מכירה 7
ח' תמוז, תש"פ
מכירה 7
30.6.20
מתוך 5 דפים

פריט : 20

'אנא אחיי, נא חוסו עלינו ועליכם' - מכתב בכתב יד האדמו"ר מהר"ש מסלונים.

מכתב בקשה וחיזוק, ועוד ענינים שונים בעניני נסיעתו, והדפסת ספרים.
בכתב יד האדמו"ר רבי שמואל מסלונים בעל דברי שמואל.
בין דבריו מבקש האדמו"ר: 'אנא אחיי, נא חוסו עלינו ועליכם והתעוררו נא לחזק ידים רפות, ולבנות הנהרסות, לאמץ היסוד... כל המרבה להרבות רעים אהובים וליחד הלבבות ברזא דאחד הרי זה משבח'.

האדמו"ר רבי שמואל וינברג מסלונים בעל דברי שמואל (תר"י-תרע"ו):  האדמו"ר השני בשושלת סלונים, מגדולי צדיקי החסידות בדורו, קיבל מסבו האדמו"ר רבי אברהם מסלונים בעל 'יסוד העבודה', ומעוד גדולי החסידות (רבי חיים מצאנז, רד"מ מטשורטקווב) לאחר פטירת זקנו בשנת תרמ"ד קיבלו החסידים את מרותו, והוא בן שלושים וארבע בלבד.
כל ימיו היה דבוק ושרוי בעולמות עליונים, ואף על פי כן לא ניתק קשר עם חסידיו הקרובים והרחוקים, ושמר עמם על קשרי מכתבים, בהם חיזקם ועודדם לעבודת ה'.

הכל בכתב יד קדשו וחתימתו. גודל: 1017 ס"מ

פריט : 23

חב"ד. ביאורים ומאמרים של האדמו"ר הרש"ב עם אמרות קדש ששמע ממנו בכת"י הגה"ח רבי שלמה זלמן הבלין


הגה"ח רבי שלמה זלמן הבלין (תרל"ז-תרצ"ו): מייסד וראש ישיבת 'תורת אמת' בחברון וירושלים, מגדולי חסידי ומקורבי האדמורי"ם הרש"ב והריי"צ. בגיל צעיר מאוד כבר היה מ'החוזרים' על מאמרי הרש"ב, והיה נחשב מגדולי בני העליה בחבורת החסידים. נשלח לחברון על ידי הרש"ב להקים את הישיבה בחברון, ולאחמ"כ על ידי הריי"צ לירושלים. במשך שנות כהונתו העמיד מאות תלמידים יראים ושלמים בדרך החסידות. עיין אודותיו בהרחבה בספר המשפיע (ירושלים תשמ"ב).


כולל גם ביאורים על ספר התניא מהרה"חרבי שמואל גרונם אסתרמן, המשפיע הנודע של ישיבת תומכי תמימים מיום היווסדה בשנת תרנ"ז. כידוע יש מפירוש זה כמה מהדורות.
וכן מאמרים, דברי התעוררות, ואגרות קודשמשושלת אדמור"י חב"ד.

