חזרה לקטלוג
Images
Place bid
Description

פריט : 43

לוח מזרח מיקרוגרפי דו־לשוני  – לונדון, 1867

Description
Images

לוח מזרח מיקרוגרפי דו־לשוני  – לונדון, 1867

מזרח מיקרוגרפי מפואר בפורמט גדול, כתוב כולו ביד בעברית ובאנגלית בידי אברהם יוסף (הכהן) קון.

המזרח כתוב בכתיבה קליגרפית ומיקרוגרפית נאה בעברית ובאנגלית, בדיו בגווני חום, ירוק, אדום, כחול וצהוב.

יצירת אמנות יהודית מיקרוגרפית יוצאת דופן, וככל הידוע היצירה היחידה ששרדה מאת אברהם יוסף (הכהן) קון.

במרכז המזרח מופיעים שני לוחות הברית, המוקפים במעוין גדול הבנוי משורות קונצנטריות של פסוקי מקרא בכתיבה מיקרוגרפית, בעברית המקורית ולצדם תרגומים נבחרים לאנגלית, בדיו בצבעים מתחלפים.

טקסטים נוספים מן המקרא ומספרות חז"ל ערוכים סביבם בצורות גיאומטריות ומשלימים את הקומפוזיציה העשירה ורבת הקדושה. מוקד היצירה, לוחות הברית, עשוי אף הוא בכתיבה מיקרוגרפית, תוך שימוש מחוכם במילות עשרת הדיברות עצמן מתוך ספר שמות, בעברית המקראית המקורית, כאשר לצד כל שורה מופיע תרגומה לאנגלית.

הטקסטים המרכיבים את המזרח המיקרוגרפי המרשים והיפהפה הזה לקוחים ממקורות רבים, ובהם: שמות יט–כ; במדבר י; דברים ו, לב; ישעיהו ב; מיכה ד; תהילים יט, סט, קד, קיג, קכא, קלו, קמא וקמד; מסכת בבא בתרא; והגדה של פסח.

מעל ללוחות ובארבע פינות הדף מופיעות מילים גדולות ומעוטרות בדיו ירוקה בהירה. המילים שבפינות, "מצד זה רוח חיים", יוצרות בראשי תיבותיהן את המילה "מזרח". אותו משפט מופיע בדיו צהובה גם מתחת ללוחות.

המנהג להתפלל לכיוון בית המקדש בירושלים נזכר כבר בתנ"ך (ראו מלכים א ח, מד, מח; דברי הימים ב ו), ולאחר מכן נקבע במשנה (ברכות ד, ה) ובגמרא (ברכות ל ע"א). מנהג חשוב זה נשמר בכל תפוצות ישראל עד ימינו. במשך הדורות הביא המנהג ליצירת לוחות "מזרח" מעוטרים, שנועדו לציין איזה מכותלי מקום התפילה פונה לכיוון הראוי. מאחר שרבות מקהילות ישראל בגולה שכנו ממערב לארץ ישראל, נודעו לוחות אלה בשם "מזרח".

לוח מזרח מהודר זה נכתב בקפידה רבה, בידי אברהם יוסף (הכהן) קון. כך עולה מן הקולופון בן השורה האחת שבתחתית המזרח, ובו נכתב: לונדון, שנת תרכ"ז, נכתב בעט בידי אברהם יוסף קון, רחוב אן 114, ספיטלפילדס.

קון נולד בהאג בשנת 1811 וגדל באמסטרדם, שם נחשף ליצירות אמנות דתיות גדולות, רבות מהן לוחות "מזרח", מעשה ידיו של אמן המיקרוגרפיה והליטוגרף הידוע לוי דוד ואן גלדר. זמן מה לפני יצירת המזרח שלפנינו בשנת 1867, הלך קון בעקבות ואן גלדר ועבר ללונדון, לשכונת ספיטלפילדס, שבה התגוררו מהגרים יהודים רבים מהולנד. כתובתו של קון, רחוב אן 114, הייתה במרחק של פחות מחצי מייל ממקום מגוריו של ואן גלדר בבריק ליין. לונדון הייתה היעד הפופולרי ביותר בקרב יהודים אשכנזים מהולנד שנמלטו מן העוני המחפיר של שכונות העוני באמסטרדם. במחצית השנייה של המאה ה־19 ובראשית המאה ה־20 הפכה שכונת ספיטלפילדס ללב התוסס של האיסט אנד היהודי בלונדון.

