מכירה 8
כ"ב כסליו, תשפ"א
מכירה 8
8.12.20
מתוך 6 דפים

פריט : 81

הרה"ק רבי יואל מסאטמר בעל דברי יואל – דף ממאמר ישוב ארץ ישראל בכתב יד קדשו
מאמר 'ישוב ארץ ישראל' הנדפס בספר 'ויואל משה' הוא מיסודות משנתו של הרה"ק מסאטמר נגד תנועת הציונות. והשקיע בו כוחות עצומים ללבנו ולבררו על פי יסודות נאמנים מחז"ל והראשונים.

במאמר מבאר הרה"ק מסאטמר שדעת רוב הראשונים שאין מצוות ישוב ארץ ישראל בזמן הזה 'ורק האפיקורסים השתמשו במצוה זו להמשיך כל ישראל למינות ר"ל לעשות להם מלוכה חזקה לבטל ח"ו בזה את כל המצוות והוא בלבול המוחות שגם הרבה לומדי תורה לא ירדו לסוף דעת הפוסקים בהלכה זו לכן ראיתי לבאר כל דעות הראשונים והפוסקים בהלכה זו' (הקדמת מאמר ישוב ארץ ישראל)

דף זה כולל משא ומתן שאין מצוות ישוב ארץ ישראל בזמן הזה בעצם כתב יד קדשו של האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בעל 'אמרי יואל'.

 הרה"ק רבי יואל מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט) נודע במלחמת הקודש שערך כנגד הציונים ומפלגותיהם, וכן נלחם בעוז וגבורה נגד אלו שבאו לארץ ישראל ליטול בזרוע, אך ורק לשם כיבוש הארץ והמולדת.

הקטעים שבדף זה נדפסו בספרו ויואל משה, מאמר ישוב ארץ ישראל אותיות סו-סז.

גודל: 2128 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 82

כתב יד קדשו של הרה"ק רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנא בעל 'היכל הברכה'
סגולה לשמירה.


דף שלם מחידושיו על המשניות כתוב משני צדיו בכתב יד קדשו של שר התורה ושר בית הזהר המפורסם בחיבוריו הקדושים בנגלה ובנסתר כ"ק רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנא מתוך חיבורו החשוב על המשניות.

הרה"ק רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנא (תקס"ו-תרל"ד) קדוש עליון, מחולל מופתים ונפלאות, גאון מופלא בנגלה ובנסתר ומגדולי האדמורי"ם המקובלים, קיבל בחכמת האמת מדודו רבי צבי הירש מזידיטשוב, מגיל צעיר השיג השגות נפלאות והעיד על עצמו שיש בו מנשמת האר"י והבעש"ט, בנו מעיד עליו בהקדמת ספר זהר חי 'וכמה פעמים ראיתי בעיני כשבא אצלו לבקש עבור איזה חולה היה אומר לי זה חי וזה מת... כמעט כמו שהיה אצל רבי חנינא בן דוסא'. מספריו: היכל הברכה, אוצר חיים, נתיב מצוותיך, עשירית האיפה, נוצר חסד ועוד.

 [1] דף (2 עמ') בגודל: 2419 ס"מ. החידושים הם על סוף מסכת מעשרות ותחילת מסכת מעשר שני בצד אחד של העמוד הכותרת 'פני זקן' ולידו הכותרת 'מעשה ארג'. עם נקב קטן.

פריט : 88

סדר עריכת גורל הגר"א בכתב יד הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל 

את אופן הטלת הגורל קיבל הגה"צ רבי אליהו לופיאן מפה קדשו של החפץ חיים כפי שהיה מקובל בידו משם הגאון רבי חיים מוואלוז'ין תלמיד הגר"א [כל זה עדות מפי בנו הגאון רבי חיים שמואל לופיאן בע"ס רווחא שמעתתא הובא בספר סוד שיח ובהקדמת ספר רווחא מילתא, עמ' ט וכן מספר בשמו תלמידו המגיד רבי שלום שבדרון בהקדמת ספר לב אליהו עמ' 38].

