חזרה לקטלוג
Images
Place bid
Description

פריט : 19

'שני שרי צבאות ישראל'.
אגרת קודש בכתב יד בעל חתם סופר
אל חותנו רבי עקיבא איגר,  ומכתב הרבנית שרל סופר לאביה
פרשבורג תקפ"ד

Description
Images

'שני שרי צבאות ישראל'.

אגרת קודש בכתב יד בעל חתם סופר
אל חותנו רבי עקיבא איגר,  
ומכתב הרבנית שרל סופר לאביה
פרשבורג תקפ"ד


'חתנו כבנו'. מכתב שלם בכתב יד קדשו של רבינו החתם סופר, אל חותנו הגאון רבי עקיבא איגר ובשוליו מכתב פרטי מאת הרבנית אשת חבר מרת שרל סופר אל אביה הגדול.

הרקע למכתב: בחדש אדר תקפ"ד קיבל החתם סופר מתלמידו רבי פנחס ליב מונק שאלה סבוכה ומורכבת בדיני חליצה שאם לא ימצא לה פתרון תשאר האלמנה שהייתה צעירה מאוד עגונה לכל ימי חייה, החתם סופר מצא פתרון להתיר, אך התנה בסופה שההיתר תקף רק אם יסכימו אתו שני גדולי הדור, ולכן שלח את התשובה לחותנו רבי עקיבא איגר ולהגאון רבי אפרים זלמן מרגליות.

כאן לפנינו העתק תשובת החתם סופר שנשלח לרבי עקיבא איגר ובעמ' האחרון מכתבו של החתם סופר לרבי עקיבא איגר ובשוליו הוסיפה הרבנית שרל מכתב פרטי לאביה.

בראש המכתב הוא פונה אליו בהדרת קדש:



שלום וכל טוב למורי חמי, גאון עולם, נופך ספיר ויהלם, קדוש ישראל ונזרו, פאר הדור והדרו, על ראשו בהלו נרו, נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מה"ו עקיבא נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פוזנא יע"א.

בהמשך מבקש את חוות
'דעתו הקדושה'.

בנוסף הוא כותב לחותנו הגדול
'אלף תודות על בשורה טובה והעתק מפקודת המלך, יהי ה' עמנו ואל יטשנו' וכוונתו על גזירת המלכות באותם ימים שבאה בעקבות הלשנות משכילי פוזנא, לסגור את החיידרים והישיבה בפוזנא, ולאחר השתדלויות רבות הצליח רבי עקיבא אייגר להפר עצת רשעים ובישר על כך במכתבו לחתם סופר.


ובסוף חותם בחותמי ברכות:
"וה' ישגבהו שובע שמחות, וינחהו על מי מנוחות במשכנות מבטחות, כנפשו הקדושה ונפש אוהב נפשו, חתנו כבנו, דורש שלום תורתו, ומצפה תשובתו.
משה"ק סופר מפ"פ דמיין."

********
כל מי שמחזיק בדף קדוש וטהור זה, בו אחזו במו ידיהם הקדושות, אבות העולם, מרנא ורבנא החתם סופר ורבי עקיבא איגר, מחסיר פעימה מהלב, ומיד אופף אותו רטט של קדושה ותחושה שהוא נכנס לפני ולפנים לקודש הקדשים של גדולי הדורות האחרונים, ענקי הרוח שהאירו בתורתם וצדקתם לדורם ולדורות עולם.


החתן והחותן

עבותות הידידות והערצה ששררו בין שני הענקים, מאורי הדור החתן והחותן, רבי עקיבא איגר והחתם סופר, לא ידעו גבול ומאז באו בקשרי הנישואין נקשרה רוחם ונפשם.

רבי עקיבא איגר התייחס לחתנו ביראת כבוד, התבטא עליו שהוא 'נשיא ישראל', ביטל דעתו מפניו וביקש ממנו שיעתיר בעדו בתפילתו (אג"ס מכתב י) ובאחד ממכתביו כתב: 'חתני הגאון נ"י, אנכי מתכבד עמו, אבל הוא אינו צריך להתכבד בי, כי כבודו גדול מכבודי בתורה וביראה באלף מדריגות' (שם יא).

ומנגד החתם סופר ראה בו 'איש אלוקים קדוש' 'אשר כל בית ישראל נשען עליו' 'קדוש ישראל' 'פאר הדור והדרו' והיה רגיל לחתום במכתביו אליו, כמו במכתב הנוכחי
'חתנו כבנו' ובהספדו עליו אמר 'מי ישוה לו ואת מי אערוך אליו'.

הם נשאו ונתנו בשאלות הלכתיות סבוכות והתייעצו יחד בעניני הנהגת הדור והמאבק במחדשים.

