חזרה לקטלוג
Images
Place bid
Description

פריט : 44

מכתב היסטורי מאת השר מונטיפיורי אל הברון רוטשילד – אודות השתדלנות אצל קיסר רוסיה לביטול גזירות על היהודים – לונדון תר"ז [1846]

Description
Images

מכתב היסטורי מאת השר מונטיפיורי אל הברון רוטשילד – אודות השתדלנות אצל קיסר רוסיה לביטול גזירות על היהודים – לונדון תר"ז [1846]



שני הגבירים היהודיים המפורסמים בעולם!


מכתב מיוחד במינו מאת "השר הצדיק" ר' משה מונטיפיורי מלונדון, נשלח אל השר ר' אנשל מאיר רוטשילד מפרנקפורט, בכור בניו של מאיר אנשל רוטשילד אבי משפחת רוטשילד המפורסמת. 

המכתב עוסק בשתדלנותו ופעילותו האישית של מונטיפיורי אצל הצאר ניקולאי, קיסר רוסיה, לביטול גזירות קשות שהוטלו על היהודים. 


כחלק מפעילותו בענין זה נסע מונטיפיורי מאנגליה עד רוסיה להיפגש עם הצאר הרוסי, ונסיעתו זו נחשבת לאחד המאורעות המכוננים, אשר בזכותם נרשם מונטיפיורי באותיות של זהב בדברי ימי ישראל.


על המכתב חתום מונטיפיורי פעמיים, בתוספת חמש שורות בכתב ידו (באנגלית). 

רקע והרחבה: 

באותה התקופה הוטלו גזירות אנטישמיות חמורות האוסרות על היהודים להתגורר בערים מרכזיות רבות וכן במרחק מסוים מהגבול (עקב האשמת היהודים כמבריחים), מחייבות את היהודים לשלוח את ילדיהם ללמוד בבתי ספר שיוקמו על ידי הממשלה הרוסית, וכן גזירה המחייבת את היהודים להחליף מלבושם (גזירת המלבושים).

צדיקי ופרנסי רוסיה ופולין, אשר שמעו על הצלחתו של מונטיפיורי בביטול עלילת דמשק שנים ספורות קודם לכן, פנו אליו בבקשה שיסע להיפגש עם הקיסר, ולהתחנן בפניו לביטול רוע הגזירות. בין הפונים בדבר הנסיעה היו האדמו"רים הקדושים רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מווארקא, החידושי הרי"ם מגור, ועוד.

מונטיפיורי, בליבו הטוב והדואג בצרותיהם של ישראל, החליט לצאת למסע. במשך כחודש היטלטל בדרכים, מלונדון דרך גרמניה ופולין, במסירות נפש של ממש – בעיצומו של החורף הרוסי, עד שהגיע לעיר המלוכה פטרבורג, מקומו של הצאר באותה העת. 

בתי הכנסת באנגליה נשאו תפילה להצלחתו של השר בנסיעתו, ובכל עיר שעבר בה – יצא לקראתו קהל רב שהתרגש לראותו. 

באחד המלונות שבהם שהה במסעו – סירבה הטבחית לקבל שכר עבור בישוליה, באומרה: "די שכר כי זכיתי לערוך ארוחה דלה בעד אלה הבאים מארץ רחוקה לפעול לטובת האנושיות…" (ספרי הזכרונות למונטיפיורי, עמ' 14). 

בעת פגישתו עם הצאר דיבר מונטיפיורי טובה על היהודים, והשתדל להשפיע על הקיסר לביטול הגזירות. הקיסר הבטיח לפעול למען תיקון מצב היהודים. 

בחזרתו מפטרבורג עבר דרך פרנקפורט, ובני משפחת רוטשילד קיבלו פניו בפאר והדר.

נסיעה זו הוגדרה כ"מאורע נכבד שיש לו חשיבות גדולה בדברי ימי עמנו בארץ רוסיא בתקופה ההיא" (זכרון יעקב לר"י ליפשיץ ח"א עמ' 150. וראה שם תיאור מרתק כיצד נראה מסעו של מונטיפיורי בעיני יהודי הערים). 

ללונדון שב מונטיפיורי ב-17 ליוני 1846, אך בזאת לא נחה דעתו: מיד החל לחבר דו"ח (רפורט) על מצבם הכללי של היהודים ברוסיה ופולין, ובפרט על מצב חינוכם של היהודים ברוסיה ופולין. 

