מכירה 10
י"ט אב, תשפ"א
מכירה 10
28 ליולי, 2021
מתוך 7 דפים

פריט : 163

שולחן ערוך הקדוש של רבי אברהם מטשכנוב עם חתימת יד קודשו ועשרות הגהות בכתב יד בנו, הרה"ק רבי דב בעריש מביאלה


שולחן ערוך אבן העזר מהדורת פיורדא תקמ"ב. בשער הספר חתימת יד הגאון הקדוש רבי אברהם מטשכנוב:"שייך לי לשמי הק' אברהם" (ראה בראש השער), וכן חותמו המרובע המוכר: "אברהם במו"ה רפאל ז"ל".

בגיליונות השולחן ערוך כשלושים הגהות, רובן ארוכות ושלמות, בכתב יד קודשו של בנו, הרב הקדוש רבי דב בעריש מביאלה. ההגהות לא נדפסו מעולם.

בדף קל"א ב רשם רבי דב בעריש הערה בשם אביו, ובראשה רשם:"בשם אד"א [אדוני אבי] הגאון החסיד מוהר"א נ"י".

הרה"ק רבי אברהם מטשכנוב (תקמ"ד-תרל"ה) היה אבי שושלת טשכנוב-סטריקוב. מגדולי אדמו"רי וצדיקי פולין. גאון מופלא בנגלה ובנסתר. רבי מנחם מנדל מקוצק אמר עליו: "לו דמות של מלאך אלוקים", וה'חידושי הרי"ם' בתשובה בהלכה בעניין התרנגולים החדשים, כותב שלא חקר בעניין, מאחר שהרבי מטשכנוב אוכל מהם, "והוא מפורסם לגדול וצדיק".

בנו, הרה"ק רבי דב בעריש מביאלה (תק"פ-תרל"ו), היה אבי שושלת ביאלה־סטריקוב, נודע מצעירותו כגאון מובהק בנגלה, והרה"ק מקוצק החשיבו ביותר בשל גדולתו בתורה. לאחר הסתלקות הרה"ק רבי מנחם מנדל מוורקא, נטו רוב החסידים אחריו.


שולחן ערוך אפי רברבי עם חלק מחוקק ו'בית שמואל'..

פיורדא תקמ"ב [1782] [2], קצ"ב דף 35 ס"מ. כרוך בכריכת חצי עור חדשה נאה. שמור בתוך קופסת עור מהודרת בגודל 2539 ס"מ.

פריט : 166

מסע המהר"ם שפירא מלובלין לארצות הברית לטובת בנין ישיבת חכמי לובלין.

מכתב בכתב ידו וחתימתו. סט. לואיס תרפ"ז [1927]


לצורך השלמת בנין הישיבה החליט המהר"ם שפירא לצאת בשלהי שנת תרפ"ו לארצות הברית לצורך גיוס כספים – 'קברניט ספינת התורה הטובעת פרש למדינת הים' הודיע העיתון הוורשאי 'מאמענט'. שנה שלמה עשה רבי מאיר שפירא בארצות הברית, ונדד מעיר לעיר וממדינה למדינה ועורר את יהודי אמריקה לעזור ולהשתתף בהשלמת המוסד הקדוש והנעלה - ישיבת חכמי לובלין.


במכתבו הנוכחי מתאר רבי מאיר שפירא את נדודיו מטורנטו לסט, לואיס ומשם לחוג את חג הפסח בדטרויט ואח"כ חזרה לאירופה, וכן מציין על כמה מפעולתיו שעשה עם אזכרת אישים ורבנים שונים.


הגאון הנודע רבי מאיר שפירא מלובלין (תרמ"ז-תרצ"ד) איש האשכולות היה, גאון מובהק בתורה, רב בקהילות מפוארות בישראל, חסיד דבוק ברבותיו, מחנך, מלחין, ונואם בחסד עליון, נשיא אגודת ישראל בפולין, וחבר בסיים הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו - גינוני מלכות, נפטר צעיר לימים בהיותו בן 46 בלבד, בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא, אך הוא עצמו התבטא פעם ואמר שיש לו שני ילדים - הראשון - הוא הדף היומי והשני - ישיבת חכמי לובלין.


