To attend this auction live or leave absentee bids
פריט : 55
חתימת יד קדשו של הרה"ק רבי זאב וואלף מטשארני-אוסטראה מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש.עטרת 'אמרכלות' כולל החסידים בצפת וטבריה, משנת תקפ"א
חתימת יד קדשו של הרה"ק רבי זאב וואלף מטשארני-אוסטראה מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש.
עטרת 'אמרכלות' כולל החסידים בצפת וטבריה, משנת תקפ"א
כתב מינוי 'אמרכל' כולל ארץ הקודש מאת ראשי כולל החסידים בצפת וטבריה ובראשם חתימת הרה"ק רבי זאב וואלף מטשארני-אוסטראה, מגדולי בני היכלא קדישא של המגיד ממזריטש וראש הישוב החסידי בטבריה.
בנוסף חתומים מנהלי וראשי העדה מצפת וטבריה ביניהם, הרה"ק רבי גרשון מרגליות מסקאליט ממקורבי הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ותלמידו של רבי זאב וואלף, הרה"ח רבי יקותיאל זלמן ליב אבי משפחת ברז"ל (ראה להלן) ועוד.
התעודה לא נדפסה מעולם ולא ידועה ממקור אחר.
שמו של מקבל המינוי לא נזכר במכתב, אך מתארי הכבוד המופלגים 'ראש גולת אריאל, עטרת תפארת ישראל, בוצינא דנהורא, שר התורה, מופת הדור, רישא דעמא נר ישראל', ברור שיועד עבור אחד מגדולי או צדיקי הדור.
הרה"ק רבי זאב וואלף אב"ד טשארני-אוסטראה (תקט"ו לערך-תקפ"ג) מגדולי מאורות החסידות, מפליא פלאות וככל היוצא מפיו יעשה, תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש, קדושת הארץ בערה בקרבו ובשנת תקנ"ח עלה לארץ ישראל וקבע משכנו בטבריה, (לפני כן שהה מעט זמן בחיפה שם נפגש עמו מוהר"ן מברסלב). לאחר פטירת הרה"ק מקאליסק, עמד בראש עדת החסידים במשך י"ג שנה.
חתנו וממלא מקומו ברבנות טשארני-אוסטראה היה הרה"ק רבי ישראל אברהם בנו של רבי זושא מאניפולי וקשרי חיבה עזים היו לרבי זאב וואלף עם מחותנו הרבי ר' זושא. חתנו של רבי ישראל אברהם היה הרה"ק רבי דוד מטולנא.
פלא הוא שעל אף שהיה מראשי מנהיגי העדה ופעל רבות למען הישוב החסידי וכפי שכותב הרה"ח רבי נתן נטע הכהן דונר אב"ד קאלביעל "הוא תיקן הכוללים בארץ הקודש ובחו"ל תיקן הנדבות על ר"מ בעה"נ לחיזוק ישוב אה"ק" (מנורת זהב דף ד, א) שמו כמעט לא מופיע בתעודות ומכתבים
וכמעט לא מוצאים מכתבים וחתימות ממנו (וכבר עמד על כך חוקר החסידות, ר' יצחק אלפסי ז"ל , בספר החסידות וארץ ישראל עמ' 433 ובאנציקלופדיה לחסידות ח"א עמ' תקי"ד).
על תלמידיו נמנים הרה"ק רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל לבושי שרד וערבי נחל, ותלמידו המובהק הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוסוב – אבי שושלת ויז'ניץ שרבי זאב וואלף הבטיחו במכתבו אליו "שיתחדש המלוכה שלו, שלא יזוז ממנו, מבניו ומבני בניו, עד עולם".
תולדותיו, סיפורי מופת ואמרותיו נאספו בספר תורת החסידים הראשונים – תקיפא דארעא דישראל (בני ברק תשמ"ו).
