To attend this auction live or leave absentee bids
פריט : 18
גדולי האחרונים.מכתב בכתב יד גאון ישראלרבי עקיבא איגר אל הגאון בעל בית מאיר עם משא ומתן בכתב יד הבית מאיר
גדולי האחרונים.
מכתב בכתב יד גאון ישראל
רבי עקיבא איגר
אל הגאון בעל בית מאיר
עם משא ומתן בכתב יד הבית מאיר
אל הגאון בעל בית מאיר
עם משא ומתן בכתב יד הבית מאיר
מכתב ארוך – 2 עמ' בעצם כתב יד קדשו של גאון הגאונים, רבינו עקיבא איגר אב"ד פוזנא, אל הגאון רבי מאיר פוזנר בעל ספר בית מאיר. ובשוליו הערה ארוכה בכתב יד קדשו של הבית מאיר.
תוכן: תשובה הלכתית בענין מקווה בעיר היילסבורג.
הרקע: ידידו של רבי עקיבא איגר, ר' מרדכי מזלאטווע הגיע לפרידלאנד וסיפר לו שבעברו דרך עיר היילסבורג, ראה מקוה שיש בה בעיה הלכתית חמורה ואף תיאר לו את הפתרון ההלכתי שמצא השוחט! כדי ל'הכשיר' את המקוה. על כך כותב רבי עקיבא איגר:
'עמדתי מרעיד, איך מילא לבב השוחט להורות בזה'
'עמדתי מרעיד, איך מילא לבב השוחט להורות בזה'
ולאחר דיון הלכתי
"בלי עיון וחיפוש… כי אנכי מעוטף ביסורין בעו"ה ה' ירחם וחזקני".
הוא כותב:
"לזה אמרתי להביא הדבר לפני כבודו הגדולה, אשר מוטות כנפיו פרושות עלי ארץ ומלואה ולקולו יחרדו ולכתוב חיש מהר להעיר הנ"ל להשוחט ולגזור עליו לכתוב למעלת כבוד תורתו נ"י פרטי הדברים וכבודו נ"י יחרוץ משפטו על העבר ועל תיקון המקוה להבא".
המכתב משקף נאמנה את היותו של רבי עקיבא איגר רבן של ישראל ואיך עמד נרעש ונפחד לקיום הדת בעיר שלא בגליל רבנותו. וכל זה עוד טרם מלאו לו ארבעים שנה.
על גבי הדף החלק, רשם הגאון בית מאיר בכתב יד קדשו הערה בדברי רבי עקיבא איגר (ועליה מוסבת תשובת רע"א, בשו"ת רע"א חלק הפסקים יור"ד סי' ל"ט).
רבי עקיבא איגר והבית מאיר
קשרי ידידות עזים היו בין הבית מאיר ורבי עקיבא איגר (שהיה צעיר מבעל בית מאיר בלמעלה מעשרים שנה) ורבות נשאו ונתנו זה עם זה. וכפי שכתב בסוף המכתב שלפנינו:
יזכני ה' לחזק כוחי בכדי לישא וליתן עם מעכ"ת נ"י כדרכינו.
יזכני ה' לחזק כוחי בכדי לישא וליתן עם מעכ"ת נ"י כדרכינו.
רבי עקיבא איגר העריצו וכיבדו וכותב אליו 'כבוד הרב הגאון הגדול האמיתי, נזר הקודש, רבא דעמיה מדברנא דאומתיה בוצינא דנהורא’ (שו"ת רע"א מכתב יד סי' פ"ה) ובמכתב זה מתארו: שר וגדול בישראל.
רבן ומאורן של כל בית ישראל מרנא ורבנא רבי עקיבא איגר (תקכ"ב-תקצ"ח) גדול רבותינו האחרונים, הטביע את חותמו בהיכלי התורה לדורות עולם, חיבה יתירה נודעת לכל דיבור ודיבור שיצא מפרי עטו, כל קושיה חידוש ומהלך בסוגיא הפכו במרוצת השנים לנכסי צאן ברזל של עולם התורה.
