תיאור מלא הוד, קדושה ורגש ממעמד הדלקת נרות חנוכה הראשון של האדמו"ר מהרשד"י מסלונים, בכתב יד האדמו"ר בעל 'נתיבות שלום'. ברנוביץ תרצ"ד [1933]

בחדש אייר תרצ"ג נפטר באופן פתאומי האדמו"ר בעל 'בית אברהם' והוא בן מ"ט שנים בלבד. חסידות סלונים נותרה יתומה ושבורה. החסידים נתנו עיניהם בבנו, הרה"ק רבי שלמה דוד יהושע, ולאחר הפצרות רבות קיבל עליו את ההנהגה. זאת בהשתדלות האדמו"ר בעל 'נתיבות שלום' שהיה מבוגר ממנו ולמד עמו חברותא.

במכתבו הנפלא מתאר בעל 'נתיבות שלום' בפרוטרוט את סדר המעמד הנורא של הדלקת הנרות הראשונה של האדמו"ר בשנה הראשונה לכהונתו. בין היתר נכתב כי תחילה לא רצה כלל להדליק בציבור, וכי זו היתה הפעם הראשונה שעמד במקום שבו היה עומד אביו. (עד עתה לא ישב במקום אביו אלא מן הצד.) עוד במכתב: תיאור אמירת הברכות "בקול דממה דקה", אמירת 'ויהי נועם' והניגונים והריקודים שהיו אחר ההדלקה, ותיאור השמחה המהולה בעצב בהסתלקות האדמו"ר בעל 'בית אברהם'. כן צוין כי האדמו"ר הדליק במנורה של האדמו"ר הראשון בעל 'חסד לאברהם' (אף שהייתה לו מנורה חדשה שקיבל מחמיו האדמו"ר בעל 'עקידת יצחק' מאלכסנדר).

המכתב נשלח לטבריה ביום א' דחנוכה תרצ"ד, בתקופת אירוסיו של ה'נתיבות שלום', "אל 'המיו"ל [המיועד להיות] גיסי" [כנראה רבי זעליג בנו של ה'ברכת אברהם'].

בצדו השני מכתב בכתב יד האדמו"ר בעל 'ברכת אברהם' בעברית וביידיש.

ברנוביץ תרצ"ד [1933]. דף מקופל כתוב על שני עמודים שלמים. 1220 ס"מ. חיזוקי נייר בגב המכתב, ללא פגיעה בטקסט. מצב טוב. לא נדפס בספר 'נתיבות שלום – מכתבי קודש' (ירושלים תשע"ד).

התחברו הירשם