To attend this auction live or leave absentee bids
פריט : 1
סליחות כמנהג האשכנזים: ויניציאה ש"ס [1600]
עם סליחות נוספות בכתב יד אשכנזי מהמאה ה-17
סליחות לכל השנה כמנהג קהילות האשכנזים באיטליה, עם פירושים, ליקוטים, דינים ומנהגים.
ספר תפילה מתקופה קדומה ובמצב טוב.
כולל: סליחות לחודש אלול ועשרת ימי תשובה, יום כיפור, תעניות ציבור, תענית בה"ב, וסליחות לברית מילה.
בראש הסליחות: 'לשומרים לבקר' - פיוטים וסליחות לתקון חצות.
דף קכט, ב: "מנהג החבורה... משומרים לבוקר אשכנזים, שהתחילו לנהוג פה וויניציאה ביום שלישי של חודש אדר שנת שנ"ו".
נדפס על פי מתכונת הסליחות ויניציאה ש"ח, עם הוספות סליחות ותפילות.
בסופו כרוכים שמונה דפים (16 עמ') עליהם נרשמו בכתב יד אשכנזי מהמאה ה-17 סליחות נוספות, וכן דף נוסף של 'אל מלך' עם תרגום ליידיש ומסגרת אדומה.
ויניציאה ש"ס [1600]. ספירת דפים: קלב דף. גודל: 29 ס"מ. מצב: טוב, בכמה דפים סימני קרע, סימני שימוש וכתמי שעוה, אך הכל בשלמות. כריכת עץ עתיקה בחיפוי קלף עם שאריות אבזמים.
מקור: אוסף משפחת קרליבך, המבורג-לייקווד.
בשער הספר חתימת רבי יוסף צבי קרליבך
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 2
סדר מאה ברכות: אמשטרדם תמ"ז [1687]
כריכת עור אמשטרדם המאה ה-18
ברכות המצוות והנהנין לכל ימי חיי האדם עם תפלות שונות, הגדה של פסח, הלכות ברכות ושחיטה ומנהגים, הכל בעברית וספרדית עמ' מול עמ', ולוחות שנה.
בראש הספר שני שערים, הראשון כולו תחריטי נחושת מורכב מחמשה ציורים מיניאטוריים של ברכות שונות.
כולל השכבת השרופים על קדוש ה' (ראה עמ' ש'). תפילה זו נאמרה על ידי צאצאי היהודים שהועלו על המוקד בטקסי האוטו-דה-פה שערכה האינקוויזיציה.
בסוף הספר לוח שנה ורשימה כרונולוגית של מאורעות בחיי עם ישראל עד גזירות ת"ח. ההגדה של פסח נדפסה כאן בשלמות בתרגום ספרדית עמ' מול עמ'.
אמשטרדם תמ"ז [1687]. גודל: 12.9 ס"מ. ספירת דפים: [1] דף, שער מצויר, [10] דף, 303, שד, 54, [11], ז, [20] עמ'. עותק שלם, נייר לבן דק, חיתוך דפים מוזהב. מצב: טוב, חורים זעירים בכריכה.
כריכה: כרוך בכריכת עור אמשטרדמית נאה מהמאה ה-18, עם הטבעות מוזהבות של קישוטי עלים והטבעת שם חברת 'אבי יתומים' שפעלה באמשטרדם: Premio de Aby Jetomin Anno 5530.
מקור: אוסף וויליאם גרוס, תל אביב
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 3
סדור בית רחל ושער הלל יה לרבינו בעל 'סמיכת חכמים', אמשטרדם תק"א [1741].
דפוס ראשון. נדיר!!!
סידור תפילה כמנהג אשכנז ופולין עם תפילות על דרך הקבלה, עם ספר 'בית רחל ושער הלל יה' הכולל תפילות, בקשות ותחינות, זמירות, וידויים ותיקונים לכל השנה ותהלים מאת הגאון הקדוש רבי נפתלי כץ אב"ד פוזנא ופרנקפורט בעל 'סמיכת חכמים'.
סידור תפילה חשוב ונדיר שהובא לדפוס על ידי רבי שמשון כץ נכד בעל סמיכת חכמים, ורבי גבריאל מפוזנא נכד השל"ה.
תפוצת הספר בעבר היתה רחבה, והוא נדפס פעמים רבות בפני עצמו ובסידורים רבים. אולם הוצאה ראשונה זו נדירה באופן מיוחד.
סידור חשוב ביותר, מלא וגדוש בהלכות ופירושים על דרך הפשט ועוד הוספות שונות. הוגה על פי סידור רש"ז הענא, בתוספת תפילות משערי ציון ותפילות קבליות מהאר"י, וכן כולל ספר תהלים ופרקי אבות עם פירושים. הכל בעריכת המוציאים לאור הנ"ל נכדי הסמיכת חכמים והשל"ה.
הגאון הקדוש המקובל האלוקי רבי נפתלי כץ אב"ד פוזנא ופרנקפורט (ת"י-תע"ט) בעל ספר 'סמיכת חכמים', 'מקובל מופלא, קבלה מעשית וקבלה אלהית' (לשון החיד"א), איש פלא ומופת, קדוש ונורא שמו, ואגדות פלאיות סופרו אודות מופתיו, קדושתו וקמיעותיו.
אמשטרדם תק"א [1741] דפוס ראשון. ספירת דפים: [6], ת, צ, טז דף. שער נפרד לספר תהלים .מצב: בחלק מהדפים סימני שימוש, בדף אחד עם מעט חסרון בטקסט.
הסידור יחד עם הבית רחל בשלמות הוא נדיר מאד.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 4
מסידורי הקבלה היסודיים והנדירים
סידור האר"י - אור הישר למהר"ם פאפירש. דפוס ראשון. אמשטרדם תס"ט [1709]
סידור קבלי חשוב ביותר.
סידור תפילה עם כוונות האר"י כמנהג פולין, סודות וכוונות על פי הקבלה, עם ספר אור צדיקים – סדר הנהגת היום מאת המקובל האלוקי רבי מאיר פאפירש, בעריכת רבי צבי הירש חזן.
בדפים יב-לה: 'תפלה ישרה בכונת הלב' - סידור עם כוונות האר"י. סידור זה נדפס לראשונה כאן. יסוד הסידור במנהג פולין, ובהערות הוסיף העורך את מנהג האר"י "כנוסח הספרדים".
גדולי החסידות העריצו והקדישו את ספר 'אור הישר' והתפללו מתוך נוסח התפילה הנדפס בו. השר שלום מבעלז העיד על עצמו שתחילת כניסתו ליראת שמים היה על ידי ספר זה, (ראה בהסכמת בנו האדמו"ר רבי יהושע מבעלז לסידור תפילה למשה, פרמישלא תרנ"ב).
רבים מההנהגות שייסד מהר"ם פאפירש השתרשו בתפוצות ישראל ונוהגים על פיו.
במקורו נקרא הספר בידי המחבר 'אור צדיקים' (המבורג ת"ן). כאן ערך רבי צבי הירש חזן את הספר מחדש, הוסיף לראשונה את נוסח הסידור עצמו ושינה את שמו לספר 'אור הישר'.
על פי המהדורה הנוכחית נדפסו המהדורות הבאות.
אמשטרדם תס"ט [1709] דפוס ראשון. ספירת דפים: [2], מו דף.
הסידור ללא ניקוד.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 419.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 5
סידור נוסח ספרד - חסידי לא ידוע
סידור בית תפילה וצלותא דנהורא השלם. אוסטראה תקפ"ז [1827]
סידור כמנהג ספרד – חסידי, עם ביאורים, כוונות והלכות, בעריכת רבי אהרן ב"ר יחיאל מאיר הלוי סג"ל ממיכלישאק.
הסידור כולל: תפילות לימי החול ושבת, תפילת שלש רגלים, ימים נוראים, פרקי אבות, הגדה של פסח, הושענות, יוצרות, סליחות שונות, תיקון חצות, וזמירות שבת.
כולל תפילת 'כגוונא' לפני מעריב, 'הודו' לפני ברוך שאמר, הכל כמנהג החסידים.
בדף נא, ב מזמור 'למנצח' בצורת המנורה עם שני אריות ברגלי המנורה.
סידור צלותא דנהורא - נוסח ספרד התקבל בהערצה בקרב קהילות החסידים, והשימוש בו היה רב. הוא נדפס בכמה וכמה במהדורות שונות, הצד השוה שבהם שכולם נדירים מאוד.
כפי הנראה את רובם ראו הביבליוגרפים ותיארום ברשימותיהם, אך סידור זה במהדורת תקפ"ז נעלם מכל עיני הביבליוגרפים, אף אלו שעסקו במיוחד בחיפוש ואיתור דפוסי אוסטראה בספריות בעולם בכלל, ובסידור נהורא בפרט (ראה להלן).
כאמור, הסידור לא ידוע, ולא שזפתו עיני החוקרים והביבליוגרפים. הוא נעלם מעיני יערי ברשימת דפוסי אוסטראה (עלי ספר ב'), וכן לא נזכר במאמרו של יודלוב על סידור נהורא (עלי ספר ג'), ומעיני ריבקינד ושכטר שהתעסקו בסידור נהורא (קרית ספר ט' עמ' 525, קרית ספר י' עמ' 250), וכן מעיניו של הביבליוגרף ר' חיים ליברמן שכל רז לא אניס ליה בדפוסי רוסיה פולין במאמרו סדור תפלת נהורא, (אהל רח"ל ח"א, עמ' 366).
אוסטראה תקפ"ז [1827]. ספירת דפים: קיב, מ, מ, דף. גודל: 18.5 ס"מ. תיאור נוסף: נייר ירקרק. חלק מהשער בדיו אדום. מצב: הכל בשלמות. בחלק מהדפים שיקומי רסטורציה אמנותיים, כמעט ללא היכר. כריכת עור חדשה מהודרת.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 6
כתב יד.
פירוש תפילות ראש השנה ויום כיפור לרמ"ק עם פיוט האר"י ז"ל. פראג של"ה בערך.
כתב יד קדום וחשוב מתורת המקובל האלוקי רבינו משה קורדובירו - הרמ"ק – נכתב שנים בודדות לאחר פטירת הרמ"ק.
פירוש על תפילת שמונה עשרה של ראש השנה ויום כיפור על דרך הקבלה.
כתיבה אשכנזית דקה ונאה, עם ציטוטי התפילה באותיות מרובעות גדולות.
פירוש תפילות העמידה לימים נוראים מהרמ"ק נדפס לראשונה במחזור קושטא של"ו (יקר המציאות ביותר), ובשם 'זבחי שלמים' בלובלין שע"ג.
בדף הראשון נמצא הפיוט 'יום זה דר במרומים' לרבינו האר"י ז"ל, וכן ליקוטים שונים - זהים לליקוטים שליקט המדפיס בדפוס לובלין (מעט שינויי נוסח).
מקור כתב היד בכרך כתבים קבליים שעל חלקם נרשמו במפורש שנכתבו בשנות הש"ל, וכתב היד זהה להם בכתיבה ובסגנון.
קולופון בסוף כתב היד: "כל זה מצאתיו והנה שמעתי, וכן מבואר מתוכו שחברו החכם הכולל המקובל האלוקי מוהר"ר משה קודואירו [!] זצ"ל, נאום הקטון" (ההמשך חסר).
[פראג של"ה, 1575 בערך]. ספירת דפים: [44] דף. גודל: 1518 ס"מ. מצב: טוב. כתמי מים בהירים. קרע בשולי הדף האחרון עם חסרון של המשך הקולופון. כרוך בכריכה חדשה.
18 ס"מ. מצב: טוב. כתמי מים בהירים. קרע בשולי הדף האחרון עם חסרון של המשך הקולופון. כרוך בכריכה חדשה. (מקור:…
פריט : 7
כתב יד
סידור עם כוונות האר"י בעריכת המקובל רבי נתן שפירא. איטליה המאה ה-17
סידור תפילה לימות חול ושבת בשילוב כוונות האר"י, בעריכת המקובל האלוקי רבי נתן שפירא בעל 'מאורות נתן'.
בראש הסידור כרוכים 6 דפי קלף עם תפילות שונות
בראש הסידור כותרת:
הסידור מתחיל עם הכותרת "תפילה ספרדית עם הכוונות עפ"י כמוהר"ן שפירא זצוק"ל", והוא כולל סדר התפילות לימות החול, שבת וראש חודש, ובסופו סדר כוונת הלימוד (108,א), כוונת האכילה (111,א), וסדר הנהגת הלילה וקריאת שמע על המיטה (118,ב ואילך).
המקובל רבי נתן שפירא הירושלמי, יצא מירושלים בשנת תי"ז לאיטליה ושהה בה עד פטירתו בשנת תכ"ב (ראה קבלת האר"י ח"ב עמ' 892 הע' 17).
בידיו היו כתבים רבים מתורת האר"י ומהרח"ו, ובמקביל לעריכת בן דורו רבי מאיר פופרש, ערך וסידר את הכתבים שהיו 'מפוזרים אחד הנה ואחד הנה' כלשונו.
הוא סידר את כוונות התפילה לכל השנה בספר אחד אשר קראו 'מאורות נתן', והיו נפוצים ומקובלים באיטליה. לימים נדפסו כתבים אלו לא בשלמות ובעריכות שונות בפרי עץ חיים (קוריץ תקמ"ב) ובמחברת הקדש (שם תקמ"ג).
סידורי התפילה המצויים בכתב יד הם בעריכת מהר"ם פאפירש. סידורים בשילוב כוונות רבי נתן שפירא, הנם נדירים.
