מכירה 7
ח' תמוז, תש"פ
מכירה 7
30.6.20
מתוך 5 דפים

פריט : 42

מכתב חידושי תורה ארוך בכתב יד וחתימת הגאון הצדיק רבי נתנאל הכהן פריעד בעל 'פני מבין' .


שו"ת עם פלפולים בעניני קניני חצר - בכתב יד וחתימת הגאון הצדיק רבי נתנאל הכהן פריעד אב"ד אויוואראש בעל 'פני מבין'.


הגאון הצדיק רבי נתנאל הכהן פריעד בעל פני מבין (תרי"ח-תרע"ו) 'נודע עוד מימי נערותו בחריפותו ובקיאותו' (לשון הגה"ק בעל דרכי תשובה), היה מפורסם בחייו לגדול הדור בדורו (לשון המהר"ש ענגל), ותהלתו מלאה הארץ, מגודל חריפותו ועוצם בקיאותו עד להפליא (לשון הגאון רבי שמואל רוזנברג מאונסדורף). היה צדיק וקדוש (ראה הסכמת רמ"ל וינקלר אב"ד מאד לפני מבין על התורה).


בעל 'פני מבין 'היה מגדולי המשיבים בהונגריה בדורו למעלה מעשרים שנה החזיק ישיבה חשובה באויווארוש.

בימי מלחמת העולם הראשונה הרבה לצום ולהתפלל, ועקב כך נחלש גופו עד שהשיב את נשמתו ליוצרו והוא בן נ"ח שנים בלבד. מחיבוריו נדפסו ש"ת פני מבין, ופני מבין על התורה.


איוואראש תרס"ה [1905] נייר מכתבים רשמי, דף כפול כתוב על ארבעת עמודיו, כל עמ' בגודל: 1423 ס"מ.

פריט : 43

 'דער שימאני רב' - הצדיק הקדוש רבי שבתי שעפטל וויס אב"ד שימאני. מכתב המלצה בכתב יד קדשו וחתימתו.  תר"ע [1910].


הגה"צ רבי שעפטיל וויס 'דער שימאני רב' (תרכ"ו-תש"ד) בישראל גדול שמו, נודע כאיש מופת, ובעל רוח הקודש, ורבים נהרו אליו להתברך מפיו, וככל היוצא מפיו נעשה. זקני הדור הקודם יוצאי מדינת הונגריה היו מזכירים שמו בסילודין, כאחד מצדיקי הדורות שעמדו לישע ישראל בתפילותיהם וברכותיהם, וכפועל ישועות בקרב הארץ, מחיבוריו: 'הלכתא רבתא לשבתא'.


מכתב המלצה ארוך לאחד מתלמידיו שלמד אצלו כמה שנים, בדבריו מאריך הרה"ק משימאני לשבח ולפאר את אביו ואמו של הבחור.

בין דבריו כותב על אבי הבחור 'והנה ר' שמואל זנוויל הנ"ל היה מעודו עמוד הברזל עבור תורה, כי אם היה להרב ליסע לאיזה מקום, היה נוסע אפי' בי"ב בלילה, בלי שום קבלת פרס, והיה לוחם תמיד עבור הרב, אפילו ידע שיהיה לו הפסד על ידי זה, וכן שיהיה לו בקהלה שונאים ואפי' יירדו לחייו למעט פרנסתו...

שימאני תר"ע [1910] 1721 ס"מ. מכתב המלצה ארוך – הכל בכתב יד קדשו וחתימתו בצד ימין של המכתב חותמו. מלבד כתם קטן, במצב טוב.

פריט : 55

ספר פרי עץ חיים למהרח"ו כתב יד אשכנז ת"ס [1700] בערך .


כרך שלם בכתב יד אשכנזי נאה ומסודר, כולל כוונת כל תפילות ימי החול וענינם כפי מה שקיבל מהרח"ו מרבו האר"י, בעריכתו וסידורו של המקובל האלוקי רבי מאיר פופרש. נכתב בגרמניה בשנות הת"ס [1700] בערך, עם הערות והוספות בכתב יד בשוליים.


