חלק 2
To attend this auction live or leave absentee bids
פריט : 163
כתב־יד – בדיקות – אנקונה תקכ"ב [1762] – כולל כתב סמיכה מרבני אנקונה
כתב־יד מאת שוחט ובודק מאנקונה, מכיל: הלכות בדיקות בדרך שאלה ותשובה, 'אזהרות לבודק', הוראות ודינים להלכה ולמעשה על פי מנהגי אנקונה.
בראש כתב־היד על גבי שני דפים - שני ציורים של אופן תליית הבהמה לצורך הבדיקה, ותמונת הריאה עם ציון שמות כל חלקי הריאה.
בראש הפנקס כתב סמיכה לשוחט ובודק ר' יצחק שמשון בן פורת, בחתימת־ידם המקורית של רבני אנקונה: רבי שבתי יצחק ב"ר שמואל מפיאנו, רבי משה שמואל ב"ר אליהו ניניאטי (נשא ונתן עם החיד"א ראה שו"ת חיים שאל ח"א סי' מ), רבי משה שמואל ב"ר בנימין נחמן ורבי משה יהודה חיים ב"ר יקותיאל מסיניגלייא (על חלקם ראה: ד"ר מרדכי וילנסקי, רבני אנקונה, סיני כה, עמ' עו-עז).
הלכות בדיקות עוסק בבדיקת החלקים הפנימיים של הבהמה לאחר השחיטה לוודא שהיא לא טריפה, נדרשת לכך ידיעה ומיומנות הן בהכרת חלקי האברים הפנימיים והן בקיאות בהלכות בדיקה וטריפות.
רוב החיבור נכתב בדרך שאלה ותשובה, בשני טורים: בצד ימין השאלה, ולצדה בצד שמאל התשובה. בין דבריו מזכיר המחבר כמה פעמים את מנהגי העיר אנקונה, ופעם אחת מביא הוראה למעשה שהורה רבו בבית המטבחיים ("ומורי כמוהרש"ם הורה הלכה למעשה ביום ח' תמוז תפ"ח בבית המקולין…").
אנקונה תקכ"ב [1762]. מספור דפים: [4], לה דף (סה"כ 74 עמ' כתובים). גודל: 16 ס"מ. כריכת קלף מקורית.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 164
יצירת פאר
תנ"ך עם תרגום לספרדית – אמשטרדם 1762
עותק נהדר עם כריכת עור מפוארת ואמנותית במיוחד מלונדון משנת 1768
תורה נביאים וכתובים מוגה ומדוייק, עם תרגום לספרדית עמודה מול עמודה – עותק מפואר של יצירת פאר מבית דפוס פרופס באמשטרדם.
Biblia en dos colunas, Hebrayco y Espanol... en la primera coluna, el original hebraico...
en la segunda coluna, la traduccion en la lengua espanola
מהדורה מיוחדת של תרגום יהודי לפי מסורת יהודי ספרד, עבור בני הקהלות יוצאי ספרד במערב אירופה.
הדפסה מהודרת ומפוארת בפורמט גדול (41 ס"מ) עם ארבעה שערים, השער הראשון חלקו בצבע אדום.
עותק נפלא ביופיו ומצבו. חיתוך הדפים נצבע בצבע זהב בוהק, כרוך בכריכת עור אדומה עם הטבעות מוזהבות רבות, גם בצידה הקדמי של הכריכה וגם בבטנת הכריכה (תופעה נדירה). הכריכה ונייר־השיש המיוחד נעשו בעבודת אמן מיומנת בלונדון בשנת 1768.
בצדה הקדמי של הכריכה הטבעת שם בעלים: ISAAC DE ELIAS LINDO.
ובצדה האחורי: LONDRES, ANNO 1768.
בראש הספר הקדמה ארוכה בספרדית בה מסבירים האחים המדפיסים בני משפחת פרופס את הסיבה להדפסת התנ"ך עם התרגום לספרדית, בכך שרבים מבני משפחות ספרד שפת האם שלהם היא ספרדית וראוי שיבינו את המקרא בשפת האם שלהם
הם מספרים על כך שמאז שהיו ילדים הם גדלו בצל בית הדפוס של אביהם המדפיס הגדול שלמה פרופס והם רואים זכות להמשיך את המפעל הגדול הזה ולא חוסכים כל השקעה בקניית נייר משובח, דיו איכותי וייפוי האותיות, כדי להוציא ספרים ברוב פאר והדר.
מלאכת התרגום נעשתה בידי ר' אברהם מנדס דה קפטרו, מתושבי האי קוראסאו שבדרום־אמריקה (ראה בהקדמה).
אמשטרדם תקכ"ב [1762]. ספירת דפים: תורה: [6] דפים, קעח עמודות; 178 עמודות; נביאים ראשונים: [1] דף, קעט-שלב עמודות, 179-332 עמודות; נביאים אחרונים וכתובים: [1] דף, שן עמודות, 350 עמודות. גודל: 41 ס"מ. מצב: מעולה, שפשופים קלים בגב הכריכה ובמסגרת.
(משפחת לינדוי הייתה אחת המשפחות הוותיקות והחשובות בקהלה היהודית בלונדון ראה בויקיפדיה ערך: Lindo family)
........................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 165
פולמוס העדה הספרדית בחברון
מכתב רבני וראשי הקהילה לשר משה מונטיפיורי – חברון תרכ"ב [1862]
מכתב ארוך בכתיבת סופר נאה, בחתימת רבני וראשי עדת חברון, נשלח אל השר הגדול משה מונטיפיורי.
הרקע למכתב
בשנת תרי"ד הוזמן רבי יוסף שלום (בן־דודו של הבן איש חי) להיות פקיד ומשגיח על כל ההכנסות וההוצאות בכוללות. לאחר זמן פרצו סכסוכים בין כוללות הספרדים בחברון לבין ראשי ומנהלי כוללות הספרדים, בירושלים ואף עדת היהודים בחברון התפלגה לשתי מחנות, אחת תומכת בצד ר' יוסף שלום והשניה מנגד יחד עם חכמי ירושלים.
במכתב כאן ישנם פרטים מעניינים אודות הסכסוך, ובקשה ממונטיפיורי שישלח כספים רק לידי ר' יוסף שלום שהוא הגזבר הנאמן עליהם.
על המכתב חתומים למעלה משלושים אישים מרבני וראשי העדה. חתימותיהם המסולסלות פוענחו עבור השר מונטיפיורי על ידי הסופר בשולי המכתב.
ביניהם: רבי אברהם יצחק שאול קאריגאל, רבי דוד קונפורטי, רבי משה קשטיל, רבי בן ציון רוביו, רבי משה תרוג'ימאן, רבי משה ישראל מלמד ועוד.
למיטב ידיעתינו אגרת חשובה זו ובה פרטים מעניינים אודות פרשייה זו לא פורסמה.
חברון תרכ"ב [1862] נייר דק. גודל: 27X33 ס"מ. קמטים, חיזוקי דבק בגב המכתב.
על פרשייה זו ראה: קונטרס 'שבר פושעים' (ירושלים תרכ"ב); זכרונות לבן ירושלים, עמ' 42 ואילך; יהודי בבל בארץ ישראל, עמ' 24-25; ספר 'חברון', עמ' 147-145
........................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 166
מכתב גדולי חכמי ומנהיגי עדת הפרושים בירושלים לשר משה מונטיפיורי – תרט"ו [1855]
מכתב תודה אל השר משה מונטיפיורי על תרומה שנשלחה באמצעות הגאון רבי יעקב צבי מקלנבורג אב"ד קניגסברג ובעל 'הכתב והקבלה', לעניי עיר הקודש ירושלים.
