מכירה 11
כ"ד טבת, תשפ"ב
מכירה 11
28.12.21
מתוך 6 דפים

פריט : 126

איגרת קודש בחתימת יד האדמו"ר הקדוש רבי דוד משה מטשורטקוב, בן האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. טשורטקוב [תרמ"ט, 1889]


הזמנה לחתונת נכדיו של האדמו"ר הזקן מטשורטקוב

הזמנה לחתונת שני נכדיו של האדמו"ר הזקן שהתקיימה בחצר הקודש טשורטקוב, בחתימת יד קודשו.

החתן היה הרה"צ רבי אהרן, בן בנו של רבי ישראל מטשורטקוב, והכלה מרת שרה בת בנו רבי נחום מרדכי.

ואני תפלה לד' אשר שמחתי תהא שלימה, מבורכת בברכת שמים ממעל, וממנה יוושעו כל אחב"י בחיים ובריאות והצלחה וכל הטוב הנועד והמקוה לבית ישראל.
כעתירתי בעד כלל ישראל כל הימים
דוד משה במוהר"ר ישראל

האדמו"ר רבי דוד משה פרידמן מטשורטקוב (תקפ"ח-תרס"ד) היה בנו החמישי של הסבא קדישא הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. הוא נולד בראש השנה תקפ"ח, ביום לידתו אמר אביו "ירדה נשמה גדולה לעולם" ולימים אמר שהוא "קודש קדשים". לאחר פטירת אביו הנהיג עדה למעלה מיובל שנים, והעידית שבעידית מרבני גאליציה היו חסידיו.

האדמו"ר רבי דוד משה הנהיג את חסידותו ברחבות כדרך אביו, אולם הוא עצמו הרבה להתבודד, עסק בתורה יומם ולילה והיה פרוש ומובדל מענייני העולם הזה. מעולם לא נראה חיוך על פניו, הוא מיעט בדיבור ודבריו היו ספורים ומדודים. אחיו, רבי אברהם יעקב מסדיגורא, אמר עליו: "יהודי קדוש כזה טרם ראיתי".

הרה"ח רבי ישראל ברגר, אב"ד בוקרשט בעל ה'עשר קדושות' שהכירו אישית, כתב עליו: "מי שזכה להסתופף בצלו, צילא דמהימנותא, ראה כל אחד עין בעין שעבודתו וקבלת עול מלכות שמים שלו הוא למעלה מגדר האנושי. לא נח ולא שקט לא ביום ולא בלילה והיה פרוש ומובדל מכל בני ביתו, סגור ומסוגר בבדידות, עובד בתמידות, משים לילות כימים באור תורתו ותפילותיו" ('עשר אורות' עמ' 147).

טשורטקוב [תרמ"ט, 1889] 1421 ס"מ. המכתב ללא תאריך, אך ידוע ממקור אחר שהחתונה התקיימה בי"ז מנחם אב תרמ"ט (ראה: אגרות הרה"ק מרוז'ין ובניו ח"ג עמ' ר"ט). כתמים משאריות נייר דבק, נקבים זעירים. שמור בכריכת עור חדשה נאה.

פריט : 128

איגרת קודש: מכתב בעניין הצלת יהודים ממאסר, בכתב יד קודשו של הרה"ק רבי יצחק מווארקא. תק"צ [1830]


מכתב קודש בכתב יד הרה"ק רבי יצחק קאליש מווארקי, אל ידידו הגאון החסיד הרה"ק רבי אלכסנדר זושא הכהן מפלאצק – מגדולי התלמידים בפשיסחא ובעל ספר 'יקר מפז'.

רבי יצחק ורבי אלכסנדר זושא היו מהאריות שבחבורת פשיסחא וזכו לקרבה מיוחדת מרבם הגדול, רבי בונים מפשיסחא.

במכתבו מבקש הרה"ק מווארקא לסייע בעניין פדיון שבויים של יהודים מקהילת זאמבורוב, שהושלכו לבית הסוהר בלומז'ה בעלילת שקר. וכך הוא כותב:"באתי בבקשה גדולה עבור אנשי ידידינו סמוכים לק' זעמבראווי היושבים בתפיסה במקום לאמזע בעד בלבול שקר... וידע מכ"ת שענין גדול הוא והם אנשים נכבדים מפורסמים וכל הענין הוא שקר גמור, ובוודאי יעשה השתדלות עצהיו"ט ויתברך בכל טוב".