בשונה מוואן גלדר, שהיה אמן פורה יחסית ויצירותיו המעוטרות מצויות כיום באוספי מוזיאונים ובאוספים פרטיים, זוהי היצירה המיקרוגרפית היחידה הידועה ששרדה מאת אברהם יוסף (הכהן) קון. נראה שקון נמנע מן הלוחות המונומנטליים ורבי הדימויים שאפיינו את יצירתו של ואן גלדר, והעדיף מיקרוגרפיה מסורתית יותר המבוססת על טקסט. יצירתו של קון נשענת על המסורת עתיקת היומין של "masora figurata" – אמנות סופרים יהודית מימי הביניים, שבה הערות המסורה המסורתיות, או "המסורה הגדולה" של התנ"ך, נכתבות באותיות מיקרוגרפיות זעירות היוצרות דגמים גיאומטריים, עיטוריים או פיגורטיביים מורכבים.

לפנינו יצירת מופת של אמנות המיקרוגרפיה, שבה אותיות עבריות זעירות מסודרות בקפידה ויוצרות את המרכיבים העיטוריים והגיאומטריים. המעוין המרכזי, המשכן המקושת והרצועות הקונצנטריות יוצרים יחד קומפוזיציה עוצמתית ונאה לעין, תוך הקפדה מיוחדת על דיוק קליגרפי וסימטריה סמלית.

לונדון, 1867

מספור דפים: דף יחיד. גודל: 58 × 44 ס"מ. מצב: השחמה ופגמים בשוליים; במקומות מסוימים הדיו איכל את הנייר או דהה; סימני רטיבות, ובהם כתם אנכי ניכר בצד שמאל.

ביבליוגרפיה

Avrin, Leila. *Micrography as Art*. Centre national de la rechercheAvrin, Leila. Micrography as Art. Centre national de la recherche scientifique / Israel Museum, Department of Judaica, 1981.

Ferber, Stanley. "Micrography: A Jewish Art Form." Journal of Jewish Art, vol. 3-4, 1977, pp. 12-24.

Greenwald, Alice M. "The Masonic Mizrah and Lamp: Jewish Ritual Art as a Reflection of Cultural Assimilation." Journal of Jewish Art, vol. 10, 1984, pp. 87-101.

Jacobus, Aubrey. "19th Century London: A Primary Attraction for Ashkenazi Dutch Immigration." Amsterdam – KehilaLinks – JewishGen.org, JewishGen, Inc., 3 May 2026, kehilalinks.jewishgen.org/Amsterdam/london/.

Liss, Hanna, and Jonas Leipziger, editors. Philology and Aesthetics: Figurative Masorah in Western European Manuscripts. Peter Lang, 2021.

גנזים מודה למר דוד וכטל על מחקרו החשוב אודות פריט יחיד במינו זה.

פריט קודם
חזרה לקטלוג
פריט הבא

פריט : 43

לוח מזרח מיקרוגרפי דו־לשוני  – לונדון, 1867

מחיר פתיחה: $12,000
|
Est. Price: $15,000 - $20,000

לוח מזרח מיקרוגרפי דו־לשוני  – לונדון, 1867

מזרח מיקרוגרפי מפואר בפורמט גדול, כתוב כולו ביד בעברית ובאנגלית בידי אברהם יוסף (הכהן) קון.

המזרח כתוב בכתיבה קליגרפית ומיקרוגרפית נאה בעברית ובאנגלית, בדיו בגווני חום, ירוק, אדום, כחול וצהוב.

יצירת אמנות יהודית מיקרוגרפית יוצאת דופן, וככל הידוע היצירה היחידה ששרדה מאת אברהם יוסף (הכהן) קון.

במרכז המזרח מופיעים שני לוחות הברית, המוקפים במעוין גדול הבנוי משורות קונצנטריות של פסוקי מקרא בכתיבה מיקרוגרפית, בעברית המקורית ולצדם תרגומים נבחרים לאנגלית, בדיו בצבעים מתחלפים.