בשולי המכתב דברי ברכה לגברת יהודית מונטיפיורי.
על האגרת חתומים בכתב ידם:
1) רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט) רבה של ירושלים ומנהיג העדה האשכנזית קרוב ליובל שנים. משנת תר"א בה עלה ארצה שימש במשך קרוב לשבעים שנה בתפקידי הנהגה שונים בירושלים. ראש וראשון לכל פעולות הצדקה ומוסדות התורה בירושלים.
2) רבי ישעיה ברדקי (תק"ן-תרכ"ג) ראש העדה האשכנזית בירושלים. תלמיד הגר"ח מוואלוז'ין וחתן הגאון רבי ישראל משקלוב בעל 'פאת השלחן'. עלה לצפת בשנת תק"ע, ולאחר רעידת האדמה בשנת תקצ"ז היגר לירושלים, ועמד בראש הישוב האשכנזי.
3) רבי אורי שבתי מראשוני דייני ירושלים בישוב החדש. חתנו של הגאון רבי יוסף זונדל סלנט.
4) רבי דובער סג"ל מחכמי ירושלים, נפטר בשנת תרט"ו.
כל הרבנים הנ"ל חתומים בעצם כתב־ידם פעמיים!!
ירושלים תרט"ו [1855]. נייר כחלחל דק. 21X27 ס"מ. מצב טוב.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 167
דרוש קבלי על הפיכת מידת הדין למידת החסד
בכתב־ידו של רבן ומאורן של ישראל החתם סופר
פרשבורג תקס"ז [1807]
עם הזכרת השם המפורש בעצם כתי"ק
חידושי־תורה קבליים בכתיבת־יד־קדשו הטהורה של גאון ישראל רבינו משה איש האלוקים מפרשבורג, אשר שמו נישא ברטט וסילודין בפי גאוני וצדיקי הדורות.
לפנינו ראשו של הדרוש לפרשת שלח, אותו כתב בשנת תקס"ז - היא שנת בואו לפרשבורג ושנת פתיחת הישיבה. כמו כן מופיעה דרשה שלמה להפטרת פרשת בהר, ובסיומה רשם החתם סופר קו ונקודה כדרכו, על פי הקבלה (ראה להלן).
בדרוש מפרש מרנא החתם סופר בדרך הסוד את ענין הוספת האות "יו"ד" לשמו של יהושע בן־נון על ידי משה רבינו, ומסביר כי על ידי כך מתהפכת מידת הדין למידת החסד.
בין דבריו כותב החתם סופר בעצם כתי"ק את השם המפורש, אשר מסמל את מידת הרחמים!
"והי' לו בזה ב' תיקוני' - א' להמשיך לו יו"ד אחר הוי"ו מיד, באופן שיהי' הצירוף הוי"ה… ומרמז על דבור התורה… ויעסוק בתורה שנאמר מרפא לשון עץ חיים… ויהי' השם נכתב כסדרו יהו"ה…"
פרשבורג תקס"ז [1807], שני עמודים בכתב־יד־קדשו של החתם סופר. גודל: 19X24 ס"מ. מצב טוב מאוד. מעט כתמים.
לפנינו הנוסח המקורי כפי שנבע מידו הקדושה של החתם סופר, הדרושים נדפסו בשינויים קלים בספר חתם סופר על התורה (שלח: חומש במדבר עמ' סד; בהר: חומש ויקרא עמ' פא. מהדורת ירושלים תשס"ז).
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
סגולות כתב־יד החתם סופר
סגולה ליראת שמים
הגאון הקדוש מהר"ם בנעט אמר שההסתכלות בכתב־יד־קדשו של החתם סופר מסוגל ליראת שמים.
וכך מסופר: שפעם הגיע תשובה הלכתית מהחתם סופר אל מהר"ם בנעט והוא עיין בה כמה זמן, ושאלו אותו הסובבים אם מצא איזה דבר הצריך עיון בתשובה, השיב לא, אבל אני מעיין בתשובה כי עצם ההסתכלות בכתב־יד־קדשו מסוגל ליראת שמים (הקדמה לדרשות חתם סופר עמ' ו).
וכך מפורסם בשם הרה"ק רבי יואל מסאטמאר שלראות את כתב־יד החתם סופר הוא סגולה ליראת שמים.
סגולה לשמירה
ידוע שבני משפחת החת"ס החזיקו את כתבי־ידו של החתם סופר כסגולה לשמירה. בנו, בעל 'מכתב סופר', נשא עמו כתבי־יד של אביו בעת שהלך לפרלמנט האוסטרי וכשעמד בפני שאלה קשה היה פותח את הכתבים ומעיין בהם למצא פתרון לשאלתו.
סגולה לרפואה
מרן הדעת סופר היה נותן לחולה שישים מראשותיו דף מכתב־יד בעל חתם סופר (בית סופרים עמ' קע"ג).
סגולה למקשה לילד
וכן נהגו ליתן מתחת למראשותיה של מקשה לילד דף בכתב־יד־קדשו של החתם סופר (ראה שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' קס"ב אות ב').
הקו והנקודה בכתבי החתם סופר
בכל סוף קטע רשם החתם סופר קו ונקודה, וראה להגרי"נ שטרן (בתחילת דרשות חת"ס דף יט, א בהערה) בשם הגאון רבי אשר אנשיל ווייס אב"ד נאדי-פאלו, טעם לסימון זה של החתם סופר על פי הקבלה.
תורת משה על התורה
על כתיבת חידושיו כותב החת"ס: "כל עוד שיחייני ה' ויתן לי כח הריני מוכן ללמוד עם כל הבא לשמוע, לא אשקוט ולא אנוח... והנני כותב על ספר בדיו, כל מה שיחנני הי"ת הן בהלכה הן באגדה" (נדפס בפיתוחי חותם בראש שו"ת חת"ס יו"ד).
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 168
משפחת הסופרים
שו"ת כתב סופר – עותק בנו ממלא מקומו בעל 'שבט סופר' ורישומים בכתב יד נכדיו בעל 'דעת סופר' ובעל 'יד סופר'
שאלות ותשובות כתב סופר חלק אורח חיים, מאת הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר אב"ד פרשבורג, בנו וממלא מקומו של מרנא ורבנא בעל 'חתם סופר'.
עותק משפחתי מיוחס שעבר מדור לדור במשפחה הרמה, עם חתימותיהם והגהותיהם בכתב־ידם.
בשער הספר ובדף שלפניו שתי סוגי חותמות של הגאון רבי שמחה בונים סופר אב"ד פרשבורג - בעל 'שבט סופר'.
בדף שלפני השער רישום בכתב־יד וחתימת הגאון רבי עקיבא סופר בעל 'דעת סופר', בו הוא מעיד שהספר שייך לאביו בעל 'שבט סופר'.
מתחת לרישום הנ"ל רישום ארוך משנת תרס"ח, בכתב־יד הגאון רבי משה סופר מערלוי בעל 'יד סופר' שהספר שייך לרבי עקיבא סופר בעל 'דעת סופר' (רבי משה היה בן־דודו ותלמידו של הדעת סופר).
הגאון רבי שמחה בונים סופר אב"ד פרשבורג בעל 'שבט סופר' (תר"ג-תרס"ז), מילא את מקום אבותיו קדושים בעל חתם סופר ובעל כתב סופר ברבנות פרשבורג ובהנהגת הישיבה הגדולה. מצודתו הייתה פרושה על כל המדינה, העמיד אלפי תלמידים גדולי תורה ומורי הוראה בכל רחבי הונגריה. כאבותיו היה ספרא רבא והניח אחריו עשרות כרכי חידושי תורה, מהם שרדו לפליטה: שו"ת שבט סופר, חידושי שבט סופר על חולין, כתובות וגיטין, ושערי שמחה על התורה.
הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג בעל 'דעת סופר' (תרל"ח-תש"כ) המשיך את שושלת אבותיו: ה'שבט סופר', ה'כתב סופר' וה'חתם סופר' ברבנות העיר פרשבורג ראשות הישיבה. משנת תרס"ז מילא את מקום אביו ברבנות העיר פרשבורג. בשנת ת"ש עלה לירושלים והקים את הישיבה מחדש.
הגאון רבי משה סופר מערלוי הי"ד בעל יד סופר (תרמ"ה-תש"ד), בן הגאון רבי שמעון סופר בעל 'התעוררות תשובה' (בן ה'כתב סופר'). למד בישיבת דודו בעל דעת סופר. כיהן כדיין בערלוי תחת הנהגת אביו, נספה על קידוש ה' באושוויץ יחד עם אביו. בנו הוא האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי זצ"ל.
פרשבורג תרל"ג [1873] דפוס ראשון. ספירת דפים: [3], קל, [4] דף. גודל: 35.5 ס"מ. מצב: נייר כהה. נזקי עש בעיקר בשוליים, במספר דפים אחרונים גם בשולי הטקסט. כריכת עור חדשה נאה.
......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 169
מכתב ברכות לצאצאיה מאת הרבנית הצדקנית מרת חיה שרה סופר אשת הגאון הצדיק בעל 'ילקוט אליעזר', עם אישור בחתימת־יד בנה בעל 'ילקוט סופר'.
ברכות חמות ומאליפות בכתב יד הרבנית חיה שרה סופר בת הגאון הצדיק רבי יואל אונגר אב"ד רכניץ בעל שו"ת ריב"א, אשת הגאון הצדיק רבי אליעזר זוסמאן סופר אב"ד פאקש בעל ילקוט אליעזר.
המכתב פותח במלים: "טהייער קינדער", ומסיים "איירע גרוסמוטער".
על חשיבות המכתב לדורות בעיני בנה הגאון בעל 'ילקוט סופר', ניתן ללמוד מהרישום שהוא הוסיף בשוליו בכתב־ידו וחתימתו: "
מאמי הצדיקת, הק' יוסף ליב סופר".
הרבנית הצדקנית המפורסמת מרת חיה שרה סופר (נפטרה תרס"ד), הייתה מפורסמת בצידקותה. הלכה לעולמה שנה לאחר פטירת בעלה בעל ילקוט אליעזר, לפני צאת נפשה הטהורה אמרה: 'ברוך הבא' לנשמות הוריה ובעלה שבאו לכבודה. גם אמרה באותו מעמד שאין לה פחד, היות שבעלה הבטיחה שיש לה זכות וחלק בתורה הקדושה שלמד בעזרתה.
וכך כתב בעל ילקוט אליעזר בצוואתו: "הזהרו בכבוד אמכם הצדקת תחי'... ומעט תורה אשר חנני השי"ת יש לה חלק גדול" (מזכרת פאקש ח"ב עמ' 67).
על מצבתה נחרת: "פה טמונה אשה אחת מאלף, הרבנית הצדקת החסודה מרת חי' שרה ע"ה, בת רבינו יואל זצלל"ה ואשת רבינו אליעזר זוסמאן זצלה"ה, נפטרה ביום ו' כסלו תרס"ד לפ"ק, והובלה לקבורתה למחרתו ברב עם ובמספד גדול" (שם עמ' 59).
[1] דף. 17X21. סימני קיפול.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 170
מכתב בכתב־יד הגאון הצדיק רבי שמשון אלטמאן הי"ד אב"ד סענדרא ופאקש
מכתב בכתב־יד וחתימת הגאון הצדיק רבי שמשון אלטמאן הי"ד אב"ד סענדרא ורבה האחרון של פאקש.
הגאון רבי שמשון אלטמאן (תרנ"ד-תש"ד), בן הגאון רבי יהודה אלטמאן בעל שו"ת מי יהודה. תלמיד ה'דעת סופר', נסמך להוראה ממנו ומהגאון מאונסדורף בעל באר שמואל. חתן רבי שמעון סופר (בן ה'ילקוט אליעזר') וממלא מקומו ברבנות וראשות הישיבה בסענדרא ובפאקש. הובל עם בני קהילתו לאושוויץ בי"ז תמוז תש"ד.
מחיבוריו: שבולת הנהר (שו"ת), חידושים על התורה וחידושי ש"ס, ג' חלקים. הנהגותיו נדפסו בספר נחל שורק (בני ברק תשע"ו).
מגדולי תלמידיו היה האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי בעל 'אמרי סופר', הכותב בהסכמתו לשו"ת שבולת הנהר: "אין לשער ואין לתאר העונג רב שהיה לנו להקשיב לשיעוריו המאירים ולהביט בפניו הקדושים המפיקים זיו... ובמיוחד עת נכנסתי לפני ולפנים בהיותו סגור בחדר הספרים ולמד מעוטר בתפילין... כי מלאך ה' צבקות הוא".
סענדרא תרצ"א [1931]. גלויית דואר, כתובה משני צדדים ביידיש. סימני קיפול.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 172
תשובה היסטורית להלכה ולמעשה
בענין נישואי העגונים לאחר השואה, בכתב־יד זקן פוסקי ההוראה הגאון הצדיק רבי חיים מרדכי רולר אב"ד נייאמץ – בוקרשט תש"ו [1945]
לאחר שהתיר הגאון מנייאמץ את העגונים שנותרו מהמלחמה הנוראה על פי עדות שנשותיהם הובלו באוושויץ לצד שמאל וכדומה, התעוררה שאלה קשה וסבוכה - האם בעלים אלו יכולים להינשא לאחות נשותיהם.
בעוד שהאיסור לבעל לקחת אשה על אשתו הוא רק מצד חרם דרבינו גרשום, 'אחות אשתו' הוא איסור דאורייתא. שאלה זו הונחה לפתחו של הגאון מנייאמץ, ובכחא דהיתרא הוא מניף ידו על שאלה קשה זו, ומסיק להיתר על פי שלשה יסודות איתנים:
א) "...לאחר הפרסום וידיעה ברורה שהובלו לאושוויטץ כל העיר, אנשים, נשים וטף, וידוע הפרסום בכל העולם, אשר בעו"ה אוי לנו כי כולם נהרגו והיו לשריפת אש... אין גם אחד נמלט מאלו הרשעים רוצחים ואכזרים ימ"ש (ואם אחת נמלטה כמעט שהיה בדרך נס) הוי כעדות שני עדים".
ב) דברי הזוה"ק בפ' וישב שהנופל ביד רשע יותר גרוע מנופל לבור נחשים ועקרבים, וכאן הרי כל מטרתם הייתה להרוג ולרצוח.
ג) כבר עברו ח' חדשים מסיום המלחמה ולא נשמע מהנשים האלו שום ידיעה.
ומסיים בכוחו הגדול להיתרא:
"שלשה אלה ביחד הם יסודי ההיתר בזה להתיר לכתחילה להידועים שהובלו לאושוויץ וכדומה, נשים עם ילדיהן להתיר לבעליהן אחות נשיהם, כי הוא חוט המשולש אשר לא יינתק גם אחד מהם... לקבוע כן להלכה".
בגוף התשובה מציין הגאון מנייאמץ שדבריו הם הלכה ברורה ואמת לאמתו.