בחציו הראשון של המכתב דברי ברכה וידידות: "יהיה לרצון עבודתנו בימי הרצון העברו עלינו… ויעלה ויבוא שועתינו שנזכה לתורה ועבודה מתוך רחבה וכל טוב לאוי"ט בכלל ישראל אמן, ונתקשר בברית אהבה יחד ואיש את אחיו יעזורו בנפש חפיצה, לקוות ולצפות לעזרת חברו וחברים כל ישראל, ונזכה לשמוע בשורות טובות איש מאחיו בכלל ישראל לאוי"ט".

הרה"ק רבי יצחק קאליש מווארקא (תקל"ט-תר"ח), מגדולי האדמורי"ם בפולין בדורו, קיבל בחסידות מהחוזה מלובלין ומרבי דוד מלעלוב אך היה תלמידו המובהק ויורשו של רבי בונים מפשיסחא. חסידיו נמנו באלפים והעיר ווארקא הפכה לאחד ממרכזי החסידות הגדולים ביותר. נודע באהבת ישראל ובפעולותיו למען הכלל. עמד בראש המלחמה נגד גזירת המלבושים ונגד סגירת ה'חיידרים' וסגירת ה'שטיבלאך', ופעל בזה יחד עם ידידיו ה'חידושי הרי"ם' ורמ"מ מקוצק. על שליחויותיו המדיניות למען הכלל בווארשא ישנם סיפורי מופת מופלאים. על תלמידיו נמנים: הרה"ק רבי יעקב אריה מראדזמין, הרה"ק רבי דב בר מביאלה, הרה"ק רבי שרגא פייבל מגריצא ובנו הרה"ק רבי יחיאל מאלכסנדר.

כך כותב עליו הרה"ח רבי אהרן וואלדן: "הרב מו"ה יצחק מווארקי ציר ישראל וקדושו, נזר אלקים על ראשו, בוצינא קדישא חסידא ופרישא, מופת הדור והדרו, עטרת תפארת ישראל, קצרה היריעה לספר רוב קדושתו וחסידותו. רבבות אלפי ישראל נהרו אליו מכל עבר ופינה, לדרוש אלקים ולחסות בצל כנפי קדושתו ולשתות בצמא דבריו הקדושים... והיה מלאך מליץ טוב על ישראל באהבתו ובחמלתו על עמו, גאלם תמיד מן המיצר... ורבות פעמים כתת את רגליו לפני אדוני הארץ לבקש שלום על ישראל" ('שם הגדולים' החדש מערכת י אות רכז). היה מפורסם באהבת ישראל הבוערת בקרבו, השקיע ראשו ורובו בענייני הכלל ולא חשך מעמל נפשו לעשות כל אשר ביכולתו כדי שתצמח איזו טובה לכלל ישראל או אף בעד נפש אחת מישראל ('מאיר עיני הגולה' אות רו).

מכתב זה הוא עדות מוחשית נוספת לאהבת ישראל של הרה"ק מווארקא ולדאגתו לאחינו בני ישראל הנתונים בצרה.

ווארקי [ווארקא] תק"צ [1830]. דף בגודל 1822 ס"מ. כתמים וחורים קטנים בסימני הקיפול, חיזוק נייר דבק בגב המכתב. שמור בכריכת עור חדשה נאה. (מכתב מבנו ממשיך דרכו הרה"ק רבי יעקב דוד מאמשינוב נמצא בפריט הקודם.)

פריט : 129

מכתב נדיר


מכתב מאת הרה"ק ובעל המופת רבי יוסף מראדוויל וחתנו. ראדוויל תרכ"ב [1862]

מכתב בחתימת יד הרה"ק רבי יוסף מראדוויל אל חתנו, הרה"ק רבי יצחק מבענדר.

עם מכתב חתנו, האדמו"ר רבי מרדכי משומסק, נכד הרה"ק רבי מרדכי מלכוביטש.