בפרידלאנד שימש רבי עקיבא איגר ברבנות בין השנים תקנ"א-תקע"ה, אז עבר לכהן פאר ברבנות פוזנא.
הגאון רבי מאיר פוזנר (תפ"ה בערך-תקס"ז) 'גדול המורים' (שו"ת חת"ס א"ה סי' ל"ג). גישר בין שני דורות האחרונים, הוא פנה בשאלות אל הנודע ביהודה ובעל 'פרי מגדים' ביקש את הסכמתו על ספרו 'גינת ורדים' וגדולי הדור הבא פנו אליו בשאלות, כמו הגאון רבי עקיבא איגר, בעל חמדת שלמה ובעל חיי אדם.
[פרידלאנד] תק"ס [1800]. דף כפול 18*21 ס"מ. 2 עמ' כתובים 40 שורות בכתב יד קדשו ובגליון החלק 10 חצאי שורות בכתב יד הבית מאיר. כתמים וסימני קיפול ושארית חותם שעוה.
נדפס בספר מאורן של ישראל (מהדורת תשע"א) ח"ב עמ' שצא-שצב.
_________________
תמלול המכתב:
ב"ה יום ה' ב' אדר תק"ס לפ"ק
שלום וברכה לכבוד ידיד נפשי ורב חביבי הרב הגאון הגדול
האמיתי שר וגדול בישראל נ"י ע"ה כ"ה המפורסם מו"ה מאיר נ"י
כהיום עבר עלי איש אמונה אוהבי וידידי הרבני השנון מו"ה מרדכי נ"י מק"ק זלאטווע והודיע לי שבעברו דרך עיר היילסבורג נודע לו מפי
השוחט דשם, שהמקוה דשם עשוי בענין שנתנו חבית גדולה וחברו
בארץ, ונשים טובלות בתוכה, והשוחט תיקן לנקב החביות בשוליה
והקפיד בזה הנכרי בעל המקוה וחזר וסתמו בעץ, עמדתי מרעיד,
איך מילא לבב השוחט להורות בזה. רציתי לעיין בכל חלקי הדברים אם יש למצוא היתר על ידי שניקב בשוליו כשפופרת הנוד ואף שחזר וסתם בעץ, אולי לא הוה סתימה מעליא כסיד וגפסים ודמי רק לסיד ואבנים או אף אם הוי סתימה מעליא יש לומר כיון דכבר בטל שם כלי מיניה בתלוש, רק אחרי הסתימה בעודו מחובר נעשה כלי, הוי כקבעו ולבסוף חקקו*
*בשולי הדף רשם הגאון בעל בית מאיר בכתב יד קדשו: זה וודאי ליתא, כדנראה להמעיין בפשיטות בפירוש הרא"ש להתוספתא דקסטילין שפירש פקקו הנקבים, דמשמע ברור בעודו מחובר, והדבר פשוט דלקנות שם כלי אי אפשר לקנותו במחובר, ולהכי קבעו ולבסוף חקקו לא חל שם כלי עליו, מה שאין כן אחרי שקנה שם כלי בתלוש, אלא ששוב על ידי הנקב שם כלי פסול הוה ליה, ממילא כשפקקו חזר להיות כלי שלם והשם כלי לא זז ממנו וקל להבין.
ואולם בזה יש לדון טובא, כיון דבאמת לא בטל הכלי על ידי שפופרת הנוד, דהא בעץ בעינן כמוציא רימון, רק דלגבי מקוה אמרו רז"ל דעל ידי נקב כזה לא מיקרי
שאובין, מה שאין כן כשחוזר וסתמו יש לומר דהוי שאובים אף בסתמו במחובר
כיון דכבר היה כלי בתלוש ולא נתבטל שם כלי על ידי נקיבת שפופרת הנוד.
