מכירה 8
כ"ב כסליו, תשפ"א
מכירה 8
8.12.20
מתוך 6 דפים

פריט : 123

תשובה ארוכה בחתימת יד קדשו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד
'חפצי מעולם להיות דולה ומשקה
 לאשר התאוו תאוה
לשאוב מים מבאר בית אפרים'

מכתב חידושי תורה מאת הגאון הגדול רבי אפרים זלמן מרגליות - ישוב להערות על שו"ת בית אפרים אבן העזר.

השואל היה מנכדי החכם צבי והוא בא ליישב את השגות הבית אפרים (אבן העזר סי' כז) על החכם צבי בענין שאלה יסודית בהיתר עגונות ועל כך משיב לו בעל 'בית אפרים'.

בראשית דבריו כותב בעל 'בית אפרים' דברים נפלאים: 'עיני ראתה כי אתה מתחקה על שרשי עץ הדעת, נכסוף נכספת לבית אביך להפריח טל בגזעך גזע ישישים, [כוונתו כי הוא בא ליישב דברי זקנו החכם צבי] תחזקנה ידיך לסלסל ולפלפל... והנה כעת החדלתי את פרי עטי מלהשיב אף לשואלים כענין, מפאת סיבות ידועות אפס בראותי כי נפשך חשקה לקחת מפי תורה וחפצי מעולם להיות דולה ומשקה לאשר התאוו תאוה לשאוב מים מבאר בית אפרים... אשיבך מלין…'

ומסיים בעצם כתב יד קדשו: 'ומחמת נחיצת המוביל אני מוכרח לסיים וה' יאמץ לבבך בתורה ויפתחו לך שערי אורה דברי זעירא הק' אפרים'

'יזכירני בתפלתו משה בן ריזל' כך ביקש הגה"ק בעל חתם סופר מהגאון בעל בית אפרים (ליקוטי מכתבים מכתב כא) ובכל מקום הזכירו בהערצה מופלגת כמו: 'נזר ישראל ותפארתו' 'פאר הדור' 'נזר הזמן' 'גאון ישראל' 'גדול וצדיק מפורסם וגם יצא לו שם בעמים בעשרו וכבודו'.

הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות (תקכ"א-תקפ"ח) בעל בית אפרים ומטה אפרים, תורה וגדולה התאחדו על שלחנו ולכן לא קבל על עצמו מעולם רבנות, אך היה פוסק מפורסם בדורו ומשיב תשובות בהלכה. בהספדו אמר עליו החתם סופר היה גדול עולם, אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ושמעתתיה מבדרן ובכל יום שמועותיו בבתי מדרשנו מחיבוריו שחיבר (אישים בתשובות חת"ס עמ' פא)

3 דף (6 עמ') גודל: 1823 ס"מ. כתיבת סופר עם שורה אחרונה בחתימת יד קדשו וכן תיקונים בעמוד הראשון בכתב יד קדשו. מצב טוב, כרוך בכריכת עור מפוארת עם קופסה תואמת.

פריט : 124

תשובה להלכה מאת רבי יצחק שמעלקיס אב"ד לבוב – מגדולי המשיבים האחרונים בעל שו"ת 'בית יצחק'. לבוב תרס"ד [1904]


מעשה בשני בעלי תוקעים בהונגריה שלראשון היה חזקה לתקוע ביום הראשון של ר"ה ולשני ביום השני, והנה חל יום ראשון של ראש השנה בשבת, והראשון אינו יכול לתקוע, האם הוא נדחה לגמרי והשני יתקע, או שחזקת הראשון נשמרה ובשנה כזו הוא יהיה הבעל תוקע ביום השני.

הגאון האדיר רבי יצחק שמעלקיס אב"ד לבוב בעל 'בית יצחק' (תקפ"ח-תרס"ו) ראש רבני גאליציה וגדול המשיבים בדורו, נמנה בשורה אחת עם רבו הגאון בעל שואל ומשיב והבא אחריו המהרש"ם כגדול הפוסקים והמשיבים של גאליציה. נודע בחריפותו ובקיאותו ובהתמדתו. ואמרו עליו שהיה ער אלף לילות רצופים. ספר תשובותיו 'בית יצחק' על ששת חלקיו הוא מחשובי ספרי השאלות ותשובות [ראה סטפנסקי ספרי יסוד עמ' 84).