בגליונות כתב היד נוספו הגהות הפותחות בראשי תיבות:א"י – אמר יצחק – אלו הם הגהות הגאון רבי יצחק מפוזנא רבו של המגן אברהם, שהיה גדול בחכמת הנסתר, והרמ"ז נסע אליו ללמוד סתרי תורה. הגהותיו על 'עץ חיים' למהרח"ו נדפסו בקובץ מוריה (אדר תשמ"ד עמ' לד),אולם הגהותיו על פרי עץ חיים כמדומה שלא נדפסו עד היום. בנוסף ישנם הערות שניכר בהם שיצאו מתחת ידי גברא רבא.

 מקורו של כתב היד בבית מדרשו של הקצין הנודע רבי דניאל יפה מברלין (תפ"ג-תקנ"ט) בו למדו גדולי וצדיקי עולם, כרבי מנחם מנדל מרימנוב, ובעל הפרי מגדים, שחיבר את ספרו פרי מגדים בין כותלי בית מדרשו, וכך הוא כותב בהקדמתו לפמ"ג 'ותשואות חן להגביר המרומם המפורסם כבוד הר"ר דניאל יפה מברלין, על שהתנדב והפריש מממונו סך מסוים, ומחזיק לומדי תורה בבית המדרש שלו, וגם אני קבעתי אהלי פה בבית מדרשו, ושם מצאתי בית מלא ספרים, ועשיתי מהדורא בתרא על חיבור זה, ישלם ה' פעלו לו'.

כתב היד כולל את חלק ימות החול מראשיתו ועד סופו (ענין תיקון חצות). נדפס לראשונה בקוריץ תקמ"ה, לא ערכנו השוואה בין בכתב היד לנדפס.

שטז דף 1722.5 ס"מ.

פריט : 72

כתב יד קדשו של ההפלאה!

שטר בית דין בחתימת יד רבן של כל בני הגולה הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי הורוויץ בעל ההפלאה. פרנקפורט דמיין תקנ"ה [1795]


שטר בעניני ממונות בענין נדוניית החתן משה אופנהיים ... כתיקון הקהלה פה פ"פ דמיין...

נכתב על ידי סופר בית הדין, ובחתימת יד קדשו המלאה של הגאון הקדוש בעל ההפלאה: פנחס הלוי איש הורוויץ.

'אספקלריה המאירה פני תבל' (לשון החתם סופר על רבו ההפלאה)
'נשיא ישראל, ראש הגאונים החסיד המפורסם' (לשון המגיד מקוז'ניץ בשו"ת כתר כהונה סי' ע"ו) 'גאון הגאונים, חסיד החסידים, מקובל שבמקובלים' (לשון תלמידו בספר צרור החיים דף נט, א), רבי פנחס הלוי הורוויץ אב"ד פפד"מ (תצ"א-תקס"ה) האיר עיני ישראל בחיבוריו המאירים: הפלאה, המקנה, פנים יפות ועוד. מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, שם קנה תורה ויראה בשבת אחים, עם אחיו הגה"ק הרבי רבי שמעלקא מניקלשבורג, ועוד מצדיקי החסידות.
 
הרביץ תורה בישראל, והעמיד תלמידים בנגלה ובנסתר, ובראשם מאור הגולה תלמידו המובהק בעל חתם סופר זצ"ל.

האדמו"ר בעל התניא, ידידו מתקופת מזריטש כותב אליו באגרתו 'אור ישראל וקדושו, בוצינא קדישא, חסידא ופרישא, מופת הדור זיוו והדרו איש אלוקים קדוש... מי אנוכי כי באתי עד הלום... להתייצב במקום גדולים כמותו ירבו בישראל... ורחב לבי בהעלותי על לבי חיבה יתירה הנודעת לי ממר, שהוא רבא דעמיה, מימי קדם בק"ק מעזריטש וק"ק ראוונא [בעת שהו יחד בצל המגיד הגדול] וזכיתי לקבל ברכתו סלה מדי שבת בשבתו' (בית רבי פרק יח).

בשולי השטר חתימת יד רבי דוד שווארצשילד שמש דק"ק פרנקפורט.

דף בגודל 1017 ס"מ, מעט כתמים בהירים. מצב טוב.

פריט : 73

מכתב חידושי תורה מאת הגאון רבי פרץ זאבל איגר אב"ד ברונשווייג. בן דודו של רבי עקיבא איגר. תקצ"א [1831]


מכתב ברכה וחידושי תורה בכתב יד וחתימת הגאון רבי פרץ זאבל איגר אב"ד ברונשווייג, בן דודו של רבי עקיבא איגר, ובעל ספר עטרת פז ורמון פרץ, אל רבי צבי בנימין אויערבך אב"ד הלברשטאט בעל נחל אשכול.