להלן פירוט תוכן כתב היד:
1] רשימת דברים אשר אמר אדמו"ר שליט"א בשנת [ת]רס"ד (עמ' 1-8)המאמר לא נשלם.
2] כ"ד אשר דבר כ"ק אדמו"ר שליט"א בליל י"ט כסלו [ת]רס"ד שרשמנו כפי זכרוננו... (עמ'9-21). 
3] הדבורים אשר דבר אדמו"ר שליט"א י"ט כסלו [ת]רס"ט (עמ'21-א-21-ב).
4] מכתב מאדמו"ר שליט"א, פותח נודה לה' (עמ' 22-23).
5] מכתב בארמית שכתב בנו הצעיר של הרבי מהר"ש רבי מנחם מענדל אל אביו כשמלאו לו י"ג שנים. אותיות הפתיחה של שורות שלושת הפיסקאות הראשונות הן אדמו"ר רשכב"ה שליט"א, לאחר מכן כל פיסקא מתחילה באות לפי סדר אלף בית, ומסתיים בשם הכותב מנחם מענדל. (עמ' 24-28).
6] מכתב אדמו"ר שליט"א, פותח והנה אחרי אשר יסדנו (עמ' 28).
7] ביאור מקיף על ספר התניא [פרקים א-לט ועוד קטע מפרק מ"ד]. (עמ' 29-156).
8] מאמר (עמ'157-169)
9] דברים ששמע הרש"ז מהאדמו"ר הרש"ב (171-172).
10] כ"ד כ"ק אדמו"ר שליט"א ש' תרע"ג (172,א).
11] העתקי אגרות מהצמח צדק לבנו המהר"ש (עמ' 174-176).
12] מכתב מהאדמו"ר האמצעי (עמ' 178-181).
13] הועתק מהעתק הכתב של האדמו"ר מוהר"ד זצ"ל נ"ע (עמ' 182-185).
14] מכתב מהאדמו"ר מהרש"ד לובאבוויץ תרס"ז (עמ' 186).
15] כ"ד אדמו"ר שליט"א י"ט כסלו תרס"ח (עמ' 187-189).
16] מכתב מהאדמוה"ז (עמ'190-191).
17] כ"ד אדמו"ר שליט"א שמחת תורה תער"ג (עמ' 192-202).

בעמ' הראשון של כתב היד רשימת בניו ובנותיו של הרש"ז שנולדו בין השנים: תרס"א-תר"ע. בקולופון נרשם: נגמר י"ג כסלו תער"ג פה חברון תובב"א.

202 עמ' 1018 ס"מ, תכריך כתבים בידי סופרים שונים, אך חלקו בעצם כתב ידו של הרש"ז.

פריט : 26

הרה"ק מקאסאני בעל 'בני שלשים'. איך יתנהגו חסידים הנוהגים לומר קדושת 'כתר' במנין נוסח אשכנז? 


תשובת הגה"ק רבי יהוסף רוטנברג מקאסאן בעל 'בני שלשים'.


תשובת בעל בני שלשים מתייחסת לשאלה האם מנין שמתוכם שמונה אנשים אומרים 'נעריצך' ושניים אומרים 'כתר'  נקרא  שלא אומרים קדושה בעשרה?. והאם יש איסור של לא תתגודדו?


ועל כך משיב בעל בני שלשים: ' לדעתי אין בזה בית מיחוש, כי העיקר קדושה הוא קדוש קדוש קדוש, ויאמרו קדושת 'כתר' בלחש, וימהרו לגמור כדי שיאמרו יחד קק"ק. וכן ידעתי רבים וכן שלמים אשר נהגו להתפלל בנוסח ספרד והתפללו בבית הכנסת אשכנזי'.

  • את מכתבו מסיים בעל 'בני שלשים' בעצם כתב יד קדשו וחתימתו 'דברי הכותב בנחיצה רבה, מברכו ברכת אבות, דורש שלום ישראל באהבה, מצפה לראות במהרה בימינו משיח צדקנו וכתר על ראשו, אמן הצעיר יהוסף ר"ב בהרב ז"ל'.

 הגאון הקדוש רבי יהוסף רוטנברג מקאסאני בעל בני שלשים (תרי"ג-תרע"ב)
מגדולי וצדיקי החסידות, בן בתו של רבי צבי הירש מזידיטשוב בעל עטרת צבי, שאמר לבתו שעתידה ללדת בן שיאיר את העולם. תלמידו המובהק של הדברי חיים מצאנז, שהעיד עליו שמאז זקנו העטרת צבי לא קם בעל מח כמוהו. חתן הרה"ק רבי משולם פייש הלוי מטהאש. התנהג בקדושה ובטהרה ובטבילות קרח, והרבה בתעניות וסיגופים, נודע כמארי דרזין ביחודים עליונים, היה פועל ישועות בקרב הארץ, והמונים חילו את פניו בבקשת ישועה.
בין החוסים בצלו היו גדולי הונגריה - הגאונים בעל יד יצחק מטאלטשאווא, ובעל פני מבין.