החוליה המקשרת בין פוזנא לפרשבורג, שדיבקה את רוחם ונפשם של ענקי רוח אלו הייתה הרבנית שרל.

'מיין ליבע פאטער לעבן'

בשולי מכתב החתם סופר, מכתב פרטי חם ולבבי ביידיש-דייטש בכתיבת ידה של הרבנית הצדקנית מרת שרל סופר, אשת חבר למרן החתם סופר, אל אביה הגדול רבי עקיבא איגר – 'מיין ליבע פאטער לעבן' ובחתימת ידה
"פרבלייבה טרייא טאכטער שרל בת הרב הגאון מו"ה עקיבא נ"י".

במכתב היא מבשרת משלומה הטוב, ומקווה שגם היא תשמע בשורות טובות מאביה, מוסרת דרישת שלום מהנכדים לזקנם, וכן דורשת בשלום אמה החורגת ושאר בני המשפחה.


הרבנית שרל סופר

הרבנית הצדקנית הדגולה מרת שרל סופר, מחברתו הטהורה של מרן החתם סופר אמא של מלכות, אם הבנים לכל זרע קודש, מרנא ורבנא החתם סופר זצ"ל – דורי דורות של גדולי תורה ויראה.

עליה העיד בעלה הגדול מרן החתם סופר
'רובי תורתי זכותה גרמה לי' (כך שמע רבי שלמה אלכסנדרי סופר מאביו בעל מכתב סופר, הקדמת חי' חת"ס חולין).

ובהספדה קונן עליה את כל 'אשת חיל' ובין דבריו אמר 'הגינה על בעלה להעמיד תלמידים הרבה ולהנהיג קהילות קדושות בישראל… אשת חיל עטרת בעלה הרבה השגיחה על כשרות וישרות… כידוע שלא לבשה מלבושים ותכשיטים ונתנה לעניים' (דרשות חת"ס שפו, ב) ושוב הזכירה בהספד על אביה ואמר 'הזוכרים אתם צדקת אמכם בתו ז"ל, אין להעריך, אין לשער ואין לספר' (שם תכג, ב).

ידועה ההגדה של פסח הכתובה ומצויירת ביד שהחתם סופר שלח לה כדורון בשנת תקע"ו (פקסמיליה: ברלין תרפ"ד).

הרבנית שרל, נולדה בליסא בשנת תקמ"ז לאביה עטרת תפארת ישראל מרן הגאון רבי עקיבא איגר.

אביה העריצה והפליג בשבחה וכתב אודותיה
'משכלת מאוד' 'מפוארת במדותיה' ודודה הגאון רבי בונים איגר במכתב הצעת השידוך לחתם סופר כתב "תכונתה טובה מאד, מאושרת ביראת ד', אוהבת תורה, צנועה במעשיה וחכמת לב ביותר, יודעת להנהיג עצמה ברבנות ולהנהיג בית על צד היותר טוב".

תיאור

פרשבורג תקפ"ד [1824]
[4] דפים גדולים: 23*39 ס"מ.
6 עמ' העתקת תשובת החתם סופר ששלח לתלמידו רבי פנחס ליב מונק, וכאן הועתקה עבור קבלת חוות דעת רבי עקיבא איגר.
עמ' [7] מכתב החתם סופר והרבנית.
מצב: קרעים עם חסרונות בטקסט, הקרעים הושלמו בהשתלת נייר.
מכתב החתם סופר והרבנית ללא חסרון.
שמור בכריכת עור מהודרת.
המכתב נדפס בספר למטה משה (ירושלים תשס"ז) עמ' נג-נד.

התשובה היא יסודית בעניני חליצה ונדפסה בשו"ת חתם סופר אבן העזר ח"ב סי' סט, רבי עקיבא איגר השיב על תשובה זו בשו"ת רע"א מהדו"ק סי' צ"ח. כאמור במכתב שלפנינו שלח החת"ס שאלה זו גם אל הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות והוא השיב עליה ועל תשובת רע"א בבית אפרים מהדו"ת ח"ב סי' ה-ז ועליה השיב החת"ס שם בסי' ע'.
בעל בית אפרים בתשובתו שם סי' ו' מפליא מדוע החתם סופר שלח אליו "הכי אין די בשני עמודים כהלכתם [רע"א והחת"ס] אשר בית ישראל נשען עליהם כי מי יפאר אחריהם…'.
 
