מכירה 7
ח' תמוז, תש"פ
מכירה 7
30.6.20
מתוך 5 דפים

פריט : 122


פולמוס המחיצות בבתי הכנסת תשובתו המפורסמת של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר נגד המקילים באופן עשיית המחיצות בבית הכנסת,  

 קונטרס בן 21 עמודים בכתב יד קדשו!
תשובה ארוכה מאוד בכתב יד קדשו של האדמו"ר הרה"ק רבי יואל מסאטמר באיסור הגמור של עשיית שינוי כל שהוא בהעמדת מחיצות העזרת נשים בבית הכנסת. 

הרקע לתשובה: לאור המצב הרוחני הירוד ביהדות אמריקה, החלו גם לזלזל בענין המחיצות בעזרת נשים בבית הכנסת. בשנת תש"י פירסם הגאון רבי משה פיינשטיין תשובה ארוכה בענין זה. [בקובץ תלפיות שנה ד חוברת ג-ד וראה גם אגרות משה ח"א סי' לט], ולמעשה התיר לעשות עזרת נשים בגזוזטרא למעלה, אף באופן שהנשים נראות מלמטה, וגם מחיצות בבית הכנסת שיגיעו עד לכתפיים. כנגד תשובה זו כתב מהר"י את התשובה הנוכחית.

בתשובתו הארוכה והמפורטת דוחה האדמו"ר בתוקף את תשובת הגר"מ פיינשטיין מכל וכל, ומסיק להלכה שעל פי דינא דגמרא הוא איסור גמור, ואין שום היתר לעשות מחיצות באופן שניתן לראות את הנשים, ואם עשו כן אסור להיכנס לבתי כנסיות אלו.


21 עמ' (18 עמ' גוף התשובה + 3 עמ' נוספים ובהם השמטות) נכתב על גבי בלאנקים אישים של האדמו"ר, כל דף בגודל: 2128 ס"מ. הכל בעצם כתב יד קדשו של האדמו"ר עם תיקונים, מחיקות והוספות. נדפס בשו"ת דברי יואל ח"א סי' י'. התשובה נשלחה אל הגה"צ רבי חנניא יום טוב ליפא דייטש אב"ד העלמעטץ בעל ספר טהרת יום טוב.

פריט : 123

מכתב בכתב יד הרה"ק רבי מנחם מנדל הלברשטאם מפריסק חתן הרה"ק משינאווא


מכתב המלצה לסייע לתלמיד חכם בן העיר פריסטיק, בכתב יד וחתימת הרה"ק רבי מנחם מנדל הלברשטאם מפריסטיק, אבי האדמו"ר הקדוש רבי חנה מקולשיץ, ושורת המלצה בכתב יד וחתימת הגה"צ רבי ישראל אהרן כ"ץ ענגלאנדר ראב"ד פריסטיק. 

הרה"ק רבי מנחם מנדל הלברשטאם מפריסטיק (תר"ל – תרפ"ו) בנו של רבי אריה ליבוש אב"ד דוקלא בן רבי דוד מקשנוב בן הדברי חיים מצאנז. זקנו הדברי חיים קירבו וחיבבו והאציל עליו מרוחו בתורה וגמ"ח, בברכת זקנו נשא את בת הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא, והיה סמוך על שולחן חותנו. שימש כרב בדוקלא ומשנת תרנ"ה בפריסטיק. לגודל קדושתו, חסידותו ופרישותו לא הכיר בצורת עצמו (ראה דברי חנה השלם פרקי תולדות עמ' י'), נודע כגומל חסד בגופו וממונו, ופעמים רבות עמד לימין אביון בגופו וממונו, מכתב זה הוא עדות נוספת לכך. 

הגה"צ רבי ישראל אהרן כ"ץ ענגלאנדר ראב"ד פריסטיק – תלמיד הדברי חיים. מהר"ש ענגיל הפליג בערכו שהוא מורה הוראה מובהק, ובעל 'כוכב מיעקב' אמר עליו שהוא מגדולי הדיינים בגאליציה. נפטר בשנת תרצ"ב ונטמן ליד רבי מנחם מנדל מפריסטיק. (מאורי גאליציה ח"ו עמ' 108) 

ללא תאריך [לפני תרצ"ב] 2117 ס"מ סימני קיפול, חיזוקי נייר דבק בפינות.

פריט : 124

חתונת הלברשטאם-ראבין. ווישניצא תר"פ [1920]

הזמנה לחתונת רבי יחזקאל שרגא מדוקלא בן הרה"ק רבי מנחם מנדל מפריסטיק עם בת הרה"צ רבי יצחק ראבין מצפת.


