To attend this auction live or leave absentee bids
פריט : 32
לא נדפס מעולם תשובה ארוכה בהלכה בכתב יד הגאון רבי ישראל משקלובבעל פאת השולחן
לא נדפס מעולם
תשובה ארוכה בהלכה בכתב יד הגאון רבי ישראל משקלוב
בעל פאת השולחן
תשובה הלכתית ארוכה – 6 עמודים מלאים בעצם כתב יד הגאון רבי ישראל משקלוב מרא דארעא דישראל, בעל פאת השולחן ומגדולי תלמידי הגר"א. צפת תקצ"ז בערך.
נשלח אל הגאון רבי יהודה אסאד – ראה להלן.
למיטב בדיקתנו התשובה לא נדפסה ולא פורסמה מעולם.
התשובה עוסקת בהלכה למעשה, האם הפקרת בהמה שעומדת להוליד בכור, מועילה להפקיע מהעגל קדושת בכורה.
כתב היד זהה לכתב יד הגר"י משקלוב. בתוך דבריו (עמ' 6) מציין לספרו 'פאת השולחן' ולביאור 'בית ישראל' שסביב הפאת השולחן (עמ' 4) וכן מביא פעמיים מדברי רבו הגר"א בביאורו לשו"ע ארח חיים בלשון
'רבינו הגאון בביאורו'
'ורבינו הגאון החסיד ז"ל בביאורו' ומבאר את דבריו שנכתבו בקיצור. [ביאור הגר"א הנ"ל נערך על ידי רבי ישראל משקלוב]
'רבינו הגאון בביאורו'
'ורבינו הגאון החסיד ז"ל בביאורו' ומבאר את דבריו שנכתבו בקיצור. [ביאור הגר"א הנ"ל נערך על ידי רבי ישראל משקלוב]
בתחילת התשובה הוא רומז את שמו במשפט 'וכתב אלי
העני שבישראל' וכותב שמשיב על אף טרדותיו הרבות 'בטרדת תלמוד תורה ברבים במתיבתא רבתא דילן' והיותו עטוף בצער גדול מהמצב השורר בארץ ישראל ו'מיסורי אימא רחמיתא [כינוי לשכינה] ציון עלובת נפש' ומתפלל אל ה' 'שיחנני לשאוף מאווירא קדישא דארץ ישראל אשר מציון תצא תורה'.
הגאון רבי ישראל משקלוב בעל 'פאת השולחן' (תק"ל-תקצ"ט) ממנהיגי עדת הפרושים בארץ ישראל ורב העדה האשכנזית בירושלים. מהנודעים שבתלמידי הגר"א. זכה לשמש את הגר"א בחצי שנתו האחרונה לפני הסתלקותו, והגר"א חיבבו וקירבו ביותר. והיה עורך ביאוריו על שלחן ערוך ארח חיים ויורה דעה.
עלה בשנת תק"ע לצפת בראש קבוצת תלמידי הגר"א ומסר את נפשו מתוך סבל בל יתואר לביסוס היישוב האשכנזי בצפת ובירושלים.
כמחצית השנה לאחר עלייתו לארץ ישראל, יצא בשליחות הישוב לחוץ לארץ ושהה שם כשלש שנים, בתקופה זו הדפיס את ספרו תקלין חדתין (מינסק תקע"ב ולאחמ"כ בש"ס ווילנא) בשנת תקצ"ו הדפיס בצפת את ספרו הנודע 'פאת השולחן' מספרי היסוד בהלכות מצוות התלויות בארץ. לאחר רעידת האדמה בשנת תקצ"ז עבר לירושלים והוכתר כרבה של העדה האשכנזית, בקיץ תקצ"ט שהה בטבריה ונפטר ביום ט' סיון תקצ"ט ובה מנחתו כבוד.
מרן החתם סופר שכינהו 'נזר תפארת ישראל' 'מרא דארעא דישראל' 'גאון ישראל' אמר עליו בהספדו 'ביום ט' העבר נסתלק נשיא דארץ ישראל הגאון הגאון מו"ה ישראל בעל ספר תקלין חדתין וספר פאת השלחן ויהי בנסוע ארון אלוקים מירושלים לטבריה לעסוק ברפואות ומרחצאות, שמה נשבה ארון אלוקים, הי צדיק, הי עניו מתלמידיו של הגאון מו"ה אליהו ווילנא ז"ל' (דרשות חתם סופר דף שע, ב)
על פי המובאות והציטוטים מדברי השואל, עולה ברור שהתשובה נשלחה אל הגאון רבי יהודה אסאד, שכן כל המובאות מופיעות בתשובת הגאון מהר"י אסאד, העוסקת באותה שאלה ממש שנדפסה בשו"ת מהרי"א יורה דעה סי' שמ"א.
נראה שבידינו טיוטת המכתב כפי שיצאה מקולמוס ראשון של הגר"י משקלוב, עם מחיקות והשלמות ולכן לא מופיע שם הנמען וגם לא חתומה בסופה.
התשובה ללא תאריך, אך ניתן להגביל זמן כתיבתה, בין חציה השני של שנת תקצ"ו – זמן הדפסת הפאת השולחן הנזכר במכתב, לבין סיון תקצ"ט – זמן פטירתו.
[4] דפים גדולים שהם ששה עמודים ושליש עמוד כתובים. גודל: 22*32 ס"מ. מעט כתמים וסימני קיפול.