_______

הסיפור אודות השידוך של מרן החתם סופר עם בת רבי עקיבא איגר הוא אחד הסיפורים הנפלאים, המלמדים על ענוותנותם העצומה של שני גדולי הדור.
כשהציעו לפני רבינו את ברתיה דמרן רבי עקיבא איגר, הוא פנה לברר ישירות לרבי עקיבא איגר עצמו, כי מי נאמן יותר ממנו?
בתשובתו הרעיף עליה אביה שבחים, רק הוסיף שיש חסרון אחד – כי בוודאי רוצה כבודו לישא בת תלמיד חכם ולמדרגה זאת עוד לא הגיע!!!
השיב לו החתם סופר: מאוד נאמנו כל דבריו הקדושים, ומה שנוגע לבת תלמיד חכם, האחריות היא עלי, אך חוששני שבלי ספק אין רצונו להשיא בתו לעם הארץ!!! (חוט המשולש עמ' כג וראה סיפור השידוך בהרחבה, מאורן של ישראל ח"א פרק ט' ובספר משפחת השמעוני הנ"ל).
על סיפור זה המליץ האדמו"ר רבי יואל מסאטמר 'צווישן אזעלכע צווי 'עמי הארצים' וויל איך זיין שדכן' = בין שני 'עמי הארץ' כאלה ברצוני להיות השדכן (ספרא דמלכא עמ' של"ה).

____________________

תמלול המכתב:

שיל"ת פ"ב יום א' כ"ג אדר ראשון פ"ד ל'


שלום וכל טוב למורי חמי, גאון עולם, נופך ספיר ויהלם, קדוש ישראל ונזרו, פאר הדור והדרו, על ראשו בהלו נרו,  

נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מה"ו עקיבא נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פוזנא יע"א.

מכ"ק הגיעני והייתי מוטרד מאד ולא יכולתי להשיב מיד ולאלתר אלף תודות על בשורה טובה והעתק 
מפקודת המלך יהי ה' עמנו ואל יטשנו. ימחול מו"ח הגאון נ"י על הטרחתי אותו בשילוח תשובתי 
הנוכחי לתלמידי כאשר עיניו הבדולחים יביטו ונא להשיב דעתו הקדושה אולי לא תשאר האשה 
עגונה וגם שלחתיה להגאון ידידי מה"ו זלמן מרגליות לבראד כי כן היה תנאי בדברי שיסכימו 
עמי שני גדולי הדור או יוסיפו מדעתם היתר ברור ולהם ארש זבת חלב ודבש 
ונופת צופים מה שכתב מו"ח הגנ"י מ"ט לא כתבתי מתמניא אפי' ה' יודע כי שגגת המעתיק 
הוא.

וה' ישיגהו שובע שמחות וינחהו על מי מנוחות, במשכנות מבטחות, כנפשו הקדושה
ונפש א"נ חתנו כבנו דש"ת ומצפה תשובתו. משה"ק סופר מפ"פדמיין

האבע צוואהר היינטע ניכט צי מעלדען, קאן אבר דאך ניכט אינטער לאססען 
מיין ליבע פאטער לעבן צי מעלדען דאס ת"ל אלס גזונד איזט וועלכעס ווינשה 
אינד האפפע דאס געגען טייל צי פארנעמען.פרבלייבה טרייא טאכטער שרל 
בת הרב הגאון מו"ה עקיבא נ"י

מיין פריינדליכען גרוס אמי חורגתי הצנועה 
תחי' ודודתי הרבנית הצנועה מיין ליבה גישוויסטרוס גב"ה מיין 
קינדער לעבען לאסן פמ"ג [פ'יל מ'אל ג'ריסען] ש"ב הבחור הירשלי פמ"ג









פריט קודם
חזרה לקטלוג
פריט הבא

פריט : 19

'שני שרי צבאות ישראל'.
אגרת קודש בכתב יד בעל חתם סופר
אל חותנו רבי עקיבא איגר,  ומכתב הרבנית שרל סופר לאביה
פרשבורג תקפ"ד

מחיר פתיחה: $75,000
|
Est. Price: $100,000 - $150,000

'שני שרי צבאות ישראל'.

אגרת קודש בכתב יד בעל חתם סופר
אל חותנו רבי עקיבא איגר,  
ומכתב הרבנית שרל סופר לאביה
פרשבורג תקפ"ד


'חתנו כבנו'. מכתב שלם בכתב יד קדשו של רבינו החתם סופר, אל חותנו הגאון רבי עקיבא איגר ובשוליו מכתב פרטי מאת הרבנית אשת חבר מרת שרל סופר אל אביה הגדול.

הרקע למכתב: בחדש אדר תקפ"ד קיבל החתם סופר מתלמידו רבי פנחס ליב מונק שאלה סבוכה ומורכבת בדיני חליצה שאם לא ימצא לה פתרון תשאר האלמנה שהייתה צעירה מאוד עגונה לכל ימי חייה, החתם סופר מצא פתרון להתיר, אך התנה בסופה שההיתר תקף רק אם יסכימו אתו שני גדולי הדור, ולכן שלח את התשובה לחותנו רבי עקיבא איגר ולהגאון רבי אפרים זלמן מרגליות.

