חלק א
To attend this auction live or leave absentee bids
פריט : 1
ספר תהלים נדיר - באזל ש"ז [1547]
עותק מסורג
ספר תהלים באותיות קליגרפיות נאות והדפסה נאה, בפורמט קטן:
11 ס"מ.
נדפס בלשון הקודש בלבד (ללא לטינית) שכן ההדפסה יועדה עבור יהודים,
עותק יחודי ומעניין – עותק מסורג - בין כל דף לדף נוסף דף חלק, לשם כתיבת הערות, ביאור או תרגום, בכשלושים דפים בערך נרשמו הערות דקדוקיות בלטיניות וכן תרגום.
דפים [190, ב- 192, א]
עם שער מיוחד: קריאה משונה – רשימת קרי וכתיב וחילופי נוסחאות.
קולופון: Nic. Episcopium... & Basileae apud Hier. Frobenium
בשער הספר ובדף האחרון דגל המדפיס
באזל ש"ז [1547] ספירת דפים: [192] דף גודל: 11 ס"מ. פגמים מזערים בשולי דפים בודדים, בשער קרע קטן ללא חסרון והשלמת נייר קטנה ישנה בשוליים, כרוך בכריכת קלף עתיקה עם הטבעות ואבזמים, הכריכה משופשפת.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 2
פירוש גדול וחשוב על ספר תהילים
'נורא תהלות'. שאלוניקי שכ"ט [1569]
פירוש גדול ומקיף על כל ספר תהילים מאת רבי יואל אבן שועיב מגדולי הדרשנים בדור גירוש ספרד.
פירושו של רבי יואל אבן שועיב, המשתרע על פני למעלה מ-600 עמודים, הוא אחד הפירושים המקיפים והחשובים על ספר תהילים, אולם הוא לא זכה למהדורה נוספת.
רבי יואל אבן שועיב (רט"ו-ר"ע) היה מגדולי בעלי הדרוש בדור גירוש ספרד, שימש כרב בארגוניה ונבארה שבצפון ספרד, בשנת הגירוש נדד לשאלוניקי ושימש כרב קהילת בני ארגון בשאלוניקי. הוא קרא לכל האנוסים לא לחשוש ולשוב אל יהדותם בגלוי. את חיבורו הנוכחי על תהילים חיבר בטולידו בשנת רמ"ט (1489). מחיבוריו נדפסו גם 'עולת שבת' (ויניציאה של"ז) ופירוש על איכה בתוך 'קול בוכים' לרבי אברהם גלאנטי (ויניציאה שמ"ט) חיבוריו האחרים הנזכרים בהקדמת בן המחבר לא נדפסו.
בשער ח"א חתימת החכם הגדול רבי וואלף היידנהיים (תקי"ז-תקצ"ב) בסוף ח"ב הערה בכתב ידו.
שאלוניקי שכ"ט [1569] דפוס ראשון. ח"א: רי, ד דף ח"ב: ריא-שכב, [2] דף. גודל: ח"א: 19.5 ס"מ ח"ב: 21.5 ס"מ. מצב: נייר לבן עבה, מעט כתמים, בדפים ראשונים שיקומי שוליים, שני החלקים כרוכים בכריכות עור חדשות זהות.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 3
ספר תהלים עם ביאור הספורנו – דפוס ראשון. ויניציא שמ"ו [1586]
ביאור רבינו עובדיה על ספר תהלים – נדפס עם גוף ספר התהלים (מנוקד).
מחשובי הפירושים על ספר תהלים.
בראש כל מזמור נדפסה כותרת ובה תמצית כוונת המזמור.
רבינו עובדיה ספורנו (רל"ח- ש"י) מגדולי פרשני התנ"ך, גדול בתורה ובקי בחכמות. היה גם רופא גדול והיה מכונה בדורו 'אביר הרופאים'. פירושו התקבל בכל תפוצות ישראל.
ויניציאה שמ"ו [1586] דפוס ראשון. ספירת דפים: צב דף.
גודל: 20 ס"מ.
מצב: טוב, כתמי מים בהירים בשוליים העליונים. כריכת קלף עתיקה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, בהערות למס' 22.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 4
ספר תהלים עם פירוש חזה ציון לבעל 'משנת חסידים'. ליוורנו תק"ב [1742]
פירוש חזה ציון על ספר תהלים על דרך הפרד"ס מאת המקובל הגדול הגאון קדוש רבי עמנואל חי ריקי בעל משנת חסידים ועוד.
גוף ספר התהלים – מנוקד, נדפס במרכז הדף וסביבו הפירוש. הדפסה נאה.
החלום ופתרונו
בסוף הספר מתאר בן המחבר בארוכה את מעשה פטירתו הטראגי של הגאון הקדוש המחבר, ואלו תמצית דבריו: בשנת תק"א יצא לאיטליה לעשות מעמד קבע לישיבתו ולהדפיס את חיבורו הגדול על תהלים 'חזה ציון', בדרך חזרתו בעת שיצא ממודינא לבולוניה התנפלו עליו שודדים זדים ארורים, אשר שפכו את דמו לאחר שסירב להתגעל בבשר חזיר.
לאחר פטירתו מצאו בין חפציו חלום שכתב בעת שבתו בירושלים שהוא משורש התנא רבי יהודה בן בבא שגם היה מהרוגי מלכות.
הגאון הקדוש רבי עמנואל חי ריקי (תמ"ח-תק"ג) מגדולי המקובלים, עלה לארץ ישראל והקים את ישיבתו ובית מדרשו בירושלים (לאחר מכן שכנה באותו בית מדרש ישיבת האור החיים הק')
ליוורנו תק"ב [1742] דפוס ראשון. ספירת דפים: קלח, [2] דף
גודל: 32 ס"מ
מצב: טוב, השלמת שוליים קטנה ברסטורציה בצידי השער, כתמים בודדים בשוליים, כריכה חדשה נאה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד בהערות למס' 368
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 5
ספר תהלים של האדמו"ר בעל 'פני מנחם' מגור עם רשימת הנהגות בכתב ידו.
ספר תהלים קבלי של האדמו"ר רבי פנחס מנחם אלטר מגור בעל 'פני מנחם'. עם חתימתו והנהגות בעצם כתב יד קדשו.
בראש השער
האדמו"ר חתם את שמו בראש הספר שלוש פעמים וחתימה נוספת בשער המעמדות. החתימה הראשונה נמצאת בדף שלפני השער, בנוסח זה:
בה"י חנני השי"ת פינחס מנחם אלטר מפעיה"ק ירושלים תובב"א.
בדף שלפני השער רשימת דברים באמונה ובטחון ועבודת ה' שרשם לעצמו לשנן ולזכרון (ראה להלן)
האדמו"ר רבי פנחס מנחם אלטר בעל 'פני מנחם' (תרפ"ו-תשנ"ו) בן האדמו"ר בעל 'אמרי אמת' ונכד ה'שפת אמת' האדמו"ר השביעי בשושלת גור. גאון מופלא בתורה וכהן שנים רבות כראש ישיבת שפת אמת.
עבודת התפילה הייתה אצלו גדולה ונוראה. הוא התפלל באימה וביראה, בסילודין וסערת נפש, כולו אחוז דבקות עילאית וכל מילה ותיבה הוציא מפיו במתינות כמונה מרגליות, תפילה הייתה בהתלהבות ובליווי תנועות כדרך ראשי השושלת החידושי הרי"ם והשפת אמת.
הוא עצמו התבטא: "קרוי אני על שמו של בעל 'שפתי צדיק' אשר היה לו כח התפילה".
בדף שלפני השער רשם האדמו"ר בכתב יד קדשו:
בה"י לזכור. להשתדל, להתפלל ולעשות הכל לשם שמים ונחת רוח לפניו יתברך ולהתבייש ממנו.
[שורה עם רשימת עשרים וארבע שמות קדושים כנגד כ"ד כתבי הקודש]
בה"י להשתדל לזכור (מספר ארחות צדיקים)
א. הי"ת מרחם עלי יותר מכל מרחם ושומרני גם כשאיני שומר א"ע [את עצמי]
ב. כל הטובות ממישהו –
הכל מהש"י
והכל שלוחיו.
ג.
כל הטובות הן חסדי הש"י, ולא שאנו ראויין.
ד. א"א להוסיף ולגרוע מגזירת הש"י אם לא ע"י תפילה להש"י.
ה. הש"י יודע אם בטחוננו שלם בהש"י וא"א להעלים ממנו.
ו. לגמור בלב בה"י לקיים "עשה רצונך כרצונו" וכו', בטל רצונך וכו' כמארז"ל.
ז. לשמוח ולהודות להש"י שלא עשני גוי.
בראש השער חתימת ידו של זקנו הרה"ק רבי יעקב מאיר בידרמן: יעקב מאיר מפ"ק גור
(תר"ל-תש"א) חתן השפת אמת ועורך ספרי שפת אמת על הש"ס, בזיווג שני היה גיסו האמרי אמת חתנו, ומזיווג זה נולד האדמו"ר בעל פני מנחם, אשר הדפיס בשנת תשט"ז את חידושי זקנו בשם 'מאור יעקב', חתנו היה אחיינו האדמו"ר בעל 'בית ישראל'.
תיאור התהלים: ספר תהלים עם פירוש על דרך הפרדס מאת המקובל רבי משה אוסטרר מבראד בעל ערוגת הבשם.
לבוב תרל"ט [1879] דפוס ראשון. [6], ט- שמה: ל דף (ספירה אחרונה מעמדות) מצב טוב, כריכת חצי עור עתיקה בלויה מעט.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 6
עותק מפואר –רחב שוליים
סדר תפלות מכל השנה עם תהלים, מעמדות וספר מנהגים. אמשטרדם תע"ג [1713]
סידור נדיר ביותר
סדר תפלות מכל השנה כמנהג פולין, רייסן, ליטא פיהם ומעהרין – סידור עב כרס, עם תהלים ומעמדות וספר מנהגים לרבי אייזיק טירנא.
עותק מפואר ומהודר, עם שוליים רחבים, שערים מיוחדים, לסידור, תהלים, מעמדות ומנהגים.
סידור נדיר מאוד, בפרט בשלמות, אינו בספריה הלאומית בירושלים, בעותק הסרוק בספריה הלאומית מספריית ולמדונה, אין תהלים, מעמדות ומנהגים.
סידור מושלם ומקיף הכולל, מלבד תפילות לכל ימות החול, שבתות ומועדים: יוצרות, סליחות, תחינות, פרקי אבות, הגדה של פסח, זמירות שבת ותיקוני שבת, תהלים, מעמדות ומנהגים.
אמשטרדם תע"ג [1713] דפוס שלמה פרופס.
ספירת דפים:
גוף הסידור: [1], רלג:
תהלים: לח:
סדר מעמדות: לה:
ספר מנהגים: [1], לז-נו דף גודל: 27 ס"מ.
בסוף סדר מעמדות נוסף דף בכתב יד לוח לקביעות השנים תקס"ח-תרל"ו, כולו טבלאות בכתב יד נאה ומרשים.
מצב: עותק נאה ביותר, שולי השער קצרים בחצי ס"מ, בשני דפים סימני קרע ובלאי כמעט ללא חסרון, חיזוקי נייר ישנים בשולי דפים בודדים, מעט כתמים, כריכת עור חדשה מהודרת.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 7
אוצר בלום
יד כל בו. פרנקפורט דמיין תפ"ז [1727]
ספר גדול ועב כרס הכולל בתוכו ארבע עשרה (כמנין י"ד) ספרי מקרא ותפילה עם פירושים שונים.
הפירוש 'פתחי שערים' על הסידור וסליחות נדפס כאן לראשונה.
אחד מקבצי החיבורים הגדולים והחשובים.
יצא לאור על ידי רבי פתחיה לידא בן רבי דוד לידא וגיסו רבי משה מירלש (בן רבי שלמה זלמן מירלש אב"ד המבורג חותנו של החכם צבי)
הקובץ כולל:
חמשה חומשי תורה (תיקון סופרים) עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י ומגדל דוד לרבי דוד לידא, הפטרות עם פירוש חדש.
סידור ומחזור לכל השנה כמנהג אשכנז ופולין, עם סליחות, פיוטים, מערבות ויוצרות, הכל עם ביאור 'פתחי שערים', הלכות וכוונות קבליות, תיקוני שבת, הושענות, סדר שומרים לבוקר ותיקון ליל שבועות.
תהלים עם פירוש 'עשרה הלולים' המלוקט מעשרה פירושים.
הגדה של פסח עם הוראות ופיוטים ביידיש.
וכן את הספרים: 'שערי ציון', 'קיצור של"ה' וחיבורי רבי דוד לידא: 'סוד ה' ושרביט הזהב' על ברית מילה, 'עיר מקלט' על תרי"ג מצוות, 'מגדל דוד' על פירוש רש"י (עם הוספות מאת רבי משה ניימרק) וספר 'שומר שבת' – הלכות ותיקוני שבת.
בראש הספר שני שערים, השער הראשון כולו מצוייר, עם דמויות רבות, השער השני כולל פירוט י"ד החיבורים הכלולים בספר, ידועים כמה שערים שונים לספר זה.
עם הסכמות רבני אשכנז ופולין, ביניהם: בעל פני יהושע, בעל שב יעקב ובעל כנסת יחזקאל.
פרנקפורט דמיין תפ"ז [1727] דפוס ראשון ויחיד. ספירת דפים: [2] צד; נו [צ"ל: נט]; ד, [2]; ה-עד; לד; נד [צ"ל: נו]; מ דף.
גודל: 34 ס"מ. מצב: בשולי שני השערים שיקומים קלים, כתמים, בדרך כלל בהירים וסימני שימוש. כריכה מקורית משופשפת. חתימות בעלים.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 8
סדר התפילות. אמשטרדם תקל"א [1771]. עותק מפואר
סידור תפלה לימות החול ושבתות כמנהג קהילות הספרדים, עם תפילת השכבה לנשרפים על קידוש ה' (ראה להלן).
עותק מפואר במצב מושלם, חיתוך דפים מוזהב עם הטבעות. כריכת־עור עתיקה מתקופת ההדפסה, בצבע אדום, עם הטבעות מוזהבות רבות ואבזמי ברזל לסגירה.
בדף קנט, ב חותמת המוציא לאור בכתב ידו: Jacob da Silva Mendes.
[6] דפים אחרונים: לוח ל- 114 שנים (תק"ל-תרמ"ג), בעברית וספרדית.
מדף קמו, א ואילך 'ספר תולדות אדם' - סדר ברכות ותפלות מלידת האדם עד יום מותו.
