חלק א
To attend this auction live or leave absentee bids
פריט : 103
"לשמור ולעשות בכל כוחינו לשמור חומת הדת"
מכתבם של רבני עדת הספרדים בירושלים – תרס"ט [1909]
מכתבם של רבני ירושלים ראשי בתי־הדין של עדת הספרדים בירושלים.
במכתבם מביעים הרבנים את צערם שאין בידם מספיק כח ותמיכה לפעול נגד אלברט ענתבי מנהל בית הספר של האליאנס בירושלים וכנגד ראשי הארגון, הרוצים
"לצוד במצודתם את הנהגת העדה", "וחוששנו מחטאת פן לא נוכל לעמוד בפרץ כראוי", אולם "אנו מתאמצים בכל עוז לבלתי למסור את בתי הת"ת ליד האדון ענתבי, חלילה לא תהא כזאת בישראל".
על האגרת חתומים:
רבי שמואל נסים (תר"א-תרע"ו) ראב"ד עדת הספרדים בירושלים, ומראשי העדה במשך שנים רבות (יהודי המזרח בארץ ישראל, ח"א עמ' 470).
רבי חיים דוד סוראנגה (תר"ב-תרע"ה) מגדולי רבני ירושלים ובעל השפעה רבה, שימש כדיין וראב"ד במשך שנים רבות (שם עמ' 480).
רבי מרדכי ישראל (תרי"א-תרע"ו) מרבני ירושלים וצפת, בשנותיו האחרונות שימש כראב"ד.
ירושלים כ"ה טבת תרס"ט [1909]. [1] דף, בלאנק רשמי של בית הדין הספרדי בירושלים. גודל: 23X29 ס"מ. סימן קיפול וחורים זעירים בודדים.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 104
הצעת הרבנות בקושטא - מכתב רבי אהרן רפאל בן־שמעון אב"ד מצרים – קהיר תרס"ט [1908]
מכתב נאה בכתב־יד וחתימת הגאון רבי רפאל אהרן בן־שמעון אב"ד מצרים, בעל ספר נהר מצרים וטוב מצרים.
במסגרת מאבקם של גדולי ישראל על שמירת רבנות העיר ירושלים, הם נאלצו להתמודד כנגד המועמד שהעמידו הארגונים החופשיים בקושטא ובראשם ארגון האליאנס הצרפתי, למשרת ה'חכם באשי' בקושטא - משרה שהייתה לה השפעה ישירה ועצומה על כל מוסד הרבנות ומוסדות החינוך בירושלים. רבי יצחק אייזיק הלוי שריכז את המאבק, הציע בפני רבי רפאל אהרן בן־שמעון שהוא יגיש את מועמדותו למשרה זו, מטעם הקהילות החרדיות.
ועל כך משיב לו רבי רפאל אהרן, שעל אף שמצדו אינו מעוניין בכך
"לעשות רצון כבוד הרבנים היראים והחרדים שבחוץ לארץ ביטלתי רצוני וחזרתי וכתבי לקושטא שיכתבו אותי בין הקאנדידאטוס [המועמדים] לבחירה זו".
רבי רפאל אהרן בן־שמעון (תר"ז-תרפ"ט), נולד בעיר הקדש ירושלים לאביו הגדול רבי דוד בן־שמעון הנודע בשם הרב צוף דבש, בעל ספר שער החצר. בשנת תרמ"ח יצא פעמיים כשד"ר כולל עדת המערבים בירושלים. בשנת תרנ"א התקבל לרבה הראשי של מצרים ופעל בה רבות, תוך מאבק עקש עם הרוחות החדשות שנשבו בה. בשנת תרפ"א חזר לעיר הולדתו ירושלים ובה נפטר. מחיבוריו נודעו הספרים: נהר מצרים וטוב מצרים.
קהיר, כ"א כסלו תרס"ט [1908]. כתיבת־ידו, חתימתו וחותמו המרשים. נייר מכתבים של בית הדין במצרים. גודל: 21X27 ס"מ. מצב טוב.
