To attend this auction live or leave absentee bids
פריט : 1
מהדורת התלמוד הנדירה דפוס קושטא. מסכת שבת קושטא שמ"ד [1584] עותק שלם ויפה
מהדורת התלמוד הנדירה דפוס קושטא. מסכת שבת קושטא שמ"ד [1584] עותק שלם ויפה
מסכת שבת עם פי' רש"י ותוספות, פסקי תוספות ורא"ש, פירוש המשניות להרמב"ם, מראי מקומות לפסוקי התנ"ך ופסקי הרמב"ם, מוגה ומדויק על פי הגהות מהרש"ל ובסופו חכמת שלמה למהרש"ל על מסכת שבת בשלמות.
עותק שלם ונדיר ביותר. בעל דקדוקי סופרים לא ראה מסכת זו והוא מציין שהיא נמצאת באוקספורד (מאמר על הדפסת התלמוד עמ' ע'). בספריה הלאומית בירושלים אין עותק שלם של מסכת שבת.
הש"ס לא נדפס בשלמות בהוצאה זו, וההדפסה שנמשכה בין שנת שמ"ד בערך לשנת שנ"ה בערך, נפסקה באמצע סדר נזיקין.
הגהות מהרש"ל
מהדורה זו היא המהדורה הראשונה של הש"ס שנדפסה על פי הגהות חכמת שלמה למהרש"ל ובעקבותיה הלכו אח"כ מדפיסים רבים.
בשער הספר נכתב 'נתוסף על הראשונים שנדפסו עד עתה חדושים בתוספות וברש"י ז"ל מוגהים מפי סופרים וספרים בדיוק רב מהחכם השלם אור ישראל וקדושו מהר"ר שלמה לוריא ז"ל…'.
המהרש"ל רשם את הגהותיו בשולי גמרות בומברג דפוס ויניציאה (בדרך כלל השני) לצד התיקונים נרשם כאן בגליון מקורם: רש"ל. בנוסף לזה הדפיסו את הגהות מהרש"ל בשלמות בסוף הספר (יב דף).
הגהות מהרש"ל שנדפסו בספרו 'חכמת שלמה' (קראקא שמ"ב) הן מספרי היסוד להגהת נוסח התלמוד.
על הגהותיו כתב החתם סופר: 'הגאון הזה טרח ויגע ותיקן רוב הטעויות ברוב הש"ס ועשאו כקופה שיש לו אזנים וסילת הש"ס מאבני מכשול' (הסכמת ספר צהר לבנין).
הדפסת ש"ס קושטא
בשנים שאחר שריפת התלמוד באיטליה, הוחל להרגיש מחסור חמור בספרי תלמוד. כשבע שנים לאחר השריפה בשנת שכ"א, הודיע המדפיס שלמה יעבץ (נכד החסיד רבי יוסף יעבץ) שישב בקושטא המוסלמית ולא חלה עליו הגזירה האפיפיורית נגד הדפסת התלמוד, שבכוונתו להדפיס מחדש את התלמוד, ובלשונו 'קנא קנאתי לה' אלהי ישראל, כי נשרפו התלמודים, אמרתי עת לעשות לה' … אתחיל להדפיס את התלמוד…' (ראה הקדמתם לשו"ת מהריב"ל ח"א).
אך מחמת מחסור באמצעים לא הצליח להגשים את חלומו, רק בשנת שמ"ד בערך.
האחים שלמה ויוסף יעבץ ראו בהדפסת הש"ס את גולת הכותרת של עבודתם כמדפיסים 'למען הקים את סוכת התורה הנופלת ולמהדר ליה לתלמודא על דגלו' כי 'ידו פרש צר על כל מחמדיה, שלח באש מקדשיה, אמרת אלוה שרופה באש' [כלומר שריפת התלמוד באיטליה].
הם מספרים שספרי התלמוד בתורכיה הולכים ומתבלים ומתמעטים מיום ליום, הן מחמת השימוש והן מחמת 'מקרי השריפות' ולכן החליטו לצאת לפעולה כבירה זאת ולהדפיס את התלמוד כולו מחדש.
כדי לעמוד בהוצאות העצומות של הדפסת הש"ס, וכן כדי להקל על הקונים בקנייתו, מכרו המדפיסים את המסכתות קונטרסים, קונטרסים, לפי התקדמות ההדפסה. הקונה התחייב מראש לרכוש את כל הספר ובכל שבת קיבל קונטרס ובסוף כרך אותם יחד (ראה הקדמתם בראש מסכת ברכות).
בהקדמתם הם מבטיחים להדפיס את הגמרות 'בתכלית היופי על נייר לבן ומשובח באותיות שחורות בנייר מלובן ומצוחצח' על ידי אמנים בקיאים במלאכת ההדפסה (ראה כל זה בהקדמתם הנפלאה למסכת ברכות).
והם אכן עמדו בדיבורם, המסכתות שיצאו מתחת ידם נדפסו על נייר לבן עבה ומשובח באותיות שחורות ובהדפסה נאה ומסודרת.
כאמור הם לא זכו להדפיס את הש"ס בשלמותו, אך הדפסתו הפיחה רוח חיים חדשה בלימוד התלמוד.
קושטא [שמ"ד, 1584] בערך. דפוס האחים יעבץ (בחלק מהמסכתות, כמו מסכת שבת, נזכר רק שמו של האח יוסף) מספור דפים: קפח: יב דף גודל: 34.5 ס"מ
מצב: בחלק מהדפים מעט חורים, כתמים בשוליים בדרך כלל בהירים, בדפים אחרונים כתמים כהים יותר חלקם על גבי הטקסט, דפים קב-קג עם שוליים צרים יותר. כריכת קלף חדשה מרשימה.
ביבליוגרפיה: מאמר על הדפסת התלמוד עמ' ע-עג, יערי קושטא מס' 207 ובמבוא עמ' 26-29
_____________________
שנת הדפסת הש"ס
על זמן הדפסת הש"ס כותב בעל דקדוקי סופרים: 'בכל המסכתות שנדפסו על ידם לא נזכר שנת דפוס ובכולן כתוב 'תחת ממשלת שולטאן מוראד' והוא מלך משנת של"ד עד שנ"ה, אבל כיון שהגהות מהרש"ל נדפסו בשנת שמ"ב, לא יתכן שנדפס לפני שנה זו'
ובעקבותיו הלכו כל הביבליוגרפים ותחמו את זמן הדפסת הש"ס בין השנים שמ"ד-שנ"ה.