בראש הסידור הסכמת רבי שלמה שלם רבה של הקהילה הספרדית באמשטרדם.
'השכבת השרופים על קדוש השם'
מלבד תפלות יום־חול ושבת נדפסו כאן תפלות ופיוטים שונים, ביניהם: "השכבת השרופים על קדוש השם" – המכוון הוא על הנשרפים על ידי האינקווזיציה באוטו־דה־פה.
בני הקהלה הספרדית באמשטרדם היו מצאצאי האנוסים בספרד.
אמשטרדם תקל"א [1771]. [1], קנט, [6] דף. 17.7 ס"מ. שמור בקופסת קרטון חדשה עטופה בנייר בד.
מקור: אוסף וויליאם גרוס, תל אביב
תיאור מאתר אוסף גרוס
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 9
סידור תפילה עם תרגום לספרדית. אמשטרדם תקל"ב [1772] עותק נאה.
סדר תפלות 'מדי חדש בחדשו' כמנהג הספרדים עם תרגום לספרדית עמוד מול עמוד.
בראש הסידור שני שערים, הראשון שער נאה במיוחד, עשוי תחריט נחושת עם ציור עקידת יצחק, בשולי השער חתימת שמו של האמן בדפוס: A. Santcroos
כולל תפילות לימות החול, שבתות, ראש חדש, חנוכה ופורים וסליחות לחדש אלול.
בראש הספר: הקדשת המוציא לאור יצחק סוייזא בריטו למשה בן אהרן די פינטו, בספרדית וכן רשימת הפרנומרנטים, בספרדית –
רשימה זו, היא תעודה היסטורית על חברי הקהילה הספרדית באמשטרדם, ואינה מצויה כלל בספרים מתקופה זו.
הוגה על ידי רבי יצחק הכהן בלינפאנטי, עם הסכמת רבה של קהלת הספרדים באמשטרדם רבי שלמה שלם, המנמק את סיבת הדפסת הסידור עם תרגום לספרדית 'ורבים אשר אתנו לא ידעו ולא יבינו ככל היוצא מפיהם ואיכה יעבדו את ה' והם לא ידעו מה הלשון אומרת להתפלל אל ה' '.
אמשטרדם תקל"ב [1772] דפוס פרופס. [1], 5, 271 דף, 18 ס"מ. השלמות שוליים ישנות בשני השערים, עותק נאה ומרשים, כריכת אמשטרדם מקורית עם גב משוחזר, שמור בקופסה חדשה.
מקור: אוסף וויליאם גרוס, תל אביב
תיאור מאתר אוסף גרוס
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 10
מחזור 'כוונת הפייטן' (אמשטרדם תק"י) וסדר סליחות
כריכות אמשטרדמיות מפוארות במיוחד עם דגל מוזהב של משפחת המדפיסים 'פרופס'
ארבעת החלקים כרוכים בכריכות עץ מחופות עור, עם הטבעות גדולות ומרשימות במיוחד. ואבזמים מקוריים לסגירה. הכריכות על ידי המדפיס פרופס, בצדם האחורי של ארבעת החלקים הטבעה מוזהבת של מגן ובתוכו דגל המשפחה – 'ידי כהן' עם הכיתוב מתחתיו 'פרופס', בראשו שני 'מלאכים' מחזיקים 'כתר כהונה'.
בצדם הקדמי של ארבעת החלקים טבוע אותו סמל, ובמרכזו נרשם 'מאיר בן פ"ו כ"ה [פרנס ומנהל כבוד הרב] גומפיל קליף' – כפי הנראה המדפיסים נתנו אותו במתנה לר' מאיר קליף הנ"ל.
הכריכות האמנותיות משקפות נאמנה את יצירות הפאר של אמני הכריכות באמשטרדם.
הכריכות האמנותיות משקפות נאמנה את יצירות הפאר של אמני הכריכות באמשטרדם.
תיאור הספר: מחזורים לראש השנה ושלש רגלים עם ביאורים, דינים ומנהגים ביידיש. המחזורים הם ממהדורת אמשטרדם תק"י, כרך הסליחות ממהדורת אמשטרדם ת"פ.
כוונת הפייטן
בהוצאה זו נדפס לראשונה 'כוונת הפייטן' - בראש כל פיוט נדפסה הקדמה קצרה ובה מבואר מה הייתה כוונתו הכללית של הפייטן. תוספת זו שנדפסה כאן לראשונה התקבלה בכל תפוצות ישראל ונדפסה אח"כ במחזורים רבים – הוצאה ראשונה זו נדירה ביותר.
בראש חלקי המחזור מעבר לשער, הסכמת הגאון רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם (חתן ה'חכם צבי' ואבי רבי שאול מאמשטרדם), המשבח את הרעיון המקורי של 'כוונת הפייטן'.
ראש השנה: כט, יב, ק דף
סוכות: כט, יב, קט דף
פסח, שבועות: כט, יב, קיא; עב דף.
סליחות: [2], קלה, סז דף
גודל: 24 ס"מ.
ללא חלק יום כיפור. יש עותקים בהם נוספו שערים מצוירים, ראה קטלוג 'גנזים' 12 מס' 20.
ארבעה כרכים מרשימים ביותר, שמורים בתוך קופסה חדשה.
מקור: אוסף וויליאם גרוס, תל אביב
תיאור מאתר אוסף גרוס
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 11
סידור רדלהיים הראשון
יקר המציאות ביותר
הסידור הנפוץ ביותר באשכנז במהדורתו הראשונה!!
סידור שפה ברורה
בעריכת ר' וואלף היידנהיים, רדלהיים תקס"ו [1806]
סידור תפילה לכל השנה כמנהג אשכנז המערבי (ראה להלן) עם דינים, מנהגים וביאורים, 'מסודר בשלימות הסידור ומדויק בתכלית הדיוק, מאתי וואלף ב"ר שמשון ז"ל איש היידנהיים'.
סידוריו של רבי וואלף היידנהיים, זכו להוקרת והערכת גדולי ישראל ולתפוצה עצומה שאין לה אח ורע, מאז ועד היום נדפס ממנו ומהמהדורה העממית שלו (שפת אמת) למעלה ממאתיים מהדורות ובלי ספק שזהו הסידור בעל ההשפעה הגדולה ביותר על נוסח סידורי אשכנז.
מהדורה ראשונה זו היא יקרת המציאות ביותר, לרוב השימוש בה, נותרו ממנה עותקים בודדים בעולם.
סידורו של רבי וואלף היידנהיים הוא בעיקרו בנוסח אשכנז המערבי שהתגבש על ידי גדולי אשכנז (בני ריינוס) תוך כדי ציון לחילופי נוסחאות שבנוסח אשכנז המזרחי שהתפשט בקהילות פולין וליטא.
בראש הספר [8 עמ'] הקדמה ארוכה באשכנזית יהודית מאת הידנהיים.
רדלהיים תקס"ו [1806] דפוס ראשון. ספירת דפים: [8], קפח דף
גודל:16 ס"מ. מצב משומש, עם כתמי שימוש רבים (בעיקר בתפלות ימות החול) בכ-15 דפים פגיעות שוליים, כמעט ללא פגיעה בטקסט, עם שיקומי רסטורציה, בשער הסידור השלמת שוליים דקה. בדפי הפורזץ, תפילות בכתב יד. כרוך בכריכת עור חדשה מהודרת, עם קופסה נאה מחופה עור.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד (מהדורה חדשה – תשפ"ד) מס' 400 ובנספח שערי תפלה עמ' 256 ועמ' 260 אות י"ב.
קסטנבוים מכירה 94
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 12
קובץ התפילות הקבלי היסודי ביותר
שערי ציון. פראג תמ"ב [1682]
קובץ תפילות ותיקונים, סדר תיקון חצות עם כוונות והנהגות בדרך הקבלה, בעריכת המקובל רבי נתן נטע הנובר.
ספר 'שערי ציון' התקבל מאוד והיה לאחד מספרי התפלות הנפוצים ביותר, המהדורות הקדומות ממנו לא מצויות (בספריה הלאומית אין עותק שלם מהוצאה שלפנינו).
לספר שערי ציון יש השפעה עצומה על התפשטות סדר אמירת תיקון חצות ונוסחו.
בסדר תיקון חצות בעותק הנוכחי כתמי שעוה שנטפו בעת שנאמר ממנו התיקון בחצות לילה.
המחבר רבי נתן נטע הנובר (נפטר: תמ"ג) היה תלמידו של המקובל האלוקי רבי שמשון מאוסטרופולי. לאחר שניצל מגזירות ת"ח-ת"ט, הגיע לאיטליה שם פגש את המקובל רבי חיים הכהן מארם צובה תלמידו של מהרח"ו ('וקיבלתי ממנו חכמה מפוארה') כמו כן פגש שם את המקובלים הגדולים רבי נתן שפירא בעל מצת שימורים שהביא עמו מירושלים 'חבילות חבילות מכתבי האר"י' ועל פי דבריהם וכתביהם ליקט את התפילות בספרו (ראה כל זה בהקדמתו)
פראג תמ"ב [1682]
ספירת דפים: [51] דף
גודל: 18 ס"מ.
מצב: טוב, כתמי שעוה. כריכת עור חדשה בצבע ירוק.
חתימת בעלים: שלמה זלמן דעלם –חתן רבי מאיר שטערן אב"ד אמשטרדם, הוציא לאור את שו"ת הב"ח (פפד"מ תנ"ז)
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 13
סידור נדיר מאוד
סידור בית תפילה
על פי הקבלה: שאלוניקי תקס"ז [1807],
עם הגהות קבליות רבות בכתב־יד
סידור תפילה לימות החול, שבתות ומועדים, עם תפילות וכוונות מספר 'חמדת ימים' ומהחיד"א.
סידור נדיר מאוד. הסידור היה נפוץ מאוד בשעתו וכמעט לא נותרו ממנו עותקים, ודאי לא שלמים. הוא אינו נמצא בספריה הלאומית ולא נרשם במפעל הביבליוגרפיה העברית.
נרשם באוצר הספר העברי של וינוגרד על פי עותק זה (אשר הופיע בעבר בקטלוג יודאיקה, אביב תשמ"ח, מס' 33).
בגליונות הסידור עשרות רבות של הערות, בעיקר קבליות, בכתב־יד רבני מזרחי וכן הערות בכתיבה איטלייאנית.
בראש הסידור וסופו כרוכים 18 דפים בכתב־יד, עם בקשות, הנהגות וסגולות מספרי דפוס וכתבי־יד.
בראש דף 2,ב בתחילת הספר: "ראה זה מצאתי כתב יד לאחד מקדושים בשם הרב הגדול כמוהרר"ם זכות זצוק"ל".
בדף 2,ב בסוף הספר: "קבלתי ממר שד"ר כמוהר"ר יחזקאל אליעזר אבועלפיה נר"ו סגולה זו שהיא בדוקה ממנו הרבה פעמים והיא לכל חולי".
בשער הספר חתימת בעלים ספרדית מסולסלת: הצעיר דוד אברהם בן שמשון חי (וויוואנטי, רבה של אנקונה).
בדפים קמו, א-קנג, ב נדפס מגילת אנטיוכוס ומעשה יהודית בלאדינו.
שאלוניקי תקס"ז [1807]. מספור דפים: רכב; יב דף. גודל: 18.5 ס"מ. מצב: קרעים בשוליים ומעט בטקסט, וכן חורים שנסתמו ושוקמו ברסטורציה. כריכת עור חדשה. שמור בתוך קופסא חדשה, מחופה בנייר שיש.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 14
סידור קלף יקר המציאות
סידור תפילה כמנהג אשכנז – מנטובה שי"ז [1557]
עותק שלם נדיר ומיוחד - מודפס כולו על קלף
'סדר התפילות כמנהג אשכנז עם כמה מעלות טובות ויפות' - סידור עב־כרס במיוחד (7 ס"מ), המקיף את כל תפילות השנה, עם הוראות רבות ביידיש.
סידור כמנהג אשכנז קדום ויקר המציאות ביותר.
הסידור שלפנינו נותר בשלמות מקסימלית - למיטב ידיעתינו לא קיים עוד עותק בעולם הכולל את שני החלקים בשלמות.
הסידור הוא הספר היהודי השימושי ביותר ומעצם טבעו התבלה מרוב שימוש, ומשום כך הסידורים הקדומים שנדפסו במאה ה-15/16 הם נדירים ביותר, בפרט במצבים שלמים ויפים.
הסידור כולו מודפס על קלף.
כרוך בכריכת־בד ירוקה עם טסי ברזל משנת ת"ח [1648] !! בצד הקדמי והאחורי (ראה להלן).
ההדפסות הנדירות והמיוחדות של ספרים על קלף, נועדו עבור עשירים ובעלי־אמצעים, או לכבוד פרנסים וראשי־קהל שלכבודם הודפסו עותקים מיוחדים על קלף.
הקלף היה יקר, ומלאכת ההדפסה עליו הייתה סבוכה ולא קלה, הדפסות ספרים על קלף היא תופעה נדירה מאוד .
תוכן הסידור
שלושה חלקים לסידור:
חלקו הראשון של הסידור [דפים 140-1] כולל: תפילות לחול, עם שבעים ושתים פסוקים והטבת חלום; תפילות לשבת ולראש חודש, ברכות המגילה ופיוט "אשר הניא", תפילות שמונה עשרה למועדים, צדוק הדין ותפילת הדרך.
בדף [דף 140,ב]:
"נשלמו תפלות ראש חדש על ידי יוסף בר יעקב הי"ד מפדואה", עם סמל המדפיס.
חלקו השני [דפים 141-187] כולל: עירובי חצרות ותבשילין, הגדה של פסח עם דינים והוראות רבות ביידיש (עם ברכת המזון ו"אלמעכטיר גאט" ביידיש), ספירת העומר.
בדף [187,ב]: "תם ונשלם... על ידי ובשם יוסף... מפדואה, פה מנטובה", עם סמל המדפיס.
חלקו השלישי [דפים 188- 289] כולל: מסכת אבות, עמידות לימים נוראים, הושענות ופיוטים לשמחת תורה.
בסוף הספר:
"תם ונשלם הסדור מכל השנה... בחודש שבט שנת שי"ח לפ"ק בבית... ווינטורין רופינילו", עם סמל המדפיס יוסף מפדואה על פני כל העמוד האחרון.