במכתב שלפנינו, אשר נשלח בתאריך העברי י"ב טבת תר"ז (ה-31 לדצמבר 1846), מודה מונטיפיורי לרוטשילד מקרב לב על עזרתו, ומספר לו על הדו"ח המפורט שכתב על מצבם של יהודי רוסיה ופולין, אותו שלח אל קיסר רוסיה ("דעם קאיזער"), הצאר ניקולאי, על מנת לשפר את מצבם של היהודים ולבטל מעליהם את הגזירות. 

לאחר מכן מייחל שפעילותו בענין תסייע להקל על מצבם של היהודים ברוסיה. 


זהו מסמך נדיר בעל ערך מיוחד, מקור ראשון לפעולת שתדלנות היסטורית של השר הצדיק, מפי "בעל המעשה" בעצמו.

המכתב מייצג קשר אישי בין שני האישים היהודיים רבי ההשפעה, ממשפחות האצולה המפורסמות ביותר בעולם, שהיו שם נרדף לעושר ונדיבות, עמודי יכין ובועז של הפילנתרופיה היהודית לדורותיה.


תיאור המכתב שלפנינו:

גוף המכתב כתוב ביידיש, בידי מזכירו של מונטיפיורי, ד"ר אליעזר הלוי (אשר התלווה אליו במסעו לרוסיה). בסיום המכתב חתם מונטיפיורי באנגלית.

לאחר מכן הוסיף מונטיפיורי עוד 5 שורות בכתב ידו באנגלית, וחתם בפעם השנייה, לאות ידידות וכבוד. 


בצד האחורי נשתמרה חותמת השעווה המלכותית של מונטיפיורי, בצבע אדום, ובה נראים שני אריות האוחזים בסמל המשפחה. האריות אוחזים בכפותיהם דגלים מתנופפים, וניתן להבחין בכיתוב הזעיר המתנוסס על גביהם: "ירושלם". 

לונדון תר"ז [1846]. דף כפול, אשר קופל ונשלח בדואר. עמוד אחד כתוב. גודל: 20×24.7 ס"מ. מצב טוב, מספר קרעים קטנים (ללא חסרון). קרע בדף האחורי מחמת פתיחת המכתב. שברים אופייניים בחותמת שעווה. 

– – – – – – – – – – – – – – – – 

סיר משה מונטיפיורי (תקמ"ד-תרמ"ה) – שר וגדול בישראל, מדמויות ההוד אשר עמדו לימין בית ישראל בכל פזורות הגולה. פעל נצורות לטובת בני עמו להצילם מיד צוררים ונוגשים, נדד פעמים רבות ואף בגיל מופלג לארץ ישראל, לרוסיה ולמרוקו, להשתדל בחצרות מלכים ולהציל יהודים מעלילות דם ומגזירות שונות.


הברון אנשיל מאיר רוטשילד (תקל"ג-תרט"ז) – הבן הגדול של מאיר רוטשילד, וראש הבנק הגדול בפרנקפורט דמיין. היה יהודי נאמן, וכונה בפי רבים "רוטשילד האדוק" ("דער פרומער רוטשילד"). פעל רבות למען היהודים והפעיל את השפעתו לטובתם, ומנע את סגירת ישיבת פיורדא בשנת תקפ"ד. תרם סכומים עצומים לצדקה עבור עניי עירו, ירושלים ועוד. 



פריט קודם
חזרה לקטלוג
פריט הבא

פריט : 44

מכתב היסטורי מאת השר מונטיפיורי אל הברון רוטשילד – אודות השתדלנות אצל קיסר רוסיה לביטול גזירות על היהודים – לונדון תר"ז [1846]

מחיר פתיחה: $4,000
|
Est. Price: $7,000 - $10,000

מכתב היסטורי מאת השר מונטיפיורי אל הברון רוטשילד – אודות השתדלנות אצל קיסר רוסיה לביטול גזירות על היהודים – לונדון תר"ז [1846]



שני הגבירים היהודיים המפורסמים בעולם!


מכתב מיוחד במינו מאת "השר הצדיק" ר' משה מונטיפיורי מלונדון, נשלח אל השר ר' אנשל מאיר רוטשילד מפרנקפורט, בכור בניו של מאיר אנשל רוטשילד אבי משפחת רוטשילד המפורסמת. 

המכתב עוסק בשתדלנותו ופעילותו האישית של מונטיפיורי אצל הצאר ניקולאי, קיסר רוסיה, לביטול גזירות קשות שהוטלו על היהודים. 


כחלק מפעילותו בענין זה נסע מונטיפיורי מאנגליה עד רוסיה להיפגש עם הצאר הרוסי, ונסיעתו זו נחשבת לאחד המאורעות המכוננים, אשר בזכותם נרשם מונטיפיורי באותיות של זהב בדברי ימי ישראל.