איטליה המאה ה-17. ספירת דפים: [125] דף. גודל: 1013 ס"מ. מצב: משומש, קרעים בשוליים עם השלמות נייר. כתיבה איטלייאנית, בחלק מהדפים הדיו בהיר, עם הגהות קבליות בשוליים.
13 ס"מ. מצב: משומש, קרעים בשוליים עם השלמות נייר. כתיבה איטלייאנית, בחלק מהדפים הדיו בהיר, עם הגהות קבליות בשוליים. .......................................…
פריט : 8
תנ"ך ז'נבה שע"ז - מהדורת כיס (11 ס"מ) - סט מפואר ב-18 כרכים
תורה נביאים וכתובים, עם ניקוד וטעמים. מהדורה מיניאטורית. גנווא [ז'נבה] שע"ז-שע"ח [1617-1618].
סט שלם ונהדר במצב טוב, עם כל השערים בשלמות ב-18 חלקים, כרוכים בכריכות עור חדשות, וקופסא מחופה עור תואמת.
לכל ספר שער מיוחד. בשערי כל הספרים התאריך: שע"ז, בשער חומש בראשית: שע"ח, בשער ספר משלי: שע"י [=ש"פ, או שהוא טעות הדפוס וצריך לומר: שע"ז, כבשאר השערים].
תורה. בראשית: [128], שמות: [108], ויקרא: [74], במדבר: [107], דברים: [95] דף.
נביאים ראשונים. יהושע-שופטים: [130], שמואל: [151], מלכים: [143] דף.
נביאים אחרונים. ישעיה: [108], ירמיה: [138], יחזקאל: [119], תרי עשר: [91] דף.
כתובים. תהלים: [135] דף (כולל מפתח המזמורים), משלי: [47], שיר השירים, רות, איכה, קהלת, מגילת אסתר: [64], איוב: [54], דניאל ועזרא (נחמיה): [100], דברי הימים: [159] דף.
מידע נוסף: בספר ויקרא מעט כתמים. לספר תהלים שני שערים: הראשון לתהלים בלבד (שער נדיר), ושער נוסף הכולל תהלים קהלת ושיר השירים. בשער הראשון תוספת שוליים ישנה.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 9
תקון ספר תורה. אמשטרדם תי"ט [1659] – מהדורת פאר, עותק מפואר בכריכת עור עתיקה מהודרת.
חומש מוגה ומדוייק ביותר, בתוספת חמש מגילות והפטרות לכל השנה כמנהג אשכנזים וספרדים.
עותק נאה ומרשים באופן יוצא מן הכלל. נדפס בהדפסה נאה על נייר עבה ומשובח, עם שער מצוייר, מורכב מחמש תחריטי נחושת מסיפורי התנ"ך.
כרוך בכריכה מהודרת במיוחד, עץ מחופה בעור מבריק, עם הטבעות עדינות ואבזמי כסף לסגירה.
חיתוך הדפים מוזהב, ועליו הטבעות אמנותיות של קישוטי עלים אשר נצבעו ביד אמן בצבעי ירוק ואדום.
אמנות איורי השוליים
חלק מעבודת אמנות הכריכה בעבר, הייתה אמנות נפלאה של ציורים ביד אמן על שולי הדפים, העבודה נעשתה תוך כדי הכנסת הספר למכבש תחת לחץ גדול, בלי שיהיה שום רווח בין הדפים. אמנות זו הלכה ונעלמה ברבות השנים.
חומש עטיאש
חומש זה נודע כאחד החומשים המדוייקים ביותר. בהקדמת המגיהים הם מתהדרים בחומש המוגה והמדוייק שבהוצאה זו, ומספרים שכל דף הוגה 3 פעמים, ולאחר ההדפסה עבר הגהה נוספת. וכבר שיבח הוצאה זו המדקדק הדייקן רבי עזריאל מווילנא בהקדמתו לספר מכתב מאליהו הנדפס עם ספר אור תורה (הומבורג תצ"ח) דף ג, ב בהערה.
המדפיס יוסף עטיאש מאמשטרדם
חומש זה הוא הספר הראשון שהדפיס המדפיס האמשטרדמי הנודע יוסף עטיאש.
יוסף עטיאש (1635-1700) נולד בספרד כבן למשפחת אנוסים, אביו ר' אברהם Jorge) Mendez de Castro) נשרף בחיים באוטו דה פה בקורדובה. יוסף הצעיר הגיע לאמשטרדם והקים בה את בית דפוסו והוא בן 23 בלבד. בשנת 1661 נתקבל כחבר באגודת המדפיסים באמשטרדם, ועד מהרה הפך לאחד מבתי הדפוס המפוארים בעולם. (ראה: הברמן, המדפיס האמשטרדמי יוסף עטיאש ממציא ההדפסה הסטריאוטיפית, בתוך ספרו פרקים בתולדות המדפיסים העבריים עמ' 293-310).
אמשטרדם תי"ט [1659] דפוס יוסף עטיאש. ספירת דפים: [4], רלד: [2], רלה-שח דף. גודל: 18.3 ס"מ. מצב: טוב. מידע נוסף: להפטרות שער נוסף.
עותק מיוחד זה שמור בתוך קופסא חדשה תואמת.
מקור אוסף וילהאם גרוס - תל אביב
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 10
באר מים חיים להרה"ק רבי חיים מטשרנוביץ, דפוס ראשון – סט שלם ומרשים
מאהלוב–סדילקוב תקע"ח-תק"פ [1818-1820]
חמשה חומשי תורה עם 'באר מים חיים' מאת הרב הגדול רבי חיים מטשרנוביץ שהיה אב"ד בכמה קהילות קדושות, ובסוף ימיו קבע מושבו בעיר הקדש צפת.
הגאון הצדיק איש אלוקים קדוש רבי חיים מטשרנוביץ (תק"כ-תקע"ח) בעל 'באר מים חיים' ו'סידורו של שבת' – מגדולי פארי צדיקי החסידות, גאון מופלג בנגלה ובנסתר. בחסידות קיבל מהרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב שהיה רבו המובהק. כיהן ברבנות בקהילות: טשרנוביץ, בוטושאן, מוהילוב וקישנוב שברומניה, והיה ממפיצי החסידות ברומניה ובוקובינה. בשלהי שנת תקע"ג חשקה נפשו לעלות לארץ ישראל, וקבע את מושבו בצפת עד עלותו לגנזי מרומים.
נודע בעולם החסידות בעיקר על שם ספרו 'באר מים חיים' אשר כולו אש קדש שלהבת להדריך את האדם בעבודת ה' בדרך התורה והחסידות. הספר מלא וגדוש ביסודות של משנת החסידות, ועד מהרה קנה את מקומו כאחד מספרי היסוד של החסידות, באשר כל דבריו 'מתוקים מדבש ונופת צופים' (לשון הרה"ק מאפטא).
כתב היד נשלח מצפת אחר פטירת המחבר אל הרה"ק רבי מרדכי מקרמניץ בן הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב שהיה רבו של המחבר, וכפי שכותב בהסכמתו: "כאשר הגיעו אלי הכתבים... קבלתי עלי עול הטורח הזה, ונתתי אותם להעתיקם ולסדרם... מה שראיתי וידעתי מנועם עריבות חיבת ידידות מכבוד אבי אדומ"ר הרב הקדוש החסיד המפורסם ... מוה"ר יחיאל מיכל זללה"ה אליו, שחבבו ביותר, כבבת עינו היה אצלו ואהבת עולם אהבו".
על אף שפרט השנה יוצא בכל השערים: תק"פ, נראה שזה נעשה כדי להטעות את הצנזורה, ואין וודאות ברורה לגבי שנת ההדפסה. חלק שמות נדפס הראשון (ראה בדברי המדפיסים בדף לז, ב) בשנת תקע"ח (ראה הסכמת רבי מרדכי מקרמניץ), ושאר החלקים בסדילקוב בשנות תק"פ-תקפ"ה.
מאהלוב-סדילקוב תקע"ח-תק"פ [1818-1820] דפוס ראשון.
ספירת דפים: בראשית: [2], ה-שנד דף. שמות: רפב, יד, יט-לח דף. ויקרא: קכ: ח: י דף. במדבר: טז, יט-קפא: דברים: קעב דף. מידע נוסף: כולל גם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י. חמשה חלקים עם חמשה שערים בדיו אדום. כרוך בחמשה חלקים בכריכות עור חדשות מפוארות ומהודרות.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, חסידות מס' 216; סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 388.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 11
תהלים עם פירוש הרד"ק. איזנא ש"ב [1542], עותק מיוחד ביופיו
ספר תהלים עם פירושו הגדול של רבינו דוד קמחי (הרד"ק) - בפורמט גדול יותר מהטפסים הידועים, עותק יפה עם שוליים רחבים נאים.
בהוצאה זו נדפס הפירוש הארוך והשלם, לימים (ממהדורת קרימונא שכ"א) קוצר הפירוש מאוד ועל פי נדפסו המהדורות הבאות, בהוצאה זו הכל בשלמות.
רבינו דוד קמחי (ד"א תתק"כ-ד"א תתקצ"ה) מגדולי פרשני הנ"ך ומגדולי המדקדקים, חי ופעל בנרבונא ובספרד. התפלמס עם פרשנות הנוצרים לתנ"ך, והגן על הרמב"ם מפני משיגיו. ביאורו לנ"ך הוא מהפירושים היסודיים ביותר, וכבר המליצו עליו הקדמונים 'אם אין קמח אין תורה' (רבי דוד אבן יחייא, בהקדמת קב ונקי, ליסבון רנ"ב).
החיד"א בספרו שם הגדולים ח"ב (קונטרס אחרון לאות ב') ממליץ ללמוד ספר תהלים עם פירוש הרד"ק.
[2] דפים אחרונים 'תשובות שעשה הרד"ק לנוצרים'. דברים אלו שיש בהם דברי פולמוס עם הנצרות נשמטו מטעמים מובנים מרוב העותקים, והנם נדירים ביותר. בעותק זה השתמרו דפים אלו. (ראה: הברמן, המדפיס פטלוש באגיוס וספרי בית דפוסו, בתוך: פרקים בתולדות המדפיסים העבריים, עמ' 163 מס' 8).
איזנא ש"ב [1542]. ספירת דפים: קח, [2] דף. גודל: 29.5 ס"מ. מצב: כתמי מים בהירים, כריכת בד ישנה.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 12
ספר תהלים עם פירוש רבי שלמה עטיה: ויניציאה ש"ט [1549]
ספר תהלים עם פירוש המילים, קישור הענין, וביאורים על דרך הקבלה, מאת החכם רבי שלמה ב"ר שם טוב עתיה (עטיה). דפוס ראשון.
הקדמת הספר היא מקור היסטורי קדום וחשוב מכלי ראשון על חכמי תורכיה, שאלוניקי ואיטליה בדור שלאחר הגירוש, המחבר מספר על החכמים שראה והכיר בעת עברו במקומות הנ"ל.
רבי שלמה עטיה היה תלמידו של הרלב"ח ועוד גדולי שאלוניקי, עלה לארץ ישראל ונפטר בה בשנת ש"כ.
ויניציאה ש"ט [1549] מהדורה יחידה. ספירת דפים: מב, מא-סה, [1] דף. גודל: 30.2 ס"מ. מצב: טוב. בגליונות הערות בכתב וציונים רבים בכתיבה רבנית ספרדית-אירופאית.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 13
ספר תהלים עם 'דגלי הודיה והמצוה' עם סידור נוסח ספרד-חסידי
ומעמדות מהרה"ק מאפטא. זיטומיר תרכ"ו [1866]
עותק שלם ויפה.
ספר תהלים עם ליקוטי דינים על תרי"ג מצוות, וחלוקת תיקוני הזהר לשלושים ימי החדש, מאת הרה"ח רבי יהודה יודל לאנדא.
ספר התהלים שהיה חביב על צדיקי החסידות
ספר תהלים 'דגלי הודיה והמצוה' היה יקר וחביב אצל גדולי החסידות, והרבו לשפוך שיח מתוכו וללמוד מאמרותיו, ואף נחשב כספר סגולה (ראה בהסכמות המגיד מטריסק ורבי דוד מטולנא למהדורת יוזפוף תרל"ה).
בסופו עם שער נפרד, סדר מעמדות מהרה"ק מאפטא, עם סידור תפילה לכל השנה כמנהג ספרד-חסידי על פי סידור "תפלה ישרה" הנדפס בראדוויל ומעז'בוז' (שעל פי מסורות חסידיות נדפס בהשגחת הרה"ק מאפטא).
בתחילת סדר המעמדות רשימת מנויים לספר עליהם נמנים כל בניו של הרה"ק רבי יצחק מסקווירא, האדמורי"ם רבי אברהם יהושע העשיל מסקווירא, רבי מנחם נחום משפיקוב, רבי ישראל ורבי דוד מסקווירא.
מהדורה זו נדפסה בעילום שם המחבר, אך שמו נזכר בהסכמות למהדורת יוזפוף תרל"ה. רבי יודל לנדא היה שו"ב ובן בית אצל הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין (שו"ת ברכת יוסף יו"ד סי' י"א). עלה לירושלים, ונפטר בה זקן ושבע ימים בשנת תרמ"ה.
זיטומיר תרכ"ו [1866] דפוס ראשון. נדפס על ידי רבי אריה ליב שפירא נכד הרב מסלאוויטא.