הגאון רבי חיים מרדכי ראללער אב"ד נייאמץ
'אבי העגונות'
הגאון רבי חיים מרכי רולר (תרכ"ח-תש"ז) בעל שו"ת באר חיים מרדכי, מגדולי המשיבים בין שתי מלחמות העולם, יצא שמו למשגב במקצוע התרת העגונות. עוד לאחר מלחמת העולם הראשונה פנה אליו הגאון רבי מאיר אריק שיתיר את בתו מכבלי עגונה, ובעקבות כך פירסם את הקונטרס המקיף בענין תקנת עגונות - באר חיים מרדכי (קלוזש תרפ"ג).
לאחר השואה הוא היה "הפוסק" בה' הידיעה, שעל פיו ישק כל דבר, בשאלת העגונות והעגונים שנותרו לפליטה לאחר החורבן הנורא.
"כפי עדות הרואים, היה זה מראה מזעזע לראותו כותב תשובת עגונה, מצד אחד עמד לפניו חומר איסור אשת איש שהוא דן בו, ומצד שני עמדו לפניו צרות ישראל, בדם ואש עשן של מכונת ההשמדה הגרמנית ימ"ש וזכרם שעל יסודם עליו להחליט שבעלה אמנם נרצח על ידם. את ההיתרים כתב בדם לבו ובתמצית נפשו" [תולדותיו בסוף שו"ת באר חיים מרדכי ח"ג].
התשובה נשלחה אל חברי בית הדין המיוחד לתקנת עגונות בבודפשט: רבי אלעזר שפירא אב"ד קיווישאד, רבי יהושע גרינוואלד אב"ד חוסט, רבי ישראל וועלץ אב"ד בודפשט, רבי אשר באב"ד אב"ד טארטיקוב ורבי יעקב סג"ל לעבאוויטש אב"ד קאפיש.
נדפס בשו"ת בנין צבי להרה"צ רבי צבי הירש מייזלש (ח"ב סי' נ"ה), ללא פירוט שמות הרבנים אליהם נשלחה התשובה, וללא התוספת הכתובה כאן לרוחב בתחילת המכתב.
בוקרשט י"א כסלו תש"ו [16/11/1945]. 2 דפים (3 עמ' כתובים). גודל: 22X32 ס"מ. הכל בכתב־יד־קדשו וחתימתו:
"באר חיים מרדכי" (חתום 3 פעמים). בעמ' האחרון מכתב פרטי מרבי שמואל זנוויל כהנא פרנקל נשיא לשכת הקהילות האורתודוקסיות בהונגריה. סימני קרע משוקמים בקיפולי הדף ללא חסרון.
נדיר וחשוב באופן יוצא מן הכלל.
......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 174
מכתב מאת הגאון רבי חיים טעלזר ראש ישיבת טעלז – תרע"ב [1912]
מכתב ברכת מזל טוב בכתב־יד וחתימת הגאון רבי חיים רבינוביץ ראש ישיבת טעלז, לרגל נישואי רבי אברהם שמואל פינקל בנו של הסבא מסלבודקא, ולימים משגיח בישיבת סלבודקא וחברון.
הגאון רבי חיים טעלזר (תר"כ-תרצ"א) מגדולי ראשי ישיבות ליטא, "וממעצבי דמות הישיבה הליטאית" (הקדמת ראשי ישיבת טעלז לחידושי רבי חיים מטעלז). נודע כגאון אדיר ו'מחדש נפלא', סלל דרך חדשה בצורת הלימוד הישיבתי ו'חקירותיו' היו שם דבר בכל ישיבות ליטא לפני השואה.
שימש כראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלבודקא, ולאחר שעבר הגאון רבי שמעון שקופ מטעלז לגרודנא בשנת תרס"ה, נקרא על ידי הגאון רבי אליעזר גורדון, למלא את מקומו בישיבה. הרביץ תורה שם במשך חצי יובל שנים, ולאורו גדלו ולמדו אלפי תלמידים. משיעוריו נדפסו חידושי רבי חיים מטלז ג' חלקים.
החתן רבי אברהם שמואל פינקל (תרמ"ד-תשי"א) בנו של רבי נתן צבי פינקל - הסבא מסלבודקא. שימש כאב"ד יעזנא בליטא, ולאחר מכן משפיע מוסרי בישיבת סלבודקא וחברון. שיחותיו המוסריות נדפסו בספר 'נתיבות מוסר'.
בשולי המכתב פרישת שלום "בשלום חותנו הגאון [רבי יהודה החנוכי אב"ד טשעכנובצי] שליט"א".
טעלז תרע"ב [1912]. גלויית דואר. הכל בכתיבת־ידו וחתימתו המלאה: "חיים ש"ט [שלום טוביה] ראבינאוויץ ר"מ בהישיבה הנ"ל" (לימים חתם בשם חיים בלבד). תיקון אמנותי קל.
......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 175
דאגת הגאון רבי ברוך בער לתלמידיו
מכתב הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ בעל 'ברכת שמואל' אל הרב קוק זצ"ל – תרצ"ה [1935]
מכתב ארוך בכתב־יד וחתימת הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ ראש ישיבת קמניץ, בענין סידור עליה לתלמידיו.
כשסכנת גיוס לצבא ריחפה על ראש תלמידיו, דאגתו הייתה עצומה, ועשה למענם השתדלות רבה. במכתבו פונה הגרב"ד להראי"ה קוק בבקשה "לרחם על שני תלמידינו" ולשלוח להם מכתבי דרישה כדי שיקבלו רשיון עליה לארץ ישראל, וכן מודה לו על השגת רשיונות בעבר. במכתבו מרעיף הגרב"ד שבחים רבים כדרכו על תלמידיו.
הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ (תר"ל-ת"ש) מגדולי מרביצי התורה בדור שלפני השואה.
שיעוריו היו לשם דבר בכל גלילות ליטא ופולין, ומכל קצוי ארץ הגיעו טובי הלמדנים לשמוע את שיעוריו שנאמרו בהתלהבות ובעומק העיון, בדרך הניתוח והחילוק של רבו המובהק הגר"ח סולוביצ'יק. כרבו היה איש האמת ולא נשא פנים לאיש, עם זה היה רך כקנה, אב רחום לכל תלמידיו ודאג תמיד לכל מחסורם. ספרו 'ברכת שמואל' הוא מחשובי ספרות ה'לומדות' בישיבות.
קמניץ תרצ"ה [1935]. בלאנק רשמי של הישיבה, כתוב כולו בכתב־ידו, חתימתו וחותמו. פגמים קלים, ללא חסרון בטקסט.
יום ו’ לחודש שבט תרצ”ה
החיים והשלום מן השמים לכבוד הגאון האמתי הצדיק פאר הדור כקש”ת ר’ אברהם יצחק שליט”א הכהן קוק הגאון האב”ד בירושלים עיה”ק תבוב”א
העליון ית”ש יברך את ה”ג בכל הברכות ויזכה לראות בגאולתן של ישראל ובבא משיחנו אמן
אחרי דרך מבוא השלום והברכה הנני מגיש ברכתי לכ”ג הרמה עבור החסד שעשה עם תלמידינו לשלוח שלשה דרישות חדשות עבור תלמידינו המצוינים החריפים ובקיאים ומעמיקים עדים לגאון מר יהודה נ”י קופערבערג מווארשא והבחור החריף ובקי מעמיק עדיו לגאון וכו’ ראובן נ”י לייבאוויץ…. והבחור החריף עדיו לגאון מר מרדכי נ”י טשענוו…
יאריך הש”י ימי כ”ג ושנותיכם עד בוא משיחנו בב”א.
עתה הנני מחלה פני כ”ג שיחי’ ונא לרחם על שני תלמידינו אלה, הבחור הרבנים הג’ החריפים ובקיאים עדים לגאון מר אברהם נ”י מאמין מברעסלאוו כעת בריגא ומר דוב נ”י חארליי מפה קאמעניץ ויחוס נא עלינו למהר לשלוח את הדרישות, ושני אלה מוקדמים לכל.
