרה"ק רבי יהושע מבלז. בהיותו בן תשע עשרה נתקבל לרב בטשכויב ועל שמה נקרא, אף שבשנת תרנ"ג קבע את מושבו בקראקא. חצרו מנתה אלפי חסידים. דמה באישיותו ובהנהגתו לאביו. נרצח על ידי הנאצים בהיותו עטור בטלית בג' אלול תש"ג (רבינו הקדוש מצאנז ח"ב פרק כ"ה; אנציקלופדיה לחסידות ח"ב עמ' תי"ב).
קראקא ללא תאריך. דף בגודל: 14X23 ס"מ. נייר כפול. מצב טוב.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 93
מייסד וראש שושלת באבוב
מכתב ברכות מאת האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב – תרס"א [1901]
מכתב ברכות בחתימת יד קדשו של האדמו"ר הראשון בשושלת באבוב הרה"ק רבי שלמה הלברשטאם.
מכתב ברכה לנישואין מלא וגדוש בברכות: לאריכות ימים ושנים, דור ישרים יבורך, הרחבה ונחת, בריאות והצלחה גדולה ושנה טובה בכל מילי דמיטב.
האדמו"ר הרה"ק רבי שלמה הלברשטאם (תר"ז-תרס"ה), מגדולי האדמורי"ם בגליציה המזרחית. גאון בתורה, צדיק וקדוש ומחולל פלאים. בן הרה"ק רבי מאיר נתן בנו השלישי של הדברי חיים מצאנז. בגיל שמונה התייתם מאביו ומאז התחנך על ברכי זקנו ה'דברי חיים' שהשקיע בו כוחות רבים, ועליו הטיל אח"כ את סידור תשובותיו לדפוס. משנת תרנ"ב עבר לבאבוב ובה יסד את שושלת החסידות הנקראת על שמה.
נשלח אל תלמידו הרה"ח רבי יצחק קופערמאן מאושפצין ואח"כ בווינא, היה מקורב מאוד להרה"ק מבאבוב ולבנו הקדושת ציון.
באבוב תרס"א [1901]. שורת הסיום והחתימה היא בעצם כתב־יד־קדשו של האדמו"ר. דף בגודל: 14X22 ס"מ. במרכז המכתב סימן מנייר דבק המודבק בצידו השני.
לא נדפס בספר 'מכתבי קדש' בעריכת הרה"ח רבי שמרי' ציטראנענבוים (ברוקלין תשל"ג).
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 94
מכתב מאת הרה"ק רבי משה אונגר מצפת, חתנו הראשון של הרה"ק רבי חיים מצאנז – צפת תרנ"ז [1897]
מכתב ארוך מאת הרה"ק רבי משה אונגר מצפת חתנו חביבו ומקורבו של הרה"ק רבי חיים מצאנז.
שורות אחרונות בכתב יד קדשו וחתימתו:
"הק' משה אונגר בהר"צ הגאון מדאמבראווא וחתן הר"צ הגאון הקדוש מצאנז זצללה"ה".
הרה"ק רבי משה אונגר (תק"פ בערך-תרנ"ח) בן הרה"ק רבי מרדכי דוד מדומברובה, נשא את הרבנית מרים בתו הגדולה של הרה"ק רבי חיים מצאנז, 'והיה חופף בצלו ערך ארבעים שנה' (כך רשום על נוסח מצבתו) רבי משה היה איש אשכולות ורב תבונות, יועצו הנאמן ואיש אמונו של חותנו ה'דברי חיים' בעניני הכלל ובפרט בסדרי המנויים בנשיאות ארץ ישראל וגביית הכספים לכולל גאליציה, בסוף ימיו עלה לארץ ישראל והקים את המרכז החסידי של חסידי צאנז בצפת. (רבינו הקדוש מצאנז ח"ב עמ' תכ"ד)
על חתניו נמנים: הרה"ק רבי יהודה צבי אייכנשטיין מדולינא, הרה"ק רבי נפתלי חיים הורוויץ מדז'יקוב, הרה"ק רבי חיים יעקב הורוויץ מאוליינוב ורבי מרדכי דוד אונגר מזאבנא (אשר צאצאיו מכהנים כאדמורי"ם עד ימינו).
המכתב נשלח אל ראשי אגודת 'פקידים ואמרכלים' באמשטרדם, ראשו עוסק בדבר כספי החלוקה בצפת, ובהמשכו מספר על ענייניו האישיים ומצבו הבריאותי.
