פריט : 173
כתב יד "ביכל' מאמרי האדמו"ר האמצעי – כתב יד נאה ומרשים
מאמרי חסידות – דברי אלוקים חיים שנאמרו על ידי הרה"ק רבי דוב בער שניאורסון – האדמו"ר האמצעי בן האדמו"ר הזקן בעל התניא. כתב יד נאה ומרשים.
בראש כתב היד איגרת מהאדמו"ר הזקן בעל התניא אל בעל 'קדושת לוי' ואיגרת האדמו"ר האמצעי אל אחיינו־חתנו, בעל 'צמח צדק'. "זכרון מה שפלפל עמי הגאון מניקלשבורג הרמ"ב [רבי מרדכי בנעט]". בראש האיגרת כותרת: "מכתב מאדמו"ר מוהר"ר לאדמו"ר מוהר"ר מ"מ שליט"א בקארליסבאד". (כותרת זו נדירה, ראה 'אגרות קודש' מאת האדמו"ר האמצעי, ברוקלין תשע"ג. 'אגרת נח' בהע' 'והבן'). וכן קטע ממאמר עניין ההשתטחות על קברי צדיקים.
האדמו"ר האמצעי, המכונה 'דער מיטעלער רבי', רבי דוב בער שניאורסון (תקל"ג-תקפ"ח), ביסס והרחיב את תורות אביו האדמו"ר הזקן. הוא עלה על כיסא אביו בשנת תקע"ג ונהג את נשיאותו ברמה עד עלותו לגנזי מרומים בגיל נ"ד שנים, בשנת תקפ"ח.
219 דף 1017 ס"מ. מדף קל"א ואילך בשני טורים. נייר עבה, חיתוך דפים מוזהב. כתיבה מסודרת. כריכת חצי עור חדשה נאה.
כתב יד "ביכל' מאמרי האדמו"ר האמצעי – כתב יד נאה ומרשים
מאמרי חסידות – דברי אלוקים חיים שנאמרו על ידי הרה"ק רבי דוב בער שניאורסון – האדמו"ר האמצעי בן האדמו"ר הזקן בעל התניא. כתב יד נאה ומרשים.
בראש כתב היד איגרת מהאדמו"ר הזקן בעל התניא אל בעל 'קדושת לוי' ואיגרת האדמו"ר האמצעי אל אחיינו־חתנו, בעל 'צמח צדק'. "זכרון מה שפלפל עמי הגאון מניקלשבורג הרמ"ב [רבי מרדכי בנעט]". בראש האיגרת כותרת: "מכתב מאדמו"ר מוהר"ר לאדמו"ר מוהר"ר מ"מ שליט"א בקארליסבאד". (כותרת זו נדירה, ראה 'אגרות קודש' מאת האדמו"ר האמצעי, ברוקלין תשע"ג. 'אגרת נח' בהע' 'והבן'). וכן קטע ממאמר עניין ההשתטחות על קברי צדיקים.
האדמו"ר האמצעי, המכונה 'דער מיטעלער רבי', רבי דוב בער שניאורסון (תקל"ג-תקפ"ח), ביסס והרחיב את תורות אביו האדמו"ר הזקן. הוא עלה על כיסא אביו בשנת תקע"ג ונהג את נשיאותו ברמה עד עלותו לגנזי מרומים בגיל נ"ד שנים, בשנת תקפ"ח.
219 דף 1017 ס"מ. מדף קל"א ואילך בשני טורים. נייר עבה, חיתוך דפים מוזהב. כתיבה מסודרת. כריכת חצי עור חדשה נאה.
…………………………………… ………………
ה'ביכל' החב"די
בימים עברו מיעטה חב"ד בהדפסת ספרים, אף על פי שהרבתה בכתיבתם. במקום דפוס יצרה חב"ד שיטה של מעתיקים או כותבים ('שרייבער' בלשון חסידי חב"ד) לראשונה בליאזנא, ערש חסידות חב"ד, אחרי כן בליאדי ומאוחר יותר בליובאוויטש, שבה קבע את משכנו האדמו"ר האמצעי. שם ישבו מעתיקים שהעתיקו את תורותיו של הרבי שנאמרו קודם לכן בעל פה.
הסדר בזה היה כך: הרבי אומר תורה לפני החסידים, אחר שבת ויו"ט היה הרבי מוסר תורה זו כתובה בכתב ידו למעתיק הראשי, הלה העתיקה, החזיר את כתב היד לרבי והשאיר לעצמו את העתקתו שממנה עשה אחר כך העתקות אחדות בכתב ידו
את החסיד שחזר לביתו לכפר או לעיר ותורה חדשה בחיקו פגשו החסידים שהמתינו לשובו, והוא בשמחה אפשר לכל הרוצה להעתיק את התורה לעצמו
חסיד שנתקבץ אצלו במשך הזמן מספר הגון של תורות – מסרן לכריכה, וכך נוצר ה'ביכל' (ר' חיים ליברמן, 'אהל רח"ל' חלק ג' עמ' 20-26).
…………………………………… ………………
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