ראה עוד בענין מינויו של רבי רפאל אהרן לרבנות קושטא באגרות רי"א הלוי (ירושלים תשל"ב) עמ' 156.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 105
מכתבם של גדולי רבני ירושלים ובראשם הגאונים רבי חיים ברלין ורבי יוסף חיים זוננפלד, בענין מצב הדת ותלמודי התורה בארץ ישראל
במכתבם מביעים הרבנים את דעתם לגבי המערכה על שמירת מוסדות התורה בירושלים שיש לפעול בצנעא ולא לעשות "אסיפות פומביות והתעוררות בפרהסיא".
בהמשך המכתב מאריכים הרבנים לתאר את פעילות אגודת 'שומרי תורה' שנוסדה בירושלים כדי להקים תלמודי תורה במושבות החדשות, ומספרים על פעילותם במושבות: פתח תקוה, ראשון לציון, רחובות ועקרון.
על האגרת חתומים:
הגאון רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג), בן הנצי"ב מוואלוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה. בשנת תרס"ה עלה לירושלים ולאחר פטירת רבי שמואל סלנט נשא את עול ההנהגה בירושלים.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים, עמד בראש כל המאבקים הציבוריים לשמירת עיר הקודש.
רבי זרח בראווערמאן (תרי"ז-תרצ"ח), תלמיד הגאון הצדיק רבי נחומק'ה מהורדנא ותלמידו המובהק והקרוב של המהרי"ל דיסקין. מגדולי רבני ירושלים ומייסד וראש ישיבת מאה שערים.
רבי דובער הלוי עפשטיין (תרי"ד לערך-תרצ"א), בנו של בעל 'ערוך השלחן'. תלמיד חכם מובהק ועסקן דגול ורב פעלים בכל המוסדות והארגונים בירושלים.
ירושלים י"ג תשרי תרס"ט [1908] דף מקופל, 4 עמודים כתובים. גודל: 22X29 ס"מ. מעט כתמי מים.
המכתב כתוב כולו בכתב־ידו של הגאון רבי זרח בראווערמאן.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 106
פירוש החסיד יעבץ על מסכת אבות
נדפס בבית הדפוס הנדיר באדריאנופלי שבתורכיה בשנת שט"ו [1555]
פירוש על מסכת אבות שחבר הרב החסיד רבי יוסף יעבץ - מחשובי ספרי המפרשים על מסכת אבות.
בעיר אדריאנופולי שבתורכיה שהייתה מלאה חכמים וסופרים (ובה החל מרן רבי יוסף קארו לחבר את ספרו בית יוסף)
היה קיים בית דפוס במאה הט"ז ובו נדפסו ארבעה ספרים בלבד.
דמותו של החסיד רבי יוסף יעבץ (נפטר: רס"ח) מגדולי חכמי ספרד בדור הגירוש, הייתה קדושה ונערצת על ידי גדולי הדורות ולא בכדי כונה בתואר הנדיר 'החסיד יעבץ' נולד בליסבון שבפורטוגל, קיבל תורה מרבי יצחק אברבנאל, והיה נשוי לאחותו של רבי יצחק עראמה, לאחר גירוש ספרד היגר לאיטליה.
גם גדולי החסידות דבקו בספריו ומהרצ"א מדינוב בעל 'בני יששכר' חיבר פירוש לשלשה מספריו.
אדריאנופלי שט"ו [1555] דפוס ראשון. ספירת דפים: [96] דף
גודל: 21 ס"מ
מצב: בשער ובשני דפים שלאחריו שיקומי רסטורציה בשוליים, בחלק מהדפים כתמים, מלבד זה במצב טוב. כריכת עור חדשה מהודרת עם קופסה
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד (מהדורה חדשה – תשפ"ד) עמ' 43.
......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 107
מנוח הלבבות – דפוס ראשון. לובלין שנ"ו [1596]
ספר יקר המציאות ביותר, הפירוש הראשון והיסודי על ספר חובת הלבבות מאת רבי הענדל מנוח ב"ר שמריה בעל ספר 'חכמת מנוח'.