צפת תרנ"ז [1897]. דף בגודל: 21X ס"מ. מצב טוב.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 95
מכתב ברכות בכתב־יד־קדשו של הרה"ק רבי אלעזר וייסבלום מרישא – תרס"ח [1908]
"קבלתי הפ"נ [הפדיון נפש] וה' יתברך יעזור לבנך ביום מחר... והנני מברך אותך ובני ביתך בכל טוב".
מכתב בעצם כתב יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי אלעזר וייסבלום מרישא
הרה"ק רבי אלעזר ריישער (תקצ"ח-תר"ע), בן יחיד להרה"ק רבי אלימלך מרודניק בן הרה"ק רבי מנחם ישכר מפשעוורסק בן הרה"ק רבי אלעזר מליז'נסק בן הרה"ק בעל 'נועם אלימלך'. בילדותו נפטר עליו אביו וגדל במשך כשנה אצל הרה"ק רבי דוד מדינוב, ולאחר מכן אספו אל ביתו הרה"ק רבי חיים מצאנז אשר גידלו כבן והשיא לו את נכדתו, בת בנו הרה"ק רבי דוד מקשאנוב. בזיווג שני היה חתן רבי חיים יונה הלפרין אב"ד רישא.
נודע כגאון מופלא בנגלה ובנסתר, התנהגותו בקדושה ובריבוי תפילות וטבילות משכו אליו אלפי חסידים מפולין ומהונגריה.
התפרסם כפועל ישועות, והרה"ק רבי יחזקאל משינאווא אמר שנמסר לו משמיים הכוח לרפא חולים, והיה שולח אליו חולים שהרופאים התייאשו מהם. מסופר כי הוא היה רושם להם 'רצפטים' לרפואה כדי להסתיר את מופתיו.
בשנת תרס"ב הדפיס את חיבורו על התורה 'משנה למלך' בעילום שמו.
תולדותיו בהרחבה וסיפורי מופתיו בספר 'משנה למלך' מהדורת מונטריאול תשפ"ג.
רישא תרס"ח [1908]. מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב־יד־קדשו וחתימתו. בצידה השני של הגלויה מופיע חותמו. קרעים בשוליים ללא פגיעה בטקסט.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 96
מכתב בכתב־יד האדמו"ר הרה"ק רבי אריה ליבוש רובין מצעשינוב – אבי שושלת באבוב בדור האחרון
מכתב בכתב־יד וחתימת האדמו"ר הקדוש רבי אריה ליבוש רובין אב"ד צעשינוב נכד הרה"ק רבי חיים מצאנז, בענין שטר מחילת שידוך.
הרה"ק רבי אריה ליבוש רובין מצעשינוב (תרמ"א-תש"ב) התפרסם בצידקותו ופיקחותו, בן הרה"ק רבי יצחק טוביה רובין חתנו של רבי חיים מצאנז. חתן בן־דודו הרה"ק רבי שמחה ישכר בער הלברשטאם מצעשינוב, לפני מלחמת העולם הראשונה הוכתר לכהן שם כרב ואדמו"ר. בשנות השואה הוגלה לסיביר ובה נפטר. היה גדול בתורה ונסמך להוראה מהמהר"ש ענגיל ורבי מאיר אריק. בשנת תרפ"ג עבר לטומאשוב שבפולין והקים בה ישיבה גדולה. כל כתביו אבדו.
חתנו היה האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב - ארצות־הברית, ואדמור"י שושלת באבוב בדור האחרון הם נכדיו.
טומאשוב תרצ"ב [1932]. גלויית דואר רשמית. גודל:15X10 ס"מ. מצב טוב.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 97
מכתב היסטורי מטלטל ומצמרר – תיעוד אחרון לקורות צדיקי שושלת צאנז בימי מלחמת העולם השניה
"אם באתי לספר את כל התלאות שעברו עלינו תקצר היריעה מהכיל"
מכתב מצמרר מאת הרה"צ רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מיאשליסק הי"ד על העינויים והסבל שעברו עם פלישת הגרמנים לסלובקיה – בארדיוב [תש"ב 1942]
רבי יחזקאל שרגא היה בעת כתיבת המכתב בן עשרים ואחת בלבד, והיה מאורס לבת דודו הרה"ק רבי חנה מקולשיץ.
במכתב נזכרים כמה וכמה מבני משפחת שושלת הלברשטאם שסופם הטראגי ידוע, ומכתב זה הוא מהעדויות האחרונות אודותם.