עוד מספר בנו הנ"ל כי אביו הצדיק ר' אליה השתמש בעצמו בגורל הגר"א, בתחילת מלחמת העולם הראשונה, בעת שיישב בבית המדרש בקעלם שהיה בקצה השני של העיר רחוק מביתו ופתאום נכנסו חיילים לעיר, ולא ידע לשית עצות בנפשו, כי יציאה לרחוב הייתה בגדר סכנה ממש ומאידך אם יתעכב תגבר הדאגה לשלומו בבית, בצר לו ערך את גורל הגר"א ופתרונו היה פסוק בתהלים 'פעמי הכן באמרתך ואל תשלט בי כל און' ומזה הבין שהלך לשוב לביתו (שם)

כמו כן ערך רבי אלי' את הגורל לפני נסיעתו מליטא ללונדון ועלה בידו הפסוק 'אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה' (עיין במקורות המצורפים)

הגה"צ רבי אליהו לופיאן (תרל"ו-תש"ל) בעל 'לב אליהו' מגדולי המשגיחים ובעלי המוסר בדורות האחרונים, ומגדולי חניכי ישיבת קלם, בשנת תש"י עלה לארץ ישראל והרביץ תורה ומוסר בירושלים, בשנת תשי"א עבר לשמש כמשגיח בישיבת כפר חסידים.

נכתב על פיסת מעטפה. בכתב יד קדשו. [מצורף אישור של רבי חיים שמואל לופיאן עורך הספר רווחא מילתא מהנ"ל שקיבל את כתב היד מרבי חיים שמואל הנ"ל בנו של רבי אליהו] . גודל: 1415 ס"מ.

פריט : 90

מכתב נפלא בכתב יד הגה"צ רבי יוסף זונדל סלנט בענין בקשת מחילה על קבר ידיד נעוריו בוואלוז'ין בעקבות מעשה שהיה בימי הגר"ח מוואלוז'ין
רבות אנחותי - השקט לא אוכל...


מכתב נפלא בכתב יד הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט בו משתקפת זהירותו בכבוד הבריות וחשש מספק איסור בין אדם לחבירו שלא נותן לו מנוחה אף כחמישים שנה בערך אחרי המעשה.

מנהג קדום הוא לשתות יין ולהתבשם בשמחת תורה כדי להרבות בשירים וריקודים בעת ההקפות וכך היה נהוג בישיבות ליטא בוואלוזי'ן בטלז ובסלבודקא.

במכתבו מספר הגרי"ז על מעשה שהיה בוואלוז'ין שבשמחת תורה השתכר משגיח הישיבה הוא ועוד מבני החבורה, ורבו זה עם זה. והיה עגמת נפש מזה לאדמו"ר הגאון רבי חיים מוואלוז'ין 'עד שאמרתי נצרך לכפותו וכן עשו, וביישתי את פניו ברבים והיינו אוהבים נאמנים גם אחרי כן' אולם עתה נפלה בלבי ספק, אולי שכחתי לבקש ממנו מחילה, עד שימחול לי בלב שלם ועל זה לבי דוי עלי ורבות אנחותי השקט לא אוכל, הגם שנצטויתי לעשות כן, [הכוונה שכך הורה לו הגר"ח מוואלוזין] אמנם בחפזי העוויתי הרבה, היה לי להפיגו בדברי ריצוי ובמענה רך'.

במכתב זה מספר הגרי"ז שכבר שלח מכתב על ידי רבי יעקב ברלין שישלח לבנו הנצי"ב מוואלוזין שיבקש ממנו מחילה עבורו, אך בנתיים נפטר המשגיח ולכן מבקש שיעלו לקברו עשרה אנשים 'עבורי יוסף זונדיל בהרב הג' מוהר"ר בנימין זלה"ה מסלנט הנולד מהאשה פעסא ז"ל ולבקש מחילה בשמי ויאמרו לפניהם חטאתי לאלקי ישראל וכו'.