הפירוש זכה לפופולריות רבה ונדפס לאחר מכן פעמים רבות, המהדורה ראשונה שלפנינו היא כאמור, נדירה ביותר.
ספר חובת הלבבות הוא מראשוני ספרי המוסר ומהחשובים שבהם, אך לשונו (תורגם מערבית) קצרה וקשה, ולכן כתב עליו רבי מנוח את ביאורו היסודי.
רבי הענדל מנוח ב"ר שמריה (ש' בערך - שע"ב) היה מגדולי חכמי פולין בדורו, השיב תשובות בהלכה וחתום עם גדולי דורו הסמ"ע, המהר"ם מלובלין, המהרש"א ועוד על תקנות שונות. בסוף ימיו היה רב בווינא שם סידר עם הסמ"ע גט למשומד שעורר את הפולמוס הנודע בשם הגט מווינא, רוב גדולי הדור עמדו לצידו של רבי מנוח. חיבר חיבורים רבים (ראה בהקדמתו) אך רק מעטים מהם נדפסו. ספרו 'חכמת מנוח' נמצא גם בקטלוג זה לוט מספר 37.
לובלין שנ"ו [1596] דפוס ראשון. ספירת דפים: מה, [1]
דף גודל: 18 ס"מ.
מצב: שיקומי רסטורציה בדף האחרון ובפינות שולי הדפים, כרוך בכריכת עור חדשה נאה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 458 בהערות. על המחבר וספריו, ראה: דמויות וארועים היסטוריים עמ' 11-27/ ישורון, כרך י"ז עמ' תרצ"ב-תרצ"ט.
......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 108
מיסודות ספרי המוסר: שערי תשובה לרבינו יונה - קראקא שמ"א [1581]
יסוד היסודות של ספרי המוסר - ספר שערי תשובה לרבינו יונה החסיד מגירונדה.
רבינו יונה החסיד מגירונדה (נפטר בה' אלפים כ"ד, 1263) בעל 'שערי תשובה', היה מגדולי רבותינו הראשונים. רבם של הרשב"א והרא"ה, בן דודו של הרמב"ן ומחותנו. נודע בחסידותו וקדושתו, ולכן רגילים רבותינו הראשונים לכנותו בתארים: 'החסיד רבינו יונה' או 'רבינו יונה הקדוש'.
ספר 'שערי תשובה' התקבל בכל תפוצות ישראל כספר קדוש, המדריך את האדם לשוב אל אביו שבשמים
"והקורא בו ישכיל קדושתו וחסידותו ולבו ימהר לשוב, כי דברי קדושתו נכנסים בלב" (שם הגדולים ערך רבינו יונה
) ו"אשרי אדם הזוכה לשקוד על דלתותיו יום יום" (שם ערך שערי תשובה).
בדפים לח, ב-מד, ב נדפס ספר היראה לרבינו יונה.
קראקא שמ"א [1581] מהדורה ראשונה שנדפסה על ידי בני אשכנז (מהדורות קודמות נדפסו באיטליה ותורכיה).
ספירת דפים: מד דף. גודל: 18 ס"מ. מצב: שוליים עליונים קצוצים, בדפים בודדים הכותרת חתוכה מעט.
כריכת בד פשוטה.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 109
פורים וחנוכה במשנת המהר"ל
אור חדש למהר"ל מפראג. דפוס ראשון. פראג ש"ס [1600]
ספר אור חדש מאת הגאון רבי יהודה ליווא - המהר"ל מפראג, מכיל שני חיבורים:
אור חדש - ביאור על מגלת אסתר ומאמרים על נס פורים.
נר מצוה – מאמר על נס חנוכה.
מהדורה ראשונה - הובא לדפוס על ידי המהר"ל מפראג בעצמו.
המהר"ל מפראג (רע"ב בערך-שס"ט) מגדולי חכמי ישראל, "נזר החכמים ומופת הדור לאורו הלכו כל העמים ומימיו שתו כל תפוצות ישראל" (תלמידו ר' דוד גאנז בספר צמח דוד פראג שנ"ב) "שימש ברוח הקודש כמפורסם" (נכדו המקובל רבי נפתלי כץ בעל סמיכת חכמים בשו"ת חכם צבי סי' ע"ו) "והוא עמוד חזק כברזל יסמכו עליו בית ישראל" (תלמידו בעל תוי"ט, שו"ת גאוני בתראי סי' י').