את המכתב פותח הרה"ק מראדוויל בברכות: "תהילות לאל השם נפשנו בחיים, כה יתן לראותכם בחיים ושלום ובזרע של קיימא ברוב נחת ודשן ורב טוב סלה".

הרה"ק רבי יוסף מראדוויל [תקע"ח-תרל"ה] היה חתן הרה"ק רבי פינחס מאוסטילה (שושלת נשכיז), בן אחר בן, דור חמישי להמגיד הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. הוא נהג מצעירותו בפרישות רבה והרבה בצומות ובמקוואות. כמו כן הוא נסע רבות אל הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, שהפליג בשבחו. בגיל שבע־עשרה התמנה לאדמו"ר, ורבים נהרו לחסות בצילו.מופתים וגילויי רוח הקודש שנראו אצלו היו נפוצים בין חסידי ווהלין [עיין עליו בהרחבה בקובץ 'תפארת ישראל' (רוז'ין) קובץ י"א ובקובץ 'שפתי צדיקים' חוברת ג, ה].

מכתבים ממנו נדירים מאוד, הרה"ח רבי יצחק לנדא שהיה המשמש בקודש של הרה"ק רבי יצחק מנשכיז מספר בספרו הנפלא 'זכרון טוב' (פיעטרקוב תרנ"ב, דף לט, א) שרבי אליעזר בנו של רבי יוסף ביקש ממנו מכתב שאביו רבי יוסף שלח להרה"ק מנשכיז "באמרו שאין לו שום חתימת יד אביו הקדוש זצוקלה"ה, כי המעט מכתבים שחתם עליהם הלא נשלחו למי שנכתבו ולא היה שכיח כלל שיחתום, רק מעט מזעיר וגם זהו בהכנות גדולות".

במכתבו מבקש רבי יוסף מחתנו ובתו שיבואו לגור אצלם בתקופה הקרובה.

בשולי המכתב פרישת שלום מחתנו של רבי יוסף, הרה"ק רבי מרדכי לרנר משומסק בן רבי מיכל, בנו של הרה"ק רבי מרדכי מלכוביטש (נקרא על שמו). ארבעים שנה היה רב ואדמו"ר בעיר שומסק, וגאונותו וצדקותו נודעו לתהילה בכל גלילות ווהלין.

ראדוויל תרכ"ב [1862]. גודל: 1621 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 138

מכתב קודש בכתב יד האדמו"ר הקדוש רבי איציק'ל פשעוורסקר – מוצאי שבת קודש סמוך לעמוד השחר


מכתב המלצה עבור אחד מנכדי האדמו"ר מנדבורנא אשר הגיע בשליחות מצווה, ולפיו מכל המשולחים הוא הגדול בכולם ומצווה לקרבו ולסייע לו.


המכתב כולו בכתב יד קדשו של האדמו"ר ובחתימתו. נכתב במוצש"ק "סמוך לעמוד השחר" - כידוע עיקר עבודתו של הרה"ק מפשעוורסק הייתה בלילות; הוא מיעט לישון וכמעט לא עלה על מיטתו, ובשעה שבני אדם היו ישנים היה כולו אש שלהבת לעסוק בתורה וחסד.


בחתימתו הוא מזכיר את ייחוסו לבעל 'נועם אלימלך': "הק' משה יצחק נכד רבן של כל ישראל ר"ר [רבינו רבי] אלימלך זצוקללה"ה זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל".


הרה"ק רבי איציק'ל מפשעוורסק (תרמ"ב – תשל"ז), מצאצאי הרה"ק בעל 'נועם אלימלך' וחסיד מובהק של הרה"ק משינאווא, התיישב בפשעוורסק שבפולין ושם התפרסם כאיש קדוש וצדיק. לאחר השואה התיישב באנטוורפן והמונים נהרו אליו לישועה ולברכה.


נכתב על נייר מסמכים אישי, ללא תאריך, מתקופת שהותו באנטוורפן (תשי"ז-תשל"ז).


גודל: 1320 ס"מ. בשוליים למטה חורים ממנקב חורים משרדי.