קאסאן תרס"ה [1905] נייר מכתבים אישי. 1422 ס"מ. מעט כתמים. נדיר וחשוב ביותר.

פריט : 27

תשובה בכתב יד וחתימת המהרש"ג האם מותר להניח תפילין בחול המועד במקום שנוהגים כגדולי החסידות שלא להניח. 


בתשובתו מתייחס המהרש"ג לשאלה אם יש חשש 'לא תתגודדו' להניח תפילין בחול המועד בקהילה שרוב יושביה נוהגים כמנהג החסידים שלא להניח תפילין בחול המועד.


הרקע לכתיבת התשובה:
צדיקי החסידות הנהיגו על פי הזהר הק' שלא להניח תפילין בחול המועד [וכפי שהכריע הגאון הקדוש המקובל בעל משנת חסידים, במאמרו 'תפילין דמארי עלמא' הנדפס בספרו חושב מחשבות], וכך התפשט בכל קהילות החסידים בהונגריה - כפי שמעיד המהרש"ג בתשובה זו, דלא כמו שנהגו בקהילות אשכנז על פי הרמ"א להניח תפילין בחוה"מ.

למעשה הוא פוסק שאין בזה לא תתגודדו ומביא שבבחרותו לא הניח במנין של רבו המהר"ם שיק ולא מיחה בו.

בסיום דבריו כותב המהרש"ג:אם מעכ"ת מתייעץ עמי בתורת עצה איך להתנהג מכאן ולהבא - אני מייעץ אותו להתנהג כמו שנוהגים רוב היראים בקהילתו שלא להניח בחול המועד, ובפרט שכן נוהגים עתה כל המחוזים של היראים בגליל התחתון של מדינתינו, כמו בערעג ומארמאריש, שאין שום אחד מניח. ומצוה להתנהג כמו היראים שבאותו מחוז, כי זה גורם אהבה בין היראים אשר הוא דבר גדול…

 הגאון רבי שמעון גרינפעלד (תרכ"א-תר"צ) בעל שו"ת מהרש"ג. מעמודי ההוראה בהונגריה בדורו, מילדותו למד בישיבת המהר"ם שיק, ובגיל צעיר נסע אל הרה"ק רבי חיים מצאנז, והיה מהיחידים שם שהבינו היטב את שיעוריו בפלפול. מאות תשובותיו נדפסו בשלשת חלקי שו"ת מהרש"ג.

סעמיהאלי [תרע"ה, 1915] נייר מכתבים כפול, [3] עמ'. 1422 ס"מ,

פריט : 28

הרה"ק בעל מנחת אלעזר. תשובה חשובה בענין אמירת קדושת 'כתר' במנין נוסח אשכנז, ובענין נוסח ספרד ואשכנז .


תשובה בכתב יד קדשו וחתימתו של הגה"ק האדמו"ר בעל מנחת אלעזר. מונקאטש תרס"ה [1905]



תשובה בכתב יד קדשו וחתימתו של הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש, אל רבי עקיבא בלוי מקראסנא - שרצה לאסור לחסידים הרגילים להתפלל נוסח ספרד לומר קדושת 'כתר' אף בלחש, במקום שמתפללים נוסח אשכנז.


על כך משיב לו המנחת אלעזר שאין לו לחדש איסורים, ואין שום בעיה שיגידו קדושת כתר ויסיימו עד שהחזן מגיע לקדוש קדוש וכו'. ומביא ראיה לדבריו מכך שהחתם סופר כותב בתשובתו המפורסמת בענין לשנות מנוסח אשכנז לספרד [או"ח סי' ט"ו] שרבו רבי נתן אדלר התפלל בעצמו נוסח ספרד במנין שהתפללו בו נוסח אשכנז. ואם כן גם במקרה זה חסיד המתפלל בנוסח אשכנז ימשיך במנהגו הטוב לומר 'כתר'.