כריכת הסידור
הספר כרוך בכריכת־בד ירוקה, עם דפי פורזץ צבעוניים עם צבעי זהב ועוד. על גבי הכריכה נעוץ טס ברזל בצורת משושה, עליו חרוט שנת ת"ח לפ"ק. על הטס הקדמי נרשם: ובר"א שז"ל (כנראה ראשי־תיבות של שם בעלים). בשדרת הכריכה נעוצים 3 טסי ברזל בצורת אליפסה עם מסגרת משוננת (כעין גלגל שיניים).
בעלים
בתחילת הספר וסופו חמשה רישומי בעלות חתומים, חלקם בעברית וחלקם ביידיש. החתימה המוקדמת היא כשלש שנים לאחר הדפסת הסידור: שי"ט (1559), ולאחריה חתימות מהשנים: תנ"ו (1596), תפ"ג (1723). בין החותמים: "הק' משה יהודה ליב במוהר"ר יהודה ליב זל"ה מ"צ פה ברוסיל ומדינת ברוראן", וחתימות בעלים ממשפחת נייאמרק.
בסוף הסידור כרוכים 29 דפי נייר, להוספת תפילות, על שני עמודים נוספה תפילה בכתב־יד מהמאה ה-18.
מנטובה שי"ז [1557] ספירת דפים: [289] דפי קלף.
גודל: גובה: 13.5 ס"מ. עובי: 7 ס"מ.
מצב: בשלמות ובמצב טוב. דף השער כהה ודהוי מעט. בשליש הראשון של הסידור קמט במרכז הדף (כעין גל קטן). סימני שימוש וכתמים בחלק מהדפים, בדפים בודדים הדיו סדוק קצת, אך הכל ברור וקרי. הסידור שמור בתוך קופסה נאה, עם גב עור.
הטבעת בעלות על גבי הקופסה: m.z. הוא האספן הנודע מיכאל זגייסקי מווארשא – ניו־יורק.
מקור: אוסף MICHAEL ZAGAYSKI, PARK-BARNET GALLERIES, NEW YORK 1970 LOT 56
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 15
חומש נדיר!
חמשה חומשי תורה, מגילות והפטרות. ויניציאה תמ"ד [1684]
חמשה חומשי תורה מגילות והפטרות עם תרגום אונקלוס עמוד מול עמוד.
חומש עב כרס, מוגה ומדוייק לתיקון ספר תורה, על פי דעת רבי מנחם די לונזאנו בספרו 'אור תורה'.
תופעה נדירה: בשולי הגליון נדפסו לצד הטקסט, היכן שמופיעים מצוות הנמנים בתרי"ג מצוות - מספרים לציון רשימת התרי"ג מצוות (1-613)
חומש נדיר ביותר, בספריה הלאומית צילום בלבד מטופס הבודליאנה.
דף תמא ואילך: "הפטרות כל השנה כמנהג כל קהילות הקדש".
ויניציאה תמ"ד [1684] ספירת דפים: רפב, רפב-שכט, שמ-תפז, תפט-תקח דף.
גודל: 16.5 ס"מ.
מצב: טוב. בדף תי"ו נייר דבק קטן ישן.
במרכז השער: מנורה בת שבעה קנים. כריכת חצי עור מקורית.
מקור: אוסף וויליאם גרוס, תל אביב
תיאור מאתר אוסף גרוס
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 16
תנ"ך גורל הגר"א
תנ"ך אמשטרדם תס"א [1701] - עותק יפה.
תורה נביאים וכתובים מוגה בעיון רב, עם לוח הקרי וכתיב, חסירות ויתירות ולוח הפטרות.
עותק מרשים במצב מעולה. שלשה שערים, השער הראשון – תחריט נחושת, השער השני בעברית והשלישי בלאטינית.
תנ"ך גורל הגר"א
על תנ"ך זה המחולק לשני טורים עורכים את הגורל הידוע הנקרא בשם – 'גורל הגר"א'. בתנ"ך כזה השתמש הצדיק רבי אריה לוין בעת שערך את הגורל המפורסם של זיהוי החללים (ראה צילום מהתנ"ך בספר איש צדיק היה עמ' 114).
אמשטרדם תס"א [1701]
גודל: 15 ס"מ.
ספירת דפים: [6], 292 דף 293-306, [4] עמ'. מצב: טוב. תיאור נוסף: שני טורים בעמוד, ללא ניקוד, כריכת עור עתיקה משומשת, גב הכריכה עם עיטורים נאים בצבע זהב.
מקור: אוסף וויליאם גרוס, תל אביב
תיאור מאתר אוסף גרוס
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 17
ספר יסוד. דעת זקנים על התורה. דפוס ראשון. ליוורנו תקמ"ג [1783]
שני חיבורים מגדולי חכמי אשכנז על התורה.
א. דעת זקנים לבעלי התוספות
ב. מנחת יהודה מאת רבי יהודה ב"ר אליעזר (ריב"א)
את ספרו חיבר הריב"א בשנת ה' אלפים ע"ג, הוא מביא מדברי גדולי דורו וכן מחכמי הדורות הקודמים ובעיקר מרבינו משה מקוצי בעל הסמ"ג.
כפי שיש קבצים רבים של בעלי התוספות על הש"ס, כך יש מהם, קבצים וביאורים על התורה, החשוב והנודע שבהם הוא ספר 'דעת זקנים'.
יצא לאור על ידי רבי יעקב נוניס ואיס מרבני ליוורנו, בתוספת חידושים וציונים למפרשי רש"י והרא"ם בשם 'עפר יעקב'. בידיו היה כתב יד מהמקובל רבי משה זכות (הרמ"ז) על התורה והדפיסם לראשונה בספר זה.
ליוורנו תקמ"ג [1783] דפוס ראשון
גודל: 28.5 ס"מ.
ספירת דפים: [9], צ, כט דף.
מצב: טוב.
מידע נוסף: עם הסכמת החיד"א וחכמי איטליה. לספר 'עפר יעקב' שער נפרד. כריכת חצי עור חדשה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד 7
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 18
ספר יסוד
פירוש הרלב"ג על התורה. ויניציאה ש"ז [1547]
מהחיבורים היסודיים ביותר על התורה
פירוש רבי לוי בן גרשם – הרלב"ג, על חמשה חומשי תורה – עותק שלם ויפה.
נדפס בבית הדפוס הגדול בויניציאה של דניאל בומיברגי
נדפס בבית הדפוס הגדול בויניציאה של דניאל בומיברגי
רבינו הרלב"ג (1288-1344) מחכמי פרובנס, מגדולי פרשני התנ"ך, היה 'חכם גדול בתלמוד ועשה פירוש נאה לתורה ולספרי הנביאים' (שו"ת הריב"ש סי' מ"ה) 'ומי מכל היגעים בתורה ובחכמה לא ידע יקר תפארת הרלב"ג ואת חכמתו הגדולה' (המלבי"ם בהסכמתו לספר הדעות והמדות)
ויניציאה ש"ז [1547] הדפסה ראשונה בשנות הש'.
ספירת דפים: ו, ט-רמט דף
גודל: 29.5 ס"מ.
מצב: בחמשה דפים ראשונים השלמות נייר ישנות בשוליים, מעט חורים זעירים בשוליים.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 8
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 19
ספר יסוד
כלי יקר על התורה: דפוס ראשון. לובלין שס"ב [1602]
החיבור המפורסם - כלי יקר על חמשה חומשי תורה - מחשובי החיבורים על התורה במהדורתו הראשונה והנדירה.
ביאור על חמשה חומשי תורה על דרך הפשט, הדרש והמוסר מאת רבי שלמה אפרים לונטשיץ אב"ד פראג ומגדולי הדרשנים בדורו.
הגאון המחבר בעל 'כלי יקר' היה מרבני פראג בזמן המהר"ל מפראג והשל"ה תלמיד מהרש"ל ורבם של התוספות יום טוב ורבי שעפטיל בן השל"ה.
כבר בדורו הכירו בחשיבות הספר
'וראשי ומנהיגי דשלש ארצות היושבים ראשונה במלכות שמים חשקה נפשם בחיבור הנ"ל, עד אשר התנדבו מנדבת לבם למלאכת הדפוס, לא עשו כן לכל ספר הנדפס עד עתה מן הספרים החדשים וזה מופת על מעלת תהלת יקרת החיבור' (הקדמת המדפיס)
לימים הספר הפך לחלק בלתי נפרד מכל חומש 'מקראות גדולות' –
מהדורה ראשונה זו היא חשובה ונדירה ביותר.
לובלין שס"ב. (1602)
דפוס ראשון. ספירת דפים: קנג דף.
גודל: 28 ס"מ. בראש כל חומש ופרשה מסגרת מקושטת, מצב: שיקומי רסטורציה מזעריים בשלש דפים ראשונים. שוליים עליונים קצוצים, בחלק מהדפים פגיעה בכותרות, כריכת עור חדשה נאה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 25
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 20
הואיל משה. דפוס ראשון. פראג שע"ב [1612] - ספר נדיר באופן יוצא מן הכלל
חיבור על התורה ופירוש רש"י מאת הגאון רבי משה מת אב"ד פרמישלא. בעמח"ס מטה משה
כולל שני חיבורים
א. באר התורה – על התורה וחמש מגילות בדרך פשט ודרוש
ב. באר היטב – על פירוש רש"י.
שני החיבורים נדפסו טור מול מול טור, באר התורה בכתב מרובע ובאר היטב בכתב רש"י.
המחבר רבי משה אב"ד בעלז, אפטא ופרמישלא (ש' בערך-שס"ו) היה תלמידו המובהק ובן ביתו של המהרש"ל ושיקע בספרו 'מטה משה' מנהגים רבים שראה אצל רבו המהרש"ל, וגם בספרו זה, הביא מתורת רבו המהרש"ל. היה מגדולי דורו ונשא ונתן עם הב"ח ובעל משאת בנימין.
פראג שע"ב [1612] דפוס ראשון (לא נדפס שנית עד ימינו) ספירת דפים: קמו: יד דף (ספירת דפים משובשת) גודל: 31 ס"מ מצב: שיקומי רסטורציה בשולי דפים, ראשונים ואחרונים, מעט כתמים בשוליים, כריכת עור חדשה.
בשער ובדף קמו, א דגלי המדפיסים. כריכת עץ מחופה עור עתיקה עם אבזמי סגירה, במרכז הכריכה הוטבע ציור של דוד המלך מנגן בנבל.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 21
שפתי חכמים: דיהרנפורט תנ"ג [1693]
ביאורים על פירוש רש"י על חמשה חומשי תורה בעריכת רבי שבתי משורר בס
עותק שלם ונדיר, עם כל השערים המצויירים לחומש, מגילות והפטרות.
רבי שבתי משורר ראה שהלומדים מתקשים בהבנת דברי רש"י שדבריו נכתבו כידוע בקיצור גדול, ולכן נטל על עצמו לכתוב ביאור על פירוש רש"י לתורה, אשר עיקרו הוא ילקוט ביאורים מגדולי מפרשי רש"י, חיבורו נעשה לפירוש החשוב ביותר על רש"י.
הספר נדפס לראשונה על ידי המחבר באמשטרדם ת"מ, במהדורה שניה זו שנדפסה בבית הדפוס שהקים בדיהרנפורט הוסיף הוספות רבות (המסומנות בגליונות עם צורת יד) והיא המהדורה הראשונה השלמה של הספר!
מאז חזר ונדפס צמוד לרש"י בחומשים, אך בצורה מקוצרת ('עיקר שפתי שפתים') ולא נדפס כמעט שוב בשלמות.
המדפיס והמחבר
רבי שבתי משורר בס
בעל שפתי חכמים ושפתי ישנים
איש אשכולות היה רבי שבתי משורר בס (ת"א- תע"ח) בעל שפתי חכמים והטביע את חותמו בספרות התורנית, הן בספרו שפתי חכמים שהוא הליקוט החשוב והיסודי ביותר שנדפס על רש"י על התורה, הן בחיבורו הביבליוגרפי העברי הראשון מסוגו שפתי ישנים והן בבית הדפוס שהקים בדיהרנפורט שהדפיס בו לראשונה ספרי יסוד חשובים ביותר, כמו מגן אברהם, ט"ז, ובית שמואל.
בצעירותו נמלט מפולין, שם נרצחו הוריו, לעיר הגדולה פראג, ולמד בה תורה, כמו כן ניחן בקול ערב ולמד את חכמת המוזיקא אצל החזן המפורסם רבי ליב שיר השירים ולפרנסתו שימש כמשורר - בס במקהלת בית הכנסת אלטנוישול הנודע בפראג, ומכאן נשאר שם כינוייו משורר בס.
בתחילת הספר שני שערים, הראשון מצוייר כולו פיתוח נחושת עם ציורים נהדרים, ובשוליו תוי נגינה, בשולי שערי ההפטרות והמגלות ציור של איש המחזיק בידו תווים ולצדו נרשם 'יודע נגן' ציורים אלו הם כמובן רמז למחבר, שהיה כאמור משורר וייתכן שהדמות שבציור היא רבי שבתי בעצמו.
דיהרנפורט תנ"ג [1693]
ספירת דפים: [6], שסח; [שלה]-שסב דף. גודל: 19 ס"מ.
סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 27 בהערות.
.................................... ...
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 22
יקר המציאות ביותר
מפת צורת בית המקדש שצייר בעל תוספות יום טוב
עם ספר צורת הבית
לבעל 'תוספות יום טוב'
דפוס ראשון, פראג שס"ב [1602]
ביאור ותיאור צורת בית המקדש השלישי העתיד להבנות לפי המתואר בנבואת יחזקאל, מאת הגאון רבי יום טוב ליפמן הלוי הלר בעל 'תוספות יום טוב'.
ספר צורת הבית דפוס ראשון, עותק נאה, בשלמות עם הלוח הגדול של צורת בית המקדש, שנדפס עם הספר. לוח גדול זה הוא יקר המציאות באופן יוצא מן הכלל, וככל הידוע לנו לא נותר ממנו כמעט שריד.
דף גדול במיוחד. גבהו: 55 ס"מ. רחבו: 39.5 ס"מ.
הציור נעשה בידי בעל התוספות יום טוב בעצמו ועל פיו נדפס. בעל תוספות יום טוב מזכיר את הציור בהקדמתו ("וראיתי והנה טוב מאד לעשות הצורה בתמונה כללית תהיה לזכרון בין עיני"; "בתמונה הכללית שדפסנוהו צורת כל הבנין ביחד") ומפנה אליו בגוף הספר בסימון אותיות גדולות.