אקוה כי גם עתה יעשה כ”ג החסד עם ישיבתינו ויקבל נחת מהם, כי יהיו מהתלמידים המצוינים בהישיבה הק’ בתורה ויראה.
והנני מבטחוני שיעשה זאת כ”ג אסיים דברי בברכה רבה הדורש שלום תורתו… ומברכו ברוך דוב ליבבאוויץ ר”מ בישיבה הק’ בית יצחק
......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 176
קונטרס חידושי תורה ארוך בכתב־יד הגאון רבי מיכאל פארשלגר – מגדולי תלמידי האבני נזר – 30 עמודים
מכתב וקונטרס חידושי תורה ארוך בכתב־יד וחתימת הגאון העצום רבי מיכאל פארשלגר בעל 'תורת מיכאל'.
לא נדפס בספרו 'תורת מיכאל' ובקובץ אגרות הגדול שבספר 'מיכאל באחת'.
הגאון העצום רבי מיכאל פארשלגר (תרמ"ד-תשי"ט) - גאון מופלא, חסיד ופרוש, זכרן נפלא ושקדן עצום. מילדותו תלמידו המובהק של הגאון הקדוש מסאכטשוב בעל 'אבני נזר', שאמר עליו במליצה שמשרוולו נשלפים תוספות ורשב"א. לעת זקנת ה'אבני נזר', לפני ששלח את תשובותיו בהלכה, מסרן לרבי מיכאל לעבור עליהן. כשהיו מגיעים לסוכטשוב גדולי תורה וביניהם הגאון רבי יוסף אנגל ורבו בעל 'חלקת יואב', השתעשעו עמו בלימוד.
בשנת תרפ"א היגר לאמריקה, ועל אף שהשתדל להיות נחבא אל הכלים, שמו יצא למרחוק.
הגאון רבי אהרן קוטלר אמר עליו: "רבי מיכאל הוא הגאון הגדול ביותר באמריקה". הרה"ק רבי יואל מסאטמר כתב לו בכבוד גדול (ראה שו"ת דברי יואל או"ח סי' ח'). תולדותיו בהרחבה בספר 'מיכאל באחת' (ניו יורק תשע"ד).
הדף הראשון הוא מכתב לרבי משה שמואל שפירא, ר"מ ישיבת רבי חיים ברלין. לאחריו הקונטרס חידושי תורה, מחזיק 28 עמ'.
גודל: עמ' 1-16: 12X21 ס"מ. עמ' 17-28 והמכתב בגודל: 13X16 ס"מ. מצב: בדף הראשון והאחרון קרע משוקם עם חסרון קל בטקסט.
......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 177
כתב־יד ('ביכל') – אגרות האדמו"ר האמצעי לכללות אנ"ש בתחילת נשיאותו בשנת תקע"ד
אגרות קודש שכתב האדמו"ר האמצעי – 'דער מיטעלער רבי' לכללות אנ"ש בראשית נשיאותו בשנת תקע"ד.
כולל העתקות מוקדמות של שתי אגרות בכתב־יד נאה ומסודר – 66 עמודים.
תוכן האגרות:
1) "מכתב הראשון מאדמו"ר שי' לכללות אנ"ש" (10 עמ'). מנוסח הכותרת נראה לכאורה שההעתק נעשה עוד בחיי האדמו"ר (לפני תקפ"ח). המכתב נדפס לראשונה בווארשא תרכ"ח, כהקדמה לקונטרס ההתפעלות.
באגרת נפלאה זאת, מסכם האדמו"ר את מצב כללות אנ"ש בעבודת ה', ומעוררם לשוב ולהתייגע בדברי חסידות שמביאים להתפעלות המוח והלב, וכן מקבל עליו להדריך החסידים ביחידות לכל אחד לפי דרכו - הן בנסיעותיהם אליו שיסעו בקבוצות ויחזרו ביניהם דא"ח בצוותא, והן בנסיעת רבינו לעיירות הרחוקות, אשר כן היתה החלטת כ"ק אביו אדמו"ר הזקן לפני הסתלקותו (עפ"י אגרות האדמו"ר האמצעי מהדורת קה"ת תשע"ג עמ' ס"ב).
2) האגרת השניה "לכללות אנ"ש דמדינתינו" (46 עמ') -
נודעה ונדפסה לאחר מכן בשם 'קונטרס ההתפעלות'.
בסיום האגרת מבאר האדמו"ר שכל הדברים המבוארים כאן נכתבו מנקודת לבבו על פי מה שהורגל יותר מעשרים שנה אצל כ"ק אביו אדמו"ר הזקן ועל פי מה שבדק במשך השנים מכאובי אנ"ש.
ארבע השורות האחרונות באגרת זו נוספו לאחר זמן בכתב־יד שונה.
האדמו"ר האמצעי המכונה 'דער מיטעלער רבי' רבי דוב בער שניאורסון (תקל"ג-תקפ"ח), ביסס והרחיב את תורות אביו האדמו"ר הזקן. עלה על כסא אביו בשנת תקע"ג, ונהג נשיאותו ברמה עד עלותו לגנזי מרומים בגיל נ"ד שנים בשנת תקפ"ח.
מנין הדפים: [33] דף. גודל: 12X19 ס"מ. כתב־יד נאה ומסודר. מצב: חורים ופגמים, נסתמו במילוי נייר בשיקום מקצועי. כרוך בכריכת עור מהודרת בצבע אפור עם קופסה תואמת.
ביבליוגרפיה: אגרות האדמו"ר האמצעי, אגרות י, טו; מאמרי האדמו"ר הזקן-קונטרסים עמ' קפו-קצ.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 178
כתב־יד ליקוטי ביאורים מהרה"ק רבי הלל מפאריטש על תורות האדמו"ר רבי דובער מליובאוויטש.
שני חלקים עם שני שערים:
א. ביאור על קונטרס ההתבוננות (הנקרא גם שער היחוד).
ב. ביאור על קונטרס ההתפעלות.
ביאורים אלו נדפסו בספר ליקוטי ביאורים ווארשא תרכ"ח, אך כתב־היד שלפנינו נעתק עוד לפני הדפוס (דבר זה מוכח מכך שרבי הלל לא נזכר בשני השערים עם תואר זצ"ל או כדומה).
הרה"ק רבי הלל מפאריטש (תקנ"ח-תרכ"ד), מדמויות ההוד של חסידות חב"ד. תלמיד מובהק של האדמו"ר האמצעי, האדמו"ר בעל 'צמח צדק' נהג בו כבוד רב ושלח אליו תלמידים להדרכה. העמיק מאוד בתורת חב"ד והיה מגדולי מבאריה. בסוף ימיו היה רב בבאברויסק. ספריו ליקוטי ביאורים ופלח הרמון הם ספרי יסוד בחסידות חב"ד.
****
חב"ד: כתב־יד 'ליקוטי ביאורים' מהרה"ק רבי הלל מפאריטש / 'ביכל' מאמרי ה'צמח צדק' כתב־יד ליקוטי ביאורים מהרה"ק רבי הלל מפאריטש…
פריט : 179
ההזמנה המקורית לחתונת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון עם הרבנית חיה מושקא בת האדמו"ר הריי"צ – ווארשא תרפ"ט [1928]
ההזמנה המקורית ששלח האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - הריי"צ, לנישואי בתו הרבנית חיה מושקא עם חתנו האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון. ווארשא תרפ"ט.