ספרי המהר"ל המהווים דרך חדשה במחשבת ישראל, התפשטו בכל תפוצות ישראל והתקבלו כאבן יסוד בהשקפה, אמונה וביאורי אגדות חז"ל. אף גדולי החסידות העריצוהו והשוו דבריו לגדולי המקובלים.
פראג ש"ס [1600] דפוס ראשון. גודל: 27.5 ס"מ. ספירת דפים: ס' דף. מצב: טוב. שיקומי נייר קלים ברסטורציה בשולי השער והדף שלאחריו, עם פגיעה מזערית במסגרת השער. השער מוקף מסגרת מעוטרת. כרוך בכריכת עור חדשה.
בשער הספר חתימת יד קדשו של הגאון הצדיק רבי שמעון קרומונוי אופנהיים (תקי"ג-תרי"א) תלמיד הנודע ביהודה, שימש קרוב ליובל שנים כדיין וראב"ד בבודפשט, מחבר הר הכרמל ועוד.
על מצבת קברו נחרת (על פי צוואתו): "אחלה נא פני מבקרי קברים וברצונם לעכב פה על קברי יאמרו מנוחה נכונה ואם יהיה ח"ו בצרה יתפלל על קברי ויתן דבר מה בעד נשמתי ובעל הרחמים ישמע שועתם אכ"י".
עד היום נוהגים להתפלל על קברו בבודפשט והוא תמיד מלא באבנים וקוויטלאך.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 110
ספר יקר המציאות - נדפס ע"י המהר"ל מפראג בעצמו
הספד המהר"ל מפראג על הצדיק רבי עקיבא פרנקפורט. פראג שנ"ח [1598]
הספד המהר"ל מפראג על החסיד הנודע רבי עקיבא פרנקפורט – הובא לדפוס על ידי המהר"ל בעצמו.
ה'חתם סופר' נהג לנדב צדקה לעילוי נשמת רבי עקיבא פרנקפורטר בכל עת צרה וצוקה - וכך נוהגים עד היום צאצאי משפחתו (ראה: חוט המשולש עמ' ק"ע ותומר דבורה הנדפס בסוף מנהגי בעל חתם סופר עמ' קנ"ח-מצורף צילום).
הצדיק רבי עקיבא [גינצבורג] פרנקפורטר, מגדולי חכמי פרנקפורט נודע בדרשותיו ותוכחותיו.
רבי עקיבא איגר נמנה על יוצאי חלציו (מצורף צילום סדר היחוס).
בן דורו בעל 'צמח דוד' כותב שנתבקש לישיבה של מעלה בשנת שם טוב [שנ"ז] 'וממנו התחילו הקופות' לטובת ארץ ישראל.
על גדלותו העצומה ניתן ללמוד מכך שרבינו המהר"ל הספידו ועוד הדפיס את הספדו עליו.
[פראג] שנ"ח [1598] דפוס ראשון ויקר המציאות ביותר.
ספירת דפים: [7]
דף גודל: 18 ס"מ,
מצב: כתמי מים בשוליים, מצב טוב. כריכה חדשה. גנזים 2020
......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 111
ספר יסוד - אינקונבולה
ספר עיקרים - שונצינו רמ"ו [1486]
ספר בן 538 שנה - יפה ושלם עם שוליים רחבים
עיקרי הדת ויסודות האמונה מאת רבי יוסף אלבו – מספרי היסוד של עיקרי האמונה.
בספרו העמיד ר"י אלבו את עיקרי הדת על שלשה עיקרים: מציאות ה', תורה מן השמים ושכר ועונש (לעומת י"ג עיקרי הרמב"ם). הספר נכתב בעקבות גזירות ופרעות קנ"א, בהם נכפה על יהודי ספרד להתנצר, והמחבר בא לחזק את אמונתם.
