חזרה לקטלוג
Images
Place bid
Description

פריט : 40

כתב יד המקובל הקדוש רבי חיים הכהן בעל מקור חיים –

העתקת כתבי רבו רבי חיים ויטאל

Description
Images

כתב יד המקובל הקדוש רבי חיים הכהן בעל מקור חיים –

העתקת כתבי רבו רבי חיים ויטאל


שני דפים – ארבעה עמודים מלאים, בעצם כתיבת יד קדשו של המקובל הגדול רבי חיים הכהן בעל מקור חיים וטור ברקת – עם חתימת שמו בהגהה בשולי הדף.

בשולי עמ' 4 נוספה הגהה ממנו על כתבי רבו פותחת במילים: 'ובזה אני מבין חיים כהן…'

בראש הכתבים, כותרת (קצוצה בחלקה) '… מכתיבת הרב חיים ויטאל זלה"ה, ענין המלאכים והשדים וענין יצה"ט ויצה"ר וענין המות וענין נפשות ישראל והאומות'.

מלבד האוטוגרף הקדוש והמיוחד, למותר לציין חשיבותה של העתקה זו לכתבי מהרח"ו המועתקים על ידי אחד מתלמידיו המובהקים שכנראה העתיקם מכתיבותיו המקוריות של מהרח"ו.

תוכן כתב היד: שער קליפת נגה הנדפס בסוף ספר מבוא שערים ובסוף ספר עץ חיים למהרח"ו.

רבי חיים ויטאל ישב בדמשק משנת שנ"ה עד פטירתו בשנת ש"פ, מגדולי תלמידיו שישבו לפניו בדמשק וקיבלו ממנו במשך שלש שנים רצופות מלא חפניים בתורת הקבלה הוא רבינו חיים כהן שהיה לתלמידו המובהק.

המקובל האלוקי רבי חיים הכהן מארם צובא (שמ"ה בערך – תט"ו) נולד במצרים, עלה לצפת ומשם לארם צובה, נדד מארם צובא לאיטליה לשם הדפסת ספריו. היה מגדולי חכמי הקבלה ואף המקובל הגדול הרמ"ז פנה אליו בשאלות בעניני קבלה. בזמן שהותו בויניציאה להדפסת ספרו תורת חכם (ויניציאה תי"ד) פגש את המקובל רבי נתן נטע הנובר, ורבי נתן נעשה לתלמידו בקבלה, ואף הדפיס ממנו בספרו הנודע 'שערי ציון' את הפיוטים 'קול ברמה נשמע' הנאמר בתיקון חצות ו'דודי ירד לגנו'.

נודע בסדרת חיבוריו 'מקור חיים' – בהם שילב הלכה, קבלה ומוסר.

נערץ וקדוש היה רבינו בעיני החיד"א ובספריו מביא ממנו עשרות פעמים ומכתירו בתארים 'החסיד המקובל האלקי' 'קדוש עליון' 'עיר וקדיש 'אור החיים' ובביקורו הראשון בליוורנו בשנת תקי"ג עלה להשתטח על קברו (ר' מעגל טוב עמ' 4). בידי החיד"א היו חיבוריו על מגילות אסתר וקהלת בכתב ידו.

 

[2] דף – ארבעה עמודים כתובים בכתיבה נאה ומסודרת. אוטוגרף רבי חיים הכהן. גודל: 21*15 ס"מ, מעט חורים, שמור בכריכת עור חדשה נאה.

_____________

 

שמועה מהמקובל הישיש רבי אפרים פאנצירי

לקראת סוף עמ' 4 הובא מאמר בענין הד' קליפות לילית שנדפס גם בסוף מבוא שערים וסוף עץ חיים הנ"ל, אולם כאן הובא מאמר זה בשם 'שמעתי מהישיש החסיד כמה"ר אפרים פאנצירי זלה"ה' והדברים צריכים תלמוד.

רבי אפרים פאנצ'ירי היה מגדולי תלמידי מהרח"ו בדמשק ומראשי מדרש המקובלים שם.
_____________

כתבי האר"י ומהרח"ו במשנת רבי חיים הכהן

רבי חיים הכהן היה מגדולי תלמידי רבי חיים ויטאל תלמידו הגדול של האר"י וכך היה בידו כתבים ומסורות מדויקות מהאר"י, אותם שימר בספריו בדייקנות והנחילם לדורות.