הזמנה לחתונת הבחור החריף המופלג רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, בן הרה"ק רבי מנחם מנדל מפריסטיק, עם הכלה רחל מרים בת הרה"צ רבי יצחק ראבין אב"ד צפת, נכדת הרה"ק רבי נפתלי ראבין אב"ד ווישניצא, חתן הרה"ק משינאווא. 

גם החתן וגם הכלה היו נכדים של הרה"ק בעל דברי יחזקאל משינאווא.

החתן רבי יחזקאל שרגא שימש לימים כאב"ד דוקלא, נרצח בביתו באכזריות עם כל משפחתו בשנת תש"ב, וזכה לקבר ישראל. תשובה ממנו בשו"ת מקדשי ה' סי' לח [ראה: רבינו הקודש מצאנז ח"ב עמ' רמא] 

הרה"ק רבי מנחם מנדל הלברשטאם (תר"ל – תרפ"ו) - צדיקי הדור העידו עליו שהוא 'צדיק יסוד עולם' אך היה ענוותן ושפל ברך, וסירב להתנהג באדמורו"ת, בברכת זקנו נשא את בת דודו זקנו הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא. שימש כרב בדוקלא ובפריסטיק. בנו הוא האדמו"ר הק' רבי חנה מקולשיץ.
החתונה התקיימה בווישניצא בחדש תר"פ [1920] ההזמנה נדפסה בסאניק. 

גודל: 1423 ס"מ. נייר כפול, שביר מעט.

פריט : 125

מכתב מאת הרה"ק רבי חנה מקולשיץ ובנו רבי משה אהרן הי"ד. רישא תרפ"ח [1928]


מכתב עצה בעניין רפואי בכתב יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי חנה הלברשטאם מקולשיץ. נכתב בשולי מכתב בנו הרה"צ רבי משה אהרן הלברשטאם. 

 הרה"ק רבי חנה מקולשיץ (תרמ"ד-תש"ג) נודע בקדושתו וטהרתו כאחד האדמורי"ם המופלאים בשושלת הרבנים לבית רבותינו הקדושים מצאנז, וכבר דודו זקנו רבי ישעיה מטשכויב בן זקוניו של הדברי חיים אמר עליו שיש לו הרבה ממידותיו של הדברי חיים.
שמו יצא כפועל ישועות, וביתו היה תל שהכל פונים אליו לקבלת עצה ברכה וישועה. הפליא לעשות ברפואות לחולאים קשים ואנושים, והחולים שבו לאיתנם מכח ברכותיו. 

בנו הרה"צ רבי משה אהרן הי"ד, חתן הצדיק רבי דוד מייזלש אב"ד אוהעל - היה גדול בתורה ויראה, שימש כרב הצעיר בקולשיץ, הרביץ תורה בתלמידים, ונודע בתפילותיו בכוונה עצומה. ניהל את חצר אביו בחכמה ותבונה, נעק"ה עם כל בני משפחתו הי"ד. 

 רישא תרפ"ח [1928] נייר מכתבים רשמי של הרה"ק מקולשיץ. 1423 ס"מ, כתוב משני צדי הדף.

פריט : 127

הרה"ק רבי מנחם מנדל הלברשטאם מסטרופקוב'. לפי דעתי בעיתים הללו רח"ל לא נכון ליסע שמה' [לארץ ישראל] (1948) - מכתב בכתב יד קדשו של האדמו"ר הק' רבי מנחם מנדל הלברשטאם מסטרופקוב בעל דברי מנחם.


מכתב בכי"ק של האדמו"ר הק' רבי מנחם מנדל מסטרופקוב בעל דברי מנחם, אל בן אחותו האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם בעל דברי יחזקאל שרגא. 

האדמו"ר בעל דברי יחזקאל שרגא. שימש כרב בגרמניה לאחר השואה, והייתה בכוונתו לעלות לארץ ישראל, ועל כך כותב לו דודו הדברי מנחם במכתב זה: 'ומה שכתב שמה שרצונך לעלות לארץ ישראל, תמהתי מאוד, כי לפי דעתי בעיתים הללו רח"ל לא נכון ליסע שמה, ודברתי אודותיך עם הרב מקלויזינבורג שליט"א, ואמר לי אשר כתבת אליו שאין רצונך לבא לפה...' תכתוב לי אמיתת הדברים, וגם אל הרב מקלויזינבורג למען אוכל להתייעץ עמו. 