כאן לפנינו העתק תשובת החתם סופר שנשלח לרבי עקיבא איגר ובעמ' האחרון מכתבו של החתם סופר לרבי עקיבא איגר ובשוליו הוסיפה הרבנית שרל מכתב פרטי לאביה.

בראש המכתב הוא פונה אליו בהדרת קדש:



שלום וכל טוב למורי חמי, גאון עולם, נופך ספיר ויהלם, קדוש ישראל ונזרו, פאר הדור והדרו, על ראשו בהלו נרו, נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מה"ו עקיבא נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פוזנא יע"א.

בהמשך מבקש את חוות
'דעתו הקדושה'.

בנוסף הוא כותב לחותנו הגדול
'אלף תודות על בשורה טובה והעתק מפקודת המלך, יהי ה' עמנו ואל יטשנו' וכוונתו על גזירת המלכות באותם ימים שבאה בעקבות הלשנות משכילי פוזנא, לסגור את החיידרים והישיבה בפוזנא, ולאחר השתדלויות רבות הצליח רבי עקיבא אייגר להפר עצת רשעים ובישר על כך במכתבו לחתם סופר.


ובסוף חותם בחותמי ברכות:
"וה' ישגבהו שובע שמחות, וינחהו על מי מנוחות במשכנות מבטחות, כנפשו הקדושה ונפש אוהב נפשו, חתנו כבנו, דורש שלום תורתו, ומצפה תשובתו.
משה"ק סופר מפ"פ דמיין."

********
כל מי שמחזיק בדף קדוש וטהור זה, בו אחזו במו ידיהם הקדושות, אבות העולם, מרנא ורבנא החתם סופר ורבי עקיבא איגר, מחסיר פעימה מהלב, ומיד אופף אותו רטט של קדושה ותחושה שהוא נכנס לפני ולפנים לקודש הקדשים של גדולי הדורות האחרונים, ענקי הרוח שהאירו בתורתם וצדקתם לדורם ולדורות עולם.


החתן והחותן

עבותות הידידות והערצה ששררו בין שני הענקים, מאורי הדור החתן והחותן, רבי עקיבא איגר והחתם סופר, לא ידעו גבול ומאז באו בקשרי הנישואין נקשרה רוחם ונפשם.

רבי עקיבא איגר התייחס לחתנו ביראת כבוד, התבטא עליו שהוא 'נשיא ישראל', ביטל דעתו מפניו וביקש ממנו שיעתיר בעדו בתפילתו (אג"ס מכתב י) ובאחד ממכתביו כתב: 'חתני הגאון נ"י, אנכי מתכבד עמו, אבל הוא אינו צריך להתכבד בי, כי כבודו גדול מכבודי בתורה וביראה באלף מדריגות' (שם יא).

ומנגד החתם סופר ראה בו 'איש אלוקים קדוש' 'אשר כל בית ישראל נשען עליו' 'קדוש ישראל' 'פאר הדור והדרו' והיה רגיל לחתום במכתביו אליו, כמו במכתב הנוכחי
'חתנו כבנו' ובהספדו עליו אמר 'מי ישוה לו ואת מי אערוך אליו'.

הם נשאו ונתנו בשאלות הלכתיות סבוכות והתייעצו יחד בעניני הנהגת הדור והמאבק במחדשים.

החוליה המקשרת בין פוזנא לפרשבורג, שדיבקה את רוחם ונפשם של ענקי רוח אלו הייתה הרבנית שרל.

'מיין ליבע פאטער לעבן'

בשולי מכתב החתם סופר, מכתב פרטי חם ולבבי ביידיש-דייטש בכתיבת ידה של הרבנית הצדקנית מרת שרל סופר, אשת חבר למרן החתם סופר, אל אביה הגדול רבי עקיבא איגר – 'מיין ליבע פאטער לעבן' ובחתימת ידה
"פרבלייבה טרייא טאכטער שרל בת הרב הגאון מו"ה עקיבא נ"י".

במכתב היא מבשרת משלומה הטוב, ומקווה שגם היא תשמע בשורות טובות מאביה, מוסרת דרישת שלום מהנכדים לזקנם, וכן דורשת בשלום אמה החורגת ושאר בני המשפחה.


הרבנית שרל סופר

הרבנית הצדקנית הדגולה מרת שרל סופר, מחברתו הטהורה של מרן החתם סופר אמא של מלכות, אם הבנים לכל זרע קודש, מרנא ורבנא החתם סופר זצ"ל – דורי דורות של גדולי תורה ויראה.

עליה העיד בעלה הגדול מרן החתם סופר
'רובי תורתי זכותה גרמה לי' (כך שמע רבי שלמה אלכסנדרי סופר מאביו בעל מכתב סופר, הקדמת חי' חת"ס חולין).