הגה"צ רבי יוסף זונדל סלנט (תקמ"ו-תרכ"ה) תלמידו המובהק של הגר"ח מוואלוז'ין וקבל ממנו מסורות רבות מרבו הגר"א ולכן זכה לתואר 'פה שלישי' להגר"א,

תלמידו הגאון רבי ישראל סלנטר קיבל ממנו את יסודות תורת המוסר 'ופתח לפניו שערי אורה ואמת' (אור ישראל עמ' 124) כתב עליו 'הוא היה סולם מוצב ארצה וראש מגיע השמימה'. ורבי איצל'ה מתארו 'איש קדוש ונורא'.

חתנו הגאון רבי שמואל סלנט כתב עליו: כרוב גדלו במידות - כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך הייתה בקיאותו בנסתר. היה גדול הדור בתורה כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם.

ירושלים תרכ"ה [1865] גודל: 1310 ס"מ, נייר ירקרק חורים זעירים בודדים. [נדפס בספר הצדיק רבי יוסף זונדל סלנט עמ' כ"ט וראה תנועת המוסר ח"א עמ' 135-136]

פריט : 91

סידור תפילה על פי נוסח וכוונות האר"י. העותק של הגאון רבי יוסף זונדל סלנט 'פה שלישי להגר"א'

כתב יד.

תפלות ימות חול ושבת, כוונת המצוות והברכות, כוונות תפילות ימים נוראים, תקיעת שופר וכוונות הנענועים, סדר ספירת העומר והגדה של פסח ועוד בעריכת רבי חיים הכהן מארם צובא בעל מקור חיים וטור ברקת תלמידו המובהק של רבי חיים ויטאל.

סידורי האר"י נערכו על ידי גדולי המקובלים על פי כתבי מהרח"ו, סידור זה נערך על ידי רבי חיים הכהן תלמיד מהרח"ו ומלבד שהוא מראשוני הסידורים שנערכו על פי כתבי האר"י. הוא נערך על ידי גדול תלמידי מהרח"ו.

קיצור ממנו נדפס בסידור שערי רחמים ושערי רצון (שאלוניקי תק"א), אך שם עירבו דברים שאינם מכתבי רבינו חיים הכהן. הסידור בעריכת רבי חיים הכהן טרם נדפס בשלמות.

סידור האר"י של רבי יוסף זונדל סלנט
בראש כתב היד ציין לעצמו הגרי"ז בעצם כתב ידו: 'סדר התפלה על דרך הסוד מפרי עץ חיים, כוונות אשר חבר איש האלוקים וכו' הרח"ו זצ"ל...'

כידוע היה הגרי"ז תלמידו המובהק של רבי חיים מוואלזי'ן [ראה במכתבו הנפלא שבסמוך] וקיבל ממנו דברים רבים ששמע מרבו הגר"א ולכן זכה לתואר 'פה שלישי להגר"א'.

'כרב גדלו במידות - כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך הייתה בקיאותו בנסתר. היה גדול הדור בתורה, כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם' (חתנו רבי שמואל סלנט, זכרון רש"ס עמ' 113)

סידור האר"י מלבד שהוא סידור תפילה שהשתמשו בו המקובלים המכוונים בתפילתם הוא מקור חשוב להנהגות האר"י בעניני אורח חיים וכוונת המצוות,

נכתב בתחילת שנות הת"ק [1740] בערך. דפים 1521 ס"מ, כתיבה אשכנזית נאה ומסודרת, סימני עש שוקמו ונסתמו במילוי נייר, מעט כתמים, כרוך בכריכת עור חדשה מהודרת עם קופסת קרטון.

פריט : 93

מכתב נדיר מאת זקנו של ה'חזון איש' הגאון רבי שאול הלוי קצנלבויגן אב"ד קוסובה וקוברין


אגרת שלומים בכתב יד קדשו וחתימתו של הגאון רבי שאול הלוי קצנלבויגן אל חתנו הגאון רבי שמריהו יוסף קרליץ אבי החזון איש ומכתב מאת הרבנית ראשה לאה קרליץ אם החזון איש.

