חלק 2
To attend this auction live or leave absentee bids
פריט : 113
הגדה חשובה ונדירה
חוקת הפסח – שאלוניקי שכ"ט [1569]
הגדה של פסח, עם פירושו של רבי משה פיזאנטי מצפת. הוראות בלאדינו.
לצד פירושו הארוך של רבי משה פיזאנטי, נדפס פירוש קצר מאת רבי שלמה ברוך, בראשי הדפים נרשם שמם בראשי תיבות: רמ"פ, רש"ב.
בידי המחבר היה כתבי־יד מפירושם של גדולי הראשונים: רבי צדקיה הרופא בעל 'שבלי הלקט' ורבי ישעיה די טראני בעל תוספות רי"ד, והדפיסם לראשונה בחיבורו הנוכחי.
המחבר רבי משה פיזאנטי נולד בשנת ש' (ראה דף עא, ב למטה). עלה לצפת וקיבל תורה ממהר"י בירב (ראה דף כא, ב), אך מחמת דוחק פרנסה יצא לנדוד בערי תורכיה וארצות הבלקן. במהלך נדודיו הדפיס את ספרו חוקת הפסח. נהרג על קידוש ה' בידי התורכים בעיר מקרינורו שביוון בשנת של"ג (ראה: שו"ת משפטי שמואל, ויניציאה שנ"ט, סי' כ"ז).
שאלוניקי שכ"ט [1569] דפוס ראשון.
ספירת דפים: עא, [1] דף. גודל: 20 ס"מ. מצב: השלמת נייר ברסטורציה בשולי השער.
כתמי מים ויין בהירים. כריכת חצי עור.
בגליונות הספר הוספות רבות בכתב־יד, הכוללות דינים, הוראות ומנהגים. כמו כן, מופיעים ביאורים נרחבים בכתב־יד על דרך הקבלה, כתובים בידי מקובל איטלקי.
ביבליוגרפיה: אוצר ההגדות, מס' 27.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 114
הגדה של פסח עם ציורים – אמשטרדם תקל"ו [1776]
סדר הגדה לליל פסח עם הוראות ודינים, תרגום הפיוטים ליידיש ומעט ציורים.
בסוף ההגדה (דף כו, ב) נדפס השיר 'אלמעכטיגר גאט' בשפת היידיש, אותו נהגו קהילות האשכנזים לשיר בסוף ליל הסדר.
בהגדה נדפסו שני ציורים: אפיית מצות (דף ב, ב) וסדר הבדלה (דף ד, ב).
אמשטרדם תקל"ו [1776]. ספירת דפים: כח דף גודל: 15 ס"מ. מצב: טוב. תיקונים קלים ברסטורציה בשוליים.
ביבליוגרפיה: אוצר ההגדות מס' 276; יערי הגדות מס' 180.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 115
הגדה יקרת המציאות
מההגדות החסידיות הראשונות
הגדה של פסח עם פירוש 'יפה נוף' – למברג תקנ"ה [1795]
הגדה של פסח עם פירוש יפה נוף, מאת רבי חיים גבריאל בלאך בן הרה"ק רבי יוסף בלאך בעל 'גנזי יוסף'.
הגדה זו היא ההגדה החסידית השניה שהופיעה בדפוס, קדמה לה רק הגדת 'חלקת בנימין' שנדפסה שנה קודם לכן (למברג תקנ"ד).
הגדה יקרת המציאות ביותר, למיטב ידיעתינו אינה נמצאת אצל אספני ספרי חסידות והגדות.
רבי חיים גבריאל בלאך אב"ד קוניב (נפטר תק"פ), בן הרה"ק רבי יוסף בלאך -
תלמיד המגיד ממזריטש. הביא לדפוס את ספרו של אביו 'גנזי יוסף' (למברג תקנ"ב). בפירושו על ההגדה מביא בנו מדברי אביו בספר 'גנזי יוסף'.
נדפס ממנו גם ספר 'אמירה נעימה' (פוד ברעזיץ תקס"ג).
הרה"ק רבי ישכר בערצ'י מנאדבורנא - אבי שושלת נאדבורנא היה חתן רבי אברהם ליב מנאדבורנא בן המחבר. בראש הספר הסכמת הרה"ק רבי ישכר בער מזלוטשוב בעל 'ארח חיים', אף הוא מתלמידי המגיד ממזריטש.
כולל פירוש ארוך על הפיוט 'אחד מי יודע' ופיוט 'חד גדיא'.
למברג תקנ"ה [1795]
דפוס ראשון. ספירת דפים: [40] דף. גודל: 18 ס"מ.
שיקומי שוליים וחורים ברסטורציה אמנותית. כריכת עור חדשה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי חסידות, מס' 158; אוצר ההגדות, מס' 389.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 116
הגדה של פסח מצויירת עם תרגום אנגלית – ניו־יורק תרכ"ו [1866]
ההגדה המצויירת הראשונה עם תרגום אנגלית שנדפסה באמריקה
הגדה של פסח עם תרגום אנגלית, עמודה מול עמודה.
עם תשעה ציורים על גבי חצי עמוד, ועוד עשרה ציורים מיניאטורים של עשרת המכות (בעמ' 21).
זו הפעם הראשונה שנדפסה באמריקה הגדה עם ציורים משולבים בתוך הטקסט של ההגדה.
הגדה נדירה ביותר. אינה בספריה הלאומית בירושלים, נרשמה באוצר ההגדות על פי טופס מאוסף פרטי.
ניו־יורק תרכ"ו [1866]. ספירת דפים: 60 עמ'. גודל: 22 ס"מ. מצב: מעט כתמי יין. שברי נייר מזעריים בשוליים. כרוך בכריכת חצי עור חדשה.
ביבליוגרפיה: אוצר ההגדות, מס' 1283
GOLDMAN, HEBREW PRINTING IN AMERICA 133
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 117
הגדת 'בני ישראל' בהודו - ההגדה הראשונה עם תרגום מראטי – בומביי תר"ו [1846]
הגדה נדירה: הגדה של פסח בלשון הקודש בעריכת הרב המובהק רבי חיים יוסף חליגואה, עם תרגום מראטי מאת ר' חיים גלצורכר.
בהגדה זו נדפס לראשונה תרגום מראטי – השפה המדוברת בפי יהודי הודו, כפי שהדבר הובלט בשער: "ראה זה חדש אשר לא היה לעולמים".
נדפס בליטוגרפיה (דפוס אבן), על פי כתב־ידו של המלמד־דרדקי התימני אברהם בן יהודה גמל מקוג'ין.
בתחילת ההגדה 13 ציורים המתארים את סימני ליל הסדר (קדש ורחץ). בדף [5] מופיע ציור קערת ליל הסדר והמאכלים ששמים עליה.
השער מצוייר בסגנון הגדת אמשטרדם.
בומביי [1846] מקור ותרגום עמ' מול עמ'. ספירת דפים: [5], לה דף. גודל: 23 ס"מ. מצב: מעט חורים, רובם תוקנו ברסטורציה. כריכת חצי עור חדשה.
ביבליוגרפיה: יערי הגדות, מס' 656; אוצר ההגדות, מס' 895; יערי, רשימת הספרים שנדפסו בבומביי, עמ' 92.
קהילת בני ישראל
היהודים הראשונים שהתיישבו בהודו הם בני קהלת הקוצ'ינים, שנקראו 'בני ישראל'.
הספרים הראשונים שנדפסו בבומביי נדפסו על ידי יהודי קוצ'ין שהחיו והחזיקו את אורח חיי ומסורת עדת 'בני ישראל' בהודו.
(ראה: יערי, הדפוס העברי בארצות המזרח עמ' 52)
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ
>>>
פריט : 118
מההגדות המפוארות בדפוס
הגדה של פסח מצויירת – טריאסטי תרכ"ד [1864]
הגדה של פסח עם תרגום לאיטלקית מאת ר' אברהם חי מורפורגו, עמוד מול עמוד. עם 58 פיתוחי נחושת נהדרים ותווי נגינה.
הגדת טריאסטי היא מהדורת פאר ומההגדות המפוארות ביותר שנדפסו.
הדפסה נהדרת באותיות יפות מאוד, חלקן מעוטרות. לאורך ההגדה נדפסו 58 פיתוחי נחושת, מעשה ידי C. Kirchmayr (שמו חתום בשולי השער ובראשי תיבות על כל ציור).
בעותק זה נשמרה מעטפת השער בצבע ירוק.
על ההגדה כותב בצלאל רות במאמרו החשוב 'ההגדה המצוירת בדפוס' (ארשת ג', תשכ"א, עמ' 27-28): "רק הגדה אחת של המאה התשע עשרה יש לראות כיומרנית וכראוייה ליצור מסורת חדשה - זוהי ההגדה שהופיעה בטריאסטי תרכ"ד... הגדה זו נדפסה באותיות יפות מאוד, מלווה ב-58 פיתוחי נחשת מאת ק' קירכמאיר, כמעט בראש כל עמוד. מלבד הנושאים המסורתיים, נוספו כאן ציורים חדשים כמו כיבוש יריחו, מפלת סנחריב, משתה בלשצר ועוד".
טריאסטי תרכ"ד [1864] דפוס ראשון. ספירת דפים: [4], 64, [2] עמ'. גודל: 33.7 ס"מ. מצב: מעט כתמים, סימני שימוש וחיזוקי שוליים. כריכת חצי עור חדשה.
ביבליוגרפיה: אוצר ההגדות, מס' 1217; יערי, הגדות, מס' 899.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 119
לבוב תקמ"ח [1788] – דפוס רבי שלמה יאריש רפאפורט
שני חיבורים שנדפסו יחדיו בבית הדפוס של רבי שלמה יאריש רפפורט, באותה שנה בה נדפס ה'נועם אלימלך' על ידי אותם פועלי דפוס צדיקים ועם הכוכביות () הידועות.
) הידועות. 1) שלחן ערוך האר"י ז"ל - הנהגות וכוונות האר"י על פי סדר השולחן ערוך. כולל גם: 'סגולה נפלאה…
פריט : 120
דפוס ראשון - יקר המציאות
הנהגות קדושה לחסידים
דרכי ישרים להרה"ק רבי שמואל שמעלקא הלוי הורוויץ מניקלשבורג - [רוסיה פולין, תק"פ 1820 בערך]
הנהגות טובות לתיקון הפגם ברית קודש ולכל דבר שבקדושה, מעת שאדם קם בבוקר ועד שכבו על מיטתו, מאת הרבי רבי שמואל שמעלקא הלוי הורוויץ מניקלשבורג.
מנוסח השער: גוטי הנהגות אז זייא זאלין פאר רעכטן דעם עון פלילי פון פגם הברית קודש אונ צו אלי זאכין... אין דער קדושה...
הדפסה ראשונה בעולם מכתבי הרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג.
ס"ז סעיפים, עברית ויידיש סעיף אחרי סעיף, הכל מנוקד.
בעמוד האחרון 'תיקון לתינוקות של בית רבן'.
"יקרא תמיד ספר המדות האלו בכל יום ג' פעמים חק ולא יעבור" (סעיף נ"ח)
הרבי רבי שמואל שמעלקא הלוי הורוויץ מניקלשבורג (תפ"ו-תקל"ח) היה מן הבודדים בצדיקי החסידות שהתעטרו בתואר כפול: הרבי ר' שמעלקא. בצעירותו למד את כל הש"ס ופוסקים בחברת אחיו ההפלאה, לאחר מכן דבק במגיד ממזריטש. משנת תקל"ה רבה של ניקלשבורג וכל מדינת מורביה.
על תלמידיו נמנים גדולי צדיקי החסידות: החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי מנחם מנדל מרימנוב, רבי משה ליב מסאסוב וכן תלמידו הגאון רבי מרדכי בנעט שמילא את מקומו בניקלשבורג.
בהנהגות משתקפת דמותו הקדושה של הרבי ר' שמעלקא - הזהירות המופלגת בעניני קדושה, והדביקות בה' יתברך.
