מכירה 10
י"ט אב, תשפ"א
מכירה 10
28 ליולי, 2021
מתוך 7 דפים

פריט : 208





מכתב תודה מגדולי חכמי ירושלים על תרומת יהודי סקרמנטו (Sacramento) שבקליפורניה לעניי ירושלים משנת 1852


מכתב תודה אל השר משה מונטיפיורי על תרומת קהילת יהודי סקרמנטו, שנשלחה באמצעותו לעניי עיר הקודש ירושלים.


מסמך היסטורי לתולדות הישוב היהודי בקליפורניה


הישוב היהודי בסקרמנטו בירת קליפורניה החל בשנת 1849 בעקבות 'הבהלה לזהב' הידועה.


בשנת 1851 הקימו המהגרים מגרמניה ופולין את בית הכנסת היהודי הראשון בסקרמנטו שהיה בעצם בית הכנסת הראשון בכל קליפורניה.


מסמך זה משנת 1852 הוא מראשית התישבות היהודים בקליפורניה.


על האיגרת חתומים בכתב ידם רבני ירושלים האשכנזים והספרדים ונציגי הכוללים:


1)הראשון לציון רבי יצחק קובו (תק"ל-תרי"ד), מגדולי חכמי ירושלים. משנת תר"ח שימש כראשון לציון. עם גדולי תלמידיו נמנים בעל 'שדי חמד' וה'יש"א ברכה'.


2)רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), רבה של ירושלים ומנהיג העדה האשכנזית קרוב ליובל שנים. משנת תר"א, שבה עלה ארצה, שימש במשך כשבעים שנה בתפקידים שונים בירושלים. ראש וראשון לכל פעולות הצדקה ומוסדות התורה בירושלים.


3)רבי ישעיה ברדקי (תק"ן-תרכ"ג), ראש העדה האשכנזית בירושלים, תלמיד הגר"ח מוואלוז'ין וחתן הגאון רבי ישראל משקלוב בעל 'פאת השולחן'. עלה לצפת בשנת תק"ע ולאחר רעידת האדמה בשנת תקצ"ז היגר לירושלים ועמד בראש היישוב האשכנזי.


4)ר' ניסן ב"ק, בן המדפיס הנודע ר' ישראל בק. ניהל את בית הדפוס לאחר אביו, נאמן האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין ובנו האדמו"ר מסאדיגורה, ומגדולי עסקני ירושלים.


ירושלים י"ג חשון תרי"ג [26 לאוקטובר 1852]. נייר כחלחל דק. 2127 ס"מ. עם חותם פחם מרשים של כולל האשכנזים בירושלים 

פריט : 209

מכתב גדולי ירושלים אשכנזים וספרדים אל הגברת יהודית מונטיפיורי. ירושלים תרי"ג [1853]


מכתב תודה וברכה על תרומה ששלחה "הגבירה המהוללה הטפסרית הצדקת המפורסמת" מרת יהודית מונטיפיורי, אשת השר משה מונטיפיורי, עבור "יסודי החברות בקור חולים והכנסת כלה".

על המכתב חתומים בעצם כתב ידם הראשון לציון רבי יצחק קובו, רבי שמואל סלנט (חתום פעמיים) ורבי ישעיה ברדקי.

1)הראשון לציון רבי יצחק קובו (תק"ל-תרי"ד) עלה לארץ ישראל משאלוניקי בסוף ימיו והתמנה לראשון לציון. מצב כוללי הספרדים היה דחוק מאוד בימיו והוא פעל רבות רבות למען היישוב הספרדי ואף קיבל על עצמו לצאת כשד"ר על אף גילו המופלג, אך בדרכו למצרים חלה ונפטר.