ובהספדה קונן עליה את כל 'אשת חיל' ובין דבריו אמר 'הגינה על בעלה להעמיד תלמידים הרבה ולהנהיג קהילות קדושות בישראל… אשת חיל עטרת בעלה הרבה השגיחה על כשרות וישרות… כידוע שלא לבשה מלבושים ותכשיטים ונתנה לעניים' (דרשות חת"ס שפו, ב) ושוב הזכירה בהספד על אביה ואמר 'הזוכרים אתם צדקת אמכם בתו ז"ל, אין להעריך, אין לשער ואין לספר' (שם תכג, ב).

ידועה ההגדה של פסח הכתובה ומצויירת ביד שהחתם סופר שלח לה כדורון בשנת תקע"ו (פקסמיליה: ברלין תרפ"ד).

הרבנית שרל, נולדה בליסא בשנת תקמ"ז לאביה עטרת תפארת ישראל מרן הגאון רבי עקיבא איגר.

אביה העריצה והפליג בשבחה וכתב אודותיה
'משכלת מאוד' 'מפוארת במדותיה' ודודה הגאון רבי בונים איגר במכתב הצעת השידוך לחתם סופר כתב "תכונתה טובה מאד, מאושרת ביראת ד', אוהבת תורה, צנועה במעשיה וחכמת לב ביותר, יודעת להנהיג עצמה ברבנות ולהנהיג בית על צד היותר טוב".

תיאור

פרשבורג תקפ"ד [1824]
[4] דפים גדולים: 23*39 ס"מ.
6 עמ' העתקת תשובת החתם סופר ששלח לתלמידו רבי פנחס ליב מונק, וכאן הועתקה עבור קבלת חוות דעת רבי עקיבא איגר.
עמ' [7] מכתב החתם סופר והרבנית.
מצב: קרעים עם חסרונות בטקסט, הקרעים הושלמו בהשתלת נייר.
מכתב החתם סופר והרבנית ללא חסרון.
שמור בכריכת עור מהודרת.
המכתב נדפס בספר למטה משה (ירושלים תשס"ז) עמ' נג-נד.

התשובה היא יסודית בעניני חליצה ונדפסה בשו"ת חתם סופר אבן העזר ח"ב סי' סט, רבי עקיבא איגר השיב על תשובה זו בשו"ת רע"א מהדו"ק סי' צ"ח. כאמור במכתב שלפנינו שלח החת"ס שאלה זו גם אל הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות והוא השיב עליה ועל תשובת רע"א בבית אפרים מהדו"ת ח"ב סי' ה-ז ועליה השיב החת"ס שם בסי' ע'.
בעל בית אפרים בתשובתו שם סי' ו' מפליא מדוע החתם סופר שלח אליו "הכי אין די בשני עמודים כהלכתם [רע"א והחת"ס] אשר בית ישראל נשען עליהם כי מי יפאר אחריהם…'.
 
_______

הסיפור אודות השידוך של מרן החתם סופר עם בת רבי עקיבא איגר הוא אחד הסיפורים הנפלאים, המלמדים על ענוותנותם העצומה של שני גדולי הדור.
כשהציעו לפני רבינו את ברתיה דמרן רבי עקיבא איגר, הוא פנה לברר ישירות לרבי עקיבא איגר עצמו, כי מי נאמן יותר ממנו?
בתשובתו הרעיף עליה אביה שבחים, רק הוסיף שיש חסרון אחד – כי בוודאי רוצה כבודו לישא בת תלמיד חכם ולמדרגה זאת עוד לא הגיע!!!
השיב לו החתם סופר: מאוד נאמנו כל דבריו הקדושים, ומה שנוגע לבת תלמיד חכם, האחריות היא עלי, אך חוששני שבלי ספק אין רצונו להשיא בתו לעם הארץ!!! (חוט המשולש עמ' כג וראה סיפור השידוך בהרחבה, מאורן של ישראל ח"א פרק ט' ובספר משפחת השמעוני הנ"ל).
על סיפור זה המליץ האדמו"ר רבי יואל מסאטמר 'צווישן אזעלכע צווי 'עמי הארצים' וויל איך זיין שדכן' = בין שני 'עמי הארץ' כאלה ברצוני להיות השדכן (ספרא דמלכא עמ' של"ה).

____________________

תמלול המכתב:

שיל"ת פ"ב יום א' כ"ג אדר ראשון פ"ד ל'


שלום וכל טוב למורי חמי, גאון עולם, נופך ספיר ויהלם, קדוש ישראל ונזרו, פאר הדור והדרו, על ראשו בהלו נרו,  

נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מה"ו עקיבא נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פוזנא יע"א.