הוא פעל להפיץ את תורת האר"י האותנטית ואף יצא בחריפות נגד מי שהכניסו שינויים בתורת האר"י.

השפעתו העיקרית של רבי חיים הכהן היא בשלשה תחומים:

א. פסיקת הלכה על פי הסוד – הוא הרבה להכריע איך לנהוג להלכה על פי הזהר וכתבי האר"י

ב. סידור כוונות המבוסס על קבלת האר"י, ששימש כאחד המקורות החשובים להפצת כוונות התפילה במזרח ובאירופה.

ג. שילוב פיוטים – הוא חיבר את הקינה המפורסמת לתיקון חצות' – קול ברמה נשמע ביללה' שנכנסה לכל נוסחי סידורי המקובלים והפכה לחלק בלתי נפרד מסדר תיקון חצות.

בהיותו תלמידו המובהק של מהרח"ו, דבק בכתבי רבו שקיבלם מפי האר"י. דבריו הנוקבים בהקדמת ספרו מקור חיים בענין ההיצמדות לכתבי האר"י על פי מה שקיבל רבו מהרח"ו התפרסמו מאוד והובאו בספר שם הגדולים להחיד"א (ערך קבלה) וזה לשונו בקיצור:

חלפו תורות עברו חק להדפיס מאמרי האר"י ז"ל… והנה מעולם האר"י לא למד תורה זולת לקדוש הר"ח ויטאל ז"ל. והעשרה היושבים עמו אין לומדים מפי האר"י ז"ל רק אומר הקדמה אחת ומסתלק כדרך משה רבינו ע"ה, וכולם לומדים עם הקדוש הר"ח ויטאל זלה"ה, ומעולם לא כתב האר"י זולת הקדמה אחת לענין קשר עם הצדיקים הנה היא כתובה בספר עץ החיים מידי האר"י ז"ל ותו לא מידי, הכל מיד הקדוש הרב חיים ויטאל זלה"ה מורי ורבי… והלא אפי' ההקדמות של הדרושים שמסר האר"י ז"ל לרב הנזכר ד' דרושים מהם גזר עליו בכח נח"ש שלא יוציא אותם מפיו כלל… כך אמר לי הרב מפיו, ומי התיר לזולת להעלות אותם בדפוס להתעולל בהם ערלי לב וכו' ומה לעשות דאמסר עלמא לטפשאי וכו'. כלל הדברים כי היודע כתיבת ידי הרב זלה"ה אותם יראה ויסמוך עליהם לא על הזולת, ולא מדרכי דברתי עד הנה, רק למען ינצלו כל יראי ה' מהעונש ואני את נפשי הצלתי עכ"ל.




פריט קודם
חזרה לקטלוג
פריט הבא

פריט : 40

כתב יד המקובל הקדוש רבי חיים הכהן בעל מקור חיים –

העתקת כתבי רבו רבי חיים ויטאל

מחיר פתיחה: $50,000
|
Est. Price: $70,000 - $90,000

כתב יד המקובל הקדוש רבי חיים הכהן בעל מקור חיים –

העתקת כתבי רבו רבי חיים ויטאל


שני דפים – ארבעה עמודים מלאים, בעצם כתיבת יד קדשו של המקובל הגדול רבי חיים הכהן בעל מקור חיים וטור ברקת – עם חתימת שמו בהגהה בשולי הדף.

בשולי עמ' 4 נוספה הגהה ממנו על כתבי רבו פותחת במילים: 'ובזה אני מבין חיים כהן…'

בראש הכתבים, כותרת (קצוצה בחלקה) '… מכתיבת הרב חיים ויטאל זלה"ה, ענין המלאכים והשדים וענין יצה"ט ויצה"ר וענין המות וענין נפשות ישראל והאומות'.

מלבד האוטוגרף הקדוש והמיוחד, למותר לציין חשיבותה של העתקה זו לכתבי מהרח"ו המועתקים על ידי אחד מתלמידיו המובהקים שכנראה העתיקם מכתיבותיו המקוריות של מהרח"ו.