על המכתב חתום מונטיפיורי פעמיים, בתוספת חמש שורות בכתב ידו (באנגלית). 

רקע והרחבה: 

באותה התקופה הוטלו גזירות אנטישמיות חמורות האוסרות על היהודים להתגורר בערים מרכזיות רבות וכן במרחק מסוים מהגבול (עקב האשמת היהודים כמבריחים), מחייבות את היהודים לשלוח את ילדיהם ללמוד בבתי ספר שיוקמו על ידי הממשלה הרוסית, וכן גזירה המחייבת את היהודים להחליף מלבושם (גזירת המלבושים).

צדיקי ופרנסי רוסיה ופולין, אשר שמעו על הצלחתו של מונטיפיורי בביטול עלילת דמשק שנים ספורות קודם לכן, פנו אליו בבקשה שיסע להיפגש עם הקיסר, ולהתחנן בפניו לביטול רוע הגזירות. בין הפונים בדבר הנסיעה היו האדמו"רים הקדושים רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מווארקא, החידושי הרי"ם מגור, ועוד.

מונטיפיורי, בליבו הטוב והדואג בצרותיהם של ישראל, החליט לצאת למסע. במשך כחודש היטלטל בדרכים, מלונדון דרך גרמניה ופולין, במסירות נפש של ממש – בעיצומו של החורף הרוסי, עד שהגיע לעיר המלוכה פטרבורג, מקומו של הצאר באותה העת. 

בתי הכנסת באנגליה נשאו תפילה להצלחתו של השר בנסיעתו, ובכל עיר שעבר בה – יצא לקראתו קהל רב שהתרגש לראותו. 

באחד המלונות שבהם שהה במסעו – סירבה הטבחית לקבל שכר עבור בישוליה, באומרה: "די שכר כי זכיתי לערוך ארוחה דלה בעד אלה הבאים מארץ רחוקה לפעול לטובת האנושיות…" (ספרי הזכרונות למונטיפיורי, עמ' 14). 

בעת פגישתו עם הצאר דיבר מונטיפיורי טובה על היהודים, והשתדל להשפיע על הקיסר לביטול הגזירות. הקיסר הבטיח לפעול למען תיקון מצב היהודים. 

בחזרתו מפטרבורג עבר דרך פרנקפורט, ובני משפחת רוטשילד קיבלו פניו בפאר והדר.

נסיעה זו הוגדרה כ"מאורע נכבד שיש לו חשיבות גדולה בדברי ימי עמנו בארץ רוסיא בתקופה ההיא" (זכרון יעקב לר"י ליפשיץ ח"א עמ' 150. וראה שם תיאור מרתק כיצד נראה מסעו של מונטיפיורי בעיני יהודי הערים). 

ללונדון שב מונטיפיורי ב-17 ליוני 1846, אך בזאת לא נחה דעתו: מיד החל לחבר דו"ח (רפורט) על מצבם הכללי של היהודים ברוסיה ופולין, ובפרט על מצב חינוכם של היהודים ברוסיה ופולין. 

במכתב שלפנינו, אשר נשלח בתאריך העברי י"ב טבת תר"ז (ה-31 לדצמבר 1846), מודה מונטיפיורי לרוטשילד מקרב לב על עזרתו, ומספר לו על הדו"ח המפורט שכתב על מצבם של יהודי רוסיה ופולין, אותו שלח אל קיסר רוסיה ("דעם קאיזער"), הצאר ניקולאי, על מנת לשפר את מצבם של היהודים ולבטל מעליהם את הגזירות. 

לאחר מכן מייחל שפעילותו בענין תסייע להקל על מצבם של היהודים ברוסיה. 


זהו מסמך נדיר בעל ערך מיוחד, מקור ראשון לפעולת שתדלנות היסטורית של השר הצדיק, מפי "בעל המעשה" בעצמו.

המכתב מייצג קשר אישי בין שני האישים היהודיים רבי ההשפעה, ממשפחות האצולה המפורסמות ביותר בעולם, שהיו שם נרדף לעושר ונדיבות, עמודי יכין ובועז של הפילנתרופיה היהודית לדורותיה.


תיאור המכתב שלפנינו:

גוף המכתב כתוב ביידיש, בידי מזכירו של מונטיפיורי, ד"ר אליעזר הלוי (אשר התלווה אליו במסעו לרוסיה). בסיום המכתב חתם מונטיפיורי באנגלית.

לאחר מכן הוסיף מונטיפיורי עוד 5 שורות בכתב ידו באנגלית, וחתם בפעם השנייה, לאות ידידות וכבוד. 


