פריט : 166
מכתב הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין אודות סדר מסעותיו באמריקה. קליוולאנד תרפ"ז [1927]
במכתבו מפרט רבי מאיר שפירא את סדר נסיעותיו לשבועות הקרובים: סינסנטי (פקודי), קענעדי (ויקרא - צו), סט, לואיס (שמיני- תזריע), דטרויט (מצורע וחג הפסח), ואח"כ ניו יורק ושיקאגו.
לצורך השלמת בנין הישיבה, החליט המהר"ם שפירא לצאת בשלהי שנת תרפ"ו לארצות הברית לצורך גיוס כספים – 'קברניט ספינת התורה הטובעת פרש למדינת הים' הודיע העיתון הוורשאי 'מאמענט'. שנה שלמה עשה רבי מאיר שפירא בארצות הברית, ונדד מעיר לעיר, וממדינה למדינה, ועורר את יהודי אמריקה לעזור ולהשתתף 'בהשלמת המוסד הקדוש והנעלה' (כלשונו במכתב וזה) 'ישיבת חכמי לובלין'.
תאריך המכתב: קליוולאנד, עש"ק ויקהל גיטין מ"ג
רבי מאיר שפירא הקפיד במכתביו לציין בתאריך את הדף היומי של יום כתיבת המכתב, שכן אצלו התאריך היה הדף של אותו היום.
אגב, מועצת גדולי התורה בהחלטתה על לימוד הדף היומי, גם כתבה שבכל מכתבי אגודת ישראל הרשמיים, יצויין הדף היומי.
הגאון הנודע רבי מאיר שפירא מלובלין (תרמ"ז-תרצ"ד) - איש האשכולות היה, גאון מובהק בתורה, רב בקהילות מפוארות בישראל, חסיד דבוק ברבותיו, מחנך, מלחין, ונואם בחסד עליון, נשיא אגודת ישראל בפולין, וחבר בסיים הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד, וכל הליכותיו - גינוני מלכות. נפטר צעיר לימים בהיותו בן 46 בלבד, בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא, אך הוא עצמו התבטא פעם ואמר שיש לו שני ילדים - הראשון - הוא הדף היומי, והשני - ישיבת חכמי לובלין.
קליוולאנד [תרפ"ז]. נייר מסמכים רשמי. 2821 ס"מ. בשולי הדף התאריך והמקום: מעט קמטים, קרע קטן בשוליים.
מכתב הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין אודות סדר מסעותיו באמריקה. קליוולאנד תרפ"ז [1927]
במכתבו מפרט רבי מאיר שפירא את סדר נסיעותיו לשבועות הקרובים: סינסנטי (פקודי), קענעדי (ויקרא – צו), סט, לואיס (שמיני- תזריע), דטרויט (מצורע וחג הפסח), ואח"כ ניו יורק ושיקאגו.
לצורך השלמת בנין הישיבה, החליט המהר"ם שפירא לצאת בשלהי שנת תרפ"ו לארצות הברית לצורך גיוס כספים – 'קברניט ספינת התורה הטובעת פרש למדינת הים' הודיע העיתון הוורשאי 'מאמענט'. שנה שלמה עשה רבי מאיר שפירא בארצות הברית, ונדד מעיר לעיר, וממדינה למדינה, ועורר את יהודי אמריקה לעזור ולהשתתף 'בהשלמת המוסד הקדוש והנעלה' (כלשונו במכתב וזה) 'ישיבת חכמי לובלין'.
תאריך המכתב: קליוולאנד, עש"ק ויקהל גיטין מ"ג
רבי מאיר שפירא הקפיד במכתביו לציין בתאריך את הדף היומי של יום כתיבת המכתב, שכן אצלו התאריך היה הדף של אותו היום.
אגב, מועצת גדולי התורה בהחלטתה על לימוד הדף היומי, גם כתבה שבכל מכתבי אגודת ישראל הרשמיים, יצויין הדף היומי.
הגאון הנודע רבי מאיר שפירא מלובלין (תרמ"ז-תרצ"ד) – איש האשכולות היה, גאון מובהק בתורה, רב בקהילות מפוארות בישראל, חסיד דבוק ברבותיו, מחנך, מלחין, ונואם בחסד עליון, נשיא אגודת ישראל בפולין, וחבר בסיים הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד, וכל הליכותיו – גינוני מלכות. נפטר צעיר לימים בהיותו בן 46 בלבד, בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא, אך הוא עצמו התבטא פעם ואמר שיש לו שני ילדים – הראשון – הוא הדף היומי, והשני – ישיבת חכמי לובלין.
קליוולאנד [תרפ"ז]. נייר מסמכים רשמי. 2821 ס"מ. בשולי הדף התאריך והמקום: מעט קמטים, קרע קטן בשוליים.
הכל בכתב ידו וחתימתו של המהר"ם שפירא.