פריט : 141

תיאור מלא הוד, קדושה ורגש ממעמד הדלקת נרות חנוכה הראשון של האדמו"ר מהרשד"י מסלונים, בכתב יד האדמו"ר בעל 'נתיבות שלום'. ברנוביץ תרצ"ד [1933]


בחדש אייר תרצ"ג נפטר באופן פתאומי האדמו"ר בעל 'בית אברהם' והוא בן מ"ט שנים בלבד. חסידות סלונים נותרה יתומה ושבורה. החסידים נתנו עיניהם בבנו, הרה"ק רבי שלמה דוד יהושע, ולאחר הפצרות רבות קיבל עליו את ההנהגה. זאת בהשתדלות האדמו"ר בעל 'נתיבות שלום' שהיה מבוגר ממנו ולמד עמו חברותא.


במכתבו הנפלא מתאר בעל 'נתיבות שלום' בפרוטרוט את סדר המעמד הנורא של הדלקת הנרות הראשונה של האדמו"ר בשנה הראשונה לכהונתו. בין היתר נכתב כי תחילה לא רצה כלל להדליק בציבור, וכי זו היתה הפעם הראשונה שעמד במקום שבו היה עומד אביו. (עד עתה לא ישב במקום אביו אלא מן הצד.) עוד במכתב: תיאור אמירת הברכות "בקול דממה דקה", אמירת 'ויהי נועם' והניגונים והריקודים שהיו אחר ההדלקה, ותיאור השמחה המהולה בעצב בהסתלקות האדמו"ר בעל 'בית אברהם'. כן צוין כי האדמו"ר הדליק במנורה של האדמו"ר הראשון בעל 'חסד לאברהם' (אף שהייתה לו מנורה חדשה שקיבל מחמיו האדמו"ר בעל 'עקידת יצחק' מאלכסנדר).


המכתב נשלח לטבריה ביום א' דחנוכה תרצ"ד, בתקופת אירוסיו של ה'נתיבות שלום', "אל 'המיו"ל [המיועד להיות] גיסי" [כנראה רבי זעליג בנו של ה'ברכת אברהם'].


בצדו השני מכתב בכתב יד האדמו"ר בעל 'ברכת אברהם' בעברית וביידיש.


ברנוביץ תרצ"ד [1933]. דף מקופל כתוב על שני עמודים שלמים. 1220 ס"מ. חיזוקי נייר בגב המכתב, ללא פגיעה בטקסט. מצב טוב. לא נדפס בספר 'נתיבות שלום – מכתבי קודש' (ירושלים תשע"ד).

פריט : 147

תשובה בהלכה בכתב יד הגאון רבי איצל'ה פונוביז'ר - 8 עמודים בכתב ידו


תשובה בענייני קידושין המשתרעת על פני 8 עמודים, בכתב יד הגאון הנודע גדול מרביצי התורה בליטא, הגאון רבי איצל'ה פונוביז'ר.

הגאון רבי יעקב יצחק רבינוביץ, הנודע בשם רבי איצל'ה פונוביז'ר (תרי"ד-תרע"ט), היה מגדולי מרביצי התורה בישיבות ליטא וממנהיגי הדור יחד עם החפץ חיים ורבי חיים עוזר. קיבל תורה מפי בעל 'בית הלוי' ובמשך שנתיים למד חברותא עם הגר"ח סולובייצ'יק. בשנת תרמ"ט נקרא על ידי הסבא מסלבודקא לעמוד בראשות הישיבה בסלבודקא והביאה אל רום פסגתה.

שיעוריו העמוקים וחידושיו המבריקים הפליאו את כל בני הישיבה, ובסלבודקא העמיד תלמידים רבים. משנת תרנ"ד כיהן כאב"ד פונוביז' (לאחר האדר"ת) שם הקים קיבוץ של תלמידים מופלגים.

רבי איצל'ה מיעט לכתוב ומכל תשובותיו וחידושיו הרבים נדפסו אך מעט בשו"ת 'זכר יצחק' ובחידושי הגריי"ר.

4 דפים (8 עמודים). גודל: 1321 ס"מ. טיוטות תשובה, כולן בכתב ידו. כתמי דיו, סימני קרע בשוליים ללא חיסרון.