2)הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט) היה רבה של ירושלים ומנהיג העדה האשכנזית קרוב ליובל שנים. הוא עלה ארצה בשנת תר"א ומאז, במשך כשבעים שנה, שימש בתפקידים שונים בירושלים. ראש וראשון לכל פעולות הצדקה ומוסדות התורה בירושלים

3)רבי ישעיה ברדקי, חתן הגאון בעל 'פאת השולחן' (תק"ן-תרכ"ג), היה ראש העדה האשכנזית בירושלים, תלמיד הגר"ח מוואלוז'ין. עלה לצפת בשנת תק"ע ולאחר רעידת האדמה בשנת תקצ"ז היגר לירושלים ועמד בראש היישוב האשכנזי.

הנדבנית הצדקנית יהודית מונטיפיורי (תקמ"ד-תרכ"ג) עמדה לימין בעלה בכל פעולותיו הפילנתרופיות, נדדה עימו בכל מסעותיו לארץ ישראל ובפעילותה הוקם בית החולים היהודי הראשון בירושלים - 'ביקור חולים'.

ירושלים תרי"ג [1853]. נייר כחלחל דק. 2228 ס"מ. עם חותם פחם של חברת 'ביקור חולים' ו'הכנסת כלה' בירושלים. מצב טוב.

פריט : 212


מסמך קדום מראשית ייסוד כולל שומרי החומות - אונגארן, עם חתימות מקוריות של מייסדי הכולל - תלמידי חתם סופר


שאלו שלום ירושלים. ירושלים [תרכ"ב לערך]


מכתב לבני הגולה יושבי מדינות אונגראן, מעהרען, בהעמען, ילידי מלכות עסטרייך, מאת ראשי ומייסדי כולל שומרי החומות.


במכתבם מודיעים ראשי הכולל שהם הקימו כולל חדש ואינם מקבלים סיוע מכוללים אחרים, ומבקשים את עזרת אחיהם שבגולה להקים בית חולים לעניים שאין בידם לממן את הוצאות הרפואה והאשפוז.


על המכתב חתומים בכתב ידם ראשי מנהיגי ומייסדי הכולל, שלושה מהם מראשוני תלמידי החתם סופר שעלו לארץ ישראל:


רבי שמעון דייטש (נפטר: תרל"ח), מראשוני תלמידי החת"ס שעלו לארץ ישראל, אבי משפחת דייטש הירושלמית. רבים מדברי החתם סופר נדפסו על פי העתקות שהעתיק רבי שמעון מתורת רבו. הספדו על החתם סופר וה'כתב סופר' נדפס בירושלים תרל"ב בשם 'שדים סופדים'.


רבי אהרן בער בר"צ מאונגוואר (נפטר: תרכ"ד) הוא רבי אהרן בער מטרעביטש-אונגוואר, ממייסדי שכונת בתי מחסה וכולל שומרי החומות (ראה עליו: 'עלי זכרון' קובץ מא עמ' לח).


רבי אהרן משה בוימגארטן (תקע"ב-תרל"ז) היה תלמיד החתם סופר ומייסד ישיבת 'אהל משה' בירושלים על שם החת"ס. נודע ביראתו וכל חייו חי בקדושה ובטהרה.


רבי יונה לייב מנדלזון-לבל (תקע"ו-תרמ"ו) היה תלמיד החתם סופר. כל ימיו שקד על התורה והעבודה. יצא כמה פעמים לחו"ל כשד"ר הכולל.


רבי נתן יוסף גולדברג מליסקא (נפטר: תר"מ) היה מגדולי הדיינים בירושלים, בעל הספר 'זכרון ציון' (ירושלים תרל"ב).


רבי מאיר שעהנבוים (נפטר: תר"נ) היה צדיק ומקובל, ממייסדי בתי מחסה ומגדולי הפעילים ביישוב היהודי בירושלים.