מכ"ק הגיעני והייתי מוטרד מאד ולא יכולתי להשיב מיד ולאלתר אלף תודות על בשורה טובה והעתק 
מפקודת המלך יהי ה' עמנו ואל יטשנו. ימחול מו"ח הגאון נ"י על הטרחתי אותו בשילוח תשובתי 
הנוכחי לתלמידי כאשר עיניו הבדולחים יביטו ונא להשיב דעתו הקדושה אולי לא תשאר האשה 
עגונה וגם שלחתיה להגאון ידידי מה"ו זלמן מרגליות לבראד כי כן היה תנאי בדברי שיסכימו 
עמי שני גדולי הדור או יוסיפו מדעתם היתר ברור ולהם ארש זבת חלב ודבש 
ונופת צופים מה שכתב מו"ח הגנ"י מ"ט לא כתבתי מתמניא אפי' ה' יודע כי שגגת המעתיק 
הוא.

וה' ישיגהו שובע שמחות וינחהו על מי מנוחות, במשכנות מבטחות, כנפשו הקדושה
ונפש א"נ חתנו כבנו דש"ת ומצפה תשובתו. משה"ק סופר מפ"פדמיין

האבע צוואהר היינטע ניכט צי מעלדען, קאן אבר דאך ניכט אינטער לאססען 
מיין ליבע פאטער לעבן צי מעלדען דאס ת"ל אלס גזונד איזט וועלכעס ווינשה 
אינד האפפע דאס געגען טייל צי פארנעמען.פרבלייבה טרייא טאכטער שרל 
בת הרב הגאון מו"ה עקיבא נ"י

מיין פריינדליכען גרוס אמי חורגתי הצנועה 
תחי' ודודתי הרבנית הצנועה מיין ליבה גישוויסטרוס גב"ה מיין 
קינדער לעבען לאסן פמ"ג [פ'יל מ'אל ג'ריסען] ש"ב הבחור הירשלי פמ"ג









פריט קודם
חזרה לקטלוג
פריט הבא

'שני שרי צבאות ישראל'.

אגרת קודש בכתב יד בעל חתם סופר
אל חותנו רבי עקיבא איגר,  
ומכתב הרבנית שרל סופר לאביה
פרשבורג תקפ"ד


'חתנו כבנו'. מכתב שלם בכתב יד קדשו של רבינו החתם סופר, אל חותנו הגאון רבי עקיבא איגר ובשוליו מכתב פרטי מאת הרבנית אשת חבר מרת שרל סופר אל אביה הגדול.

הרקע למכתב: בחדש אדר תקפ"ד קיבל החתם סופר מתלמידו רבי פנחס ליב מונק שאלה סבוכה ומורכבת בדיני חליצה שאם לא ימצא לה פתרון תשאר האלמנה שהייתה צעירה מאוד עגונה לכל ימי חייה, החתם סופר מצא פתרון להתיר, אך התנה בסופה שההיתר תקף רק אם יסכימו אתו שני גדולי הדור, ולכן שלח את התשובה לחותנו רבי עקיבא איגר ולהגאון רבי אפרים זלמן מרגליות.

כאן לפנינו העתק תשובת החתם סופר שנשלח לרבי עקיבא איגר ובעמ' האחרון מכתבו של החתם סופר לרבי עקיבא איגר ובשוליו הוסיפה הרבנית שרל מכתב פרטי לאביה.

בראש המכתב הוא פונה אליו בהדרת קדש:



שלום וכל טוב למורי חמי, גאון עולם, נופך ספיר ויהלם, קדוש ישראל ונזרו, פאר הדור והדרו, על ראשו בהלו נרו, נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מה"ו עקיבא נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פוזנא יע"א.

בהמשך מבקש את חוות
'דעתו הקדושה'.

בנוסף הוא כותב לחותנו הגדול
'אלף תודות על בשורה טובה והעתק מפקודת המלך, יהי ה' עמנו ואל יטשנו' וכוונתו על גזירת המלכות באותם ימים שבאה בעקבות הלשנות משכילי פוזנא, לסגור את החיידרים והישיבה בפוזנא, ולאחר השתדלויות רבות הצליח רבי עקיבא אייגר להפר עצת רשעים ובישר על כך במכתבו לחתם סופר.


ובסוף חותם בחותמי ברכות:
"וה' ישגבהו שובע שמחות, וינחהו על מי מנוחות במשכנות מבטחות, כנפשו הקדושה ונפש אוהב נפשו, חתנו כבנו, דורש שלום תורתו, ומצפה תשובתו.
משה"ק סופר מפ"פ דמיין."

********
כל מי שמחזיק בדף קדוש וטהור זה, בו אחזו במו ידיהם הקדושות, אבות העולם, מרנא ורבנא החתם סופר ורבי עקיבא איגר, מחסיר פעימה מהלב, ומיד אופף אותו רטט של קדושה ותחושה שהוא נכנס לפני ולפנים לקודש הקדשים של גדולי הדורות האחרונים, ענקי הרוח שהאירו בתורתם וצדקתם לדורם ולדורות עולם.