טקסטים נוספים מן המקרא ומספרות חז"ל ערוכים סביבם בצורות גיאומטריות ומשלימים את הקומפוזיציה העשירה ורבת הקדושה. מוקד היצירה, לוחות הברית, עשוי אף הוא בכתיבה מיקרוגרפית, תוך שימוש מחוכם במילות עשרת הדיברות עצמן מתוך ספר שמות, בעברית המקראית המקורית, כאשר לצד כל שורה מופיע תרגומה לאנגלית.

הטקסטים המרכיבים את המזרח המיקרוגרפי המרשים והיפהפה הזה לקוחים ממקורות רבים, ובהם: שמות יט–כ; במדבר י; דברים ו, לב; ישעיהו ב; מיכה ד; תהילים יט, סט, קד, קיג, קכא, קלו, קמא וקמד; מסכת בבא בתרא; והגדה של פסח.

מעל ללוחות ובארבע פינות הדף מופיעות מילים גדולות ומעוטרות בדיו ירוקה בהירה. המילים שבפינות, "מצד זה רוח חיים", יוצרות בראשי תיבותיהן את המילה "מזרח". אותו משפט מופיע בדיו צהובה גם מתחת ללוחות.

המנהג להתפלל לכיוון בית המקדש בירושלים נזכר כבר בתנ"ך (ראו מלכים א ח, מד, מח; דברי הימים ב ו), ולאחר מכן נקבע במשנה (ברכות ד, ה) ובגמרא (ברכות ל ע"א). מנהג חשוב זה נשמר בכל תפוצות ישראל עד ימינו. במשך הדורות הביא המנהג ליצירת לוחות "מזרח" מעוטרים, שנועדו לציין איזה מכותלי מקום התפילה פונה לכיוון הראוי. מאחר שרבות מקהילות ישראל בגולה שכנו ממערב לארץ ישראל, נודעו לוחות אלה בשם "מזרח".

לוח מזרח מהודר זה נכתב בקפידה רבה, בידי אברהם יוסף (הכהן) קון. כך עולה מן הקולופון בן השורה האחת שבתחתית המזרח, ובו נכתב: לונדון, שנת תרכ"ז, נכתב בעט בידי אברהם יוסף קון, רחוב אן 114, ספיטלפילדס.

קון נולד בהאג בשנת 1811 וגדל באמסטרדם, שם נחשף ליצירות אמנות דתיות גדולות, רבות מהן לוחות "מזרח", מעשה ידיו של אמן המיקרוגרפיה והליטוגרף הידוע לוי דוד ואן גלדר. זמן מה לפני יצירת המזרח שלפנינו בשנת 1867, הלך קון בעקבות ואן גלדר ועבר ללונדון, לשכונת ספיטלפילדס, שבה התגוררו מהגרים יהודים רבים מהולנד. כתובתו של קון, רחוב אן 114, הייתה במרחק של פחות מחצי מייל ממקום מגוריו של ואן גלדר בבריק ליין. לונדון הייתה היעד הפופולרי ביותר בקרב יהודים אשכנזים מהולנד שנמלטו מן העוני המחפיר של שכונות העוני באמסטרדם. במחצית השנייה של המאה ה־19 ובראשית המאה ה־20 הפכה שכונת ספיטלפילדס ללב התוסס של האיסט אנד היהודי בלונדון.

בשונה מוואן גלדר, שהיה אמן פורה יחסית ויצירותיו המעוטרות מצויות כיום באוספי מוזיאונים ובאוספים פרטיים, זוהי היצירה המיקרוגרפית היחידה הידועה ששרדה מאת אברהם יוסף (הכהן) קון. נראה שקון נמנע מן הלוחות המונומנטליים ורבי הדימויים שאפיינו את יצירתו של ואן גלדר, והעדיף מיקרוגרפיה מסורתית יותר המבוססת על טקסט. יצירתו של קון נשענת על המסורת עתיקת היומין של "masora figurata" – אמנות סופרים יהודית מימי הביניים, שבה הערות המסורה המסורתיות, או "המסורה הגדולה" של התנ"ך, נכתבות באותיות מיקרוגרפיות זעירות היוצרות דגמים גיאומטריים, עיטוריים או פיגורטיביים מורכבים.

לפנינו יצירת מופת של אמנות המיקרוגרפיה, שבה אותיות עבריות זעירות מסודרות בקפידה ויוצרות את המרכיבים העיטוריים והגיאומטריים. המעוין המרכזי, המשכן המקושת והרצועות הקונצנטריות יוצרים יחד קומפוזיציה עוצמתית ונאה לעין, תוך הקפדה מיוחדת על דיוק קליגרפי וסימטריה סמלית.