תוכן כתב היד: שער קליפת נגה הנדפס בסוף ספר מבוא שערים ובסוף ספר עץ חיים למהרח"ו.

רבי חיים ויטאל ישב בדמשק משנת שנ"ה עד פטירתו בשנת ש"פ, מגדולי תלמידיו שישבו לפניו בדמשק וקיבלו ממנו במשך שלש שנים רצופות מלא חפניים בתורת הקבלה הוא רבינו חיים כהן שהיה לתלמידו המובהק.

המקובל האלוקי רבי חיים הכהן מארם צובא (שמ"ה בערך – תט"ו) נולד במצרים, עלה לצפת ומשם לארם צובה, נדד מארם צובא לאיטליה לשם הדפסת ספריו. היה מגדולי חכמי הקבלה ואף המקובל הגדול הרמ"ז פנה אליו בשאלות בעניני קבלה. בזמן שהותו בויניציאה להדפסת ספרו תורת חכם (ויניציאה תי"ד) פגש את המקובל רבי נתן נטע הנובר, ורבי נתן נעשה לתלמידו בקבלה, ואף הדפיס ממנו בספרו הנודע 'שערי ציון' את הפיוטים 'קול ברמה נשמע' הנאמר בתיקון חצות ו'דודי ירד לגנו'.

נודע בסדרת חיבוריו 'מקור חיים' – בהם שילב הלכה, קבלה ומוסר.

נערץ וקדוש היה רבינו בעיני החיד"א ובספריו מביא ממנו עשרות פעמים ומכתירו בתארים 'החסיד המקובל האלקי' 'קדוש עליון' 'עיר וקדיש 'אור החיים' ובביקורו הראשון בליוורנו בשנת תקי"ג עלה להשתטח על קברו (ר' מעגל טוב עמ' 4). בידי החיד"א היו חיבוריו על מגילות אסתר וקהלת בכתב ידו.

 

[2] דף – ארבעה עמודים כתובים בכתיבה נאה ומסודרת. אוטוגרף רבי חיים הכהן. גודל: 21*15 ס"מ, מעט חורים, שמור בכריכת עור חדשה נאה.

_____________

 

שמועה מהמקובל הישיש רבי אפרים פאנצירי

לקראת סוף עמ' 4 הובא מאמר בענין הד' קליפות לילית שנדפס גם בסוף מבוא שערים וסוף עץ חיים הנ"ל, אולם כאן הובא מאמר זה בשם 'שמעתי מהישיש החסיד כמה"ר אפרים פאנצירי זלה"ה' והדברים צריכים תלמוד.

רבי אפרים פאנצ'ירי היה מגדולי תלמידי מהרח"ו בדמשק ומראשי מדרש המקובלים שם.
_____________

כתבי האר"י ומהרח"ו במשנת רבי חיים הכהן

רבי חיים הכהן היה מגדולי תלמידי רבי חיים ויטאל תלמידו הגדול של האר"י וכך היה בידו כתבים ומסורות מדויקות מהאר"י, אותם שימר בספריו בדייקנות והנחילם לדורות.

הוא פעל להפיץ את תורת האר"י האותנטית ואף יצא בחריפות נגד מי שהכניסו שינויים בתורת האר"י.

השפעתו העיקרית של רבי חיים הכהן היא בשלשה תחומים:

א. פסיקת הלכה על פי הסוד – הוא הרבה להכריע איך לנהוג להלכה על פי הזהר וכתבי האר"י

ב. סידור כוונות המבוסס על קבלת האר"י, ששימש כאחד המקורות החשובים להפצת כוונות התפילה במזרח ובאירופה.

ג. שילוב פיוטים – הוא חיבר את הקינה המפורסמת לתיקון חצות' – קול ברמה נשמע ביללה' שנכנסה לכל נוסחי סידורי המקובלים והפכה לחלק בלתי נפרד מסדר תיקון חצות.

