מכירה 10
י"ט אב, תשפ"א
מכירה 10
28 ליולי, 2021
מתוך 7 דפים

פריט : 94


איגרת קודש מקורית אל רבינו האור החיים הקדוש, מהרב המשבי"ר. מכנאס [ת"צ, 1730]

המכתב ממוען אל החכמים השלמים דיינים ומצוינים רבי אהרן הצרפתי, רבי שלמה הכהן "והחכם השלם כרכא דכוליה ביה כה"ר חיים בן עטר נר"ו".

מכתב בעניין בוררות בדין תורה אשר נשלח מבית הדין במכנאס אל בית דינו של האור החיים הק' בעיר סאלי.

על המכתב חתום ראשון בעצם כתב ידו הגאון הקדוש רבי יהודה בירדוגו, הנודע בין חכמי המערב בתואר 'הרב המשבי"ר'.

רבי משה בירדוגו (תל"ה בערך-תצ"ב), הראשון לשושלת בירדוגו, היה רבה של מכנאס ומפארי חכמי מרוקו, ידיד ורע לרבינו האור החיים הק' אשר מפליג בשבחו בספרו הקדוש 'אור החיים' (דברים א, ט"ז) ומתארו: "חכם גדול חסיד וגדול בישראל חביב עלי כרוחי". ובספרו 'חפץ ה'' (שבת ז, ב) כתב: "רוח הקדש הופיעה ונתכוונו לו... אני ואחי הגדול גדול החכמים הרב רבי משה בירדוגו אשר נפשי קשורה בנפשו".

מחיבוריו נדפסו: 'ראש משביר' ושו"ת 'דברי משה'.

ואחריו חתום רבי משה בן אדאהן (נפטר תצ"ז). שימש יחד עם המשבי"ר ברבנות מכנאס. "ושמענו שהיה חסיד וזכה לרוח הקודש" ('מלכי רבנן' פח, ב).

המכתב עוסק בעניין בוררות שהייתה נוגעת לסוחר מהעיר סאלי – עירו של האור החיים הק'. במהלך הבוררות אחד מהבוררים פרש ושאר הבוררים פסקו את הדין בלעדיו. רבינו האור החיים הק' טען שאם אחד פורש, אין לבוררות תוקף. תשובת האור החיים עצמו בנידון נדפסה בספר 'אגרות ותשובות' רבינו חיים בן עטר (עמ' מג-נח) ומעשה בית דין בנ'דון נדפס בשו"ת 'משפט וצדקה ביעקב' לרבי יעקב אבן צור [הנזכר גם במכתב הנוכחי] ח"ב סי' י.

מכנאס [ת"צ, 1730]. דף מקופל, 3 עמודים כתובים. גודל: 1419 ס"מ. תאריך התשובה, על פי תשובת האור החיים הנזכרת לעיל. נקבי עש משוקמים ברסטורציה אומנותית.

פריט : 96


כתב יד 'בית אלהי יעקב' לרבי יעקב בן עטר – ממשפחת האור החיים הקדוש

ביאורים על נביאים וכתובים וחידושים על הש"ס בכתב יד רבי יעקב בן עטר, ממשפחת רבינו חיים בן עטר בעל אור החיים הקדוש.

רבי יעקב בן עטר (נפטר: תרפ"ד) עלה בצעירותו ממרוקו לארץ ישראל ויצא כמה פעמים כשד"ר קהל המקובלים בית אל למרוקו. הוא ייסד בירושלים ישיבה לבני עדת המערבים.

בהסכמת רבני ירושלים לספרו הם מדגישים את עובדת היותו בן למשפחה המיוחסת – משפחת האור החיים הקדוש. בכתב היד הנוכחי הוא מזכיר את רבינו האור החיים בלשונות"וראיתי למר שאירנו הקדוש כמוהר"ח בן עטר ז"ל" (ראה לדוגמה בדף א, א).

