To attend this auction live or leave absentee bids
פריט : 24
תשובת בעל 'שבט סופר' לתלמידו בעל 'ילקוט סופר'. פרשבורג תר"נ
תשובת בעל 'שבט סופר' לתלמידו בעל 'ילקוט סופר'. פרשבורג תר"נ
תשובה בכתב יד הגאון רבי שמחה בונים סופר אב"ד פרשבורג ובעל שבט סופר לתלמידו הגאון רבי יוסף ליב סופר אב"ד דרעקטשא ולימים אב"ד פאקש בעל ילקוט סופר.
תשובה לחקירה הלכתית מענינת שהעלה בעל 'ילקוט סופר', האם תלמיד יכול לצאת ידי חובת משלוח מנות כששולח לרבו, צד הספק הוא, כי נאמר במגילה 'ומשלח מנות איש לרעהו' ורבו לא נקרא רעהו.
בתשובתו מרחיב בעל שבט סופר בגדרי וטעם משלוח מנות, ופוסק להלכה שבוודאי יוצאים ידי חובה במשלוח מנות מתלמיד לרב.
את תשובתו פותח בעל 'שבט סופר' בשורות אלו:
מכתבך קבלתי בימי משתה ושמחה וליהודים היתה אורה זו תורה, שאמרתי לפני ת"ח ובני הישיבה בבית מדרשינו, כנהוג לאחר קריאת מגילה, וראיתי דבריך מעט צרי ששדרת לן וחקרת…
הגאון בעל 'שבט סופר' (תר"ג-תרס"ז) מילא את מקום אבותיו הקדושים בעל 'חתם סופר' ובעל 'כתב סופר' ברבנות פרשבורג ובהנהגת הישיבה הגדולה, ומצודתו הייתה פרושה על כל המדינה. העמיד אלפי תלמידים, גדולי תורה ומורי הוראה בכל רחבי הונגריה. כאבותיו, היה ספרא רבא והניח אחריו עשרות כרכי חידושי תורה. מהם שרדו לפליטה: שו"ת 'שבט סופר', 'חידושי שבט סופר' על הש"ס, ו'שערי שמחה' על התורה.
הגאון בעל 'ילקוט סופר' רבי יוסף ליב סופר, אב"ד דערעטשקע ופאקש (תרכ"א-תרע"ח) בן הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר, אב"ד פאקש ובעל 'ילקוט אליעזר' תלמיד אביו ובעל 'שבט סופר'. משנת תרמ"ה אב"ד דערעטשקע, ומשנת תרס"ג ממלא מקום אביו בפאקש. נודע בחיבוריו: 'ליקוטי סופר' ו'ילקוט סופר'.
בעל שבט סופר קירבו וחיבבו ואף כתב לו הסכמה על ספרו הראשון ילקוט סופר (פאקש תרנ"ד).
התשובה נדפסה בשו"ת שבט סופר חלק או"ח סי' כח, עם מעט שינויים. ובהשמטת דברי הברכה בסוף התשובה
"וה' שנותיך יאריך, ותעלה ותצליח עד למעלה."
פרשבורג אדר תר"נ (1890). דף מקופל ארבעה עמודים כתובים. 17*21 ס"מ. מצב טוב.
____________________________________
____________________________________
תמלול המכתב:
בעזה"י
שיל"ת פה פ"ב בחדש אדר רנ"ת לפ"ק
שלום וכ"ט לאהובי תלמידי הרב המופלג
מורג חרוץ ברק השנון וותיק מלא עתיק יפ"ת
כש"ת מו"ה יוסף ליב סופר נ"י רב דקהל
דערעטשקע יע"א!