“זה היום שבו קישרו אותי עמכם ואותכם עמי”
שמחת נישואי הרבי והרבנית היתה אירוע היסטורי בתולדות ליובאוויטש. החתונה התקיימה ביום י"ד כסלו תרפ"ט 'בשעה החמישית', בחצר ישיבת 'תומכי תמימים' בווארשא הבירה, במעמד המון חוגג של חסידי חב"ד, אדמור"י ורבני פולין.
במעמד היסטורי זה, נקשר הקשר בחוליה השביעית בשרשרת הזהב של שבעת קני המנורה - שושלת נשיאי בית חב"ד לדורותיהם.
לימים אמר הרבי בשיחה ביום נישואיו - י"ד כסלו שנת תשי"ד (תורת מנחם ח"י עמ' 206):
"דאס איז דער טאג וואס מ'האט מיר פארבונדן מיט אייך, און אייך מיט מיר, און צוזאמען וועלן מיר אויסמאטערן די גאולה האמיתית והשלימה" (בתרגום חופשי: זה היום שבו קישרו אותי עמכם ואותכם עמי, וביחד נתייגע ונביא את הגאולה האמיתית והשלמה).
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 180
שלושים יום קודם החג
"ובעמדינו לפני הפורים... יהי רצון אשר תמיד כל הימים... תהיה לנו אורה ושמחה... בגשמיות ורוחניות גם יחד"
אגרת קודש עם ברכות וחידושי תורה לימי הפורים, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש
ברכות חמות ולבביות לרגל ימי הפורים וחידושי תורה מאלפים בבקיאות מדהימה על פי הנגלה, הנסתר והחסידות.
מודפס במכונת כתיבה על גבי בלאנק, בסופו חתימת יד האדמו"ר בתוספת המילה: "לבשו"ט" – לבשורות טובות.
בראש המכתב דברי ברכה:
"ובעמדינו לפני ימי הפורים עליהם נאמר אשר לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם יהי רצון אשר תמיד כל הימים כן תהי' לנו אורה ושמחה וששון ויקר כאשר הי' לאבותינו בימים ההם בזמן הזה... אורה ושמחה וששון ויקר בגשמיות וברוחניות גם יחד".
בחלקו השני של המכתב דברי תורה ארוכים בענין אדר שני, תענית אסתר וחג הפורים.
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון (תרס"ב-תשנ"ד), השביעי בשושלת אדמור"י ליובאוויטש. מהגדולים שבאדמור"י הדור האחרון, מצודתו הייתה פרוסה על כל רחבי תבל. עסק רבות בקירוב רחוקים ובמבצעי מצוות לזכות את עם ישראל.
ברוקלין, ניו יורק. י"א אדר שני, תענית אסתר תש"ל [1970]. מצב טוב.
נדפס באגרות קדש, כרך כ"ו, אגרת ט'תתסט; ליקוטי שיחות, ח"ו, עמ' 371.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 181
אוסף ששון: אגרת רב שרירא גאון – עותק מיוחד שנדפס על קלף – מיינץ תרל"ג [1873]
עותק מיוחד זה שלח המהדיר ר' בער גולדברג לר' אליעזר הלוי – מזכירו הנודע של השר משה מונטיפיורי.
לימים רכש את הטופס האספן הנודע ר' דוד סולימאן ששון, ובצידה הפנימי של הכריכה הוא רשם את זמן רכישת הספר: 17/4/1936.
אגרת רב שרירא גאון שהיא למעשה ספר שלם – עוסקת בענין כתיבת המשנה ועריכת התלמוד וסדר חכמי התלמוד, הסבוראים והגאונים, והיא מקור יסודי ויחידאי לידיעות היסטוריות רבות.
נכתבה על ידי רב שרירא גאון ראש ישיבת פומבדיתא, כמענה לשאלות שהריץ אליו רב יעקב ב"ר נסים מחכמי קירואן שבצפון אפריקה, בשנת ד' אלפים תשמ"ו.
מהדורה זו נדפסה על פי כתבי־יד עם הגהות ותיקונים מאת בער גולדברג (תקס"א-תרמ"ד). בדף הפורזץ (אף הוא עשוי קלף) מופיעה הקדשה נאה משנת תרמ"א מאת המוציא לאור, בתוספת דף קטן עם מכתב המלצה על מוביל הספר.
בשער הספר הקדשה עצמית מאת מקבל המתנה הרב ד"ר אליעזר הלוי (תקס"ט תרמ"ח) תלמיד החתם סופר ומהר"ם בנעט, משנת תקצ"ח שימש מזכירו ואיש אמונו של סיר משה מונטיפיורי.
מיינץ תרל"ג [1873]. ספירת דפים: [1], 68 עמ'. גודל: 18 ס"מ. כריכת חצי עור מספריית ששון.
מקור: עותק נדיר זה היה בספריית ששון, הופיע במכירת ספריית ששון בקטלוג סותבי'ס, לונדון 1971 מס' 295.
מידע נוסף
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 182
אוסף פרגמנטים עתיקים ונדירים מספריית ששון (16 פריטים)
קבוצת שרידי כתבים בנושאים שונים, מכתבי־יד ואגרות מהמאות ה-13-19 מספרד, סין, מצרים, תימן ובגדאד.
כל הכתבים הרשומים כאן, נאספו ונכרכו יחד על ידי האספן הנודע ר' דוד סולימאן ששון בעצמו ותיארם כקובץ אחד בקטלוג אהל דוד מס' 604.
1) דף קדום בכתב־יד על קלף ממדרש תורת כהנים על ספר ויקרא. המאה ה-13-14.
עמוד אחד בכתב־יד מרובע-ספרדי. גודל מקסימלי: 24X29.3 ס"מ. (מס' 604-A).
2) משנה תורה להרמב"ם – קטעים מתוך ספר נזיקין, הלכות גזילה ואבידה. עם כותרות הדפים באותיות גדולות צבועות בצבע אדום. תימן, המאה ה-16.
[4] דפים (8 עמ') בכתב־יד. גודל: 19.5X2 ס"מ. (מס' 604-B).
3) אגרת משנת ת"ז [1646] בחתימת הרב הגדול רבי דוד גרשון רבה של ראשיד, מגדולי חכמי מצרים במאה ה-17. נשלח אל רבי עזריה [זאבי]. באגרת נזכר "הגביר נשא ורם כה"ר יצחק לוריא אשכנזי" – ככל הנראה מצאצאי האר"י. האגרת אינה שלמה וחתוכה בסופי השורות כמה מלים.
דף אחד (2 עמ') בכתב־יד, מצרים - ארץ־ישראל, ת"ז [1646]. גודל: 32X17 ס"מ. (מס' 604-F).
בצידו השני של הדף, שער בכתב־יד לספר פני משה על ירושלמי ברכות ופאה ודמאי מאת רבי משה בן חביב בעל 'גט פשוט'. (כתב־היד נדפס בשנת תשנ"ד עפ"י כתב־יד ששון 592. במהדורה המודפסת אין צילום שער שנותר לפליטה כאן). האגרת נדפסה ע"י מ. בניהו במאמרו 'תעודות מן הגניזה על עסקי מסחר של האר"י ובני משפחתו במצרים' בספר הזכרון לר"י נסים ח"ד עמ' רמ"ט, ועיין שם עמ' רל"ד על גוף האגרת.
4) סקירה בערבית יהודית על המלחמה הסינית מאת שלמה בן דוד בן חכם משה. (נדפס בכתב־העת דורש טוב שהופיע בבומביי, כנראה על פי כתב־יד זה). הונג קונג (סין), תרי"ז [1856].
[2] דפים (2 עמ') בכתב־יד בגדאדי-הודי, נייר כחול. גודל: 21X26 ס"מ. (מס' 604-I).