לונדון, 1867

מספור דפים: דף יחיד. גודל: 58 × 44 ס"מ. מצב: השחמה ופגמים בשוליים; במקומות מסוימים הדיו איכל את הנייר או דהה; סימני רטיבות, ובהם כתם אנכי ניכר בצד שמאל.

ביבליוגרפיה

Avrin, Leila. *Micrography as Art*. Centre national de la rechercheAvrin, Leila. Micrography as Art. Centre national de la recherche scientifique / Israel Museum, Department of Judaica, 1981.

Ferber, Stanley. "Micrography: A Jewish Art Form." Journal of Jewish Art, vol. 3-4, 1977, pp. 12-24.

Greenwald, Alice M. "The Masonic Mizrah and Lamp: Jewish Ritual Art as a Reflection of Cultural Assimilation." Journal of Jewish Art, vol. 10, 1984, pp. 87-101.

Jacobus, Aubrey. "19th Century London: A Primary Attraction for Ashkenazi Dutch Immigration." Amsterdam – KehilaLinks – JewishGen.org, JewishGen, Inc., 3 May 2026, kehilalinks.jewishgen.org/Amsterdam/london/.

Liss, Hanna, and Jonas Leipziger, editors. Philology and Aesthetics: Figurative Masorah in Western European Manuscripts. Peter Lang, 2021.

גנזים מודה למר דוד וכטל על מחקרו החשוב אודות פריט יחיד במינו זה.

פריט קודם
חזרה לקטלוג
פריט הבא

לוח מזרח מיקרוגרפי דו־לשוני  – לונדון, 1867

מזרח מיקרוגרפי מפואר בפורמט גדול, כתוב כולו ביד בעברית ובאנגלית בידי אברהם יוסף (הכהן) קון.

המזרח כתוב בכתיבה קליגרפית ומיקרוגרפית נאה בעברית ובאנגלית, בדיו בגווני חום, ירוק, אדום, כחול וצהוב.

יצירת אמנות יהודית מיקרוגרפית יוצאת דופן, וככל הידוע היצירה היחידה ששרדה מאת אברהם יוסף (הכהן) קון.

במרכז המזרח מופיעים שני לוחות הברית, המוקפים במעוין גדול הבנוי משורות קונצנטריות של פסוקי מקרא בכתיבה מיקרוגרפית, בעברית המקורית ולצדם תרגומים נבחרים לאנגלית, בדיו בצבעים מתחלפים.

טקסטים נוספים מן המקרא ומספרות חז"ל ערוכים סביבם בצורות גיאומטריות ומשלימים את הקומפוזיציה העשירה ורבת הקדושה. מוקד היצירה, לוחות הברית, עשוי אף הוא בכתיבה מיקרוגרפית, תוך שימוש מחוכם במילות עשרת הדיברות עצמן מתוך ספר שמות, בעברית המקראית המקורית, כאשר לצד כל שורה מופיע תרגומה לאנגלית.

הטקסטים המרכיבים את המזרח המיקרוגרפי המרשים והיפהפה הזה לקוחים ממקורות רבים, ובהם: שמות יט–כ; במדבר י; דברים ו, לב; ישעיהו ב; מיכה ד; תהילים יט, סט, קד, קיג, קכא, קלו, קמא וקמד; מסכת בבא בתרא; והגדה של פסח.

מעל ללוחות ובארבע פינות הדף מופיעות מילים גדולות ומעוטרות בדיו ירוקה בהירה. המילים שבפינות, "מצד זה רוח חיים", יוצרות בראשי תיבותיהן את המילה "מזרח". אותו משפט מופיע בדיו צהובה גם מתחת ללוחות.

המנהג להתפלל לכיוון בית המקדש בירושלים נזכר כבר בתנ"ך (ראו מלכים א ח, מד, מח; דברי הימים ב ו), ולאחר מכן נקבע במשנה (ברכות ד, ה) ובגמרא (ברכות ל ע"א). מנהג חשוב זה נשמר בכל תפוצות ישראל עד ימינו. במשך הדורות הביא המנהג ליצירת לוחות "מזרח" מעוטרים, שנועדו לציין איזה מכותלי מקום התפילה פונה לכיוון הראוי. מאחר שרבות מקהילות ישראל בגולה שכנו ממערב לארץ ישראל, נודעו לוחות אלה בשם "מזרח".

