מכירה 11
כ"ד טבת, תשפ"ב
מכירה 11
28.12.21
מתוך 6 דפים

פריט : 46

מכתב מאת הגאון הצדיק רבי ברוך בענדיט ליכטנשטיין אב"ד קראסנא


מכתב בחתימת הגה"צ רבי ברוך בענדיט ל"ש אב"ד קראסנא אל שאר בשרו הגאון הצדיק רבי עקיבא יוסף שלזינגר.

הגה"ק רבי ברוך בענדיט ליכטנשטיין הי"ד אב"ד קראסנא (תרי"ח-תש"ד), בן רבי יעקב קאפיל ל"ש אב"ד באטלאן אחיו של הצדיק רבי הלל ל"ש. קיבל תורה מאביו ודודו והיה תלמיד חביב להרה"ק רבי מנחם מנדל פאנש מדעש המתארו: "הרב החריף ובקי ירא ושלם אוצר בלום" (שו"ת שערי צדק או"ח סי' לו). משנת תרמ"א ישב על כסא הרבנות בקראסנא במשך למעלה משישים שנה. החזיק בה ישיבה ונודע בקדושתו, בצדקותו ובעבודת התפילה שלו ובעיקר בקנאותו הגדולה לכל קדשי ישראל. נספה באושוויץ בהיותו בן פ"ו שנים. מבניו: הגה"צ רבי הלל ל"ש מקראסנא בעל 'כוונת הלב'.

כפי הנראה מהמכתב, בנו (ר' חיים צבי הי"ד, לימים אב"ד בישטום) נאלץ לברוח, כנראה מחמת המציק, ונמלט לארץ ישראל ואם היה נודע הדבר, הוא היה במצב של פיקוח נפש.

המכתב ללא תאריך. בכתיבת סופר ובחתימת ידו. נייר מסמכים רשמי בגודל 1814 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 60

קונטרס גדול:


תשובות וחידושים בכתב יד קודשו של הגאון רבי שלמה קלוגר ראב"ד בראדי

קונטרס תשובות וחידושים – 11 דפים גדולים - בעצם כתב יד קודשו של הגאון רבי שלמה קלוגר, ראב"ד בראדי.

הקונטרס כולל תשובות בהלכות שחיטה וטריפות, מליחה, דם, תערובות, פדיון בכור, ספר תורה ועוד.

הגאון רבי שלמה קלוגר (תקמ"ה-תרכ"ט) היה מגדולי רבותינו האחרונים, ראב"ד ומגיד מישרים בבראדי קרוב ליובל שנים. מהרש"ק היה מגדולי המחברים האחרונים וכנראה הגדול שבכולם. הוא חיבר למעלה ממאה וחמישים חיבורים(!) והעיד על עצמו שלא הייתה שום הערה בעולם שלא הרגיש בה (שו"ת 'האלף לך שלמה' או"ח סי' שסז). מחיבוריו נדפסו: 'חכמת שלמה' על שו"ע; 'ספר החיים'; 'מי נדה'; 'נדרי זריזין'; שו"ת 'טוב טעם ודעת'; 'עבודת עבודה'; שו"ת 'האלף לך שלמה'; ועוד חיבורים רבים.

הגה"ק רבי מאיר מפרמישלאן אמר עליו: "מאיר רואה בשמיים שכמו שפוסק רבי שלמה למטה, כך פוסקים במתיבתא דרקיעא" ('נחלת צבי' ד עמ' עג).

[11] דפים גדולים (22 עמודים), כל דף בגודל 2438 ס"מ. שלושה קטעים קצרים יחסית נכתבו בידי סופר. מצב טוב. שמור בכריכת עור מהודרת.

פריט : 62

מכתב בכתב יד הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון - המהרש"ם. ברעזאן תרס"ג [1903]


מכתב חידושי תורה מלא בבקיאות, בכתב יד הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון, אב"ד ברעזאן ובעל שו"ת מהרש"ם.

בראשית מכתבו מתנצל המהרש"ם כי הוא "עיף ויגע וחלוש כח ועמוס הטרדות והמון מכתבים בענינים נחוצים הדופקים בדברים הנוגעים למעשה. לא אוכל כעת למצא מרגוע".

שר התורה הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון - המהרש"ם (תקצ"ה-תרע"א), אב"ד ברעזאן ובעל שו"ת מהרש"ם, היה נודע כמשיב הגדול בדורו וכל השאלות הסבוכות היו באות לפתחו. יעידו על כך אלפי התשובות שהשיב להלכה לכל קצוות תבל אשר נדפסו בספרי תשובותיו, והוא השיבן בבהירות ובמשנה סדורה. עוד כשהיה צעיר לימים ראה בו גאון הדור בעל 'שואל ומשיב' את יורשו הרוחני, והשר-שלום מבעלז בירכו שתורתו לא תהא רק כמונחת בקופסה, אלא שיוכל להשתמש בה בכל עת ובכל שעה. משנת תרמ"ב כיהן כרבה של ברעזאן במשך שלושים שנה, עד פטירתו בשנת תרע"א.