בשולי הציור כתב בעל תוספות יום טוב: "אמנם בגובה כל דבר לא הודענו שאין זה מענין התמונה, קום קרא בחיבורינו צורת הבית, שם תראה הכל בארוכה... על פי אלו הסימנים (כלומר האותיות המופיעות בציור ובשוליה)... ועיניו תחזינה... כמראה אשר ראה
יחזקאל לפ"ק [-שס"ב] דברי הקטן שבישראל יום טוב הנקרא ליפמן בן הר"ר נתן זלה"ה העלר מק"ק וולרשטיין, פה ק"ק
פראג".
על אודות הציור והספר כותב בעל תוספות יו"ט גם בהקדמתו למעדני מלך, וז"ל: "בעזרי מעם ד'
עשיתי צורה מוחשת עם ספר, שבו ביארתי מבואר לכל יודע ספר, אשר ממנו דעת לנבון נקל, וקראתיו צורת הבית ונדפס פה פראג שנת השס"ב".
הציור כולל תיאור מפורט של צורת בית המקדש – החומות, האולם, החצרות, הלשכות וכלי הבית.
במרכז הדף שלשה ציורים: ציור של יחזקאל הנביא עטור טלית ותפילין וציור של המלאך שהתגלה אל יחזקאל ותיאר לו את מראה בית המקדש השלישי (ראה יחזקאל פרקים מ-מג).
בצד ימין ציור של מחוגה בתוך כף יד – בשולי המפה מתייחס בעל תוספות יום למחוגה זו וכותב שהיא משמשת כקנה מידה וכותב: "ושמנו מחוגה ביד שהמרחב ממנה כשיעור קנה שהוא ו' אמות ועל פיה תשער כלח השיעורין".
בגוף הספר נדפסו גם שני איורים גדולים.
הגאון הקדוש
רבי יום טוב ליפמן הלוי הלר (של"ט-ת"ד), נודע בכל תפוצות ישראל בחיבורו תוספות יום טוב על המשניות. את חיבורו הנוכחי 'צורת הבית' חיבר בשנת שס"ב בהיותו בן 23 בלבד! כפי שכתב בהקדמתו, הוא הדפיסו להפצרת תלמידיו שראו את הספר והציור הנלווה אליו אצלו.
הספר התקבל כספר יסוד להבנת צורת בית המקדש השלישי, וכל העוסקים בתחום זה התבססו על דבריו.
בהקדמתו כותב המחבר שמי שעוסק בצורת בית המקדש יזכה להשתתף בבניינו לעתיד לבא.
בפינה הימנית בשער חתימת בעלים קצוצה:
ליב לוי הע[לר] – ייתכן שזו חתימת בן המחבר, שהזכירו אביו בשם רבי ליווא (כנראה נקרא ע"ש רבו המהר"ל מפראג) בתוספות יום טוב, מקוואות פ"ט מ"ג ובמגילת איבה אות כ"א.
פראג שס"ב [1602] דפוס ראשון. גודל: 18 ס"מ. ספירת דפים: [36] דף + [1] לוח גדול מאוד. גבהו: 55 ס"מ. רחבו: 39.5 ס"מ.
מצב: עותק נאה. השוליים הימניים בשני שליש התחתונים של הלוח שוקמו בהשלמת נייר ברסטורציה וכן השלמות נייר אמנותיות במספר קרעים (בעיקר בחללים הריקים של הלוח) כרוך בכריכת עור חדשה.
מקור: אוסף וויליאם גרוס, תל אביב
תיאור מאתר אוסף גרוס
האיור להמחשה בלבד . והיא נלקחה מצורת בית שני
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 23
פירוש על חמש מגילות וכתובים מאת רבי יוסף אבן יחייא. בולוניה רח"צ [1538]
נבואתו של רבי יוסף דון יחייא על זמן שיבת עם ישראל לארצו
פירוש על תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא, דברי הימים וחמש מגלות מאת החכם הכולל האלוקי דון יוסף בן רבי דוד אבן יחייא. הספרדי. עותק יפה.
בסוף חמשת אלפים ושבע מאות שנה לבריאת העולם בקירוב, אם מעט קודם או מעט אחר כך! יבא קיצנו בעזרת ה' למען יוכלו לשבת בני ישראל בטח על אדמתם!"
כרבים מחכמי ישראל גם רבי דון יוסף יחייא עסק בחישובי זמן הגאולה, אך דבריו המדוייקים וחישוב זמנו נוכח התמורות שאירעו באותם זמנים, הוא מדוייק להפליא וכך הוא כותב בפירושו לדניאל (דף קי, א)
'בסוף חמשת אלפים ושבע מאות שנה לבריאת העולם בקירוב, אם מעט קודם או מעט אחר כך, יבא קיצנו בעזרת ה' למען יוכלו לשבת בני ישראל בטח על אדמתם בשלש מאות שנה מהאלף הששי, למען יתראה לעין כל היות האמת אתם ויהנו בגוף ובנפש מן העולם הזה, תחת אשר נענשו בעול גלות האומות בגוף ובנפש' – שלש מאות שנה מהאלף הששי היא שנת ת"ש, 'עם מעט אחר כך' זה מתאים לשנת תש"ח שנת קום המדינה אז 'יוכלו לשבת בני ישראל על אדמתם' ויהנו בגוף ובנפש 'תחת אשר נענשו בעול גלות האומות' – כל שנות הגלות ובפרט אחרי השואה!!!
רבי יוסף בן יחייא (רנ"ו-רצ"ט) מתאר בהקדמת ספרו תורה אור, את סיפור ראשית ימיו והוא בעצם סיפור חיי היהודים באותה תקופה – הורתו הייתה בעיר ליסבון, בחדש הראשון להריונה נמלטה אמו מפורטוגאל כדי להינצל מן השמד, בבואה לפיסא שבאיטליה נמצאה שוב בנסיון קשה וכדי שלא לחלל את צניעותה הפילה עצמה מגג גבוה ובנס ניצלה היא ועוברה, משם נמלטה לפלורנציה בה נולד המחבר בשנת רנ"ו וכעבור זמן עברו לגור סמוך לבולוניה, בה נפטר בשנת רצ"ט. לאחר פטירתו נשלחו עצמותיו לקבורה בצפת ומרן רבי יוסף קארו התעסק בקבורתו כפי שמספר בנו ר' גדליה אבן יחייא בספרו המפורסם 'שלשלת הקבלה'.
בולוניה רח"צ [1538] דפוס ראשון. ספירת דפים: מ, קכא [צ"ל: קכב]
גודל: דף. 29.5 ס"מ.
מצב: טוב. עותק נאה, כריכת עור חדשה.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 24
אלשיך הק' על חמש מגילות . 5 ספרים - סט שלם. ויניציאה שס"א-שס"ו [1601-1606]
פירוש רבינו משה אלשיך – על חמש מגילות – סט שלם ויפה בחמשה חלקים.
1) משאת משה – על מגילת אסתר. ויניציאה שס"א. פו דף
2) דברים טובים – על מגילת קהלת. ויניציאה שס"א. לח [צ"ל: מא] [1] דף
3) עיניי משה – על מגילת רות. ויניציאה שס"א. מו, [1] דף
4) שושנת העמקים - על מגילת שיר השירים. ויניציאה שס"ו. ס דף.
5) דברים נחומים – על מגילת איכה. ויניציאה שס"א. לח, [1] דף
גודל: 19.5 ס"מ.
כל החלקים הנם דפוסים ראשונים, נדפסו על ידי בן המחבר רבי חיים אלשיך, מלבד שיר השירים שנדפס לראשונה בויניציאה שנ"א.
בסוף מגילת אסתר נדפסו חמשה ציורים המתארים את סיפור המגילה.
ספרי האלשיך הקדוש (רס"ז-ש"פ) התקדשו והתקבלו בכל תפוצות ישראל,
וכבר העיד רבינו האר"י זצ"ל על האלשיך שכיוון בדרשותיו אל האמת (כן כתב בשמו החיד"א בשם הגדולים). ובעל 'מנחת אלעזר' כותב שהאר"י אמר שכיון שראה שכל פמליא של מעלה באה לשמוע דרשתו, גם הוא הלך.
הגאון רבי יצחק מפוזנא (רבו של המגן אברהם) סיפר, שהאלשיך הקדוש התגלה בחלום לרבו רבי אברהם מק"ק באר בימי גזרות ת"ח ת"ט ואמר לו: מאחר שאתה מחבב את הספר שלי ולומד בו בכל שבוע, באתי להצילך ולכן הימלט מהר מן העיר, כי נגזרה מחר על העיר גזירת חרב (נדפס בתחילת ספר קיצור אלשיך אמשטרדם נח"ת).
מלבד כתמי מים, רובם בהירים, הכל בשלמות ובמצב טוב. כל החלקים כרוכים בכריכת חצי עור חדשה זהה עם קופסת עור חדשה תואמת.
הגהות בכתב יד: בתחילת וסוף שיר השירים, איכה וקהלת חידושים בכתב יד איטלקי מתקופת הדפסת הספר. בסוף מגילת שיר השירים ביאור על פסוק במגילה בסופו נרשם:
כך שמעתי מפי כמהרר"ר יצחק גרשון נר"ו – רבי יצחק גרשון היה מגדולי חכמי ומגיהי ויניציאה, תלמידו של האלשיך הקדוש וחלק מהמגילות נדפסו והוגהו על ידו על פי בקשת האלשיך (ראה שער מגילת אסתר) בשערי הספרים חתימת בעלים: אליעזר ראיטי (חלקן מחוקות)
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 20
שבחי כתבי האלשיך הקדוש
'זה משה האיש הנודע בשערים המצוינים - ראש הדרשנים והפרשנים הרב המפורסם מהור"ר משה אלשיך, אשר האיר עיני ישראל בפירושיו לכל כ"ד ספרים ולא נמצא כמוהו בכל פירושי המפרשים, דבר השוה לכל נפש... כולם נהנים מאוד לשמוע פירושיו ומתאספים עדרים עדרים בכל שבת ורגל, ועל פי פירושיו מצאו הדרשנים מקום ויתד נאמן להשען, ומתוך דבריו המתוקים מאוד לחיך ונכנסים ללב, מצאו המוכיחים גם כן ידיעה להוכיח את העם… [הסכמת בעל 'נודע ביהודה ל'תורת משה', קרלסרואה תק"ל].
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 25
ישע אלהים על מגילת אסתר. דפוס ראשון. ויניציאה שנ"ה [1595]
ביאור על מגילת אסתר מאת רבי אברהם צהלון מצפת
חיבור חשוב על מגילת אסתר, הובא על ידי גדולי הדורות בספריהם.
החכם רבי אברהם צהלון (נפטר: ש"ס) נולד בצפת, נכדו של רבי יצחק קארו בעל תולדות יצחק שהיה גם זקנו של רבי יוסף קארו (ראה דף לו, א) נדד מצפת לבגדאד ושם כתב את חיבורו בשנת שנ"ג (ראה בהקדמה ובקולופון) רבי אברהם היה הראשון שהדפיס תיקוני תשובה מהאר"י ז"ל בספרו מרפא לנפש (ויניציאה שנ"ה)
ויניציאה שנ"ה [1595] דפוס ראשון. ספירת דפים: לו דף
גודל: 18.5 ס"מ,
מצב: טוב כריכת רבע קלף ישנה.
עותק זה היה באוצר אספני ספרים ידועים, החכם רבי שלמה מדובנא (תצ"ח-תקע"ג) עם חתימת ידו בשער וכן של יעקב נפתלי הירץ לוי מאמשטרדם (ינה"ל) עם אכס ליבריס מספרייתו.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 26
ספר היסוד על מגילת אסתר
מנות הלוי לרבי שלמה אלקבץ בעל 'לכה דודי'. דפוס ראשון ויניציאה שמ"ה [1585]
מגילת אסתר (עם הפנים) עם ביאור ארוך ויסודי מאת המקובל האלוקי רבי שלמה הלוי אלקבץ.
עותק נדיר - עם תוספת דברים מהרמ"ע מפאנו (ראה להלן)
את חיבורו כתב רבי שלמה אלקבץ בשנת רפ"ט (1529) בהיותו בגיל עשרים וארבע בערך, בהיותו מאורס, ושלחו לחמיו ביום הפורים כמשלוח מנות (ראה דף א, א)
באותה עת היה נפוץ על ידי חכמי צפת כתיבת ביאורים למגילות, אולם הראשון והקודם לכולם הוא ספר 'מנות הלוי'.
המקובל האלוקי רבי שלמה בן משה הלוי אלקבץ (רס"ה בערך-לפני שמ"ד) הנודע בכל תפוצות ישראל כמחברו של הפיוט 'לכה דודי', מגדולי מקובלי צפת, רבו וגיסו של הרמ"ק (ראה הקדמת פרס רמונים. נודע המעשה שלמד יחד עם מרן הבית יוסף בליל שבועות ונגלה אליהם מגיד מן השמים, וכך מספר רבי שלמה אלקבץ (הובא בשל"ה מסכת שבועות): 'זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו (רבי יוסף קארו), קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא'.
עותק נדיר – עם דף נוסף בסוף הספר. בעותק זה נדפס בדף רלא, ב אחרי דברי מהר"י בירב, מאמר מהרמ"ע מפאנו להבנת דברי הזהר בסעודה שלישית, ודברי הסיום של המגיה רבי יצחק גרשון נדפסו על דף נפרד, בעותקים הרגילים נשמט מאמרו של הרמ"ע מפאנו ובמקומם נדפסו דברי רבי יצחק גרשון. (ראה: הברמן, המדפיס זואן די גארה מס' 73)
ויניציאה שמ"ה [1585] דפוס ראשון. ספירת דפים: [4], רכה [צ"ל: רל"א], [1] דף
גודל: 18.5 ס"מ,
מצב: טוב, כריכת עור חדשה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 15
למידע נוסף
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 27
ספר יסוד
מיסודות ספרות חז"ל
'ספרי' על במדבר-דברים. דפוס ראשון. ויניציאה ש"ו [1546] עותק 'מוגה'
מדרש הלכה מבית מדרשם של גדולי התנאים על חומשים במדבר דברים.
דפוס ראשון, נדפס בבית הדפוס הנודע של דניאל בומבירגי.
מקורם של המדרשים הוא בבית מדרשם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא. בגמרא נאמר (סנהדרין פו, א) שדברי הספרי הם מסורת שהתקבלה דרך בית מדרשו של רבי שמעון בר יוחאי (ראה, אגרת רב שרירא גאון)
עותק 'מוגה' - עד דף לד, א תיקונים ושינויי נוסחאות רבות כפי הסגנון שהיו מתקנים במצרים בזמן רבי בצלאל אשכנזי , נראה שלפני הכותב היה כתב יד של הספר, בשער הספר חתימת בעלים ספרדית מסולסלת.