בצד האחורי נשתמרה חותמת השעווה המלכותית של מונטיפיורי, בצבע אדום, ובה נראים שני אריות האוחזים בסמל המשפחה. האריות אוחזים בכפותיהם דגלים מתנופפים, וניתן להבחין בכיתוב הזעיר המתנוסס על גביהם: "ירושלם". 

לונדון תר"ז [1846]. דף כפול, אשר קופל ונשלח בדואר. עמוד אחד כתוב. גודל: 20×24.7 ס"מ. מצב טוב, מספר קרעים קטנים (ללא חסרון). קרע בדף האחורי מחמת פתיחת המכתב. שברים אופייניים בחותמת שעווה. 

– – – – – – – – – – – – – – – – 

סיר משה מונטיפיורי (תקמ"ד-תרמ"ה) – שר וגדול בישראל, מדמויות ההוד אשר עמדו לימין בית ישראל בכל פזורות הגולה. פעל נצורות לטובת בני עמו להצילם מיד צוררים ונוגשים, נדד פעמים רבות ואף בגיל מופלג לארץ ישראל, לרוסיה ולמרוקו, להשתדל בחצרות מלכים ולהציל יהודים מעלילות דם ומגזירות שונות.


הברון אנשיל מאיר רוטשילד (תקל"ג-תרט"ז) – הבן הגדול של מאיר רוטשילד, וראש הבנק הגדול בפרנקפורט דמיין. היה יהודי נאמן, וכונה בפי רבים "רוטשילד האדוק" ("דער פרומער רוטשילד"). פעל רבות למען היהודים והפעיל את השפעתו לטובתם, ומנע את סגירת ישיבת פיורדא בשנת תקפ"ד. תרם סכומים עצומים לצדקה עבור עניי עירו, ירושלים ועוד. 



פריט קודם
חזרה לקטלוג
פריט הבא

מכתב היסטורי מאת השר מונטיפיורי אל הברון רוטשילד – אודות השתדלנות אצל קיסר רוסיה לביטול גזירות על היהודים – לונדון תר"ז [1846]



שני הגבירים היהודיים המפורסמים בעולם!


מכתב מיוחד במינו מאת "השר הצדיק" ר' משה מונטיפיורי מלונדון, נשלח אל השר ר' אנשל מאיר רוטשילד מפרנקפורט, בכור בניו של מאיר אנשל רוטשילד אבי משפחת רוטשילד המפורסמת. 

המכתב עוסק בשתדלנותו ופעילותו האישית של מונטיפיורי אצל הצאר ניקולאי, קיסר רוסיה, לביטול גזירות קשות שהוטלו על היהודים. 


כחלק מפעילותו בענין זה נסע מונטיפיורי מאנגליה עד רוסיה להיפגש עם הצאר הרוסי, ונסיעתו זו נחשבת לאחד המאורעות המכוננים, אשר בזכותם נרשם מונטיפיורי באותיות של זהב בדברי ימי ישראל.


על המכתב חתום מונטיפיורי פעמיים, בתוספת חמש שורות בכתב ידו (באנגלית). 

רקע והרחבה: 

באותה התקופה הוטלו גזירות אנטישמיות חמורות האוסרות על היהודים להתגורר בערים מרכזיות רבות וכן במרחק מסוים מהגבול (עקב האשמת היהודים כמבריחים), מחייבות את היהודים לשלוח את ילדיהם ללמוד בבתי ספר שיוקמו על ידי הממשלה הרוסית, וכן גזירה המחייבת את היהודים להחליף מלבושם (גזירת המלבושים).

צדיקי ופרנסי רוסיה ופולין, אשר שמעו על הצלחתו של מונטיפיורי בביטול עלילת דמשק שנים ספורות קודם לכן, פנו אליו בבקשה שיסע להיפגש עם הקיסר, ולהתחנן בפניו לביטול רוע הגזירות. בין הפונים בדבר הנסיעה היו האדמו"רים הקדושים רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מווארקא, החידושי הרי"ם מגור, ועוד.

מונטיפיורי, בליבו הטוב והדואג בצרותיהם של ישראל, החליט לצאת למסע. במשך כחודש היטלטל בדרכים, מלונדון דרך גרמניה ופולין, במסירות נפש של ממש – בעיצומו של החורף הרוסי, עד שהגיע לעיר המלוכה פטרבורג, מקומו של הצאר באותה העת. 

בתי הכנסת באנגליה נשאו תפילה להצלחתו של השר בנסיעתו, ובכל עיר שעבר בה – יצא לקראתו קהל רב שהתרגש לראותו. 