5) חשבונות קהילתיים בעברית וספרדית. נזכר רבי זרחיה גוטה – מגדולי חכמי מצרים. המאה ה-17.
דף אחד גדול (4 עמודות) בכתב־יד (עמודה אחת בעברית, היתר בספרדית). גודל עמודה: 15X33 ס"מ. (מס' 604-K).
6) פרגמנט מספר הערוך. תימן, המאה ה-16.
דף אחד (2 עמ') בכתב־יד. גודל: 18X22 ס"מ. (מס' 604-L).
7) פרגמנט מחיבור פילוסופי בערבית־יהודית. תימן, המאה ה-16.
דף אחד (2 עמ') בכתב־יד. גודל: 18X26 ס"מ. (מס' 604-M).
8) מכתב בנוגע לאלמנה של רב, נזכר רבי עזריהו זאבי. חלקו קרוע וחסר. המאה ה-17.
עמוד אחד בכתב־יד. גודל: 16X23 ס"מ. (מס' 604-G).
9) פרגמנט מפירוש על התנ"ך. תימן, המאה ה-18.
דף אחד (2 עמ') בכתב־יד. גודל: 12.5X18 ס"מ. (מס' 604-N).
10) דף מתשובה הלכתית בכתב־יד בעניני חשן משפט. המאה ה-19.
דף אחד (2 עמ') בכתב יד. גודל: 16X21.5 ס"מ. (מס' 604-O).
11) שיר בכתב־יד, באקרוסטיכון שם המחבר: בנימין. בגדאד, המאה ה-19.
עמוד אחד בכתב־יד. גודל: 13.5X21.5 ס"מ. (מס' 604-P).
12) רשימת ספרים קצרה ששייכת לחכם יהודה אלטינסי. תקנ"ב [1792].
עמוד אחד בכתב־יד. גודל: 19X23.5 ס"מ. (מס' 604-H).
13) משנה תורה להרמב"ם - קטע מתוך הלכות שחיטה. תימן, המאה ה-19.
דף אחד (2 עמ') בכתב־יד. גודל: 10.5X16 ס"מ. (מס' 604-C).
14) משנה תורה להרמב"ם - קטע מתוך הלכות שחיטה. בשולי הגליון שיר בערבית יהודית. תימן, המאה ה-19.
דף אחד (2 עמ') בכתב־יד. גודל: 11X15.5 ס"מ. (מס' 604-D).
15) פירוש על התפילה – קטע סיום מפירוש על התפילה. תימן, המאה ה-19.
דף אחד (2 עמ') בכתב־יד. גודל: 14X17 ס"מ. (מס' 604-E).
16) מכתב בערבית־יהודית שנשלח אל החכם רבי אהרן ברזאני [מכורדיסתאן], עליו חתומים: הצעיר נחום יוסף, הצעיר בנימין יוסף משה. תר"ס [1900].
עמוד אחד בכתב־יד. גודל: 12X16 ס"מ. (מס' 604-J).
סה"כ 21 דפים (35 עמ') כל הכתבים כרוכים יחד במקור על ידי האספן דוד ששון. גודל ומצב משתנה (ראה צילומים).
מקור: ספריית ששון מס' 604, קטלוג אהל דוד עמ' 526-527.
מידע נוסף
.................................... ...
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 183
ספר היסוד למנהגי אשכנז: ספר מהרי"ל, דפוס ראשון – סביוניטה שט"ז [1556] – עותק מיוחד, מודפס כולו על נייר כחול
פסקי דינים, הלכות ומנהגים לכל השנה מאת רבינו יעקב סג"ל מולין, עם מנהגי רבו רבי שלום מנוישטאט.
עותק נדיר, מודפס כולו על נייר כחול.
רבינו המהרי"ל (נפטר קפ"ז) הוא 'אבי מנהגי אשכנז', וספרו הוא מספרי היסוד של ההלכה היהודית. ספר המהרי"ל הוא החיבור המשפיע ביותר על פסקי הרמ"א בשולחן ערוך, ועל פיו נהגו כל בית ישראל יוצאי מדינות פולין ואשכנז.
קיבל תורה מגדולי אשכנז רבי שלום מנוישטאט ורבי אברהם קלויזנר וכל חכמי דורו היו תלמידיו ושותי מימיו.
סביוניטה שט"ז [1556] דפוס ראשון. ספירת דפים: קטז דף. גודל: 19.3 ס"מ. מצב: כתמי מים. השלמת שוליים ברסטורציה בראש השער. בדף האחרון דגל המדפיס טוביה פואה על פני כל העמוד. כריכת עור חדשה עם קופסה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 253.
.................................... ...
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 184
יצירת פאר מבית הדפוס של משפחת שפירא – לא נראה דוגמתו
תורה אור להרה"ק בעל התניא – זיטומיר תרכ"ב [1862] – עותק רחב שוליים במיוחד עם שלושה שערים נדירים בצבע זהב
דרושים על פרשיות ספר בראשית שמות, עם דרושים לחנוכה ומגילת אסתר, מאת הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי.
עותק יחיד ומיוחד במינו – יצירת פאר מבית הדפוס של משפחת שפירא.
שולי הספר התחתונים רחבים במיוחד (17 ס"מ!!), והנם כמעט בגודל של גוף הספר!! גם השוליים החיצוניים בצדדים רחבים (8 ס"מ). גודל העותק הנוכחי הוא 41 ס"מ, לעומת העותקים הסטנדרטים: 24 ס"מ בערך.
נדפס על נייר עבה ומשובח, לספר שלשה שערים כולם בצבע זהב בוהק, השער הראשון חלקו בדיו אדומה.
זיטומיר תרכ"ב [1862] דפוס ראשון. דפוס האחים נכדי הרב מסלאוויטא, רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא.
ספירת דפים: 204; 48 עמ' (ספירת דפים אחרונה: הוספות לספר תורה אור). עותק גדול במיוחד: 41 ס"מ. מצב: טוב מאוד. בדפים הראשונים של ההוספות כתמי מים, כהים מעט. כריכת עור חדשה נאה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, רשימת ספרי חסידות, מס' 612.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 185
נחלה בלי מצרים – ווילנא תקצ"ו [1836] – שער מצוייר יוצא דופן
עניני מוסר ודרך ארץ בחובת מדת ההסתפקות ולא לרדוף אחר מותרות כעושר וכבוד, מאת רבי יעקב ישעיה פרס.
בראש הספר שער מצוייר, וללא ספק יוצא דופן: ציור של אדם החורש את שדהו ואיכר עומד על סולם וקוטף פירות מן העץ.
הספר מכיל רק שלושה פרקים ראשונים של השער הראשון, ולא הושלמה הדפסתו.
על המחבר כמעט ולא ידועים פרטים, נדפסו ממנו בתקופה זו עוד שני ספרים: עמוד התווך ומאה מאמרי חכמה.
[ווילנא] תקצ"ו [1836] דפוס ראשון ויחיד. מספור דפים: [1], טז דף. גודל: 20 ס"מ. מצב טוב. חיזוקי והשלמות נייר בשער ובעיקר בדף האחרון. כריכה ישנה.
בשער הספר חתימת הגאון הבקי רבי מרדכי פרידמן ממעזריטש, שהיה גם בעל ספריה גדולה ומיוחדת.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 186
הספר העברי הראשון שנדפס בגרמניה
דרכי לשון הקודש – אויגשבורג ר"פ [1520]
ספר דקדוק בלשון הקודש מאת רבי משה קמחי, אחיו של הרד"ק.
הספר נכתב בצורה תמציתית ובהירה ולכן התקבל מאוד ואף תורגם לכמה שפות. נודע גם בשם:
'מהלך שבילי הדעת' (על שם פתיחתו, שהוא ר"ת שם מחברו משה).