במכתבו המרטיט, מתאר רבי יחזקאל שרגא בתיאור חי ומפורט (התיאור דלהלן הוא חלקי) את מסע בריחתם מביתם עם פלישת הנאצים בעירום ובחוסר כל, ואת הצלת אביו האדמו"ר מעבודות כפיה בראש השנה בדרך נס. בהמשך מאריך לכתוב על כך שבהיותם דרים ביאשליסק בבית רבי לייזר לעזר (ממשפחת האדמו"ר רבי יעקב לייזער מפשעוורסק שהיה רב ביאשליסק באותה עת) באו נאצים לביתם והכו בהם נמרצות, כפו אותם לגלח את פאותיהם וזקנם ואף הכריחו אותם לכרוע על ברכיהם ברחוב במשך כמה שעות, תוך כדי שחובטים בהם בעיטות וסטירות ה"י.
רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם (תרפ"א-תש"ב) בן רבי אפרים דוד מיאשליסק (חתן הרה"ק רמ"מ מפריסטיק), בן רבי יחיאל נתן מבארדיוב, בן רבי משה מבארדיוב, בן רבי ברוך מגורליץ, בן הרה"ק רבי חיים מצאנז. היה מאורס לבת דודו הרה"ק רבי חנה מקולשיץ, אולם שניהם ומשפחותיהם נספו בשואה, הי"ד (
ראה דברי חנה השלם עמ' של"ד).
נכתב בבארדיוב, לשם נמלט רבי יחזקאל שרגא, כפי שמספר במכתבו. דף מקופל כתוב על גבי שלושה עמ'. 14X23 ס"מ. מצב טוב.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 98
ההשקפה הטהורה
מכתc היסטורי בכתב־יד גאון ישראל
רבי חיים הלוי סולובייצ'יק
אב"ד בריסק. תרס"ט
מלחמת גדולי ישראל
למען שמירת צביון הרבנות ומוסדות החינוך בארץ ישראל
כשהחלו לנשוב רוחות זרות בכרם ישראל, אחד הדברים הראשונים שפעלו הארגונים החפשיים, היה למוטט את מוסד הרבנות המסורתית ומוסדות התורה החרדים ההולכים בדרך ישראל סבא, ולהציב שם רבנים נאורים שיתמכו בדרכם ובמוסדותיהם.
בתקופה שאנו דנים בה, ארץ־ישראל הייתה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית שמרכזה היה בקושטא.
לידי רבה של קושטא ה'חכם באשי' העניק השלטון סמכויות רחבות והשפעה עצומה, ולמעשה הוא שימש כראש הקהילות היהודית בכל רחבי האימפריה (ובכלל זה ארץ־ישראל) ונציגם מול השלטונות, וכך למעשה מינוי הרבנים בארץ ישראל היו נתונים להחלטתו.
בשנת תרס"ט הם הדיחו בהשפעתם את החכם באשי רבי משה הלוי ורצו למנות במקומו את ר' חיים נחום שהיה מהרבנים הנאורים, חניך האליאנס והאוניברסיטאות בפאריז.
גדולי ישראל ראו בכך פגיעה עצומה בעתידה הרוחני של ארץ ישראל ויצאו במלחמת חורמה, על צביונה החרדי של ארץ ישראל בכלל ועיר הקודש ירושלים בפרט.
בראש המערכה עמד רבי יצחק אייזיק הלוי בעל דורות הראשונים (תר"ח-תרע"ד) ומכתבים אלו ממוענים אליו.
לפניך אוסף מכתבים היסטוריים נדירים מאת גדולי הדור - מתנגדים, חסידים וספרדים, ביניהם הגר"ח הלוי סולובייצ'יק, האדמו"ר בעל 'אבני נזר', האדמו"ר בעל 'אמרי אמת', הגרח"ע גרודזנסקי מווילנא ועוד, מהם ניתן ללמוד פרק נכבד בהשקפתם הטהורה על מעמד הרבנות ומלחמתם העיקשת על שמירת קדשי ישראל.
חומר מקיף על מערכה זו של גדולי ישראל נמצא בספרו של רבי דוד קמינצקי שליט"א 'רבן של ישראל' על הגרח"ע גרודז'ינסקי (ירושלים תשפ"א) פרק י"ד.