בהיותו תלמידו המובהק של מהרח"ו, דבק בכתבי רבו שקיבלם מפי האר"י. דבריו הנוקבים בהקדמת ספרו מקור חיים בענין ההיצמדות לכתבי האר"י על פי מה שקיבל רבו מהרח"ו התפרסמו מאוד והובאו בספר שם הגדולים להחיד"א (ערך קבלה) וזה לשונו בקיצור:

חלפו תורות עברו חק להדפיס מאמרי האר"י ז"ל… והנה מעולם האר"י לא למד תורה זולת לקדוש הר"ח ויטאל ז"ל. והעשרה היושבים עמו אין לומדים מפי האר"י ז"ל רק אומר הקדמה אחת ומסתלק כדרך משה רבינו ע"ה, וכולם לומדים עם הקדוש הר"ח ויטאל זלה"ה, ומעולם לא כתב האר"י זולת הקדמה אחת לענין קשר עם הצדיקים הנה היא כתובה בספר עץ החיים מידי האר"י ז"ל ותו לא מידי, הכל מיד הקדוש הרב חיים ויטאל זלה"ה מורי ורבי… והלא אפי' ההקדמות של הדרושים שמסר האר"י ז"ל לרב הנזכר ד' דרושים מהם גזר עליו בכח נח"ש שלא יוציא אותם מפיו כלל… כך אמר לי הרב מפיו, ומי התיר לזולת להעלות אותם בדפוס להתעולל בהם ערלי לב וכו' ומה לעשות דאמסר עלמא לטפשאי וכו'. כלל הדברים כי היודע כתיבת ידי הרב זלה"ה אותם יראה ויסמוך עליהם לא על הזולת, ולא מדרכי דברתי עד הנה, רק למען ינצלו כל יראי ה' מהעונש ואני את נפשי הצלתי עכ"ל.




פריט קודם
חזרה לקטלוג
פריט הבא

כתב יד המקובל הקדוש רבי חיים הכהן בעל מקור חיים –

העתקת כתבי רבו רבי חיים ויטאל


שני דפים – ארבעה עמודים מלאים, בעצם כתיבת יד קדשו של המקובל הגדול רבי חיים הכהן בעל מקור חיים וטור ברקת – עם חתימת שמו בהגהה בשולי הדף.

בשולי עמ' 4 נוספה הגהה ממנו על כתבי רבו פותחת במילים: 'ובזה אני מבין חיים כהן…'

בראש הכתבים, כותרת (קצוצה בחלקה) '… מכתיבת הרב חיים ויטאל זלה"ה, ענין המלאכים והשדים וענין יצה"ט ויצה"ר וענין המות וענין נפשות ישראל והאומות'.

מלבד האוטוגרף הקדוש והמיוחד, למותר לציין חשיבותה של העתקה זו לכתבי מהרח"ו המועתקים על ידי אחד מתלמידיו המובהקים שכנראה העתיקם מכתיבותיו המקוריות של מהרח"ו.

תוכן כתב היד: שער קליפת נגה הנדפס בסוף ספר מבוא שערים ובסוף ספר עץ חיים למהרח"ו.

רבי חיים ויטאל ישב בדמשק משנת שנ"ה עד פטירתו בשנת ש"פ, מגדולי תלמידיו שישבו לפניו בדמשק וקיבלו ממנו במשך שלש שנים רצופות מלא חפניים בתורת הקבלה הוא רבינו חיים כהן שהיה לתלמידו המובהק.

המקובל האלוקי רבי חיים הכהן מארם צובא (שמ"ה בערך – תט"ו) נולד במצרים, עלה לצפת ומשם לארם צובה, נדד מארם צובא לאיטליה לשם הדפסת ספריו. היה מגדולי חכמי הקבלה ואף המקובל הגדול הרמ"ז פנה אליו בשאלות בעניני קבלה. בזמן שהותו בויניציאה להדפסת ספרו תורת חכם (ויניציאה תי"ד) פגש את המקובל רבי נתן נטע הנובר, ורבי נתן נעשה לתלמידו בקבלה, ואף הדפיס ממנו בספרו הנודע 'שערי ציון' את הפיוטים 'קול ברמה נשמע' הנאמר בתיקון חצות ו'דודי ירד לגנו'.

נודע בסדרת חיבוריו 'מקור חיים' – בהם שילב הלכה, קבלה ומוסר.