ויניציאה ש"ו [1546] דפוס ראשון. ספירת דפים: סג דף, רנב עמודות.
גודל: 29.5 ס"מ.
מצב: חורים ופגמים קלים שוקמו ברסטורציה, כמעט ללא היכר, כרוך בכריכת עור חדשה נאה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 120
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 28
ספר יסוד. פסיקתא זוטרתא-לקח טוב. דפוס ראשון ויניציאה ש"ו [1546]
מדרשי חז"ל וביאורים על חומשים ויקרא, במדבר, דברים מאת רבי טוביה ב"ר אליעזר
לפני רבי טוביה היו מדרשי חז"ל רבים, מהם מדרשים שלא הגיעו לידינו והוא מקורם היחיד.
חשיבותו של הספר הוא לא רק בליקוט המדרשים אלא גם בפירושיו המקוריים ופסקי ההלכה המצויים בו.
המחבר רבי טוביה ב"ר אליעזר הוא מראשוני הראשונים, בתפר שבין תקופת הגאונים לראשונים. חי בעיר קסטוריה שביוון במאה התשיעית לאלף החמישי וחיבורו התפשט בארצות אשכנז, צרפת וספרד. הוא היה לפני הקדמונים ששאבו מחיבור קדום זה, הן בפשט הכתובים והן בעניני הלכה, דוגמת הרשב"ם, רבינו תם, בעל העיטור, בעל שבלי הלקט, רבינו ירוחם, הרא"ש, החזקוני ועוד, וכן הביאו ממנו חכמי האחרונים: מהר"ש אלקבץ, מהרש"ל, מהרש"א ובעל מנחת שי.
שמו המקורי של החיבור הוא 'לקח טוב', על שמו של מחברו – טוביה, גם כל פרשה מתחילה בפסוק שנזכר בה המלה טוב, וכן נזכר שמו בספרי הראשונים.
ויניציאה ש"ו [1546] דפוס ראשון. דפוס דניאל בומבירגי.
מספר דפים: צג דף.
גודל: 30 ס"מ.
מצב: עותק יפה במצב טוב. כריכת דמוי קלף לבנה חדשה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספר יסוד מס' 123
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 29
תולדות נח - קראקא שצ"ד [1634]
עם חידושי תורה מרבותיו בעל 'מגלה עמוקות' והב"ח
ביאור מקיף על מדרש רבה ספר שמות – מאת רבי נח בן רבי פסח מפינסק דיין דק"ק קראקא.
מעבר לשער הסכמת רבו רבי נתן מקראקא בעל 'מגלה עמוקות', והסכמה בעל פה שקיבל מרבו הב"ח. בגוף הספר הוא מביא דברים ששמע מרבותיו הנ"ל (ראה לדוגמא דף פט, ב וקכב, א).
המחבר הלך בעקבות ביאורו של רבי שמואל יפה בעל 'יפה תואר', ולכן נקרא החיבור בשער 'יפה תואר חלק שני' (בזמנו נדפס רק יפה תואר על ספר בראשית).
שער עם מסגרת מצויירת, בראש השער סמל הנשר הפולני – סמל מלכות פולין, ובשוליו סמל העיר קראקא.
נדיר.
קראקא שצ"ד [1634] דפוס ראשון. ספירת דפים: ב, קמג דף. גודל: 28.5 ס"מ. מצב: פגמים וחורים גם בטקסט שוקמו ברסטורציה. חלק מהדפים באמצע הספר על נייר חום כהה. כרוך בכריכת עור חדשה מהודרת עם קופסא.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 30
מיסודות ספרות חז"ל
תנא דבי אליהו – דפוס ראשון. ויניציאה שנ"ח [1598]
מדרש אגדה על פסוקי התורה והנביאים שגילה אליהו הנביא זכור לטוב.
מדרש אגדה קדום ויסודי – מיסודות מדרשי חז"ל.
כפי שמבואר בתלמוד בבלי, אגדות אלו גילה אליהו הנביא לרב ענן (ראה בהרחבה בשם הגדולים להחיד"א ערך סדר אליהו רבא)
נדפס לראשונה על פי כתב יד משנת ד' אלפים תתקמ"ו (ראה בדברי המגיה בסוף הספר)
המדרש מורכב משני חלקים: סדר אליהו רבא (ל"א פרקים) וסדר אליהו זוטא (כ"ה פרקים)
ויניציאה שנ"ח [1598]
דפוס ראשון. ספירת דפים: סט דף.
גודל: 19 ס"מ.
מצב: טוב, בשולי השער ודף אחרון תיקונים מזעריים בשוליים, כרוך בכריכת עור חדשה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 133
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 31
ספר בן סירא וספר טוביה. איזנא ש"ב [1542]
שני ספרי חכמה קדמונים הנכללים בכלל ה'ספרים החיצונים' שלא נכנסו לכ"ד ספרי הקדש.
1)בן סירא – דברי חכמה ומוסר, כולל הנוסח הארמי ופירושים בלשון הקודש ובלטינית.
ספר בן סירא הוא חיבור יהודי קדמון ביותר שחובר בתקופת בית המקדש השני, חז"ל השתמשו רבות בספר בן סירא והביאו ממנו בכמה מקומות בגמרא (ראה לדוגמא: חגיגה יג, א יבמות סג, ב כתובות קי, ב)
2)ספר טוביה – ספר העוסק בגמילות חסדים ובתפילות ונסים שנעשו לגיבורי הספר האב טובי ובנו טוביה. בלשון הקודש
ובתרגום ללטינית מאת המדפיס פאולו באגיוס.
ספר טוביה אף הוא חיבור יהודי קדמון מתקופת בית בית המקדש השני, ככל הנראה נכתב לפני מרד החשמונאים.
איזנא ש"ב [1542] ספירת דפים: [56] עמ'.
גודל: 20.5 ס"מ. לספר טוביה שער חלקי, בעמוד האחרון דגל המדפיס על פני כל העמוד.
מצב: טוב עם שוליים נאים, כריכת עור ישנה מעט משופשפת.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 32
סט משניות 'כף נחת' - אמשטרדם ת"ג [1643]
ששה סדרי משנה עם פירוש קצר הכולל ביאור המשנה, טעמיה וביאורי מילים מאת רבי יצחק גבאי.
מטרת החיבור היה לתת פירוש תמציתי ביותר, כדי שהקוראים ח"י פרקי משנה כל יום, יוכלו גם להבין בקיצור את דברי המשנה, ולא בקריאה סתמית (ראה הקדמת המחבר).
עוד מעלה נוספה בפירוש 'כף נחת' שמעל שמו של התנא שההלכה כמותו נדפס ציור עיגול קטן.
פירוש כף נחת ראה אור לראשונה בויניציאה שס"ט, הוא זכה לפופולריות רבה בעבר ונדפס בכמה וכמה מהדורות, בהוצאה זו נוסף בסוף ח"ב סדר חלוקת התנ"ך והמשניות לפי לימוד שבועי.
רבי יצחק גבאי בנו של הקדוש וחסיד דון שלמה גבאי בן רבי דון חיים גבאי ספרדי מתושבי אספי היושבת על חוף ים אוקינוס במלכות ברבריאה (היא עיר הנמל אספי שבמרוקו השוכנת על האוקיינוס האטלנטי). שימש כעורך בבית הדפוס של בראגאדין בויניציאה. בנו רבי ידידיה הנקרא בשם רבי ידידיה כף נחת – על שם פירושו של אביו, הקים לראשונה את בית הדפוס היהודי הראשון בעיר ליוורנו.
אמשטרדם ת"ג [1643] דפוס עמנואל בנבנשתי. ספירת דפים:
חלק א': זרעים, מועד, נשים: קעב דף.
חלק ב': נזיקין, קדשים טהרות: רמד, [6] דף. גודל: 17 ס"מ. כתמים בשוליים. הכל בשלמות, כרוך בשני חלקים, בכריכות חצי עור נאות, עם קופסא מתאימה.
.................................... ...
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 33
'זרע ישראל' פירושו המקוצר על משניות של בעל 'תפארת ישראל' –
דפוס ראשון, סט שלם - וילנא תרי"ד [1854]
פירוש קצר ותמציתי על כל ששה סדרי משנה - קיצור מספר 'תפארת ישראל' על המשניות. מאת הגאון רבי ישראל ליפשיץ אב"ד דאנציג בעל תפארת ישראל .
לצד פירושו הארוך והנודע על המשניות בשם 'תפארת ישראל', חיבר רבי ישראל פירוש קצר ומתומצת מ'התפארת ישראל' בשם 'זרע ישראל' וכלשונו בהקדמתו "הפירוש הקצר מזוקק שבעתיים מפירושנו הארוך על שתא סדרי משנה" – פירוש זה לעומת הפירוש הארוך, על אף חשיבותו וייחודו, נודע פחות.
בהקדמתו כותב בעל 'תפארת ישראל' שהדפיסו בפורמט קטן כדי שהולכי דרכים יוכלו לשאתם בחיקם וללמוד בו בקצרה בעת היותם בדרכים.
בראש ספר זרעים קונטרס כללים גדול בשם
'פעמוני זהב'.
הגאון רבי ישראל ליפשיץ אב"ד דאנציג (תקמ"ב-תר"כ) זכה ופירושו על המשניות נתקבל כאחד מפירושי היסוד על ששה סדרי משנה לצד הרע"ב ותוספות יום טוב, נדפס ברוב מהדורות המשניות מאז יצא לאור עולם. על חכמתו וצדקותו ראה בהקדמת בנו לתפארת ישראל.
ווילנא תרי"ד [1854] דפוס ראשון.
ספירת דפים: זרעים. XII, 12 עמ: סד דף.
מועד. [סה]-קמה דף.
נשים: [1] [קמו]-קטו [צ"ל: רטו] דף.
נזיקין: [2], צח דף.
קדשים: [1], צב דף.
טהרות: [1], צג-רכ דף.
גודל: 15.5 ס"מ. מצב: בח"א כתמים וסימוני שימוש. בחלקים ה-ו חורים ב-3 דפים ראשונים ואחרונים. במפעל הביבליוגרפיה נרשם [1] דף נוסף בסוף ח"א. בסדר זרעים ונזיקין קדם שער מקוצר. ששה חלקים, כולם כרוכים בכריכות עור חדשות זהות.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 34
מהדורת התלמוד של דניאל בומבירגי
מסכת מנחות – ויניציאה רפ"ט [1529]
מסכת מנחות עם פירוש רש"י ותוספות ופסקי תוספות – כרך שלם מתוך מהדורת התלמוד השניה שהדפיס המדפיס הנודע דניאל בומברג בבית דפוסו הגדול בויניציאה.
הדפסה נאה ומשובחת, נדפס בפורמט גדול על נייר עבה ובדיו כהה.
ש"ס בומברג
התלמוד בבלי בשלמותו נדפס לראשונה בבית דפוסו של דניאל בומבירגי, בוויניציאה (ר"פ-רפ"ג) בהדפסה נאה ומהודרת, כמעט נקיה מפגעי הצנזורה ובהוספות חשובות ביותר שנדפסו לראשונה מכתב־יד.
לא בכדי זכתה הוצאה זו להיות 'בנין אב' לכל ההוצאות התלמוד שנדפסו לאחר מכן.
לאחר ההצלחה הגדולה של הדפסת התלמוד, החל בומבירגי בשנת רפ"ו להדפיס הוצאה שניה של התלמוד, אשר הסתיימה בשנת רצ"א. המהדורה השניה נדפסה דף על דף לפי המהדורה הראשונה, עם שינויים קלים בלבד.
במהדורה שניה זו נדפס מנין הדפים בקצה השמאלי של הדף ולימינו שם המסכת, וכך הונהג מאז ועד עתה בכל מהדורות התלמוד.
ש"ס ויניציאה קבע לדורות עולם את 'צורת הדף' של הגמרא ואת מנין דפי המסכת, ועל פיו נדפסו כל ההוצאות שאחריו. מאז ועד היום כל הבא לציין לדפי המסכת מציין לפי מנין הדפים שנקבעו בהוצאה זו.
רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, ראש המדברים בהדפסות התלמוד, כותב על הוצאת בומברג: "בתבניתו ובמראהו התלמוד הזה כלול יופיו והדרו, הנייר יפה והאותיות שחורות ומצהירות... וכל הדפוסים שבאו אחריו לא הגיעו ליופיו" (מאמר על הדפסת התלמוד עמ' מא).
ויניציאה רפ"ט [1529] ספירת דפים: קיב דף. גודל: 37.5 ס"מ. מצב: טוב, שוליים נאים. חלק גדול מדף השער והדף האחרון (בשוליים החלקים) הושלמו ברסטורציה. שיקומי רסטורציה בשולי 11 דפים ראשונים, בדף ח' מעט גם בטקסט. כרוך בכריכת חצי עור חדשה נאה.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 35
הדפסה ראשונה בעולם של מסכת בכורות
מסכת בכורות: ויניציאה רפ"ב [1522]
ממהדורת התלמוד בבלי השלמה הראשונה בעולם של המדפיס בומברג
מסכת בכורות עם פירוש רש"י ותוס' – כרך שלם מתוך מהדורת התלמוד הראשונה הידועה שהדפיס המדפיס הנודע דניאל בומבירגי בבית דפוסו הגדול בויניציאה.
בסוף המסכת נדפסו פסקי תוספות ופסקי הרא"ש.
הדפסה ראשונה בעולם של מסכת בכורות – בכל תקופת האינקונבולה והפוסט אינקונבולה לא הובאה לדפוס מסכת בכורות (כי למיעוט היכולת שהיה בידם, הם הדפיסו רק מסכתות שהיו רגילים ללמוד אז בישיבות, ראה הקדמת המדפיס גרשם שונצינו לספר מכלול קושטא רצ"ג).
הדפסה נאה ומשובחת, על נייר עבה ובדיו כהה.
וויניציאה רפ"ב [1522], דפוס דניאל בומבירגי. ספירת דפים: סט דף. גודל: 34 ס"מ. מעט השלמות שוליים בשער, תיקונים קלים בשולי 17 דפים ראשונים. כתמי מים בהירים. כרוך בכריכת עור חדשה.
בגליונות הגמרא לאורך כל המסכת ציונים ומראי מקומות בכתב־יד - בגמרא ובתוספות (ציונים מעין אלו נוספו לראשונה בש"ס יושטיניאן, ויניציאה שי"א, כפי הנראה ציונים אלו נעשו לפני הדפסת הש"ס הנ"ל)
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 41.