[רוסיה פולין תק"פ, 1820 בערך] דפוס ראשון ויקר המציאות ביותר. ספירת דפים: [8] דף. גודל: 18 ס"מ.
נייר כחול. מצב טוב. כריכת עור חדשה, עם קופסה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי חסידות מס' 142
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 121
מנחם ציון להרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב, דפוס ראשון - טשרנוביץ תרי"א [1851]
אמרות טהורות לשבתות ומועדים אשר יצאו מפי קדוש הרה"ק רבי מנחם מענדל מרימנוב ונרשמו על ידי תלמידו הרה"ק רבי יחזקאל פאנעט אב"ד קארלסבורג בעל 'מראה יחזקאל'.
הרה"ק רבי מנחם מענדל מרימנוב (נפטר: תקע"ה) מראשי החסידות בפולין, והמנהיג הבולט ביותר של החסידות בגליציה לאחר פטירת רבו רבי אלימלך מליז'נסק. בצילו הסתופפו צדיקי הדור: רבי נפתלי צבי מרופשיץ, רבי צבי הירש מזידיטשוב, בעל בני יששכר, בעל 'מאור ושמש' ועוד.
הרה"ק בעל מראה יחזקאל (תקמ"ג-תר"ה) התוודע אל הרה"ק מרימנוב באמצעות ידידו רבי נפתלי צבי מרופשיץ ומאז נקשרה נפשו בנפש רבו ובתורתו, והחל להעלות את דברי רבו על ספר [כפי שמספר באגרתו הידועה שנדפסה בספר מראה יחזקאל ס' ק"ד], ולימים נדפסו בספר זה.
הרה"ק מרימנוב לא כתב את דברי־תורתו, ולולי רבי יחזקאל שהעלם על הכתב לא היה נשאר כמעט מאומה מתורתו.
טשרנוביץ תרי"א [1851]. דפוס ראשון. ספירת דפים: ס דף. גודל: 18.8 ס"מ. מצב: טוב, סימן קמט בשער, פגיעות מזעריות בפינות השוליים. חלקו על נייר כחול. כרוך בכריכת עור חדשה נאה.
סטפנסקי, ספרי חסידות, מס' 349.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 122
"והכלל צריך ליזהר מאוד שיהיה בשמחה תמיד" (עמ' 12)
ברסלב – מעגלי צדק, דפוס ראשון – יוזעפאף תר"ו [1846 – דפוס שפירא
הנהגות ועצות ישרות בעבודת ה', אשר השמיע הרה"ק רבי נחמן מברסלב בפני תלמידיו.
נדפס "בדפוס שהיה מלפנים בסלאוויטא, בהוצאת והשגחת הרבני מו' חנינא ליפא שפירא, נכד הרב מסלאוויטא". התיבה "בסלאוויטא" בשער מודגשת.
................................................. ............................................
בני משפחת שפירא ביוזעפאף
לאחר שנסגר בית הדפוס בסלאוויטא בשנת תקצ"ו ועד שנחדש אורו בזיטומיר, הדפיסו בני משפחת שפירא ספרים בודדים ביוזעפאף אצל המדפיס דשם, אשר רכש את החומר הטיפוגרפי מבני המשפחה.
................................................. ............................................
עותק תלמיד רבי עקיבא איגר – בשער הספר נרשם: שייך לאדאמ"ו הגדול מו"ה ברוך מלעסלא גאב"ד גאללוב (תקע"ה-תרל"ט) תלמידו הקרוב ובן ביתו של רבי עקיבא איגר (ראה: מאורן של ישראל ח"ב עמ' שמ"ג)
יוזפוף תר"ו [1846] דפוס ראשון. ספירת דפים: 28 עמודים גודל: 16 ס"מ. מצב טוב.
חלק משולי הדפים צרים מעט. כריכה אמריקאית.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי חסידות, מס' 353; קעניג, נוה צדיקים, עמ' עג-עד.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 123
"כל דברי לקוח הכל מאור חכמתו של כבוד אדוני אבי ומורי"
כתר תורה להרה"ק רבי מאיר בנו של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב
שני החלקים, דפוס ראשון - מעזירוב-זיטומיר, תקס"ג-תקס"ו
................................................. .............................................
חידושים על התורה, רמב"ם ומסכתות מאת הרה"ק רבי מאיר בן הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב בעל 'קדושת לוי'. נדפס בחיי המחבר ובחיי אביו הקדוש. ................................................ ..............................................
הרה"ק רבי מאיר מברדיטשוב (נפטר: תקס"ו) איש אלוקים קדוש, בנו ותלמידו המובהק של אביו הגדול הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב. קיבל מהרה"ק רבי מנחם נחום מטשרנוביל (ראה ח"א דף לב, ב 'שמעתי מהצדיק ר' נחום זלה"ה בשם הצדיק הבעש"ט זלה"ה). נפטר בחיי אביו, והאגדה החסידית מספרת שאביו ליווה את ארונו בשמחה משום שהוא מחזיר לבורא נשמה טהורה כפי שהובאה לעולם (אנציקלופדיה לחסידות, כרך ב' עמ' לד-לה).
................................................. .............................................
שני חלקים שנדפסו בהפרש של שלש שנים ובמקומות שונים:
1) ביאורים על ספר בראשית, וחידושים על הש"ס ורמב"ם - מעזירוב תקס"ג [1803].
2) ביאורים על ספר שמות וחידושים על הש"ס - זיטומיר תקס"ו [1806].
................................................. .............................................
נדיר ביותר למצוא את שני החלקים יחד בשלמות.
בתחילת שני החלקים נדפסו חידושי תורה מאבי המחבר, ומזקנו רבי מאיר אב"ד הוסקוב אביו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
בחידושים על התורה הובאו דברים מגדולי החסידות, הבעש"ט, המגיד ממזריטש, הרה"ק רבי נחום מטשרנוביל, ספר נועם אלימלך וספר אור החיים הק'.
בח"ב חתימות הרה"ח מנחם נחום דאלגאטש מברדיטשוב-קעשינוב, מחשובי חסידי האדמו"ר הרה"ק ה'אור ישראל' מסאדיגורא.
ספירת דפים וגודל: בראשית: [2], לא [צ"ל: לג], [1] דף. 21 ס"מ. שמות: מב: יב דף. 20 ס"מ. מצב: טוב. מעט כתמים. בשער ח"א נסתמו חורים זעירים ברסטורציה. שני הספרים נדפסו על נייר כחלחל. כרוכים בכריכות עור חדשות זהות.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי חסידות, מס' 251-252.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 124
שלשה ספרי הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב – דפוסים ראשונים
הקדמה ודרך לעץ החיים / פרי קדש הלולים / בית ישראל
למברג תקצ"ב-תקצ"ד [1832-1834]
1) הקדמה ודרך לעץ החיים – הנקרא 'סור מרע ועשה טוב', יסודות ועיקרים לכל הבא ללמוד חכמת הקבלה ודברי התעוררות לדבוק בקבלת האר"י.
חיבור זה הוא הראשון מספרי הרה"ק מזידיטשוב שהובא לדפוס, נדפס כשנה לאחר פטירתו.
למברג תקצ"ב [1832].
ספירת דפים: [1], כה דף.
גודל: 24 ס"מ.
(סטפנסקי, ספרי חסידות מס' 183).
2) פרי קדש הלולים - הקדמה ומבוא לספר עץ חיים למהרח"ו. עם דרשות למועדים.
נערך על ידי אחיינו וחתנו של המחבר - הרה"ק רבי יהודה צבי מרוזדול.
למברג תקצ"ג [1832]. ספירת דפים: [1], כא, טו, [1] דף.
גודל: 24 ס"מ.
(סטפנסקי, ספרי חסידות מס' 483).
3) בית ישראל - ביאורים על התורה על פי חכמת האמת.
נערך על ידי אחיינו וחתנו של המחבר - הרה"ק רבי יהודה צבי מרוזדול.
למברג תקצ"ד [1834]. ספירת דפים: [1], לב, לא-לד [1] דף (דף אחרון מסומן מ').
גודל: 24 ס"מ.
(סטפנסקי, ספרי חסידות מס' 86).
הגהות: בשולי שני הספרים הראשונים ובסוף ספר בית ישראל הגהות וחידושים קבליים בכתב־יד עתיק. בדף הפורזץ הקדמי של ח"א מופיע רישום 'קוויטל' בכתב יד.
הגאון הקדוש המקובל האלוקי רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב (תקכ"ג-תקצ"א) גדול המקובלים מבין צדיקי החסידות. אודות לבקיאותו וגדולת חכמתו בספר הזהר התפרסם בכינוייו 'שר בית הזהר'.
אחיינו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב אמר ששמע ממנו שהוא מתלמידי רשב"י, ואחיינו מוהרי"א מקומרנא כתב עליו כי
"נשמתו נשמת מהרח"ו".
מחותנו בעל 'בני יששכר' כותב (בהסכמתו לעטרת צבי ח"ב): "וכמעט לא ראיתי ולא שמעתי בדורנו דוגמתו, מי אשר העמיק בחכמה הנפלאה כמוהו" וכן "עם גודל קדושתו ופרישותו וחסידותו זכה שנפתחו לו שערי חכמה ובינה והיה יחיד בדורו בחכמת האמת".
מצב: שלושת הספרים כרוכים יחד בכריכת עור חדשה נאה. כתמי מים. שיקומי רסטורציה בדפים בודדים.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 125
כל דבריו בספר 'בני יששכר' ברוח הקודש נאמרו (הרה"ק רבי חיים מצאנז, בית שלמה, אורשיווא תרפ"ח עמ' 2)
ספר יסוד בחסידות: בני יששכר - ב' חלקים, דפוס ראשון - זאלקווא תר"ו-תר"י
מאמרי שבתות ה' וראשי חדשים על דרך הקבלה והחסידות מאת הרה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב – שני החלקים יחד.
חלק ראשון – מאמרים על חדשי ניסן-אלול ומאמרי שבתות השנה. זאלקווא תר"י (1850).
חלק שני – על חדשי תשרי-אדר. זאלקווא תר"ו (1846).
החלק השני הופיע לפני החלק הראשון, והוא נדפס ללא שער, כדי להעלים מהצנזורה מקום ושנת הדפסתו (ראה המסופר על כך בספר אהל נפתלי, ווארשא תרע"א עמ' 99)
בטעם קריאת שם ספרו 'בני יששכר', כותב בנו הרה"ק רבי אלעזר שפירא מלאנצהוט בהקדמת ספרו יודעי בינה (מונקאטש תרע"א) כי רבו החוזה מלובלין גילה לו ששורש נשמתו הוא משבט יששכר.
הרה"ק בעל בני יששכר (תקמ"ג-תר"א) "איש אלוקים קדוש, נודע ומפורסם בכל העולם גדולתו וצדקותו וקדושתו" (הסכמת בעל 'דברי חיים' לספר רגל ישרה), מגדולי המחברים בתורת החסידות, "ומלאה הארץ מחכמתו ותורתו הזורח מסוף העולם ועד קצהו" (הסכמת הנ"ל לספרו ריח דודאים) ספריו השזורים בגאונות ובקיאות בכל חלקי הפרד"ס הם אבן יסוד בתורת החסידות, "ורבים ישתו בצמא את דבריו הקדושים" (שם).
חלק א': [1], כד, עב דף. 24 ס"מ. חלק ב': קטז דף. 23.8 ס"מ.
מצב שני החלקים טוב, בדפים בודדים בח"א קרעים בפינות השוליים התחתונות (חלקם תוקנו). בשער ח"ב שיקומי רסטורציה. דפים ה-ו בח"ב קצרים מעט. שני החלקים כרוכים בכריכות חצי עור חדשות נאות, עם קופסא.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד 393, ספרי חסידות מס' 91-92
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 126
"וכולם יאריכו ימים ושנים בעוה"ז בנחת ובהרחבה ובעוה"ב עמי יזכו למיעל... לעלמא דאתי אמן"
נדבת פי להרה"ק מקומרנא, דפוס ראשון - למברג תרי"ג [1853]!
