To attend this auction live or leave absentee bids
פריט : 33
אור חדש בחכמת האמת
חיבור קבלי חדש ולא ידוע בעצם כתב יד קדשו של הגאון הקדוש רבי אליהו רגולר
אור חדש בחכמת האמת
חיבור קבלי חדש ולא ידוע בעצם כתב יד קדשו של הגאון הקדוש רבי אליהו רגולר
כרך שלם. חידושים עמוקים ונפלאים בתורת הקבלה בעצם כתב יד קדשו של הגאון הנודע רבי אליהו רגולר אב"ד קאליש.
כתב יד מיוחד במינו – חיבור שלם מגאון מופלא אשר נודע בעיקר מספריו הגאוניים בהלכה ופלפול ועתה נחשפת במלא הדרת גדולתו העצומה ברזי התורה וסודותיה.
לא נדפס מעולם ולמיטב ידיעתנו לא נודע עד עתה.
כתב היד היה בידי הגאון הבקי ר' יצחק יוסף חזן מליוביטש, שהיה בעל אוצר ספרים וכתבי יד חשובים והדפיס ממנו שבעה קטעים בודדים – חידושי אגדה קצרים על פי הנגלה, בקובץ כנסת הגדולה (סובאלסקי) כרך ד', ווארשא תרנ"א, עמ' 133-134 תחת הכותרת 'דבר אליהו' ובסופם כתב: 'עד כאן אמרי קדוש העתקתי אות באות מגוף כתב יד קדשו', אולם מדברי הקבלה שיש בכתב היד לא הדפיס דבר. (ר' יצחק יוסף היה אצל הגר"א רגולר ובספרו שנותר בכתב יד, הנמצא בספריה הלאומית מביא דברים ששמע מפיו.)
החיבור מסודר לפי ערכים בסדר א"ב וכולל מאות נושאים המסודרים מאות א' עד ת' (כך גם מסודר חלק ה'כתבים' בספרו יד אליהו) וטומן בחובו ביאורים עמוקים, סודות, צירופים וגימטריאות פלאיות.
נר לרגליו היא קבלת הגר"א והוא מציין לספריו וכתביו עשרות פעמים.
הגאון הצדיק רבי אליהו רגולר אב"ד קאליש ובעל יד אליהו (תקנ"ד-תר"י) איש אלוקים קדוש וצדיק נערץ בדורו. כבר בגיל י"ח היה בקי עצום בש"ס ואז החל לעסוק בתורת הקבלה, הוא נסע לשם כך אל הגר"ח מוואלוז'ין אשר במשך כמה חדשים למד עמו יום יום בקביעות ומסר לו מפתחות חכמת הקבלה כפי שקיבל מרבו הגר"א.
ואכן תורת הגר"א ומנהגיו היו נר לרגליו ובהם דבק. היה בקי מופלא בתורת הגר"א, לאחר שהשקיע שנים רבות בלימוד כתבי הגר"א וכפי שהעיד המקובל ר' יצחק כהנא בהקדמת ספר תולדות יצחק (ירושלים תרל"ה):
"וכידוע לי בבירור מאת כבוד הרב הגאון ר' אליהו ז"ל הגאב"ד דקאליש שלמד בנסתרות של רה"ג הגר"א ז"ל י"ג שנים קבועים"
היו בידו כתבים רבים מהגר"א כמוכח מכתב היד שלפנינו (וראה גם בדברי המדפיס תיקוני הזהר עם ביאור הגר"א, הובא בספרו של ר"ד קמינצקי ז"ל תורת הגר"א עמ' תקע"ט).
וכן כתב בספרו יד אליהו (ח"א סי' כ"ה): "וזכה שנתגלה לו אליהו ז"ל ונמסר לו סודות התורה מפי יעקב אבינו ע"ה ומפי ריש מתיבתין עילאין בכל לילה כאשר מצאנו במכתביו הקדושים אשר בידינו".
מכתביו בנגלה נדפס בספר 'יד אליהו' תשובות ומערכות בהלכה – ג' חלקים.
מתורתו בקבלה נדפסו עד עתה רק הגהות על פירוש הגר"א לספרא דצניעותא (וילנא תרמ"ב) הכתובים בסגנון החידושים שבכתב היד שלפנינו.
תולדותיו נרשמו בהרחבה בספר 'תולדות אליהו' מאת אחיינו ר' אריה ליב פרומקין.