בדפים 56-58 (קונטרס ח דפים 2-4) נדפסו דברי פולמוס חריפים נגד הנצרות – דפים אלו נתלשו על ידי הצנזורים מהרבה עותקים של הספר, אך נמצאים בשלמות בעותק זה.
בראש הספר הקדמת 'המחוקק' בעניין מעלת וחשיבות הספר ומחברו, ולכן ראה לנכון להדפיסו ולהפיצו ברבים. כותב ההקדמה הוא אבי המדפיסים - רבי ישראל נתן שונצינו (כפי שמגלה ר' גרשום שונצינו בספר עיקרים מהדורת רימיני רפ"ב).
בסופו קולופון: "... והיתה השלמתו פה
שונצי"נו אשר במדינת לומבר"דיאה תחת ממשלת... דוכו"ס מי"לאנו... בעשרים ואחד יום לחדש טבת שנת
חמשה אלפים ומאתים וששה וארבעים לבריאת עולם...
כי מציון תצא תורה ודבר ה' משונצינו". (משפט ידוע זה של שונצינו - מקורו מקולופון זה).
בעמ' החלק שבראש הספר נמצא שריד שטר עתיק (רובו מחוק), הנכתב כמנהג קהל קדוש טוליטולא. כנזכר בסוף השטר, נוסח זה היה נפוץ בשטרות שנכתבו בדור גירוש ספרד (ראה שו"ת אהלי תם לרבי תם אבן יחייא סי' קע"ב). בגליונות הדפים הערות וציונים בכתיבה איטליאנית עתיקה. בדף 7,א רישום בעלים: "הגיע לחלקינו יורשי כמ' מרדכי ממילי ז"ל".
הקדמתו חתומה: יום כ"ב חשון רמ"ו. בקולופון צויין תאריך סיום ההדפסה: כ"א טבת רמ"ו. תשבי מעיר על כך שזהו אחד המקרים הנדירים של תחילת ציון תאריך הדפסת הספר וסיומו בספרי האינקונבולים (ראה במאמרו המצויין להלן, עמ' 619).
המחבר רבי יוסף אלבו (לפני ק"מ-ר"ד בערך) היה מחכמי ספרד, תלמיד רבי חסדאי קרשקש בעל ספר אור ה' (תלמיד הר"ן).
שונצינו רמ"ו [1486] דפוס ראשון. דפוס בני שונצינו.
נדפס בעמודה אחת באותיות מרובעות, עם כותרות ושומרי דף. תיבות הפתיחה "למה" ו"ידיעת" בתחילת ההקדמה ובראש הספר מאויירות.
ספירת דפים: [108] דף. יד קונטרסים. קונטרסים א-ב (8) ג (6) ד-יג (8) יד (6) דף דף א, 1 ודף 108,ב חלקים.
גודל: 2° (29.9 ס"מ), עותק רחב שוליים.
מצב
: מעט כתמים בשוליים, בדפים הראשונים ובדף האחרון שיקומי שוליים ברסטורציה. כאמור שולי הדפים רחבים יותר מהרגיל, ב-12 דפים נוספו שוליים בעבודה אמנותית, כדי להתאימם לגודל שאר דפי הספר. כרוך בכריכת־עור חדשה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד - אינקונבולים, מס' i63; פ’ תשבי, קרית ספר, סג, תש"ן-תשנ"א, עמ’ 615-621, מס’ 36; יקירסון, קטלוג האינקובלים העבריים מאוסף בית המדרש לרבנים באמריקה, מס' 27.
נצח ישראל לא ישקר
הספר שרד 537 שנה! יד הצנזורה לא הצליחה להעלים אותו, ציפורני הרשע של האינקוויזיציה לא הצליחו להניח את ידו עליו, על אף הדברים הקשים נגד הנצרות המופיעים בספר, וכן שרד לפליטה בימי הגזירות והגרושים, שריפות הספרים באיטליה, פוגרומים ומלחמות העולם הראשונה והשניה, הרשעים רודפי הדת והעם היהודי כלו ונעלמו. והנה תורת ישראל, כאן לאות וסימן לעם הנצח שישרוד לנצח נצחים.