הגאון רבי שאול הלוי קצנלבויגן אב"ד קוסובה וקוברין (תקפ"ח-תרנ"ב) נינו של רבי אריה ליב עפשטיין בעל ה'פרדס', היה דמות נערצת בין גדולי רבני וצדיקי ליטא. דבק במידותיו של הגר"א והחמיר בכל דין עד קצה חוט השערה ואף הרבה בסיגופים. חידושי תורתו ותשובותיו נשרפו בשריפה שפרצה בקוסובה.

חתנו היה הגאון רבי שמריהו יוסף קרליץ אב"ד קוסובה, ואת הספדו עליו הדפיס בקונטרס מיוחד בשם 'גבעת שאול' (וארשא תרנ"ב) נינו הוא הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א.

בפטירתו כתב הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנה במכתב תנחומים לבני קהילת קוברין: אוי נא לנו על גודל השבר הזה כי נלקח מאיתנו כבוד עטרת ראשנו ה"ה הגאון כקש"ת מו"ה שאול זצ"ל ונשבר לבי בקרבי על זה וכל בית ישראל יבכו את השריפה...' (גבעת שאול עמ' 8).

אמו של החזון איש מרת ראשה לאה הייתה רבנית צדקנית ויודעת ספר, עלתה לארץ ישראל וגרה בסמיכות לבית החזון איש, היא הייתה באה להתפלל בבית בנה, והוא היה מגיש לה בקביעות סטנדר ומלווה אותה תדיר לביתה, נפטרה בשנת תש"א.

בצד הראשון, מכתב ארוך ביידיש מאת הרבנית ראשה לאה, חתומה 3 פעמים ובצד השני מכתבו של אביה רבי שאול.

[קוסובה] ללא תאריך , (לפני שנת תרנ"ב) . 2217 ס"מ. קרע בצד ימין למעלה עם חסרון בראשי השורות העליונות.

פריט : 95

מכתב חידושי תורה בעניני קדשים בכתב יד הגאון רבי מאיר שמחה הכהן אב"ד דווינסק בעל 'אור שמח'. דווינסק תרס"ב [1902]
מכתב בכתב יד וחתימת גאון הגאונים שר התורה רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל אור שמח ומשך חכמה אל רבי משה ראזין אב"ד קיידאן ובעל נזר הקדש.

הכל בכתב ידו וחתימתו בראשי תיבות שמו:מש"ך.

תוכן המכתב בסוגיות עמוקות בעניני קדשים בשולי המכתב כותב בעל אור שמח לרבי משה שיילמד את מה שכתב 'היטב ובעיון גדול כי הוא קצר'.

הגאון רבי מאיר שמחה הכהן בעל אור שמח ומשך חכמה (תר"ג-תרפ"ו) גאון גאוני ליטא, בקי עצום בכל רזי תורה כפי שיעידו עליו חיבוריו הגדולים אור שמח ומשך חכמה, גאון פלאי ויוצא דופן בכל קנה מידה אשר כל רבני דורו נכנעו תחתיו והפליאו חכמתו, מידותיו גאונותו ובקיאותו.

הנמען רבי משה ראזין 'היה חשוב ונכבד בעיני הגאון בעל אור שמח' (תולדות אנשי שם עמ' 124).

דווינסק תרס"ב [1902] גלוית דואר: 914 ס"מ. סימן קרע בפינה הימנית מחוזק בנייר דבק, סימני קיפול.

פריט : 96

ספר משך חכמה – העותק האישי של המחבר - עם הוספות והשלמות בעצם כתב יד המחבר הגאון הנודע רבי מאיר שמחה הכהן אב"ד דווינסק.

שרידים מספר משך חכמה המקורי על התורה כתב יד – בן 27 דפים. העותק האישי של המחבר עם הוספות והשלמות חשובות בעצם כתב יד המחבר שר התורה הכהן הגדול רבי מאיר שמחה הכהן אב"ד דווינסק בעל אור שמח.