האדמו"ר הק' רבי מנחם מנדל מסטרופקוב (תרל"ג- תשי"ד) בעל 'דברי מנחם', בנו בכורו של רבי שלום מסטרופקוב בעל 'דברי שלום', בן הגה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא בעל 'דברי יחזקאל', בן הרה"ק בעל 'דברי חיים' מצאנז – אשר שימש כסנדק שלו. בילדותו נפטרה אמו, וגדל בבית זקנו הקדוש משינאווא. כבר בצעירותו הפליא המהר"ש ענגל את בקיאותו וחריפותו. 

בימי השואה נמלט לבודפשט, והסתתר יחד עם הרה"ק מוהר"א מבעלזא שאף מסר לו קוויטל, ומשם נמלט לשוויץ. 

בבואו לאמריקה בשנת תש"ז נחשב כאוד מוצל זקן משיירי כנסת הגדולה, שריד לדור קודם וכל האדמורי"ם הוקירוהו וכבדוהו. נודע כצדיק ופועל ישועות. ומכל רחבי ארה"ב נהרו אליו להיפקד בפקודת ישועה ורחמים. הוא שימש כסנדק של האדמו"ר מוהר"א מסאטמר שליט"א, בהוראת הדברי יואל. וכן של האדמו"ר מצאנז שליט"א. האדמורי"ם מסטאמר וסקווירא שהו ליד מיטתו בעת עלותו לגנזי מרומים. 

ברוקלין תש"ח בערך [1948] נייר מסמכים 2128 ס"מ, סימני קיפול וקמטים, קרע קטן בקיפולי הדף. בצד השני רשימות בכתב יד האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא מסטרופקוב בעל דברי יחזקאל שרגא.

פריט : 129

אגרת ברכות בחתימת יד קדשו של הרה"ק רבי בן ציון הלברשטאם מבובוב בעל קדושת ציון הי"ד .


מכתב נדיר מלא וגדוש בברכות, חתום בחתימת יד קדשו הנאה של האדמו"ר בעל קדושת ציון זצ"ל.

'...הנני מברכו ברפואה שלימה ובהתמדת בריאות השלימות, והשי"ת יזכהו לראות רב נחת מיו"ח שי', ותתחדש עליכם השנה לטובה ולברכה, ותפילותיו יעלו לרצון לפני אדון כל, כנפש ידידו"ש באה"ר [ידידו דורש שלומו באהבה רבה] הק' בן ציון הלברשטאם'.

הרה"ק רבי בן ציון הלברשטאם הי"ד (תרל"א-תש"א) - בן הרה"ק רבי שלמה, נכדו של רבי חיים מצאנז, מגדולי האדמורי"ם בגאליציה לפני השואה. בשנת תרנ"ט נשא בעצת הרבי משינאווא את בתו של הרה"ק רבי שלום אליעזר מרצפרט, בן הדברי חיים, וישב אצל חמיו כחצי שנה. משנת תרס"ה ישב על כסא אביו, הוא הקים מחדש את ישיבת אביו, והקים דור חדש של חסידים, להם דאג ברוחניות וגשמיות. תפילותיו היו ברגש רב, וניגוניו נודעו לשם דבר. בשנת תרצ"ב עבר לטשעבין. בימי החורבן נתפס ונהרג באכזריות הי"ד.

המכתב נשלח אל הרה"צ רבי יעקב ישראל שמערלער – מנכדי הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן, שכן אבי אביו רבי מרדכי ממיקולייב, היה חתן רבי אברהם חיים ממיקולייב, חתן הרה"ק מפרמישלאן [ולכן מכנהו הקדושת ציון בראשית מכתבו:שהיו"ח – שלשלת היוחסין].
טשעבין תרצ"ג [1933] 1423 ס"מ. מצב טוב

פריט : 132

תעודת כשרות על יי"ש שליבאוויץ לפסח, בחתימת האדמו"ר הרה"ק מפאפא, ורבי חיים הלברשטאם ראב"ד סאטמר, ורבי ישעיה קליינמאן. סאטמר תרצ"ז [1937] . 

על המכתב חתומים: 

הרה"ק רבי יוסף גרינוואלד (תרס"ג-תשמ"ד) - לימים האדמו"ר מפאפא. בן רבי יעקב יחזקיה גרינואלד, בנו של בעל ערוגות הבושם, תלמיד אביו ודודו זקנו בעל קרן לדוד, לאחר נישואיו שימש כדיין בסאטמר, ויד ימינו של בעל קרן לדוד בהנהגת הישיבה. לאחר השואה היגר לארצות הברית, והקים מחדש את בית מדרשו וישיבתו. הרה"ק רבי אהרן מבעלזא העיד עליו שלא טעם טעם חטא מעולם.  