ברעזאן תרס"ג [1903]. דף בגודל 1321 ס"מ, כתוב משני צדיו. מצב טוב.

פריט : 63

מכתב המלצה בכתב יד ובחתימת הגאון רבי אהרן משה טויבש, אב"ד יאסי ובעל 'קרני ראם'


מכתב המלצה לקהילת לבוב, לקבל לחזן, חזן ששימש שנים רבות בבאטשאן ואחר כך בזלאטשוב. המכתב בכתב יד ובחתימת הגאון רבי אהרן משה טויבש אב"ד יאסי, בעל 'קרני ראם'.

המכתב נשלח אל הנגיד המפורסם רבי מאיר ליבוש יוטעש מלבוב, אבי הגאון רבי יעקב יצחק יוטעס מלבוב בעל שו"ת 'שארית יעקב' ועוד. (ראה אודות רבי מאיר ליבוש ב'אנציקלופדיה לחכמי גאליציה' חלק ג עמ' 198.)

הגאון רבי אהרן משה טויבש, אב"ד יאסי (תקמ"ז-תרי"ב) ובעל שו"ת 'תועפות ראם' ו'קרני ראם' על המהרש"א, נולד בלבוב שבגליציה והיה מגדולי המשיבים בזמנו. שימש ברבנות סניאטין (גאליציה) ומשנת תר"ב היה רב ואב"ד בעיר יאסי (רומניה) שבה כיהן עד פטירתו בשנת תרי"ב. רבי אהרן משה היה מגדולי רבני רומניה בכל הזמנים והטביע את חותמו עליה, במאבקו במסיון ובפורצי הדת.

רבי אהרן משה היה נערץ גם בחוגי החסידים. נכדתו, בת בנו הגאון רבי שמואל שמעלקא טויבש בעל 'חיי עולם', נישאה לאדמו"ר רבי מוטל מנדבורנא וצאצאיהם מתייחסים אחריו.

המכתב ללא תאריך, נשלח בתקופת רבנותו בסניאטין שבגאליציה בין שנת תק"פ לתר"ב. [1] דף בגודל 1921 ס"מ.

פריט : 64

מכתב חידושי תורה ארוך (4 עמודים) בכתב יד הגאון הצדיק רבי אליעזר דוד גרינוואלד, אב"ד סאטמר ובעל 'קרן לדוד'


מכתב חידושי תורה ופלפולים, בכתב יד ובחתימת הגאון הצדיק רבי אליעזר דוד גרינוואלד, אב"ד סאטמר.

הגאון הצדיק רבי אליעזר דוד גרינוואלד בעל 'קרן לדוד' (תרכ"ז-תרפ"ח), היה מגדולי הצדיקים ומרביצי התורה בדורו. מכל רחבי הונגריה נהרו לישיבתו שמנתה כחמש מאות תלמידים. הרב היה אחיו הצעיר ותלמידו של הגה"ק בעל 'ערוגת הבושם', וקיבל בחסידות מהאדמורי"ם הקדושים מבעלזא ומשינאווא. דרשותיו ותפילותיו היו בדמעות ובבכי, ולחם במסירות נפש נגד עוקרי הדת. שימש תחילה כדיין וראש ישיבה בסערדהאלי, צעהלים ואויבער-ווישווא, ומשנת תרפ"א בסאטמר. מחיבוריו נדפסו 'שו"ת קרן לדוד' ו'קרן לדוד' על התורה והמועדים, בהשתדלות תלמידו המובהק ואחיינו האדמו"ר בעל 'ויחי יוסף' מפאפא.

סאטמר, ללא תאריך (שנות התר"פ). 2 דפים כתובים משני צדדים – 4 עמודים. גודל: 1423 ס"מ. מצב טוב. מעט מתוכן הדברים נדפס בספר 'קרן לדוד' סימן קנט אות ה.

פריט : 65

תשובה להלכה מאת הגאון רבי מרדכי לייב ווינקלער, אב"ד מאד ובעל 'לבושי מרדכי'
בעניין חידוש דין להלכה שהובא בסה"ק 'בני יששכר'

תשובה ארוכה, שלושה עמודים מלאים, בכתב יד ובחתימת הגאון רבי מרדכי לייב ווינקלער אב"ד מאד.

תוכן השאלה עוסק בחידוש דין נפלא שהובא בסה"ק 'בני יששכר' שמותר לאכול בשר לאחר ראש-חודש אב ממה שנשאר מסעודת שבת קודש, שכיוון שהדבר הותר לשבת - הותר גם לאחר השבת.