ספר 'משך חכמה' היה חביב ויקר לרבי מאיר שמחה [ראה מסגרת] ויגע בו במשך שנים רבות לכתבו ולהשלימו. ולכן ציוה לסופר להעתיק את כתב היד בצורה מסודרת ועליו כתב הוספות והשלמות חשובות, כולל ד"ה שלם (ראה פ' בשלח) שנדפסו לימים בספר משך חכמה.

כתב היד ערוך ומסודר בשני טורים בהעתקת סופר נאה ובין השיטין והגליונות הוסיף בעל משך חכמה למעלה מעשרים הוספות והשלמות בעצם כתב יד קדשו. ועוד כמה תיקונים בכתב ידו.

כתב יד קדוש זו נותן לנו הצצה נדירה להתהוות ועריכת הספר היסודי והנפלא משך חכמה.

[27] דפים. 1823 ס"מ. להלן חלוקת הדפים לפי סימוני הדפים בכתב היד. דף ב מספר בראשית. דפים יז-כו מספר שמות. דפים ג-יב מספר ויקרא. דפים כח, מג-מד מספר דברים.

פריט : 101

תשובה להלכה בכתב יד הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי אב"ד ווילנא בענין ויטמינים ואינסולין העשויים ממאכלות אסורות.


תשובה להלכה ולמעשה בעניין תרופות העשויות מבשר נבלות וטרפות בכתב יד וחתימת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי אב"ד ווילנא.
'בדבר שאלתו אודות כדורים וויטמינם שהמציאו מחדש אשר מוציאים כל הלחלוחית מבשר נבלות וטריפות ושוב נתייבש ונטחן לאבק דק ומהאבק נותנים למים וכן לגבי חולים מחלת הצוקער [=סוכרת]שעושים להם אינזולין [=אינסולין] אי שרי גם לחולה שאין בו סכנה'.

בשנים אלו גילו חוקרים מאוניברסיטת טורנטו בקנדה את האפשרות לטיפול באינסולין בחולי סכרת ואט אט תפוצתו החלה והתעוררה שאלת כשרותם שהונחה לפתחו של גאון הדור הגרח"ע. 

בתשובתו מתיר הגרח"ע את השימוש בויטמינים ותרופות אלו כיוון שכל הטעם פגום ע"י פעולות כימיות ונטחן כמו אבק דק.

הגרח"ע גרודז'ינסקי אב"ד ווילנא (תרכ"ג-ת"ש) מנהיג היהדות החרדית בדור שלפני השואה, ומראשי המדברים בכל ענין. כל השאלות האקטואליות ההלכתיות הקשות שהתעוררו מזמן לזמן - כמו שאלה זו בענין אופן חדש של עשיית תרופות מן החי באמצעים כימיים - הונחו על שולחנו והוא פסק בכל ענין להלכה ולמעשה.

ווילנא תרפ"ז [1927], נייר מכתבים אישי של הגרח"ע. 2126 ס"מ, הכל בכתב ידו וחתימתו. נשלח אל רבי צבי הכהן קליין דיין דק"ק ברלין. סימני קיפול וכתמים בהירים.

פריט : 103

אגרת בעצם כתי"ק וחתימתו של הגאון הצדיק רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים אב"ד לומז'א בעל 'דברי מלכיאל' 

קהילת לידז' מתפלא מדוע אין בידי רבם–רבי יואל הרצוג, היתר הוראה מרבה של עיר

לומז'א – עיר הולדתו–הגאון הצדיק הקדוש בעל ה'דברי מלכיאל'–לפנינו מכתבו בנושא.

לומזא, תרנ"ח)1898.)

אגרת בעצם כתי"ק וחתימתו של הגאון הצדיק רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים אב"ד לומז'א בעל 'דברי מלכיאל' להגאון רבי יואל הרצוג רבה של לידז' שבבריטניה.