לבוב תרס"ד [1904] 2 שורות אחרונות – ברכת שנה טובה, בעצם כתב יד קדשו וחתימתו. כנראה לא נדפס. דף בגודל: 1423 ס"מ, כתוב משני צדיו מצב טוב. 

פריט : 125

תשובה להלכה ולמעשה מאת שר התורה הגאון רבי מאיר אריק אב"ד טראנוב. וינה תרפ"א [1921]

תשובות להלכה בשני נושאים מאת הגאון מטראנוב רבי מאיר אריק.

א. אם מותר לקנות באקראי לחם מאופה יהודי שאופה לחמים בשבת! עבור לקוחות קבועים שלו.

ב. אם מותר לעשות הבדלה על 'זאדא – וואססער' [מי סודה].

הגאון מהר"ם אריק (תרט"ו-תרפ"ו) היה ממשיך דרכו של הגאון מהרש"ם כפוסק המובהק של גאליציה, נסמך להוראה מהמהרש"ם ומרבו המובהק בעל 'כוכב מיעקב'. כהמהרש"ם היה חסיד טשורטקוב ושלח פתקאות לבעלזא, נפטר בסוכתו אחר שקדש על היין בליל ט"ו תשרי תרפ"ו, מחיבוריו: שו"ת אמרי יושר, טל תורה ועוד.

גדולי דורו העריצוהו והכתירוהו בכל מיני תהלה כמו:'שר התורה' (שו"ת אור המאיר לתלמידו המהר"ם שפירא סי' ז)'נר ישראל פאר הדור' (האדמו"ר הקדושת ציון מבובוב) 'חסידא ופרישא המפורסם בכל קצוי תבל' (הגר"מ זמבא)'פאר הימים, חמדת הזמנים' (רבי יואל מסאטמר).

על השאלה בענין הזאדא - וואססער ראה בענין זה בשו"ת דרכי שלום סי' כא. של הרב השואל, רבי יחיאל מיכל לייטר אב"ד דונאיוב,

וינה תרפ"א [1921] 6 עמ' בגודל: 2214 ס"מ. בכתיבת יד סופר, תחילת המכתב וסופו בכתב יד וחתימת מהר"ם אריק. סימני קרע בקיפולי הדף.

פריט : 142

פולמוס כולל אמריקה. מסמך היסטורי.


פסק הדין הנודע נגד יסוד כולל אמריקה בחתימת הרב הכולל הגאון רבי יעקב יוסף. ניו יורק תרנ"ז [1897]

פסק הדין הנודע נגד ייסוד כולל אמריקה בחתימת יד הרב הכולל רבי יעקב יוסף חריף וחברי בית הדין.

בשנת תרנ"ו ייסדו עולי אמריקה בארץ ישראל את ''כולל אמריקה' שנועד לתמוך בבני אמריקה שבאו להתיישב בארץ ישראל. יסוד הכולל עורר התנגדות עזה מצד הגאון רבי שמואל סלנט וראשי הכוללים בירושלים, שזה יגרום לחורבנו של ועד הכללי שהתבסס בעיקר על תרומות מאמריקה,

עיקרי הטענות נגד יסוד הכולל, כפי שעולה מפסק הדין שלפנינו הם: שעניי ארץ ישראל כולה כבר זכו בכספי התרומות הבאים מאמריקה, מה גם שעולי אמריקה בארץ ישראל מקבלים מכספי החלוקה הכללית, די הצורך ואין טעם להקים כולל חדש עבורם.

רבי יעקב יוסף שהיה בקשר קבוע עם הגרש"ס בנוגע לצדקות ארץ ישראל, ארגן אסיפה של מאתיים רבנים מאמריקה שחתמו נגד יסוד הכולל.

על פסק הדין חתומים עמו גדולי רבני ארצות הברית:

1)רבי הלל הכהן קליין (תר"ח-תרפ"ו) תלמיד הכתב סופר, משנה להרב הכולל בניו יורק ומגדולי רבני ארצות הברית.