שו"ת שבט סופר אורח חיים סימן כח
אחדש"ה מכתבך קבלתי בימי משתה ושמחה וליהודים היתה אורה זו תורה
שאמרתי לפני ת"ח ובני הישיבה בבית מדרשינו כנהוג לאחר קריאת מגילה וראיתי
דבריך מעט צרי ששדרת לן וחקרת אם יוצא תלמיד לרב במשלוח מנות יען
דבריך מעט צרי ששדרת לן וחקרת אם יוצא תלמיד לרב במשלוח מנות יען
דכתיב איש לרעהו כמבואר בהגהת רמ"א יו"ד סימן רמ"ב דאין לתלמיד לשאול
בשלום הרב כדהביא הירושלמי ברכות ושקלים לקיים ראו נערים ויחבאו, והנה
בודאי גם רבו נקרא רעהו דכמה מצות מצינו בתורה דכתיב רעהו והכל
בכלל (ועיין בפרמ"ג או"ח תרצ"ב שמסופק אם יוצא בש"מ לעבד כנעני אי הוי
בכלל רעהו והביא ראיות דאף אחיו מקרי וכ"ש רעהו), ועיין ברש"י שבת על
מה דאמר הלל לגר "מה דעלך סני לחברך לא תעביד" כתיב רעך וריע אביך
לא תעזוב זה הקדוש ברוך הוא מצינו שגם הקדוש ברוך הוא נקרא ריעך ואין להאריך בפשוט
אבל אי נכון לשלוח מפני דהוי כמו דרישת שלום לרבו לכאורה זה תלי בטעמים
אבל אי נכון לשלוח מפני דהוי כמו דרישת שלום לרבו לכאורה זה תלי בטעמים
של משלוח מנות לתה"ד דהטעם כדי שיהי' הרוחה אולי לא יספיק לו סעודתו הרי חבירו
מסייע וכדי שאין לבייש את מי שאין לו תקנו לשלוח גם למי שיש לו ויוצא אף בעשיר
א"כ אין זה שאילת שלום רק כמביא דורון לת"ח דאמרינן בכתובות דהוי כמביא
בכורים וכ"ש אם שולח לרבו אבל אי הטעם כמנות הלוי דמשום להרבות שלום וריעות
מסייע וכדי שאין לבייש את מי שאין לו תקנו לשלוח גם למי שיש לו ויוצא אף בעשיר
א"כ אין זה שאילת שלום רק כמביא דורון לת"ח דאמרינן בכתובות דהוי כמביא
בכורים וכ"ש אם שולח לרבו אבל אי הטעם כמנות הלוי דמשום להרבות שלום וריעות
נגד מה שאמר המן מפוזר ומפורד בין העמים ולהראות חביבות איש לזה
י"ל דלא נכון לרבו ויוהרא הוי להראות לרבו דברי שלום ואהבות וריעות כמו
שאין שואלים בשלום רבו. והנה מהא דכתב הרמ"א תרצ"ו דאין שולחין לאבל
כל י"ב דהוי כדרישת שלום דאסור באבל מוכח לכאורה כטעם של מנות הלוי
עמ' 2
משום שלום ואהבת רעים ועיין בח"ס או"ח תצ"ו שכתב דהדין של הרמ"א אם מחל
המקבל יצא ידי חובתו ופר"ח פקפק מנ"ל הא והעלה שם דתלי' ג"כ בטעמי' אלו
אי כתה"ד כדי שיספיק לו לסעודתו אם מחל לא מהני, אבל למנות הלוי משום דברי
שלום וידידות מהני במחל דהא הראה לו חיבתו יע"ש. ולפמ"ש
המקבל יצא ידי חובתו ופר"ח פקפק מנ"ל הא והעלה שם דתלי' ג"כ בטעמי' אלו
אי כתה"ד כדי שיספיק לו לסעודתו אם מחל לא מהני, אבל למנות הלוי משום דברי
שלום וידידות מהני במחל דהא הראה לו חיבתו יע"ש. ולפמ"ש
מוכח מאבל גם כן דסבר דעיקר טעמא משום אהבת רעים ולפ"ז לא יהי' נכון
לשלוח מנות לרבו דהוי כשאילת שלום. וראיתי שרצית להביא ראי' מהא דירושלמי
הדר שלח ר"י נשיאה לר' אושעי' וכו' ושדר לי' קיימת בנו משלוח מנות איש לרעהו
חזינן אף דשלח לרבו יצא, ונ"ל דאינו ראי' דוודאי לכל השיטות מותר להחזיר שלום