פריט : 149

'נכנסנו בעבודה גדולה לבנות בנין ישיבה גדולה ומפוארה'


מכתבו של ה'חפץ חיים' בעניין בניית הבניין החדש לישיבתו בראדין. ראדין, תרע"ב [1912]

בשנת תרע"ב ראה ה'חפץ חיים' שבניין הישיבה צר מלהכיל את תלמידי הישיבה ההולכים ומתרבים, ושהללו נאלצים ללמוד "במקומות מחולקים שגורם הפסד גדול לסדרי הישיבה". לכן החליט שיש לבנות בניין חדש, גדול ומרווח שיענה על הצרכים.

החפץ חיים החל מיידית במבצע גיוס כספים גדול ושלח מכתבים למיודעיו. במשך זמן קצר הצליח לאסוף 15,000 רובל לבניית בניין חדש לישיבה.

השלמת הבניין החדש הייתה בקיץ תרע"ג וחנוכת הבית נחגגה בהתרגשות גדולה כשבמרכזה משא הפתיחה של מרן החפץ חיים.

במכתבו מפרט החפץ חיים שיש בישיבה יותר ממאתיים בחורים השוקדים בתורה יומם ולילה, ורבים מהם בני עניים שכל עול החזקתם נופל על הישיבה.

"ולכן המסייע לנו כיום להחזקת ישיבתינו הק' שכרו מרובה מאוד... ובזכות זה ה' הטוב יתן לו חיים ושלום והצלחה בכל עניניו".

ראדין תרע"ב [1912]. כתוב משני צדי הדף. 1321 ס"מ. כתיבת סופר עם חתימת החפץ חיים וחותמו. נשלח לידיד הישיבה בשיקאגו. עם חיזוקי נייר דבק. 

פריט : 156

שואת יהודי ליטא: מכתב ראשי ישיבת טלז רבי אליהו מאיר בלוך וגיסו רבי חיים מרדכי קאטץ. יאקאהאמא, יפן תש"א [1941]


"חובת ההצלה היא חובת השעה"!

מכתב היסטורי נדיר אודות מצבם הקשה של יהודי ליטא וישיבותיה לאחר פלישת הסובייטים לליטא. במכתב מתוארות התנכלויות השלטון הבולשביקי לישיבות ולמוסדות הדת בליטא, וכך נכתב בו: "האסון אשר קרה את אחינו שמה, נורא הוא. כהרף עין נהפכו המדינות הללו ממדינות פורחות מלאות דשן וכל טוב לבזוזות ונהרסות... כל מצב החיים נהרס לגמרי". הכותבים מבקשים סיוע בהשגת רישיונות יציאה, וכן מספרים על הניתוק ממשפחתם ומתלמידיהם ומבקשים עזרה וסיוע בהמשך מסעם מיפן לארצות הברית, לשם הקמת ישיבת טלז באמריקה.

בשולי המכתב מובא החשש הנורא מפני השלטונות: "מובן כי יש להזהר מלפרסם את הדברים האמורים בשמנו, כי משפחותינו ערבות לנו, ודי לחכימא".

רקע למכתב: מעט אחר כניסת הרוסים לליטא נוכחו ראשי ישיבת טלז בקשיים העצומים המאיימים על המשך קיומה, והגיעו לידי החלטה כי צו השעה הוא להעביר את הישיבה אל אמריקה כדי להציל כל מה שאפשר. את התפקיד לקחו על עצמם שני הגיסים רבי אליהו מאיר בלאך ורבי חיים מרדכי קאטץ, למרות הסכנה הגדולה ולמרות שהוצרכו לשם כך לעזוב את משפחותיהם ותלמידיהם. רא"מ ורח"מ היו שני היהודים האחרונים שיצאו מליטא הקומוניסטית לפני נעילת השערים. תוך הרפתקאות וסכנות שונות, כשהם עוברים דרך מדבריות סיביר ויפן, הגיעו בחודש חשוון תש"א אל ארצות הברית והחלו בהקמת הישיבה. רק לאחר כמה שנים נודע להם דבר האסון הגדול - חורבן הישיבה והריגת בני משפחותיהם הי"ד ('באר מחוקק' עמ' תשנג).

רבי אליהו מאיר בלוך (תרנ"ה-תשט"ו), בן הגאון רבי יוסף ליב בלוך אב"ד טלז בעל 'שיעורי דעת'. ראש ישיבת טלז וחבר מועצת גדולי התורה. מגדולי מנהיגי התורה בארצות הברית לאחר השואה.