"ענין הרבנות בישראל במובנו האמיתי - הוא להורות להעם תורת ה' ויראתו ולעשות ולקיים ולשמור את הדת, שזהו יסוד האומה וקיומה"
מכתב נוקב בכתב־יד גאון ישראל רבי חיים הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק. תרס"ט [1908]
מכתב נרגש, מלא וגדוש בהשקפתו הטהורה של רבן של ישראל רבינו הגר"ח הלוי סולובייצ'יק, בעניין המערכה על שמירת היהדות הצרופה בדרך ישראל סבא וחשיבות מעמד הרבנים והשפעתם העצומה על שמירת קדשי ישראל.
במכתב זועק הגר"ח מדם לבו נגד הארגונים החופשיים אשר כל
"מחשבותיהם ומזימותיהם הוא רק להשחית ולבלע את הקדש".
מכתב ארוך ביותר – 35 שורות רחבות - ממכתביו הארוכים ביותר הידועים מהגר"ח בעצם כתיבת־ידו.
במכתב קורא הגר"ח לעורר את לב המון העם, כי כל מעשי הנאורים החופשיים נעשה במסווה ומשתמשים בשם הרבנות "להשחתת הדת ולעקירת בית ישראל" ובאמת "אין רבניהם כדאים להשוותם גם לאיש פשוט מאומתינו, לא בידיעת התורה ולא בשמירת הדת ולא בישרות ההנהגה".
ולכן מציע פעולות מעשיות, לשלוח שליח לעיר קושטא "להיות שמה בקביעות ולהרבות מעשיו בלי הרף ולא לשוב הביתה"!! עד שיצליח לפעולות אצל אגודות היראים בטורקיא וכן בפני השלטונות, "להצלת בית ישראל".
הגאון רבי חיים סולובייצ'יק (תרי"ג-תרע"ח), גאון הדורות האחרונים, ומגדולי מנהיגי דורו. הטביע את חותמו על דרך הלימוד הישיבתית, ורבים הלכו לאורו. "שר התורה הגאון החסיד האמתי רבם של כל ישראל, אשר נתן דרך בים התלמוד וסלל נתיבה חדשה בידיעת והבנת התורה לאמתה, והעמיד תלמידים למאות ולאלפים".
בריסק י"ד חשון תרס"ט [1908] דף גדול: 21X28 ס"מ. כתוב משני צידי הדף - 35 שורות, הכל בכתיבת־ידו וחתימתו. חיזוקי נייר בקיפולי דף, מצב טוב.
.................................... ...
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 99
עדיין המאמינים בני מאמינים, הם רוב מנין ורוב בנין של עם ישראל וכלום חסר רק התאחדותם יחד".
אגרת קודש מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב בעל 'אבני נזר' – תרס"ט [1908]
מכתבו התקיף של האדמו"ר בעל 'אבני נזר' במערכה הגדולה נגד "הרוצים לעקור תורה ומצוות מישראל".
המכתב כתוב בכתיבת בנו יד ימינו האדמו"ר בעל 'שם משמואל', בחתימת יד־קדשו: "הק' אברהם חפ"ק סאכאטשאב". עם חותמתו.
במכתבו מעודד בעל 'אבני נזר' לעשות אסיפה
"כינוס לצדיקים שיעמדו על דעתם דעת תורה בפני הרוצים לעקור תורה ומצות מישראל", ולצאת נגד
"הני בריוני... שקמו מקרבנו לבטל תורה ומצוות מישראל" אשר עושים רעש גדול
"עד כי כל הישרים והתמימים שבאמת עדיין הם רוב מנין ורוב בנין מאומתינו הקדושה שמו יד לפה מאימת הפריצים הללו, עד שלא נשמע קול פוצה ומצפצף במחאה והתנגדות נגדם ויש אשר מחסרון ידיעה לא ידעו להבחין בין קדש לחול ובין טמא לטהור".
את מטרת האסיפה הוא מנמק כדי
"שיכירו וידעו פריצי עמנו בכל מקום שהם, כי אין התורה והדת הפקר וכי ברוך ה' גם עתה בעת רעה הזאת, עדיין המאמינים בני מאמינים, הם רוב מנין ורוב בנין של עם ישראל וכלום חסר רק התאחדותם יחד".
ומסיים בברכת "השומר את עמו ישראל לעד, הוא ישלח מלאכו לפניכם ויצליח דרככם... ותזכו לראות ישועות ישראל יחד עם ישועות חכמה ודעת שתצא מציון בביאת הגואל במהרה בימינו אמן".