תוכן: במכתבו הוא כותב ששמע שהתעטר ברבנות עיר לידז', אך מתפלאים מדוע אין לו היתר

הוראה ממנו – רבה של העיר. אכן כותב רבינו שמחמת אהבתו הגדולה היה חפץ מאוד לשלוח לו

מכתב מכובד כראוי לערכו הרם, "אבל ידוע לכת"ר אשר אנכי איני נותן כתבי סמיכה לשום אדם,

וקשה עלי לצאת מגדרי". אך מנגד כותב רבינו שהוא מחוי י ב שיהיה לו חלק בדבר כזה גדול, וזה

דבר טוב ונכון, "ואני חושב זה להצלחה לפני עדת עיר לידז' בקחתם את כת"ר אשר ידיו רב לו

לנהל עדת ה' בדרכי התורה והיראה ולהפיק רצון מכל המפלגות".

התלבטות זו הביאה את רבינו להתבונן בענין לסייע עד כמה שיכול להצלחת רבנות של קהילה

חשובה בד בבד עם שמירת גדרו, לזאת מציע רבינו שהרב הרצוג יפנה את אנשי קהלתו לפנות אליו

בכדי לברר אודותיו ואז "אשיב להם אי"ה בל"נ קושט דברי אמת אשר עם ליבי לטוב להם", ועי"ז

גם שמר על גדרו וגם חיזק את כבוד הרבנות לתפארת.

הגאון הקדוש רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים אב"ד לומז'ה בעל 'דברי מלכיאל' )תר"ז-תר"ע(.

מגדולי הרבנים והפוסקים בדורו. השיב תשובות לאלפים לכל קצווי ארץ ותשובותיו נדפסו בספריו

שו"ת 'דברי מלכיאל' ז' חלקים. עשרים ושלוש שנה היה רבה של העיר הגדולה לומז'ה. בלילות היה

עוסק בחכמת הקבלה והיו באים אליו כצדיק וקדוש להוושע בישועות וסגולות . עומד בפרץ ולחם

נגד פרצות הדור וההשכלה. ידידו ורעו הרב הרצוג כותב עליו כי "נוסף על גאונותו בהלכה היה בקי

בקבלה ועוסק בלילה בשעות המאוחרות ברזין דאורייתא". נסתלק תוך כדי נסיעתו ברכבת בחזרתו

מאסיפת רבנים.

הגאון רבי יואל לייב הלוי הרצוג )תרכ"ה-תרצ"ה(, בן העיר לומז'א. ת"ח עצום ושבחו בפי גדולו

דורו. בשנת תרנ"ט התעטר בכתר הרבנות בעיר לידז' שבאנגליה והתיישב בה. בשנת תרע"א עבר

לפאריס. ספריו: 'תשובה כהלכה' על הל' טריפות, 'הסבלני' על מגילת רות, 'אמרי יואל' עה"ת,

'גליוני יואל'. בנו הוא ניהו הגאון רבי יצחק אי יזיק הלוי הרצוג – הרב הראשי לארץ ישראל. עצמותיו

הועלו לא"י ונטמן בעיה"ק ירושלים.

מפרט: ]1 ]דף. נייר מכתבים רשמי, כתוב משני צדי הדף. מידות: 2112 ס"מ. קמטים. מצב טוב.

פריט : 110

מכתב חידושי תורה מאת הגאון רבי אליהו קלצקין אב"ד לובלין מימי צעירותו. שקלוב תרל"א [1871]


אגרת שלומים וחידושי תורה מאת הגאון רבי אליהו קלצקין לאביו הגאון רבי נפתלי הירץ קלצקין [תלמיד החת"ס, בעל ספר אילה שלוחה].