דף בודד מודפס משני צידיו. צד אחד בלה"ק, צד שני ביידיש. בגודל 3520 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 231


בית הדין המיוחד לענייני עגונות בסאטמר לאחר השואה


היתר נישואין לבעל שאשתו נלקחה באושוויץ לצד 'שמאל'


כתב היתר נישואין מתחילת שנת תש"ו ליהודי מהעיר קראלי שמותר לו לשאת אישה, לאחר שהעידו בפני בית הדין שאשתו נלקחה לאושוויץ לצד שמאל – היינו לצד תאי הגזים והמשרפות.


בית הדין לענייני עגונות בסאטמר

אחת השאלות הראשונות והכאובות ביותר שעלו לאחר השואה הייתה שאלת העגונים והעגונות. בכל מקום שאליו התקבצו אודים מוצלים מאש - הקימו רבנים שנותרו לפליטה בית דין מיוחד לפתור את בעיית העגונים והעגונות שרצו לבנות את ביתם מחדש.


בית דין כזה הוקם גם בעיר סאטמר, ובו היו חברים הגה"צ רבי משה אריה פריינד, רבי שלמה זלמן פרידמן אב"ד ראחוב ורבי אברהם צבי ווייס דומ"ץ סאטמר.


הגאון הקדוש הצדיק רבי משה אריה פריינד גאב"ד ירושלים (תרס"ד-תשנ"ו) היה נכד הרה"ק רב אברהם יהושע פריינד, רב ואדמו"ר באונטרדם ונאסוד (חתן רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אונטרדם). הוא נודע בצדקותו הרבה והנהגותיו הקדושות. איבד בשואה את רעייתו ועשרת בניו. לאחר מכן שימש זמן קצר כרב העיר סאטמר, עלה לארץ ישראל והרביץ בה תורה ויראה. משנת תשמ"ט מרא דארעא דישראל, בה כיהן עד זקנה ושיבה בגיל צ"ג שנים.


הגה"צ רבי שלמה זלמן פריעדמאן אב"ד ראחוב (תרנ"ב-תש"מ) היה בן הגה"ח בעל 'ליקוטי מהרי"ח'. נודע כצדיק קדוש וטהור (לשון הרמ"א פריינד בהסכמתו לספרו 'זבחי שלמה'), "תלמיד אהוב כבן לכ"ק אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה [בעל 'עצי חיים'] בסיגעט וביחוד היה קשור באותות אהבה למרן דודי הגה"ק [בעל דברי יואל] זצללה"ה כל ימי חייהם". (מהסכמת האדמו"ר בעל 'ברך משה') משנת תש"ז שימש כאב"ד לוגאנו (שווייץ).


הגאון רבי אברהם צבי וייס, דומ"ץ בסאטמר (תרס"ב-תשל"ט), נסמך להוראה מסבו המהר"ש ענגל ועוד גדולי הונגריה, ניצל מהשואה ועלה ליפו, שם כיהן כרב ולאחר מכן היה רבה הראשון של נווה אחיעזר. נכדו הוא רבי יצחק ישעיה וייס, אב"ד נווה אחיעזר.


סאטמר תש"ו [1946]. דף בגודל: 1825 ס"מ. חתימת ידם המקורית של הרבנים וחותם בית הדין. תיקונים קלים בשוליים.

פריט : 232


דיון בגביית עדות מאשה שבעלה נלקח לאושוויץ בכתב יד האדמו"ר מסטרופקוב ורבי הלל ל"ש מקראסנא.


במברג – גרמניה תש"ח [1948]


גביית עדות בכתב יד האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מסטרופקוב מאשה ששמעה מגויים שבעלה ושאר בני המשפחה נלקחו בטרנספורט לאושוויץ.


בשולי גביית העדות כתב הגאון רבי הלל ל"ש מקראסנא שיש לערוך גביית עדות נוספת ומפורטת יותר.