הגאון רבי פרץ זאבל איגר אב"ד ברונשווייג (תקכ"ח-תר"ג) בן הגאון רבי יהודה ליב איגר אב"ד הלברשטאט, בן הגאון רבי עקיבא איגר הראשון אב"ד פרשבורג בעל משנת דרבי עקיבא.
היה בידידות רבה עם בן דודו רבי עקיבא איגר, ונשא ונתן עמו להלכה ולמעשה, כפי שמספר רבי עקיבא איגר בהסכמתו לעטרת פז, ושם מעיד על גודלו וחריפותו. (חילופי שו"ת ביניהם נדפסו בשו"ת רע"א מכתב יד).
משנת תקס"ט שימש כרבה של ברונשווייג שבגרמניה. עיר זו הייתה אחת ממעוזם של הרפורמים בגרמניה, ורבי זאבל לחם נגדם מלחמת חרמה, בעוז ובתוקף ללא פשרות. בזיו"ש היה חתן הגאון רבי ישכר בערוש בן רבי אריה ליב בן הפני יהושע.

מחידושיו הרבים נדפסו 'עטרת פז' על מסכת ביצה, ו'רמון פרץ' על מסכת כתובות (אלטונה תקפ"ג), ועוד חידושים רבים נותרו בכתובים, חלקם התפרסמו בכתבי עת שונים,
כמדומה שמכתב זה לא התפרסם.
בצדו השני של הדף טיוטת תשובת הנמען רבי צבי בנימין אויערבך.

ברונשווייג תקצ"א [1831] דף בגודל: 2024 ס"מ. קרעים עם חסרון של תיבות בודדות ובסימני הקיפול, תוקן ושוקם עם השלמות נייר.

פריט : 74

מכתב בכתב יד וחתימת הגאון רבי אהרן יושע אליהו הרצפלד אב"ד ראוויטש, נכד הפני יהושע ובית דינו - לראשי קהילתו. ראוויטש תקפ"ב [1812]


הגאון רבי אהרן יושע אליהו הרצפלד אב"ד ראוויטש (תקכ"א-תר"ו), בן הגאון רבי דוב בעריש אב"ד גלוגא, בנו של הגאון רבי צבי הירש אב"ד הלברשטאט וחתן הפני יהושע. היה חתנו של בעל מרכבת המשנה, שימש תחילה כרב בקניגסברג אך התפטר בגלל הריפורמים בהם נלחם בתוקף, מכתבו נגד הטמפל באלטונא נדפס בספרי אלה דברי הברית (אלטונה תקפ"ג) מכתב יא.


בעל 'חתם סופר' המליץ לפני קהילת פיורדא לקבלו עליהם לרבם, וכך כתב 'אנוכי הרואה... את הרב הגאון דק"ק ראוויטש מו"ה אהרן יהושע... יותר שהוא חכם וגאון יראתו קודמת...ולפני מלכים יתיצב אשר עשה ה' תשועה על ידו באסיפה גדולה בפוזנא, בעמדו לפני אדון הגדולים [במשלחת זו השתתף גם רבי עקיבא איגר] ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם... ענותן... איננו משתרר על חכמי עירו ואינו מבקש גדולות ונפלאות...' (חוט המשולש עמ' כח).

חתום לצדו הגאון רבי יהודה נויבמורג ראב"ד ראוויטש, חתן  הגאון בעל 'בית מאיר' (נפטר תקצ"א), חותנו הביא ממנו חי' רבים בספר בית מאיר, וכן נשא ונתן עם רבי עקיבא איגר. בנו רבי יחזקאל נוימבורג היה גיסו של הרה"ק רבי חנוך העניך מאלכסנדר.רבי חנוך העניך הרבה לספר בשבחו וצדקותו של רבי יהודה, ראה עומר מן (ווארשא תרע"ב) עמ' כ. (מצורף צילום).

חתום נוסף: הק' מרדכי.

תוכן: מכתב לראשי פרנסי וקהילת ראוויטש בענין סכסוך שנפל בינם לבין השוחט.

ראוויטש תקפ"ב [1812] 1721 ס"מ. נייר כפול בצדו השני שרידי חותמת שעווה.
מתוך 5 דפים
×