בשעת כתיבת המכתב היה רבי אליהו בן 19, סמוך על שולחן חותנו בשקלוב וכבר אז התפרסם לעילוי מופלא, חותנו הגביר העמיד לרשותו חדר לימוד ושם שומר על הפתח לבל יפריעו לו בלימודו, באותם ימים היה מקורב לרבה של שקלוב, הגאון מהרי"ל דיסקין [ולימים נטמן על ידו בהר הזיתים]

הגאון רבי אליהו קלצקין אב"ד לובלין (תרי"ב-תרצ"ב) 'פאר הדור והדרו, שר התורה וארי שבחבורה, כל רז לא אניס ליה, המפורסם בעולם בתורתו וצדקותו' (לשון מהר"ם שפירא מלובלין) מגדולי גאוני הדורות האחרונים ומגדולי הפוסקים בעניני עגונות מלחמת העולם הראשונה. בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל ונמנה על גדולי רבני ירושלים. מחיבוריו שו"ת דבר אליהו, אבן פינה ועוד.

שקלוב תרל"א [1871] 1811 ס"מ. חורים זעירים ומעט כתמים.

פריט : 114

תמונה מקורית נדירה ביותר של הוד תואר פני המגיד הקדוש מקוז'ניץ. פולין אמצע המאה התשע עשרה.


'תמונת פני רב האי גאון מופת הדור בוצינא קדישא איש אלוקי קדוש מהור"ר ישראל [בה]מנוח מו"ה שבתי ז"ל מגיד מישרים דק"ק קאוניץ [צ"ל: קאזניץ] עם בנו ממלא מקומו הרב מהור"ר משה זצ"ל'.

בתמונה נראה המגיד יושב עטור טלית ותפילין ליד שולחנו הטהור, יד אחת מונחת על גבי ספר פתוח, והשניה על ראשו של חסיד צעיר הבא לבקש את ברכתו. לצדו יושב בנו ממלא מקומו הרה"ק רבי משה אליקים בריעה, ולצדיו עומדים שני חסידים עטורי זקן ולבוש חסידי אולי נכדיו או המשמשים בקודש.

מאבות החסידות היה המגיד רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (תצ"ה-תקע"ה) הנודע בשמו הטוב דער קוזניצ'ער מגיד, והטביע את חותמו על תנועת החסידות לדורותיה, מצעירי תלמידי המגיד ממזריטש, ותלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק, רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי שמעלקא מניקלשבורג.

אלפים נהרו אליו לקבל את ברכותיו, נודע בגאונותו עצומה בנגלה ובנסתר וכבעל מופת. בין תלמידיו נמנים: החידושי הרי"ם, רבי שמחה בונים מפשיסחא, היהודי הקדוש מפשיסחא, בעל מאור ושמש, רבי נפתלי מרופשיץ, הסבא הקדיש מראדושיץ, השר שלום מבעלזא ועוד רבים.

בנו ממלא מקומו רבי משה אליקים בריעה (נפטר: תקפ"ח) הסתיר עצמו מאוד בחיי אביו ורק לאחר פטירת המגיד נודעה גדולתו, החוזה מלובלין ציוה שימשיך את הנהגת אביו באומרו: 'ויהי בנסוע הארון ויאמר משה...'.

אורך:31 ס"מ רוחב: 23 ס"מ. בנוסף לכיתוב בלה"ק שהועתק לעיל, נדפס בשולי התמונה כיתוב בפולנית. מלבד שיקום אמנותי קל בשוליים בצד ימין במצב טוב מאוד.

הדפסה איכותית חדה ובהירה. 

.תמונה דומה עם שינוייים בפרטים ובעיקר ללא תואר פני הרה"ק רבי משה אליקום פורסמה כנראה לראשונה בשנת תרע"ב ובהעתקות שונות, אך זו שלפנינו ייחודית ומקורית  

פריט : 115

חידושים על הש"ס בעצם טהרת יד קדשו של המגיד מקוז'ניץ


חידושים על מסכת שבת כתובים בכתב יד הטהור והקדוש, של איש אלוקים קדוש, רבינו המגיד רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ.
הדף נמצא בתוך מסגרת כסף מפוארת עם תחריט המגיד.