האדמו"ר הגה"ק בעל 'אבני נזר' (תקצ"ט-תר"ע), מגדולי אדמור"י פולין. גאון מופלא וחריף עצום, עד שהשוו אותו בדורו לחריפותו של הרבי רבי יהונתן אייבשיץ. מגדולי התורה והחסידות, חתנו ותלמידו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוצק. שימש כרבה של סוכטשוב משנת תרמ"ג, אדמו"ר לאלפי חסידים והעמיד תלמידים רבים ומופלגים בשיטת לימוד מיוחדת. היה גם מגדולי המשיבים בדורו, תשובותיו וחידושיו בשו"ת אבני נזר ז' חלקים וספר אגלי טל.
סאכטשוב ה' כסלו תרס"ט [1908]. דף מקופל, כתוב משני צידי הדף. 13X21 ס"מ. מצב טוב.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 100
"יראו כל באי עולם שאין הדת והיהדות הפקר חס ושלום"
אגרת קודש מאת האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור בעל 'אמרי אמת' – תרס"ט [1908]
מכתב ארוך מאת האדמו"ר רבי מרדכי אלתר מגור בעל 'אמרי אמת', בעצם חתימת־יד־קדשו.
גוף המכתב כתוב בכתב־יד גיסו הרה"ק רבי צבי חנוך לוין אב"ד בענדין חתן ה'שפת אמת'.
במכתב מביע האדמו"ר את גודל צערו
"מהתפרצות של צעירי אחינו בני ישראל... מהכתות החופשיים" אשר "ראו להשתחרר מעול התורה והיהדות... ועוד ידם נטויה על ירושלים עיר הקודש".
ממכתבו אנו למדים על פעולותיו מאחורי הקלעים של הגאון רבי חיים סולובייצ'יק במערכה זו וכפי שכותב
"ועל כן מה מאוד שמחנו על הבשורה שנתבשרנו בסוד כמוס על ידי איש אמונים בסוד כמוס בשם כבוד הגאון הג' מבריסק שיחי'" שנעשים פעולות "למען ה' ותורתו ולהצלת רבבות אלפי אחב"י ויהדותם… וכי יראי ה' נלחמים בכל עוז בעד תורתינו".
"ומי יתן ונדע גם אנו במה שיהיה באפשרינו לסייע להם במפעלות צדקתם", ומציע לאחד את כל חברי הכוללים בירושלים, שיתאחדו יחד
"להשפיע מכוחם על אחינו בני ישראל והיהדות בכל ארצות".
מבין השיטין של המכתב ניכרת שאיפתו של האדמו"ר לייסד ארגון ציבור בו יתאגדו יראי ה' כחומה בצורה נגד החפשיים - חזון זה קרם לימים עור וגידים עם יסוד תנועת 'אגודת ישראל' (ראש גולת אריאל ח"ב עמ' נט-סד).
הרה"ק בעל 'אמרי אמת' (תרכ"ו-תש"ח), האדמו"ר השלישי בשושלת גור, ובימיו הגיע גור לשיא גודלה. במשך ארבעים ושלש שנה כיהן אדמו"ר לרבבות. ממנהיגי היהדות החרדית בדור שלפני השואה וממייסדי וראשי אגודת ישראל, שר התורה והיראה, גאון מובהק בנגלה ובנסתר.
גור, ה' ויצא [ט' כסלו תרס"ט]. דף מקופל, כתוב על 2 עמודים מלאים, כל עמ' בגודל: 13X21 ס"מ. חיזוק נייר בקיפולי העמוד הראשון.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 101
"כולנו יחד נעבוד למען ה' ותורתינו הקדושה"
מכתב האדמו"ר הרה"ק רבי אהרן מנחם מנדל מראדזמין – תרס"ט [1908]
מכתב תקיף מאת האדמו"ר הרה"ק רבי אהרן מנחם מנדל מראדזמין, נגד ארגון האליאנס, אשר החלו להרים ראש ולפגוע בכל רוח היהדות,
"וגם עד עיר קדשינו ירושלים הגיעו, להרוס ולקעקע את היהדות וחינוך הבנים באופן מבהיל, איום ונורא הדבר הזה ומי יכילנו".
מכתב ארוך – שני עמודים וחצי - כתוב בכתב־יד קליגרפי נאה ובסופו שורה בעצם כתב־יד האדמו"ר וחתימתו:
"דו"ש וש"ת בלונ"ח [דורש שלומו ושלום תורתו בלב ונפש חפצה]
מצפה לישועות ישראל במהרה, אהרן מנחם מענדל בהרה"ק זצלה"ה זי"ע חופ"ק הנ"ל".