בשנה האחרונה לחייו החל להדפיס את חיבורו על התורה 'בית אלוהי יעקב', אך נפטר באמצע ההדפסה (ולא נדפס אלא רק חלק מספר בראשית).כתב יד זה לא נדפס מעולם.

הספר מחולק למחנות ודגלים (לדוגמה - מחנה ישראל ואז דגל מחנה אפרים, דגל מחנה דן וכו'), ובשוליים 'סביבות המחנה' על זיהוי המקומות הנזכרים בתנ"ך.

אוטגרף המחבר. כתב יד נאה ומסודר. 133 עמודים כתובים [כ-50 דפים נותרו חלקים]. 2133 ס"מ. כריכה פגומה מפנקס השליחות של המחבר.

פריט : 97

תשובה להלכה בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי אברהם אמיגו מירושלים, מגדולי רבני ירושלים הקדמונים [ירושלים תל"ח 1678 בערך].


תשובה להלכה בכתב יד הגאון רבי אברהם אמיגו מירושלים, בענייני בשר בחלב.

הגאון רבי אברהם אמיגו (ש"ע בערך-תמ"ג) היה מגדולי חכמי ירושלים, חסיד ומקובל ופוסק מקובל בדורו. בעל 'פרי חדש' מביא ממנו בספרו פסקים להלכה. מראשי חכמי ירושלים שגירשו בשנת תכ"ד את שבתאי צבי. גדולי הספרדים מרבים לכתוב בשבחו. מהר"ם בן חביב מכנהו "גדול דורנו" ('עזרת נשים' עמ' 61), ובעל המני"ח כותב עליו שהיה "שר וגדול בישראל סיני ועוקר הרים" (שו"ת 'שתי הלחם' סימן מ"ב) החיד"א ב'שם הגדולים' כותב עליו ('מערכת ספרים' פ, קל"ח): "והגאון הנזכר היה חשוב מאוד בעיני רבני קושטא וראיתי כתביהם שהיו שולחים להרב הנזכר בכבוד גדול". ליקוטים מחידושיו נדפסו בספר 'חידושי רבי אברהם אמיגו' (ירושלים תש"נ).

על גבי האיגרת בחוץ נרשם: "מירושלים ת"ו לחברון ת"ו. מלא חכמה וכליל יופי פטיש החזק עמוד הימני החכם השלם כמהר"ר אהרן אבן חיים נר"ו ופגי"ן והלי"ב" [=ופורץ גדר ישכנו נחש והמביאו למקומו יהיה ברוך].

הנמען רבי אהרן בן חיים (השני), מרבני חברון ואיזמיר, היה נכדו של רבי אהרן בן חיים בעל 'קרבן אהרן'. נפטר באיזמיר בשנת תמ"ח. החיד"א ב'שם הגדולים' ('מערכת גדולים' א, קכ"ה) כותב שראה תשובת מהר"א בן חיים לרבי אברהם אמיגו.

[ירושלים תל"ח 1678 בערך].

[3] עמודים. 1421 ס"מ. הכול בכתב יד קודשו ובחתימתו. כתמי מים. כפי הידוע לנו לא נדפס.

פריט : 100



הגהות בכתב יד קודשו של הסבא קדישא, רבי שלמה אליעזר אלפאנדרי

הגהות בכתב יד קודשו של הסבא קדישא, הגאון הקדוש רבי שלמה אליעזר אלפאנדרי, הנודע בתואר המיוחד ה'סבא קדישא', על שו"ת מהר"ץ חיות.

בגיליונות הספר כמה הגהות ממנו, אחת מהן פותחת במליצתו: "אש"א עיני" [אש"א = א'מר ש'למה א'ליעזר].

שתיים מהגהותיו הן השגות על התשובה בעניין הקרבת קורבנות בזמן הזה.