בשולי המכתב פרישת שלום בכתב יד וחתימת רבי יוסף ראפפורט (בנו של רבי ישראל ראפפורט אב"ד טשורטקוב) שסייע לרבי מאיר שפירא באמריקה.


סט, לואיס, תרפ"ז [1927]. מכתב גדול: 2821 ס"מ. עם המעטפה המקורית. קרע קטן פוגם בשתי מילים בטקסט.

פריט : 173



כתב יד "ביכל' מאמרי האדמו"ר האמצעי – כתב יד נאה ומרשים


מאמרי חסידות – דברי אלוקים חיים שנאמרו על ידי הרה"ק רבי דוב בער שניאורסון – האדמו"ר האמצעי בן האדמו"ר הזקן בעל התניא. כתב יד נאה ומרשים.


בראש כתב היד איגרת מהאדמו"ר הזקן בעל התניא אל בעל 'קדושת לוי' ואיגרת האדמו"ר האמצעי אל אחיינו־חתנו, בעל 'צמח צדק'. "זכרון מה שפלפל עמי הגאון מניקלשבורג הרמ"ב [רבי מרדכי בנעט]". בראש האיגרת כותרת: "מכתב מאדמו"ר מוהר"ר לאדמו"ר מוהר"ר מ"מ שליט"א בקארליסבאד". (כותרת זו נדירה, ראה 'אגרות קודש' מאת האדמו"ר האמצעי, ברוקלין תשע"ג. 'אגרת נח' בהע' 'והבן'). וכן קטע ממאמר עניין ההשתטחות על קברי צדיקים.


האדמו"ר האמצעי, המכונה 'דער מיטעלער רבי', רבי דוב בער שניאורסון (תקל"ג-תקפ"ח), ביסס והרחיב את תורות אביו האדמו"ר הזקן. הוא עלה על כיסא אביו בשנת תקע"ג ונהג את נשיאותו ברמה עד עלותו לגנזי מרומים בגיל נ"ד שנים, בשנת תקפ"ח.


219 דף 1017 ס"מ. מדף קל"א ואילך בשני טורים. נייר עבה, חיתוך דפים מוזהב. כתיבה מסודרת. כריכת חצי עור חדשה נאה.

פריט : 176



מכתב נדיר מהגאון רבי ישראל משקלוב על אודות השתלשלות הדפסת ספרו הנודע 'פאת השולחן' והפרעות ביהודי צפת


מכתב נרגש מהגאון רבי ישראל משקלוב אל הגביר רבי יחזקאל ראובן, מגדולי עשירי בגדאד, בו הוא מתאר את הקורות בעת הדפסת הספר 'פאת השולחן' והחובות הרובצים עליו עקב הפרעות בצפת, חובות היישוב היהודי המוטלים על כתפיו והוצאות נישואי בנותיו.


הגאון רבי ישראל משקלוב בעל 'פאת השולחן' (תק"ל-תקצ"ט) היה מהנודעים שבתלמידי הגר"א. הוא זכה לשמש את הגר"א בחצי שנתו האחרונה לפני הסתלקותו, והגר"א חיבבו וקירבו ביותר.


עלה בשנת תק"ע לצפת בראש קבוצת תלמידי הגר"א ומסר את נפשו מתוך סבל בל יתואר לביסוס היישוב האשכנזי בצפת ובירושלים.


ספרו 'פאת השולחן' הוא ספר יסוד בהלכות מצוות התלויות בארץ.


 הגביר רבי יחזקאל ראובן מנשה (נפטר: תרי"א) היה מגדולי עשירי בבל וממנהיגי העדה. הוא הקים ישיבות בבגדאד הידועה, בהן של רבי עבדללה סומך – שבה למד הבן איש חי, וכן תרם רבות ליישוב היהודי בארץ ישראל.