אינקונבולה
אינקונבולה הוא מונח לטיני שמשמעותו עריסה (כמו עריסת תינוק). ספרי הדפוס הראשונים נקראו דפוסי־ערש או דפוסי אינקונבולה.
בעוד שתקופת האינקונבולה בספרי אומות העולם, חולשת על תקופה של למעלה מחמישים שנה [1445-1500], הדפוס העברי החל כשלושים שנה מאוחר יותר ותקופת האינקונבולה הצטמצמה לשלושים שנה בלבד: רכ"ט-ר"ס [1469-1500].
המספר המוסכם פחות או יותר אצל החוקרים שנדפסו בתקופת האינקונבולה כמאתיים ספרים יהודיים בלבד.
אינקונבולה הוא פריט נחשק ויקר ערך אצל כל אספן, ואף הספריות הגדולות בעולם 'מתחרות' ביניהם על מספר האינקונבולים השוכן באוצרותיהם.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 112
ספר האמונות לרבי שם טוב – דפוס ראשון. פירארא שט"ז [1556]
ספר יסודי ביסודות האמונה מאת רבי שם טוב אבן שם טוב
ספרו מבוסס על כך, שיסוד האמונה צריך להישען על אמונה תמימה ולא כדרכם של הנמשכים אחר הפילוסופיה ומבססים את אמונתם רק על דרך המחקר הפילוסופי.
בהקדמתו הוא כותב שרבים מאלו שביססו את אמונתם על דרך הפילוסופיה הגיעו לידי כפירה והמירו דתם.
דבריו אלו מביא השל"ה הק' בזה הלשון:
והחסיד רבי שם טוב בהקדמתו לספר האמונות אשר לו, נתרעם על מתפלספי בני עמנו, בזה להם להג להם, ובסוף דבריו אמר: כשחקרתי בדבריהם, בערה בי שלהבת, כי פרחה בבני ישראל צרעת ממארת, וראיתי כי בכל הדורות האלה, כפרו והמירו המופלגים בחקירה, עיין שם. עכ"ל השל"ה (מסכת שבועות פרק נר מצוה אות נ"ט)
רבי שם בן רבי שם טוב ראש ישיבה ומקובל בספרד במאה השניה לאלף השישי, נפטר בשנת ק"ץ (רבי אברהם זכות בספר יוחסין) היה מראשי המתנגדים לפילוסופיה. פירושו על מסכת אבות נדפס בימינו (ראה בספר שלשה אבות פתח תקוה תשע"א) בנו הוא רבי יוסף בעל ספר כבוד אלהים (פיררא שט"ז) ונכדו הוא רבי שם טוב בעל הפירוש הנודע על מורה נבוכים (ויניציאה שי"א) ודרשות התורה (שאלוניקי רפ”ה) מעניין הוא שעל אף שהמחבר היה ממתנגדי שיטתו הפילוסופית של הרמב"ם, נכדו הוא גדול מפרשי המורה נבוכים.
השגות מהר"ם אלשקאר
בסוף הספר נדפס בקונטרס מיוחד (16 דף) עם שער נפרד, השגות מרבי משה אלשקאר על החיבור, בו מגן על הרמב"ם מהשגותיו של המחבר (נדפס לראשונה בשו"ת מהר"ם אלשקאר, סביוניטא שי"ד סי' קי"ז)
פירארא שט"ז [1556] ובקולופון: שי"ז [1557] דפוס ראשון.
ספירת דפים: קט"ז [16] דף
גודל: 18 ס"מ.
מצב: טוב. שולי השער למטה קצוצים עד קצה המסגרת, תיקונים קלים בודדים, ללא חסרון, כרוך בכריכת עור חדשה, עם הטבעות נאות.
תיאור נוסף: בשערי שני הספרים ובסוף הספר דגל המדפיס אברהם בן אושקי.
(סטפנסקי, ספרי יסוד, בהוספות לספרי מחשבת ישראל עמ' 142)
......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
of 3 pages