הגה"ק הסבא קדישא מהרש"א אלפאנדארי [תקפ"ו-תר"צ] נודע כאיש קדוש אלוקים ובעל מופת שדברו לא ישוב ריקם. הוא שימש כרב בקושטא, דמשק, צפת, ובסוף ימיו בירושלים, בה נפטר בגיל מופלג, למעלה ממאה שנים, בצלילות דעת מלאה. תקיף וקנאי בדעותיו היה ולא חת מפני כול. התנגד בתוקף לציונות ואגודת ישראל ולכל תיקון כלשהו בגדרי הדת. מחיבוריו: שו"ת הסבא קדישא, שו"ת מהרש"א ועוד.

כמו כן ישנן בספר גםהגהות של הגאון הגדול רבי ישראל משה חזן (תקס"ח-תרכ"ג), נכד ה'חקרי לב' אב"ד רומא, קורפו ואלכסנדריה, בעל שו"ת 'כרך של רומי', 'נחלה לישראל' ועוד.

שתיים מהגהותיו חתומות בכינויו הידוע: המשי"ח [=הצעיר משה ישראל חזן].

שו"ת מהר"ץ חיות – שלושה חלקים.זאלקווא תר"ט-תר"י [1849-1850]. מצב טוב 24.5 20 ס"מ

פריט : 104

מכתב כולו בכתב יד קודשו ובחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי ישראל מהוסיאטין, נכד הרה"ק מרוז'ין


מכתב בכתב יד קודשו ובחתימתו של האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין לבתו הרבנית חוה (חוהני), אשת האדמו"ר רבי מנחם נחום מהוסיאטין.

את מכתבו פותח האדמו"ר במילים: "ליבע טהיירע טאכטאר חוהני תחי' [=בתי היקרה והאהובה]" ומסיים במילים: "זייא גיזונד מנאי אביך וואס ווינשט כ"ט [היי בריאה ממני אביך שמאחל לך כל טוב].ישראל".

האדמו"ר הקדוש רבי ישראל מהוסיאטין (תרי"ח-תש"ט) היה איש פלא ומופת, נכדו היחיד של הרה"ק מרוז'ין שעלה לארץ ישראל. אמרו שאצלו היה ניתן לראות רוח הקודש בחוש כפי שהיה אצל האדמו"רים מהדור הקודם.

משנת תרנ"ד היה אדמו"ר בהוסיאטין על מקום אביו, רבי מרדכי פייבוש בנו של רבי ישראל מרוז'ין. במלחמת העולם הראשונה גלה לווינה ומשם עלה בשנת תרצ"ז לארץ ישראל ונחשב לזקן האדמו"רים.

בשולי המכתב מכתב נוסף מבתו מרת חיה שרה, אשת האדמו"ר בעל 'אהלי יעקב' מהוסיאטין, אל אחותה הנ"ל.

תל אביב [תרצ"ז] נייר מכתבים רשמי: 2229 ס"מ, מצב טוב.

פריט : 111


תשובה להלכה בחתימת יד קדשו של הרה"ק רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל 'דברי חיים' מימי זקנותו. צאנז תרל"ג [1873]


ה'דברי חיים' היה בעת כתיבת התשובה בן שמונים שנה!


את תשובותיו כתב ה'דברי חיים' מתוך קדושה וטהרה, ובמהלך כתיבת התשובות אף ירד לטבול במקווה, כפי שמספר החסיד ר' זנוויל בלאבשטיין, ממשמשי רבינו שכתב את תשובותיו. הוא מתאר שזו הייתה העבודה הקשה עליו ביותר, כאשר רבינו קרא לו לערוך את תשובותיו, ובאמצע הכתיבה היה ניגש אליו פעמים מספר ואומר "בוא ונשרף לכבוד קדושת שמו יתברך".רבינו היה יורד וטובל במקווה שלוש וארבע פעמים באמצע חיבור התשובה, כך שלעיתים לא הספיק להעלות על הכתב במשך הלילה רק חצי תשובה ('רבינו הקדוש מצאנז' חלק א עמ' צח).