כולל שלשה חיבורים מאת הרה"ק רבי אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנא:
מותר עשירית האיפה – תיקונים והשלמות לספרו עשירית האיפה על תורת כהנים (למברג תר"ט).
מותר שקלים – תיקונים והשלמות לספרו פני זקן על תלמוד ירושלמי מסכת שקלים (למברג תרי"א).
מותר קנים – ביאור על מסכת קנים.
הרה"ק רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנא (תקס"ו-תרל"ד) קדוש עליון, מחולל מופתים ונפלאות, גאון מופלא בנגלה ובנסתר ומגדולי האדמורי"ם המקובלים. קיבל בחכמת האמת מדודו רבי צבי הירש מזידיטשוב, מגיל צעיר השיג השגות נפלאות והעיד על עצמו שיש בו מנשמת האר"י והבעש"ט. בנו מעיד עליו בהקדמת ספר זהר חי "וכמה פעמים ראיתי בעיני כשבא אצלו לבקש עבור איזה חולה היה אומר לי זה חי וזה מת... כמעט כמו שהיה אצל רבי חנינא בן דוסא". מספריו: היכל הברכה, אוצר חיים, נתיב מצוותיך, עשירית האיפה, נוצר חסד ועוד.
בעמודים האחרונים רשימה ארוכה וחשובה של "שמות האנשים הנדיבים... שהתנדבו ליקח ספרי עשירית האיפה עם פני זקן...". בהקדמה לרשימה שבדף [13,א] ברכת האדמו"ר לתומכים:
"שיתברכו בכל הברכות הכתובים בתורה ולא יעבור עליהם שום מקרה רע וכולם יאריכו ימים ושנים בעוה"ז בנחת ובהרחבה ובעוה"ב עמי יזכו למיעל ... לעלמא דאתי אמן".
כל הביבליוגרפים רשמו את שנת ההדפסה: תר"ח, על פי רישום התאריך הלועזי בשולי השער: 1848, אולם הפרט העברי הוא "אורי וישעי" לפ"ק = תרי"ג (1853). תאריך זה הוא מוכרח והוא הנכון, (ואינו לפ"ג כפי שנרשם במפעל הביבליוגרפיה העברית) שכן הספר כולל הגהות לספרו 'פני זקן' על שקלים שנדפס בשנת תרי"א.
למברג תרי"ג [1853] דפוס ראשון. ספירת דפים: ח, [9] דף. גודל: 19 ס"מ. מצב: טוב. כרוך בכריכה חדשה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי חסידות, מס' 171.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 128
סידור סגולה
סידור כוונות האר"י של האדמו"ר הרה"ק רבי פנחס חיים טויב מראזלא – עם עשרות חידושים בקבלה בעצם כתב ידו
סידור תפילה 'חמדת ישראל' עם כוונות האר"י ז"ל בעריכת רבי שמואל ויטאל בנו של רבי חיים ויטאל – מחשובי סידורי הקבלה.
הסידור נערך ויצא לאור על ידי האדמו"ר הרה"ק 'בעל מנחת אלעזר', על פי כתב־יד שנמסר לו מאת הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא והיה בעבר ברשות החיד"א.
בשער הספר חותמו של האדמו"ר הקדוש המקובל האלוקי רבי פנחס חיים טויב מראזלא.
בגליונות הסידור ובדפי הפורזץ רשם האדמו"ר עשרות רבות של חידושים וייחודים בקבלה, מלווים בגימטריאות וצירופים.
על החידושים שבתחילת הסידור, צויין הזמן והתאריך בהם התחדשו לו הדברים, להלן כמה דוגמאות:
"עלה בדעתי בשעת הנענועים בחוהמ"ס שנת עזר"ת אשר יסו"ד במילוי... במספר שופר...
עלה בדעתי יום ה' פ' חוקת יחוד בשעת התפילה...
עלה בדעתי ליל שבת"ק פ' חוקת באמירת הקידוש תרע"ב...
עלה בדעתי יום ה' פרשת ראה תפר"ח בקארלסבאד...
עלה בדעתי יחוד ואתה מרום לעולם ה' יום ה' פרשת נצבים עטר"ת…"
בשער הספר מופיע גם חותמו של בנו האדמו"ר רבי משה עזרא טויב מסאמאשאויוואר הי"ד.
בשער הסידור ובין דפיו רשימות 'קוויטלאך'.
הרה"ק רבי פנחס חיים טויב מראזלא (תרכ"ז-תרצ"ו) בן הרה"ק רבי יהודה צבי מראזלא (השני) בן אחר בן להרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאלוב. חתנו ותלמידו של הרה"ק רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנא ועוד הספיק להסתופף בצל סב אמו הרה"ק מהרי"א מקומרנא.
נודע כגדול בתורה וכבקי עצום בספרי הקבלה ורזיה. צדיקי החסידות בדורו כיבדוהו והחשיבוהו, הרה"ק רבי צבי אלימלך מבלוז'וב אמר עליו שהוא 'חד בדרא' וכשבא לבקר את האדמו"ר בעל 'אהבת ישראל', לבש בגדי שבת לכבודו (ראה עוד משבחיו בספרו של בנו: אבדת הפרח) נכדו הוא האדמו"ר מקאליב זצ"ל.
מונקאטש תרס"א [1901] דפוס ראשון.
ספירת דפים: [4], רפ דף. עותק מושלם, כולל דפי הפרנומרנטן (החסרים בחלק מהטפסים). גודל: 23 ס"מ. מצב טוב, אך ניכרים סימני שימוש, בפרט בקידוש ליל שבת. כריכה מקורית, שמור בקופסה חדשה.
.................................... .................................................. ........
סגולת הסידור
"ואף מי שאין לו עסק בנסתרות, עצתי אמונה שיקנה את הסידור הלז, להיות לו לשמירה מעולה בביתו מכל נגע ומחלה ושפע ברכה והצלחה, בני חיי ומזוני רויחא" (הסכמת ה'אמרי יוסף' מספינקא).
"שמסוגל לגוף ונפש להישמר מכל צער ונזק בהיות סידור הקדוש בביתו" (הסכמת הרה"ק רבי יוסף מקוסון).
.................................................. ............................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 129
עותק קדוש ומיוחס! ספר בית יצחק
של הגאון הקדוש בעל 'ישמח משה' זצ"ל
ספר בית יצחק על הלכות טריפות עם הקדשת המחבר אל הגה"ק בעל ישמח משה.
בראש השער הקדשת המחבר בכתב־ידו:
"תשורה היא מאתי המחבר להרב הגאון האמתי... המפורסם כק"ש מו"ה משה טייטלבוים אב"ד ור"מ דק"ק אוהל גם ברוך יהיה".
הגה"ק רבי משה טייטלבוים בעל 'ישמח משה' (תקי"ט-תר"א) איש אלוקים קדוש, בעל מופת ובעל רוח הקודש. מגאוני וצדיקי החסידות וממפיצי החסידות בהונגריה, ראש בית אב לשושלת צדיקי סיגט-סאטמר, נודע כפועל ישועות: "והפעולות והמופתים שנעשו על ידי הקמיעות מאתו תלאה העט להעריך עלי הגליון" (לשון נכדו הגה"ק רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד וואלאווא בתהלה משה). כאשר חלה בעל הכתב סופר שלח אביו בעל החתם סופר אל בעל ישמח משה שיתפלל עליו.
בשולי הגליונות מאות הערות, ציונים וחידושים בכתב יד.
(על אף שאכן בעל 'ישמח משה' היה רגיל לכתוב בגליונות ספריו, לדעתנו אין ההגהות בכתב ידו של בעל ה'ישמח משה').
ספר בית יצחק על הלכות טריפות מאת הגאון רבי יצחק ב"ר אליעזר ממונקאטש.
אפען
תקפ"ז [1827] דפוס ראשון. ספירת דפים: [2], פז דף. 40 ס"מ. קמטים, סימני שימוש וחיזוקי שוליים. כריכה חדשה.
המחבר היה מומחה גדול בהלכות שחיטה ובדיקות, וספריו בית יצחק ואהל יצחק היו ספרים נפוצים ושימושיים ביותר אצל השובי"ם ומורי ההוראה באותה תקופה.
(מקור: גנזים מכירה 6 מס' 18)
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 130
"בחמלת ה' עלי שהצילנו ממות לחיים, מאש ומים"
משואה לתקומה: מכתב האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר - תש"ז [1947]
מכתב נרגש מאת האדמו"ר רבי יואל מסאטמר בעניין יסוד 'בית לפליטים' – יתומים שנותרו לאחר השואה ללא אב ואם.
אגרת אודות שליחת תלמידו הרה"ח רבי חנניה יום טוב ליפא פריעדמאן, חתנו של רבי שאול בראך מקאשוי, לשיקאגו עבור הקמת הישיבה.
את מכתבו פותח האדמו"ר בדברים נרגשים:
"היות כי בחמלת ה' עלי שהצילנו ממות לחיים מאש ומים, הן המה המים הזדונים אשר עברו על ראשי עם בני ישראל שבאירופה שנהרגו ונשרפו על קדושת שמו יתברך הי"ד וזיכני השי"ת לבא לעיה"ק ירושלים וראיתי שם עני עמי, השרידים מפליטי החרב במצור ומצוק, אודים מוצלים מאש, יתומים שכולים וגלמודים, הנשארים יחידים מאבותיהם ומכל משפחתם ואין להם משען ומשענה…".
"והיות כי תהלות לאל יתברך אשר זה יותר מארבעים שנה שהעמדתי תלמידים בישיבה גדולה ורמה, כאשר הורגלתי מאבותי ומרבותי הקדושים נ"ע דור אחר דור, התחלתי לעסוק בהעמדת הישיבה בקיבוץ תלמידים, שרידי פליטי הגולה וקניתי שם מגרש מקום להעמיד בנין לצורך בית המדרש ובית תבשיל ומקום ללון להבחורים".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט) בעל "דברי יואל". מדמויות ההוד של האדמו"רים שנותרו לפליטה לאחר השואה. כעמוד האש ההולך לפני המחנה, הקים מעפר את חסידות סאטמר לאחר השואה, ובנה קהילה מפוארת בארה"ב ובירושלים.
בתקופת שהותו הקצרה בארץ ישראל לאחר השואה, עיקר דאגתו הייתה לחזק את חינוך ילדי ישראל ולהקים מחדש את ישיבתו בסטאמר, בעיר הקודש ירושלים.
בתחילת שנת תש"ז שנת כתיבת מכתב זה, יצא מארץ ישראל למסע גיוס תרומות בארצות הברית ולבסוף קבע את מושבו בה.
ברוקלין ניו יורק כ"ז סיון תש"ז, מכונת כתיבה על גבי בלאנק בחתימת יד קדשו של האדמו"ר, חיזוק נייר בקיפולי הדף בגב המכתב.
נדפס באגרות מהרי"ט, אגרת ש"ט.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 131
עותקי שושלת אדמור"י גור
ספר מוצל מאש ושו"ת רשמי שאלה עם חתימות יד קדשו של האדמו"ר רבי אריה ליב אלתר מגור בעל 'שפת אמת'
שני הספרים עברו בירושה מבעל השפת אמת לבנו האדמו"ר בעל 'אמרי אמת' ולנכדו בעל 'פני מנחם'.
בשער ספר מוצל מאש ובדף שלאחריו חתימות יד קדשו של בעל 'שפת אמת':
"הק' אריה ליב".
בשער שו"ת רשמי שאלה, נרשם: "
שייך להרה"ק שליט"א מגור" (בעל שפת אמת).
בשער מוצל מאש ובראש שו"ת רשמי שאלה: חותמת בעל 'אמרי אמת':
"אברהם מרדכי אלטר מגור".
חתימות בנו בעל 'פני מנחם':
"חנני השי"ת פינחס מנחם אלטר מפעיה"ק ירושלים תובב"א".
וכן חותמת:
"מעזבון אבינו אדמו"ר זצוקלל"ה" שהוטבעו על ספרי בעל 'שפת אמת' לאחר פטירתו.