גם יש למצוא היתר על ידי שהמי מעיין עולים למעלה מהחביות והוי חיבור
כשפופרת הנוד, ודמי לטובל כלי בתוך כלי, אך הר"ש מחלק בין תלוש למחובר ולהראב"ד דבעמד על גבי כלי המקבל טומאה לא עלתה טבילה
משום גזירת מרחצאות ממילא לא מהני המים צפים על גביו. ולכאורה להראב"ד
ממילא אי אפשר דמהני שפופרת הנוד בחבית של עץ, כיון דמכל מקום
מקבל טומאה בעוד שלא ניקב כמוציא רימון, ממילא לא גרע מעמדה על גבי
נסר הראויה למדרס, ולפום ריהטא יש לעיין בזה על פסקי הש"ע דבסי'
ב"ה
קצח פסקו כהראב"ד ובסימן רא פסק דבחביות מהני נקב בשוליה כשפופרת הנוד אף לטבול
בתוכה.
משום גזירת מרחצאות ממילא לא מהני המים צפים על גביו. ולכאורה להראב"ד
ממילא אי אפשר דמהני שפופרת הנוד בחבית של עץ, כיון דמכל מקום
מקבל טומאה בעוד שלא ניקב כמוציא רימון, ממילא לא גרע מעמדה על גבי
נסר הראויה למדרס, ולפום ריהטא יש לעיין בזה על פסקי הש"ע דבסי'
ב"ה
קצח פסקו כהראב"ד ובסימן רא פסק דבחביות מהני נקב בשוליה כשפופרת הנוד אף לטבול
בתוכה.
את כל אלה עלה ברעיוני מבלי עיון וחיפוש, כי גם מעט הזמן
שהתעכב הרבני מו"ה מרדכי נ"י הנ"ל, אנכי מעוטף ביסורין בעו"ה ה ירחם
ויחזקני אך לעבודתו, ואין רצוני לעכב עד שאשים עיני בזה לדינא,
כי מלבד זה הרבני מו"ה מרדכי נ"י בחפזו לדרכו לא עמד על החקירה
איך עשוי וסדר כניסת מים לתוכו וענין הנקב וסתימתו וגם אולי
לא יתנו מקום לדברי, לזה אמרתי להביא הדבר לפני כבודו הגדולה,
אשר מוטות כנפיו פרושות עלי ארץ ומלואה ולקולו יחרדו.
שהתעכב הרבני מו"ה מרדכי נ"י הנ"ל, אנכי מעוטף ביסורין בעו"ה ה ירחם
ויחזקני אך לעבודתו, ואין רצוני לעכב עד שאשים עיני בזה לדינא,
כי מלבד זה הרבני מו"ה מרדכי נ"י בחפזו לדרכו לא עמד על החקירה
איך עשוי וסדר כניסת מים לתוכו וענין הנקב וסתימתו וגם אולי
לא יתנו מקום לדברי, לזה אמרתי להביא הדבר לפני כבודו הגדולה,
אשר מוטות כנפיו פרושות עלי ארץ ומלואה ולקולו יחרדו.
ימחול כבודו הרם להסיר המכשילה ולכתוב חיש מהר להעיר הנ"ל
להשוחט ולגזור עליו לכתוב למעלת כבוד תורתו נ"י פרטי הדברים באר היטב
וכבודו נ"י יחרוץ משפטו על העבר ועל תיקון המקוה להבא. בנתיים
אשים גם כן עיני בזה אם יזכיני ה' לחזק כוחי, בכדי לישא וליתן
עם מעכ"ת נ"י כדרכינו, אבל מעכ"ת נ"י לא יעכב רגע אחד, ותגזר
אומר ויקם.
להשוחט ולגזור עליו לכתוב למעלת כבוד תורתו נ"י פרטי הדברים באר היטב
וכבודו נ"י יחרוץ משפטו על העבר ועל תיקון המקוה להבא. בנתיים
אשים גם כן עיני בזה אם יזכיני ה' לחזק כוחי, בכדי לישא וליתן
עם מעכ"ת נ"י כדרכינו, אבל מעכ"ת נ"י לא יעכב רגע אחד, ותגזר
אומר ויקם.
ממני ידידו אוהב נפשו דורש שלום תורתו
הק' עקיבא גינז מא"ש