דף שלם בעצם כתב יד קדשו חידושי גפ"ת ופוסקים במסכת שבת, נדפס בספרו הקדוש בית ישראל (וארשא תרל"ו)
רבינו המגיד היה גאון מופלא בנגלה, ונודע בחריפותו עוד מימי צעירותו , עת למד לפני הרה"ק רבי שמעלקא מניקלשבורג.

וכך כותב נכדו הרה"ק ממוגלינצא בהסכמתו לעבודת ישראל:

'הגאון האמיתי, זקן ויושב בישיבה בשבת תחכמוני של מעלה ומטה לערך חמשים שנה עם תלמידים חריפים ושנונים,ראש הדור בפלפול וסברא, אותותינו ראינו בנגלה ונסתר ברוחו פי שנים, ובים התלמוד יפו פעמיו בנעלים שם דרך לעבור גאולים על שיטות הש"ס, שם לו חוקה ועל שרשי הפוסקים יתחקה בטעמה ונימוקה ויחלק לכל העם דעת ותבונה כאשר גזר חכמתו העליונה.

מחיבוריו בתורת הנגלה, נדפסו: בית ישראל על מסכת ברכות, מועד וקצת סדר נשים וחושן משפט, מגיד מישרים על מסכת שבת, וספר עגונת ישראל, על היתר עגונה.

המגיד הקדוש רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (תצ"ג-תקע"ה) נולד בברכת הבעש"ט, והוא ציוה לקראו בשמו: ישראל, ואז המשיך עליו קדושה יתירה, ואף זכה שהבעש"ט יתגלה אליו בחלום (ראה עבודת ישראל פ' שמיני). רבינו המגיד היה מאבות החסידות, פועל ישועות נפלאות, ומגדולי המקובלים שבצדיקי החסידות. 'נודע למשגב, גודל צדקתו וחסידותו, ומילא תבל בנפלאותיו אשר עשה בישראל אשר לפי אין בדורנו מי שישיג חכמתו' (הסכמת הדברי חיים לעבודת ישראל).


כתב קודש זה של המגיד מקוזניץ אושר על ידי  המומחים הידועים בארץ ישראל ובארה"ב.


[1] דף גדול: 2335 ס"מ. קרעים עם חסרון בשולי צד שמאל ובשוליים למטה, וכן כתמים בצדדים (ראה תמונה)

פריט : 119

מכתב מחאה מראשי אגודת הרבנים בפולין נגד הקונסול האמריקאי בווארשא. ווארשא תרצ"ט [1939]


מכתב מחאה חריף נגד הקונסול האמריקאי בווארשא שלא מאשר וויזה לארצות הברית למנהל אגודת הרבנים בפולין.

מכתב בחתימת ראשי אגודת הרבנים בפולין אל מנהלי אגודת הרבנים בארצות הברית.

1)הרה"ק רבי מנחם מנדל אלתר הי"ד אב"ד פביאניץ וקאליש (תרל"ח-תש"ב) בנו הצעיר של בעל 'שפת אמת'. גאון עצום וצדיק מופלג, מהמנהיגים הבולטים של יהדות פולין בין שתי המלחמות, בשנות השואה הסתתר במחבואים שונים ובביתו בגיטו ווארשא התקיימו מנינים ו'טישים' עד שנלקח לטרבלינקה.

 2)הגאון הצדיק רבי יצחק מאיר קאנאל הי"ד – הרב מבלאשקי ומרבני ווארשא. נסע רבות אל השפת אמת. נולד בשנת תרכ"ב נספה בגיטו ווארשא.

 3) רבי שלמה דוד כהנא ראב"ד ווארשא ולימים רב בעיר העתיקה בירושלים, מגדולי העוסקים בהתרת עגונות אחרי השואה.

 4)רבי ראובן יהודה נייפעלד הי"ד ראב"ד נאווידוואר והגליל, נולד בשנת תרכ"ד נספה בשואה.

נייר מסמכים רשמי של אגודת הרבנים בפולין, במכונת כתיבה ובחתימת ידם של הרבנים הנ"ל וחותמת האגודה. גודל: 2127 ס"מ.
מתוך 6 דפים
×