ספירת דפים: תהלים: 440, 221-225, [11]. סידור, מעמדות ותיקון סעודה: [4], 112, 57-64, 61-64, 28 עמ'. גודל: 20.5 ס"מ. מצב: טוב. בראש התהילים קדם שער עם דיו אדום ושער נוסף מפורט, למעמדות שער נוסף.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 14
ילקוט שמעוני העותק האישי של הגאון רבי יעקב עמדין
עם חתימת יד קדשו
ולמעלה מ-120 הגהות בכתב ידו
ילקוט שמעוני על חמשה חומשי תורה, מהדורת פרנקפורט דמיין תמ"ז [1687], עותק חשוב ומיוחס של הגאון רבי יעקב עמדין – הנודע בשם היעב"ץ, עם חתימת יד קדשו, ולמעלה ממאה עשרים הגהות שרשם במשך שנים רבות בכתב יד קדשו בגליונות הספר.
בשער הספר חתימת יד קדשו: לה' הארץ ומלאה יעב"ץ מאלטונא.
על חתימת שמו בראשי תיבות: יעבץ, הוא מספר בהקדמתו לשו"ת שאילת יעבץ (אלטונה תצ"ט):
מעשה כשהייתי תינוק מורכב בחיקו של אבא מארי ז"ל הגאון החסיד צבי תפארת ישראל [בעל חכם צבי] , שאלתיו פעם אחת על חתימתו הקצרה צב"י בלי זכרון שם אביו ז"ל, והשיבני דבר, הלא הוא ראשי תיבות: צבי בן יעקב. ובפיו מלא לאמור: כשתזכה אתה בני להתחכם בתורה ולכתוב ספרים ודברי חכמה, תחתום שמך על דרך זה: יעב"ץ, ראשי תיבות יעקב בן צבי.
גדול האחרונים הגאון יעב"ץ (שו"ת חתם סופר יו"ד סי' רס"ד)
הגאון רבי יעקב עמדין (תנ"ח-תקל"ו) אחד המיוחד שבחכמי ישראל, אין דומה לו בהיקף חיבוריו, סגנונו המיוחד, תקיפותו ומלחמותיו בספחי השבתאים, לא חת מפני כל, ובישראל גדול שמו. נודע בכל תפוצות ישראל בחיבוריו היקרים והקדושים 'אשר פריו יתן בעט"ו, עט סופר מהיר, בנועם שיח ומליצה יפה' (לשון החיד"א), מהם נזכיר: מור וקציעה, סידור יעב"ץ, שו"ת שאילת יעב"ץ, בירת מגדל עוז, לחם שמים, עץ אבות, לוח אר"ש, ועוד רבים.
נולד באלטונא לאביו בעל 'חכם צבי', והוא אשר ציוה לו לחתום בשם: יעב"ץ, ראשי תיבות יעקב בן צבי (ראה מסגרת). בין השנים תפ"ח-תצ"ב כיהן כרבה של עמדין עד שהתפטר מהרבנות, ומאז בירך שלא עשני אב"ד (על משקל עבד). חזר לביתו באלטונה, ייסד מנין בביתו, והקים בו בית דפוס בו הדפיס את מיטב ספריו.
ההגהות נדפסו על פי עותק זה בגליונות 'כרם שלמה' היוצא לאור בניו יורק על ידי חסידות באבוב בעריכת הרה"ח רבי שמערל ציטרננבוים שליט"א.
בשולי ההגהה בדף רלד, ב בין הטורים חתימה נוספת בראשי תיבות שמו.
ילקוט שמעוני על התורה. פרנקפורט דמיין תמ"ז [1687]. ספירת דפים: שיג דף. גודל: 32 ס"מ. מצב: טוב. כריכת עור עתיקה משופצת. קרעים ופגמים קלים בשער.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 15
חבצלת השרון להאלשיך הקדוש – דפוס ראשון. קושטא שכ"ג [1563]
הספר הראשון שנדפס מהאלשיך הקדוש
ספר דניאל עם פירוש ארוך ומקיף מאת רבינו משה אלשיך – בעל האלשיך הקדוש.
ספר זה הוא הראשון לחיבורי האלשיך הקדוש שהובאו לדפוס.
בהקדמה מתאר האלשיך את גלגול כתיבת חיבורו, שבשבתות השנה היה דורש לפני תלמידיו ובמוצאי שבת היה כותב את הדברים, עד שהם הגיעו לכדי ספר שלם ומדפיסו לזיכוי הרבים.
בראש הספר הקדמה היסטורית מרבינו האלשיך בה מספר על התלבטותו אם להיות רב או דרשן. כלומר, להיות ספון בבית המדרש ולהגות בש"ס ופוסקים, או 'להיות דורש טוב לעמו', ולבסוף בחר בדרך הדרשנות. (מהרח"ו כותב בספר הגלגולים שהאר"י גילה לאלשיך שסוד נשמתו בגלגול זה הוא לעסוק בדרוש).
האלשיך הקדוש
ארבעה מחכמי ארץ ישראל זכו לתואר 'הקדוש' בסמיכות לשמם: האר"י הקדוש, האלשיך הקדוש, השל"ה הקדוש וה'אור החיים' הקדוש.
רבינו משה אלשיך (רס"ח בערך-ש"ס בערך), תלמיד מרן רבי יוסף קארו ונסמך על ידו. רבו בנגלה של רבי חיים ויטאל. שימש כדיין וראש ישיבה בצפת. כתב תשובות להלכה, אך עיקר פירסומו הוא בדרשותיו ופירושיו לתורה, נביאים ומגילות, שהתחבבו על כל בית ישראל.
[קושטא] שכ"ג [1563] דפוס ראשון. ספירת דפים: [116] דף. גודל: 20.5 ס"מ. מצב: כתמי מים כהים, בעיקר בשליש העליון של הדפים הראשונים. השלמת נייר קטנה ברסטורציה בפינה השמאלית בשער. כרוך בכריכת עור חדשה נאה. תיאור נוסף: הפנים של ספר דניאל באותיות מרובעות מנוקדות, הפירוש באותיות רש"י.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 19; יערי, קושטא מס' 165.
היו חכמים שבדורות שעברו ובראשם הביבליוגרף שטיינשניידר שסברו שהספר נדפס בצפת, ומכח זה הקדימו את יסוד בית הדפוס בצפת לשנת שכ"ג.
שבחי כתבי האלשיך הקדוש
'זה משה האיש הנודע בשערים המצוינים - ראש הדרשנים והפרשנים הרב המפורסם מהור"ר משה אלשיך, אשר האיר עיני ישראל בפירושיו לכל כ"ד ספרים ולא נמצא כמוהו בכל פירושי המפרשים, דבר השוה לכל נפש... כולם נהנים מאוד לשמוע פירושיו ומתאספים עדרים עדרים בכל שבת ורגל, ועל פי פירושיו מצאו הדרשנים מקום ויתד נאמן להשען, ומתוך דבריו המתוקים מאוד לחיך ונכנסים ללב, מצאו המוכיחים גם כן ידיעה להוכיח את העם… [הסכמת בעל 'נודע ביהודה ל'תורת משה', קרלסרואה תק"ל].
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 16
ספר יקר המציאות ביותר.
פירוש מגלת קהלת לרבי יצחק בן לטיף. קושטא של"ה בערך
פירוש מגלת קהלת (עם הפנים) מאת החכם הגדול רבי יצחק בן לטיף.
גוף המגילה נדפס באותיות מרובעות עם ניקוד, הפירוש באותיות רש"י.
רבי יצחק בן לטיף - מקובל ופילוסוף בספרד במאה ה-13. רוב ימיו חי בטולידו שבספרד, ובסוף ימיו עלה לארץ ישראל ובה נפטר. בין כתביו ידועים ביותר הספרים: שער השמים, וצורת עולם.
גדולי חכמי ישראל שאבו וציטטו מכתביו, ומהם רבי יוסף אלבו בעל ספר עיקרים, רבי יצחק עראמה בעל העקידה, ומהר"י אברבנאל.
[קושטא של"ה 1575 בערך] דפוס ראשון. ספירת דפים: [56] דף. גודל: 14.8 ס"מ. מצב: שיקום שוליים בשולי השער, מעט חורים, מלבד זה עותק יפה. נדיר מאוד.
מידע נוסף: שנת הדפוס על פי יודלוב, גנזי ישראל מס' 622, וכן דעת פרופ' הקר (ארשת ה' עמ' 492. יערי כותב: שמ"ה בערך.
ביבליוגרפיה: יערי, קושטא מס' 224; גנזי ישראל (אוסף מהלמן) מס' 622.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 17
מבית הדפוס הנדיר בארמון בילוידיר
גל של אגוזים: בילוידיר שנ"ג [1593] בערך
ביאורים ודרשות על סדר ספר בראשית מאת רבי מנחם אגוזי.
במרכז השער נרשם:
נדפס בבית הגברת המעטירה אשת חיל מרת ריינא נשיא תמ"א [תבורך מנשים אמן] אלמנת השר הגדול בישראל האדון דון יוסף הנשיא זלה"ה
ובביתה
פה בבילוידיר
מרת ריינא נשיא הייתה בתה של הנדבנית הגבירה המפורסמת דונה גרציה נשיא ממשפחת אנוסי ספרד ששבו ליהדותם, ורעייתו של דון יוסף נשיא. אחרי פטירת בעלה הקימה בית דפוס בתוך ארמונה בפרבר בילוידיר הסמוך לעיר קושטא, ואף רכשה לשם כך אותיות דפוס חדשות. בבית דפוס זה שבארמון בילוידיר נדפסו בין השנים שנ"ג-שנ"ז שבעה ספרים בלבד.
המחבר רבי מנחם אגוזי מחכמי קושטא, היה רב בקהל רומאניה (יוצאי יוון) שבקושטא, ושימש כדיין בבית דינו של מהראנ"ח, מרן ה'בית יוסף' פנה אליו בבקשת עזרה לעניי יוון שעלו לצפת (ראה: יוסף בחירי, עמ' תר"ז).
בילוידיר [שנ"ג, 1593 בערך] מהדורה יחידה. ספירת דפים: נג, [צ"ל: סא] דף. גודל: 28 ס"מ. מצב: בשער הספר תיקונים והשלמות ברסטורציה, וכן תיקונים קלים בשולי דפים בודדים, כתמי מים, כריכת קלף עתיקה.
ביבליוגרפיה: יערי, קושטא מס' 228.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 18
הסגולה הידועה לבני חיי ומזוני
הספר הקדוש 'זרע שמשון' דפוס ראשון. מנטובה תקל"ח [1778] עותק נאה
ביאורים ודרשות על חמשה חומשי תורה ומגילות, מאת המקובל הגדול רבי חיים שמשון נחמני.
סגולת הזרע שמשון
בהקדמה כותב המחבר שבנו היחיד נפטר ללא ילדים, ולכן קרא לספרו 'זרע שמשון' , ומבקש מהלומדים שילמדו בספרו, ובזכות זה הוא מברך ש"בעל הגמול ישלם בזכות זה שכר טוב לגומלי חסד של אמת במותב תלתא בני חיי ומזוני טבי... ועיניכם תראינה בנים ובני בנים כשתילי זיתים סביב לשולחנכם חכמים ונבונים, ובתים מלאים כל טוב, גם עשר וגם כבוד לא יסופו מזרעכם, עד יתקיים בכם המה יראו כבוד ה'...".
בעותק שלפנינו עדות חיה לעובדה מלפני 130 שנה שהוחזק הספר כספר סגולה לזש"ק, שכן כך כתב בעל הספר בכתב ידו בשער:
לכבוד צורי וקוני קניתי מהוני הספר הקדוש הזה בעד 10 רו"כ יום ה' תולדות תרנ"ד וזכות המחבר הקדוש יעמוד לי להושע מן השמים בזרע של קיימא אמן. יוסף יהודה פיין.
בשנים האחרונות התפרסמה מאוד סגולה זו, ומזמן לזמן מתפרסמים סיפורים רבים על אנשים שנושעו בזכות הלימוד בספר לזרע של קיימא.
המקובל האלוקי רבינו שמשון חיים נחמני (תס"ז-תקל"ט), היה מגדולי הרבנים והמקובלים באיטליה, חסיד קדוש ופרוש, בקי בקבלה מעשית ובעל מופת. קיבל תורה מרבי דוד פינצי אב"ד מנטובה, חמיו של הרמח"ל, ובתורת האמת - מהמקובל הרב"ך.
לפני פטירתו ציווה לגנוז בקברו את כל כתביו בקבלה. כיוון שלא הניח אחריו זש"ק קרא לשמות ספריו 'זרע שמשון' ו'תולדות שמשון'. ידועה הסגולה הגדולה לזש"ק ללמוד בספרו הקדוש 'זרע שמשון'.
בספר זכר צדיק לברכה מספר רבי חננאל ניפי אב"ד צינטו סיפור פלא ומופת ששמע בעצמו מרבי חנניה אלחנן חי הכהן אב"ד ריג'ייו על רבו המובהק בעל 'זרע שמשון', שפעם פרצה שריפה סמוך לביתו של בעל 'זרע שמשון' וכבר הגיע למרפסת ביתו, והנה פתח בעל 'זרע שמשון' את חלון הבית ועמד בתפילה וישב מול הדליקה ומיד כבתה האש. (בתוך: תולדות גדולי ישראל, טריאסטי תרי"ג, עמ' 325).
מנטובה תקל"ח [1778] דפוס ראשון. ספירת דפים: קד, קח-קיה, קיה, [1], קיז-[ק]סב, כא, [1] דף. מצב: טוב מאוד.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 19
משניות סלאוויטא – סט שלם
משניות דפוס הרה"ק רבי משה שפירא. סלאוויטא תק"צ [1830]
ששה סדרי משנה הדפסה נאה ומהודרת על ידי הרה"ק רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא בן הרה"ק רבי פנחס מקוריץ.