 2)רבי יוסף אליהו פריד הרב דשוקיאן (תר"א-תרפ"ז) מחשובי המשיבים באמריקה, נשא ונתן עם גדולי ליטא, ספר תשובותיו אהל יוסף - הוא ספר השו"ת הראשון שנדפס באמריקה.

3)רבי שבתי רוזנברג רב דברוקלין (תרי"א-תרע"ג) למד בוואלוז'ין ואצל הגאון רבי יעקב באריט מווילנא, בעל ספר 'ברית מלח',

3)ר' גרשון מאיר באיארסקי רב דיוטיקא (תרכ"ב-תרס"ח) נסך להוראה מהגרי"א אלחנן ספקטור, בעל ספר 'ירושלים הצרופה' על תלמוד ירושלמי ועוד. מגדולי רבני אגודת הרבנים דאמריקה.

ניו יורק תרנ"ז [1897] 2026 ס"מ. מעט חורים מתוקנים בסימני הקיפול.

פריט : 143

מכתב היסטורי מהשר מונטיפיורי אל רבני ירושלים. לונדון תרל"ז [1877] 
עזבון הגביר יהודה טורא מרוד איילנד
אמריקנא. 

מכתב בחתימת ידו של סיר משה מונטיפיורי אל גדולי רבני ירושלים הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי, הגאון רבי מאיר אויערבאך בעל 'אמרי בינה' ורבי שמואל סלנט.

יהודה (יודא) טורא (1775-1854) היה איש עסקים ונדבן אמריקאי, נולד בניופורט שברוד איילנד, ונפצע במלחמה הגדולה שהייתה בין ארצות הברית לאימפריה הבריטית על ניו אורלניס. הוא נפטר ללא שהניח יורשים ובצוואתו הקדיש 50,000 $ לטובת יושבי ארץ ישראל, את הטיפול בכסף הוא הפקיד בידי מונטיפיורי. ומונטיפיורי הקדיש את הכסף לבניית שכונת משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות העיר העתיקה. בלוח אבן שנקבע על הבית הראשון בשכונה נרשם:'משכנות שאננים נתיסדו מאת תרומת הכסף אשר הניח אחריו הגביר יהודה טורא נ"ע מק"ק במדינת אמריקא על פי השר משה מונטיפיורי...

במכתבו זה מבקש מונטיפיורי להעמיד דברים על דיוקם בקשר לבניית שכונת משכנות שאננים א. שהקרקע לבניית השכונה נבנתה מכספו שלו ולא מעזבון הגביר יודא טורא ב. עזבון יהודא טורא שהוקדש לבניין השכונה, לא הספיקו אף להשלים את בניית הבית והושלמו מכספי מונטיפיורי, ובלשונו 'כי הכסף אשר הניח אחריו יודא טורא כבר חלף והלך בטרם שנגמרו בנין הבתים וכל אשר אנכי עושה כל ההוצאות וכל התרומות אשר אנכי שולח ליושבי בית משכנות שאננים הנני מרים מכספי' ולכן מבקש לשנות את הרישומים בספרי הקבלות.

על המכתב חותם מונטיפיורי בעצמו בעברית ואנגלית. [מונטיפיורי היה בעת כתיבת מכתב זה בן 92].

בצדו השני חשבון כספי קצר, בעצם כתבו ידו של הגאון רבי שמואל סלנט – כידוע הגרש"ס מיעט לכתוב וכתיבותיו אינם מצויות כלל.

לונדון תרל"ז [1877] נייר מסמכים מיוחד שישמש את מונטיפיורי לארץ ישראל עם לוגו שבתוכו נרשם: Holy Land נייר דק בצבע כחלחל, בגודל: 2025 ס"מ סימני קפלים.

פריט : 144

פנקס חברת 'מקרא קודש' בשיקאגו. תרנ"ה [1895]

פנקס מצוייר ומעוטר

החברה נוסדה על ידי עולי רוסיה בשיקאגו, לנצל את זמנם בשנות השבעים לחייהם, לתורה ולתפילה ועבודת ה'.

בראש הפנקס שער באותיות גדולות בצבע זהב, עם עיטורי עלים ופרחים וכן הקדמה נאה ותקנות. בראש התקנה מסגרת מעוטרת עם עבודת קליגרפיה זעירה מפסוקי התפילה.