צפת כ"ח אייר תקצ"ו [1836]. 1220 ס"מ. המכתב נכתב בכתיבת סופר נאה באותיות מרובעות, כדי שהנמען, שלא היה בקי בקריאת כתב יד אשכנזי, יוכל לקרוא. רבי ישראל חתם על המכתב פעמיים, גם בכתב יד מרובע וגם בכתיבה אשכנזית.

פריט : 177



"לבי ובשרי יערגו לחונן עפרה לולי שאני חושש לשלום הישיבה הקדושה - תלמוד תורה דרבים, שדוחה מצות ישוב ארץ ישראל".


מכתב ארוך מאוד מאת הנצי"ב מוואלוז'ין ובני משפחתו אל רבי שמואל סלנט. וואלוז'ין תרכ"ט [1869]



1) מכתב ארוך ומעניין מאת הנצי"ב עם שלוש הוספות, ובסך הכול חתום ארבע פעמים בחתימת ידו המלאה.


במכתבו מודה הנצי"ב לרבי שמואל סלנט שפעל לסלק את כל ענייני הממונות אחר פטירת אביו רבי יעקב ברלין (שנפטר בירושלים בשנת תרכ"ח), ועובר לפלפול הלכתי בעניין אישה שתבעה פיקדון שהיה אצל אביו המנוח. הוא מודיע שהוא יטפל בעניין לפנים משורת הדין, רק שלא תתבע את אלמנת אביו, וכן מבקש מהגרש"ס שיתפלל על זש"ק לבתו דרייזל ולכלתו רבקה, אשת בנו רבי חיים ברלין.


2) מכתב מאת חתנו, הגאון רבי רפאל שפירא מוואלוזי'ן, בו הוא מיישב קושיה שכתב הגרש"ס בעיתון 'התבונה' (את הקושיה ראה רבי רפאל שבע שנים(!!) לפני כתיבת מכתב זה ונזכר בה ובתירוצו בשעת הכתיבה).


3) מכתב מאת הרבנית ריינא בתיה, אשת הנצי"ב, אל הרבנית מלכה, אשת רבי שמואל סלנט. במכתבה מבקשת הרבנית מידידתה, שתתפלל בקבר "חותני הצדיק" [אבי הנצי"ב] ובשאר קברי הצדיקים על ילדיה ונכדיה, ביניהם היא מזכירה את נכדתה ליפשא, שלימים נישאה להגאון רבי חיים סולובייצ'יק. וכן היא מבקשת שתשלח לה מעפר ארץ הקודש "ויהיה לי למזכרת אהבה". רוב מכתבה ביידיש.


הרבנית ריינא בתיה, בת הגאון רבי איצלה מוואלוז'ין ונכדת הגר"ח מוולוז'ין, הייתה אישה גדולה ומלומדת מאוד. ארבעים שנה חייתה בצל הנצי"ב, עד פטירתה בשנת תרל"ג-ד בערך.


 4) מכתב מאת רבי חיים ברלין מווילנא, אחיו של הנצי"ב.


וואלוז'ין תרכ"ט [1869]. דף גדול מקופל, כתוב על ארבעת צדדיו. 2127 ס"מ. מכתב ארוך ומרתק, מלא וגדוש בחומר מעניין.

פריט : 178

תשובה ארוכה בהלכה בכתב יד הגאון רבי יוסף זכריה שטרן, אב"ד שאוול. תרמ"ח [1898]


תשובה ארוכה בהלכה בכתב ידו ובחתימתו של הגאון המופלא, רבי יוסף זכריה שטרן, אב"ד שאוול, בעל 'זכר יהוסף'.

התשובה בעניין שמות גיטין להלכה ולמעשה, וכדרכו בקודש - בבקיאות מדהימה. נשלח אל גיסו הגאון רבי צבי הירש וואלק אב"ד פינסק, בעל 'כתר כהונה'.