ששה חלקים גדולים עם פירושי הרע"ב והתוספות יו"ט, ותוספות חדשים, עם ליקוטי חידושים מהגאון הקדוש בעל 'קדושת לוי'.
עם הסכמות בעל 'מים חיים' (ראה מסגרת), דייני אוסטראה ('רבים מתאווים ללמוד מהספרים של הדפסת הרב הנ"ל'), ורבי אפרים מו"צ דק"ק סאדילקוב ('וכבר יצא מוניטין של הדפוס שלו גודל היפויין מן הנייר והאותיות... וכבר הסכימו גאוני קדמונינו שכל ספר אשר ידפיס הרב הנ"ל אסור לשום אדם להדפיסו בלתי רשותו מהטעמים הכמוסים אתם...').
'הרב המאור הגדול, החסיד המפורסם, בנן של קדושים כש"ת מוהר"ר משה הרב דק"ק סלאוויטא, התעורר להדפיס את ספרי המשניות, בדפוס שלו המשובח והמפואר, וידוע ומפורסם לכל בני דורנו כי הרב הנ"ל טרח ויגע על כל דבר בכבודו ובעצמו שלא יצא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו (הסכמת הגאון רבי חיים הכהן רפאפורט אב"ד אוסטרהא בעל שו"ת מים חיים).
סלאוויטא
זרעים, מועד: תקפא
נזיקין, קדשים: תקפב
נשים, טהרות: תקצ
ספירת דפים: זרעים: [4], קלב דף. מועד: קעג דף. נשים: קס דף. נזיקין: [1], קצו דף. קדשים: קסג דף. טהרות: רכד דף.
גודל: 24-26 ס"מ. שש שערים. חלק מהשער בדיו אדום. כריכות סלאוויטא מקוריות.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 20
קול הרמ"ז. אמשטרדם תע"ב [1712] עותק נדיר – מודפס כולו על נייר כחול.
עותק הגאון רבי צבי הירש ברלין עם הגהות בכתב ידו
פירוש על ששה סדרי משנה ומשא ומתן בדברי הברטנורא ובעל 'תוספות יום טוב', מאת המקובל הגדול הגאון רבי משה זכות – הרמ"ז.
עותק יפה ומהודר – נדפס כולו על נייר כחול. בשולי הגליונות הגהות יפות וארוכות בכתב יד קדשו של הגאון רבי צבי הירש ברלין נכד ה'חכם צבי' (ראה להלן).
חיבור זה הוא חיבורו העיקרי של הרמ"ז בתורת הנגלה, רוב ככל כתביו הידועים לנו עוסקים כידוע בחכמת הקבלה.
המקובל האלוקי רבי משה זכות (שפ"ה-נח"ת), כיהן כרב בויניציאה ובמנטובה. היה גדול מקובלי איטליה בדורו, ומגדולי המקובלים בשלשלת מסירת הקבלה. בית מדרשו במנטובה היה בית המדרש הגדול ביותר ללימודי קבלה באיטליה, ובית היוצר הגדול לעריכת וסידורי כתבי האר"י.
הגאון בעל 'מחנה חיים' כתב בספרו 'קול סופר' על המשניות (מונקאטש תרמ"א) הערות וחידושים על ספר 'קול הרמ"ז', ובראש הדברים רשם: 'זכיתי לספר קול רמ"ז שהוא ספר יקר מהגאון גדול מרבן שמו ר' משה זכותא זצ"ל'.
בגליונות הספר כמה הגהות ארוכות בעצם כתב יד קדשו של הגאון רבי צבי הירש ברלין. בשער הספר רישומים שהספר שייך 'להרבני המופלא בכל המעלות המיוחס והמפואר מוהר"ר צבי הירש נר"ו חתן הקצין ר' טעבלי ז"ל [מגלוגא]'. הרישום הוא בכתב יד ר' יוחנן בן הגאון רבי יעקב אב"ד גרידץ וראב"ד גלוגא (בן הגאון רבי צבי הירש מפינטשוב הי"ד). וכן רישום משנת תרכ"ט, שהספר נרכש מנכדו רבי יצחק נתן נטע ברלינר אב"ד בילגורייא. – ההגהות זהות לכתב ידו של רבי צבי הירש ברלין.
הגאון רבי צבי הירש ברלין (תפ"א-תק"ס) מגדולי רבני אשכנז בדורו. בן הגאון רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם חתם החכם צבי. אחיו של הגאון רבי שאול מאמשטרדם. כיהן ברבנות לונדון, מנהיים, הלברשטאט וברלין. מגדולי הלוחמים במשכילים בימי צמיחת ההשכלה. חידושיו נדפסו בספרים: צבא רב, וצבי לצדיק.
אמשטרם תע"ב [1712] דפוס ראשון. ספירת דפים: [4], קע דף. הספר מודפס כולו על נייר כחול.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 21
תלמוד בבלי בומברג. מסכת זבחים. ויניציאה רפ"ט [1529]
מסכת זבחים – עם פירוש רש"י ותוספות, כרך שלם מתוך מהדורת התלמוד השניה שהדפיס המדפיס הנודע דניאל בומברג בבית דפוסו הגדול בויניציאה.
ש"ס ויניציאה
התלמוד בבלי בשלמותו נדפס לראשונה בבית דפוסו של דניאל בומבירגי, בויניציאה ר"פ-רפ"ג בהדפסה נאה ומהודרת, כמעט נקיה מפגעי הצנזורה, ובהוספות חשובות ביותר שנדפסו לראשונה מכתב יד. שלש שנים לאחר מכן החל בומברג בהוצאה שניה של התלמוד וסיימו בשנת רצ"א.
לא בכדי זכתה הוצאה זו להיות 'בנין אב' לכל ההוצאות התלמוד שנדפסו לאחר מכן.
ש"ס ויניציאה קבע לדורות עולם את 'צורת הדף' של הגמרא ואת מנין דפי המסכת, ועל פיו נדפסו כל ההוצאות שאחריו. מאז ועד היום כל הרוצה לציין לדפי המסכת מציין לפי מנין הדפים שנקבעו בהוצאה זו.
ויניציאה רפ"ט [1529]. ספירת דפים: קכא דף.
כתמים בשער. בדף ב, א כתמים כהים, שאר המסכת במצב טוב.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד עמ' 18.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 22
ההדפסה הראשונה בעולם של מסכת כריתות
מסכת כריתות – דפוס בומברג: ויניציאה רפ"ב [1522]
מסכת כריתות עם פירוש רש"י – כרך שלם מתוך מהדורת התלמוד הראשונה הידועה שהדפיס המדפיס הנודע דניאל בומברג בבית דפוסו הגדול בויניציאה.
מסכת כריתות לא נדפסה בתקופת האינקונבולה, ולא בתקופת הפוסט אינקונבולה (כי למיעוט היכולת שהיה בידם, הם הדפיסו רק מסכתות שהיו רגילים ללמוד בישיבות, ראה הקדמת המדפיס גרשם שונצינו לספר מכלול קושטא רצ"ג), ונלמדה עד אז רק על ידי מי שהייתה מצויה אצלו בכתב יד. עד שבא בומברג ועשה את המהפך הגדול, והנגיש את התלמוד בבלי כולו לכל עם ישראל.
ש"ס בומברג
התלמוד בבלי בשלמותו נדפס לראשונה בבית דפוסו של דניאל בומבירגי, בוויניציאה ר"פ-רפ"ג בהדפסה נאה ומהודרת, כמעט נקיה מפגעי הצנזורה, ובהוספות חשובות ביותר שנדפסו לראשונה מכתב יד.
לא בכדי זכתה הוצאה זו להיות 'בנין אב' לכל ההוצאות התלמוד שנדפסו לאחר מכן.
ש"ס ויניציאה קבע לדורות עולם את 'צורת הדף' של הגמרא ואת מנין דפי המסכת, ועל פיו נדפסו כל ההוצאות שאחריו. מאז ועד היום כל הבא לציין לדפי המסכת מציין לפי מנין הדפים שנקבעו בהוצאה זו.
רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, ראש המדברים בהדפסות התלמוד, כותב על הוצאה זו: 'בתבניתו ובמראהו התלמוד הזה כלול יופיו והדרו, הנייר יפה והאותיות שחורות ומצהירות... וכל הדפוסים שבאו אחריו לא הגיעו ליופיו' (מאמר על הדפסת התלמוד, עמ' מא).
(מקורות: סטפנסקי ספרי יסוד עמ' 18, ובנספח שם בעמ' 168).
הדפסה נאה ומשובחת, על נייר עבה ובדיו כהה.
ויניציאה רפ"ב [1522] דפוס ראשון. ספירת דפים: כח דף. גודל: 36.5 ס"מ.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 41.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 23
יסוד היסודות של לימוד אגדות הש"ס
חידושי אגדות למהרש"א – דפוס ראשון. לובלין שפ"ז [1627], ספר יקר המציאות ביותר
ביאורים על האגדות בש"ס מאת רבינו שמואל אליעזר אידלש – המהרש"א. הכרך הראשון מחידושי אגדות מהרש"א שהובא לדפוס.
נדפס בחיי המהרש"א עם הקדמתו, והוגה על ידי אחיו רבי שאול שמעון מלובלין.
עותק שלם ויפה – ספר יקר המציאות ביותר, בפרט במצב כזה.
בהקדמתו החשובה מבאר המהרש"א את יסודות חיבורו בביאור אגדות הש"ס, לבאר איך הוציאו חז"ל את הדרשות מהפסוקים, וכן לפרש את הנמשל בדבריהם שנכתבו פעמים רבות במליצה וברמז.
לימים צורף הספר לגמרא, ונעשה לחלק אינטגרלי מכל מהדורות התלמוד.
רבינו שמואל אליעזר אידלש - המהרש"א (שט"ו-שצ"ב) מגדולי רבותינו האחרונים ומגדולי המפרשים, שימש כרב באוסטראה, ועמד בה בראש ישיבה חשובה. חידושיו על הש"ס המחולקים לחידושי הלכות וחידושי אגדות, הם מאבני היסוד של הבנת דברי הגמרא ודברי רש"י ותוספות.
חידושי המהרש"א נכתבו ברוח הקודש
גדולי ישראל הרבו לשבח ולהלל את החיבור, 'שהוא לנו למאיר עינים בכל הש"ס' (שו"ת נובי"ת, אבן העזר סי' ל"א), עד שאמרו שהוא התחבר ברוח הקודש (שארית ישראל להרה"ק רבי ישראל מווילעדניק בדרוש לחג הסוכות בשם הבעש"ט, וכן כתב בעל פרי מגדים, בספרו ראש יוסף פסחים כז, א).
חידושיו על אגדות הש"ס הם היסוד שביסודות לימוד האגדתות, 'וממנו יקחו הדרשנים ובעלי הפרשי"ם הדביקוהו ליסוד דרושיהם' (לשון החיד"א בשם הגדולים).
החידושים הם על מסכתות: ברכות, שבת ומעט על משניות זרעים, יבמות, כתובות, גיטין, קידושין, נדרים, סוטה, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, מכות, שבועות, עדיות, עבודה זרה, הוריות, זבחים, מנחות, חולין, בכורות, ערכין, תמורה, כריתות, מעילה, קינין, תמיד, מדות, כלים, נגעים, נידה, ידים, עוקצין.
לובלין שפ"ז [1627] דפוס ראשון. ספירת דפים: [1], קכה: כח, ז, כ, מד דף. גודל: 29 ס"מ. מצב: תיקונים קלים בשער, שולי דפים בודדים חתוכים. מלבד זה מצב טוב. ספר מהרש"א הוא מספרי הלימוד השימושיים ביותר, ומפליא למצוא עותק במצב כמו העותק שלפנינו. כריכת חצי עור חדשה.
בעלים קודמים: העותק היה שייך לרבי מרדכי גומפיל שנאבר – תלמיד בעל קרבן העדה, תלמיד חכם, רופא אומן (נודע בשם פרופ' לוויזון), מקורב למלכות ומחבר ספרים. הספר נתרם על פי צוואתו לקלויז הגדול באלטונה (ראה חכמי אה"ו, עמ' 93).
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 67.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 24
יסוד היסודות של לימוד הגמרא
מהרש"א על מסכתות ביצה ויבמות דפוס ראשון. באזל [ש"ס, 1600]. ספר יקר המציאות
חידושי הלכות לרבינו שמואל אליעזר אידלש – המהרש"א, על מסכתות ביצה ויבמות – דפוס ראשון. נדפס בחיי המהרש"א. עותק שלם במצב טוב.
ספר זה הוא הספר השלם הראשון שנדפס מרבינו המהרש"א. (קדם לו רק קונטרס בן 6 דפים, שנדפס בפראג שנ"ח, הכולל חי' על מסכת יבמות דפים ב'-י"ג בלבד).
חידושי המהרש"א נכתבו ברוח הקודש
חידושי המהרש"א על הש"ס, נודעו בעמקותם וחריפותם לאמיתה של תורה, והתקבלו בכל תפוצות ישראל כיסוד היסודות של לימוד הפשט האמיתי בגמרא, רש"י ותוספות.
גדולי ישראל הרבו לשבח ולהלל את החיבור, 'שהוא לנו למאיר עינים בכל הש"ס' (שו"ת נובי"ת אבן העזר סי' ל"א), עד שאמרו שהוא התחבר ברוח הקודש (שארית ישראל להרה"ק רבי ישראל מווילעדניק בדרוש לחג הסוכות בשם הבעש"ט, וכן כתב בעל פרי מגדים, בספרו ראש יוסף פסחים כז, א). ובעל חזון איש כתב באגרותיו שלא יפה עשו הדור האחרון אשר עזבו את לימוד המהרש"א, ומאז אבדו את ידיעת הפשט והתרגלו בקלות העיון (קובץ אגרות חזו"א ח"א מכתב א').