רבי חיים הלברשטאם ראב"ד סאטמר (תרמ"ה-תש"ב) - בנו בכורו של הרה"ק רבי שלום אליעזר מרצפרט, זקנו הרה"ק מהורונסטייפל חיבבו מאוד, והחליף עמו מכתבי שו"ת, נודע כקנאי גדול, ולוחם מלחמות ה'. 

רבי ישעיה קליינמאן (תרל"ב-תרח"צ) - מגדולי מורי ההוראה בסאטמר, גדל בבית דודו – אחי אמו הרה"ק רבי ישעיל'ה קרעסטירר, והתלווה עמו בנסיעותיו לצדיקי הדור, לאחר מכן למד אצל בעל ערוגות הבושם, ונעשה לתלמידו המובהק. בהשתדלות רבו התמנה בשנת תרנ"ז לדיין בסאטמר, והיה מראשי המדברים בהנהגת העיר. 

בצדו הקדמי של הדף מכתבו של ר' יוסף שפיגעל - סוחר יי"ש מסאטמר אל רבני ניו יורק, ומצדו השני כתב עדות מהרבנים הנ"ל על נאמנותו וחזקת כשרותו של רבי יוסף הנ"ל. 

עם חותם בית הדין. דף בגודל:3128 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 134

ספר 'יראה ואהבה' – כתב יד הגאון החסיד רבי שמואל אהרן רובין אב"ד קארטשין – תלמידו הגדול של רבי חיים מצאנז.


חיבור עמוק ונפלא מלא בגאונות וחריפות על ספר יראים, בכתב יד הגאון החסיד רבי שמואל אהרן רובין אב"ד קארטשין – מעורכי תשובותיו של הדברי חיים, ומראשי שושלת בובוב.


ספר היראים נכתב במרכז הדף, ומשני צידיו שני הפירושים יראה ואהבה. כתב היד כולל חלק מהחיבור הגדול והמקיף הנ"ל שנדפס לראשונה רק בשנת תשמ"ה.

בדף שלפני כתב היד רשם המחבר שתי רשימות, ובהם דברים אישיים ששפך עליהם שיח לפני הקב"ה:
  •  'יום ב' דר"ח ניסן שנת תרל"ו בקשתי מאת השי"ת שיעזור לי בקרוב, וישגיח בעין חמלה עלי... כי סבבוני רבות מכל צד, אקוה אל ה' אשר גוחי מבטן... והוא יעזרני'.
  • וכן: 'ערב ראש השנה תרל"ו שפכתי שיח לפני ה' יתברך שיעזרני מהר, למען תוה"ק ויעזרני על דבר כבוד שמו'.כן: 'ערב ראש השנה תרל"ו שפכתי שיח לפני ה' יתברך שיעזרני מהר, למען תוה"ק ויעזרני על דבר כבוד שמו'.
הגאון החסיד רבי שמואל אהרן רובין (תקפ"ד בערך – תרל"ז) - בעל בית אהרן על גיטין, ועוד חיבורים רבים חשובים, גאון עולם בנגלה ובנסתר, תלמיד קרוב וחביב לבעל דברי חיים מצאנז, והיה מעורכי תשובותיו (כן כתב בספרו שם עולם ח"ב סי' ק"ע). רבי חיים מצאנז כתב עליו שהוא "מושלם בתורה ויראה" וגילה חיבתו כלפיו בהסכמתו לספר בית אהרן. רבי שמואל אהרן גם היה מחותנו של הדברי חיים, שכן בנו רבי נפתלי היה חתנו של הרה"ק רבי יחזקאל משינאווה.
חלק משושלת בובוב המורחבת נמנית על יוצאי חלציו.

קארטשין תרל"ה [1875]אוטגראף. [100] עמ' מסומנים בכתב היד עה-קכג [1] דף לא ממוספר. 3124 ס"מ, כתב יד נאה ומסודר עם הוספות שוליים. כריכה מקורית עם גב חדש. מצב טוב,

פריט : 135

חומש הגבורים – כתב יד הגאון החסיד רבי שמואל אהרן רובין אב"ד קארטשין, עם חלום בכתב יד בנו על חשיבות הספר.