במכתבו משבח האדמו"ר את הפעולות החשאיות הנעשות, ומציע להקים ועד קבוע בקושטא לפעול אצל השלטונות. בהמשך כותב שבהיותו נשיאי כולל פולין הוא יפנה לירושלים במטרה לאחד את כל הכוללים בירושלים לפעול "לזכות אלפי ישראל שיפקחו עיניהם, מבלי להמשך אחרי המשובה הנוראה לגדור הפרצות ולהוסיף לחזק עמודי הדת... ביתר תוקף ועוז".
הרה"ק רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן מראדזימין (תר"כ-תרצ"ד), מגדולי אדמור"י פולין. התחנך אצל סבו הרה"ק רבי יעקב אריה מראדזימין ואצל בעל 'אבני נזר'. היה גדול בתורה, חריף מפולפל, משנת תרס"ג כיהן כאדמו"ר והצטיין בעזרתו למען הכלל והפרט. עמד בראש נשיאות קופת רבי מאיר בעל הנס ועשה רבות למען הישוב בארץ ישראל. בשנת תרפ"ט ביקר בארץ ויזם את העמדת המחיצה בין נשים לגברים בכותל. נפטר ללא זש"ק. מחיבוריו נדפסו: קונטרס חינוך הבנים, עלים לתרופה, וצמח מנחם.
ראדזמין, ה' חיי [שרה] ס"ט [כ"ה חשון תרס"ט]. דף מקופל, כתוב על גבי שני עמודים וחצי. גודל: 13X20 ס"מ. מלבד כתם מים במרכז הדף, במצב טוב.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 102
המערכה על צביון הרבנות ומוסדות התורה בארץ ישראל ויסוד 'אגודת ישראל'
מכתבו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי אב"ד ווילנא ומברק הגאון רבי שמואל סלנט – וילנא תרס"ט [1909]
1) מכתב בכתב־יד וחתימת רבן של כל בני הגולה הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי אב"ד ווילנא.
כאמור לעיל, במסגרת מאבקם של גדולי ישראל למען שמירת צביון הרבנות ומוסדות התורה בארץ ישראל, להצילם מטלפיהם של ארגון האליאנס הצרפתי, הם נאלצו להתנגד למינוייו של ר' חיים נחום חניך האליאנס לרבנות קושטא.
אולם לאחר שלמורת רוחם נבחר למשרה זו, הגיעה ידיעה לרבי יצחק אייזיק הלוי, שראשי הכוללים בירושלים שלחו אליו אגרת ברכה, ועל כך יצא קצפו וזעמו של רבי יצחק אייזיק הלוי שריכז את כל המערכה נגד התמנותו, וכפי שכתב באגרתו להגרח"ע מיום י"ג שבט: "מירושלים קבלנו ידיעה אשר לא יאומן כי יסופר והוא כי וועד כל הכוללים שלחו דעפעשע [-מברק] של ברכה לנחום לחזק את ידו וחתמו על זה גם את שם הגאון ר' שמואל סלנט…" (אגרות רי"א הלוי עמ' 162).
הגרח"ע כתב על כך להגרש"ס (ראה בספר רבן של ישראל לר"ד קמינצקי שליט"א עמ' 485-486) והוא השיב לו מברק (ראה להלן) ועל כך מודיע הגרח"ע: "הנני שולח רצוף בזה הט"ג [=הטלגרמא] אשר קבלתי מהגרש"ס שליט"א הי"ו מעיה"ק ירושלים תובב"א".
בחלקו השני של המכתב כותב הגרח"ע:
"מבריסק הודיעני... כי הגר"ח שיחי' [-סולובייצי'ק] נכון להשיב להרה"ג ד"ר ברייער שיחי' שיסע לההתוועדות".
שורות אלו עוסקות בענין ועידת היסוד של הסתדרות חרדית עולמית ולימים 'אגודת ישראל' בהמבורג בשנת תרס"ט – כינוס שבו אכן השתתף הגר"ח.
ווילנא כ"א אדר תרס"ט [1909]. נייר מכתבים רשמי. 13X20 ס"מ. מעט כתמים.
נדפס באגרות רבי חיים עוזר, מהדורת תשס"א, ח"ב אגרת תקפ"ח.
2) מברק התגובה המקורי של הגאון רבי שמואל סלנט להגרח"ע על הטענות הנ"ל, במברק מבהיר הגרש"ס שלא נשלח כל מכתב ברכה לר' חיים נחום והטענות הם רכילות שאין לה שחר!!
המברק הוא בגרמנית מה-15 לפברואר 1909 (כ"ד שבט תרס"ט). סימני קרע ללא חסרון.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
of 4 pages
