» מכירות פומביות » 28 ליולי 2021 / י"ט אב, תשפ"א

פריט : 123

חסידות. אותות השמים - דפוס ראשון. זיטומיר תקס"ה [1805] חידושים וביאורים על

פריט : 124

תשובה להלכה בעניין שימור קמח למצות מצווה

בכתב יד הגאון רבי יהודה גרינוואלד, אב"ד סאטמר. תרס"ט [1909]

מעשה היה בשק של חיטים השמורים למצת מצווה שנפל לארץ, ועלה חשש שמא הוא החמיץ או בכל אופן אינו בגדר 'שמור'.

הגאון הצדיק רבי יהודה גרינוואלד, אב"ד סאטמר (תר"כ-תר"פ), היה מגדולי רבני וצדיקי הונגריה בדורו, תלמיד חביב לבעל 'כתב סופר' שחיבבו מאוד ושידך לו את בת אחיו לאישה. ישיבתו בהונגריה נודעה לשם והייתה מן הגדולות והמפורסמות במדינה. רבי יהודה חיבר את 'עוללות יהודה' על תהילים, 'שו"ת זכרון יהודה' ועוד.

[סאטמר] תרס"ט [1909]. דף בגודל 1423 ס"מ. הכול בכתב יד קודשו ובחתימתו. מצב טוב.

פריט : 125

מכתב הגה"צ רבי משה גרינצווייג, אב"ד ליפשא הי"ד, חוסט תרצ"ו [1936] מכתב

פריט : 126

מכתב מאת רבי אברהם חנוך פריעדמאן, דומ"ץ סאטמר הי"ד, נכד החת"ם סופר

מכתב חידושי תורה ואודות הדפסת תשובות דודו, הגאון בעל 'זכרון יהודה', מאת רבי אברהם חנוך פריעדמאן, דומ"ץ סאטמר.

רבי אברהם חנוך פריעדמאן, דומ"ץ סאטמר הי"ד (תרכ"ו-תש"ה), היה בנו של רבי צבי יהודה, חתן החתם סופר (בשנת תר"ז). גדל בבית דודו רבי יוזפא, בן החת"ם סופר, ולאחר מכן בבית דודו, רבי יהודה גרינוואלד, בעל 'זכרון יהודה', שמינהו לדיין בעיר. שמו כמורה הוראה מובהק יצא בכל רחבי המדינה. הוא הוציא לאור את רוב ספרי בעל 'זכרון יהודה' ('שם הגדולים מארץ הגר' א, רכ"ג, 'חכמי טראנסילווניה' עמ' 190).

סאטמר תרפ"ג [1923]. נייר מסמכים מקופל, 4 עמודים, כל עמוד בגודל 1421 ס"מ.

פריט : 127

מכתב קדום ונדיר מאוד בכתב יד קודשו של הרה"ק רבי יואל מסאטמר

פריט : 128

'קדוש מרחם'

תעודת הלידה של מרן הגה"ק רבינו יואל מסאטמר.

תעודת לידה מרביה"ק שהונפק באפריל 28 , 1942, י"א אייר תש"ב.

בשנת תש"ב נזקק רבינו לתעודת לידה מעיר הולדתו סיגעט, כנראה מחמת גזירות הגוים שנתחדש בכל יום, בפרט בשנת תש"ב שהיה תקופה קשה ליהודים במדינת הונגריה. בתעודה זו יצא רבינו להצלתו מגיא ההריגה ותעודה הזאת היתה עמו עד יום פטירתו.

(לא ידוע על תעודת לידה אחרת של רבנו )

בספר מושיען של ישראל מובא תעודה זו לקביעת תאריך לידת רבנו ראה צילום מצורף .

בתעודה נרשם יום תאריך לידת רבינו - 13 ביונואר 1887, הוא יום י"ז בטבת תרמ"ז.

הורתו ולידתו בקדושה של רבינו ה'דברי יואל' היה בבית אביו, הגה"ק בעל 'קדושת יום טוב'.

ביום ו' עש"ק למד ה'קדושת יום טוב' כמנהגו ב'חק לישראל' את הפסוק 'ויואל משה', ובאותו זמן נתבשר על לידת בנו רבינו יואל, מושיען של ישראל בדור עקבתא דמשיחא. ('מושיען של ישראל').

תעודה רשמית מקורית בגודל 2029 ס"מ.קרעים קלים וסימני חיזוקי נייר דבק.