חידושי המהרש"א נדפסו בחייו על פי בקשת התלמידים, ונדפס לפי סדר לימוד המסכתות בישיבת המהרש"א, ללא הזכרת שם מחברו המהרש"א.
חידושי המהרש"א לא נדפסו בחטיבה אחת, הדפסתם נמשכה למעלה משלושים שנה עד שנעשה לספר שלם, ולימים לחלק בלתי נפרד מהגמרות.
באזל [ש"ס 1600] דפוס ראשון. ספירת דפים: נ דף.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 65.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 25
שלחן של ארבע לרבינו בחיי. מנטובה רע"ד [1514] בערך
ספר יסודי בהלכות ברכות ועניני האכילה והסעודה, משולב בעניני הלכה, אגדה, מוסר ודרך ארץ, וקבלה.
חיבור ייחודי ולא מצוי בין חיבורי רבותינו הראשונים, מאת רבינו בחיי ב"ר אשר אבן חלאוה.
הספר מסודר בארבעה שערים, בשער הרביעי עוסק הספר בענין סעודת הצדיקים לעתיד לבוא ותחיית המתים.
ספר יסודי בדיני ברכות וכל עניני האכילה, הובא כמה פעמים בספר 'בית יוסף' לרבינו יוסף קארו.
רבינו בחיי ב"ר אשר (נפטר סמוך לשנת ה' אלפים ק') מגדולי פרשני התורה, ומגדולי המקובלים הראשונים. חי בעיר סרגוסה שבספרד במאה הראשונה לאלף השישי. היה תלמידו המובהק של הרשב"א ודרך בדרך הקבלה של הרמב"ן. בספריו מביא מדברי המקובלים, וכן מדרשי חז"ל שכיום לא ידועים.
בקולופון הוצאה זו, יוחס בטעות הספר לרמב"ן.
הספר נדפס באותו זמן עם כמה שינויים, עותק זה הוא מן העותקים המתוקנים.
באותם שנים נדפס הספר במקביל בקושטא, מהדורת קושטא גם מתוארכת על ידי הביבליוגרפים לשנת רע"ד בערך.
[מנטובה רע"ד 1514, דפוס שמואל בן מאיר לטיף]. מספור דפים: [14] דף. גודל: 18.3 ס"מ. נדפס ללא שער באותיות מרובעות.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 26
מספרי קושטא הנדירים
מיסודות ספרי ההלכה
ספר המנהיג – דפוס ראשון. קושטא רע"ט [1519]
פסקי דינים והלכות, רובם בעניני אורח חיים מאת רבי אברהם ב"ר נתן הירחי.
ספר 'המנהיג' הוא מספרי ההלכה היסודיים ביותר מבית מדרשם של הראשונים. הטור הביא מפסקיו להלכה, וכן גדולי הראשונים: ארחות חיים, אבודרהם, הריב"ש והתשב"ץ. בהקדמת הבית יוסף מזכירו ברשימת הספרים עליהם ביסס את ספרו, ואכן הוא נזכר בספר בית יוסף עשרות פעמים.
הספר הוא מקור יסודי ביותר למנהגי צרפת וספרד. בדרך נדודיו הוא ראה רבים ממנהגי ישראל בארצות אלו, בעיקר בענייני התפילות ומנהגי בית הכנסת, והנציחם בספרו.
(במבוא לספר המנהיג מהדורת יצחק רפאל עמ' 44-46, ישנה רשימה של למעלה ממאתיים וחמישים מנהגים שהוזכרו בספר).
רבי אברהם ב"ר נתן הירחי (ד"א תתקט"ו בערך-תתקע"ה) נולד בלוניל שבפרובנס (דרום צרפת), ומכאן כינוייו 'הירחי' (לוניל בצרפתית - ירח). קיבל תורה מגדולי הראשונים: הראב"ד, ר"י הזקן וקרובו בעל העיטור. הוא נדד בחייו בצרפת, אשכנז, ובספרד - שם שימש בטוליטולא (טולידו) כדיין בבית דינו של רבי מאיר הלוי אבולעפיה – הרמ"ה, ובה חיבר את ספרו, כפי שכתב בהקדמתו.
קולופון: עד הנה עזרנו העוזר, והשלמנו אמרי נופך ספיר ויהלום של הרב המובהק מהר"ר אברהם בן נתן ירחי זלה"ה... נמצא בו אורח חיים, שונה הלכות מכל אשר יצטרך האדם... ונשלם יום ג' ח' ימים לחדש תמוז שנת הרע"ט בקושטנטינא רבתי... נאם צעיר במשכי שבט ועט ברזל ועפרת שלמה בן ה"ר מזל טוב זלה"ה.
קושטא רע"ט [1519] דפוס ראשון. ספירת דפים: [130] דף. גודל: 19.6 ס"מ. תיאור נוסף: שער הספר מוקף מסגרת עם קישוטי עלים. מצב: בדפים בודדים שיקומי שוליים קלים ברסטורציה וחורים זעירים, כריכת עור עתיקה משופצת עם גב עור חדש.
ביבליוגרפיה: יערי, קושטא מס' 63; סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 241.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 27
מדפוסי קושטא הנדירים!
ספר יסוד. ספר כריתות. דפוס ראשון. קושטא רע"ו [1516]
כללי המשנה והתלמוד, כללי פסיקה, סדר תנאים ואמוראים, וביאור על המידות שהתורה נדרשת בהן, מאת רבינו שמשון מקינון.
מראשוני ספרי הכללים על התלמוד ומהיסודיים שבהם.
פרטי הדפוס נמצאים בקולופון: 'נשלם ספר כריתות... שנת רעו וסימניך ע'ו'ר'ה' כבודי בקושטנטינא'!
רבינו שמשון מקינון (נפטר: ה' אלפים ע"ב בערך) מחכמי צרפת, נשא ונתן בהלכה עם הרשב"א. הריב"ש כותב בשם רבו רבינו פרץ, כי רבינו שמשון היה 'רב גדול מכל בני דורו' (שו"ת ריב"ש סי' קנ"ז). לאחר גירוש צרפת שהתרחש בשנת ה' אלפים ס"ו (1306) עבר לפרובנס.
קושטא רע"ו [1516] דפוס ראשון. ספירת דפים: [64] דף. גודל: 18.8 ס"מ. מעט חורים משוקמים, כתמי מים בהירים. חתימות צנזורה בעמ' האחרון. כריכת עור חדשה נאה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 527; יערי, קושטא מס' 47.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 28
כתר תורה. קושטא רצ"ו [1536]
דיני תרי"ג מצוות וז' מצוות דרבנן על דרך השיר, עם דינים והלכות מאת רבי דוד ויטאל.
הספר מבוסס על שיר ארוך שהדפיס המחבר בראש ספרו. השיר הוא בן 620 תיבות (כמנין תרי"ג מצוות דאורייתא וז' מצוות דרבנן), ושאר הספר הוא ביאור תרי"ג מצוות. האקרוסטיכון של השיר הוא תיבות עשרת הדברות.
כמו כן, נדפס כאן לראשונה שיר על מנין שבעים טריפות הריאה. שיר זה התפרסם מאוד וזכה לתפוצה רחבה. הוא נדפס בכמה ספרים (ראה לדוגמא בסדר מאה ברכות הנמצא בקטלוג זה #2), וכן הועתק בכתבי יד רבים.
לפני השיר על מנין הטריפות [דף 92,ב] נדפס ציור של צורת הריאה – הציור הראשון בדפוס של ציור הריאה. כמו וכן לפני השיר על חישוב הלוח נדפסו 3 צורות כף יד [דף 14,ב].
המחבר רבי דוד ויטאל – רב פוסק, דרשן ופייטן, חתנו של רבי דוד הכהן מקורפו בעל שו"ת הרד"ך. בנערותו היה ממגורשי ספרד, התגורר בתורכיה ובפטרס שביון. נשא ונתן עם גדולי דורו. מהר"ם פאדובה כותב לו בראש אחת מתשובותיו 'חיבוריך הגיעו לידי... ושמחתי בהן כעל כל הון, וברכתי לצורי שחלק מחכמתו ליראיו ושיש לאברהם אבינו בן כמותך' (שו"ת מהר"ם פאדובה, סי' לא).
קושטא רצ"ו [1536] דפוס ראשון. דפוס אליעזר בן גרשום שונצינו. ספירת דפים: [128] דף. גודל: 21 ס"מ. תיאור נוסף: שער מוקף מסגרת ובראש כתר, כרמז לשמו של הספר. מצב: טוב. שיקומי רסוטרציה קלים בדפים הראשונים.
ביבליוגרפיה: יערי, קושטא מס' 120.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 29
ספר יקר המציאות ביותר
שו"ת מהר"י בן לב. קורו ג'ישמי שנ"ח [1598]
שאלות ותשובות מאת הרב הגדול רבי יוסף בן לב – חלק רביעי, וחידושים על מסכת קידושין ועבודה זרה.
חלקים א-ג משו"ת מהריב"ל נדפסו בשאלוניקי ובקושטא בין השנים שי"ז-של"ג, אף הם בסיועה של משפחת נשיא. החלק הרביעי שלפנינו הוא הנדיר ביותר מכל חלקי שו"ת מהריב"ל. הוא נעלם מעיני כל גדולי הביבליוגרפים: די רוסי, שטיינשניידר, צנדר, וואלף, ואף לא נרשם באוצר הספרים לבן יעקב, ולא מופיע ברשימות ספרי רבי דוד אופנהיים וחיים מיכל. (על נדירותו כבר לפני ארבע מאות שנה, ניתן ללמוד מכך שחלק זה בפני עצמו חזר ונדפס שוב בויניציאה שס"ו).
במרכז השער נרשם:
ונדפסו עתה במצוות הגברת המעטירה עטרת היחס והמעלה, מרת ריינא אלמנת הדוכוס שר וגדול בישראל דון יוסף הנשיא, פה קורו גישמי הסמוך לקושטאדינא.
מרת ריינא נשיא הייתה בתה של הנדבנית הגבירה המפורסמת דונה גרציה נשיא ממשפחת אנוסי ספרד ששבו ליהדותם, ורעייתו של דון יוסף נשיא. בשנת שנ"ז ייסדה בית דפוס בביתה שבכפר קורו גישמי מפרברי קושטא. בבית דפוס נדיר זה הדפיסה בשנים שנ"ז-שנ"ח שמונה ספרים בלבד.
רבי יוסף בן לב – מהריב"ל (ר"ס-ש"מ בערך) מגדולי חכמי האחרונים הספרדים. ספר תשובותיו הוא מחשובי ספרי התשובות שנדפסו מחכמי דורו של מרן הבית יוסף.
החיד"א כותב שקיבל מאדם גדול בחכמה ויראה שקיבל מזקנים, שבדור הבית יוסף היו שלשה חכמים בשם 'יוסף' שהיו ראויים לחבר את השולחן ערוך: רבי יוסף קארו, רבי יוסף בן לב, ורבי יוסף טאיטאצק (שם הגדולים ערך בית יוסף), וכתב מהר"י אלפאנדרי בתשובה בסוף ספר מגיד מראשית: המהריב"ל, מהרשד"ם ומהרש"ך לגבי דידן, כהרי"ף והרמב"ם והרא"ש בזמנם.
קורו גישמי שנ"ח [1598] דפוס ראשון. ספירת דפים: ד, [91] דף. גודל: 20.5 ס"מ. תיאור נוסף: נייר עבה וטוב, שוליים רחבים, מלבד כמה השלמות ברסטורציה בשולי הדפים, עותק יפה. כריכת עור עתיקה משופצת.
חתימת בעלים בשער: 'נסים אגוזי' - מחכמי קושטא בראשית המאה ה-17.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 293; יערי, קושטא מס' 237; עתיקות יהודה (דיינארד), עמ' 35.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 30
ספר יסוד. שו"ת רבי יוסף קארו. דפוס ראשון. שאלוניקי שנ"ח [1598]
שאלות ותשובות בעניני אבן העזר, מאת רבן של כל בני הגולה מרן רבי יוסף קארו בעל בית יוסף ושלחן ערוך.
כשאר ספרי מרן ה'בית יוסף', גם ספרי תשובותיו תשובותיו הן מספרי היסוד של ספרות התשובות, וכל גדולי הפוסקים הבאים אחריו שאבו מבאר תשובותיו בעניני קידושין, גיטין, כתובות ועגונות.
כבר בחייו הוכר מרן רבי יוסף קארו (רמ"ח-של"ה) כסמכות עליונה, ומכל קצווי ארץ פנו אליו בשאלות להלכה ולמעשה. בספר גם משתקפים הווי החיים בצפת באותה תקופה, והשאלות ההלכתיות שצפו בתקופה שלאחר גירוש ספרד.
נדפס על ידי בנו של מרן, רבי יהודה קארו. בהקדמת הספר הוא מספר על צוואת אביו מרן ה'בית יוסף' להדפיס את תשובותיו, ועל עריכת התשובות.
בספר נכללה תשובה ארוכה להלכה מרבינו משה קורדובירו – הרמ"ק (דיני כתובה סי' ג').
שאלוניקי שנ"ח [1598] דפוס ראשון. ספירת דפים: [4], קנב דף.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 283.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 31
ספר הזכרון. פירארה שט"ו [1555]
פסקי דינים והלכות העולים מן הגמרא כפי סדר הש"ס, מאת ר' ישמעאל הכהן.
החיד"א בספרו שם הגדולים משבח את הספר וכותב שהוא נכתב 'בלשון קב ונקי', ואף בספריו ההלכתיים הביא דבריו.