בראש כל דף נרשם שם החבר בחברה – וסביבו מסגרות עלים וקישוטים בצבעי מים ססגוניים. לכל שם מסגרת שונה, כך שישנם כאןכ-70 מסגרות מצויירות שונות אחת מהשניה!!!.

בראש הפנקס הקדמה מעניינת, בה מודים לה' שהצילם מידי מלכות רוסיה הרשעה והביאם 'למדינת אמעריקא ארץ חופש ודרור... לא תחסר כל בה, לא רעב ללחם ולא צמא למים...

בין התקנות: נוסח התפלה וכל מנהגי אמונתינו הקדושה צריך להיות אורטודוקסי ואין ליגש במשפט של ערכאות ורק יתפשר בין האחים, וכן זכויות וחובות החברים.

ההקדמה והתקנות נכתבו על ידי אבלי ליין רופא מומחה ומפורסם בשיקאגו.(ראה חומר מצורף)

67 עמ' כתובים והשאר (כ-200 עמ') נותרו חלקים גודל: 3119 ס"מ, כריכת בד מקורית משופשפת ופגועה.

פריט : 145

אגרת רבי יצחק קאריגאל מחכמי חברון - ומרבני אמריקה הראשונים. ויניציאה תקי"ח [1758] בערך.


אגרת בכתב יד וחתימת השד"ר הנודע רבי יצחק קאריגאל מחכמי חברון, ובו מתאר את המקומות האחרונים שהיה באיטליה ועל המשך מסעו.

רבי יצחק קאריגאל (תפ"ט -תקל"ז) מחכמי חברון, וחתום עמם על אגרת שליחות החיד"א ועוד. יצא בשליחותם לקהילות ישראל בגולה, והגיע לקהילות נדחות במזרח ולמקומות רחוקים בקצה העולם החדש, לפרס וערביסתאן מצד אחד ולהודו המערבית ואמריקה מצד שני.

בשנת תקל"ב [1772] הגיע לפילדלפיה, ולניו יורק ומשם לעיר ניופורט (Newport) שבמדינת רוד איילנד, המרכז העיקרי של ניו אינגלנד באותם הימים,

ביאתו של החכם מארץ ישראל לאמריקה באותם הימים עוררה התרגשות רב והוא נתקבל בכבוד רב על ידי הקהילה הספרדית העשירה.
כל זמן שהותו בניופורט היה רבי יצחק הרוח החיה בקהילה, הוא עשה רושם רב אף על חכמי הנוצרים בעיר והגדיל את כבוד היהודים בעיני שכניהם הגויים.

בחג השבועות דרש רבי יצחק בבית הכנסת בניופורט ובו דבר על עיקרי אמונת ישראל וגורל ישראל בעמים, הדרשה עשתה רושם רב והיא נדפסה שם בשפה האנגלית [ראה צילום].

בשנת תקל"ג [1773] היגר לסורינאם שבדרום אמריקה ובשנת תקל"ד [1774] נבחר לרב קהילת 'נדחי ישראל' באי ברבאדוס ובה נפטר.

 [מקורות: א, יערי שלוחי ארץ ישראל עמ' 580-583, מ, בניהו אוצר יהודי ספרד א' עמ' 26].

ויניציאה [תקי"ח 1758 בערך] דף כפול 2417 ס"מ, חור קטן מתוקן עם חסרון של 2-3 מילים, נשלח אל רבי שמואל שמעיה פאפו מרבני אנקונה, נכדו של המקובל האלוקי הרמ"ז, ובצדו השני טיוטת מכתב תשובתו של רבי שמואל שמעיה אל רבי יצחק.

פריט : 153

הזמנה לחתונה ומכתב מאת רבי אברהם יעקב סופר אב"ד טעט הי"ד. תרח"צ [1938]


הזמנה לחתונת הבחור יצחק צבי סופר בן הגאון רבי אברהם יעקב סופר אב"ד טעט והגליל.

בצידה השני של ההזמנה מכתב בכתב יד רבי אברהם יעקב סופר אל אחיינו רבי שמחה בונים דוד סופר (בעל עיטור סופרים ועוד) ובשוליון מכתב מהחתן ר' יצחק צבי בו מבקש שיתפלל על הזיווג במקומות הקדושים.