ומוסיף על בעל מנחת אלעזר על כך מעשה רב'וכן שמעתי בטח, מעשה רב האי גאון החריף המפורסם צדיק יסוד עולם מבערגסאס ומאדע בעל ספר קול אריה, כשעבר לפני התיבה במוסף בבית הכנסת בק' ה' מאד, ושם מתפללים אשכנז, והוא התפלל ספרד, ולא רצה לשנות בקול רם מהצבור, על כן בשעה שהקהל אמרו נעריצך, אז הוא אמר בלחש קצת נוסח כתר...

בשולי דבריו מפנה בעל מנחת אלעזר לתשובתו במנחת אלעזר ח"א סי' יא 'כי שם הארכתי בזה להצדיק את הצדיק מעיקרא מרן בעל דברי חיים זצ"ל זי"ע ...'.


האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש בעל "מנחת אלעזר" (תרל"ב-תרצ"ז) בן האדמו"ר בעל דרכי תשובה, גדול אדמור"י הונגריה לפני השואה. גאון מופלג בפרד"ס התורה, הרבה להסתופף בצל גדולי הצדיקים בדורו, בחיי אביו הוכתר לראב"ד מונקאטש, ובשנת תרע"ד כרב העיר ואדמו"ר. לוחם קנאי ללא חת לשמירת המסורת הצרופה ללא שום שינוי. מכתביו נדפסו ספרים רבים, מהם: שו"ת מנחת אלעזר – חמשה חלקים, דרכי תשובה על הלכות נדה, דרכי חיים ושלום, ועוד רבים.

מונקאטש תרס"ה [1905] נייר מסמכים אישי מתקופת היותו ראב"ד במונקאטש. הכל בכתב יד קדשו וחתימתו.

למיטב בדיקתינו לא נדפס.

1422 ס"מ, כתוב משני צדי הדף.

פריט : 29

תשובת הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג בענין שינוי נוסח התפילה מאשכנז לספרד


"... מיד עלה בדעתי תשובתו של ק"ז הח"ס [קדושת זקני החתם סופר] זצ"ל שמסיק להלכה שאין לשנות מנוסח אשכנז לנוסח ספרד, ותלמידו הגאון במהר"ם שיק יצא להחזיק דברי רבו …" תשובה בכתב יד וחתימת הגאון בעל 'דעת סופר'.  


השאלה נסובה אודות מעשה שהיה בק"ק קראסנא שהחליטו לאחד שתי בתי כנסיות, ושכולם יחד יתפללו בנוסח ספרד. אולם רבים מבני הקהלה ערערו על כך שלא ישנו את נוסח התפילה, ומנהג אבותיהם בידיהם.

ועל כך משיב ה'דעת סופר' את דעתו הידועה של החתם סופר והןכנראה התשובות המפורסמות ביותר בשו"ת חתם סופר [או"ח סי' טו, טז], שאין לשנות מנוסח אשכנז, ואף שכידוע הגה"ק רבי חיים מצאנז [שו"ת דברי חיים ח"ב או"ח סי' ח] השיג על החתם סופר, שעל פי האר"י נוסח ספרד הוא שער מתאים לכל השבטים, כותב הדעת סופר, שכבר השיב המהר"ם שיק [או"ח סי' מ"ג] על השגות הדברי חיים. [וראה פריט קודם מס' 28 תשובת בעל מנחת לעזר שהשיב על תשובות מהר"ם שיק והצדיק את הדברי חיים] 

הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג בעל דעת סופר (תרל"ח-תש"כ) המשיך את שושלת אבותיו: השבט סופר, כתב סופר, והחתם סופר, ברבנות העיר פרשבורג, וראשות הישיבה. עוד בבחרותו החל להרצות שיעורים בישיבה, ומשנת תרס"ז מילא את מקום אביו ברבנות העיר פרשבורג. בשנת ת"ש עלה לירושלים והקים את הישיבה מחדש. מחיבוריו: שו"ת דעת סופר על ד' חלקי שו"ע, ודעת סופר על התורה ומועדים.