הגאון האדיר רבי יוסף זכריה שטרן, אב"ד שאוול (תקצ"א-תרס"ד), היה מגאוני הדורות האחרונים. בקיאותו בכל חלקי התורה הייתה מבהילה, ולכוח זיכרונו לא היה אח ורע. בשנת תר"כ, טרם מלאו לו שלושים, הדפיס את ספרו הנודע 'זכר יהוסף', ובהסכמתו כותב הגאון רבי יעקב גזונדהייט (בעל 'תפארת יעקב'): "עמדתי מרעיד ומשתומם על חריפותו ובקיאותו בים התלמוד בבלי וירושלמי עם כל הפוסקים ותשובות ומפרשים קמאי ובתראי". בשנת תרכ"א עלה על כיסא הרבנות בשאוול, בה ישב מ"ג שנים עד פטירתו.


על קברו הספידו הגאון רבי איצלה מפוניבז', שאמר: "כאן גונזים בבלי וירושלמי, ספרא, ספרי מכילתא, תוספתא, ראשונים ואחרונים" ['רבותינו שבגולה' ח"א עמ' 120].


שאוול תרח"ם [1898]. 12 עמודים. (6 דף). גודל: 1321 ס"מ. בדף האחרון מכתב בכתב יד רעייתו, הרבנית רבקה בת הגאון רבי מרדכי גימפל יפה מראז'נאי, אל אחותה, אשת רבי צבי הירש הנ"ל.

פריט : 179


השרף מבריסק


מכתב רבני ירושלים בחתימת יד קודשו של הגאון הקדוש המהרי"ל דיסקין. ירושלים תרנ"ז [1897]


מכתב מאת גדולי רבני ירושלים אל השר הצדיק, הברון שמעון וואלף רוטשילד, בעניין קופת 'קרן ישועה' שהקימו לטובת אנשי ירושלים.


המכתב נכתב בכתב ידו של רבי יוסף חיים זוננפלד, ועליו חתומים בכתב ידם המהרי"ל דיסקין, רבי שמואל סלנט ורבי יוסף חיים זוננפלד.


גאון הגאונים, רבן של ישראל, הגאון הקדוש והטהור רבי משה יהושע יהודה לייב דיסקין (תקע"ט-תרנ"ח) היה אחד מהגאונים היוצאי דופן שעמדו לעם ישראל בגאונותו, צדקותו וקדושתו. גדולי ישראל יצאו מגדרם לשבחו עד שאמר הגר"ח סולובייצ'יק שבמקום שמסתיימים כל התארים הנוהגים, שם מתחיל שבחו (עדות תלמיד הגר"ח בספר 'עמוד אש' עמ' קצ"ה). הוא כיהן כרבן של הערים החשובות קובנה, לומז'ה, מינסק, שקלוב ובריסק, ובשנת תרל"ז עלה לירושלים והטביע את חותמו על הנהגת העיר ומנהגיה.


המהרי"ל דיסקין הוסיף לפני חתימתו איזה שרטוט קטן לבל יוסיפו דבר לפני חתימתו.


ירושלים תרנ"ז [1897]. דף בגודל 2329 ס"מ. מצב טוב. חשוב ביותר.

פריט : 180

"הכל מיד ה' ואין אדם יודע באיזה מקום משתכר, וימלא ה' ממקום אחר"


הפצת ספרי החפץ חיים באמריקה - מכתב ארוך (3 עמודים) ונפלא בכתב יד קודשו של רבינו הקדוש אור העולם בעל 'חפץ חיים'. ראדין תרנ"ז [1897]


מכתב ארוך המשתרע על פני יותר משלושה עמודים, בו נחשפים אנו לדרכי הפצת ומכירת ספרי החפץ חיים באמריקה. המכתב כולו בעצם כתב יד קודשו של החפץ חיים – אך לא חתום.