בשולי התשובה חתם הרה"ק מצאנז בעצם כתב יד קודשו: "דברי דבש"ת [=דורש בשלום תורתו] הק' חיים הלברשטאם". בסיום התשובה מוטבע חותמו הקדוש. ובצד ימין בראש התשובה חותמת בלט אישי צרוב בנייר.


צאנז תרל"ג [1873] דף בגודל 2034 ס"מ. חיזוקי נייר בקיפולי הדף, חור קטן במרכז בדף. שמור בקופסת עור מהודרת מאוד. גודל הקופסה: 28*42 ס"מ.

פריט : 115


"ירחם השי"ת שאזכה לשמוע בשורות טובות ממשפחתי שיחי', אמן".


מכתב מרטיט בשלהי השואה בכתב יד קודשו של האדמו"ר הרה"ק רבי מנחם מנדל מסטרופקוב, בעל 'דברי מנחם' בעניין קורות בני משפחתו. שוויץ תש"ו [1946]


מכתב בכתב יד קודשו של האדמו"ר הקדוש רבי מנחם מנדל מסטרופקוב מתקופת שהותו בשוויץ מייד לאחר השואה, אל הנגיד רבי ישראל זופניק.


מכתב מלא תוכן ועניין הכולל כמה עניינים, בהם: פעולותיו לחיפוש ואיתור בני ביתו של הנמען ומה עלה בגורלם במלחמה, ותפילה לה' שגם הוא עצמו ישמע בשורות טובות מבני משפחתו. הוא מעדכן את רבי ישראל איך עברו עליו תפילות הימים הנוראים. במענה לשאלת רבי ישראל "אודות מלבושים" עונה האדמו"ר: "תהלה לה' יתברך כי כבר עשיתי לי פה מלבושים של משי של שבת ושל חול כמו שהייתי לובש בביתי".


האדמו"ר הק' רבי מנחם מנדל מסטרופקוב (תרל"ג- תשי"ד), בעל 'דברי מנחם', היה בנו בכורו של רבי שלום מסטרופקוב, בעל 'דברי שלום', בן הגה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא, בעל 'דברי יחזקאל', בן הרה"ק בעל 'דברי חיים' מצאנז – אשר שימש כסנדק שלו. בילדותו נפטרה אמו, והוא גדל בבית זקנו הקדוש משינאווא. כבר בצעירותו הפליא את המהר"ש ענגל את בקיאותו וחריפותו.


בימי השואה נמלט לבודפשט והסתתר יחד עם הרה"ק מוהר"א מבעלזא שאף מסר לו קוויטל. משם הוא נמלט לשוויץ ומשם נשלח מכתב זה.


בבואו לאמריקה בשנת תש"ז נחשב כאוד מוצל, זקן משיירי כנסת הגדולה, שריד לדור קודם, וכל האדמו"רים הוקירוהו וכיבדוהו. נודע כצדיק ופועל ישועות, ומכל רחבי ארה"ב נהרו אליו להיפקד בפקודת ישועה ורחמים. הוא שימש כסנדק של האדמו"ר מוהר"א מסאטמר שליט"א בהוראת ה'דברי יואל' וכן של האדמו"ר מצאנז שליט"א. האדמורי"ם מסטאמר וסקווירא זצ"ל שהו ליד מיטתו בעת עלותו לגנזי מרומים.


הנגיד הגדול ר' ישראל זופניק (תרס"ה-תשמ"ד) היה חסיד נאמן ודבוק בהרה"ק רבי אברהם שלום מסטרופקוב ולאחר מכן בבנו רבי מנחם מנדל מסטרופקוב, והוא אשר סייע בידו להגיע לארצות הברית לאחר השואה. כל צאצאיו שניסה לאתר, כולל הבחור צבי שנזכר במכתב, נספו בשואה, הי"ד.


גאטינבערג-שווייץ יום ד' בראשית [כ"ו תשרי] תש"ו [1946]. מכתב ארוך כתוב משני צידיו. גודל: 2129 ס"מ.