חידושים נפלאים על פרשיות התורה, כתובים בעצם כתב יד הגאון החסיד רבי שמואל אהרן רובין אב"ד קארטשין תלמיד חבר של הרה"ק רבי חיים מצאנז ומעורכי תשובותידברי חיים.


בראש כתב היד מצורף דף בכתב יד בן המחבר, בו הוא רושם שאביו התגלה לו בחלום ואמר לו איזה שם יקרא לספר, ומה פירושו, וזה לשונו:
  •  'אור ליום ד' פרשת עקב ט"ו לחודש מנחם אב שנת תרל"ז, שני שבועות וג' ימים אחר פטירת כ"ק אדוני אבי מורי ורבי זצוק"ל, ראיתי אותו בחלומי, ושאלתי אותו לקריאת שמות לחיבוריו הטהורים, ואמר לי על כל אחד שמו. אך שכחתי אח"כ, רק זאת זכרתי שעל חבור על התורה קרא שם חומש הגבורים, ואמר לי כי הוא כמו וחמושים עלו בני ישראל, שהפירוש הוא כלי זיין כן הוא הפירוש חומש הגבורים, כלי זיין של גבורים'.
  • בראש הדף הראשון רשם המחבר 'חידושי אגדה על הפרשיות אשר יזמין השם יתברך בפי מוצש"ק פ' בא תרכ"ד'.
הגאון החסיד רבי שמואל אהרן רובין (תקפ"ד בערך – תרל"ז) בעל בית אהרן על גיטין, ועוד חיבורים רבים חשובים, גאון עולם בנגלה ובנסתר, תלמיד הגאונים בעל אריה דבי עילאי, ורבי זאב וואלף פרנקל אב"ד פעשווארסק בעל משיב כהלכה [ומביא דברים בשמו בכתב היד שלפנינו], חסיד קרוב וחביב לבעל דברי חיים מצאנז. והיה מעורכי תשובותיו (כן כתב בספרו שם עולם ח"ב סי' ק"ע). רבי חיים מצאנז כתב עליו שהוא "מושלם בתורה ויראה", וגילה חיבתו כלפיו בהסכמתו לספר בית אהרן. רבי שמואל אהרן גם היה מחותנו של הדברי חיים, שכן בנו רבי נפתלי היה חתנו של הרה"ק רבי יחזקאל משינאווה.
חלק משושלת בובוב המורחבת נמנית על יוצאי חלציו.

אוטוגרף. נח דף כתובים משני צדדים [116 עמ']. ועוד 8 דפים חלקים 1924 ס"מ, שיקומים קלים בשוליים ובפינות, מעט כתמים בשני דפים ראשונים, כרוך בכריכת חצי עור חדשה. כתב היד נדפס בשנת תשנ"ו.

פריט : 140

מכתב נדיר מהאדמו"ר רבי נחום מרדכי מטשורטקוב.
'והגם שאין דרכינו ליתן מכתב בכתב יד, בכל זאת למען להחזיק מוסדות המקום הק דוש הזה - הקלויז - אשר ראשו מגיע השמימה, יצאתי מגדרי לבא בכתובים'.


מכתב נדיר ומיוחד כתוב כולו בעצם כתב יד וחתימת האדמו"ר הרה"ק רבי נחום מרדכי מטשורטקוב 

מבתי הכנסת המפוארים והנהדרים ביותר באותה תקופה היה ה'קלויז' בטשורטקוב, והפאר וההדר ניבטו מכל פינה, בנייתו הושלמה בשנת תרנ"ג על ידי הרה"ק רבי דוד משה בנו של הס"ק רבי ישראל מרוז'ין,
על תכנונו וסידורו עמד בנו ממלא מקומו הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב. במלחמת העולם הראשונה נמלט האדמו"ר מטשורטקוב לוינה, ההויף והחצר נפגעו, אך בנין הקלויז נותר על תלו וכמעט לא נפגע.


במכתב הנדיר שלפנינו קורא האדמו"ר רבי נחום מרדכי – האדמו"ר השלישי בשושלת טשורטקוב:

  • 'לקרב למלאכת הקדש, לעשות תיקונים בבנין הבית הקדוש – הקלויז, שבו ערכו שווע אבותי הקדושים זצ"ל ...'

האדמו"ר מוסיף וכותב

  • 'והגם שאין דרכינו ליתן מכתב בכתב יד, בכל זאת למען להחזיק מוסדות המקום הקדוש הזה אשר ראשו מגיע השמימה, יצאתי מגדרי לבא בכתובים'.
אביו האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב ביקש בצוואתו שיראו לחזק את בדקי הקלויז למען יעמוד שנים רבות.