שלא יפסק המעיין ולא יקצץ האילן

(צוואת החתם סופר)
בראשית מכתבו מביע בעל דעת סופר את מאוויי לבו להרביץ תורה בישראל בישיבה הרמה בפרשבורג כמסורת אבותיו הקדושים וכך כותב:
מכתבו השני הגיעני אני מתגורר עפ"י פקודת הרופאים להשיב רוחי ונפשי, וה' הטוב הרופא חינם יעשה שיהיה שבתי פה לתועלת הנרצה לחיזוק גופי כדי שאוכל לשוב אל משמרתי משמרת הקודש ללמוד וללמד כמסורה לנו מאבותינו הק'. 

פרשבורג תרפ"ב [1922] נייר מסמכים אישי כפול [3] עמ'. 2214 ס"מ, מצב טוב. לא נדפס בשו"ת דעת סופר.

פריט : 30

כתב יד קודש רבן ומאורן של ישראל בעל חתם סופר זצ"ל. על פרשת בראשית ועוד. פרשבורג תקס"ט [1809]

שבת בראשית  חל תמיד בשבוע היומא דהילולא של מרן החתם סופר זצ"ל! 

שני דפים בכתב יד קדשו מפנקס החידושים על התורה, כתובים באצבע איש האלוקים מרנא ורבנארבינו משה סופר אב"ד ור"מ פרשבורג המעטירה. ובו מאמרים נפלאים מתובלים בגימטריאות מופלאות על תחילת התורה – פרשת בראשית.

בראש הדף נרשם 'בראשית תקס"ט' – כלומר מהשנים הראשונות לבואו לכהן פאר בק"ק פרשבורג [תחילת כהונתו הייתה בשנת תקס"ז].

החידושים כוללים:
א) שני מאמרים נפלאים לנעוץ סוף התורה לתחילה, כלומר לקשר את סיום התורה לתחילתה.
ב) ביאור נפלא בפסוק 'היא היתה אם כל חי'.
ג)  ביאור על הפטרת ראש חדש (לפרשת נח תקס"ט. בשנה זו חל ר"ח חשון בשבת).
ד) ביאור על הפטרת נח.
ה) ביאור על פרשת לך לך על הפסוק 'והוא כהן לאל עליון'.
2 דפים כתובים משני צידי הדף כל דף בגודל: 2419 ס"מ. בשולי הדף הראשון הע' בכת"י הרה"ג רבי נפתלי יוסף שטרן בעל 'שער יוסף'. מעט כתמים, שני הדפים כרוכים בכריכת עור מהודרת עם קופסת עור תואמת.

פריט : 31

חידושים על מסכת חולין וסוגיות הש"ס בכתב יד הגאון רבי אהרן קוטנא מגדולי תלמידי החתם סופר


כרך חידושים על הש"ס רובו על מסכת חולין, ועוד חידושים על מסכתות שונות - כתב יד שלא נדפס מעולם בכתב יד הגאון הצדיק רבי אהרן קוטנא אב"ד טאטוס בעל ספר משחת אהרן.


הגאון רבי אהרן קוטנא (תקנ"ד-תרל"ד) חריף ובקי עצום, תלמיד הגאון רבי שלום חריף אב"ד לאקענבאך, ולאחר מכן בהיותו בן ח"י הלך ללמוד בישיבת החתם סופר בפרשבורג. החת"ס חיבבו וקרבו באהבה יתירה, 'ושבחוהו ורוממוהו לפני בחוריו המובחרים ומופלגים'. החת"ס המליץ עליו לרבנות טאטוס על מקום אביו רבי יוסף קוטנא, ולחולקים עליו כתב 'למה תהיו כקרח ועדתו לחלוק על אהרן', ובאחד ממכתביו תיארו 'צדיק נשגב'. מחיבוריו נדפסו: שארית יוסף על דעת זקנים בהסכמת החת"ס (אויבן תקצ"ד), משחת אהרן על מסכת נדה (פאקש תרס"א), והדרת אהרן על מס' שבת ועוד (ירושלים תשס"ה).
[מקורות: הקדמת משחת אהרן, אישים בתשובות חתם סופר עמ' נד, החתם סופר ותלמידיו עמ' מז-מט].