המחבר רבי ישמעאל הכהן טנוג'י – ממשפחת כהנים גדולה ומיוחסת מתוניס. היגר למצרים, והיה ראש רבני מצרים בדורו. חתום ראשון על כתב התמיכה בדון יוסף נשיא משנת שכ"ט שנדפס בשו"ת ראנ"ח ח"ב סי' נ"ה. וכן חתום בתשובות המבי"ט, ח"ב סי' ר"ו. את ספרו סיים לכתוב בשנת ש"ג [1453]. בית הכנסת שבו התפלל היה קיים עד ראשית המאה העשרים, ונקרא על שמו 'בית הכנסת רבי ישמעאל'.
עותק 'מוגה'. בראש הספר הודעה כללית בכתב יד בענין הטעויות שנפלו בספר. בגליונות הספר ובין השורות עשרות תיקונים באותו כתב יד, שנראה מתוכנם שיצאו מתחת ידו של המחבר, וייתכן בעצם כתב ידו.
פירארה שט"ו [1555] דפוס ראשון (נדפס שנית פעם אחת בלבד במהדורת צילום: לונדון תשל"ד). ספירת דפים: [216] דף. גודל: 20.5 ס"מ. מצב: טוב, כרוך בכריכת עור חדשה נאה.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 32
הגהות בעצם כתב יד קדשו של רבי עקיבא איגר על תשובת חתנו החתם סופר
הגהות בכתב יד קדשו של גאון ישראל רבי עקיבא איגר בשולי תשובת חתנו החתם סופר, שנדפסה בסוף ספר ים התלמוד – זולקווא תקפ"ח (דפים סט, א-סט, ב).
בגליון התשובה רשם חותנו רבי עקיבא איגר, שתי הגהות בכתב יד קדשו וחתימתו. אחת ההגהות פותחות 'גם אנכי בעניי נתקשתי בזה, אולם לישנא דחתני הגאון נ"י'…
החותן רבי עקיבא איגר (תקכ"ב-תקצ"ח) והחתן בעל חתם סופר (תקכ"ג-ת"ר) שני גדולי ישראל בדורם, היו כמעט בני אותו גיל, והעריצו אחד את השני בלי גבול.
רבי עקיבא איגר פנה אל החתם סופר שיתפלל עליו (אגרות סופרים מכתב י'), ואילו בעל חת"ס היה רגיל לכנותו 'הקדוש והטהור', ואמר עליו בהספדו 'מי ישוה לו ואת מי אערוך אליו' (דרשות חת"ס עמ' שצ-שצב).
תוכן ההגהה הראשונה נדפס בצורה חלקית בגליון רע"א לשולחן ערוך (או"ח סי' ס"ז), ולפי הנוסח שם יוצא שפותח בשבח דברי החת"ס, ולמעשה מביא ראיה ההיפך, וכבר התקשו הלומדים בדבריו. אולם בהגהה המקורית שלפנינו העתיק רבי עקיבא איגר את דברי המדרש בשלמות, ואכן יש משם ראיה מפורשת לחת"ס, ודבריו מאירים ומזהירים.
הגהותיו של רבי עקיבא איגר וחתימתו, נכתבו בכתב יד מרובע. כידוע ממקורות נוספים, רע"א כתב פעמים רבות הגהות בכתב יד מרובע.
תיאור הספר. ספר ים התלמוד על מסכת בבא קמא, עם הגהות מפרשי הים מאת הגיסים הגאונים רבי יוסף שאול נתנזון אב"ד לבוב, ורבי מרדכי זאב סג"ל איטינגאר.
בסוף הספר נדפסו תשובות מגדולי ישראל שנכתבו אליהם, ביניהם תשובות מרבי עקיבא איגר והחתם סופר, וכן נדפסה הסכמתם בראש הספר. בהסכמתו מבקש רבי עקיבא איגר 'ולעת גמר ההדפסה אבקש מכבודכם לכבדני לשלוח לי ספר אחד ואשלח בל"נ התמורה מחיר הכסף כאשר יושת עלי'. והנה לפנינו העותק שנשלח אל רע"א.
בשער הספר חותמו של בנו של רבי עקיבא איגר - רבי יצחק ליב איגר (I. L. Eger - Johannisburg) שהוציא לאור את הגהות רע"א על השו"ע (ברלין תרכ"ב).
וכן חתימת ידו וחותמו של הרה"ק רבי משה הלברשטאם מבארדיוב (תר"י-תרס"ד), נכדו חביבו של הרה"ק רבי חיים מצאנז, למד עמו בחברותא ונתמנה על ידו לערוך את תשובותיו.
זולקווא תקפ"ח [1828] דפוס ראשון. ספירת דפים: י, פא דף. גודל: 37 ס"מ. מצב: עותק יפה עם שוליים רחבים. כריכת בד עתיקה, עם גב עור ופינות חדשות.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 99.
גליונות הספרים של רבי עקיבא איגר (תקכ"ב-תקצ"ח) קובעים ברכה לעצמם, הוא היה רגיל לרשום בגליונות הספרים הערות וחידושים, וטמן בגליונות ספריו פנינים ומרגליות.
גליונות רבי עקיבא הפכו לנכס צאן ברזל בבי מדרשא, והתחבבו ביותר בין הלומדים, אשר עמלו לפענח צפונותיו ורמיזותיו וקושיותיו. על כל 'ועיין' וצ"ע' של רבי עקיבא איגר, נשתברו קולומוסים רבים, ונכתבו אין ספור חידושים ותירוצים.
התשובות הראשונות שנדפסו מרבינו החתם סופר
תשובות רבינו החתם סופר החלו עולים על מזבח הדפוס רק לאחר פטירתו, החל משנת תר"א ואילך, אך בחייו נדפסו תשובות בודדות בספרים שונים, מהם בספר חידושי הר"י מיגאש על שבועות (פראג תקפ"ו) בשו"ת רבי עקיבא איגר (וארשא תקצ"ח) ובספר ים התלמוד שלפנינו – עליה מוסבות הגהות חותנו רבי עקיבא איגר
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 33
ספר הזהר. קרימונה שי"ט-ש"כ [1559-1560]
ספר הזהר מהתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.
נדפס על פי כתב יד, עם מראי מקומות בשוליים.
גדולי המקובלים שבאותו הדור ראו בהדפסתו וגילויו לרבים אות משמים, כי בזכות הלימוד בו נצא מהגלות 'והוא יהיה לנו למגן בדורות גרועים אלו לאחוז בלבב שלם באבינו שבשמים' (הקדמת מהרח"ו לעץ חיים).
עד תקופה זו המצב היה שתורת הקבלה נלמדה מפי רב לתלמיד, ולא נגלו סתרי תורה לרבים, ולכן מפליא הדבר שבאותה שנה שהתירו לראשונה להדפיס ספר הזהר ברבים, החלו להדפיסו באיטליה במקביל בשני בתי דפוס שונים: במנטובה ובקרימונה. כמובן שכל אחד נדפס על פי כתב יד אחר, וישנם שינויי נוסח רבים בין שתי מהדורות אלו.
ספר הזהר קרימונה נדפס בפורמט גדול, ובמנטובה בפורמט קטן, ולהבדיל ביניהם קראו המקובלים למהדורת קרימונה דפוס גדול (ז"ג) ולמהדורת מנטובה דפוס קטן (ז"ק). ראה לדוג' אגרות הרמ"ז אגרת ה', ובהקדמת רבי נתן שפירא לזהר מהדורת לובלין שפ"ג המציין 'ספרי הזהר הקטנים עם הגדולים'.
זהר מהדורת קרימונא נשלח והופץ בעיקר לארצות אשכנז, ורוב פירושי גדולי האשכנזים נכתבו על זהר קרימונא כמו פירוש הרמ"א ועוד.
קרימונה שי"ט-ש"כ [1559-1560] דפוס ראשון. ספירת דפים: בראשית: קלב דף. שמות: קכב דף. ויקרא-דברים: קמו דף.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 325; בניהו, הדפוס העברי בקרימונה עמ' 206 ועמ' 118-139.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 34
ספר הזוהר – דפוס שפירא. סלאוויטא תקפ"ד [1827]
סט שלם רחב שוליים במיוחד.
ספר הזוהר מהתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, מוגה ומדויק על פי דפוס קושטא – סט שלם עם שוליים רחבים במיוחד. נדפס על נייר ירקרק עם דיו אדומה בשערים, שוליים נאים וכריכות מפוארות.
נדפס על ידי רבי אברהם שמואל שפירא בן רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא.
בראש הספר הסכמת הרה"ק בעל ה'אוהב ישראל' מאפטא להוצאה זו מיום ט' בתמוז תקפ"ד (תשעה חדשים לפני פטירתו), וכך הוא כותב:
'מודעת זאת בארץ כלילת יופי הדפוס בק"ק סלאוויטא, בהשגחת עין מורה לצדקה, הוא ניהו כבוד הרב החסיד המפורסם וכו' מוהר"ר משה שפירא נ"י האב"ד דק"ק סלאוויטא, וחפץ ה' בידו יצליח להנאות את ספריו בכל הוד והדר, ועתה מה טוב ומה נעים אשר רוצה להדפיס מחדש ספרי הזהר, על כן הנני מזהיר חלילה לכל אדם להשיג גבולו... והשומע ישמע ותבא עליו ברכת טוב... הק' אברהם יהושע העשיל מאפטא פ"ק מעזבוז'.
סלאוויטא תקפ"ד [1824]
ספירת דפים: ח"א (בראשית) [4], רנב, ב-יז דף. ח"ב (שמות) [1], יז, יט-רעח דף. ח"ג (ויקרא-במדבר-דברים) קטו; [1], קיז-שט דף.
גודל: 21.5 ס"מ.
עותק עם שוליים רחבים במיוחד. שער חלק שמות שוליים רגילים עם השלמת שוליים אמנותית להתאמתו לגודל הספר, מעט כתמים בשערים ובדפים בודדים. 3 כרכים עם שלושה שערים בדיו אדומה, ושער פנימי נוסף לספר במדבר-דברים. הכל בשלמות. כרוך בכריכות עור חדשות.
'ישתדל עצמו כל ירא ה' לרכוש לו ספרים של דפוסים ישנים, שנדפסו על פי רוב מיראי ה', בפרט מדפוסי סלאוויטא וזיטומיר נכדי הרה"ק מקאריץ, שהיו בעל מדפיסים קדושי עליון' (טהרת הקודש לבעל שומר אמונים פרק ו').
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 35
תיקוני הזהר. דפוס רבי משה שפירא. סלאוויטא תקפ"א [1821 ] עותק מרשים ומיוחד, רחב שוליים
שבעים 'תיקונים' על המילה הראשונה בתורה 'בראשית' מהתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. מוגה ומדוייק על פי דפוס קושטא – נדפס על ידי הרה"ק רבי משה שפירא בנו של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ בסלאוויטא.
בשולי הגליון נדפסו הגהות 'דרך אמת' לרמ"ז, ומראי מקומות.
המהדורה הראשונה של תיקוני הזוהר שנדפס בסלאוויטא תקפ"א [1821]. ספירת דפים: קנד דף. תיאור נוסף: שם הספר ומקום הדפוס בהבלטה בדיו אדום.כרוך בכריכת סלאוויטא מקורית!!!
עותק האישי של האדמו"ר הרה"ק רבי ליבוש הלפרין מבראזען עם חותמיו.
האדמו"ר הרה"ק אברהם זרח אריה יהודה ליב הלפרין (תר"ח לערך – תרפ"ט) הנודע בשם רבי ליבוש הלפרין (השלישי), חסיד מובהק של הרה"ק רבי חיים מצאנז, ובפקודתו החל לכהן כאדמו"ר, ואמר לו שיהיה בעז"ה פועל ישועות. הרה"ק משינאווא סיפר ששמע מאביו שרבי ליבוש הוא אדם גדול. המהרש"ם היה מתייעץ עמו בעניני העיר כתיקוני מקוה וקבלת שו"ב. רבי ליבוש היה חתן הרה"ק רבי יואל משאץ. תורתו בספר 'אמרי יהודה' (מונקאטש תרס"ח).
כתבו המקובלים ובראשם המקובל האלוקי בעל 'מקדש מלך' בהקדמתו לספרו 'כסא מלך' על תיקוני הזהר שיש ללמוד ספר תיקוני הזהר מר"ח אלול ועד יום כיפור, וכך נהגו צדיקים ואנשי מעשה, והיא סגולה גדולה 'להמציא תיקונים לכל נפש מישראל' (לשון הרה"ק מאיזיביצ'א בספר מי השילוח), ובכמה מהדורות תיקוני הזוהר נדפס סדר החלוקה לפי הימים.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 38
ספר מלכיאל, טיהינגן ש"כ [1560]
ספר קבלי קדמון, חשוב ונדיר ביותר.
ביאור ענין שכר ועונש, חטא עץ הדעת, ענין עוג מל הבשן, איסור 'זוגות', וביאורי מאמרי אגדות חז"ל. מאת רבי מלכיאל חזקיה ב"ר אברהם.
לא ידוע פרטים אודות המחבר וזמנו. השל"ה הקדוש (מסכת פסחים אות תקיא) מאריך להביא את דבריו בענין 'סוד הזוגות' וכותב: 'וכבר האריך בזה הספר מלכיאל, ובאר הענין בארוכה וכל דבריו הם מתוקים מדבש ונפת צופים...'.
יש המזהים אותו עם רבי מלכיאל אשכנזי מייסד הישוב היהודי בחברון בראשית שנות הש'.