טשורטקוב תרח"צ [1938] דף גדול: 23.531.5 ס"מ., כולו כאמור בכתב יד קדשו הנאה של האדמו"ר וחתימת ידו. . קרע קטן משוקם ברטסורציה אמנותית בפינה השמאלית למעלה.

פריט : 142

מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי ישראל מהוסיאטין נכד הרה"ק מרוז'ין.

מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין לבתו הרבנית חוה (חוהני) אשת האדמו"ר רבי מנחם נחום מהוסיאטין. 

את מכתבו פותח האדמו"ר במלים 'ליבע טהיירע טאכטאר חוהני תחי' [=בתי היקרה והאהובה], ומסיים במלים 'זייא גיזונד מנאי אביך וואס ווינשט כ"ט [היי בריאה ממני אביך שמאחל לך כל טוב]. ישראל'.   

האדמו"ר הקדוש רבי ישראל מהוסיאטין (תרי"ח-תש"ט) - איש פלא ומופת. נכדו היחיד של הרה"ק מרוז'ין שעלה לארץ ישראל, אמרו שאצלו היה ניתן לראות רוח הקודש בחוש, כפי שהיה אצל האדמורי"ם מהדור הקודם. 
משנת תרנ"ד אדמו"ר בהוסיאטין על מקום אביו רבי מרדכי פייבוש בנו של רבי ישראל מרוז'ין, במלחמת העולם הראשונה גלה לווינה, ומשם עלה בשנת תרצ"ז לארץ ישראל ונחשב לזקן האדמורי"ם. 

בשולי המכתב מכתב נוסף מבתו מרת חיה שרה אשת האדמו"ר בעל אהלי יעקב מהוסיאטין אל אחותה הנ"ל. 

תל אביב [תרצ"ז] נייר מכתבים רשמי: 2229 ס"מ, . סימן קיפול במרכז הדף. מצב טוב.

פריט : 143

מכתבו של ראש שושלת בהוש האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש, אל דודו רבי דוד משה מטשורטקוב.  לרגל הנחת תפילין לבנו רבי אברהם יהושע העשיל. תרל"ד [1874]

'ולבבו יתעורר לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה לפי כבוד תפארת אבותיו הקדושים'

במכתבו מבשר הרה"ק מבוהוש לדודו האדמו"ר מטשורטקוב כי בנו רבי אברהם יהושע העשיל יגיע בער"ח שבט לשנת י"ג 'ויתחיל להניח תפילין בשעה טובה ומוצלחת, ולבבו יתעורר לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה לפי כבוד תפארת אבותיו הקדושים'.   

בנו חתן הבר מצוה רבי אברהם יהושע העשיל כהן לימים כאדמו"ר מאדז'וד חתן הרה"ק רבי מנחם נחום משטפנשט. 

הרה"ק רבי יצחק מבוהוש [תקצ"ה-תרנ"ו]  - האדמו"ר הראשון מבוהוש, נכדו הראשון של הסבא קדישא מרוז'ין, בן בנו בכורו הרה"ק הרבי שלום יוסף מרוז'ין. ונתגדל על ברכי סבו, משנפטר עליו אביו בשנת תרי"א, החל לכהן כאדמו"ר בגיל י"ז בלבד [והיה נכדו הראשון של ר"י מרוז'ין שכהן כאדמו"ר]. והשפעתו על יהודי רומניה הייתה עצומה. 

כתב יד סופר בחתימת יד קדשו של האדמו"ר. באהש תרל"ד [1874] גודל: 2329 ס"מ. קרע קטן משוקם בשוליים.

פריט : 152

אוד מוצל מספריית האדמו"ר בעל 'אמרי אמת' זצ"ל

 כתב יד. אדרא זוטא מהזהר הקדוש. איספלטרו - יגוסלביה תרט"ז [1856]

הרה"ק בעל אמרי אמת מגור היה בבחינת 'מרבה ספרים מרבה חכמה' בית עקד גדול וחשוב היה לו והיה נחשב בזמנו כאחת הספריות הפרטיות הגדולות והנדירות בעולם. תלאות רבות עברו על ספרייתו, לראשונה בשנת תרס"א בה פרצה שריפה גדולה בעיירה גור שכילתה את ספרייתו, אולם עד מהרה החל לבנותה ולשכללה מחדש. ובפעם השניה בשנות השואה, אוצר הספרים הנדיר אבד ונעלם, שרידים בודדים ניצלו והגיעו עם שארית הפליטה לארץ ישראל, כתב יד נדיר זה הוא אחד מהאודים המוצלים מספריית הרבי זצ"ל. ראה: אהל" רא"ם, רשימת כתבי היד באוצר הספרים של האדמו"ר מגור, מס' 2.