לרבו דהנה לרש"י ותוס' ורוב הפוסקים דמותר לשאול בשלום דרבו אם אומר לו שלום
עליך רבי ורק כדרך שאר שלום אסור והוכיחו מהא דקאמרו תוך כדי דיבור כדי
שאילת תלמיד לרב א"כ בוודאי מותר לשלוח מנות לרבו ואף לשיטת הי"א ברמ"א
דבכל גוונא אסור מהא דירושלמי דלא נהג גבן זעירא דלשאול בשלמא דרבה מ"מ זה
דווקא לשאול תחילה אבל בחזרה מותר, ועיין ברבינו יונה שסבר ג"כ דאסור לשאול
והא דאמרו כדי שאילת תלמיד לרב היינו להחזיר לו שלום דמותר ולא
הדר שלח ר"י נשיאה לר' אושעי' וכו' ושדר לי' קיימת בנו משלוח מנות איש לרעהו
חזינן אף דשלח לרבו יצא, ונ"ל דאינו ראי' דוודאי לכל השיטות מותר להחזיר שלום
לרבו דהנה לרש"י ותוס' ורוב הפוסקים דמותר לשאול בשלום דרבו אם אומר לו שלום
עליך רבי ורק כדרך שאר שלום אסור והוכיחו מהא דקאמרו תוך כדי דיבור כדי
שאילת תלמיד לרב א"כ בוודאי מותר לשלוח מנות לרבו ואף לשיטת הי"א ברמ"א
דבכל גוונא אסור מהא דירושלמי דלא נהג גבן זעירא דלשאול בשלמא דרבה מ"מ זה
דווקא לשאול תחילה אבל בחזרה מותר, ועיין ברבינו יונה שסבר ג"כ דאסור לשאול
והא דאמרו כדי שאילת תלמיד לרב היינו להחזיר לו שלום דמותר ולא
גרס בברייתא דר"פ תפלת השחר והנותן שלום לרבו והמחזיר שלום לרבו רק הנותן
שלום לרבו כדהובא הגירסא ברי"ף וא"כ החזרת שלום לכ"ע מותר דאל"כ קשה מהא
דתכ"ד וא"כ לכל הדיעות עכ"פ מותר להחזיר שלום וליכא ראי' מהא דירושלמי כיון
דר"י נשיאה שדר לי' תחילה ואף דלפי גרסת ירושלמי לא שדר לי' ר' אושעי'
רק דקיים מתנות לאביונים מ"מ כיון דשלח לי' שתי מתנות הוי כדרישת שלום גם כן
והחזיר לו שלום. ועוד לפי הטעם י"א אלו הטעם שלא יקדים התלמיד שום דיבור
מפני מורא הרב כאשר כתב ברבינו יונה שם א"כ זה דווקא שייך בפניו אבל שלא
בפניו לא וגם אם נותן מיד ליד רבו דיצא דלא צריך לשלוח דווקא עיין
בד"מ סי' תרצ"ה מ"מ כיון דנותן תשורה ודורן לרבו לצאת ידי חובת מצוה
אין זה נגד מורא רבו ולרבו ניחא ליה בכך שיתקיים המצוה על ידו ובוודאי
מוחל על כבודו דגם הרב שמחל על כבודו כבודו מחול דפסקי' כר' יוסף
עמ' 3
קידושין דף ל"ב ואמר רב אשי שם אפילו נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול, ודוק
שם ברמ"א שכתב וי"א שלא ישאל תלמיד לרב כלל ולא כתב ג"כ ולא יחזיר כאשר כתב
המחבר ורבותא הוא דלא יחזיר ג"כ וע"כ גם להני י"א רק שאילה אסור אבל החזרת
שלום מותר.
המחבר ורבותא הוא דלא יחזיר ג"כ וע"כ גם להני י"א רק שאילה אסור אבל החזרת
שלום מותר.
ועיין בפני יהושע ברכות שם שכתב דטעמא דשאילת שלום אסור
דהוי כמו שמברך לרבו וזה וודאי מחזי כיוהרא וחוצפא משא"כ בשלוח מנות לא
שייך זה א"כ בוודאי מותר דאינו דומה לשאילת שלום כלל לפי הסבר של הפנ"י
ובאמת עיקר דברי הי"א אלו ברמ"א תמוהים דמשמע להיפך מדברי ירושלמי
ברכות דאדרבה דחיוב הוא לשאול בשלום רבו שוב ראיתי מה שכתב הפנים
מאירות בחלק א' בהקדמה ודבריו קלורין לעינים יע"ש.