*********
ספר מלכיאל, טיהינגן ש"כ [1560] ספר קבלי קדמון, חשוב ונדיר ביותר. ביאור ענין שכר ועונש, חטא עץ הדעת, ענין עוג…
פריט : 39
ספר ליקוטי הלכות למוהרנ"ת אבן העזר וחשן משפט. למברג תרכ"א.
עם חתימת יד קדשו של הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא
ספר ליקוטי הלכות: דרושים עמוקים על פי תורת האר"י ורבי נחמן מברסלב איך להוציא הנהגות ישרות ולהתקרב אל ה' מתוך הלכות השולחן ערוך, מאת רבי נתן מברסלב.
את הספר חיבר מוהרנ"ת על פי ציוויו של רבו רבי נחמן מברסלב.
שני חלקים, כרוכים יחד:
1) אבן העזר. הלכות פריה ורביה - אונס ומפתה. למברג תרכ"א [1861]. [2], לח, י דף.
2) חשן משפט. הלכות פקדון - הלכות שמירת הנפש (סי' רצא-תכז). למברג תרכ"א [1861]. [2], ג, ה-כג, [39], ג, [32], יח דף. יח דף – מפתחות לליקוטי הלכות חו"מ ואבן העזר. בעותק זה מפורש מקום ושנת הדפוס (ברוב השערים: אמשטרדם חש"ד).
………………
בשער הספר בפינה השמאלית העליונה, מתנוססת חתימת יד קדשו של הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא: הק' צבי הירש הרב מליסקא.
הרה"ק פועל הישועות רבי צבי הירש פרידמן אב"ד ליסקא (תקס"ח-תרל"ד) הנודע בשמו הטוב בכל רחבי הונגריה כהצדיק רבי הערשלע ליסקער. מגדולי צדיקי החסידות ואדמור"י הונגריה. נודע ב'הוד קדושתו וטהרתו' (הסכמת רבו הרה"ק רבי חיים מצאנז לספר אך פרי תבואה). התפרסם כפועל ישועות, ומכל רחבי הונגריה באו להתברך מפיו הקדוש. נודע במעשי חסד וצדקה מופלגים. בקי עצום בנגלה ובנסתר. נולד בעיר אויעהל, וגדל בצל הרה"ק בעל 'ישמח משה' והיה בן בית אצלו. לאחר פטירת ה'ישמח משה', החלו לנהור אליו המונים, וביניהם גדולי רבני וצדיקי הונגריה.
תלמידו המובהק היה הרה"צ רבי ישעיל'ה קרעסטירר ששרתו באמונה י"א שנה, ורק לאחר פטירת רבו החל להנהיג עדה, ואף אז חתם כל ימיו 'שהיה משמש בקודש אצל הרה"ק מליסקא'.
תורתו בספרים: אך פרי תבואה, והישר והטוב. תולדותיו ומופתיו בספר דרכי הישר והטוב.
..................
תיאור הספר: כתמים וחיזוקי נייר בודדים (גם מתחת לחתימה). שני החלקים כרוכים יחד בכריכת עור מהודרת.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, חסידות מס' 278-279.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 40
רבינו נחמן מברסלב
תיקון הכללי – דפוס ראשון. בבית רבי נתן מברסלב תקפ"א [1821]
עשרה פרקי תהלים המועילים לתיקון הברית, אשר 'הוציאם מהעלם אל הגילוי' רבינו נחמן מברסלב.
נדפס לראשונה על ידי רבי שכנא בבית אביו רבי נתן מברסלב – ספר יקר המציאות ביותר (ראה להלן).
קודם הסתלקותו אמר רבינו: כל מי שיבא על קברי ויתן פרוטה לצדקה ויאמר אלו העשרה קפיטל תהלים... אשתדל בכל כוחי לעשות לו טובה.
ואמר בזה הלשון: איך וועל מיך לייגין און דער ליינג און אוכ דער דער ברייט איך זאהל אים אה טובה טאהן בייא די פאות וועל איך ארויש ציעהן פון דייעם שאול תחתית (דף א, ב).
גילוי העשרה מזמורים
בשנת תקס"ה מגלה רבינו נחמן מברסלב לראשונה את הסוד הנפלא והעצום של אמירת עשרה מזמורי תהלים, אך עדיין לא גילה בפירוט איזה מזמורים הם. בשנת תקס"ט נכנס מוהרנ"ת לבית רבו וראה על השולחן בכתיבת ידו את רשימת עשרת המזמורים, אך מפחד רבו אינו יכול לקלוט הרשימה במוחו. הוא הפציר ברבו שיגלה לו, אך סירב, ורק שנה לאחר מכן, בשנת תק"ע, גילה במפורש את עשרת המזמורים.
מאז ועד היום המוני בית ישראל מקיימים את סגולת מוהר"ן ואומרים את עשרת המזמורים על מקום מנוחתו באומן (נוה צדיקים עמ' סו-סז).
בדף ה, ב נכתב: 'אם יהיה על קברו הקדוש יאמר זה: ובזכות הצדיק הזה השוכן פה צדיק יסוד עולם נחל נובע מקור חכמה, אשר אני מכתת רגלי וטלטלתי עצמי בטלטול הקשה בשביל לבוא הנה להשתטח על קבר הצדיק האמת הקדוש הזה'…
דפים ד-ו תפילה הפותחת 'אשירה לה' בחיי' שתיקן מוהרנ"ת לומר אחר אמירת התיקון הכללי. תפילה זו היא התפילה הראשונה שנדפסה מליקוטי תפילות למוהרנ"ת (ראה ימי מוהרנ"ת, דף נ"ה).
הספר נדפס ללא שער. וחצי העמוד הראשון הוא כעין שער.
הספר הוא יקר המציאות ביותר. ג' שלום רושם ברשימת ספרי מוהר"ן (ראה להלן) 'הוא יקר המציאות למאוד, ואחד נמצא על ציון קברו של רבי נחמן באומן'.
ברסלב תקפ"א [1821] דפוס ראשון. ספירת דפים: ו' דף.
ביבליוגרפיה: אלה שמות, מס' 146; נוה צדיקים, עמ' סז; גנזי ישראל, מס' 1167;
סטפנסקי, ספרי יסוד בהערות למס' 386.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 41
מיסודות ספרי החסידות
מאור ושמש – דפוס ראשון. ברסלוי תר"ב [1842]
עותק הרה"ק רבי נחמיה מביכוב בנו של היהודי הקדוש מפשיסחא
ספר מאור ושמש על התורה מאת הרה"ק רבי קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין, מגדולי תלמידי הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק.
ספר מאור ושמש הוא מהספרים החשובים ביותר בספרות החסידית, הן מבחינת תוכנו והן מבחינת הציטוטים הרבים שמביא מרבותיו והנהגותיהם.
בספר תופס מקום בולט דמותו ותפקידו של הצדיק בחסידות, שהוא המבטל את הדינים והקיטרוג שיש על עם ישראל, החשיבות אל נסיעת החסיד אל הצדיק, וכוחו של הצדיק להשפיע על החוסים בצלו גם שפע גשמי (אנציקלופדיה לחסידות, עמ' תרל"ז).
הרה"ק רבי קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין מקראקא (נפטר: תקפ"ג) מגדולי תלמידי הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק, ולאחר פטירתו היה מגדולי החסידים שנסעו אל החוזה מלובלין. עוד בחיי רבו הקים בית מדרש חסידי בקראקא, והיה ראשון מפיצי החסידות בעיר זו, על אף שנרדף בשל כך.
עותק קדוש ומיוחס - בתחילת הספר וסופו רישומים שהספר היה שייך להרה"ק רבי נחמיה מביכוב, וכן רישומי 'קוויטלאך' שרשמו חסידים.
'היהודי' היה יהודי והשאיר אחריו יהודי' - כך התבטא ה'אוהב ישראל' מאפטא על הרה"ק רבי נחמיה יחיאל רבינוביץ מביכוב (תקס"ח-תרי"ג) בנו של הרה"ק רבי יעקב יצחק – היהודי הקדוש מפשיסחא.
הרה"ק רבי נחמיה היה איש פלא קדוש ונורא, וכל דרכי הנהגתו היו פלאיים. בצעירותו התקרב להרה"ק מרוז'ין והיה מחבבו ביותר. הוא ציוה עליו בהיותו בן עשרים בלבד להתיישב בביכוב שבמחוז לובלין ולנהוג באדמורו"ת. תפילותיו נערכו בהתלהבות. פזרנותו לצדקה היתה עצומה, והרבה לטבול במקוואות. נסתלק בצעירותו באותו יום שגם אביו נפטר (י"ט תשרי). הנהגותיו ונפלאותיו נדפסו בספר מעשה נחמיה (פראמפאל תרע"ג).
ברסלוי תר"ב [1842] דפוס ראשון. ספירת דפים: [2], קמד דף. [1], קמה-קצ, קצב-רעז, [2] דף. גודל: 23.5 ס"מ. תיאור נוסף: נייר ירקרק בהיר. מלבד כתמי מים, מצב טוב. כריכת עור עתיקה, עם גב עור חדש נאה. מידע נוסף: השער שלפנינו הוא מהשערים שנעשו בהדפסה המקורית כדי להטעות את הצנזורה, ונרשם עליו שנדפס בדפוס יהודית רובינשטיין [לבוב] תקמ"ח. כידוע קיימים כמה וריאנטים לשערי הספר.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, חסידות מס' 307: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 392.
בשער הספר חותמו של הרה"ק רבי יעקב דוד בידרמן אב"ד ווישגראד (תקס"ו-תרכ"ג) בעל הגהות מהרי"ד, מחשובי חסידי קוצק ופשיסחא (האדמו"ר בעל פני מנחם נמנה על צאצאיו), ובדפים נוספים חתימת בנו ממלא מקומו רבי יחזקאל בידרמאן אב"ד ווישגראד ווענגרוב, וחתימת האדמו"ר רבי משה רוקח מקוזלוב (תרנ"ו-תשל"א) שושלת בעלז. ראה עליו אנציקלופדיה לחסידות ח"ב עמ' שי"ז.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 43
חתימת יד קודש של הגאון בעל 'ברוך טעם' על ספר ערוגת הבשם. אמשטרדם ת"צ [1730]
ספר ערוגת הבשם - העותק האישי של גאון ישראל הגאון רבי ברוך פרנקל תאומים בעל 'ברוך טעם'.
בשער הספר מתנוססת חתימת יד קדשו: הק' ברוך בהרב המנוח מהרי"ף זלה"ה תאומים.
הגאון רבי ברוך פרנקל תאומים (תק"כ-תקפ"ח) בעל ברוך טעם ועטרת חכמים מגאוני הדורות האחרונים, מיחידי הסגולה בגאונותו וחריפותו ושר התורה בדורו. נולד באוסטורובצא שבפולין לאביו רבי יהושע יחזקאל פייבל תאומים. בצעירותו כהן כאב"ד ווישניצא שבגליציה המערבית, ומשנת תק"ס אב"ד לייפניק שבמורביה לשם נהרו אליו מופלגי תורה.
היה נערץ על כל גדולי דורו, והחתם סופר אמר עליו בהספדו: ' גאון ישראל, ברוך טעמו ומשנתו, הרביץ תורה בישראל בחריפות ובקיאות, וממש לא עמדו תלמידיו על סוף דעתו בעומק חריפותו' (דרשות חת"ס, דף שכו). ובהסכמתו לספר ברוך טעם שיצא אחר פטירתו כתב 'וכי להסכמתי צריך?... וכי לא ידעתי עוזו ותפארתו והדרת גאונו, והלא כל דבריו יאירו כזהר הרקיע יצהירו'.
חתנו ותלמידו הוא הגאון הקדוש רבי חיים מצאנז בעל 'דברי חיים' שלמד עמו בעיון את רוב הש"ס. בתשובות דברי חיים מביא הרה"ק מצאנז פעמים רבות פסקים ודרכי הוראה שקיבל מחותנו הברוך טעם. בעל דברי חיים ערך והכין את החיבור ברוך טעם לדפוס (ראה בהקדמתו שם).
תיאור הספר: ספר ערוגת הבשם הוא ספר חשוב ויסודי על כללי דקדוק לשון הקדש מאת רבי שמואל ארקוולטי, מחכמי איטליה בראשית המאה השבע עשרה.
אמשטרדם ת"צ [1730] מהדורה שניה. ספירת דפים: [1], קח דף. גודל: 19 ס"מ. מצב: משומש מעט.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 44
'דור ישרים מבורך'
מכתב מאת האדמו"ר בעל אהבת ישראל מויז'ניץ אל הרה"ק רבי שלום משאץ.
מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי ישראל הגר מויז'ניץ בעל 'אהבת ישראל'' אל הרה"ק רבי שלום מושקוביץ משאץ-לונדון.
בחתימת יד קדשו: הק' ישראל בהה"צ מוהר"ב זצללה"ה.
מכתב ברכות לרגל נישואי בתו של הרה"ק משאץ 'הנני לברכו ואת הזוג בברכת מזל טוב, יעזור ה' אשר החופה תהא בשעה טובה ומוצלחת והזווג יעלה יפה בעושר ואושר, ויעלו על במתי ההצלחה ויזכה לראות מהם דור ישרים יבורך שיהא תפארת בנים לאבותם, וישבע מהם ומכל יו"ח רב נחת'.
האדמו"ר רבי ישראל הגר מויז'ניץ בעל 'אהבת ישראל' (תר"כ- תרצ"ו) בן הרה"ק רבי ברוך מויז'ניץ בעל 'מקור ברוך'. גדל בצל סבו הרה"ק רבי מנחם מנדל מויז'ניץ בעל 'צמח צדיק'. בשנת תרל"ה עבר לבית חותנו הרה"ק רבי מאיר הורוויץ בדז'יקוב, ובשנת תרל"ח חזר לויז'ניץ והיה יד ימינו וחביבו של זקנו.