במכתבו מפרט החפץ חיים מהי הדרך הנכונה למכירת הספרים [לשלוח 'מגיד' שידרוש לפני הקהל על מעלת הספרים ונחיצותם, וכך להקל את מכירת הספרים]. הוא מפרט את כמות ומחירי הספרים (הנקובים במטבע סנט אמריקאי) ששולח: 'משנה ברורה', 'חפץ חיים', 'נדחי ישראל', 'שם עולם'. ניכר שהוא משתדל להוזיל את המחירים ככל האפשר.


כמו כן הוא מספר שהדפיס את הספר 'נדחי ישראל' בעברי טייטש "באשר רבים יעצונו באמרם כי באמעריקא וכדומה אין העם מבין בלשון הקודש ועל כן תועלת הספר מעטה, לא כן אם יהיה הספר מועתק בלשון שהעם מדברים, יביא תועלת גדול וגם יקפצו עליו קונים".


בהמשך המכתב מתחייב החפץ חיים שרק לנמען שמורות זכויות מכירת הספרים בניו יורק, והמשולח שמגיע מראדין לאמריקה "רשות בידו לנסוע לבאסטאן ולשיקאגא וליתר העירות והקאנטרעס" [The country] = המדינה.


ראדין תרנ"ז [1897] 2 דפים 3 עמודים + כמה שורות בעמוד הרביעי. 1321 ס"מ. מצב טוב. שמור בכריכת עור מהודרת, כל דף בתוך מסגרת שקופה ונאה.

פריט : 185



פעולות אלימות נגד 'הספר הלבן' הן נגד דעת תורה


מכתב הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, אב"ד ווילנא. תרצ"ט [1939]


מכתב מאת מנהיג היהדות החרדית, הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי אב"ד וילנא, בו הוא מביע את דעתו נגד האלימות המחרתית נגד 'הספר הלבן'.


הרקע למכתב: בשנת תרצ"ט התפרסם 'הספר הלבן' – מסמך מדיניות שאושר על ידי ממשלת אנגליה בדבר הגבלת העלייה לארץ ישראל, מדינה אחת לשני עמים ועוד. הספר התקבל ביישוב היהודי בארץ ישראל במורת רוח רבה, כי ראו בו נסיגה והפרה של הצהרת בלפור.


חברי ההגנה והאצ"ל החלו בפעולות תגמול נגד הבריטים, והיה חשש שגם בחורי הישיבות ובני היישוב החרדי יצטרפו לפעולות מחתרתיות אלו, ועל כן מזהיר הגרח"ע "שמעשי הבריונים, טרור וכיוצא בו, הוא נגד החוק ונגד דעת תורה ויוכלו להביא לסכנה גדולה במעשיהם".


המכתב נשלח אל תלמידו רבי ראובן כ"ץ, אב"ד פתח תקוה.


וילנא תרצ"ט [1939]. נייר מכתבים אישי, 2229 ס"מ. שורת סיום וחתימה בכתב יד הגרח"ע. קרעים בשוליים ללא חיסרון בטקסט.

פריט : 186



דברים כדרבנות מאת הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן הי"ד בעניין 'דעת תורה' של רבנים בארץ ישראל. ברנוביץ' תרצ"ה 1935 בערך


מכתב ארוך בכתב יד הגאון רבי אלחנן וסרמן בעניין המחלוקות שהיו בתוככי היהדות החרדית בארץ ישראל בין אגודת ישראל וחוגי הקנאים ועוד.במכתבו כותב רבי אלחנן שלפי דעתו הסיבה שרבנים רבים מתחברים למוסדות השלטון החופשיים היא "מחמת העניות המעברת את האדם על דעתו ועל דעת קונו".

והפתרון הוא "לו דאגו להטיב את מצבם הגשמי אפילו במקצת ודאי היתה דעתם נוחה יותר לעמוד לימין ולא לשמאל ובאופן זה היה יכול להיות הרוב באיכות על צדנו".


נוסף לכך ממליץ רבי אלחנן כי "בטרם שיעשו מעשה ראוי להם להתישב עם הגאון הצדיק בעל חזון איש ולשמוע ממנו דעת תורה".


הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד (תרל"ה-תש"א) ראש ישיבת אהל תורה בברנוביץ מגדולי ראשי הישיבות ומרביצי התורה בליטא בדור שלפני השואה, יד ימינו של החפץ חיים בשמירה על יסודות הדת ופעיל נמרץ באגודת ישראל, נודע בעולם התורה בתואר "רבי אלחנן". ספריו הלמדניים 'קובץ הערות' ו'קובץ שיעורים' הם נכסי צאן ברזל בעולם הישיבות, ומאמריו ההגותיים הם אבן פינה בהשקפה התורנית.


ברנוביץ' תרצ"ה 1935 בערך. נייר מכתבים של ישיבת 'אהל תורה' 2128 ס"מ, הכול בכתב ידו ובחתימתו.

פריט : 187

"ואפקדם לשלום ולברכה"


מכתב חידושי תורה קדום בענייני קדשים בכתב יד ובחתימת ידו המלאה של החזון איש. וילנא תרע"ג [1913]

מכתב בענייני קדשים החמורים והעמוקים - הקטרת אימורים, דם יבש בחטאות חיצוניות והקרבה בבמות. מכתב קדום מאוד בכתב ידו של פאר הדור, רבן של ישראל, רבי אברהם ישעיהו קרליץ, בעל חזון איש, מתקופת שהותו בעיר וילנא בשנת תרע"ג [1913].

מכתב נדיר ומיוחד זה חתום בחתימת ידו המלאה והנדירה שבה חתם את שמו במלואו: אברהם ישעי', ולא בראשי תיבות אי"ש כפי שנהג לימים. ככלל, מכתבים מהחזון איש מתקופת חייו זו בווילנא הם נדירים באופן מיוחד.

בתחילת המכתב התנצלות על איחור בתשובה בסגנונו המליצי של החזון איש, וכך הוא כותב: "מכתביהם הגיעוני ובחפצי להאריך את הדיבור, קוה קויתי לשעה יותר מוכשרת לזה, אך בראותי כי כבר ארכו הימים, אמרתי לא אריך, [=לא ראוי] להאריך את השתיקה עוד".

גלוית דואר. 914 ס"מ. תאריך המכתב על פי חותם הדואר. נדפס בקונטרס 'זכרון משה' (ניו יורק חש"ד) עמ' י"ד.

פריט : 189


"סכנה גדולה נשקפה על ידי זה לכל קיומם של הישיבות במדינתנו"


מכתב תוכחה ואזהרה מהגרי"ז מבריסק אל רבני ארצות הברית נגד הקמת ועד לאיסוף תרומות בארצות הברית. אטוואצק תרצ"ט [1939]


מכתב מאת הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, אב"ד בריסק, אל ועד הרבנים בניו יורק נגד הקמת 'פעדעריישן' (ועד) שתחת חסותו ירכז את כל איסוף הכספים בארצות הברית עבור ישיבות ליטא ופולין, והוא יחלק את הכספים לפי ראות עיניו.


הגרי"ז התנגד בתוקף להצעה זו, גם מהטעם שביטול המשולחים לאמריקה ימעט את ההכנסות לישיבות ויפגע בהן קשות, אך הנימוק העיקרי היה: "מי זה ישמע ולא יזדעזע שכל גורל מוסדות התורה במדינתינו יהיה תלוי בדעת איזה יחידים חברי הפעדעריישן שבוודאי גם עתה נמצאים בהם כמה חפשים ואנשים שאינם מבינים כלל ערך הישיבות ונחיצות קיומם והחזקתם".


והוא מסיים בבבקשה: "שיעשו כל מה שבכוחם בעוז ותעצומות שעצתם זו לא תקום ולא תהיה וחלילה לא תהא כזאת בישראל לבלע ולהשחית את שארית פליטת בתי סופרנו ולכבות גחלת התורה הנשארה".