החתן והחותן

עבותות הידידות והערצה ששררו בין שני הענקים, מאורי הדור החתן והחותן, רבי עקיבא איגר והחתם סופר, לא ידעו גבול ומאז באו בקשרי הנישואין נקשרה רוחם ונפשם.

רבי עקיבא איגר התייחס לחתנו ביראת כבוד, התבטא עליו שהוא 'נשיא ישראל', ביטל דעתו מפניו וביקש ממנו שיעתיר בעדו בתפילתו (אג"ס מכתב י) ובאחד ממכתביו כתב: 'חתני הגאון נ"י, אנכי מתכבד עמו, אבל הוא אינו צריך להתכבד בי, כי כבודו גדול מכבודי בתורה וביראה באלף מדריגות' (שם יא).

ומנגד החתם סופר ראה בו 'איש אלוקים קדוש' 'אשר כל בית ישראל נשען עליו' 'קדוש ישראל' 'פאר הדור והדרו' והיה רגיל לחתום במכתביו אליו, כמו במכתב הנוכחי
'חתנו כבנו' ובהספדו עליו אמר 'מי ישוה לו ואת מי אערוך אליו'.

הם נשאו ונתנו בשאלות הלכתיות סבוכות והתייעצו יחד בעניני הנהגת הדור והמאבק במחדשים.

החוליה המקשרת בין פוזנא לפרשבורג, שדיבקה את רוחם ונפשם של ענקי רוח אלו הייתה הרבנית שרל.

'מיין ליבע פאטער לעבן'

בשולי מכתב החתם סופר, מכתב פרטי חם ולבבי ביידיש-דייטש בכתיבת ידה של הרבנית הצדקנית מרת שרל סופר, אשת חבר למרן החתם סופר, אל אביה הגדול רבי עקיבא איגר – 'מיין ליבע פאטער לעבן' ובחתימת ידה
"פרבלייבה טרייא טאכטער שרל בת הרב הגאון מו"ה עקיבא נ"י".

במכתב היא מבשרת משלומה הטוב, ומקווה שגם היא תשמע בשורות טובות מאביה, מוסרת דרישת שלום מהנכדים לזקנם, וכן דורשת בשלום אמה החורגת ושאר בני המשפחה.


הרבנית שרל סופר

הרבנית הצדקנית הדגולה מרת שרל סופר, מחברתו הטהורה של מרן החתם סופר אמא של מלכות, אם הבנים לכל זרע קודש, מרנא ורבנא החתם סופר זצ"ל – דורי דורות של גדולי תורה ויראה.

עליה העיד בעלה הגדול מרן החתם סופר
'רובי תורתי זכותה גרמה לי' (כך שמע רבי שלמה אלכסנדרי סופר מאביו בעל מכתב סופר, הקדמת חי' חת"ס חולין).

ובהספדה קונן עליה את כל 'אשת חיל' ובין דבריו אמר 'הגינה על בעלה להעמיד תלמידים הרבה ולהנהיג קהילות קדושות בישראל… אשת חיל עטרת בעלה הרבה השגיחה על כשרות וישרות… כידוע שלא לבשה מלבושים ותכשיטים ונתנה לעניים' (דרשות חת"ס שפו, ב) ושוב הזכירה בהספד על אביה ואמר 'הזוכרים אתם צדקת אמכם בתו ז"ל, אין להעריך, אין לשער ואין לספר' (שם תכג, ב).

ידועה ההגדה של פסח הכתובה ומצויירת ביד שהחתם סופר שלח לה כדורון בשנת תקע"ו (פקסמיליה: ברלין תרפ"ד).

הרבנית שרל, נולדה בליסא בשנת תקמ"ז לאביה עטרת תפארת ישראל מרן הגאון רבי עקיבא איגר.

אביה העריצה והפליג בשבחה וכתב אודותיה
'משכלת מאוד' 'מפוארת במדותיה' ודודה הגאון רבי בונים איגר במכתב הצעת השידוך לחתם סופר כתב "תכונתה טובה מאד, מאושרת ביראת ד', אוהבת תורה, צנועה במעשיה וחכמת לב ביותר, יודעת להנהיג עצמה ברבנות ולהנהיג בית על צד היותר טוב".

תיאור

פרשבורג תקפ"ד [1824]
[4] דפים גדולים: 23*39 ס"מ.
6 עמ' העתקת תשובת החתם סופר ששלח לתלמידו רבי פנחס ליב מונק, וכאן הועתקה עבור קבלת חוות דעת רבי עקיבא איגר.
עמ' [7] מכתב החתם סופר והרבנית.
מצב: קרעים עם חסרונות בטקסט, הקרעים הושלמו בהשתלת נייר.
מכתב החתם סופר והרבנית ללא חסרון.
שמור בכריכת עור מהודרת.
המכתב נדפס בספר למטה משה (ירושלים תשס"ז) עמ' נג-נד.