והא דאמר ר' אליעזר בברכות שם דהנותן ומחזיר שלום גורם לשכינה שתסתלק
מישראל נ"ל לפי שאמר בספרי הובא ג"כ ברש"י פ' בחוקותי והתהלכתי בתוככם והייתי
לכם לאלקים יכול מפני שאני מטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם לא תיראו ממנו
לכם לאלקים יכול מפני שאני מטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם לא תיראו ממנו
ת"ל והייתי לכם לאלקים וכיון דמורא רבו כמורא שמים ובזה שנותן שלום לרבו
מחזיק עצמו כרבו ובזה מראה כאלו ג"כ אין מורה שכינה עליו שהולכת
בתוך בנ"י וחברותו כלפי שמיא ע"כ גורם שתסתלק למעלה שלא להלוך בתוכם ח"ו,
והנה אי יוצא בשולח מנות לאביונים משום תרתי משלוח מנות ומתנות לאביונים כבר
העיר על זה בטורי אבן דף ז' במגילה על הא מעשה דר' אושעי' וכן באבני שוהם שם
ויש לומר דתליא ג"כ בהני טעמא אי כתה"ד א"כ העיקר בשביל הספקת סעודה למי שלא
הכין כל צרכו יצא שלוח מנות לתרתי אבל אי הוי הטעם משום אהבת רעים
צריך שיהי' ניכר אהבת רעים אבל אי שלח לעני ורצה לקיים בו מתנות לאביוני'
ג"כ לא ניכר אהבת רעים דהא משום מצוה מתנות לאביונים שלח לי' אלא שי"ל
כיון דשולח שתי מנות ולא צריך בשביל מתנת אביונים רק מתנה אחת ניכר
ג"כ אהבת רעים עי"ז שמרבה לשלוח לו כרעים אהובים, ובזה יש ליתן טעם
גם לדברי פר"ח שפסק בפשיטות דעני פטור ממתנות לאביונים דלא כב"ח ושאר
מחזיק עצמו כרבו ובזה מראה כאלו ג"כ אין מורה שכינה עליו שהולכת
בתוך בנ"י וחברותו כלפי שמיא ע"כ גורם שתסתלק למעלה שלא להלוך בתוכם ח"ו,
והנה אי יוצא בשולח מנות לאביונים משום תרתי משלוח מנות ומתנות לאביונים כבר
העיר על זה בטורי אבן דף ז' במגילה על הא מעשה דר' אושעי' וכן באבני שוהם שם
ויש לומר דתליא ג"כ בהני טעמא אי כתה"ד א"כ העיקר בשביל הספקת סעודה למי שלא
הכין כל צרכו יצא שלוח מנות לתרתי אבל אי הוי הטעם משום אהבת רעים
צריך שיהי' ניכר אהבת רעים אבל אי שלח לעני ורצה לקיים בו מתנות לאביוני'
ג"כ לא ניכר אהבת רעים דהא משום מצוה מתנות לאביונים שלח לי' אלא שי"ל
כיון דשולח שתי מנות ולא צריך בשביל מתנת אביונים רק מתנה אחת ניכר
ג"כ אהבת רעים עי"ז שמרבה לשלוח לו כרעים אהובים, ובזה יש ליתן טעם
גם לדברי פר"ח שפסק בפשיטות דעני פטור ממתנות לאביונים דלא כב"ח ושאר
פוסקים ובמשלוח מנות כתב דחייב וכבר הרגישו בזה אלא די"ל דמתנת
עמ' 4
לאביונים הוא בשביל מצות צדקה לקיים בו ביום ומשום הכי יוצא אף במעות ע"כ עני
פטור מזה משא"כ משלוח מנות דהוא בשביל להראות ריעות ואהבה גם עני חייב
אלא אי אמרינן דטעמא כתה"ד למלאות חסרון סעודה של חבירו ולמי שאין מוכן לו
גם עני יהי' פטור ולפי מ"ש הח"ס דטעמא דפר"ח דלא יצא במחול משום דסבר
כתה"ד א"כ גם במשלוח מנות יהי' פטור לפר"ח כמו שפסק במתנות לאביונים ועיין.
אלא אי אמרינן דטעמא כתה"ד למלאות חסרון סעודה של חבירו ולמי שאין מוכן לו
גם עני יהי' פטור ולפי מ"ש הח"ס דטעמא דפר"ח דלא יצא במחול משום דסבר
כתה"ד א"כ גם במשלוח מנות יהי' פטור לפר"ח כמו שפסק במתנות לאביונים ועיין.
ובכ"ס סי' קל"ט הביא ראי' לדינו של רמ"א שקיים משלוח מנות אי מוחל מהא דר"א
לפי גירסא שלפנינו דשלח לי' דקיים תרתי ש"מ ומתנות לאביונים והא מוחל על
שלוח מנות וקבלם למתנות לאביונים ומדויק מזה שאמר קיימת בנו היינו על ידו שמחל
שלוח מנות וקבלם למתנות לאביונים ומדויק מזה שאמר קיימת בנו היינו על ידו שמחל
וכוונתי לדעתו הגדולה בזה, ושוב מצאתי בתשובה מאהבה שהביא כן בשם הגאון
מהר"ם פישלס זצ"ל וגם הטעמים שכתב בכ"ס שם תהלה לאל קיימתי מדנפשי' יע"ש
ויש לי דברים הרבה מעניניא דיומא אבל מפני רוב הטרדות כידוע לך א"א
להעלות בכתב וה' שנותיך יאריך ותעלה ותצליח עוד למעלה כחפץ רבך הדש"ת
הק' שמחה בונם בה"ג מהראשב"ס.
מהר"ם פישלס זצ"ל וגם הטעמים שכתב בכ"ס שם תהלה לאל קיימתי מדנפשי' יע"ש
ויש לי דברים הרבה מעניניא דיומא אבל מפני רוב הטרדות כידוע לך א"א
להעלות בכתב וה' שנותיך יאריך ותעלה ותצליח עוד למעלה כחפץ רבך הדש"ת
הק' שמחה בונם בה"ג מהראשב"ס.