זהירותו וחששותיו של הגרי"ז מבריסק בכל הנוגע לציפור הנפש של כלל ישראל - לימוד תורה בטהרה - ללא מגע ידי החופשים, פן יבולע הקודש וישלחו את טלפיהם להשפיע על מוסדות התורה - ניכרים היטב בכל שורה ושורה ממכתב חשוב ויסודי זה.


מחמת מצב בריאותו של הגרי"ז המכתב נכתב בידי אחר, והגרי"ז חתם בעצם כתב ידו: יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאוויצ'יק.


מכתבי הגרי"ז מתקופת בריסק הם נדירים ביותר.


אטוואצק תרצ"ט [1939] נייר מסמכים רשמי כרבה של בריסק. כתוב משני צידיו. 2128 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 192


"אוי לנו שכך עלתה בימינו"


מכתב הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך על אודות הגיורים ללא קבלת עול מצוות


"מכאב לב הנני כותב דברים אלו בשעה שתורתנו הקדושה נעשית פלסתר לעיני כל העולם והננו נעשים ללעג ולקלס בעשיית ענין הגירות לצחוק ולקרוא שם ישראל על אלו שאינם מקבלים כלל ועיקר, לא עול מצוות ולא עול מלכות שמים. באמת אוי לאזנים שכך שומעות ואוי לנו שכך עלתה בימינו. ובשעה זו חובתנו להודיע לשוחרי תורה כי לא זו הדרך ולא אלו המורים ועוד לא אלמן ישראל העוסקים בתורה לשמה ומורים הלכה לשם שמים".

הכותב בצער,

אלעזר מנחם מן שך


את מכתבו הנרגש כתב הרב שך ללא פחד ומורא בעקבות פסק דין הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, בו כתב שמותר ומצווה לקבל גרים וגרות אף על פי שידוע לנו שלא יקיימו כל המצוות משום שסופם שיבואו לידי קיומם, ומצווים אנו לפתוח להם פתח כזה ואם לא יקיימו את המצוות הם ישאו את עוונם ואנו נקיים (ראה: 'פסקי עוזיאל' עמ' שפ"ב-שפ"ו).


בני ברק תש"ל [1970]. נייר מסמכים אישי של הרב שך. הכול בכתב ידו. גודל: 1724 ס"מ. סימן קיפול.

פריט : 194



"ותהלות לאל יצאנו בחיים"


מכתב מאת הגאון רבי אהרן קוטלר מראשית שנת ת"ש [1939] - בעיצומם של ימי מנוסת בני הישיבות לליטא


המכתב נשלח מווילנא בתחילת שנת ת"ש אל ידידי הישיבה בארצות הברית. במכתב מעדכן רבי אהרן שהישיבה עברה לווילנא "אחרי המאורעות והתמורות שעברו עלינו ותהלות לאל יצאנו בחיים".


עם כניסת הצבא הרוסי הבולשביקי בראשית ת"ש לקלצק, החליט רבי אהרן לנוס ולהימלט מפניהם לעיר וילנא רבתי. בחשכת לילה ובדרך לא ליגאלית זרועת סכנות, יצאו בני הישיבה ובניסי נסים הצליחו להגיע לווילנא.


מייד עם בואם חידש רבי אהרן את סדרי הישיבה, אך המצוקה החומרית הייתה איומה, כפי שמבאר רבי אהרן במכתבו.


הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), בעל 'משנת רבי אהרן', היה מגדולי ראשי ישיבות ליטא בדור השואה וממקימי עולה של תורה באמריקה לאחר השואה. פעל רבות לשיקום חורבן עולם הישיבות לאחר המלחמה, והיה ממנהיגי עולם התורה ונשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית.


וילנא עש"ק חיי שרה ת"ש [כ"א בחשוון, 3/11/1939]. הכול בכתיבת ידו, בחתימתו, חותמו וחותמת הישיבה.


הבלאנק הוא מתקופת נדודי הישיבה בקלצק, וכך נרשם עליו: "ישיבת עץ חיים דסלוצק שנעתקה לקלעצק".


2127 ס"מ, מצב טוב.

מתוך 7 דפים
×