האדמו"ר הקדוש רבי אריה ליב אלטר מגור בעל 'שפת אמת' (תר"ז-תרס"ה) נכדו, תלמידו וממשיך דרכו של מייסד השושלת החידושי הרי"מ מגור. הוכתר על ידי החסידים כאדמו"ר בשנת תרכ"ו בהיותו בגיל תשע עשרה, אך סירב לקבל את ההנהגה עד שנת תר"ל. תחת הנהגתו הפכה גור לחסידות הגדולה ביותר בפולין. דרכו המיוחדת בלימוד ובפרשנות אגדות חז"ל כבשה לבבות רבים, וספרי 'שפת אמת' הפכו לספרי צאן ברזל בספרות התורנית, הן כתביו על התורה והן חידושיו על הש"ס.
האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר בעל 'אמרי אמת' (תרכ"ו-תש"ח) בן האדמו"ר בעל 'שפת אמת' וממלא מקומו משנת תרס"ה. במשך ארבעים ושלש שנה כהן אדמו"ר לאלפים. ממייסדי וראשי 'אגודת ישראל' וממנהיגי היהדות החרדית בדור שלפני השואה. מופלא בכל דרכיו, שר התורה והיראה, גאון מובהק בנגלה ובנסתר.
האדמו"ר רבי פנחס מנחם אלטר בעל 'פני מנחם' (תרפ"ו-תשנ"ו) בן האדמו"ר בעל 'אמרי אמת' ונכד ה'שפת אמת', האדמו"ר השביעי בשושלת גור. גאון מופלא בתורה וכהן שנים רבות כראש ישיבת שפת אמת.
תיאור הספרים:
1) מצל מאש - לרבי יעקב אלפאנדרי מקושטא עם הערות רבי אליעזר זוסמן סופר בעל 'ילקוט אליעזר'. פרשבורג תרל"ח [1878] דפוס ראשון. חותמת המחבר מעבר לשער.
ספירת דפים: [3], 102 עמ'.
2) שו"ת רשמי שאלה – מאת רבי ישראל משה אב"ד קארניק.
וארשא תקע"א [1811] דפוס ראשון.
ספירת דפים: [3], קו, יח דף.
בשני הספרים השלמות שוליים ברסטורציה בדפים בודדים. שני הספרים כרוכים יחד בכריכת עור חדשה נאה.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 132
שעון הזהב האישי של האדמו"ר בעל 'בית ישראל' מגור
שעון־הכיס האישי של האדמו"ר רבי ישראל אלטר מגור בעל 'בית ישראל', בו השתמש במשך שנים עד פטירתו.
השעון היה מונח בכיסו, והאדמו"ר - שהיה ידוע בדייקנותו בזמנים - היה מסתכל בו פעמים רבות בכל יום.
את השעון נתן במתנה לאדמו"ר, הגאון החסיד רבי אברהם בנימין זילברברג אב"ד פיטסבורג (תרנ"ב-תשכ"ג), בעת בואו לארץ ישראל בתחילת הנהגת ה'בית ישראל'.
בצדה השני של הקופסה חרות:
"מתנה לכ"ק האדמו"ר מגור שליט"א מאת אברהם בנימין בן הינדא".
לאחר פטירת האדמו"ר נתנה הרבנית פעריל את השעון במתנה להרה"ח רבי אפרים שרגא זילברברג, בנו של רבי אברהם בנימין הנ"ל. מצורף אישור על כל הנ"ל מאת רבי שמואל זילברברג, בנו של רבי אפרים שרגא שיירש את השעון מאביו.
כמו כן, מצורף מכתב אישור מאת הרה"ג רבי יצחק דוד אלתר ראש כולל להוראה בבית המדרש גור בבני־ברק - בן האדמו"ר בעל פני מנחם, המאשר כי השעון היה בשימוש תדיר מדי יום ביומו במשך שנים רבות אצל דודו ה'בית ישראל'.
תיאור השעון: שעון כיס עשוי זהב 18 קראט של חברת השעונים היוקרתית
Benrus שנוסדה בשנות השלושים על ידי היהודי בנימין לזארוס.
בחזית השעון נרשם למעלה
"Benrus" ובתחתית "Swiss". מעבר ללוח השעון מוטבע: 18K.
קוטר השעון כולל הקופסה: 4 ס"מ. בחזית מוטבע צורת מלך עם הכיתוב: "SOVEREIGN", ובצידו השני לוגו החברה: שעון חול עם כנפיים.
בשעון קיים מנגנון שניתן להעמידו על צידו הקדמי זקוף על גבי השולחן (ראה תמונה)
השעון שמור בתוך נרתיק העור המקורי שגם היה חלק מהחזקת השעון בכיס האדמו"ר.
הכל שמור במצב מצוין.
................................................. .............................................
הזייגער איז דאס בעסטע ספר מוסר
ה
אדמו"ר היה נודע בייחוד בהקפדתו על הזמנים, הנהגה זו יירש מאביו בעל 'אמרי אמת' שאמרו עליו שאפשר לכוון את השעון על פי זמן הגעתו לתפילה, או למועד שנקבע להיפגש עמו.
כל רגע היה מחושב אצל האדמו"ר ומנוצל ומסודר בדקדקנות עצומה.
השעון היה בן לווייתו הנאמן והיה מביט בו פעמים רבות ביום, כדי לשמור על סדר יומו העמוס והדקדקני.
בעל 'בית ישראל' היטיב לבטא את מושג הזמן במכתב חיזוק לאחד מאנ"ש וכך הוא כותב: "... הזייגער איז דאס בעסטע מוסר ספר, באשר רואה כי העת הולך והשעה העוברת לא ישוב חזרה" (נדפס לראשונה בקובץ 'צפונות' ה' עמ' סג).
................................................. .............................................
האדמו"ר בעל 'בית ישראל' (תרנ"ה-תשל"ז) בן האדמו"ר בעל 'אמרי אמת'. עד גיל עשר למד אצל זקנו בעל 'שפת אמת' ונודע לעילוי. בהוראת אביו, עוד בחייו, הנהיג קבוצה של 'בני עליה' מחסידי גור, ולאחר פטירתו בשנת תש"ח מילא את מקומו.
שיקם את חסידות גור מחרבות השואה והחזיר את עטרת החסידות ליושנה לאחר החורבן הגדול. שימש כיו"ר מועצת גדולי התורה והשפיע רבות על צביון היהדות החרדית בארץ ישראל.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 133
מסמך היסטורי לבית ויז'ניץ
מכתב לאדמו"ר רבי ברוך הגר מויז'ניץ מאת הממשלה האוסטרו־הונגרית, אישור לאסוף כספים עבור כולל גאליציה - ויז'ניץ תרנ"א [1891]
מכתב הממוען אישית לאדמו"ר הרה"ק רבי ברוך הגר מויז'ניץ בעל 'אמרי ברוך' מאת מושל המחוז, בו הוא מאשר בשם הממשל לאדמו"ר את מלאכת איסוף התרומות ליהודי אוסטריה-הונגריה הגרים בארץ ישראל.
להלן תמצית עיקרי המכתב בתרגום חופשי:
"ראש הממשלה ושר הפנים הוציא צו באפריל 1891 שהוחלט לתת לך אישור לאסוף תרומות לתושבים האוסטרו־הונגרים בפלשתינא לתקופה של 3 שנים עד אפריל 1894".
האישור מותנה במינוי גבאים ישרים שינהלו את איסוף התרומות ויעמדו תחת פיקוחו האישי של האדמו"ר, וכן בהגשת דוחו"ת מפורטים לשלטונות ופירסומם בעיתונים היוצאים לאור בלמברג ובטרשנוביץ.
עם חתימת מושל המחוז ומכתב אישור בחתימת וחותמת הקונסול האוסטרו־הונגרי בצפת. העתק נשלח לר' משה צייגר [-הוא רבי משה חר"ג] ממונה כולל ויז'ניץ בצפת.
האדמו"ר הרה"ק רבי ברוך הגר מויז'ניץ בעל אמרי ברוך (תר"ה-תרנ"ג) האדמו"ר השני בשושלת ויז'ניץ, בן הרה"ק רבי מנחם מנדל מויז'יץ ונכד הרה"ק מרוז'ין. היה ממנהיגי הדור, עסק רבות באיסוף כספים לטובת כולל גאליציה, ופזרן עצום לצדקה. בפטירתו נותרו רבים ללא משען כלכלי.
ויז'ניץ תרנ"א [1891]. 3 עמ' כתובים. דף מקופל: 21X33 ס"מ. כתמים וקרעים ללא חסרון בטקסט.
מצורף תעתיק המכתב בגרמנית ותרגומו המלא לאנגלית.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 134
כתב סמיכה נדיר בכתי"ק וחתימת האדמו"ר הקדוש ובעל המופת הרה"ק רבי אלימלך סג"ל מטאהש. תרצ"ב [1932]
הרה"ק רבי אלימלך סג"ל מטאהש (תרכ"ה-תש"ג) נודע בצידקותו וקדושתו וכפועל ישועות, וסיפרו עליו סיפורי מופת. בן הרה"ק רבי משולם פייש הלוי מטאהש - האדמו"ר הראשון בשושלת טאהש, וחתן הגאון רבי יצחק אייזיק ווייס אב"ד סוואליווא.
נולד לעת זקנת אביו לאחר שנסע לליז'נסק להתפלל על ציונו של הרבי רבי אלימלך כדי שיזכה לבן, ונקרא על שמו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק. בילדותו היה אביו קורא לו הרבי ר' אלימלך. התייתם בגיל צעיר וגדל בבית גיסו הרה"ק מקאסאני בעל 'בני שלשים'. תלמיד בעל 'ייטב לב' וכן הסתופף בצל הרה"ק רבי אלעזר צבי מקומרנא והרה"ק רבי צבי אלימלך מבלוז'וב. נכדו, בן בנו הוא האדמו"ר רבי משולם פייש לאווי מטאהש-קנדה זצ"ל.
כתב סמיכה לשו"ב בעצם כתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי אלימלך מטאהש.
"הן בא לפני האברך המופלג... וביקש ממני לתהות על קנקנו ולנסותו בדיני שחיטות ובדיקות ונעתרתי לבקשתו ובחנתיו ועמד לפני לנסיון... כי דברתי עמו הרבה בדיני שחיטות ובדיקות וראיתי שהוא בקי ויודע לומר בעל פה כל דיני שו"ב המבוארים בשמ"ח [בשמלה חדשה] על צד היותר טוב
וגם הראה לפני סכינו ונמצא טוב ויפה חד וחלק ... וגם קלקלתי סכינו והרגיש בפגימה דקה מן הדקה ותקן הפגימות בשעה מועט... והרשות נתונה לו להיות שו"ב בכל ערי ישראל במקום שיקבלו אותו ברשות הרב אב"ד דשם... ובתנאי שיחזור על לימודו תמיד".
נירטאש [-טאהש] תרצ"ב [1932]. הכל בכתב יד קדשו, חתימתו וחותמו. גודל: 17X21 ס"מ. במרכז הדף כתם כהה משאריות נייר דבק ישן. ללא חסרון.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 135
שו"ת הלכות קטנות – העותק האישי של הרה"ק רבי ישעיל'ה קרעסטירער.
חותם שעוה אדום של רבי ישעיל'ה שנשמר כמעט בשלמות, עליו ניתן לראות בבירור את הכיתוב:
"ישעי' שטיינער ב' [באדראג] קערעסטור".
בדף שלפני השער רישום ארוך ומפורט שהספר שייך להרה"ק רבי ישעיל'ה קערעסטירער: "זה הספר שייך לכבוד קאדמו"ר [-קדושת אדמו"ר] הרב הצדיק המפורסם בכל קצוי תבל עושה חסד לאלפים, בו"ק [-בוצינא קדישא] עושה נפלאות כקש"ת הרב רבי ישעיה שטיינער שליט"א".
בשער הספר ובסופו חתימת יד קדשו של בנו ממלא מקומו הרה"ק רבי אברהם שטיינער (תרמ"ג-תרפ"ז) שהמשיך בדרך אביו במעשי הצדקה והחסד ורבים נושעו על ידו בישועות נפלאות. נפטר בדמי ימיו בהיותו בן מ"ד שנים ונטמן באהל אביו בקרעסטיר.