על כתב הגבאות חתומים:
טור שמאל
הק' זאב וואלף מעה"ק טבריא [תו]בב"א
הק' גרשון מרגליות מסקאליט (נפטר: צפת תקצ"ח) חתן הרה"ק רבי ישכר בער מזלוטשוב בעל מבשר צדק ובעקבות חותנו עלה לארץ ישראל ועמד בראש הישוב היהודי בצפת. היה ממקורבי הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב שאף התאכסן בביתו כפי שמספר בהקדמתו לתהלים עם ביאורי הזהר (צפת תקצ"ג – לעיל פריט 16)
הק' משה במו"ה יוסף מנארינסק – הוא רבי משה לוריא מנארינסק, מראשי עדת החסידים בצפת, חתום גם על אגרת יחד עם רבי זאב וואלף משנת תק"פ (אגרות האוהב ישראל אגרת לד, תורת החסידים הראשונים –תקיפא דארעא דישראל עמ' קיז) ובאגרת ראשי כולל החסידים משנת תקפ"ח (ספר הזכרון אדרת אליהו עמ' רס"ח)
הק' צבי יודא מטארהאוויצק – חתימתו מופיעה בכמה אגרות מארץ ישראל (ראה שלוחי ארץ ישראל עמ' 779) ואף נסע כשד"ר לחו"ל.
הק' שמואל מברעזאן – חתום גם על האגרת הנ"ל.
טור ימין
הק' נתן שפירא מבו[ט]שאן – חתום גם על אגרת הנ"ל.
הק' מרדכי במו"ה יצחק – כנראה הרה"ח רבי מרדכי ב"ר יצחק מסטאלין, מראשי כולל רייסין (ראה אודותיו ביסוד המעלה ח"א עמ' ק"מ ובקובץ בית אהרן וישראל, קיב, עמ' קעד).
הק' יקותיאל זלמן יהו[דה ליב] – אבי משפחת ברז"ל [בני רבי זלמן ליב] מראשי עדת החסידים בטבריה, מתלמידי הרה"ק רבי אברהם מקאליסק ורבי זאב וואלף מטשארני אוסטרהא.
הק' ישעיה יהודה באאמ"ו מ' יואל מלובמלא – חתום גם על האגרת הנ"ל.
ראובן דובער הכהן פאפארוש – מכתב ממנו מטבריה משנת תקפ"ב התפרסם במאסף ציון שנה ג' ספר ג' (ירושלים תרצ"ח) ומשם בספר תורת החסידים הראשונים – תקיפא דארעא דישראל עמ' צ"ב.
ועוד שלשה חתומים נוספים.
טבריה תקפ"א [1821] [1] דף גודל: 19*30 ס"מ. מצב: ברבות השנים הדף נפגע מאוד, אך חשיבותו ההיסטורית וקדושתו לא נפגמו. קרעים עם חסרון (רובו של הטקסט שלם) וחורים רבים, הושלמו ברסטורציה, בצידו השני טיוטת מכתב בעניני הכולל.
יסוד הכוללים בארץ הקודש
עם עליית הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק בראש חבורת החסידים להתיישב בארץ הקודש, הוא הקים את קופת מעות ארץ הקדש – 'כולל רייסין' שהיווה יסוד ומעמד לכלכל את החסידים יושבי טבריה והגליל, לאחר מכן בתקופת כהונתו של הרה"ק מקאליסק התפצל הכולל והוקם בהסכמת גדולי החסידות 'כולל ווהלין' אשר נועד לעולי פולין, גאליציה, ווהלין ואוקראינה לעומת כולל 'רייסין' שיועד לעולי רוסיה הלבנה וליטא. לאחר מכן היה איחוד מסוים בין שני הכוללים והמעות נגבו לכלל בני הישוב תחת שם כולל ווהלין.
בראשי הכוללים בחוץ לארץ, כהן נשיא ואמרכל שאליו הגיעו כל כספי התרומות והוא דאג לשלחם לארץ ישראל.
בין גדולי החסידות שהתעטרו בנשיאות ארץ הקודש, היו הרה"ק רבי ברוך ממז'בוז, הרה"ק רבי מרדכי מנעסכיז, הרה"ק מאפטא, הרה"ק מרוז'ין ועוד.