בדף המגן שבראש כתב היד, שער באותיות מרובעות בו נרשם שכתב היד הוא מאת רבי אהרן קוטנא, ושנכתב בק"ק דארדע בשנת תקע"ז [בדארדע היה סמוך רבי אהרן על שולחן חותנו רבי משה ליב לעבעל אב"ד דארדע]. בצדה הפנימי של הכריכהחותם שעוה של רבי אהרן קוטנא שנשמר בשלמות. בסוף כתב היד חתימת בנו רבי שלום קוטנא אב"ד אייזנטשאט.


כרך שלם. [1], קפט, [7] דף. 2319 ס"מ. אוטוגראף, למעט כמה דפים. [7] דפים אחרונים כוללים מפתחות לפי סדר הש"ס. חתימות ורישומי תלמידים בדפי המגן. מצב טוב, כריכה מקורית בלויה.

פריט : 32

כתב יד. שו"ת גורן דוד- מאת הגאון רבי אהרן דוד דייטש - כתב יד המחבר ותלמידיו.


כרך גדול הכולל כשבעים שאלות ותשובות מאת הגאון הצדיק רבי אהרן דוד דייטש בעל גורן דוד, מגדולי תלמידי החתם סופר, עם חליפת שו"ת עם גדולי רבני הונגריה.


הגאון הצדיק רבי אהרן דוד דייטש אב"ד יארמוט ובעל 'גורן דוד' (תקע"ג-תרל"ח) - מגדולי תלמידי החתם סופר, שאמר: שבתפילותיו הוא סומך על תפילותיו של רבי דוד, ואף פעם התבטא עליו שהוא 'מזומן לחיי עולם הבא'. הכתב סופר חלק לו כבוד מלכים, ובכל פעם שהזדמן לפרשבורג יצא לקבלו בבגדי שבת (החת"ס ותלמידיו עמ' נא).

היה ידוע גם כפועל ישועות בקרב הארץ, וכאשר היו באים אנשי מקומו להתברך מפי הגה"ק רבי חיים מצאנז, היה אומר להם: 'לשם מה באים אלי, אפשר לנסוע להגאון הצדיק מיארמוט שבמקומכם' (ראה שו"ת גורן דוד ח"ב בתולדות המחבר עמ' ריג).

בדפי הפורזץ ובכריכת הספר רשמו תלמידים את שמם לזכרון לפני רבם שיזכרם לטובה וברכה, ביניהם: נכדו רבי נח יעקב דייטש - בן בנו רבי ישראל אהרן דייטש בעל בן גרני. רבי אברהם שמואל בנימין שפיצר - אב"ד מישקולץ והמבורג (תלמיד בעל בן גרני). רבי יצחק לורינץ - אב"ד אראסי (נמצא גם קונטרס בענין בל תאחר בהעתקתו – לא מצאנו קונטרס זה בשו"ת הנדפס). רבי זעליג גרינפעלד - כנראה רבי יהושע זעליג גרינפעלד אבי רבי משה חיים גרינפלד אב"ד סענט-פעטער. דוב האללאנדער מק"ק באלקאן (ראה החת"ס ותלמידיו עמ' תקסט). זאב ווייס, דוד קויפמאן, ועוד.

[80] דפים גדולים. 2944 ס"מ. כתב היד לא רציף, ויש באמצע כמה דילוגים וחסרונות. קרעים וקמטים בשוליים, מעט כתמים וסימני שימוש.

פריט : 33

מכתב חידושי תורה ארוך בכתב יד הגאון בעל 'נחלת בנימין'.