כמו כן מופיעה חותמתו של הרה"צ רבי ראובן חיים קליין חתנו של רבי ישעיה ובעל ספר מטה ראובן.
הרה"ק צדיק יסוד עולם רבי ישעיה שטיינער הנקרא בפי כל רבי ישעיהל'ה קערעסטירער (תרי"ב-תרפ"ה), נודע בדורו כעמוד הצדקה והחסד וכפועל ישועות. ביתו היה פתוח לרווחה ותמיד סעדו רבים על שולחנו. פיזר סכומים עצומים לצדקה, ופעל רבות להביא ברכה וישועה לחולים ונזקקים וככל היוצא מפיו יעשה.
רבי ישעיה היה תלמידו המובהק של הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא, וכבר רבו העיד על גודל קדושת נשמתו. נסמך להנהיג עדה ולפעול ישועות ע"י הרה"ק מצאנז והרה"ק רבי מרדכל'י מנדבורנא.
תיאור הספר: שו"ת הלכות קטנות לרבי יעקב ישראל חאגיז. קראקא תרנ"ז [1897]. נייר חום. כריכה מקורית מפורקת,
מצב: טוב. שמור בתוך קופסת עור חדשה מהודרת.
מקור: גנזים 7 מס' 49
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 136
ספר היסוד שקבע את אורח חיי היהודי יום יום
בית יוסף אורח חיים, דפוס ראשון – ויניציאה ש"י [1550]
טור אורח חיים לרבינו יעקב בן הרא"ש וסביבו ספר 'בית יוסף' למרן רבינו יוסף קארו, דפוס ראשון, נדפס על ידי רבינו המחבר בעצמו.
ספר בית יוסף – אורח חיים הוא הספר הראשון שנדפס מאז ומעולם מחיבורי רבי יוסף קארו, והחלק השימושי ביותר.
בחלק זה העוסק בדיני 'אורח חיים' נקבעו הלכות קבועות ופסוקות לאורח חיי היהודי ביום יום.
בספר 'בית יוסף' קבע מרן רבי יוסף קארו [רמ"ח-של"ה] את יסודות הפסק וההלכה לעם ישראל לדורות עולם. בחיבור זה קיבץ את כל מקורות ההלכות ודברי הפוסקים עם כל חילוקי הדעות וסברות רבותינו הראשונים ולפי מסקנותיו בבית יוסף הוא קבע את ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך.
מרן רבי יוסף קארו, עסק בכתיבת החיבור במשך עשרים שנה, ועוד כשתים עשרה שנה בהגהה ובהכנה לדפוס.
את שם הספר 'בית יוסף' קבע על פי הוראת המגיד שנגלה אליו [ראה מגיד מישרים פרשת וזאת הברכה].
"ונתפשט בכל ישראל, נשא חן וחסד ויקר וגדולה בעיני כל רואיו, ויגדלוהו כל החכמים והרבנים ושמו עטרה לראשם וינשאוהו על כל הספרים הראשונים אשר לפניו... עינינו הרואות שהחיבור הזה, יד כל מעיין ומורה הוראה ממשמש בו, ובלעדו לא ירים את ידו ואת רגלו, להגיד את דבר המשפט ולהורות דרך ישרה" (הקדמת כנסת הגדולה אורח חיים).
ספר גדול ועב כרס. עותק שלם לחלוטין, עם כל דפי המפתחות בהתחלה ("פרטי רמזי טור ארח חיים" ו"רמזי הדינים המחודשין הנמצאים בביאור... בית יוסף"). בדף האחרון דגל גדול של המדפיס יושטיניאן.
ויניציאה ש"י [1550] דפוס ראשון.
ספירת דפים: כד, תנט, [1] דף. גודל: 33.2 ס"מ. מצב: בשולי השער וכחמישים דפים ראשונים השלמות שוליים. כתמי מים בהירים בעיקר בשולי הדפים. כרוך בכריכת עור חדשה נאה.
מידע נוסף: בשולי הגליונות הועתק בכתב־יד רבני ספרדי עתיק מתקופת ההדפסה, ספר 'בדק הבית' לרבי יוסף קארו, הכולל תיקונים והשלמות לספר בית יוסף (חלק מההגהות קצוצות בשוליים).
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 152.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 137
ספר היסוד של כל דיני ממונות על פי המשפט היהודי
בית יוסף חושן משפט, דפוס ראשון
סביוניטה שי"ח-שי"ט
שער מיוחד ויקר המציאות ביותר
טור חושן משפט לרבינו יעקב בן הרא"ש וסביבו ספר 'בית יוסף' למרן רבינו יוסף קארו דפוס ראשון, נדפס על ידי רבינו המחבר בעצמו.
בספר בית יוסף קבע מרן רבי יוסף קארו [רמ"ח-של"ה] את יסודות הפסק וההלכה לעם ישראל לדורות עולם.
בחיבור זה קיבץ את כל מקורות ההלכות ודברי הפוסקים עם כל חלוקי הדעות וסברות רבותינו הראשונים ולפי מסקנותיו בבית יוסף הוא קבע את ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך.
'ונתפשט בכל ישראל, נשא חן וחסד ויקר וגדולה בעיני כל רואיו, ויגדלוהו כל החכמים והרבנים ושמו עטרה לראשם וינשאוהו על כל הספרים הראשונים אשר לפניו... עינינו הרואות שהחבור הזה יד כל מעיין ומורה הוראה ממשמש בו ובלעדו לא ירים את ידו ואת רגלו להגיד את דבר המשפט ולהורות דרך ישרה (הקדמת בעל כנסת הגדולה או"ח)
המחבר עסק בכתיבת החיבור במשך עשרים שנה, ועוד כשתים עשרה שנה בהגהה ובהכנה לדפוס. את שם הספר 'בית יוסף' קבע על פי הוראת המגיד שנגלה אליו [ראה מגיד מישרים פ' וזאת הברכה].
השער הנדיר
במהלך הדפסת הספר, פרץ סכסוך גדול בין המדפיסים לבין רבי משה בן שושן שליחו של רבי יוסף קארו להדפסת הספר – ראה פירוט על רקע הסכסוך בכרוז הנדיר בענין זה שהופיע בקטלוג גנזים 10 מס' 249.
הדים למחלוקת זו, אנו מוצאים בשער הנדיר ביותר הנמצא בעותק הנוכחי.
בטופס שלפנינו שער שונה מאוד מהשערים המצויים בטפסים הידועים,
עד היום לא נודע שער הזהה במדוייק לשער זה.
נדפס בו קטע ארוך שהושמט משאר השערים: בו מספרים בני המדפיס פואה על הדין ודברים שהיה להם עם ר' משה בן שושן ומאשימים אותו בעיכוב הדפסת הספר במשך זמן רב
הרקע להדפסת הודעה זו, הוא הסכסוך הנזכר לעיל שנפל בין מדפיסי סביוניטה לר' משה בן שושן, אשר כתוצאה מזה כנראה רבי משה רצה לעכב את הדפסת הספר בבית הדפוס של פואה, רבני צפת ומנטובה התערבו בענין ובסוף הביאו לידי פשרה. כפי הנראה, לאחר הפשרה השמיטו שער זה והשער שלפנינו נותר לפליטה.
לעצם הפולמוס ראה: שו"ת אבקת רוכל לרבי יוסף קארו סי' קצ"ג, יוסף בחירי עמ' מ"ו ובקטלוג גנזים הנזכר לעיל.
שינויים נוספים הם, הידיעה המעניינת שהספר נדפס
בשמונה מאות טפסים בלבד. וכן שבעוד שבכל השערים הידועים, נרשם בשער תאריך
גמר מלאכת ההדפסה (ר"ח אדר שי"ט) בשער שלפנינו נרשם תאריך
תחילת ההדפסה: 'ותהי ראשית המלאכה... ביום ט"ו למר חשון שי"ח'.
ישעיה זנה, רכש בשנת 1931 עותק עם שער דומה לשער שלנו (אבל עם שינויים) עבור ספריית הבודליאנה באוקספורד ופירסם על כך במאמרו: ר' משה בן שושן ומדפיסי סביוניטה (קרית ספר ח' ירושלים תרצ"א, עמ' 513-519).
סביוניטה שי"ט [1559] דפוס ראשון. מספור דפים: שלב דף. גודל: 37 ס"מ. מצב: עותק שלם ויפה. מעט כתמי מים. בדפים בודדים חורים בשוליים. כריכת עץ עתיקה מחופה בעור. בשולי העמוד האחרון דגל המדפיס טוביה פואה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 152.
חתימות בעלים בשער:
"זה חלקי מכל עמלי יקותיאל בכמ"ר מנחם כץ ז"ל רפא [-רפאפורט]" כנראה בנו של בעל 'מנחה בלולה'.
"נפל לגורל בנו אברהם כץ".
"יחיאל פואה".
"נתנאל פואה" (ידוע על נתנאל בן יחיאל פואה שהיה מדפיס באמשטרדם בשנות תס"ב-תע"ה, עיין עליו מחקרי ספר עמ' 368 ואילך).
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 138
בדק הבית למרן הבית יוסף – ויניציאה שס"ו [1606]
הגהות, תיקונים והשלמות לספר בית יוסף על כל הארבעה טורים, מאת מרן רבינו יוסף קארו.
לספר בדק הבית חשיבות עצומה וספר בית יוסף אינו שלם בלעדיו. בבדק הבית נוספו חידושי רבים להלכה, הגהות ותיקונים חשובים, וכן כמה חזרות מדבריו.
בהקדמתו מספר מרן הבית יוסף: "אחר אשר עזרני ה' לחבר ספר בית יוסף ונתפשט בכל גבול ישראל, עוד עזרני ה' לחזור לעיין בו וחידשתי בו חידושים ותוספות והגהות... וגם שהמדפיסים השמיטו הרבה דברים והיה בדעתי כשיודפס שנית שיכניסו בו חידושיי הנזכרים ולא עלה בידי…".
סוף דבר התמלאה משאלתו, ובדק הבית נדפס במהדורות הבאות בגוף דברי הבית יוסף.
ויניציאה שס"ו [1606] מהדורה שניה (המהדורה הראשונה נדפסה שנה קודם בשאלוניקי שס"ה, היא נדירה ביותר ואינה מצויה כלל). ספירת דפים: סח, [2] דף. גודל: 20 ס"מ. מצב: שיקומי רסטורציה קלים. מעט כתמים. חתימות בעלים. כריכת עור אמריקאית חדשה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 153 בהערות.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 139
ארבעה חלקי שלחן ערוך – ויניציאה שנ"ח [1598] – סט שלם ונאה
ארבעה חלקי שלחן ערוך למרן רבי יוסף קארו עם 'ביאור המלות' הקשות.
סט שלם, ארבעה חלקים כרוכים בכריכות עור חדשות נאות. בשלמות ומצב כזה - נדיר.
מעבר לשער הקדמת המדפיס בראגאדין, בה מספר על הספרים שנדפסו עבור יהודים בבית דפוסו.
בחלק אורח חיים ביאורים וחידושים רבים בכתב־יד, כנראה בכתב־יד הגאון רבי ישועה שבאבו דידיע זיין בעל פרח שושן (קושטא ת"צ), מגדולי חכמי מצרים. החיד"א בשם הגדולים (מערכת י' שפ"ה) מפליג מאוד בשבחו.
ויניציאה שנ"ח [1598].
מספור דפים:
אורח חיים: קב דף.
יורה דעה: [1], קב-קצג, [1] דף (ספירת דפים משובשת).
אבן העזר: נו דף.
חשן משפט: [1], נז-קעו דף. לכל חלק שער נפרד.
מצב: טוב, מעט כתמים. בשער או"ח ודף אחרון בחו"מ השלמת נייר קטנה בשוליים. שמור בתוך קופסת עור נאה, זהה לצבע הכריכות.