ש"ס בומברג
התלמוד בבלי בשלמותו נדפס לראשונה בבית דפוסו של דניאל בומבירגי, בוויניציאה ר"פ-רפ"ג בהדפסה נאה ומהודרת, כמעט נקיה מפגעי הצנזורה ובהוספות חשובות ביותר שנדפסו לראשונה מכתבי־יד.
לא בכדי זכתה הוצאה זו להיות 'בנין אב' לכל ההוצאות התלמוד שנדפסו לאחר מכן.
ש"ס ויניציאה קבע לדורות עולם את 'צורת הדף' של הגמרא ואת מנין דפי המסכת, ועל פיו נדפסו כל ההוצאות שאחריו. מאז ועד היום כל הבא לציין לדפי המסכת מציין לפי מנין הדפים שנקבעו בהוצאה זו.
רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, ראש המדברים בהדפסות התלמוד, כותב על הוצאה זו: "בתבניתו ובמראהו התלמוד הזה כלול יופיו והדרו, הנייר יפה והאותיות שחורות ומצהירות... וכל הדפוסים שבאו אחריו לא הגיעו ליופיו" (מאמר על הדפסת התלמוד עמ' מא).
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 36
ספר מרדכי - ריווא דטרינטו שי"ט [1559]
פסקי הלכות כסדר הש"ס עם פסקים ותשובות מגדולי רבני אשכנז, מאת רבינו מרדכי ב"ר הלל.
ספר ה'מרדכי' הוא מחשובי ספרי היסוד של ההלכה ומהווה מקור ראשון במעלה לפסקי גדולי אשכנז, רבים מפסקי הרמ"א בשולחן ערוך בנויים עליו ובישיבת הרמ"א בקראקא למדו אותו כסדר.
עד הוצאה זו נדפס ה'מרדכי' יחד עם הלכות הרי"ף, כל מסכת והסימנים השייכים לה. כאן נדפס לראשונה הספר בשלמות בפני עצמו, והתועלת ממנו היא גדולה, אם הלומד רוצה לעיין ממקום למקום.
ספר המרדכי נדפס לראשונה בקוטשא רס"ט ולאחר מכן בויניציאה רפ"א (בעיקרו על פי דפוס קושטא). מהדורת ריווא דטרינטו נדפסה על פי דפוס ויניציאה עם תוספת הגהות.
רבינו מרדכי ב"ר הלל – תלמידו המובהק של מהר"ם מרוטנבורג, רבינו פרץ ורבי יחיאל מפריז, גיסם של הסמ"ק ובעל הגהות מיימוניות. נעקד על קידוש ה' בנירנברג בשנת ה' נ"ח (ויש אומרים: ע').
ריווא דטרינטו שי"ט [1559] ספירת דפים: קנ, [1], קנד-קצב דף גודל: 31.5 ס"מ. מצב: טוב, חתימות בעלים איטליאנות, כרוך בכריכת עור חדשה בצבע כתום.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 139 בהערות.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 37
חכמת מנוח - השלמה להגהות מהרש"ל, דפוס ראשון - פראג שע"ב [1612]
הגהות וחידושים על הש"ס מאת רבי הענדל מנוח ב"ר שמריה – מהדורה ראשונה ונדירה.
הספר הוא כעין המשך והשלמה לספר 'חכמת שלמה' למהרש"ל, ולכן נקרא על ידי בן המחבר גם בשם 'חכמת'. לדברי בן המחבר בהקדמתו, גם אחר שנדפסו הגמרות בקראקא [ובקושטא] על פי הגהות המהרש"ל בחכמת שלמה, עדיין נותרו טעויות רבות ועניין זה בא אביו להשלימו.
מלבד ההגהות, נדפסו בספר (כמו בחכמת שלמה) חידושים ומראי מקומות. החיבור כולל את מסכת ברכות וסדרי מועד, נשים נזיקין. במסכת פסחים מובלע פירוש על הגדה של פסח.
רבי הענדל מנוח ב"ר שמריה (ש' בערך - שע"ב) היה מגדולי חכמי פולין בדורו. השיב תשובות בהלכה וחתום עם גדולי דורו הסמ"ע, המהר"ם מלובלין, המהרש"א ועוד, על תקנות שונות. בסוף ימיו היה רב בווינא, שם סידר עם הסמ"ע גט למשומד שעורר את הפולמוס הנודע בשם הגט מווינא, רוב גדולי הדור עמדו לצידו של רבי מנוח. חיבר חיבורים רבים (ראה בהקדמת מנוח הלבבות הנמצא בקטלוג לוט 107) אך רק מעט מהם נדפסו.
לרוב חשיבותו צורף החכמת מנוח לש"ס מהדורת ווילנא.
פראג שע"ב [1612] דפוס ראשון. ספירת דפים: קמז דף. גודל: 18.5 ס"מ. מצב: טוב, מעט כתמים. בדף יח קרע קטן בשוליים. הספר נדפס עם עיטורים, איורים ומסגרות רבות. בדף האחרון מופיע על פני כל העמוד תחריט של דוד המלך ולצידו נבל. כריכת עור חדשה איכותית.
אוסף לונצר-וולמדונה
בדף בדף ב, ב חתימת בעלים עתיקה מתקופת ההדפסה: "מאת ה' היתה זאת לי שמעון בן לא"א האלוף והגאון מוהר"ר יצחק כץ י"ץ".
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 38
טל אורות, דפוס ראשון - פראג שע"ו [1616]
חידושי דינים וביאורים על ל"ט מלאכות שבת מאת רבי שאול ב"ר דוד ריש מתיבתא ואב"ד במדינת רוסיה [פודוליה].
ספר נדיר מאוד, כבר רבינו החיד"א שכל יקר ראתה עינו כותב בספרו שם הגדולים "ואינו מצוי כל כך".
חיבור חשוב ונפלא על ל"ט מלאכות שבת, בחיבורו סוקר המחבר בכל מלאכה את סוגיית הגמרא, שיטות הראשונים והאחרונים עד זמנו ומעלה חידושים להלכה ולמעשה.
רבינו ה'מגן אברהם' ייחס חשיבות רבה לספר והביאו פעמים רבות בחיבורו. בראש הספר הסכמות גדולי הדור, ביניהם:
המהרש"א, השל"ה ובעל ה'כלי יקר'.
בהקדמתו הוא מעלה את חשיבות לימוד הלכות שבת ומתאונן על ההזנחה וחוסר הידיעה של בני הדור בהלכות שבת (לרוב חשיבות הדברים חזר והדפיסם הגאון בעל שביתת השבת בהקדמתו)
הגאון רבי שאול ב"ר דוד (נולד בשנת ש"ל בערך), תלמיד הגאון רבי הירש שור אב"ד בריסק תלמידו המובהק של הרמ"א (והזכירו בספר זה דף נג, ב). נדפסו ממנו גם: חנוכת הבית על עניני חנוכה (פראג שע"ו) וסדר תפלת הדרך (קראקא ת"א).
פראג [שע"ו, 1616] דפוס ראשון. ספירת דפים: ג, עג, [1] דף. גודל: 29 ס"מ. מצב: מעט כתמים. שיקומי רסטורציה בשער, בדף האחרון ובדפים נוספים. כרוך בכריכת עור חדשה נאה.
"ראה ראיתי חבור הקדוש שחובר על שבת קודש מפי איש קדוש... וכמה מילי מעליותא והלכתא רבתי בחיבור הזה, ראוי שיתפרסם בכל תפוצות ישראל" (מהסכמת השל"ה הק').
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 40
ספר יסוד: קרבן נתנאל, דפוס ראשון - קרלסרואה תקט"ו [1755]
ביאורים, פירושים, חידושי דינים והגהות על פסקי הרא"ש לסדר מועד ונשים עם מאת רבי נתנאל ווייל אב"ד קרסלרואה.
החיבור התקבל בכל תפוצות ישראל כספר היסוד לביאור הרא"ש בסדרי מועד ונשים, אשר עליהם לא חיבר בעל תוספות יום טוב את פירושיו מעדני מלך ופלפולא חריפתא.
נדפס בגליון הרא"ש ממהדורת ווילנא ואילך בכל הגמרות.
הגאון רבי נתנאל ווייל אב"ד קרסלרואה (תמ"ז-תקכ"ט) מצאצאי המהרי"י ווייל, מגדולי האחרונים. נודע על שם ספרו היסודי 'קרבן נתנאל' על הרא"ש שכל גדולי האחרונים מרבים לשבחו. הגאון בעל 'אבני נזר' (חאו"ח סי ד' אות י"ז) כותב: "ספר קרבן נתנאל חביב עלי מאד, כי שמעתי ממו"ח זצלה"ה [-רבי מנחם מנדל] מקאצק הפלגה גדולה על ספר הזה".
שער מצוייר יחיד במינו בספרות התורנית - בראש השער ציור ציפור פורשת כנפיה ומשני צדדיה, לכבודה של אשת המחבר מרת פייגא. מעל הציפור נרשם 'קן צפור' כרמז לשם החיבור [ק'רבן נ'תנאל]. בעותק זה חלקו העליון של השער נצבע ביד בתקופת ההדפסה.
חידושי הדינים שבספר צויינו על ידי המחבר בצורת כף יד, סימנים אלו נמצאים אך ורק בדפוס זה!
קרלסרואה תקט"ו (1755) דפוס ראשון. ספירת דפים: [2], קמח, [3] דף. גודל: 31.3 ס"מ. מצב: טוב. ראש השער קצוץ מעט. כריכת עור חדשה אמנותית.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 211.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 41
ספר צוהר התיבה – עותק המחבר ר' שלמה זלמן הענא, עם הוספות והשלמות בכתב־ידו
יסודות חכמת הדקדוק מאת ר' שלמה זלמן הענא – העותק האישי של המחבר עם הוספות והשלמות בעצם כתב־ידו.
הוספות ותיקוני המחבר
בין כל דף לדף, נוסף דף חלק ('עותק מסורג'). עותק מסורג נעשה בכוונה תחילה כדי לרשום על הדפים החלקים הוספות וביאורים בצמוד לטקסט המודפס, עותק זה נעשה במיוחד עבור המחבר כדי שירשום עליו את הוספותיו. ואכן רשם רש"ז את הגהותיו, הוספותיו והשלמותיו, על גבי דפים אלו. כתב־היד זהה לכתב־ידו.
בכמה מקומות מחק רש"ז דברים בגוף הספר ורשם בדף הסמוך את תיקוניו. לצד דף מא, ב רשם רש"ז על גבי כל העמוד כתב חידה ארוך ובראשו הכותרת "חידה על שוא".
ר' שלמה זלמן הענא (תמ"ז-תק"ו) נולד בעיר הענא הסמוכה לפרנקפורט וכבר בגיל צעיר החל לעסוק בתורת הדקדוק (ספרו הראשון בנין שלמה נדפס בשנת תס"ח). שמו הלך לפניו כמדקדק גדול ורבים מהשינויים שהציע בנוסח התפילה בספריו שערי תפלה וסידור בית תפלה (יסניץ תפ"ה) התקבעו בסדרי התפילות עד זמנינו (ראה: ספרי יסוד, נספח שערי תפילה, אות י'). הגאון רבי יעקב עמדין בספרו לוח ארש יצא נגדו בתקיפות רבה.
בסוף הספר שלפנינו נדפס קונטרס 'מכסה התיבה', ובו תשובות רש"ז לטענות היעב"ץ בלוח ארש.
ברלין תצ"ג [1733] דפוס ראשון. ספירת דפים: פ, [1] דף נדיר לוח מקופל ("לוח הנגינות"). גודל: 16 ס"מ. מצב: בלוח סימני בלאי. התיקונים נרשמו על גבי [13] דפים, ועוד כמה תיקונים בגוף הספר. כריכת עור עתיקה עם שאריות אבזמים.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 42
כתב־יד – ספר 'סדר משנה' להגאון רבי וואלף בוסקוביץ – אוטוגראף המחבר
כתב יד גדול ממדים – 46 ס"מ – 66 עמ' - ספר 'סדר משנה' בעצם כתב־יד־קדשו של הגאון המחבר רבי וואלף בוסקוביץ על הרמב"ם הלכות תפילין וספר תורה.
................................................. ............................................
ספר סדר משנה
ספר 'סדר משנה' הוא מספרי היסוד החשובים על הרמב"ם, ומקיף את כל חלקי הי"ד החזקה, "ועד היום" – כותב הגאון רבי בצלאל רנשבורג – "אין אתנו חיבור כמוהו שלא דילג שום פרק והלכה בכל חלקי הרמב"ם".
הגאון רבי אליעזר זוסמאן סופר בעל 'ילקוט אליעזר' שראה את החיבור בכתב־יד ראה לנכון לעורר את הציבור להוציאו לאור וכך כתב בסוף הקדמתו לספר המקנה (פעסט תרל"ז) "אודיע צערי ברבים... הלא נודע בעולם גדולת הגאון רבן של ישראל רבי וואלף באסקוויץ זצ"ל וראינו נפלאות בספרו 'סדר משנה' על ספר המדע וספר תורה זה מונח... בעיני ראיתי חיבורים גדולים כתב־יד־קדשו בעיר פעסט... ותגל נפשי אם אזכה שעל ידי התעוררותי יצאו לאור".
חלקו הראשון יצא לאור בפראג בשנת תק"פ, וחלקים נוספים לאורך שנים רבות.
על חלק א' הסכימו רבנים שהפליגו במעלת החיבור ומחברו, ביניהם: רבי מרדכי בנעט, החתם סופר, בעל ברוך טעם, בעל שמן רוקח ועוד.
................................................. ............................................
הגאון רבי בנימין זאב וואלף הלוי בוסקוביץ (ת"ק בערך-תקע"ח) בן הגאון בעל 'מחצית השקל', נודע בדורו כאחד מגאוני הדור. אב"ד אסאד, פרוסטיץ, קעלין, באניהאד ועוד. בימי שבתו של החתם סופר בצעירותו בפרוסטיץ, הכיר אישית את רבי וואלף, וכפי שמספר על כך בהסכמו לספרו מאמר אסתר: "אני היודע ועד שמעתי דנפקין זקוקי' דנורא מפומי' כמה שנים בהיותי יושב בק"ק פרוסטיץ שם הראני ידו הגדולה וזרועו הנטויה לפרש פסוקי כתבי קודש ומאמרי חז"ל בדברים המתישבים על הלב המשתקין כל פוקר, דברים הנכנסים על לב שומע להשיב רבים מעון להשיבם אל ה' כאשר שמעתי כן תמהתי, לא נראה כבושם הזה". מקורבו הגאון רבי בצלאל רנשבורג כותב עליו "פעמים רבות נזדעזעו כל אברי ונרתעתי לאחורי מרוב חריפותו ובקיאותו... כל חלקי הירושלמי והרמב"ם היו שגורים על לשונו".