בשו"ת תפארת נפתלי לרבי נפתלי הירץ העניג - הרב משארמאש, נמצאת תשובה לאדמו"ר מסטרופקוב בענין עגונה זאת ממש - הוא מתיר אותה


גביות העדות מניצולי פולין היו יותר מורכבות ומסובכות, שכן בעוד שבהונגריה נלקחו מיד לאושוויץ להריגה, רבים מיהודי פולין נלקחו בגירושים למקומות שונים, ולא היה בידי נשותיהם עדות ברורה – כפי שאירע בגביית עדות זו.


הגאון הצדיק רבי הלל ל"ש אב"ד קראסנא (תר"ס-תשל"ט) מסר נפשו לתקנת עגונות השואה, ואף חיבר על כך קונטרס גדול ומקיף בשם 'רני עקרה'. בתקופת שהותו במחנות העקורים לאחר השואה, התיר כארבע מאות עגונות. בשנת תשי"ב היגר לארצות הברית והיה מגדולי הרבנים שפעלו להרבות גבולי התורה והחסידות באמריקה.


כך מספר בנו על אופן הגבייות עדות של אביו רבי הלל ל"ש


"עצם הגביות עדות היו מעבודת הקשות שבמקדש, היה נוהג בכל פעם לדרוש דברי התעוררות להעדים והסביר להם מה דכתיב אלקים נצב בעדת אל ובכל בית דין השכינה שורה וע"כ בודאי השכינה שורה כאן (וצוה לכבות הסיגריות מפני הכבוד) ואיים עליהם שיעידו הדברים כמות שהוא, ומאידך גיסא חיזקם ועוררם על גודל הזכות שיהיה להם אם מגידים האמת ועי"ז יותרו העגונות מכבלי העיגון..."(הקדמה לקונטרס רני עקרה)


האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטרופקוב (תרס"ח-תשנ"ה) בן רבי ישכר דוב ליפשיץ מאונגוואר (שושלת ווישניצא) גדל בצל זקנו הרה"ק רבי אברהם שלום מסטרופקוב, עם פלישת הגרמנים נלקח לאושוויץ ושם שרד בנסים תוך שמירה קפדנית על המצוות. לאחר השואה שימש כרב בבמברג וסייע רבות לעודד את רוח הניצולים ולהתיר עגונות. בשנת תש"ט עלה לארץ ישראל.


במברג תש"ח [1948] דף בגודל 3020 ס"מ.

פריט : 239



מכתב חידושי תורה ארוך בכתב יד רבי אליהו מאיר בלוך, ראש ישיבת טלז. קליבלנד תש"ב, עיצומם של ימי החורבן


נכתב על גבי נייר מסמכים של ישיבת טלז בקליבלנד ממש מימיה הראשונים. (הישיבה נוסדה בז' בחשוון, ותאריך המכתב הוא ח"י בכסלו.)


בימים אלו החלו להגיע השמועות הרעות על אודות רציחתם של יהודי טלז ובתוכם בני משפחתו, ונחמתו העיקרית הייתה עיסוקו בדברי תורה, כפי שביטא בראשית מכתבו זה: "קשה מאוד להבליג על רגשות הצער, אך יש להתגבר על הכול ולהמשיך את עבודת הקודש, כי לכך נוצרנו".


הגאון רבי אליהו מאיר בלוך (תרנ"ה-תשט"ו) היה ראש ישיבת טלז, חבר מועצת גדולי התורה ומגדולי מנהיגי התורה והיהדות בארצות הברית לאחר השואה. הוא התמנה על ידי אביו הגרי"ל בלוך בשנת תרפ"ח לר"מ בישיבה. בראשית השואה הצליח להימלט מליטא לארצות הברית וכאוד מוצל - שריד לבית טלז - הקים את ישיבת טלז בקליבלנד.


קליבלנד תש"ב [1942]. 4 דפים בגודל 2228 ס"מ. בתוך החידושים הוא מביא מדברי אביו, הגאון רבי יוסף לייב בלוך. נשלח אל רבי נפתלי קרליבך, אביו של הזמר ר' שלמה קרליבך.

מתוך 7 דפים
×