התשובה היא יסודית בעניני חליצה ונדפסה בשו"ת חתם סופר אבן העזר ח"ב סי' סט, רבי עקיבא איגר השיב על תשובה זו בשו"ת רע"א מהדו"ק סי' צ"ח. כאמור במכתב שלפנינו שלח החת"ס שאלה זו גם אל הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות והוא השיב עליה ועל תשובת רע"א בבית אפרים מהדו"ת ח"ב סי' ה-ז ועליה השיב החת"ס שם בסי' ע'.
בעל בית אפרים בתשובתו שם סי' ו' מפליא מדוע החתם סופר שלח אליו "הכי אין די בשני עמודים כהלכתם [רע"א והחת"ס] אשר בית ישראל נשען עליהם כי מי יפאר אחריהם…'.
 
_______

הסיפור אודות השידוך של מרן החתם סופר עם בת רבי עקיבא איגר הוא אחד הסיפורים הנפלאים, המלמדים על ענוותנותם העצומה של שני גדולי הדור.
כשהציעו לפני רבינו את ברתיה דמרן רבי עקיבא איגר, הוא פנה לברר ישירות לרבי עקיבא איגר עצמו, כי מי נאמן יותר ממנו?
בתשובתו הרעיף עליה אביה שבחים, רק הוסיף שיש חסרון אחד – כי בוודאי רוצה כבודו לישא בת תלמיד חכם ולמדרגה זאת עוד לא הגיע!!!
השיב לו החתם סופר: מאוד נאמנו כל דבריו הקדושים, ומה שנוגע לבת תלמיד חכם, האחריות היא עלי, אך חוששני שבלי ספק אין רצונו להשיא בתו לעם הארץ!!! (חוט המשולש עמ' כג וראה סיפור השידוך בהרחבה, מאורן של ישראל ח"א פרק ט' ובספר משפחת השמעוני הנ"ל).
על סיפור זה המליץ האדמו"ר רבי יואל מסאטמר 'צווישן אזעלכע צווי 'עמי הארצים' וויל איך זיין שדכן' = בין שני 'עמי הארץ' כאלה ברצוני להיות השדכן (ספרא דמלכא עמ' של"ה).

____________________

תמלול המכתב:

שיל"ת פ"ב יום א' כ"ג אדר ראשון פ"ד ל'


שלום וכל טוב למורי חמי, גאון עולם, נופך ספיר ויהלם, קדוש ישראל ונזרו, פאר הדור והדרו, על ראשו בהלו נרו,  

נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מה"ו עקיבא נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פוזנא יע"א.

מכ"ק הגיעני והייתי מוטרד מאד ולא יכולתי להשיב מיד ולאלתר אלף תודות על בשורה טובה והעתק 
מפקודת המלך יהי ה' עמנו ואל יטשנו. ימחול מו"ח הגאון נ"י על הטרחתי אותו בשילוח תשובתי 
הנוכחי לתלמידי כאשר עיניו הבדולחים יביטו ונא להשיב דעתו הקדושה אולי לא תשאר האשה 
עגונה וגם שלחתיה להגאון ידידי מה"ו זלמן מרגליות לבראד כי כן היה תנאי בדברי שיסכימו 
עמי שני גדולי הדור או יוסיפו מדעתם היתר ברור ולהם ארש זבת חלב ודבש 
ונופת צופים מה שכתב מו"ח הגנ"י מ"ט לא כתבתי מתמניא אפי' ה' יודע כי שגגת המעתיק 
הוא.

וה' ישיגהו שובע שמחות וינחהו על מי מנוחות, במשכנות מבטחות, כנפשו הקדושה
ונפש א"נ חתנו כבנו דש"ת ומצפה תשובתו. משה"ק סופר מפ"פדמיין

האבע צוואהר היינטע ניכט צי מעלדען, קאן אבר דאך ניכט אינטער לאססען 
מיין ליבע פאטער לעבן צי מעלדען דאס ת"ל אלס גזונד איזט וועלכעס ווינשה 
אינד האפפע דאס געגען טייל צי פארנעמען.פרבלייבה טרייא טאכטער שרל 
בת הרב הגאון מו"ה עקיבא נ"י

מיין פריינדליכען גרוס אמי חורגתי הצנועה 
תחי' ודודתי הרבנית הצנועה מיין ליבה גישוויסטרוס גב"ה מיין 
קינדער לעבען לאסן פמ"ג [פ'יל מ'אל ג'ריסען] ש"ב הבחור הירשלי פמ"ג