רבי חיים מרדכי קאטץ (תרנ"ד-תשכ"ה), חתן הגרי"ל בלוך, שימש כראש הכולל בטלז וכמנהלה הרוחני של ישיבת טלז בקליבלנד שאותה הקים יחד עם גיסו הנ"ל. חבר מועצת גדולי התורה ומגדולי מרביצי התורה ובעלי המוסר בארצות הברית.

כ"ד תשרי תש"א [26/10/1940]. 3 עמודים שלמים על נייר מכתבים של מלון. גודל: 1423 ס"מ. נקבי תיוק.

פריט : 158

"איכה אשא לבדי"... מכתב מאת הגאון רבי אהרן קוטלר. סאלאק תש"א [1941]


מכתב נרגש ובהול לעזרה דחופה ומיידית עבור בני ישיבת קלצק, בימי מנוסתם בראשית מלחמת העולם השנייה.


במכתבו מתאר רבי אהרן את מצבם הקשה של בני הישיבה הסובלים מעוני וחרפת רעב: "איני מסיח דעתי אף לרגע מגורלם המר ומאמצי ההצלה, ו'איכה אשא לבדי'?"


בד בבד עם דאגתו לבני ישיבתו בליטא, פעל רבי אהרן להצלת "תלמידינו ביאפאן ושנכאי המתגוללים על אם הדרך בתנאים הכי קשים".


עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו בני ישיבת קלצק ובראשם ראש הישיבה הגאון רבי אהרן קוטלר לווילנא. משם ליאנובה, ולאחר מכן מחמת רדיפת השלטונות הבולשביקים התפצלה הישיבה לשלוש קבוצות: קבוצה אחת ב'סאלוק' הסמוכה לגבול לטביה, קבוצה שניה ב'דושיאט' וקבוצה שלישית ב'דוקסט'.


רבי אהרן קבע את מושבו בסאלוק, משם נשלח מכתב זה. על גבי הבלאנק מודפס "אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלעצק, נמצאת כיום בערי סאלאק ודושיאט, ליטא".


מכתב היסטורי נדיר לתולדות ישיבת קלצק ולפעולתיו הנמרצות של רבי אהרן למען תלמידי הישיבה בימיה הקשים ביותר.


הדפסה במכונת כתיבה. 2127 ס"מ. בחתימת ידו של רבי אהרן. מצב טוב.

פריט : 159

מכתב חיזוק באמונה מהמשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין לאחר פטירת הגרי"ז מבריסק. בני ברק תש"כ [1960]


מכתב חיזוק ארוך באמונה ועל הדרך הנכונה להתמודד עם פטירה של צדיק או בן משפחה, בכתב ידו של זקן המשגיחים הגאון רבי יחזקאל לוינשטיין, אל תלמידו רבי שלמה ברעוודה.


המכתב נכתב לאחר פטירת הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק, "ונשארנו דור יתום".


בין דבריו מביא המשגיח דברים שראה במכתב מהסבא מקעלם לבנו "כי הצער על נפטר מורה חסרון אמונה, כי מה להצטער על נפש שחזרה למקומה ולבית עולמו הנצחי". בהמשך המכתב מזהיר המשגיח את תלמידו שיתרחק מעצבות ודוחה את טענת מתנגדיה של תנועת המוסר שלימוד המוסר מוליד עצבות.


המשגיח הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין (תרמ"ה-תשל"ד), מגדולי בעלי המוסר בדורות האחרונים, כיהן כמשגיח בישיבת מיר על מקום רבו המשגיח רבי ירוחם ליבוביץ. בשנות השואה גלה עם ישיבת מיר לשנחאי ולימים החל לכהן כמשגיח בישיבת פונוביז'.


בהספד בהלווייתו אמר הרב שך: "המשגיח הוא העובד ה' הכי גדול שראיתי מימיי". שיחותיו וכתביו נדפסו בסדרת ספרי 'אור יחזקאל'.


בני ברק תש"כ [1960]. 2127 ס"מ, הכל בכתב יד ובחתימתו. מצב טוב. למיטב ידיעתנו לא נדפס עדיין.

מתוך 6 דפים
×