באחד המלונות שבהם שהה במסעו – סירבה הטבחית לקבל שכר עבור בישוליה, באומרה: "די שכר כי זכיתי לערוך ארוחה דלה בעד אלה הבאים מארץ רחוקה לפעול לטובת האנושיות…" (ספרי הזכרונות למונטיפיורי, עמ' 14). 

בעת פגישתו עם הצאר דיבר מונטיפיורי טובה על היהודים, והשתדל להשפיע על הקיסר לביטול הגזירות. הקיסר הבטיח לפעול למען תיקון מצב היהודים. 

בחזרתו מפטרבורג עבר דרך פרנקפורט, ובני משפחת רוטשילד קיבלו פניו בפאר והדר.

נסיעה זו הוגדרה כ"מאורע נכבד שיש לו חשיבות גדולה בדברי ימי עמנו בארץ רוסיא בתקופה ההיא" (זכרון יעקב לר"י ליפשיץ ח"א עמ' 150. וראה שם תיאור מרתק כיצד נראה מסעו של מונטיפיורי בעיני יהודי הערים). 

ללונדון שב מונטיפיורי ב-17 ליוני 1846, אך בזאת לא נחה דעתו: מיד החל לחבר דו"ח (רפורט) על מצבם הכללי של היהודים ברוסיה ופולין, ובפרט על מצב חינוכם של היהודים ברוסיה ופולין. 

במכתב שלפנינו, אשר נשלח בתאריך העברי י"ב טבת תר"ז (ה-31 לדצמבר 1846), מודה מונטיפיורי לרוטשילד מקרב לב על עזרתו, ומספר לו על הדו"ח המפורט שכתב על מצבם של יהודי רוסיה ופולין, אותו שלח אל קיסר רוסיה ("דעם קאיזער"), הצאר ניקולאי, על מנת לשפר את מצבם של היהודים ולבטל מעליהם את הגזירות. 

לאחר מכן מייחל שפעילותו בענין תסייע להקל על מצבם של היהודים ברוסיה. 


זהו מסמך נדיר בעל ערך מיוחד, מקור ראשון לפעולת שתדלנות היסטורית של השר הצדיק, מפי "בעל המעשה" בעצמו.

המכתב מייצג קשר אישי בין שני האישים היהודיים רבי ההשפעה, ממשפחות האצולה המפורסמות ביותר בעולם, שהיו שם נרדף לעושר ונדיבות, עמודי יכין ובועז של הפילנתרופיה היהודית לדורותיה.


תיאור המכתב שלפנינו:

גוף המכתב כתוב ביידיש, בידי מזכירו של מונטיפיורי, ד"ר אליעזר הלוי (אשר התלווה אליו במסעו לרוסיה). בסיום המכתב חתם מונטיפיורי באנגלית.

לאחר מכן הוסיף מונטיפיורי עוד 5 שורות בכתב ידו באנגלית, וחתם בפעם השנייה, לאות ידידות וכבוד. 


בצד האחורי נשתמרה חותמת השעווה המלכותית של מונטיפיורי, בצבע אדום, ובה נראים שני אריות האוחזים בסמל המשפחה. האריות אוחזים בכפותיהם דגלים מתנופפים, וניתן להבחין בכיתוב הזעיר המתנוסס על גביהם: "ירושלם". 

לונדון תר"ז [1846]. דף כפול, אשר קופל ונשלח בדואר. עמוד אחד כתוב. גודל: 20×24.7 ס"מ. מצב טוב, מספר קרעים קטנים (ללא חסרון). קרע בדף האחורי מחמת פתיחת המכתב. שברים אופייניים בחותמת שעווה. 

– – – – – – – – – – – – – – – – 

סיר משה מונטיפיורי (תקמ"ד-תרמ"ה) – שר וגדול בישראל, מדמויות ההוד אשר עמדו לימין בית ישראל בכל פזורות הגולה. פעל נצורות לטובת בני עמו להצילם מיד צוררים ונוגשים, נדד פעמים רבות ואף בגיל מופלג לארץ ישראל, לרוסיה ולמרוקו, להשתדל בחצרות מלכים ולהציל יהודים מעלילות דם ומגזירות שונות.


הברון אנשיל מאיר רוטשילד (תקל"ג-תרט"ז) – הבן הגדול של מאיר רוטשילד, וראש הבנק הגדול בפרנקפורט דמיין. היה יהודי נאמן, וכונה בפי רבים "רוטשילד האדוק" ("דער פרומער רוטשילד"). פעל רבות למען היהודים והפעיל את השפעתו לטובתם, ומנע את סגירת ישיבת פיורדא בשנת תקפ"ד. תרם סכומים עצומים לצדקה עבור עניי עירו, ירושלים ועוד.