הגאון הנודע בעל 'לבושי מרדכי' (תר"ה-תרצ"ב) היה מעמודי ההוראה בכל גלילות הונגריה, ובשני העשורים האחרונים לחייו היה 'פוסק הדור' שעל פיו יישק דבר. קיבל תורה משלושה מתלמידי ה'חתם סופר' (ראה 'לבושי מרדכי' קמא או"ח סי' כו) וכל דבריו נעשו על פיו. החזיק במאד ישיבה גדולה שממנה יצאו גדולי תורה והוראה. תשובותיו נסדרו בשו"ת 'לבושי מרדכי' – ארבעה חלקים. חתנו היה המהרי"ץ דושינסקי ('שם הגדולים מארץ הגר' מ, רנא; 'חכמי טראנסילוניה' עמ' 98-99).

מאד תרפ"ג [1923]. 2 דפים, 3 עמודים כתובים. גודל: 1423 ס"מ. מצב טוב. נדפס בשו"ת 'לבושי מרדכי' מהדורא תליתאי או"ח סי' מט.

פריט : 80

כתב יד, אוטוגראף, כ-400 דפים:


חיבורים על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט

בכתב יד הגאון רבי אבי עזרי זעליג אויערבך אב"ד פוסוויילר,

תלמידו המובהק של רבי יהונתן אייבשיץ

שני חיבורים שלמים על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט, בכתב יד הגאון רבי אבי עזרי זעליג אויערבך אב"ד פוסוויילר, תלמיד הגאון רבי יהונתן אייבשיץ.

1] חיבור על שולחן ערוך יורה דעה, רמא דפים

בכתב היד מזכיר המחבר פעמים רבות את חיבורו של רבו 'כרתי ופלתי', ופעמיים אף מזכירו בברכת החיים. ראה לדוגמה דף פה, א: "ומורי ורבי הגאון נר"ו הקשה בספרו כרתי ופלתי" (וכן בדף פו, א).

2] חיבור על שולחן ערוך חושן משפט, [1], קפג דפים

גם בכתב יד זה מזכיר המחבר מדברי רבו בענייני חושן משפט, עוד לפני הדפסת ה'אורים ותומים'.
בין דפי כתב היד מחוברים דפי מכתבים שנשלחו אל המחבר, ביניהם שני מכתבים מאביו הגדול,הגאון רבי צבי הירש אויערבך אב"ד וורמייזא (ת"נ-תקל"ח) רבה של העיר וורמייזא משנת תקכ"ג, עמד בקשרים עם הגאון רבי דוד אופנהיים ובעל 'שב יעקב'', הסכמותיו מצויות בספרי חכמי דורו (עיין עליו: 'שומרי משמרת הקדש - הרבנים למשפחת אויערבך באשכנז', שער רביעי).
.

הגאון רבי אבי עזרי זעליג אויערבך אב"ד פוסוויילר (תפ"ו-תקכ"ח), בנו של רבי צבי הירש אויערבך אב"ד וורמייזא, היה גאון מובהק בנגלה ובנסתר. נסע לעיר מיץ ללמוד תורה בישיבת הגאון רבי יהונתן אייבשיץ, ובמשך חמש שנים (תק"ה-תק"י) למד אצלו ונעשה לתלמידו המובהק. חתן רבי יצחק זינצהיים אבי הגאון רבי דוד זינצהיים. משנת תקכ"ג אב"ד פוסוויילר והמדינה, עד פטירתו הפתאומית בשנת תקכ"ח [עיין עליו: 'שומרי משמרת הקדש - הרבנים למשפחת אויערבך באשכנז' חלק א שער חמישי].

בשני החיבורים שער ומפתחות, וכן מעט העתקות מחידושי אביו ששילבם בספר בכתב יד בנו רבי אברהם אויערבך (תקכ"ג-תר"ו), אב"ד בונא, תלמיד הגאון רבי נתן אדלר ולאחמ"כ תלמיד דודו הגאון רבי דוד זינצהיים שלקחו לחתן לבתו, רבי אברהם היה בדורו הסמכות התורנית העליונה בכל חבל הריינוס, בסוף ימיו עסק רבות בקבלה, וכל ארחות חייו היו על דרך הקבלה. בנו הוא הגאון בעל 'נחל אשכול' (שם, שער שביעי).

סה"כ כ-400 דפים (800 עמודים). גודל כתבי היד: 1720 ס"מ. כריכות עתיקות ללא גב. החיבורים שמורים באוגדן קרטון תואם. הם נדפסו בשנים האחרונות, על פי כתבי יד אלו.
מתוך 6 דפים
×