חידושי תורה ופלפולים בדברי הרמב"ם בהלכות חמץ ומצה, ובענין יסוד תלמוד תורה, מאת הגאון רבי בנימין זאב וואלף ברייער בעל נחלת בנימין.


הגה"צ רבי וואלף ברייער אב"ד טאב (תק"צ-תרנ"ג)  היה מגדולי תלמידי בעל 'כתב סופר', ומחשובי המשיבים בהונגריה בדורו. זאת ניתן ללמוד מגדולי הרבנים עמם נשא ונתן, וכן מהמובאות הרבות של ספר תשובותיו 'נחלת בנימין' אצל גדולי חכמי הונגריה בדורו.
משנת תרי"ז אב"ד ראגענדארף, ומשנת תרל"א בערך אב"ד טאב, עד פטירתו בשנת תרנ"ג. מחיבוריו נדפס השו"ת החשוב 'נחלת בנימין' (פאקש תרמ"ט).

בראשית המכתב מאריך בעל 'נחלת בנימין' לדבר על ייסוד בית חינוך נערים [=תלמוד תורה] עבור נערי הקהילה, 'קמנו וייסדנו בית מדרש לחנכם על פי דרכם, וכי יזקינו לא יסורו מיראת שמים, ולמען ידעו איך לעבוד את ה' כדת וכהלכה'.

טאב תרמ"ז [1887] 4 עמ' גדולים. 3421 ס"מ. עמ' וחצי הראשונים בענין ייסוד הת"ת הנ"ל, והשאר דברי תורה. סימני קיפול, נקבים קטנים במקומות הקיפול.

פריט : 35

כתב יד הגאון הצדיק רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל שו"ת זכרון יהודה. כרך חידושי סוגיות


 חידושים על סוגיות הש"ס, מתוכם סוגיות יסודיות ברחבי הש"ס. כמו: מצוות צריכות כוונה, מתוך שהותרה לצורך, קנין פירות, ברירה, ועוד. הכל בכתב יד הגאון הצדיק הגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר.


בראש הכרך רשם הגה"צ בעל 'זכרון יהודה' תפילה נרגשת בכתי"ק: אחלה פניך בכל לב, חנני מאתך דעה בינה והשכל, בתוך שאר המייחלים לחסדך, אשר מלאה הארץ, חוקיך למדני והורני דרך זה נלך, ולא אכשל בדבר הלכה, ולא נבוש וכו' יתקדש שמך יתברך ע"י ... יהי כבוד ה' לעולם, ומעשי ידינו כוננה עלינו, ומעשי ידינו כוננהו...

חידושים אלו נכתבו בתקופת רבונותו בשוראן (תרנ"ו-תרנ"ח), בדף עט, א נרשם שהחידושים נאמרו לסיום מסכת ביצה ביום היארצייט של הגאון רבי חזקיה פייבל פלויט אב"ד שוראן (בעל ליקוטי חבר בן חיים) בחדש כסלו תרנ"ח.

הגאון הצדיק רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר (תר"כ-תר"פ) מגדולי רבני וצדיקי הונגריה בדורו, תלמיד חביב לבעל כתב סופר שחיבבו מאוד, ושידך לו את בת אחיו לאשה. כמו כן קיבל מבעל גורן דוד ומבעל אמרי דוד. ישיבתו בהונגריה נודעה לשם, והייתה מן הגדולות והמפורסמות במדינה. מחבר: שבט מיהודה על חמשה חומשי תורה, שארית יהודה על חמשה חומשי תורה, עוללות יהודה על תהלים, ושו"ת זכרון יהודה – שלשה חלקים.

פג דף (מתוכם 22 דפים חלקים) +3 דפים (בצבע כחול) מקונטרס אחר, ונכרכו כאן.
גודל: 2228 ס"מ.

פריט : 39

תשובה בכתב יד הגאון רבי אברהם קארפלס – הבחור היחיד שקבל סמיכה מהכתב סופר בבחרותו!!


