פריט : 232
דיון בגביית עדות מאשה שבעלה נלקח לאושוויץ בכתב יד האדמו"ר מסטרופקוב ורבי הלל ל"ש מקראסנא.
במברג – גרמניה תש"ח [1948]
גביית עדות בכתב יד האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מסטרופקוב מאשה ששמעה מגויים שבעלה ושאר בני המשפחה נלקחו בטרנספורט לאושוויץ.
בשולי גביית העדות כתב הגאון רבי הלל ל"ש מקראסנא שיש לערוך גביית עדות נוספת ומפורטת יותר.
בשו"ת תפארת נפתלי לרבי נפתלי הירץ העניג - הרב משארמאש, נמצאת תשובה לאדמו"ר מסטרופקוב בענין עגונה זאת ממש - הוא מתיר אותה
גביות העדות מניצולי פולין היו יותר מורכבות ומסובכות, שכן בעוד שבהונגריה נלקחו מיד לאושוויץ להריגה, רבים מיהודי פולין נלקחו בגירושים למקומות שונים, ולא היה בידי נשותיהם עדות ברורה – כפי שאירע בגביית עדות זו.
הגאון הצדיק רבי הלל ל"ש אב"ד קראסנא (תר"ס-תשל"ט) מסר נפשו לתקנת עגונות השואה, ואף חיבר על כך קונטרס גדול ומקיף בשם 'רני עקרה'. בתקופת שהותו במחנות העקורים לאחר השואה, התיר כארבע מאות עגונות. בשנת תשי"ב היגר לארצות הברית והיה מגדולי הרבנים שפעלו להרבות גבולי התורה והחסידות באמריקה.
כך מספר בנו על אופן הגבייות עדות של אביו רבי הלל ל"ש
"עצם הגביות עדות היו מעבודת הקשות שבמקדש, היה נוהג בכל פעם לדרוש דברי התעוררות להעדים והסביר להם מה דכתיב אלקים נצב בעדת אל ובכל בית דין השכינה שורה וע"כ בודאי השכינה שורה כאן (וצוה לכבות הסיגריות מפני הכבוד) ואיים עליהם שיעידו הדברים כמות שהוא, ומאידך גיסא חיזקם ועוררם על גודל הזכות שיהיה להם אם מגידים האמת ועי"ז יותרו העגונות מכבלי העיגון..."(הקדמה לקונטרס רני עקרה)
האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטרופקוב (תרס"ח-תשנ"ה) בן רבי ישכר דוב ליפשיץ מאונגוואר (שושלת ווישניצא) גדל בצל זקנו הרה"ק רבי אברהם שלום מסטרופקוב, עם פלישת הגרמנים נלקח לאושוויץ ושם שרד בנסים תוך שמירה קפדנית על המצוות. לאחר השואה שימש כרב בבמברג וסייע רבות לעודד את רוח הניצולים ולהתיר עגונות. בשנת תש"ט עלה לארץ ישראל.
במברג תש"ח [1948] דף בגודל 3020 ס"מ.
דיון בגביית עדות מאשה שבעלה נלקח לאושוויץ בכתב יד האדמו"ר מסטרופקוב ורבי הלל ל"ש מקראסנא.
במברג – גרמניה תש"ח [1948]
גביית עדות בכתב יד האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מסטרופקוב מאשה ששמעה מגויים שבעלה ושאר בני המשפחה נלקחו בטרנספורט לאושוויץ.
בשולי גביית העדות כתב הגאון רבי הלל ל"ש מקראסנא שיש לערוך גביית עדות נוספת ומפורטת יותר.
בשו"ת תפארת נפתלי לרבי נפתלי הירץ העניג – הרב משארמאש, נמצאת תשובה לאדמו"ר מסטרופקוב בענין עגונה זאת ממש – הוא מתיר אותה
גביות העדות מניצולי פולין היו יותר מורכבות ומסובכות, שכן בעוד שבהונגריה נלקחו מיד לאושוויץ להריגה, רבים מיהודי פולין נלקחו בגירושים למקומות שונים, ולא היה בידי נשותיהם עדות ברורה – כפי שאירע בגביית עדות זו.
הגאון הצדיק רבי הלל ל"ש אב"ד קראסנא (תר"ס-תשל"ט) מסר נפשו לתקנת עגונות השואה, ואף חיבר על כך קונטרס גדול ומקיף בשם 'רני עקרה'. בתקופת שהותו במחנות העקורים לאחר השואה, התיר כארבע מאות עגונות. בשנת תשי"ב היגר לארצות הברית והיה מגדולי הרבנים שפעלו להרבות גבולי התורה והחסידות באמריקה.
כך מספר בנו על אופן הגבייות עדות של אביו רבי הלל ל"ש
"עצם הגביות עדות היו מעבודת הקשות שבמקדש, היה נוהג בכל פעם לדרוש דברי התעוררות להעדים והסביר להם מה דכתיב אלקים נצב בעדת אל ובכל בית דין השכינה שורה וע"כ בודאי השכינה שורה כאן (וצוה לכבות הסיגריות מפני הכבוד) ואיים עליהם שיעידו הדברים כמות שהוא, ומאידך גיסא חיזקם ועוררם על גודל הזכות שיהיה להם אם מגידים האמת ועי"ז יותרו העגונות מכבלי העיגון..."(הקדמה לקונטרס רני עקרה)
האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטרופקוב (תרס"ח-תשנ"ה) בן רבי ישכר דוב ליפשיץ מאונגוואר (שושלת ווישניצא) גדל בצל זקנו הרה"ק רבי אברהם שלום מסטרופקוב, עם פלישת הגרמנים נלקח לאושוויץ ושם שרד בנסים תוך שמירה קפדנית על המצוות. לאחר השואה שימש כרב בבמברג וסייע רבות לעודד את רוח הניצולים ולהתיר עגונות. בשנת תש"ט עלה לארץ ישראל.
במברג תש"ח [1948] דף בגודל 3020 ס"מ.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