פריט : 129

תשובה להלכה ולמעשה (13 דפים) בעניין היתר בניית מקווה טהרה בקהילות רפורמיות,

פריט : 130

הגהות בכתב יד הגאון הצדיק רבי אליעזר זוסמן סופר, אב"ד פאקש, בעל

פריט : 131

כרך חידושים גדול בכתב יד הגאון הצדיק רבי יוסף לייב סופר, אב"ד פאקש

ואחיו רבי שמואל בנימין סופר, אב"ד דרעקטשע - בני ה'ילקוט אליעזר'

חידושים בסוגיות הש"ס בכתב יד הגאון הקדוש רבי יוסף לייב סופר, בעל 'ילקוט סופר'. כולל גם חידושים שאמר בדרשות שבת הגדול ושבת שובה בעיר פאקש בשנים תרס"ח-תרע"ז [1917-1908].

חציו הראשון של הפנקס - 50 עמודים בכתב יד קודשו של בעל 'ילקוט סופר', וחציו השני 87 עמודים בכתב יד אחיו הצעיר וממלא מקומו, רבי שמואל בנימין.

הגאון הצדיק רבי יוסף לייב סופר, אב"ד דערעטשקע ופאקש (תרכ"א-תרע"ח), היה בן הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש, בעל 'ילקוט אליעזר', תלמיד אביו ובעל 'שבט סופר', אב"ד דערעטשקע ומשנת תרס"ג ממלא מקום אביו בפאקש. נודע בחיבוריו: 'ליקוטי סופר' ו'ילקוט סופר'.

הגאון רבי שמואל בנימין סופר אב"ד דערעטשקא (תרל"ג לערך -תש"ג) היה בנו הצעיר של בעל 'ילקוט אליעזר', ממלא מקום אחיו הגה"צ רבי יוסף לייב סופר ברבנות דערעטשקע. חיבר את 'דברי סופרים' על כללי הש"ס ושו"ת.

פנקס גדול: 2329 ס"מ. 137 עמודים כתובים ועוד רבים נותרו חלקים. מצב טוב. כריכה מקורית.

פריט : 132

הזמנה לחתונת נכדת הגאון הצדיק בעל 'ילקוט אליעזר', בת הגאון רבי שמואל בנימין סופר, אב"ד דערעטשקא. תרפ"ו [1926]

הזמנה לחתונת הכלה מרת לאה, בת הגאון רבי שמואל בנימין סופר, אב"ד דערעטשקא, בן הגה"צ בעל 'ילקוט אליעזר', עם החתן רבי משה יהודה כהנא ליעבערמאן בעיר מ' וואשארהעלי.

הגאון רבי שמואל בנימין סופר, אב"ד דערעטשקא (תרל"ג לערך - תש"ג) היה בנו הצעיר של הגה"ק רבי אליעזר זוסמאן סופר, אב"ד פאקש, ממלא מקום אחיו הגה"צ רבי יוסף לייב סופר. עקב מחלתו עזב את הרבנות בשנת תרע"ח ודר בזענטא [ולכן רשום 'זענטא' בראש ההזמנה]. מחיבוריו נדפסו 'דברי סופרים על כללי הש"ס ושו"ת.

זענטא תרפ"ו [1926]. דף בגודל 1523 ס"מ, עם מסגרת מעוטרת. כתמי זמן.

פריט : 133

תשובה בכתב יד הגאון רבי משה סופר אב"ד טיסא־פירעד. תרע"ד [1914] תשובה

פריט : 134

מכתב חידושי תורה בכתב יד רבי אברהם יעקב סופר אב"ד טעט הי"ד. תר"ס [1900]

מכתב חידושי תורה במסכת חולין מימי צעירותו של הגאון רבי אברהם יעקב סופר אב"ד טעט, נכדו הבכור של בעל 'ילקוט אליעזר' שגדל על ברכיו.

הגה"צ רבי אברהם יעקב סופר אב"ד טעט הי"ד (תרל"ח-תש"ד) היה בן רבי ישראל מרדכי אפרים פישל סופר, אב"ד שארוואר, בנו של בעל 'ילקוט אליעזר'. גדל על ברכי זקנו והיה לתלמידו המובהק וכן למד אצל הגאון בעל 'שבט סופר' בפרשבורג. נעקד על קידוש ה' באושוויץ. מתורתו נדפס בתוך ספר 'זכרון אפרים' לבנו, ובסוף ספר 'מוצל מאש' השלם. וכן כתב את תולדות אבותיו ומשפחתו בספר 'משפחת סופרים'.

בשולי המכתב הוא מבקש מהנמען שיזכירו לברכה לפני רבו הגאון החסיד [בעל 'זכרון יהודה' מסאטמר].

דף מקופל, כתוב על ארבעת עמודיו. 1423 ס"מ.