"הסכימו מן השמים ותנתן דת על ידי מרן הקדוש" (החיד"א בשם הגדולים)
"לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו" - בפסוק זה רמזו חכמי הספרדים על קבלת פסקיו של מרן בשולחן ערוך.
ואכן זכה מרן, ומן השמים הסכימו שהוראותיו התפשטו ועליו נשענים כל בית ישראל והתקבלו דבריו כמשה מפי הגבורה (ראה הקדמת הרמ"א).
מיד לאחר הדפסתו כותב ה'לבוש' בהקדמתו "סמכו עליו כל לומדי התורה ונשא חן וחסד ויקר וגדולה בעיני כל רואיו ויגדלוהו כל חכמי הדור, כי ראוהו משביר בר לכל עמי הארץ וינשאוהו מעל כל הספרים הפוסקים הראשונים אשר היו בידינו כי הוא כולל דעת כולם".
וכולם יחד ענו ואמרו "דרוח הקודש נוססה בקרבו של מרן להיות לשונו מכוונת להלכה... ואין ספק כי הכל בכתב מיד ה' השכיל על ידו" (אורים ותומים סי' כ"ה קצור תקפו כהן אות קכ"ד), וכן כתב בעל פרי מגדים (שפ"ד יו"ד סי' מ"ח סקכ"ה): "הלא נודע שחיבורו של מרן, על פי רוח הקודש חיבר בלי ספק".
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 140
ה'נושא הכלים' הראשון של שלחן ערוך אורח חיים!
שולחן ערוך – עטרת צבי - נחלת צבי – קראקא ת"ו-ת"י [1646-1650]
חידושים, ביאורים ומקורות לשולחן ערוך אורח חיים מאת רבי צבי כ"ץ תלמיד הב"ח.
ספר נחלת צבי הוא 'נושא הכלים' הראשון! על שולחן ערוך אורח חיים וגדולי האחרונים האליהו רבא ובעל פרי מגדים, מציינים ומביאים מדבריו (בראשי תיבות: נ"צ). הוא גם הראשון שכתב ציונים לפסקי רבי יוסף קארו בשולחן ערוך (וקדם בזה לבעל 'באר הגולה').
הספר הוא נדיר ביותר, תוך כדי הדפסתו עברו על יהודי פולין הפרעות הנוראיות בשנת ת"ח-ת"ט, תחילת ההדפסה הייתה בשנת ת"ו, אך ההדפסה נמשכה והופסקה בעקבות פרעות ת"ח-ת"ט ולאחר הפרעות הושלמה בשנת ת"י, כך שהספר הוא שילוב של הקונטרסים שנדפסו לפני הפרעות (וניצלו כנראה בדרך נס) ולאחריהם.
בראש הספר הסכמות גדולי קראקא בעל 'תוספות יום טוב', בעל 'מגיני שלמה' וכן הסכמת הקדוש רבי יחיאל מיכל מנעמירוב הי"ד (שנהרג בפרעות ת"ח ת"ט והזכירו המחבר בסימן שי"א).
הגאון המחבר רבי צבי כ"ץ (ש"נ בערך – אחרי תכ"א) בן רבי יוסף אב"ד זסלב, תלמיד מובהק של רבינו יואל סירקיש אב"ד קראקא בעל הב"ח. בספרו מביא רבות מדברי רבו ודן בהם. בגזירות ת"ח-ת"ט פגעה בו יד הדין ונשאר בודד וגלמוד, לאחר שאיבד את אשתו וילדיו, כפי שמספר בדברי הסיום לספר.
עותק הגאון הקדוש החיד"א
בשער הספר חתימת ידו המסולסלת והנאה של רבינו הקדוש רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א), ולצידה הרישום:
"אמשט' ש' חלק"ת חמדתי", כלומר שהחיד"א רכש את הספר בעיר אמשטרדם בשנת תקל"ח (1778), בעת ששהה בה מחמת שליחותו (המילים: חלקת חמדתי הם על פי ספר ירמיה יב, י). החיד"א שהה באמשטרדם בזמן שליחותו השניה בין יום כ"ז טבת לכ"א אייר תקל"ח (ראה בספרו מעגל טוב עמ' 127-153).
קראקא ת"ו-ת"י [1646-1650] דפוס ראשון. ספירת דפים: ס, [204] דף. גודל: 29 ס"מ. מצב: השער קצוץ בשוליו. מעט השלמות נייר. מלבד זה עותק יפה. כריכת עור חדשה מהודרת.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 141
ספר יסוד: שולחן ערוך עם 'באר הגולה' דפוס ראשון – סט שלם
אמשטרדם תכ"א-תכ"ד [1661-1664]
שולחן ערוך מוגה ומדוייק בתוספת 'באר הגולה' - מראה מקומות, ומקורות הדינים שהובאו בשולחן ערוך והגהות הרמ"א מאת רבי משה רבקש מווילנא.
סט שלם, עם ארבעה שערים מצויירים, כרוכים בכריכות קלף עתיקות, עם הטבעות, אבזמי סגירה וחיתוך דפים מוזהב.
הדפסת ארבעת חלקי הבאר הגולה נמשכה ארבע שנים. סט שלם יחד, הנו נדיר.
ספר באר הגולה מאז הדפסתו הראשונה תפס את מקומו הראוי לו כאחד מנושאי כלי השולחן ערוך היסודיים, ונדפס על דף השולחן ערוך בכל המהדורות.
אורח חיים (תכ"א): [4], שכ דף.
יורה דעה (תכ"ב): [1], שב [צ"ל: שמ] דף.
אבן העזר (תכ"ב) [1], קצח, [1] דף.
חשן משפט: (תכ"ד) [1], תפו דף.
הגאון רבי משה רבקש (ש"ס בערך-תל"א) נולד בפראג וחי בווילנא, בשנת תט"ו ברח מווילנא עקב הפרעות של הקוזקים בראשות הצורר חמלניצקי, והגיע לאמשטרדם. על תלאותיו וקורותיו מספר המחבר בהקדמתו. בסוף ימיו חזר לווילנא ובה נפטר. נינו הוא הגאון מווילנא, שביאורו על שולחן ערוך הוא למעשה הרחבה של ספר באר הגולה לזקנו.
אמשטרדם תכ"א-תכ"ד [1661-1664]. מהדורה ראשונה. גודל: 15 ס"מ. מצב: טוב. השלמות שוליים בשער הראשון של חלקים או"ח ויו"ד ומעט בחו"מ. כריכות קלף
עתיקות עם הטבעות, ואבזמי סגירה, הכריכה לחלק או"ח שונה מעט ללא הסוגרים באבזמים. חיתוך הדפים בכל החלקים מוזהב ועליהם הטבעות.
בראש כל חלק קדם שער מצוייר, תחריט נחושת.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 166.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 142
לולי דבריו, שלחן ערוך אבן העזר הוא כספר החתום (נודע ביהודה)
ספר יסוד
בית שמואל על אבן העזר, דפוס ראשון – דיהרנפורט תמ"ט [1689]
ביאורים וחידושי דינים על שלחן ערוך אבן העזר מאת הגאון רבי שמואל אב"ד פיורדא, מחשובי נושאי כלי השולחן ערוך.
כולל גוף דברי השלחן ערוך ולצידו דברי הבית שמואל. מאז שראה אור עולם קיבל הבית שמואל את מעמדו הרם, כאחד מחשובי נושאי כלי השולחן ערוך וכחלק בלתי נפרד משולחן ערוך אבן העזר.
ספר זה יצא לאור בשנת תמ"ט, לאחמ"כ בשנת תנ"ד הדפיס המחבר בפיורדא 'מהדורא בתרא' של הספר ושוב לא נדפס המהדורא קמא של הספר (על אף שיש בו דברים רבים, בהם הרחיב בביאור דבריו ובמהדורא בתרא קיצרם, ואף גדולי ישראל הביאו מדברי המהדורא קמא וציינו לדבריו).
בשנת תפ"ו נדפס יחד עם החלקת מחוקק (בשם: 'אפי רברבי'), ומאז קיבל השולחן ערוך את צורת הדף המוכרת כשנושאי כליו החלקת מחוקק והבית שמואל מעטרים אותו סביב.
הגאון המחבר רבי שמואל אב"ד פיורדא (נפטר תנ"ח), ב"ר אורי שרגא פייבוש. קיבל תורה מאת הגאון רבי העשיל מקראקא ומחמיו הגאון רבי ליב אב"ד קראקא. תחילה שימש כאב"ד שידלוב ובה חיבר את המהדורה הנוכחית, בשנת תנ"א התקבל לרבנות פיורדא.
שבחי הבית שמואל
גדולי ישראל העריצו את הספר והלכו לאור פסקיו. בעל 'נודע ביהודה' כתב, כי לולי דבריו, שלחן ערוך אבן העזר הוא כספר החתום, ואין אני כדאי לחלוק על דבריו (שו"ת נוב"ת אבעה"ז סי' ק"ד). רבי עקיבא איגר כותב "מי אני ומה כוחי לחלוק על דברי בית שמואל" (שו"ת רע"א ח"ג סי' מ"ה). הגה"ק מצאנז כותב "נכוף ראשנו לקבל דברי מרן גדול האחרונים בעל בית שמואל באהבה" (שו"ת דברי חיים ח"ב אהע"ז סי' מ"ה).
רבה גדולתו כל כך, עד שכתב הגאון מהרש"ם "והלכה כמותו בכל מקום" (שו"ת מהרש"ם ח"ד סי' עג).
דיהרנפורט תמ"ט [1689] דפוס ראשון. דפוס רבי שבתי משורר בס. ספירת דפים: [1], קס [צ"ל: קנח] דף.
גודל: 29.5 ס"מ. מצב: עותק נאה. כריכת עור חדשה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 165.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 143
גבורת אנשים לרבינו הש"ך, דפוס ראשון – דעסוי תנ"ז [1697]
חיבור מקיף על טור ושולחן ערוך אבן העזר סי' קנ"ד עם כללי הדינים, מאת רבינו שבתי כ"ץ – בעל הש"ך.
חציו השני של הספר שאלות ותשובות מאת רבינו מאיר הכהן אשכנזי – אביו של הש"ך, תלמיד הסמ"ע ומהר"ם מלובלין. כולל משא ומתן עם ידידיו בעל חלקת מחוקק ובעל מגיני שלמה.
רבינו שבתי כ"ץ – הש"ך (שפ"ב-תכ"ב), מגדולי הפוסקים האחרונים, הוראותיו ופסקיו התקבלו בכל תפוצות ישראל. נודע בחיבוריו 'שפתי כהן' על שולחן ערוך יורה דעה וחשן משפט.
מדבריו בש"ך חושן משפט (סי' קכב ס"ק לד) נראה שהיה לו חיבור על שולחן ערוך אבן העזר שלא הגיע לידינו – חיבור גבורת אנשים הוא השריד היחיד ממנו בעניני אבן העזר.
הובא לדפוס על ידי רבי יצחק כץ בן רבי משה כץ בן הש"ך.
דעסוי תנ"ז [1697] דפוס ראשון. ספירת דפים: [2], לח דף. גודל: 19.5 ס"מ. מצב: שני כתמים כהים בשני דפים ראשונים. חתימות בעלים. כרוך בכריכת עור חדשה נאה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 162 בהערות.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 144
ספר היסוד של תורת הקבלה בהדפסה ראשונה
ספר הזהר מנטובה שי"ח-ש"כ [1558-1560]
סט מפואר ומיוחד
ספר הזהר הקדוש להתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי – במהדורתו הראשונה, סט מפואר ומיוחד עם שוליים רחבים.
מהדורת ספר הזהר שנדפסה לראשונה במנטובה מוחזקת לנוסח הטוב והמדוייק ביותר של הזהר, ובו השתמשו האר"י ותלמידיו.
הדפסת הזהר
בר"ח אייר שנת שי"ח נפל דבר בישראל – ספר הזהר הקדוש הכולל את כל תורת הקבלה - החל לעלות על מזבח הדפוס. גדולי המקובלים שבאותו הדור ראו בהדפסתו וגילויו לרבים אות משמים, כי בזכות הלימוד בו נצא מהגלות – "והוא יהיה לנו למגן בדורות גרועים אלו לאחוז בלבב שלם באבינו שבשמים" (הקדמת מהרח"ו לעץ חיים).
