מסמך נדיר בכתב יד קדשו וחתימתו של הסבא קדישא פועל הישועות הרה"ק רבי יעקב אריה מראדזימין.
כתב סמיכה לשוחט בעצם כתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי יעקב אריה גוטרמאן מראדזימין – ראדזמין תרי"ט.
ידועים דפי דברי תורה בכתב יד קדשו וכן מעט מכתבים, אך כתב סמיכה הוא נדיר ביותר וספק אם ידוע על עוד אחד.
כתב נפלא מלא בענוות חן, בו כותב הסבא קדישא שאף שבעבר היה עוסק בעניני הוראה ורגיל היה לראות סכינים של שוחטים, עתה מחמת זקנה אינו רוצה לעסוק בזה, אך כיון שיש לשוחט הנ"ל קבלה משאר רבנים, ראה ובדק סכינו 'והיה יפה מאוד' לכן מסכים לתת לו כתב סמיכה בפרט שהוא מוחזק בכשרות ומשמש 'בין החסידים דקאצק' 'על כן יכולין לאכול משחיטתו'.
בנוסף הוא מדגיש 'בפרט שהרב דעיר שהשו"ב הוא שם משגיח על השו"ב, כי גם השו"ב שהוא ירא מאוד, גם כן צריך הרב להשגיח עליו שמא אירע לו השתנות מצד יצר רע כדרך אנשים'.
הרה"ק רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין (תקנ"ב-תרל"ד) ראש שושלת ראדזמין. בעל דברי אביב ובכורי אביב. מגדולי אדמור"י וצדיקי פולין. בצעירותו קיבל מהחוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ, אך רבו המובהק היה רבי שמחה בונים מפשיסחא. לאחר פטירת רבי יצחק מווארקא החל להנהיג עדה ואלפים נהרו לחצרו בראדזמין שהאירה את כל שמי פולין. נחשב היה בדורו לזקן צדיקי הדור וכל צדיקי דורו התבטלו אליו.
עיקר פירסומו היה באותות ומופתים שעשה, שמו התפרסם כפועל ישועות מופלא וראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונו וככל היוצא מפיו יעשה.
אחרי הסתלקותו התפרסם האוהל שהוקם ע"ג הציון כמקום תפילה שנוהרים אליו כל נשברי לב ומבקשי ד' לשפוך שיחם ולהיפקד בפקודת ישועה ורחמי שמים בזכות האי סבא קדישא, כך היה הדבר לפני השואה, וכך הוא ג"כ עד עצם ימינו, אחרי שיד הזדים לא שלטה בציון הק', וכבר רבו מספור המקרים של יהודים שרויים בצרה וחשוכי בנים ל"ע שהשתטחו בתפילתם על קברו של אותו צדיק, וזכו לישועה (הקדמה לבכורי אביב מהדורת ירושלים תשס"ז).
תולדותיו ומופתיו בספר 'מעשים נוראים' (פיעטרקוב תרע"ד) ובספר הסבא קדישא מראדזימין (תשע"ב).
סגולת כתב יד קדשו
נודעו בין צדיקי פולין כתבי יד קדשו של הרבי מראדזימין כסגולה לשמירה.
סיפר על כך האדמו"ר בעל לב שמחה, כי אביו ה'אמרי אמת' מסר בידו כתב יד של זקנו רבי יעקב אריה מראדזימין, בהיותו חתן לגזע ראדזימין (שכן חותנו רבי נחמיה אלתר בן השפת אמת נשא את נינת רבינו) באמרו כי הוא סגולה לשמירה. למרבה הצער בנתיב המילוט החפוז מגיא הבכא בפולין נותר כתב היד שם.
"רחוק היה אבי מעניינים של סגולות" הוסיף ה'לב שמחה' "והבנתי כי אם בכל זאת התבטא כך על כתב היד – אין ערוך לחשיבותו. לפיכך רכשתי לאחר המלחמה כתב יד אחר של הסבא מראדזימין" (לבם של ישראל עמ' שצז-שצח, הסבא קדישא מראדזימין ח"ב עמ' תקמה-תקמח).
וראה בהסכמת בעל אמרי אמת לספר דברי אביב 'ובעת צרה כזאת זכותו יגן עלינו וימליץ טוב עבור אחינו בני ישראל בכל מקום שהם'.
לימים, כשנולד לו בנו יחידו קראו: יעקב אריה על שם הסבא קדישא מראדזמין – הוא האדמו"ר מגור שליט"א.
אדמו"ר נוסף מגדולי אדמור"י דורנו הנקרא על שמו הוא האדמו"ר מאמשינוב שליט"א. (זקנו האדמו"ר רבי מאיר'ל מאמשינוב היה חתן רבי חיים יעקב אריה מראדזמין נכדו של הסבא קדישא מראדזמין)
[ראדזימין] תרי"ט (1859). דף בגודל 19*21 ס"מ. שיקומי רסטורציה עדינים בקפלים ובשוליים.
_____________________________
תמלול המכתב:
אמת ניתן ליכתוב איך שאני הייתי רואה
כמה פעמים, אצל האברך הרבני המופלא המוכ"ז מו"ה זלמן שו"ב, את סכין של שחיטה והי' יפה מאוד.
אף שאני אין רוצה לע"ע לנסות שו"ב ליתן קבלה
מחמת זיקנה, אין אני רוצה לעמוד עלי', אעפ"כ
ראי' היא שאני רגיל לראות אצל השוחטים מזמן כביר שאני הי'
עוסק בהוראה, וקבלה יש לו משאר רבנים וגם הוא
בחזקת כשרות שלא שמעתי עליו שום שמץ ומחזיק עצמו
שמש בין חסידים דקאצק. ע"כ יכולין לאכול משחיטתו
ובפרט שהרב דעיר שהשו"ב הוא שם משגיח על השו"ב,
כי גם השו"ב שהוא ירא מאוד ג"כ צריך הרב
להשגיח עליו, שמא אירע לו השתנות מצד
יצר רע כדרך אנשים וכו'.
ולראי' בע"ה היום יום
ה' פרשת כי תבא שנת תרי"ט
נאום יעקב ארי' חופ"ק ראדזמין