הגה"צ רבי אברהם יעקב סופר הי"ד (תרל"ח-תש"ד) נכדו הבכור של הגאון בעל 'ילקוט אליעזר', התייתם בצעירותו וגדל בצל זקנו הגדול וקבל ממנו רוב תורתו ומדותיו, לאחמ"כ למד אצל הגאון בעל 'שבט סופר' בפרשבורג, נעק"ה באוושוויץ. מתורתו נדפס בתוך ספר זכרון אפרים לבנו ובסו"ס מוצל מאש השלם וכן כתב את תולדותיו אבותיו ומשפחתו בספר 'משפחת סופרים'.

הכלה הייתה בתו של רבי יוסף אליעזר מיללער דומ"ץ שאפראן הי"ד כל הנזכרים בהזמנה, החתן והכלה והמחותנים, עלו על המוקד באושוויץ בשנת תש"ד הי"ד.

החתונה התקיימה בשאפראן בחנוכה תרח"צ [1938] דף בגודל: 2214 ס"מ, עם ארבעה כתמים כהים באמצע הדף.

פריט : 154

מכתב ארוך בעצם כתב יד קדשו וחתימתו של הגאון הקדוש האדמו"ר מדעש בעל ה"מעגלי צדק " תרל"ח [1878]


רשימה ארוכה בכתב יד הגאון הקדוש המפורסם רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעש בעל 'מעגלי צדק' בענין משלוח כספים לתושבי עיר הקדש צפת.

הגה"ק רמ"מ פאנעט ייסד את כולל 'אהבת ציון – זיבנברגן' ומסר נפשו לאסוף כספים לעניי ארץ הקודש – כאן אנו נחשפים למעורבותו הישירה בכל פרט ופרט מהנעשה בכספים שנשלחו על ידו.

כולל רשימה מדוייקת ומפורטת של שמות המתנדבים חלקם נרשמו בתוספת אזכור של שם אמם [כעין 'קוויטל'] וסכום הכסף, וכן על ידי מי נאספו. בסוף מבקש רמ"מ לשלוח בהקדם קבלות עם דברי ברכה למתנדבים.
הרבנים הרשומים כאן שהיו גבאים מטעם האדמו"ר: תלמידו הרה"ח רבי יעקב משה שווארץ אב"ד קראסנא [בשו"ת שערי צדק לרמ"מ פאנעט נדפסו אליו כמה תשובות] רבי אברהם ישכר [לייכטאג] אב"ד הוניאד והידאלמאש, רבי שלמה כ"ץ [רוזנברג] אב"ד טאשנאד, רבי משה [קליין] אב"ד סילאדי טשע [בן הגרש"ש מסעליש] רבי אברהם [גרינבוים] אב"ד האסאסא.

בין קהילות טראנסילווניה שנזכרו כאן שמהם נאספו כספים [מלבד הקהלות הנ"ל] בעטלאן, נאגי-סעגד, וואשארהעל, באקשא, בארסא, שאיא, בארלא, אויבאהר, סאנטא, סענקיראל, סודארוי, קארעש, האדאד, באגדאן, פאנאר, רעטעצעל, טשהאלי, זשאבאק, לאזנע, סעסאראם ועוד.

הגה"צ רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעש (תקע"ח-תרמ"ה) בן הגה"ק בעל 'מראה יחזקאל'. ראש ומייסד שושלת דעש מגדולי האדמורי"ם ועמודי ההוראה בדורו, תלמיד חביב לבעל 'חתם סופר' ולהרה"ק בעל 'ישמח משה'. משנת תרי"ח רבה של דעש ועד מהרה התפרסם כאחד מצדיקי הדור ורבים נהרו אחריו. מחיבוריו: מעגלי צדק על התורה ושו"ת שערי צדק, אבני צדק ומשפט צדק.

דף בגודל: 1721 ס"מ. נייר כחול, כתוב משני צדי הדף, כתמים בהירים לבנים.