בשנת תרנ"ג בהיותו בן שלושים ושלש נתמנה לאדמו"ר והרחיב את גבולות החסידות, הקים ישיבה ומוסדות תורה ואהב כל תלמיד כבנו חביבו, ועל כך נתפרסם בעיקר, על 'אהבת ישראל' שהייתה לו לכל אחד.
הנמען הרה"ק רבי שלום משאץ (תרל"ה-תשי"ח) נודע כקדוש עליון ורבים שיחרו לפתחו. על מצבתו בלונדון נוהרים רבים להתפלל לישועה. בהיותו בן כ"ה נתקבל לרבה של שאץ, ובין תלמידיו היה הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין. בשנת תרפ"ז נענה לחסידיו שבלונדון ועבר לגור שם.
גרוסווארדיין תר"צ [1930]. גודל: 1523 ס"מ. מצב: טוב. בצד ימין למעלה חותמו של ה'אהבת ישראל'.
23 ס"מ. מצב: טוב. בצד ימין למעלה חותמו של ה'אהבת ישראל'. ....................................... יש לך שאלות על פריט זה? אנחנו זמינים…
פריט : 46
'נא להזכירני בתפלתו הזכה... ישכר שלמה בן גיטל... ממני הצעיר המחבר היושב בארעא חשוכא פה עיר הבירה בודאפעסט'
אם הבנים שמחה לרבי ישכר שלמה טייכטל הי"ד. בודפשט תש"ד [1943],
עם הקדשה ו'קוויטל' בכתב יד המחבר לאדמו"ר בעל 'אמרי אמת' מגור. י"ט אדר תש"ד.
מאמרים במעלת ושבח ארץ ישראל ויישובה, והצורך בפעולה מעשית ליישוב ארץ ישראל. נכתב בעיצומם של ימי השואה הנוראה על ידי הגאון הקדוש רבי ישכר שלמה טייכטל הי"ד אב"ד פישטיאן.
בדף שלפני השער הקדשה ארוכה על פני כל העמוד בכתב ידו של המחבר וחתימתו: 'אל מרנא ורבנא רבינו איש אלוקים קדוש אור ישראל... הרבי מגור שליט"א' [בעל אמרי אמת]. עם בקשת הזכרה להזכירו בתפילתו הזכה ישכר שלמה בן גיטל ('וסימנא מילתא ראשי תיבות ישג"ב עני בעונייו').
ובסיומה נושא תפילה מלבו השבור: 'הצופה ומביט למעייני הישועה לישראל הנדחים מפני השעה... ועינינו תחזינה במהרה בקיבוץ ישראל'.
ההקדשה המצמררת נכתבה ביום י"ט אדר תש"ד (14 במרץ 1944) חמשה ימים בלבד לפני פלישת הנאצים להונגריה (19 במרץ) והשמדת יהודי הונגריה.
ספר אם הבנים שמחה
הרב טייכטל היה נחשב כרוב רבני הונגריה מהמתנגדים לכל תנועה או מפלגה שנודף ממנה ריח ציוני, והיה קרוב בהשקפותיו להשקפות האדמו"ר בעל 'מנחת אלעזר' ממונקאטש. אך שנות השואה חוללו שינוי בדעותיו, וקרא לעליה המונית לארץ ישראל כפי שהדברים באים לידי ביטוי בספרו 'אם הבנים שמחה' שנכתב בעליית גג בה הסתתר באותם שנים, תוך כדי מנוסה ובריחה. בספר זה הנכתב בבקיאות עצומה, כמעט ללא ספרים (ראה עמ' רל"ח), הוא מיצר על כך שעד עתה לא עלו לארץ ישראל ובכך היה נחסך שפיכות דמים גדולה (עמ' טז), וקורא לעליה כללית של כל היהודים כולם, מכל הזרמים והמפלגות לארץ ישראל, ורואה בזה חלק עיקרי בגאולה העתידה.
הספר נכתב בדם לבו של המחבר. תחילת כתיבתו הייתה בעת שהסתתר במחבוא בעליית גג בסלובקיה, וסיומו תוך כדי מנוסתו ובריחתו מטלפי הקלגסים בסלובקיה בעיר בודפשט לשם נמלט.
הוא מזכיר תוך כדי השואה את 'ההריגות והרציחות וכמה מיני אכזריות מן עולל ויונק' וחורבן הקהילות בסלובקיה ופולין (עמ' פ'), ומביע את דעתו שהסיבות לכל הגזירות הללו כי עם ישראל נשאר בגולה בין הגויים, ולא עלה לארץ ישראל.
הדפסת הספר הסתיימה ביום ה' לסדר מקץ, חנוכה תש"ד (23 בדצמבר 1943).
הגה"ק רבי ישכר שלמה טייכטל (תרמ"ה-תש"ה) רב וראש ישיבה בק"ק פישטיאן שבמערב סלובקיה, בעל שו"ת משנה שכיר. היה נערץ על כל רבני וצדיקי דורו, ונשא ונתן עמם בהלכה. מצעירותו נודע כעילוי גדול, ונסמך מכל גאוני הונגריה: רבו בעל ערוגת הבושם, רבי שמואל רוזנברג מאונסדורף, היד יצחק, בעל פני מבין ובעל לבושי מרדכי ממאד. עם הכיבוש הנאצי ברח להונגריה, ובבא אליו 'שמועה' שהפסיקו הגירושים חזר לסלובקיה, שם נתפס והובל למחנה ההשמדה אושוויץ, ונהרג על קידוש ה' ביום י' שבט תש"ה (24 בפברואר 1945).
בודפשט תש"ד [1943] דפוס ראשון. ספירת דפים: [11], ג-שס עמ'. גודל: 22.5 ס"מ. מצב: בעמ' לה קרע בשוליים. מצב טוב. כריכה חדשה עליה הודבקה חלק מהכריכה המקורית.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 47
הרה"ק רבי יואל מסאטמר בעל דברי יואל – קטע ממאמר ישוב ארץ ישראל בכתב יד קדשו
דף קודש מתוך מאמר ישוב ארץ ישראל הנדפס בספר 'ויואל משה', כתוב בעצם כתב יד קדשו של האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בעל אמרי יואל.
תוכן: משא ומתן בענין אם יש חיוב להכניס את עצמו לחיוב קיום מצוות התלויות בארץ.
מאמר 'ישוב ארץ ישראל' הנדפס בספר ויואל משה' הוא מיסודות משנתו של הרה"ק מסאטמר נגד תנועת הציונות.
הרה"ק רבי יואל מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט) נודע במלחמותיו כנגד הציונים ומפלגותיהם, וכן נלחם נגד אלו שבאו לארץ ישראל ליטול בזרוע, אך ורק לשם כיבוש הארץ והמולדת. בספרו 'ויואל משה' כתב מאמר שלם, ובו פרש את משנתו, בנוגע למצוות ישוב ארץ ישראל בזמן הזה.
תיאור: 1 דף. גודל: 2128 ס"מ, כולו בכתב ידו. תוכן הדברים נדפסו בספרו ויואל משה - מאמר ישוב ארץ ישראל. על רוב הכתוב נמתח קו מחיקה דק, אך ניתן לקרא הכל. מצב טוב.
28 ס"מ, כולו בכתב ידו. תוכן הדברים נדפסו בספרו ויואל משה - מאמר ישוב ארץ ישראל. על רוב הכתוב נמתח…
פריט : 48
'הגלגלים הם בעלי דעה' – יישוב לדברי האדמו"ר הזקן.
מכתב עם תוספת דברים ארוכים בענינים עמוקים בעצם כתב יד האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד. ברוקלין תש"ט [1949]
מכתב ברכות ובשוליו תוספת ארוכה בכתב יד וחתימת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד בענין שהגלגלים הם בעלי דעה – יישוב לדברי האדמו"ר הזקן.
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון (תרס"ב-תשנ"ד) השביעי בשושלת אדמור"י ליובאוויטש, מהגדולים שבאדמור"י הדור האחרון, ומצודתו היתה פרוסה על כל רחבי תבל. עסק רבות בקירוב רחוקים ובמבצעי מצוות לזכות את עם ישראל בזכויות, ובכך להאיץ את ביאת המשיח.
ברוקלין ניו יורק, ערב פסח תש"ט [1949] גודל: 1421 ס"מ. מצב: טוב. תיאור נוסף: נכתב על גבי בלאנק של 'מחנה ישראל' שנוסד על ידי האדמו"ר הריי"צ בשנת תש"א, ומינה את חתנו האדמו"ר להיות מנהל בפועל של הארגון.
21 ס"מ. מצב: טוב. תיאור נוסף: נכתב על גבי בלאנק של 'מחנה ישראל' שנוסד על ידי האדמו"ר הריי"צ בשנת תש"א,…
פריט : 49
מספרי קושטא הנדירים
ספר יסוד. ספר כד הקמח לרבינו בחיי - דפוס ראשון. קושטא ער"ה [1515]
יסודות האמונה והמצוות והנהגת האדם באורח חייו ומידותיו, מסודר בערכים לפי סדר א"ב, מאת רבינו בחיי הפרשן הנודע על התורה.
הספר כולל גם פירוש על מגלת אסתר (ערך פורים), פירוש על ספר איוב (ערך השגחה), ופירוש על ספר יונה (ערך כפורים).
רבינו בחיי ב"ר אשר (נפטר סמוך לשנת ה' אלפים ק') מגדולי פרשני התורה ומגדולי המקובלים הראשונים. חי בעיר סרגוסה שבספרד במאה הראשונה לאלף השישי. היה תלמידו המובהק של הרשב"א, ודרך בדרך הקבלה של הרמב"ן. בספריו מביא מדברי המקובלים, וכן מדרשי חז"ל שכיום לא ידועים.
בתי הדפוס בקושטא נוסדו על ידי פליטי גירוש ספרד או יהודים שנמלטו ממדינות נוצריות.
בתקופה הראשונה להיווסדו נדפסו בו ספרי יסוד חשובים ביותר, שברבות הימים הפכו לנדירים ומבוקשים.
קולופון: והיתה השלמת הספר הזה יום ראשון לחדש אייר שנת האלהים ה'ר'ע'ה אותי, ונדפס בעיר קושטנטינא רבתי אשר היא תחת ממשלת אדוננו המלך שולטן סלים ירום הודו ותנשא מלכותו, בימיו ובימינו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח ובא לציון גואל ויר"א [=וכן יהי רצון אמן].
קושטא רע"ה [1515] דפוס ראשון. ספירת דפים: פז, [1] דף. גודל: 24 ס"מ. מצב: טוב. בשער הספר השלמת שוליים קטנה בראש השער. שוליים עליונים קצוצים, בדפים בודדים הכותרת חתוכה. כרוך בכריכת עור חדשה מפוארת.
תיאור נוסף: בשער הספר ובסיום הקולופון בדף האחרון דגל המדפיס ר' יהודה בן שושן – צורת אריה עומד על רגליו האחוריות.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 496; יערי, קושטא מס' 40.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
פריט : 50
ספר יסוד. תורת העולה – דפוס ראשון. פראג ש"ל [1570] נדפס בחיי הרמ"א
ביאורים על עומק פנימיות בית המקדש, מידותיו, כליו, בגדי הכהנים, וסוד טעמי הקרבנות על דרך הפרד"ס, מאת רבינו משה איסרליש מקראקא.
בספר נפלא זה כותב הרמ"א טעמים ויסודות מקוריים להבנת כל עניני בית המקדש ותורת הקרבנות, והוא עצמו כתב עליו שיש בו 'דברים פלאים בחכמת הפרדס' (שו"ת רמ"א, סי' קכ"א).
בחיבורו משלב הרמ"א בין קבלה לפילוסופיה 'כי חכמת הקבלה היא חכמת הפילוסופיא, רק שבשני לשונות ידברו' (תורת העולה ח"ג פ"ד). ומרבה להביא מדברי ספר מורה נבוכים להרמב"ם.
ספר 'תורת העולה' הוא הספר השני שהביא הרמ"א לדפוס.
"ממשה עד משה לא קם כמשה"
רבינו הגדול רבי משה איסרליש, הרמ"א נולד בקראקא בשנת רצ"ה בערך. בצעירותו נסע ללובלין לקבל תורה מפי גאון הדור רבי שלום שכנא מלובלין, ולימים נתן לו רבו את בתו לאשה. לאחר מכן התיישב בקראקא, והחל להרביץ תורה בפני תלמידים שלימים התפרסמו בגדולתם ובחיבוריהם (מהם: הסמ"ע, הלבוש, בעל משאת בנימין, רבי אברהם הורוויץ אבי השל"ה, רבי הירש שור רבו של הב"ח, ועוד רבים).
בשל גדולותו ורוב חכמתו נבחר לרבנות קראקא המעטירה אף שהיה צעיר לימים. משרה זו נשא ברמה קרוב לעשרים שנה עד פטירתו בדמי ימיו ביום ל"ג בעומר שנת של"ג. על גודל הערצתו בפני בני דורו ניתן ללמוד מהכתוב על מצבתו "ממשה עד משה לא קם כמשה".
רבינו הרמ"א נחשב לאביהן של בני אשכנז. הערצתו אליו הייתה בלי גבול, ועד עלות הכורת הנאצי עלו רבים להשתטח על מצבת קבורתו, וביום פטירתו בל"ג בעומר הייתה נערכת במקום הילולא גדולה.
פראג ש"ל [1570] דפוס ראשון. ספירת דפים: [6], קעג דף. מסגרת שער מאויירת.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 500.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
of 2 pages