צורת כתב היד, ההוספות וההשלמות מוכיחות שהוא נכתב במשך זמן רב ורבי אליהו יגע בו רבות. (בדף 88,א נזכר במפורש: 'ואחר כמה שנים חזרתי לחשוב [=לחשב] שם ע"ב ונמצא מכוון מאוד')
בכמה מקומות נזכר מקום וזמן הכתיבה בלשונות אלו:
'נתחדש לי בעזר"ה י"א טבת תקצ"ה פה ווי"פ (126,ב) [=ויליאמפול – סלבודקא], שם כהן ברבנות משנת תקפ"ד.
'הנה תראה פלאים ומופתים אמיתיים מתורתינו הקדושה אשר אסור לגלות כלל, כי אם לחכימא ברמיזא, אבל אני מוכרח לכתוב מחמת קליפת השכחה ששולט זולת זה היה אסור לבאר בכתב כי הם רזי התורה וזיכני ד' ביום ד' כ"ו שבט תקצ"ח פה ווי"פ' (87,א).
'הנה תראה נפלאות אמתות גדולות רזין עילאין אשר זכני ה' בפה ק"ק ווי"פ בשנת תקצח"ת ביום כ"א שבט' (69,ב).
וכן בדף 47,א:
'ועתה אפרש בעזר"ה דברים נפלאים בתוה"ק אשר זיכני ה' ברחמיו הגדולים בעש"ק ח' טבת שנת תקצחי"ת פה ווי"פ".'
מכתב היד אנו למדים שהיו לו עוד כתבים בקבלה ומציין אליהם בלשונות 'בספרי הראשון' 'בספרי החדש' 'בספרינו הגדול' 'בספרי הגדול על האותיות' וכדומה.
בשני הדפים האחרונים חידושים במסכת זבחים ומנחות, גם בגוף כתב היד הוא שוזר חי' בנגלה, כמו דרוש לתקיעת שופר והספדים.
[ראה דף 30,א קטע מהספד על הגאון רבי עקיבא איגר עם דברי שבח עליו, קטע מהספד על
'הגאון החסיד הקדוש [רבי אריה ליב קצנלבויגן] מבריסק שלפי דעתי היה ממספר ל"ו צדיקים' וכן מזכיר את
'ט"ו מאות נפשות בארץ הקדש' וכוונתו כמובן לרעידת האדמה שהייתה בצפת בשנת תקצ"ז (דף 40,ב)]
מנין הדפים: [135] דף שהם 270 עמ' כתובים. גודל: 17*21 ס"מ. מצב: סימני משמוש ידיים, כתמי שעוה, בחלק מהדפים חורים. כריכה מקורית.
___________________
תורת הנגלה והנסתר
מעיון קל בכתב היד ניתן לראות את הלך רוחו של המחבר ששילב נגלה ונסתר, חידושי אגדה ותורת הח"ן והם אצלו כרוכים זה בזה, גם בתוך הסתרי תורה שכותב ציטט רבות בבקיאות נפלאה מדרשי חז"ל ואגדות מתורת הנגלה וגם פה ושם שילב חידושי אגדה ופלפולים – זה ללא ספק שילוב נדיר אצל גאון ליטאי.
את דעתו בענין כתיבת דברי קבלה הוא מגלה בשני מקומות בענין קבורת משה הוא כותב "הם רזין עילאין
ואסור לגלות כלל כי אם ההכרח לכתוב מחמת קליפת השכחה השולטת בעו"ה
זולת זאת היה אסור לכתוב כי הם דברים נעלמים וכבוד אלוקים הסתר דבר" (57,א).
ואסור לגלות כלל כי אם ההכרח לכתוב מחמת קליפת השכחה השולטת בעו"ה
זולת זאת היה אסור לכתוב כי הם דברים נעלמים וכבוד אלוקים הסתר דבר" (57,א).
"הנה תראה פלאים ומופתים אמיתיים מתורתינו הקדושה אשר
אסור לגלות כלל, כי אם לחכימא ברמיזא, אבל אני מוכרח לכתוב מחמת קליפת השכחה ששולט
זולת זה היה אסור לבאר בכתב כי הם רזי התורה" (87,א).
אסור לגלות כלל, כי אם לחכימא ברמיזא, אבל אני מוכרח לכתוב מחמת קליפת השכחה ששולט
זולת זה היה אסור לבאר בכתב כי הם רזי התורה" (87,א).