פריט : 155

תשובות להלכה בעניין ברכה על מצות מאשי"ן ועוד ענינים שונים בכתב יד הגאון רבי מרדכי הלוי ווינקלער אב"ד מאד בעל 'לבושי מרדכי'.


תשובות להלכה בכתב יד וחתימת הגאון רבי מרדכי הלוי ווינקלער אב"ד מאד.

בענין ברכה על מצות מאשי"ן [מצות מכונה- שאין להם תואר לחם], צירוף מצה ללחם משנה בער"פ שחל בשבת ובענין הקניינים העושים במכירת חמץ עם הערה בדברי החתם סופר.

הגאון הנודע בעל 'לבושי מרדכי' (תר"ה-תרצ"ב) היה מעמודי ההוראה בכל גלילות הונגריה ובשני העשורים האחרונים לחייו היה 'פוסק הדור' ועל פיו ישק כל דבריו. קיבל תורה משלושה מתלמידי החתם סופר (ראה לבושי מרדכי קמא או"ח סי' כו) וכל דבריו נעשו על פיו. החזיק במאד ישיבה גדולה ממנה יצאו גדולי תורה והוראה. תשובותיו בשו"ת לבושי מרדכי – ארבעה חלקים. חתנו היה המהרי"ץ דושינסקי. (שם הגדולים מארץ הגר מ, רנא, חכמי טראנסילוניה עמ' 98-99)

חלקו נדפס בלבושי מרדכי תליתאי יו"ד סי' מט וחלקו בליקוטי תשובות סי' קסד עם מעט השמטות ושינויים.

מאד תרפ"ג [1923] [1] דף בגודל: 2314 ס"מ, כתוב משני צדי הדף, מצב טוב.

פריט : 157

פסק בית דין בחתימת דייני קאשוי הי"ד. קאשוי תרצ"ג [1933]


אישור בית דין בכתב יד וחתימת גדול הדיינים הגאון רבי חנוך העניך פאק בעל ספר זכרון יוסף ועמו חתומים הדיין רבי יושע פלק פרידמן ורבי נתן פייטל איידלס

שלושת הדיינים נעקדו על קדוש ה' באושוויץ בחדשי אייר-סיון תש"ד יחד עם רבבות קדושי וצדיקי הונגריה.

רבי חנוך העניך פאק הי"ד דיין דק"ק קאשוי בעל ספר זכרון יוסף ועוד – בעל הוראה מובהק, שנים רבות שימש דיין בקאשוי ולאחר פטירת גאון רבי שאול בראך ניהל את עניני העיר.

הגאון רבי שמואל ענגיל כתב אודותיו שהוא מורה הוראה מובהק ורוב ההוראות בעיר קאשוי נעשים על ידו (שו"ת מהרש"ג ח"ז סי' קפ"ג)

רבי יהושע פלק פרידמן הי"ד חתן הגה"ק רבי שאל בראך אב"ד קאשוי. בן רבי אברהם חנוך פרידמן דיין דק"ק סאטמר בן רבי צבי יהודה פרידמן חתן החתם סופר.

רבי נתן פייטל איידליס הי"ד בן רבי שלמה זלמן דיין ומו"ץ בק"ק טשעטשעוויטץ נכד הגאון רבי נתן פייטל רייניץ וחתן רבי יצחק צבי הלוי יונגרייז אב"ד קאשוי, בן רבי משה הלוי אב"ד יונגרייז.

קאשוי תרצ"ג [1933] נייר דואר רשמי של בית הדין. 1523 ס"מ, נקבי תיוק בשוליים וסימני קיפול.

פריט : 158

מכתב ברכה מאת רבי שלמה זלמן פריעדמאן אב"ד ראחוב אל האדמו"ר בעל 'מנחת אלעזר' ממונקאטש לרגל חתונת בתו היחידה. תרצ"ג [1933]


מכתב ברכה בכתב יד וחתימת הגאון רבי שלמה זלמן פריעדמאן אב"ד ראחוב והגליל אל האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש בעל 'מנחת אלעזר' לרגל חתונת בתו היחידה. בשנת תרצ"ג.

חתונת בתו היחידה של הרה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש הייתה לשם דבר בעולם החסידות ובכל רחבי הונגריה באותה תקופה.