נערץ וקדוש היה רבינו בעיני החיד"א ובספריו מביא ממנו עשרות פעמים ומכתירו בתארים 'החסיד המקובל האלקי' 'קדוש עליון' 'עיר וקדיש 'אור החיים' ובביקורו הראשון בליוורנו בשנת תקי"ג עלה להשתטח על קברו (ר' מעגל טוב עמ' 4). בידי החיד"א היו חיבוריו על מגילות אסתר וקהלת בכתב ידו.

 

[2] דף – ארבעה עמודים כתובים בכתיבה נאה ומסודרת. אוטוגרף רבי חיים הכהן. גודל: 21*15 ס"מ, מעט חורים, שמור בכריכת עור חדשה נאה.

_____________

 

שמועה מהמקובל הישיש רבי אפרים פאנצירי

לקראת סוף עמ' 4 הובא מאמר בענין הד' קליפות לילית שנדפס גם בסוף מבוא שערים וסוף עץ חיים הנ"ל, אולם כאן הובא מאמר זה בשם 'שמעתי מהישיש החסיד כמה"ר אפרים פאנצירי זלה"ה' והדברים צריכים תלמוד.

רבי אפרים פאנצ'ירי היה מגדולי תלמידי מהרח"ו בדמשק ומראשי מדרש המקובלים שם.
_____________

כתבי האר"י ומהרח"ו במשנת רבי חיים הכהן

רבי חיים הכהן היה מגדולי תלמידי רבי חיים ויטאל תלמידו הגדול של האר"י וכך היה בידו כתבים ומסורות מדויקות מהאר"י, אותם שימר בספריו בדייקנות והנחילם לדורות.

הוא פעל להפיץ את תורת האר"י האותנטית ואף יצא בחריפות נגד מי שהכניסו שינויים בתורת האר"י.

השפעתו העיקרית של רבי חיים הכהן היא בשלשה תחומים:

א. פסיקת הלכה על פי הסוד – הוא הרבה להכריע איך לנהוג להלכה על פי הזהר וכתבי האר"י

ב. סידור כוונות המבוסס על קבלת האר"י, ששימש כאחד המקורות החשובים להפצת כוונות התפילה במזרח ובאירופה.

ג. שילוב פיוטים – הוא חיבר את הקינה המפורסמת לתיקון חצות' – קול ברמה נשמע ביללה' שנכנסה לכל נוסחי סידורי המקובלים והפכה לחלק בלתי נפרד מסדר תיקון חצות.

בהיותו תלמידו המובהק של מהרח"ו, דבק בכתבי רבו שקיבלם מפי האר"י. דבריו הנוקבים בהקדמת ספרו מקור חיים בענין ההיצמדות לכתבי האר"י על פי מה שקיבל רבו מהרח"ו התפרסמו מאוד והובאו בספר שם הגדולים להחיד"א (ערך קבלה) וזה לשונו בקיצור:

חלפו תורות עברו חק להדפיס מאמרי האר"י ז"ל… והנה מעולם האר"י לא למד תורה זולת לקדוש הר"ח ויטאל ז"ל. והעשרה היושבים עמו אין לומדים מפי האר"י ז"ל רק אומר הקדמה אחת ומסתלק כדרך משה רבינו ע"ה, וכולם לומדים עם הקדוש הר"ח ויטאל זלה"ה, ומעולם לא כתב האר"י זולת הקדמה אחת לענין קשר עם הצדיקים הנה היא כתובה בספר עץ החיים מידי האר"י ז"ל ותו לא מידי, הכל מיד הקדוש הרב חיים ויטאל זלה"ה מורי ורבי… והלא אפי' ההקדמות של הדרושים שמסר האר"י ז"ל לרב הנזכר ד' דרושים מהם גזר עליו בכח נח"ש שלא יוציא אותם מפיו כלל… כך אמר לי הרב מפיו, ומי התיר לזולת להעלות אותם בדפוס להתעולל בהם ערלי לב וכו' ומה לעשות דאמסר עלמא לטפשאי וכו'. כלל הדברים כי היודע כתיבת ידי הרב זלה"ה אותם יראה ויסמוך עליהם לא על הזולת, ולא מדרכי דברתי עד הנה, רק למען ינצלו כל יראי ה' מהעונש ואני את נפשי הצלתי עכ"ל.