תיאור כתב־היד: [33] דפים כתובים משני צדי הדף, מסומנים: קסב-קצד דף - אוטוגראף המחבר. גובה: 46 ס"מ. רוחב: 28.5 ס"מ. בשוליים הפנימיים חיזוקי נייר שקוף. מעט פגמים מחומציות הדיו.
נדפס על פי כתב־יד זה בספר סדר משנה על סדר אהבה, ירושלים תשכ"ו.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 43
תגלית חשובה
כתב־יד – שו"ת תשובה מאהבה – חלק רביעי – לא נדפס מעולם
שאלות ותשובות בעניני אבן העזר וגליונות שולחן ערוך אבן העזר, ערוך ומסודר לדפוס.
כתב־היד נערך והוכן לדפוס בהעתקה מסודרת, עם הוספות וחידושים בעצם כתב־יד המחבר הגאון רבי אלעזר פלעקלש ראב"ד פראג.
בראשו הקדמה נפלאה מהמחבר, כתובה כולה במליצה וחרוזים, כל קטע מתחיל במלים 'נאום הגבר' ומסתיים בשמו 'אלעזר'.
כתב היד נכתב על ידי סופר .ההוספות וההשלמות בגליונות ובין השורות הם בעצם כתב־יד המחבר, כמו כן מונח בין דפי כתב־היד, דף שלם בכתב־ידו: בצדו הקדמי חידושים בעניני אבן העזר, עם הפניה להיכן הוא שייך בספר, ובצידו השני טיוטת מכתב.
................................................. .............................................
בחייו הדפיס רבי אלעזר פלעקלש בפראג שלשה מחלקי תשובותיו 'תשובה מאהבה' בשנים: תקס"ט, תקע"ה ותקפ"א (בהתאמה), אולם את החלק הנוכחי - החלק הרביעי שנערך לאחר שנת תקפ"ב (הוא התאריך המופיע בכתב־היד בראש התשובה בדף 1,ב) לא הספיק להדפיס בחייו ונותר עד היום בכתב־ד. ................................................ ..............................................
חלק רביעי זה מוזכר בספר 'זכרון אלעזר' על המחבר (פראג תקפ"ז): "ספריו היקרים אשר עודם בכתב המה תשובה מאהבה חלק רביעי על ש"ע אבן עזר…".
בין התשובות שבספר מופיעות תשובות לידידו הגאון רבי בצלאל רנשבורג (דף 5,א) ולחתנו רבי איצק שפיץ אב"ד בומסלא (דף 7,ב 13,ב), וכן תשובה ממנו (דף 12,ב).
הגאון רבי אלעזר הלוי פלעקלש ראב"ד פראג (תקי"ד-תקפ"ו) מגדולי חכמי פראג. מצאצאי המהר"ל מפראג, רבי העשל מקראקא ובעל 'כלי יקר'. תלמידו המובהק והמפורסם ביותר של בעל 'נודע ביהודה', בישיבתו למד שבע שנים וגם אח"כ הרבה להתכתב עמו והפליג בשבחו.
בספר התשובות שלפנינו מזכיר מדברי הנודע ביהודה כמה וכמה פעמים. משנת תקל"ט אב"ד גויטיין. בשנת תקמ"ג הזמינו בעל 'נודע ביהודה' לכהן כדיין בפראג, ומשנת תקס"א שימש כראש בית הדין בפראג. נודע גם כדרשן גדול ונלחם בעוז במשכילים ובכת הפראנקיסטים.
ספר תשובותיו 'תשובה מאהבה' נחשב לאחד מספרי התשובות החשובים ביותר.
כתב־היד מחזיק 26 דפים כתובים (49 עמ') + 2 דפים המונחים בין דפי כתב־היד, ועוד 56 דפים חלקים. גודל: 39 ס"מ. מצב טוב. נייר עבה. כריכה מקורית ללא גב. בחזית הכריכה נרשם: ת"מ [תשובה מאהבה] על אה"ע ח"ד [חלק ד'].
מקור: ספריית רבי מרדכי עמרם הירש אב"ד פראג והמבורג (תקצ"ג-תרס"ט), בצידה הפנימי של הכריכה תו־ספר יפה מספרייתו. ממנו עבר כתב־היד לספריית משפחת קרליבך (המבורג-לייקווד).
למידע נוסף
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 44
הגהות בכתב־יד הרה"ק רבי שלום זעליג מנדבורנא - תלמיד הבעש"ט בעל 'דברי שלום' אבי הרה"ק רבי צבי הירש מנדבורנא בעל 'צמח ה' לצבי'
ספר דמשק אליעזר על המסורה ובשוליו הגהות וחידושים על דרך הנגלה ועל דרך הקבלה, כולל חישובי קץ הגאולה בכתב־יד־קדשו של רבי שלום זעליג מנדבורנא אבי הרה"ק רבי צבי הירש מנדבורנא בעל 'צמח ה' לצבי'.
זיהוי כתב היד
בדף ד, א נרשם בשילוב האות ד' של ציון הדף המקום: "נא[ד]בורנא".
בגוף ההגהות (דף מז, א) מזכיר הכותב את שמו במפורש
'ואומר אני הכותב שלום זעליג' - והוא הרה"ק רבי שלום זעליג מנדבורנא אבי הרה"ק רבי צבי הירש מנאדבורנא בעל 'צמח ה' לצבי'.
כתב היד זהה לכתב ידו בסידור הבעש"ט - ראה להלן.
עותק זה היה בידי נכדו רבי צבי הירש מגיד מפעטרווא, ומזכירו בהקדמה לפירוש הגש"פ עם פירוש 'צמח ה' לצבי' (סיגעט תר"ע) בזה הלשון:
"ויען ויש תח"י ספר
דמשק אליעזר
על המסורה שהיה של אא"ז הרה"ג רבי שלום ורשום בכתב־יד־קדשו בגליוני הספר דברים נחמדים ספחתי גם אותם אל ספר הזה, ואב ובנו שראו את החידוש, בשלום יחדיו ינוחו על משכבם ותהיינה שפתותיהם דובבות".
והוא הוא הטופס שלפנינו, ואכן הדפיס שם חלק ניכר מהדברים הרשומים כאן בגליון.
בדף נא, ב הוא כותב "שמעתי בשם גדול א' רמז על הגאולה אותיות תיקו האמור בגמרא על שנת תקי"ו" - ומוסיף על כך רמזים וראיות.
הגאון רבי שלום זעליג מנדבורנא נולד בשנת תצ"ח לערך, בעודו ילד הביאוהו אל הבעל שם טוב הקדוש ולקחו על זרועותיו והשתעשע עמו. היה גדול בתורה בנגלה ובנסתר, נשא לאשה את בת הגה"ק רבי אלימלך מגיד מישרים בק"ק דרוהביטש מגזע השר רבי שאול וואהל, וזכה להעמיד בן שהאיר עיני ישראל – הרה"ק רבי צבי הירש בעל 'צמח ה' לצבי'.
בסידור הידוע של הבעש"ט בו רשמו תלמידיו את שמותיהם לאזכרה, רשם רבי שלום זעליג את שמו לפני ברכת 'כי אתה שומע תפילת' – "שלום זעליג בן חי".
תיאור הספר: דמשק אליעזר – ביאורים על המסורה, מאת רבי אליעזר אב"ד פינטשוב. יעסניץ תפ"ג [1723] דפוס ראשון. מספור דפים: [4], קכז, [2] דף. גודל: 19 ס"מ.
כרוך עמו:
ספר נוסף עם הגהות הרה"ק רבי שלום זעליג מנדבורנא: גזע יהודה אופיבך תצ"ח, עם הגהות. חסר שער ודפים יא-יב. הספר היה כרוך כך במקור אצל רבי שלום זעליג, כפי שהוא מציין בהגהותיו לדמשק אליעזר (סח, א) לעיין כאן. גם בשולי ספר זה ישנם הגהות בכתיבת ידו.
מצב: גרוע, נקבי עש רבים במיוחד, נייר מתפורר. שמור בקופסא מיוחדת. נא לראות פריט זה באופן פיזי טרם הגשת ההצעה.
למידע נוסף
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 45
כתב־יד עב כרס – 600 עמ'!! בכתב יד הגאון רבי יוסף היימאן אב"ד אלמאשד
עם חידושי תורה מרבו המהר"ם אש והחתם סופר
תקפ"ט-תר"ט (1829-1849)
כתב־יד עב כרס מלא וגדוש בחידושי תורה על סוגיות הש"ס, הלכות ושאלות ותשובות, ביאורים על הפרשיות ונביאים וכתובים, ביאורי אגדות חז"ל ומדרשים, דרשות, הספד על מרן ה'חתם סופר' ועוד.
בכתב־יד הגאון רבי יוסף היימאן אב"ד אלמאשד.
הדרשות הם: לשבת תשובה, שבת הגדול, חג השבועות, ער"ח ניסן ודרשה לחנוכת בית הכנסת.
תורת החתם סופר והמהר"ם א"ש
בחידושים על הפרשיות מביא המחבר כמה וכמה חידושים באגדה ששמע מפיו של רבו המובהק הגאון מהר"ם א"ש וכן ביאורים ששמע בשם ה'חתם סופר'.
להלן כמה לשונות לדוגמא שבהם מזכירם:
"מה ששמעתי מפיו של הגאון אדמ"ו מהר"ם א"ש נ"י" / "מפי אדמ"ו הגאון מהר"ם א"ש נ"י שמעתי".
"בשם הגאון אדמ"ו מה"ו משה נ"י אב"ד בפ"ב" / "ושמעתי בשם אדמ"ו הגאון רמ"ס אב"ד ק"ק פ"ב זצלה"ה" / "ושמעתי לפרש מהגאון אב"ד דק' פ"ב מה"ו משה נ"י" / "וכן שמעתי מהרב הגאון דפ"ב... ומאדמ"ו מהר"ם נ"י שמעתי".
כמו כן מביא בשם הגאון מו"ה שמעלקי [מניקלשבורג] זצ"ל ומהגאון רבי דוד דייטש בעל אהל דוד.
בקונטרס האחרון (דף מט, ב) הספד שנשא על החתם סופר ובראשו נרשם:
"בע"ה. תא' [תאניה] והספד גדול ומר כי נלקח בעוה"ר האדם גדול בענקים, שמו הולך למרחקים, רשכבה"ג, יחיד בדור, הגאון האמיתי, נשיא ישראל וקדושו, כקש"ת מה"ו משה סופר הכ"מ זצ"ל, שהיה אב"ד דק"ק פ"ב".
.................................................. ............................................
בסוף הקונטרס הראשון (דף צא, ב) רשימת זכרונות מאורעות: "היום ד' י"ב תשרי
תקצ"ה היה הכא ק"ק
אלמאשד רעידת ארץ [=רעידת אדמה] בקול גדול ואני הייתי בבית הכנסת והיה קול רעש גדול ויצאתי לחוץ ונפלו אבנים מעזרת אנשים מבחוץ וכן נפלו כמה כלים בבתים לארץ וברוך ה' אשר הצילנו ולא הגיע לנו נזק כלל כן יעשה לנו נסים ונפלאות...
ועוד היה כמה פעמים אחר זה בחורף רעידת ארץ ונפלו כמה מגדלים במקומות אחרים וכמה בתים חזקים נפלו ונתבקעו, ברוך ה' אשר הצילנו…".
וכן "ביום ד' שני... שנת תר"א לפ"ק קדשנו החמה בע"ה פק"ק אלמשאד וד' הוא יזכנו לקדשו עוד בירושלים עיר קדשנו ויקרב את משיחנו".
.................................... .................................................. ........
בשערי הקונטרס השני והשלישי חתימת ידו: "
הק' יוסף היימאן
". בשערי הקונטרסים חתימות בניו: "שלמה בלאאמו"ה יוסף היימן הכ"מ" / "אברהם פנחס בלאמ"ו יוסף היימאן זצלל"ה" (ממנו כנראה החידושים בעמוד האחרון).
.................................... .................................................. ........
הגאון המחבר רבי יוסף היימאן אב"ד אלמאשד
(נפטר: תרט"ו) נולד בעיר באלאש- יארמוט. תלמיד הגאון רבי מאיר אייזנשטאט אב"ד אונגוואר ובעל אמרי אש שכיהן ביארמוט בין השנים תקע"ה-תקצ"ה. משנת תקצ"ד לערך אב"ד אלמאשד. נפטר בעיר הולדתו יארמוט בז' שבט תרט"ו, ושם מנוחתו כבוד (צילום מצבתו בקובץ עלי זכרון, י"ח, עמ' ד' וראה גם קובץ כח עמ' נח).
תיאור כתב היד: התאריכים הנזכרים בכתב היד הם מהשנים תקפ"ט-תר"ט (1829-1849).
[308] דפים, כ-600 עמודים כתובים. הכרך מורכב מכמה קונטרסים שנכרכו בשעתו יחד. גודל: 23X27 ס"מ. כריכה מקורית משופשפת
ללא גב. מעט כתמים, קרעים בודדים, מצב טוב.
ההספד על החת"ס מתוך כתב יד זה נדפס באוצרות הסופר, קובץ י"ג (תשס"ג), עמ' טז-כב. מלבד זה לא ידוע לנו שנדפס דבר מה מתוך כתב היד.
חתימות בעלים נוספות:
"אברהם גראס מק"ק וויטצן".
"הק' משה יחיאל שלעזינגער אויס פעטשיניידארף".
"הק' יעקב כץ".
חותמת רבי אהרן מרדכי ליעבערמאן אב"ד פעלעדיהאזא הי"ד (מצאצאי ה'פרי צדיק' מטשאבה ותלמיד הגה"ק מאונסדורף).
.............................. .........
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 46
חידושים על מסכת מועד קטן – 4 עמ' בכתב־יד־קדשו של בעל כתב סופר זצ"ל – פרשבורג תרכ"ב [1862]
חידושים על שתי סוגיות במסכת מועד קטן בעצם כתב־יד־קדשו של הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר אב"ד ור"מ דק"ק פרשבורג בעל כתב סופר זצ"ל.
את החידושים נשא ה'כתב סופר' בפני אסיפת החברא קדישא בפרשבורג ביום ז' אדר.