הגה"צ רבי שלמה זלמן פריעדמאן אב"ד ראחוב בן הגה"ח רבי ישראל חיים פריעדמאן אב"ד ראחוב בעל ליקוטי מהרי"ח. נודע כצדיק קדוש וטהור (לשון הרמ"א פריינד בהסכמתו לספרו זבחי שלמה) וכך כותב האדמו"ר בעל "ברך משה" בהסכמתו שם 'ובאמת לכתוב בשבח גדלות וצדקת המחבר זצ"ל הלוא דבר שפתים אך למחסור, כי ידוע להכל שהיה זקן מלא תורה וצדקות, חסיד מאוד נעלה, ויראת השם ברוך הוא האירה פניו, והרביץ תורה ויראת שמים לעדרים רבות בשנים, והיה דבוק לצדיקי דורו, תלמיד אהוב כבן לכ"ק אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה [בעל עצי חיים] בסיגעט וביחוד היה קשור באותות אהבה למרן דודי הגה"ק [בעל דברי יואל] זצללה"ה כל ימי חייהם'. לאחר השואה שימש כאב"ד לוגאנו (שווייץ) נפטר בשנת תש"מ.

ראחוב תרצ"ג [1933] נייר מכתבים אישי. 1422 ס"מ.

פריט : 159

דרוש 'פסח גדול' להיעב"ץ דפוס ראשון. נדפס בבית המחבר באלטונה תקל"ה [1775] 

דרשת שבת הגדול ארוכה שדרש היעב"ץ בהיותו רבה של עמדין בשנת ת"צ [1730] 'ונתיישבו בה יותר ממאה דקדוקים חזקים' בסוגייא אחת.

זמן קצר היה היעב"ץ רבה של עמדין ולאחר שהתפטר ממשא הרבנות ולא קבל על עצמו מאז עול רבנות , היה מברך במליצה ברוך שלא עשני אב"ד.

הגאון רבי יעקב עמדין (תנ"ח-תקל"ו) היה איש אשכולות, גאון בנגלה ובנסתר ומחבר פורה, לצורך הדפסת חיבוריו הקים בית דפוס בביתו - בו הדפיס את ספריו הקדושים - ספרים אלו הנם נדירים ומבוקשים.

אלטונה תקל"ה [1775] דפוס ראשון. נדפס בבית המחבר. יח דף 19 ס"מ. מלבד קרע משוקם בדף יא, א במצב טוב.

י. רפאל, כתבי רבי יעקב עמדין ארשת א עמ' 263.


• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
'נדפס בבית המחבר'
בית דפוסו של היעב"ץ באלטונה
[פריטים 159-161]
בשנת תצ"ג חזר היעב"ץ מעיר עמדין לעיר אבותיו אלטונה, וה' נתן את חנו בעני המלך והשרים, וניתן לו רשיון מאת המלך להקים בביתו בית מלאכת עבודת הדפוס למען יוכל להוציא לאור את כל ילידי רוחו המה ספריו הקדושים (תולדות יעבץ עמ' 6-7)

רצונו העז להדפיס את ספריו הרבים בהשגחתו התמידית והקפדנית גרם לוש יקים את בית הדפוס הנ"ל בביתו, על תלאותיו בהקמת בית הדפוס מספר היעב"ץ בספרו מגלת ספר (פכ"ו)

'עתה אחזור לענין מלאכת הדפוס ואם אמרתי אעלה על הספר כל אשר מצאני בגללו יקצר המצע מהשתרע, כי יצטרך לספר בפני עצמו ועם כל זה לשליש ולרביע לא יגיע, מי יוכל לספר את כל התלאות אשר מצאוני בעסק זה. תחילת מה שהדפסתי בביתי על ידי פועלים וכלי דפוס שלי ספר שאילת יעבץ בשנת תצ"ט כבר הודעתי מה שקרני בו. אחר זה עשיתי הוצאה גדולה לעשות לי אותיות חדשות מרובעות באמשטרדם עם נקודות וטעמים שהיה עולה ההוצאה לחשבון גדול מלבד ההוצאות שכבר היו לי על כלים ואותיות רש"י חדשים שנצטרפו לסך מרובה..'.
****
מתוך 6 דפים
×