פריט : 102

מכתבו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי אב"ד ווילנא
 
ומברק הגאון רבי שמואל סלנט
וילנא תרס"ט [1909]

מחיר פתיחה: $5,000
|
הערכה: $8,000 - $12,000
מכתבו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי אב"ד ווילנא
 
ומברק הגאון רבי שמואל סלנט
וילנא תרס"ט [1909]
 
1) מכתב בכתב־יד וחתימת רבן של כל בני הגולה הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי אב"ד ווילנא.
כאמור לעיל, במסגרת מאבקם של גדולי ישראל למען שמירת צביון הרבנות ומוסדות התורה בארץ ישראל, להצילם מטלפיהם של ארגון האליאנס הצרפתי, הם נאלצו להתנגד למינוייו של ר' חיים נחום חניך האליאנס לרבנות קושטא.
אולם לאחר שלמורת רוחם נבחר למשרה זו, הגיעה ידיעה לרבי יצחק אייזיק הלוי, שראשי הכוללים בירושלים שלחו אליו אגרת ברכה, ועל כך יצא קצפו וזעמו של רבי יצחק אייזיק הלוי שריכז את כל המערכה נגד התמנותו, וכפי שכתב באגרתו להגרח"ע מיום י"ג שבט: "מירושלים קבלנו ידיעה אשר לא יאומן כי יסופר והוא כי וועד כל הכוללים שלחו דעפעשע [-מברק] של ברכה לנחום לחזק את ידו וחתמו על זה גם את שם הגאון ר' שמואל סלנט…" (אגרות רי"א הלוי עמ' 162).
הגרח"ע כתב על כך להגרש"ס (ראה בספר רבן של ישראל לר"ד קמינצקי שליט"א עמ' 485-486) והוא השיב לו מברק (ראה להלן) ועל כך מודיע הגרח"ע: "הנני שולח רצוף בזה הט"ג [=הטלגרמא] אשר קבלתי מהגרש"ס שליט"א הי"ו מעיה"ק ירושלים תובב"א".
בחלקו השני של המכתב כותב הגרח"ע:
"מבריסק הודיעני… כי הגר"ח שיחי' [-סולובייצי'ק] נכון להשיב להרה"ג ד"ר ברייער שיחי' שיסע לההתוועדות".
שורות אלו עוסקות בענין ועידת היסוד של הסתדרות חרדית עולמית ולימים 'אגודת ישראל' בהמבורג בשנת תרס"ט – כינוס שבו אכן השתתף הגר"ח.
ווילנא כ"א אדר תרס"ט [1909]. נייר מכתבים רשמי. 13X20 ס"מ. מעט כתמים.
נדפס באגרות רבי חיים עוזר, מהדורת תשס"א, ח"ב אגרת תקפ"ח.
2) מברק התגובה המקורי של הגאון רבי שמואל סלנט להגרח"ע על הטענות הנ"ל, במברק מבהיר הגרש"ס שלא נשלח כל מכתב ברכה לר' חיים נחום והטענות הם רכילות שאין לה שחר!!
המברק הוא בגרמנית מה-15 לפברואר 1909 (כ"ד שבט תרס"ט). סימני קרע ללא חסרון.
 
 
…………………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
 
 
 

אוסף אגרות מיוחד

מלחמת גדולי ישראל
למען שמירת צביון הרבנות ומוסדות החינוך בארץ ישראל

 

 

כשהחלו לנשוב רוחות זרות בכרם ישראל, אחד הדברים הראשונים שפעלו הארגונים החפשיים, היה למוטט את מוסד הרבנות המסורתית ומוסדות התורה החרדים ההולכים בדרך ישראל סבא, ולהציב שם רבנים נאורים שיתמכו בדרכם ובמוסדותיהם.
בתקופה שאנו דנים בה, ארץ־ישראל הייתה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית שמרכזה היה בקושטא.
לידי רבה של קושטא ה'חכם באשי' העניק השלטון סמכויות רחבות והשפעה עצומה, ולמעשה הוא שימש כראש הקהילות היהודית בכל רחבי האימפריה (ובכלל זה ארץ־ישראל) ונציגם מול השלטונות, וכך למעשה מינוי הרבנים בארץ ישראל היו נתונים להחלטתו.
בשנת תרס"ט הם הדיחו בהשפעתם את החכם באשי רבי משה הלוי ורצו למנות במקומו את ר' חיים נחום שהיה מהרבנים הנאורים, חניך האליאנס והאוניברסיטאות בפאריז.
גדולי ישראל ראו בכך פגיעה עצומה בעתידה הרוחני של ארץ ישראל ויצאו במלחמת חורמה, על צביונה החרדי של ארץ ישראל בכלל ועיר הקודש ירושלים בפרט.
בראש המערכה עמד רבי יצחק אייזיק הלוי בעל דורות הראשונים (תר"ח-תרע"ד) ומכתבים אלו ממוענים אליו.
לפניך אוסף מכתבים היסטוריים נדירים מאת גדולי הדור – מתנגדים, חסידים וספרדים, ביניהם הגר"ח הלוי סולובייצ'יק, האדמו"ר בעל 'אבני נזר', האדמו"ר בעל 'אמרי אמת', הגרח"ע גרודזנסקי מווילנא ועוד, מהם ניתן ללמוד פרק נכבד בהשקפתם הטהורה על מעמד הרבנות ומלחמתם העיקשת על שמירת קדשי ישראל.
חומר מקיף על מערכה זו של גדולי ישראל נמצא בספרו של רבי דוד קמינצקי שליט"א 'רבן של ישראל' על הגרח"ע גרודז'ינסקי (ירושלים תשפ"א) פרק י"ד.
"ענין הרבנות בישראל במובנו האמיתי – הוא להורות להעם תורת ה' ויראתו ולעשות ולקיים ולשמור את הדת, שזהו יסוד האומה וקיומה"
 
 
 
 
 
 
 
×