אין ספק שהדפסת ספר הזהר חוללה מפנה קיצוני ומהפכה בלימוד תורת הנסתר, ושינתה בעצם את סדרי הלימוד בעולם היהודי. אי אפשר להתעלם מהקשר שבין הדפסת ספר הזהר לבין ירידת נשמתו הגדולה של האריז"ל באותו הדור וגילוייו בתורת הנסתר.
אף שהיו בין חכמי איטליה שהתנגדו להפצת תורת הנסתר ברבים (ולכן נמשכה ההדפסה זמן רב) בראש ח"א נדפס פסק ארוך מהחכם רבי יצחק די לאטיש שכתב שלא רק שמותר, אלא מצווה להדפיסו ותולה בכך את זירוז הגאולה. החיד"א מוסר בשם האר"י שאמר שהחכם שעשה פסק להתיר הדפסת ספר הזהר היה ניצוץ של צדיק חסיד גדול וקדוש וכן כתב מהרח"ו בספר הגלגולים.
לפניך, אם כן, מונח ספר היסוד של תורת הקבלה בהדפסתו הראשונה וחשיפתו לרבים בפעם הראשונה בהיסטוריה.
מנטובה שי"ח-ש"כ [1558-1560]
חלק א'
בראשית: [8], רנא דף.
חלק ב'
שמות: רסט דף.
חלק ג'
ויקרא: קטו דף.
חלק ד'
במדבר-
דברים: [2], קיח-ש דף.
גודל: 24 ס"מ.
שולי העותק המיוחד שלפנינו גדולים באופן משמעותי מהעותקים הרגילים.
השוליים בח"א הורחבו בעבודת אמן יוצאת דופן כדי להשוות את גדלו לשוליים הרחבים המקוריים ביתר החלקים.
בח"ב שיקומי רסטורציה בשער ובדף שלאחריו, השלמת שוליים בדף האחרון. מעט כתמים בשולי הדפים. בח"ג נסתמו חורים בודדים בשולי הדפים האחרונים. מעט כתמים בשולי דפים בודדים. ארבעה חלקים כרוכים בכריכות עור חדשות מהודרות עם קופסה.
חתימות בעלים איטליאניות בחלקים ב-ג. בח"ג חתימה: "הגיע לחלקי הצעיר אברהם נוֹרְצִי יצ"ו" (כך היה נקרא אביו של רבי ידידיה שלמה נורצי בעל 'מנחת שי' שחי בתקופת הדפסת הזהר).
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 324.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 145
ספר יסוד בקבלה: ספר יצירה, דפוס ראשון – מנטובה שכ"ב [1562]
ספר יסודי וקדום בתורת הקבלה המיוחס לאברהם אבינו, עם פירושים מיוחסים לרס"ג, הראב"ד, רמב"ן, רבי משה בוטריל (ממקובלי ספרד) ובעל הרוקח.
ספר יצירה הוא מספרי הקבלה הקדומים, אולם בעיקר המוסמכים והמקובלים ביותר. מעידים על כך ביאוריהם של האר"י והגר"א על הספר שנכתבו בידיהם ממש. אין ספק שספר יצירה הוא הספר היסודי והחשוב ביותר בתורת הקבלה לצד ספר הזהר הקדוש.
בגוף הספר נדפסו תרשימים קבליים בצורת עיגול אשר נועדו לצירופי שמות קדושים, על ידי הוספת תרשים קטן יותר בתוך העיגול הגדול. לצורך זה נדפס לוח בסוף הספר ממנו אמורים לגזור את התרשימים ולחברם בתוך העיגולים. בעותק נדיר זה נגזרו כל העיגולים מהלוח המקופל המקורי ונוספו במקומות המתאימים בדפים: ח, ב; י, ב; לג, א; עז, א.
דף זה ממנו נגזרו העיגולים הנזכרים הוא יקר המציאות ביותר, ואינו מצוי ברוב העותקים. לא נרשם בקטלוג הספריה הלאומית ובאוצר הספר העברי. לפנינו כאמור כל חלקי הדף שנגזרו מהדף המקורי ונוספו במקומם בגוף הספר.
מנטובה שכ"ב [1562] דפוס ראשון. ספירת דפים: קח [צ"ל: קה] דף. גודל: 20.5 ס"מ.
מצב: טוב. כריכת עור חדשה משובחת, עם קופסה תואמת.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 333.
אוסף לונצר-וולמדונה
הפירוש המיוחס לרס"ג אינו לו (ונדפס כיום הפירוש האמיתי לרס"ג במהדורת ר"י קאפח). על פירוש הראב"ד כבר כתב מהרח"ו בהקדמת עץ חיים שאינו לו, אלא לחכם אחר גדול בחכמת הקבלה. על פירוש הרמב"ן כתב הרמ"ק בפרדס רמונים "שעדיין לא נתאמתנו היות הפירוש ההוא להרמב"ן". פירוש הרוקח הוא נוסח מקוצר, ונדפס בשלימות בפרמישלא תרמ"ג.
עותק מיוחס שהיה שייך לרבני איטליה
1) בשער הספר חתימת רבי יעקב דניאל אולמו, עם רישום על רכישת הספר מאת רבי שמואל ברוך בורגי.
רבי יעקב דניאל אולמו אב"ד פירארה (נפטר תקי"ז), בעל 'עדן ערוך' (ויניציאה תק"ג). נפגש עם ה'אור החיים' הקדוש בפירארה (ראה לרבי חננאל ניפי בספרו עמ' 137).
רבי שמואל ברוך בורגי (נפטר תצ"ז) היה מחכמי פירארה ומדייני בית הדין של מהר"י לאמפרונטי בעל פחד יצחק. נסמך לרבנות מהרמ"ז.
2) רבי יעקב ברוך כהן ויטאלי – מחכמי איטליה (נזכר ע"י רבי חננאל ניפי שם עמ' 225).
3) רבי יוסף חיים ירא אב"ד פירארא ומנטובה במאה ה-19.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 146
הספר הראשון של האר"י שנדפס על פי קבלת מהרח"ו
ספר הכוונות להאר"י, מהדורה ראשונה – ויניציאה ש"פ [1620]
כוונות התפילות וקונטרס מנהגים מהמקובל האלוקי האר"י ז"ל, ופירושי מאמרים רבים מהאר"י על דרך הסוד.
הספר נדפס פחות מחמישים שנה אחר פטירת האר"י - בשלהי חיי תלמידו מהרח"ו, והוא מראשוני הספרים בהם נדפסו תורת האר"י.
בקולופון בסוף הספר:
"ותשלם המלאכה יום ג' ה' לחדש אב שנת באותו הפר"ק [=ש"פ] שנתבקש בישיבה של מעלה הרב הכולל המקובל האלוקי כמהר"ר חיים ויטאלי זצוק"ל".
הובא לדפוס על ידי המקובל רבי משה טרינקי שד"ר צפת (ראה שלוחי ארץ ישראל עמ' 254).
בשער הספר חתימת המקובל האלוקי רבי אלעזר נחמן פואה (נפטר תי"ט), תלמידו ואיש סודו של הרמ"ע מפאנו, ובעל ספר מדרש בחדוש (ויניציאה ת"א). חתום בראשי תיבות: "ארנ"ן", וכבר כתב החיד"א שהוא ראשי וסופי תיבות שמו.
בשולי השער חתימת רבי יהודה מינדולא אב"ד מנטובה, נפטר בשנת תקי"ב.
בגליונות הספר הערות בכתב־יד. בדף ב, ב דברי קבלה ארוכים בענין סדר וענין אמירת הוידוי לאחר התפילה, בראשם נרשם:
"בשם האר"י". בסוף הספר 2 דפים בכתב־יד ובהם עניני גילוי עתידות.
ויניציאה ש"פ [1620] דפוס ראשון. ספירת דפים: סה, [2] דף. גודל: 19.8 ס"מ. מצב: פינות השוליים מעוגלות. בדפים ראשונים שיקומי רסטורציה בשוליים. כריכת עור נאה בצבע ירוק עם הטבעות בצבע זהב.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 345.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 147
מיסודות ספרי הקבלה
מגלה עמוקות, דפוס ראשון – קראקא שצ"ז [1637]
עותק מיוחס עם חתימת הגאון המקובל בעל 'גור אריה'
מאתיים חמישים ושתיים ביאורים (רנ"ב אופנים) על תפילת משה רבינו בפרשת ואתחנן על פי חכמת האמת, מאת המקובל האלוקי רבי נתן שפירא מקראקא.
בספר זה הפליא רבי נתן בגימטריאות וראשי תיבות ועניני גלגולים ומאות רמזים קבליים שהפכו לאבני יסוד בספרי הקבלה והדרוש.
ספר מגלה עמוקות במהדורתו הראשונה נחשב כבר שנים רבות לספר יקר המציאות.
המקובל האלוקי רבי נתן שפירא אב"ד קראקא (שמ"ה-שצ"ג), נכד הגאון רבי נתן שפירא מהורדנא (המהרנ"ש) בעל 'מבא שערים'. גדול המקובלים האשכנזים, מכונה "פה שלישי' להאר"י ז"ל" (כלשון רבי יהונתן אייבשיץ שנמנה על יוצאי חלציו בהקדמת ספרו כרתי ופלתי). היה לו מלאך מגיד מן השמים כמו שהיה לבית יוסף (שם הגדולים להחיד"א), ונגלה אליו אליהו הנביא (הקדמת בן המחבר).
קראקא שצ"ז [1637] דפוס ראשון. ספירת דפים: [5], קסו; טז, [8] דף. גודל: 17.6 ס"מ. מצב: טוב. כריכה ישנה עם גב עור חדש.
בשער הספר חתימת־יד־קדשו של רבי גור אריה לוי פינצי (חתום בראשי תיבות: הגא"ל / גאל"י), מגדולי חכמי מנטובה בדור הרמ"ז, גדול בנגלה ובנסתר. זכה לשמוע את המגיד מן השמים שדיבר עם הרמ"ז (שם הגדולים, ערך רמ"ז). נפטר בשנת תנ"ז. הגהותיו 'גור אריה' על שו"ע נדפסו במנטובה תפ"ב.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 361.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 148
ספר קדמון בקבלה
ספר 'ברית מנוחה', דפוס ראשון – אמשטרדם ת"ח [1648]
עותק גאונים וצדיקים
ספר קדמון עמוק בתורת הקבלה, בביאור שם הוי"ה ושמות מלאכים. מיוחס לרבי חמאי גאון, ויש מייחסים אותו לרבי אברהם בר יצחק מרמון הספרדי.
ספר 'ברית מנוחה' הוא מספרי הקבלה הקדמונים והמוסמכים ביותר. גדולי המקובלים הפליגו בשבח הספר וכתבו שנכתב מפי אליהו הנביא וברוח הקדש.
עותק קדוש ומיוחס מאוד
1) בדף שלפני השער חתימת יד הגאון הנודע רבי צבי הירש העליר-חריף:
"קניתי ס' הקדוש הלז לכבוד צורי וקוני כ"ט ניסן תקפ"ג ל' באניהאד הק' צבי הירש העליר".
הגאון הנודע רבי צבי הירש הלר (תקל"ו-תקצ"ה) בעל 'טיב גיטין', מגדולי מרביצי התורה בדורו. לרוב חריפותו נקרא בשם "רבי צבי הירש חריף". שימש כריש מתיבתא בבראד, אב"ד באונגוואר (ומייסד הישיבה הראשונה שם) ואב"ד באניהאד ואויבן ישן. לאחר פטירתו נישא אלמנתו לבעל חתם סופר. על גדולי תלמידיו נמנים: בעל 'קיצור שולחן ערוך', בעל 'קרני ראם', הגה"ק רבי יואל אונגר מפאקש בעל שו"ת ריב"א, וכן צדיקי החסידות רבי צבי הירש מליסקא ורבי שלום מקאמינקא.