לוח מזרח מהודר זה נכתב בקפידה רבה, בידי אברהם יוסף (הכהן) קון. כך עולה מן הקולופון בן השורה האחת שבתחתית המזרח, ובו נכתב: לונדון, שנת תרכ"ז, נכתב בעט בידי אברהם יוסף קון, רחוב אן 114, ספיטלפילדס.

קון נולד בהאג בשנת 1811 וגדל באמסטרדם, שם נחשף ליצירות אמנות דתיות גדולות, רבות מהן לוחות "מזרח", מעשה ידיו של אמן המיקרוגרפיה והליטוגרף הידוע לוי דוד ואן גלדר. זמן מה לפני יצירת המזרח שלפנינו בשנת 1867, הלך קון בעקבות ואן גלדר ועבר ללונדון, לשכונת ספיטלפילדס, שבה התגוררו מהגרים יהודים רבים מהולנד. כתובתו של קון, רחוב אן 114, הייתה במרחק של פחות מחצי מייל ממקום מגוריו של ואן גלדר בבריק ליין. לונדון הייתה היעד הפופולרי ביותר בקרב יהודים אשכנזים מהולנד שנמלטו מן העוני המחפיר של שכונות העוני באמסטרדם. במחצית השנייה של המאה ה־19 ובראשית המאה ה־20 הפכה שכונת ספיטלפילדס ללב התוסס של האיסט אנד היהודי בלונדון.

בשונה מוואן גלדר, שהיה אמן פורה יחסית ויצירותיו המעוטרות מצויות כיום באוספי מוזיאונים ובאוספים פרטיים, זוהי היצירה המיקרוגרפית היחידה הידועה ששרדה מאת אברהם יוסף (הכהן) קון. נראה שקון נמנע מן הלוחות המונומנטליים ורבי הדימויים שאפיינו את יצירתו של ואן גלדר, והעדיף מיקרוגרפיה מסורתית יותר המבוססת על טקסט. יצירתו של קון נשענת על המסורת עתיקת היומין של "masora figurata" – אמנות סופרים יהודית מימי הביניים, שבה הערות המסורה המסורתיות, או "המסורה הגדולה" של התנ"ך, נכתבות באותיות מיקרוגרפיות זעירות היוצרות דגמים גיאומטריים, עיטוריים או פיגורטיביים מורכבים.

לפנינו יצירת מופת של אמנות המיקרוגרפיה, שבה אותיות עבריות זעירות מסודרות בקפידה ויוצרות את המרכיבים העיטוריים והגיאומטריים. המעוין המרכזי, המשכן המקושת והרצועות הקונצנטריות יוצרים יחד קומפוזיציה עוצמתית ונאה לעין, תוך הקפדה מיוחדת על דיוק קליגרפי וסימטריה סמלית.

לונדון, 1867

מספור דפים: דף יחיד. גודל: 58 × 44 ס"מ. מצב: השחמה ופגמים בשוליים; במקומות מסוימים הדיו איכל את הנייר או דהה; סימני רטיבות, ובהם כתם אנכי ניכר בצד שמאל.

ביבליוגרפיה

Avrin, Leila. *Micrography as Art*. Centre national de la rechercheAvrin, Leila. Micrography as Art. Centre national de la recherche scientifique / Israel Museum, Department of Judaica, 1981.

Ferber, Stanley. "Micrography: A Jewish Art Form." Journal of Jewish Art, vol. 3-4, 1977, pp. 12-24.

Greenwald, Alice M. "The Masonic Mizrah and Lamp: Jewish Ritual Art as a Reflection of Cultural Assimilation." Journal of Jewish Art, vol. 10, 1984, pp. 87-101.

Jacobus, Aubrey. "19th Century London: A Primary Attraction for Ashkenazi Dutch Immigration." Amsterdam – KehilaLinks – JewishGen.org, JewishGen, Inc., 3 May 2026, kehilalinks.jewishgen.org/Amsterdam/london/.

Liss, Hanna, and Jonas Leipziger, editors. Philology and Aesthetics: Figurative Masorah in Western European Manuscripts. Peter Lang, 2021.

גנזים מודה למר דוד וכטל על מחקרו החשוב אודות פריט יחיד במינו זה.