הדפסה נאה, על נייר עבה ובאותיות גדולות מנוקדות.
בראש הספר הקדמת המוציא לאור, החותם בשמו הפרטי בלבד: "רפאל", והקדמה קצרה בלטינית.
זהו הספר העברי הראשון שנדפס בגרמניה, נדיר ביותר.
אויגשבורג ר"פ [1520]. שנת ומקום הדפוס נמצאים בקולופון בלטינית.
ספירת דפים: [28] דף (7 קונטרסים בני 4 דף). בדף הראשון כעין שער ובו נדפס שיר על מעלת החכמה. גודל: 21 ס"מ. מצב: טוב. לאורך כל גליונות הספר הערות בכתב־יד בלאטינית, כריכה חדשה.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 187
המחזה העברי הראשון שהובא לדפוס
אסירי התקוה. אמשטרדם תל"ג [1673]
פרדס שושנים - אסירי התקוה. שיר מוסרי בדרך שיחה - מחזה בשלוש מערכות מאת רבי יוסף פינסו.
המחזה העברי הראשון שהובא לדפוס (א, יערי. המחזה העברי, ירושלים תשט"ז, עמ' 104).
בשיר נוטלים חלק: מלך וכסיל, שטן, תענוג, אמת ועוד, ומטרתו להרחיק את האדם מתאוות הלב והיצר.
בראש הספר שירים רבים בעברית ובספרדית מרבנים ומשוררים באמשטרדם, ביניהם: רבי יצחק אבוהב, רבי אברהם הכהן פימינטל בעל מנחת כהן, רבי שלמה די אולווירה ועוד.
הכל בשלמות, עם כל הדפים בפורטוגזית, בספרדית ובלטינית.
אמשטרדם תל"ג [1673] דפוס ראשון. [2], נד דף. 14.5 ס"מ. 6 דפים בתחילת הספר מעט קצרים יותר משאר הדפים, שיקומים קלים בשולי השער, מצב טוב, כריכת חצי עור חדשה. נדיר.
מקור: אוסף וויליאם גרוס, תל אביב
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 188
ספר הילדים הראשון בארץ ישראל
ספר יקר המציאות
דרך הישר לילדים – ירושלים תרכ"ב [1862] – ספר לימוד א"ב והדרכה לילדי פרס
ספר ללימוד לשון הקודש לילדי פרס, דאגסטן (הרי הקווקז) ומדי, והדרכה חינוכית לילדים מאת ר' נחמיה מזרחי -
החיבור המקורי הראשון שנדפס בפרסית-יהודית
ספר דרך הישר לילדים הוא גם הספר לילדים הראשון שנדפס בארץ־ישראל.
ר' נחמיה מספר בהקדמתו שראה בארצו בורות גדולה בידיעת לשון הקודש, ויש כאלה אשר אינם יודעים אפילו אות אחת בלשון הקודש ובפרט אצל נערים, ולכן עלה לירושלים להדפיס את ספרו.
הספר הינו יקר המציאות ביותר. כפי הנראה לקח עמו המחבר את כל העותקים בחזרה לפרס, וברבות הימים התבלו ונעלמו שם.
הספר כולל לוח א"ב עם ניקוד, מילון עברי-פרסי, קטעי קריאה ותפילה, דברי מוסר והדרכה לנערים בעברית ובפרסית.
ירושלים תרכ"ב [1862] מהדורה יחידה. דפוס ישראל ב"ק. מספור דפים: כח דף. גודל: 17 ס"מ. כריכת עור חדשה.
ביבליוגרפיה: ש' הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, מס' 63, על פי עותק מכון בן צבי (אך שם צילום בלבד, ראה במבוא לספר הנ"ל הע' 60). בספריה הלאומית עותק יחיד חסר 2 דף, כאן הכל בשלמות.
מקור: אוסף וויליאם גרוס, תל אביב
תיאור מאתר אוסף גרוס
.................................... ....
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 189
חיבור מיוחד נגד משחקי קלפים
צחקן מלומד ומתחרט – לייפציג תמ"ו [1686]
חיבור נגד משחקי קלפים מאת רבי יהודה אריה ממודינא.
כתוב בצורת דיאלוג בין שני נערים – אלדד ומידד בעניין משחקי הקלפים, זה יצדד בעד וזה יצדד כנגד, ובסוף שניהם משתווים, כי על האדם להתרחק מכך
משחק הקלפים היה נפוץ מאוד בין יהודי איטליה במאה השש־עשרה, כנגד תופעה זו כתב רבי יהודה ממודינא בנערותו את הספר הנוכחי, הנקרא במקור: סור מרע (ויניציאה שנ"ו).
עם תרגום ללשון אשכנז (באותיות גוטיות) מאת שלומיאל בן צור שדי. הוא המומר ברוך מפרוסטיץ הנקרא בגויותו ALBRICHT CHRISTIAN FRIEDRICH ולפי הנשמע בסוף ימיו שב ליהדותו (חיים מיכל, אור החיים עמ' 440-441).
לייפציג תמ"ו [1686], מהדורה ראשונה עם תרגום לגרמנית והוספות שונות. עברית וגרמנית טור מול טור. ספירת דפים: [27], 159, [5] עמ'. גודל: 15 ס"מ. מצב: טוב, הדפסה נאה. כריכה חדשה. לא מצוי.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 190
מסכת פורים והגדה לליל שיכורים – למברג תר"ח [1848]
מסכת פורים מן תלמוד שיכורים, עם 'הגדה' לליל שיכורים ו'סליחות' לפורים.
מסכת היתולית כתובה בסגנון התלמוד וסביבה כעין רש"י, תוספות ומהרש"א.
בהוצאה זו נוסף לראשונה 'הגהות ותוספות חדשים'.
מאז ומקדם נהגו הלמדנים החריפים לומר בפורים דברי תורה חריפים, שנונים ומפולפלים, אף שאין בהם קורטוב של אמת. היו ממנים לשם כך 'פורים רוב' ('רב של פורים') שהיה מבדח את דעת השתויים בדברי תורה שנונים ומבדחים.
גדולי ישראל מהמאה השבע־עשרה ואילך, לא ראו בעין יפה את מסכת שיכורים וראו בה קלות ראש וזלזול בגמרא (ראה דבר שמואל למהר"ש אבוהב סי' קצ"ג ובספר חמדת ימים לר"ח אדר).
למברג תר"ח [1848]. מספור דפים: כד דף. גודל: 19 ס"מ. מצב טוב. פגיעות קלות בשוליים. כריכה חדשה.
על מסכת שיכורים ומהדורותיה ראה: הברמן, ארשת, ה', עמ' 136-144.
.................................... ...
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 191
תקנות חברת ביקור חולים בפרנקפורט – כתב יד על קלף
דוקומנט היסטורי נדיר ומיוחד מקהילת פרנקפורט העתיקה
עם חתימת יד קדשו של הנשר הגדול רבי נתן אדלר
פרנקפורט תק"כ [1760]
שטר תקנות מרתק של חברת ביקור חולים בפרנקפורט, כתוב כולו על קלף, עם ארבעים וחמש סעיפים ותקנות מפורטים. ולמעלה ממאתיים ושבעים חתומים מבני משפחות, מסלתה ושמנה של קהלת פרנקפורט, וביניהם חתימת הנשר הגדול המקובל האלוקי איש הפלא הגאון רבי נתן אדלר – רבו המובהק של החתם סופר.
*********
תקנות חברת ביקור חולים בפרנקפורט – כתב יד על קלף דוקומנט היסטורי נדיר ומיוחד מקהילת פרנקפורט העתיקה עם חתימת יד…
of 2 pages