תשובה בכתב יד וחתימת הגאון רבי אברהם קארפלס אב"ד גורבא פינצעהאל, בעל ספר אהל אברהם בענין שוחט שיצאו עליו ועל אשתו עוררין.


הגאון רבי אברהם קארפלס אב"ד גורבא והגליל, בעל שו"ת אהל אברהם. (תק"צ-תרנ"ה) היה פוסק בעל סמכא נודע בהונגריה, מגדולי תלמדי הכתב סופר, ולפי בקשת רבו ערך את תשובות כתב סופר לדפוס.הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר מעיד בהסכמתו לאהל אברהם כי היה 'ראש ופאר הישיבה, וחיבה יתירה נודעת לו, ומעולם לא נתן התרת הוראה לבחור אלא לו'.

וכך כותב שם הגאון רבי יהודה גרינוואלד בעל זכרון יהודה -'כי הכל חרדו מפני גדולתו, וכל הדבר הקשה הביאו אליו'.

תשובות אליו נמצאות בשו"ת כתב סופר, שו"ת מהר"ם שיק, ושו"ת מהר"י אסאד. תשובותיו אהל אברהם נדפסו במונקאטש תרנ"ט על ידי חתנו רבי שלמה כ"ץ אב"ד סאבסלוי. [שם הגדולים מארץ הגר א, מב, החתם סופר ותלמידיו עמ' תעז].

התשובה משנת תרל"ג [1873] נשלחה אל רבי אליהו מנחם גאטיין אב"ד העדיעס.

[1] דף בגודל: 2117 ס"מ. כתוב משני צדי הדף. מצב טוב.

פריט : 41

תשובה בכתב יד הגאון רבי יואב אדלר הי"ד אב"ד האנשוויטץ והגליל, בענין מנהג הצדיקים לטבול בעש"ק סמוך לשבת.


תשובה בכתב יד הגאון רבי יואב אדלר אב"ד האנשוויטץ אל תלמידו הגה"צ רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש דומ"ץ דק"ק דאבשינא, ולימים אב"ד העלמאץ.

תוכן המכתב ליישב מנהג הצדיקים שנהגו לטבול בערב שבת סמוך לשבת, והאם יש בזה בעיה הלכתית של איסור רחיצה סמוך למנחה. בתשובתו הוא משיב שוודאי הצדיקים שנוהגים כן אינם רוחצים אלא רק טובלים. ומסיים 'אין אנו צריכין לתרץ הני קדושים וצדיקים זי"ע בדרך נסתר, רק בדרך הנגלה ג"כ עשו בהיתר כדת וכדין, ואין להרהר אחריהם'.

הגאון הצדיק רבי יואב אדלר הי"ד אב"ד האנשוויטץ והגליל (תרל"ז-תש"ג) נודע לגאון מופלג, צדיק, וחסיד, ובעל שיעור קומה גדול בדורו. בן הגאון רבי שלום אדלר אב"ד סערעדנע, בעל ספר רב שלום וחתן הגאון רבי דוד ליב זלצר אב"ד הומנא [שהיה גם חותנו של הגה"צ בעל מנוחת אשר], תלמיד השבט סופר ובעל קרן לדוד. משנת תרפ"ב אב"ד האנשוויטץ, וכל עיירות הגליל קיבלו את מרותו. החזיק שם ישיבה בה למדו בחורים מופלגי תורה. חידושיו נדפסו בכתבי עת שונים, ונלקטו בקונטרס 'שארית יואב' הנדפס בסוף ספר רב שלום (מהדורת ירושלים תשס"ה). נעקד על קדוש ה', ובמשך כל נסיעתו ברכבת לאושוויץ לא הפסיק לשנן את הפסוק 'אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך'.

האנשוויטץ תש"ב [1942] נייר מסמכים רשמי. 2923 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב בינוני. סימני קרע כמעט ללא חסרון, תוקנו ושוקמו ביד אמן, מעט כתמים ומריחות דיו.
מתוך 5 דפים
×