פריט : 116

מכתב היסטורי מהאדמו"ר מצאנז־קלויזינבורג. בעת ביקורו בישיבה שהקים במקסיקו


מכתב שלם בדבר הגעתו לארץ ישראל והוראותיו לטקס הנחת אבן הפינה לקרית צאנז בנתניה. מקסיקו תשט"ז [1956] בכתב יד קודשו ובחתימתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג.


המכתב נשלח בעת ביקורו של האדמו"ר במכסיקו סיטי בישיבה שהקים בה לאחר השואה (ראה מסגרת), ונשלח על גבי בלאנק נדיר של הישיבה. במכתב נרשם: "ישיבה ומתיבתא חיים צבי בנשיאות האדמו"ר מו"ה יקותיאל יהודה הלברשטאם שליט"א"... [mexico df = Distrito Federal שמו המקורי של מחוז מכסיקו סיטי] primera sabiduria [שם הישיבה 'ראשית חכמה' בספרדית].


במכתבו מודיע האדמו"ר לחברי ועד ייסוד הקריה שבדעתו להגיע לארץ ביום י"ז באדר ותכף למוחרת - ביום י"ח באדר להניח את אבן הפינה לקריה, אך לא יוכל להתעכב יותר משבוע בארץ, לכן הוא מבקש: "תראו שיהיה הכל מסודר בסדר נכון ולרגעים ספורים כל תנועה ותנועה".


ועוד הוא מבקש: "שהכל יהיה על פי התורה ודרכי אבות ובהשכל ובינה לכבוד היהדות החרדית".

בי"ז באדר תשט"ז דרכו רגלי האדמו"ר בארץ ישראל, וחגיגת אבן הפינה המרגשת התקיימה ביומא דהילולא קדישא של בעל 'נועם אלימלך', כ"א באדר.


מכסיקו שבט תשט"ז [1956]. 2127 ס"מ. על גבי בלאנק של ישיבה ומתיבתא 'חיים צבי', עם חותמת הדואר ותאריך על המעטפה המקורית. סימני קיפול. מצב טוב.

פריט : 122


מכתב מאת האדמו"ר מדעעש הרה"ק רבי משה פאנעט זצ"לבענין משלוח מעות ליושבי עיה"ק צפת, תרנ"ג [1893]


מכתב מאת הרה"ק רבי משה פאנט מדעעש, בנו וממלא מקומו של רבי מנחם מנדל פאנעט, בעל 'מעגלי צדק'.


האדמו"ר מהר"ם פאנעט שימש כנשיא כולל זיבנברגן ובעניין זה המכתב עוסק. במכתבו מודיע האדמו"ר ששלח על שמם לברון רוטשילד מווינא סך 480 זהובים ונתן הוראות על אופן חלוקת הכספים: שני שליש לכולל ויז'ניצא, שליש אחד לכולל קוסוב והשאר לכולל מארמאראש.


כמו כן הוא כותב שהגאון הצדיק רבי מרדכי יהודה לעוו מאונטרדאם כתב לו שיש הרבה טעויות בשטרי הקבלה שנשלחו אליו ומבקש לתקנם ולשלוח אליו.


המכתב כולו כתוב בכתב יד בנו ממלא מקומו, רבי יחזקאל פאנעט, בעל 'כנסת יחזקאל', וחתום בידי אביו.


הרה"ק רבי משה פאנט אב"ד דעש (תר"ג-תרס"ג) היה צדיק תמים ובעל מופת, בנו וממלא מקומו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מדעש. משנת תרמ"ה כיהן כרב ואדמו"ר בדעש, ואלפים קיבלו את מרותו. קיבל בחסידות מרבי חיים מצאנז, ורבי אברהם יהושע מנאסויד העיד עליו שהוא בעל רוח הקודש ('נחלת צבי' קובץ ה' עמ' קכ).


דעעש, 'שערי חכמה' לפ"ק - תרנ"ג [1893]. נייר מסמכים רשמי. 14.522.5 ס"מ. מצב טוב.

מתוך 7 דפים
×