תיאור כתב היד: אדרא זוטא מהזהר הקדוש פרשת האזינו המתאר את פטירת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי – כתב יד מהעיר אישפלטרו שביגוסלביה משנת תקס"ו [1806] 

בראש כתב היד שער עם מסגרת מצויירת בו נרשם: זה ספר האדרא זוטא קדישא נעתק פה איספלטרו יע"א ממני הצעיר וקטין רפאל בכ"ר יוסף פינסו ס"ט לתשוקת הבחור הגביר והנחמד דניאל בכ"ר משה חי ישורון. שנ'ת אין כאל י'ש'ר'ו'ן'. משפחות פינסו וישורון היו משפחות ידועות באיספלטרו. 

בקהילות רבות נוהגים לומר את האדרא זוטא ברוב עם בליל ל"ג בעומר לכבוד הילולת התנא קדישא רבי שמעון בר יוחאי.
60 דף. 1812 ס"מ. כתיבה מרובעת, אותיות גדולות מנוקדות, נייר עבה, קרע בחלק העליון של השער עם תיקון ישן. כריכת עור ישנה מנותקת, עם גב מחוזק בדבק בד שחור.

פריט : 156

קול קורא מודפס להצביע בבחירות בעד יראי ה' בחתימת יד קדשו של הגאון הקדוש בעל 'שם משמואל'

לאשר ימי הבחירות לראשי העדה קרבים ובאים הנני בבקשתי שתשתדלו בכל עוז לבחור רק באנשים תמימי דעים לה' ולתורתו ושומרי מצוותיו... ועלינו להיות זהירים שלא תפול בידי אנשים בלתי שומרי תורה כי הנסיון הראה שכל מגמתם לדכא את כל עניני הדת ח"ו איש לא יתן ידו אליהם. 

כרוז מודפס ועליו חתימת יד קדשו של הגה"ק האדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב בעל שם משמואל. חותם: שמואל בהגה"ק מוהר"א זצללה"ה מסאכטשאב המתוגרר כעת בזגיערז וחותמתו האישית. 

האדמו"ר בעל 'שם משמואל' (תרט"ז-תרפ"ו) עילוי מופלא מצעירותו, את רוב תורתו קנה מאביו בעל 'אבני נזר', משנסתלק אביו בחרו בו חסידי סוכטשוב פה אחד להיות מנהיג העדה ולא זז זיז כל שהוא ממנהגי והליכות אביו. תורתו העצומה בכל חלקי פרד"ס התורה בספר היקר 'שם משמואל' על התורה ומועדים. זקני החסידות אמרו: אבני נזר ואגלי טל הם יסודות התורה של סוכטשוב ושם משמואל הוא יסוד החסידות של סוכטשוב. 

דף בגודל: 1523 ס"מ, נקבי תיוק בתחתית הדף וסימני קיפול במרכז.

פריט : 157

הזמנה ומכתב בכתב ידו וחתימתו של מאת האדמו"ר רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב בעל 'חסדי דוד'.

הזמנה לחתונת בן האדמו"ר בעל חסדי דוד מסוכטשוב שהתקיימה בעיר זאמוטש בשנת תר"צ ועל גבה מכתב פרטי בכתב יד קדשו של האדמו"ר וחתימתו אל אחיו האדמו"ר רבי חנוך העניך. 

רבי חנוך העניך עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ה ולאחר השואה שימש כאדמו"ר מסוכטשוב. במכתבו מביע האדמו"ר את צערו שלא יקח חבל בשמחתו ומבקש שיזכיר את החתן והכלה ביום החופה בכותל המערבי. 

הרה"ק הרה"ק רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב (תרל"ז-תש"ג) מגדולי אדמור"י פולין ומנהיגיה בדור החורבן. בן הרה"ק בעל 'שם משמואל' תלמיד מובהק של זקנו ה'אבני נזר' אשר התבטא עליו 'נכדי יש לו שכל מקיף מן הקצה אל הקצה'. שימש כרב בווישגראד, טומאשוב ומשנת תרפ"ו ממלא מקום אביו, הקים בלודז' ישיבה על שם זקנו בעל אבני נזר בנוסח הלימוד המיוחד של סוכטשוב. בשנות השואה עודד את רוחם של חסידיו והיה מראשי המעוררים לברוח ולא להיענות לפניות הנאצים, נפטר בגטו ווארשא בלי שגופו נטמא בידי הנאצים. 

