דרשות ומאמרים מיוחדים לפורים בכתב יד קודש רבן ומאורן של ישראל מרן החתם סופר. פרשבורג תקצ"ד.
סגולה לשמירה ורפואה.
דף גדול במיוחד כתוב משני צדדיו, עשרה קטעים שלמים – 89 שורות רחבות, בכתב ידו הטהור של קדוש ישראל רבינו משה סופר אב"ד ור"מ פרשבורג בעל חתם סופר.
החידושים הם מתוך פנקס הדרשות והמאמרים של מרן החתם סופר שכתב בפרשבורג בשנת תקצ"ד.
וכך מתאר פנקס זה הגאון רבי יוסף נפתלי שטרן שכתב היד היה בידו וממנו הדפיס בדרשות חתם סופר ובתורת משה על התורה:
"דרשות ומאמרים על התורה… בתבנית גראס פָּאלְיָא מתחיל בדרוש לפ' כי תבוא תקפ"ט לפ"ק אח"כ דרוש כ"ו אלול שוב לר"ה תקפ"ט לפ"ק
וכסדר עה"ת לכל שנה ושנה עד פ' בחקתי שנת תצד"ק לפ"ק" (הקדמת שער יוסף לדרשות חת"ס עמ' יג אות ד').
כולל עשרה קטעים שלמים עם שלש כותרות:
1) בעזה"י מה שחנני ד' ית' לפורים
2) פ' צו ופרה
3) בעזה"י מה שחנני הי"ת לפ' צו ופרה
על פנקסי חידושיו על הפרשיות כותב החתם סופר (שו"ת ח"ו סי' ס"א):
'אני רגיל לעשות קונטרס מיוחד לכל שנה ושנה ולהעלות מה שחנני ה' מידי שבת בשבתו בעיוני בשעת העברת שמו"ת ובשעת קריאת התורה'.
בחידושים שלפנינו דן החתם סופר ומביא מדברי גדולי הראשונים הרמב"ן ובעל חובת הלבבות.
כידוע הגה החתם סופר רבות בפירוש הרמב"ן על התורה וכתב עליו (שם) שהוא 'יסוד האמונה ושרש הדת' ואף 'החזיק את עצמו שנשמתו היא נשמת הרמב"ן הקדוש' (ראה בהרחבה 'גנזים' 11 פריט 89).
גם בחידושים שלפנינו הוא דן בכמה קטעים בדברי הרמב"ן וכן בדברי חובת הלבבות בו היה דבוק והיה מוסר בו שיעורין תמידין כסדרן יום יום לפני הגדת השיעור (ראה מדור 'ספרא דלבא' בקובץ אוצרות הסופר כרך כח).
בצידי הגליון ציונים שונים בכתב יד הגרי"נ שטרן חתן רבי שלמה סופר בן המכתב סופר ומגדולי עורכי ומפיצי תורת החתם סופר.
החידושים נדפסו על ידו, חלקם בדרשות חתם סופר וחלקם בתורת משה על התורה פרשת צו.
[פרשבורג תקצ"ד, 1834] גודל: 40 ס"מ. 89 שורות בכתי"ק. מצב טוב. שמור בכריכת עור גדולה ומהודרת.
_______________
תורת משה על התורה
"אלמלא לא השאיר רבינו החתם סופר זיע"א אחריו ברכה רק החיבור תורת משה על התורה, היה די לראות עוצם גדולתו, כי אם כל חיבוריו הם קודש, ספר תורת משה הוא קודש קדשים" [לשון הגאון רבי מאיר אריק, הובא בהקדמת הגש"פ חתן סופר].
_______________
סגולה ליראת שמים
הגאון הקדוש מהר"ם בנעט אמר שההסתכלות בכתב יד קדשו של החתם סופר מסוגלת ליראת שמים.
וכך מסופר: שפעם הגיעה תשובה הלכתית מהחתם סופר אל מהר"ם בנעט והוא עיין בה כמה זמן, ושאלו אותו הסובבים אם מצא איזה דבר הצריך עיון בתשובה, השיב לא, אבל אני מעיין בתשובה כי עצם ההסתכלות בכתב יד קדשו מסוגל ליראת שמים (הקדמה לדרשות חתם סופר עמ' ו).
וכך מפורסם בשם הרה"ק רבי יואל מסאטמאר שלראות את כתב יד החתם סופר הוא סגולה ליראת שמים.
סגולה לשמירה
ידוע שבני משפחת החת"ס החזיקו את כתבי ידו של החתם סופר כסגולה לשמירה. בנו, בעל 'מכתב סופר', נשא עמו כתבי יד של אביו בעת שהלך לפרלמנט האוסטרי וכשעמד בפני שאלה קשה היה פותח את הכתבים ומעיין בהם למצא פתרון לשאלתו.
סגולה לרפואה
מרן הדעת סופר היה נותן לחולה שישים מראשותיו דף מכתב יד בעל חתם סופר (בית סופרים עמ' קע"ג).
סגולה למקשה לילד
וכן נהגו ליתן מתחת למראשותיה של מקשה לילד דף בכתב יד קדשו של החתם סופר (ראה שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' קס"ב אות ב').
הקו והנקודה בכתבי החתם סופר
בכל סוף קטע רשם החתם סופר
קו ונקודה וראה להגרי"נ שטרן בהקדמתו לדרשות חת"ס דף יט, א בהערה, בשם הגאון רבי אשר אנשיל ווייס אב"ד נאדי-פאלו, טעם לסימון זה של החתם סופר על פי הקבלה.