למיטב ידיעתינו לא נדפס.
בראש הקונטרס, שער עליו כתב הכתב סופר [קונטרס]
"כה. מ"ק [מועד קטן] כ
ע"ב לח"ק [לחברא קדישא]
שנתרכ"ב! לפ"ק פה פ"ב יע"א".
בראש הדף הראשון:
"בעזה"י מ"ק כ' ע"ב שלמדנו לח"ק [לחברא קדישא]
תבר"ך פ"ב יע"א" [פרשבורג, יכוננה עליון אמן].
הכתב סופר דבק בדרך לימודו ותורתו של אביו החתם סופר וגם בחידושים אלו מזכירו בלשון:
"ואאמ"ו מאוה"ג [ואדוני אבי מורי ורבי מאור הגולה]
זצ"ל בח"ס יו"ד [בחתם סופר יורה דעה] …".
הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר אב"ד פרשבורג בעל כתב סופר זצ"ל (תקע"ה-תרל"ג) "היה ממלא מקום אבינו במלואו, ולא זז כל שהוא מארחו ונתיבו... זיוו חופף עליו כל היום, רוח קדשו בקרבו, ונודעה יד ה' בכל מפעליו, כי סמך משה ידיו עליו, והיה כל מידותיו, מתרומת מידותיו של אבינו, תורתו, צדקותו, וענוותנותו ומנהג נשיאותו". (אחיו הגאון רבי שמעון סופר אב"ד קראקא בהקדמתו לשו"ת כתב סופר).
................................................. ..............................................
בימיו האחרונים של החתם סופר כשגברה מחלתו, שם ידיו על ראש בנו הכתב סופר ובירכו על קבלת הרבנות בפרשבורג, ואמר לו: "זקינך רבי עקיבא מימינך, זקינך מהרשש"ך משמאלך ומלאך פלוני על ראשך, וגם אני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך". וסיפר הכתב סופר שהיו ידי החת"ס על ראשו באותה עת, כאש המתלקחת.
................................................. ..............................................
וכך, בהיותו בן כ"ד שנים בלבד ישב על כיסא אביו הגדול ברבנות פרשבורג והנהגת הישיבה ועמד בראשה ל"ג שנים. בימיו גדלה הישיבה וזכה להעמיד תלמידים לאלפים, עד שניתן לומר שרוב רבני הונגריה בדור שלאחריו נמנו עם באי בית מדרשו.
פרשבורג תרכ"ב [1862] [1] דף שער + 2 דפים כתובים משני צדי הדף (4 עמ'). גודל: 21X26 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב, שמור בכריכת עור חדשה מהודרת.
................................................. ..............................................
סגולה לרפואה
נכדו בעל 'דעת סופר' היה נותן סגולה לחולה שישים מתחת למראשותיו, כתב־יד מזקנו בעל הכתב סופר
(ראה חומר מצורף).
................................................. ..............................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 47
כרך חידושים גדול בכתב־יד הגאון רבי שלמה זלמן אולמאן בעל יריעות שלמה
כרך חידושים על סוגיות הש"ס ושולחן ערוך בכתב־יד הגאון הגדול רבי שלמה זלמן אולמאן אב"ד מאקווא ובעל יריעות שלמה.
בראש כתב היד מפתח עניינים, בראשו נרשם "רשימה על הסוגיות הנמצאות בספר הזה, חיבור הנעשה על ידי... אדמ"ו הגאון הגדול המופלא נ"י בעל מחבר ספר יריעות שלמה".
בתחילת כתב היד וסופו חתימת נכדו רבי מאיר אולמן [מסאטמר] בן בנו רבי בנימין אולמן מוואלקא (שהוציא לאור את היריעות שלמה על סוגיות, מונקאטש תרע"ג).
הגאון רבי שלמה זלמן אולמן בעל 'יריעות שלמה' (נפטר: תרכ"ג) מגדולי רבני הונגריה, העמיד תלמידים רבים שהיו רבנים, ומורי הוראות בהונגריה. נולד באנשבך לאביו הגאון רבי שלום חריף בעל דברי ר"ש. חתן רבי שמחה בונים איגר אב"ד מטרסדורף אחיו של רע"א. משנת תקפ"ו אב"ד מאקאווא במשך כארבעים שנה, עד פטירתו בשנת תרכ"ג. מחיבוריו נדפסו ספרי יריעות שלמה על יו"ד, שו"ת, סוגיות ודרשות.
חכמי דורו המהר"י אסאד ובעל דברי חיים מצאנז העריצוהו וכיבדוהו וכתבו עליו בתארי כבוד מופלגים. מהר"י אסאד כתב עליו "אור ישראל וקדושו", "פאר הדור מופלא שבסנהדרין" והעידו על ה'דברי חיים' שאמר שמיום חיבור ה'נודע ביהודה' לא נראה חיבור כמותו, וספר יריעות שלמה היה שגור בפיו.
פנקס גדול: [131] דף, כ-260 עמודים גדולים כתובים. רובו המכריע של כתב־היד - אוטוגראף של המחבר. רובו מוחלט של כתב־היד נדפס. גודל: 21X41 ס"מ. מצב טוב, כריכת עור חדשה.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 48
חידושים על אגדות הש"ס בכתב־יד הגאון רבי משה חאגיז – חיבור לא ידוע
ביאורים על אגדות הש"ס במסכתות שבת ועירובין בכתב־יד הגאון הגדול רבי משה חאגיז - המני"ח, עם ציונים והפניות לביאורי האגדות בספרי הגאון רבי שלמה אלגאזי.
מבנה הספר - דומה ממש לספריו הידועים, 'לקט הקמח' על השולחן ערוך (אמשטרדם תס"ז, המבורג תע"ט) ו'לקט הקמח' על המשניות (וונדסבק תפ"ו) –
והנה התגלה לפנינו חיבורו 'לקט הקמח' על אגדות הש"ס.
הגאון רבי שלמה אלגאזי (ש"ע-תמ"ג) היה מגדולי המחברים הספרדים, חידושיו על הש"ס מפוזרים בספריו הרבים, וההתמצאות בהם היא קשה, כאן הגיש לנו המני"ח את דבריו בסדר מופתי עם תמצית דבריו וציונים היכן לעיין במקור הדברים.
הציונים לספרים נרשמו בראשי תיבות אלו:
ז"ש=זהב שבא,
ר"א=רצוף אהבה,
ת"ל=תאוה לעינים,
א"ע=אהבת עולם,
ק"ל=קלורית לעין,
ה"א=הליכות אלי,
י"ש=יבין שמועה.
הספר משמש למעשה כמפתחות לחידושי האגדות המפוזרות בספרי המהר"ש אלגאזי על מסכתות אלו.
................................................. .............................................
הגאון רבי משה חאגיז – המני"ח (תל"ב- תק"כ בערך) בעל לקט הקמח ומשנת חכמים, בנו של רבי יעקב חאגיז בעל עץ חיים והלכות קטנות. נכדו ותלמידו של רבי משה גאלנטי - הרב המג"ן, וגיסם של גדולי הדור בעל פרי חדש ובעל גט פשוט. בשנת תנ"ד יצא לחוץ לארץ ונותר למשך קרוב ליובל שנים, בסוף ימיו חזר לארץ ישראל. שנת פטירתו אינה ידועה, החיד"א כותב שנפטר בצפת בהיותו למעלה מגיל תשעים.
נודע במלחמתו התקיפה נגד השבתאי נחמיה חיון, אך בעיקר בזכות חיבוריו הרבים בכל מקצועות התורה. על תוכחות המוסר שכתב בספריו כתב בעל 'פני יהושע' שאין בדורם מי שיודע להוכיח כמותו (הסכמה לשו"ת שתי הלחם).
................................................. .............................................
מנין הדפים: [9] דף, סה"כ 18 עמ' כתובים.
אוטוגרף
המחבר, כולל הוספות שהוסיף לאחר זמן בשוליים. גודל: 16X20 ס"מ. מצב: טוב (בדף 7 קרע קטן בשוליים). כרוך בכריכת עור חדשה נאה.
החיבור אינו ידוע כלל וכמובן לא נדפס.
.................................... ...
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 49
ביאורים ודרשות בכתב־יד רבי יצחק זרחיה אזולאי עם הערה חתומה בכתב־יד בנו החיד"א. קושטא [תק"א 1741]
קונטרס ביאורים על התנ"ך ודרשות בעצם כתב־יד־קודש רבי יצחק זרחיה אזולאי אבי החיד"א.
פנקס קטן שהיה בחיקו והיה כותב בו חידושים בזמן שליחותו.
בראש דף 5,ב נרשם: "
קושטא יע"א". רבי יצחק זרחיה שהה בקושטא, בשליחות חכמי ירושלים בשנת תק"א (ועל פי זה קבענו את תאריך כתב-היד).
הפנקס היה בידי בנו החיד"א ובשולי דף 5,ב מופיעה הערה בכתב־ידו וחתימתו: "
כן הק' במש"ל [הקשה במשנה למלך]
וגם אני בנימוקי כתבי בהא... חיד"א ס"ט" [כוונתו לחידושים על הרמב"ם שנדפסו בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' ג'].
החיד"א גם הביא בספריו מדברי אביו בפנקס זה (את הקטע השני בכתב־היד הזכיר בספרו פני דוד פ' בחוקותי אות י"ב).
הגאון רבי יצחק זרחיה אזולאי (תס"ב-תקכ"ה) מגדולי חכמי ורבני ירושלים בזמנו, דיין וראש ישיבה. בן רבי ישעיה אזולאי ב"ר יצחק אזולאי בן המקובל הנודע רבי אברהם אזולאי בעל 'חסד לאברהם'. קיבל תורה בנגלה ובנסתר מרבי אברהם יצחקי בעל זרע אברהם. נותר ממנו חיבור בכתב־יד בשם 'זרע יצחק', חלקים ממנו נדפסו בספר 'מן הגנזים' הוצאת אהבת שלום (קבצים י, יב). שמועות רבות הביא משמו בנו החיד"א בספריו.
דרכו להביא בכתביו שמועות מדברי גדולי ישראל, וגם בקונטרס הנוכחי מביא דברים בשמם, מהם: הרדב"ז, מהר"י רוזאניש (בעל משנה למלך), וגדולי חכמי ירושלים: רבי דוד חבילייו (החרד"ח) רבי ישראל מאיר מזרחי בעל פרי הארץ (הרימ"ם), רבי יעקב מולכו (הרי"ם) ורבי גדליה חיון (חר"ג).
קושטא [תק"א, 1741] בערך. [7] דפים, סה"כ 14 עמודים כתובים. גודל: 10X15 ס"מ. חורים זעירים. כריכת בד חדשה.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 50
מחברת חידושי תורה בכתב־יד הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך (40 עמ' כתובים)
מחברת חידושי תורה על משניות מסכת כלאים בכתב־יד הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך.
הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך (תר"ע-תשנ"ה) מגדולי פוסקי הדור האחרון, וכל השאלות האקטואליות הסבוכות שהתחדשו מזמן לזמן הגיעו לשולחנו ולהכרעתו ההלכתית.
יגע רבות במצוות התלויות בארץ והיה מרא דשמעתתא בהלכות אלו, ספריו מעדני ארץ על עניני זרעים, הם ספרי יסוד בתחום זה.
40 עמ' כתובים. מחברת בגודל: 16X20 ס"מ. מצב טוב.
החידושים נכתבו על צד אחד של הדף כדי להניח מקום להוסיף הוספות, ואכן במשך הזמן הוסיף הגרש"ז הוספות בכמה עמודים.
למעט קטעים בודדים, מרבית החידושים נדפסו בספרו מעדני ארץ (ירושלים תשס"ג), לא נערכה בדיקה מדוקדקת בין כתב־היד לנדפס.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 51
קושטא ר'
ספר יסוד: עמודי גולה - סמ"ק, דפוס ראשון – קושטא [1510]
פסקי הלכות על מצוות עשה ולא תעשה, כתובים בדרך קצרה ותמציתית מאת רבינו יצחק מקורביל מבעלי התוספות.
הספר נחשב כאחד מספרי ההלכה המובהקים והשימושיים ביותר, ועותק שלם ממנו הינו נדיר מאוד.
כבר בתקופת הראשונים התקבל כספר יסוד. רבינו התשב"ץ כתב בתשובותיו (ח"א סי' נ"א)
"ודברי זה הספר קב ונקי וכדאי לסמוך עליו".
חלק גדול מהספר הינו קיצור מספר מצוות גדול (סמ"ג) לרבי משה מקוצי, ולכן נקרא ספר מצוות קצר (סמ"ק) אולם המחבר קראו 'עמודי גולה' (ראה להלן).
רבי יצחק מקורביל מגדולי בעלי התוספות בסוף האלף החמישי ותחילת האלף השישי. היה חתנו של רבי יחיאל מפאריש וגיסו של ה'מרדכי'. חיבר את ספרו כדי שיהודי הגולה ידעו את שרשי המצוות והלכותיהן, וכתב אגרות בקשה שיעתיקו את הספר בהעתקות רבות ויפיצו אותו בכל תפוצות ישראל.
הספר נכתב בשנת 1247 בקירוב, בעקבות אירועים טראגיים שפקדו את יהודי צרפת, מהם: החרמת הספרים בשנת 1240, הוויכוח הפומבי שנערך בין יהודי צרפת ונציגי הנוצרים בו השתתף המחבר, ושריפת התלמוד וספרי הקודש בשנת 1242 ובשנת 1244 (ראה, ש. שוורצפוקס, יהודי צרפת בימי הביניים. עמ' 211-218).
עקב המחסור העצום שנוצר בספרי הלכה בעקבות המאורעות הנ"ל, כתב המחבר את ספרו, וחילקו לשבעה עמודים, כדי שילמדו בכל תפוצות הגולה 'עמוד' אחד בכל אחד מימות השבוע, ולכן נקרא על ידו 'עמודי גולה'.
קושטא ר"ע [1510] דפוס ראשון. ספירת דפים: [146] דף. גודל: 19.6 ס"מ. שער עם מסגרת מעוטרת. מצב: בשני דפים ראשונים ואחרונים שיקומי רסטורציה בשוליים, בדפים נוספים שיקומי שוליים (בדרך כלל מזעריים) בפינות השוליים. כתמים בהירים וסימני שימוש. כרוך בכריכת עור מפוארת בצבע אדום עם הטבעות מוזהבות וקופסה חדשה תואמת.
הגהות: בדפים רבים הגהות והוספות בכתב יד תימני נאה ומסודר.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 215.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
of 4 pages