פאביאניץ תר"צ [1930] 

2214 ס"מ אותיות בצבע זהב. סימני קיפול, חיזוקי נייר בסימני קיפול בגב ההזמנה.

פריט : 160

מכתב הגאון רבי מנחם זמבא הי"ד בענין הבחירות לקהילות בפולין. ווארשא תרפ"ח [1928]

מכתב בענין היערכות היהדות החרדית לקראת הבחירות בקהילות בפולין, והזמנה לאסיפת ראשי אגודת ישראל בענין.
נשלח אל הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל אב"ד פאביאניץ (בנו של השפת אמת), שהיה חבר ועד הפועל של אגודת ישראל. 

על המכתב חתומים הגאון האדיר רבי מנחם זמבא מפראגא, והרה"ח רבי יצחק מאיר בידרמן חתן השפת אמת, וגיסו של הרב מפאביאניץ.

אחרון גאוני פולין, שר התורה, הגאון החסיד רבי מנחם זמבא הי"ד (תרמ"ג-תש"ג) - איש האשכולות, שגאונות חריפות, בקיאות, עמקות גדולה, וחסידות התאחדו על שלחנו. היה יחיד ומיוחד מבין גאוני חסידי פולין, חבר מועצת גדולי התורה, שם הפליא בחכמתו ותבונתו. עם פלישת הנאצים לפולין בשנת ת"ש סבל מידם הארורה, וברח ממסתור אחד למשנהו, וכרועה נאמן דאג רבות לשרידי הגיטו בווארשא, עד שמצא את מותו בימי המרד הנודע, ונהרג על קדוש ה' בחג הפסח תש"ג. מכתביו נדפסו: תוצאות חיים, זרע אברהם, חידושי הגרמ"ז ועוד. 

 ווארשא תרפ"ח [1928] 

בלאנק של לשכת מרכז אגודת ישראל בפולין. 2128 ס"מ. מכונת כתיבה, חתימות מקוריות. נקבי תיוק בשוליים, מעט סימני קרע.

פריט : 161

חידושים על מסכת שבת בכתב יד קדשו של בעל  'מלא הרועים'

חידושים בעצם כתב יד קדשו של הגאון הקדוש רבי יעקב צבי יאליש מדינוב בעל מלא הרועים וקהלת יעקב, על מסכת שבת דפים נג-סא, עם הוספות רבות בשוליים. 

הגאון הקדוש וטהור, קדוש ה' (כלשון השואל ומשיב) רבי יעקב צבי יאליש מדינוב בעל מלא הרועים (תקל"ח-תקפ"ה)  מגדולי צדיקי החסידות, ומגדולי מרבני גאליציה. תלמיד אבות החסידות החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, ורבי מנחם מנדל מרימנוב, ידיד ורע לבעל בני יששכר, והישועות יעקב. 

 בעל בני יששכר כותב בהסכמתו למלא הרועים 'זכרתי ימים מקדם בהיותינו עסוקים בחברת חברים מקשיבים, לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, והיה הצדיק הנ"ל לכל דרכיו משכיל, וה' עמו שהלכה כמותו'. 

 והגה"ק רבי חיים מצאנז כתב בהסכמתו לספרו חינוך בית יהודה: 'וליתן הסכמה על ספר הקדוש הזה הוא למותר, כי מי לא ידע גדולתו וקדושתו של כבוד המחבר הקדוש זלה"ה, אשר הוא מפורסם על פני תבל בצדקתו וחריפותו, וקדושתו מלאה הארץ'. נפטר בגיל ארבעים ושבע בלבד, אך יבולו הספרותי בנגלה ובנסתר הוא עצום. לעדות עצמו חיבר ספרים כמנין שמן זית ז"ך, ומהם נדפסו הספרים: קהלות יעקב, מלא הרועים, בית ועד לחכמים, פרשת דרכים זוטא, הגהות וחידושים בש"ס ווילנא, ועוד. 

 [1] דף כתוב משני צדי הדף. 2419 ס"מ. נייר ירקרק. השוליים למטה מעוגלות עם מעט מאוד חסרון וכתמי מים. הכל בכתב יד דק, קריא וברור. שמור בתוך קופסת עור מהודרת. 
מתוך 5 דפים
×