2) בשער ובדף ב, א חתימת יד רבי שמואל צבי ב"ר אברהם ווייס ממונקאטש, אבי הרה"ק בעל 'אמרי יוסף' מספינקא. קיבל תורה, חסידות וקבלה מפי הגה"ק בעל 'בני יששכר', רבי יהודה צבי מראזדאל, ה'שר שלום' מבעלז ורבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, אשר האציל עליו להיות פועל ישועות (הקדמת בית יצחק).
3) בשער הספר ובדף האחרון מופיעות חותמותיו של הגאון הצדיק המקובל רבי יצחק אייזיק ווייס אב"ד סוואליווע בעל 'בית יצחק', אחיו של רבי שמואל צבי הנ"ל.
בצדה הפנימי של הכריכה 3 שורות בכתב־יד־קדשו (ציונים והפניות לדברים שנמצאים בספר).
הגאון הקדוש המקובל רבי יצחק אייזיק ווייס אב"ד סוואליווע (תקפ"ד-תרנ"ד). מגאוני וצדיקי הונגריה, גאון עצום בנגלה ובנסתר. קיבל תורה, חסידות וקבלה מפי הגה"ק בעל 'בני יששכר', רבי יהודה צבי מראזדאל, ה'שר שלום' מבעלז ורבי יצחק אייזיק מזידיטשוב.
היה גאון מופלג בחכמת הקבלה, וכן מעיד אחיינו ותלמידו הגה"ק בעל 'אמרי יוסף' מספינקא (אשר קיבל ממנו הרבה תורה בצעירותו), בהסכמתו לספר בית יצחק: "דודי הרב הגאון האמיתי החריף ובקי בחדרי תורה בנגלות ובנסתרות לו עשר ידות". בהקדמת ספר ליקוטי תורה כתב שדודו הנ"ל ערך וסידר את כתבי רבו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, ועל פי צוואת המהרי"א עברו הכתבים לידו.
וז"ל הגאון מהרש"ג בתשובותיו: "וכן נהג הרב הגאון המקובל מוהרי"א ז"ל בעהמ"ח בית יצחק על מגילה וידעתי שהיה מקובל כמעט יחיד במדינה בחכמה זו" (שו"ת מהרש"ג ח"ג סי' ל).
4) רבי "משה בן מוהר"ר בנימין סיני זצ"ל מא"ד" [=מאונסדורף]. ידוע על רבי בנימין סיני ב"ר משה שהיה רבה הראשון של אונסדורף ונפטר בשנת תס"ו, כפי הנראה רבי משה הנ"ל הוא בנו.
5) חותמת הרה"ח רבי משה שמואל הלוי רוטנברג מקליינווארדיין בן הרה"ק בעל 'בני שלשים' מקאסאן.
על ספר ברית מנוחה
רבי חיים ויטאל כותב (בהקדמת 'עץ חיים'): "ספר ברית מנוחה הוא אמיתי וחברו חכם גדול בתורה ובחכמה וכיסה דבריו בעומק ונעשה על פי נשמת צדיק אחד קדמון שנגלה אליו אליהו ולמדו".
הרמ"ק כותב בספרו פרדס רמונים (שער הנקודות פ"א: "ספר ברית מנוחה... בוודאי היותו דברי קבלה פה אל פה, או מפי מלאך, שאינם דברים מושגים ברוב עיון ואלא השגה נפלאה קרוב לרוח הקודש".
מדבריו הביאו גדולי המקובלים: הרמח"ל, הגר"א וגדולי החסידות (ראה דגל מחנה אפרים פרשת בראשית בשם זקנו ה'בעל שם טוב', וכן בכתבי תלמידו המגיד ממזריטש).
סגולת השעה התשיעית
סגולה זו שהתפרסמה בשנים האחרונות, מקורה בספר 'ברית מנוחה' בדף י"ט בדפוס שלפנינו, וכך הוא כותב:
"קבלה יהיה בידך שהשנה התשיעית שנה מובחרת, החודש התשיעי הוא חודש טוב מן הטובים וחודש רצון, ויום התשיעי לחודש מן המובחר שבכל החודש, ושעה תשיעית של יום שעה טובה ומובחרת משעות היום…".
אמשטרדם ת"ח [1648]. דפוס ראשון. ספירת דפים: מ' דף. גודל: 18 ס"מ. מצב: טוב. כריכה עתיקה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, בהוספות עמ' 183.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 149
כתב־יד – ספר ברית מנוחה – אירופה שנות ה-ת'
ספר קדמון עמוק בתורת הקבלה, בביאור שם הוי"ה ושמות מלאכים מיוחס לרבי חמאי גאון, ויש מייחסים אותו לרבי אברהם בר יצחק מרמון הספרדי.
נכתב בכתב־יד נאה ומסודר עם שוליים יפים. הספר מלא וגדוש בשמות קדושים ושמות מלאכים, שמות אלו נכתבו בכתב יד מרובע עם עיטור מעליהם.
בגליונות הספר הערות רבות מחכם קבלי, בראש הספר רשם: "הנני לומד בספר הזה ליחד קודשיה בריך הוא ושכינתיה לפרסם אלוהותו שהוא שליט'".
כתב היד כולל את רובו ככולו של הספר ומסתיים בדף לח, א בדפוס אמשטרדם (הנמצא בסמוך), מתוך מ' דף.
ספר 'ברית מנוחה' הוא מספרי הקבלה הקדמונים והמוסמכים ביותר. גדולי המקובלים הפליגו בשבח הספר וכתבו שנכתב מפי אליהו הנביא וברוח הקדש.
רבי חיים ויטאל כותב (בהקדמת 'עץ חיים'): "ספר ברית מנוחה הוא אמיתי וחברו חכם גדול בתורה ובחכמה וכיסה דבריו בעומק ונעשה על פי נשמת צדיק אחד קדמון שנגלה אליו אליהו ולמדו".
הרמ"ק כותב בספרו פרדס רמונים (שער הנקודות פ"א): "ספר ברית מנוחה... בוודאי היותו דברי קבלה פה אל פה, או מפי מלאך, שאינם דברים מושגים ברוב עיון ואלא השגה נפלאה קרוב לרוח הקודש".
מדבריו הביאו גדולי המקובלים: הרמח"ל, הגר"א וגדולי החסידות (ראה דגל מחנה אפרים פרשת בראשית בשם זקנו ה'בעל שם טוב', וכן בכתבי תלמידו המגיד ממזריטש)
אירופה שנות ה-ת'. מספור דפים: [66] דף. גודל: 19X29 ס"מ. מעט קרעים בשוליים (ללא חסרון בטקסט). כתמים. שברי נייר קלים מחומציות הדיו בדפים בודדים. בדף האחרון כתמים בטקסט, ודבק נייר לחיזוק באמצע הדף. כרוך בכריכת עור חדשה נאה בצבעי כחול וזהב עם קופסה.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 150
ספר יסוד: נגיד ומצוה - שולחן ערוך האר"י, דפוס ראשון – אמשטרדם תע"ב [1712]
ספר יסודי הכולל הדרכה מעשית איך לנהל את סדר היום ועשיית המצוות והתפילות על פי קבלת האר"י, בעריכת המקובל רבי יעקב צמח עם הגהותיו.
בתחילת הספר (דף ד, א) כותר גדול
"שולחן ערוך על דרך האמת".
הדף האחרון – לוח גדול מקופל עם ציור המנורה. הלוח הוא נדיר וחסר בחלק גדול מהעותקים – לפנינו הכל בשלמות.
בחלק השני של הספר, סגולות, תיקונים ועניינים נפלאים ממהרח"ו.
הספר נדפס על ידי רבי יוסף אליישר על פי כתב־יד שהביא עמו הראשון לציון רבי אברהם יצחקי בעל 'זרע אברהם', אשר שהה באותה עת באמשטרדם בשליחות ירושלים (ראה 'שם הגדולים' ערך נגיד ומצוה).
אמשטרדם תע"ב [1712] דפוס ראשון. ספירת דפים: [2], עו; כד דף + [1] דף לוח מקופל. גודל: 15 ס"מ. מצב: חור זעיר ברוב הדפים, כריכת עור מקורית עם גב עור חדש.
בשער הספר חתימת הגאון רבי ידידיה טיאה ווייל אב"ד קרלסרואה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 364.
עותק מיוחס: בשער הספר חתימת הגאון רבי ידידיה טיאה ווייל אב"ד קרלסרואה (תפ"ב-תקס"ו). בן הגאון רבי נתנאל ווייל בעל 'קרבן נתנאל', ותלמידו המובהק של רבי יהונתן אייבשיץ [ראה הסכמתו ליערות דבש דפוס ראשון]. חיבר ספרים רבים. מלבד גדלותו בנגלה היה גדול בחכמת האמת ובכתבי קבלה.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 151
נדיר: ספר הכוונות ומעשה נסים - שבחי האר"י – קושטא ת"פ [1720]
סוד כוונות התפילות, קונטרס מנהגים מהאר"י הקדוש וביאורי מאמרים מהאר"י ובראשו ספר שבחי האר"י.
בראש הספר (דפים ב-יג):
שבחי האר"י - תולדות וגדולת מעלת האר"י הקדוש.
הנוסח הנדפס כאן הוא חדש, ושונה מהנדפס בספר תעלומות חכמה (באזל שפ"ט).
הוא משולב מכתב־יד של ספר תולדות האר"י וספר עמק המלך לרבי נפתלי בכרך (אמשטרדם ת"ח), המבוסס על אגרותיו של רבי שלמה שלומיל.
כאן לראשונה נקרא הספר בדפוס בשם "שבחי האר"י" ומאז והלאה כך נתקבל שמו.
נדיר מאוד.
קושטא ת"פ [1720] דפוס ראשון של נוסח זה. ספירת דפים: [1], עז דף. גודל: 20 ס"מ. בשולי דף ב' השלמת שוליים. השלמות רסטורציה זעירות ובודדות בדף השער ומספר דפים נוספים. כריכת עור עתיקה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 362 בהערות; מ, בניהו, תולדות האר"י, עמ' 18 ואילך; הנ"ל, שבחי האר"י, ארשת ג', עמ' 144.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 152
'ספרא דצניעותא' עם ביאור הגר"א, דפוס ראשון – עותק עם שוליים רחבים
ספר 'ספרא דצניעותא' המיוחס ליעקב אבינו, אשר הוא "יסוד מוסד לכל דברי הזהר הקדוש", עם "ביאור רחב על כל מאמר ומאמר וכמעט על כל תיבה ותיבה".
מאת רבינו הגאון רבי אליהו מווילנא - הגר"א.
הספר נערך על ידי רבי יעקב משה מסלונים בן רבי אברהם בן הגר"א, ובהסכמות רבני וילנא נכתב שרק הוא המוסמך להוציא את כתבי הגר"א.
הרד"ל שיבח את עריכתו וכתב: "וזה החיבור יחידי שראוי לשבח שיצא מסודר כהלכתו בהג"ה מדויקת ובסידור הליקוטים על מקומם הראוי להם" ('עליות אליהו', 'עליית קיר' סי' לח).
בראש הספר מופיעה הקדמתו הארוכה והידועה של גדול תלמידי הגר"א הגאון רבי חיים מוואלוזי'ן – הקדמה זו היא המקור החשוב ביותר לגדולת קדושתו של הגר"א ולדרכו בחכמת לימוד הנסתר.
ווילנא-הוראדנא תק"פ [1820], דפוס ראשון. ספירת דפים: [6], נט, [3] דפים. גודל: 23 ס"מ.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 334; וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 696.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 153
חכמת היד והפרצוף עם תרגום יידיש – פרנקפורט דאודר תקל"ו [1776]
"ספר חכמת היד עם הפרצוף וסימני השערות, וסימני הגידים וסימני הציפרניים בלה"ק ובל"א [=בלשון הקודש ובלשון אשכנז], שהעתיק איש אלוקים רבי אליהו גאלינו מספר הזוהר ... ומספר שושנת יעקב ומספרי שלמה המלך…".
על פני רוב השער נדפס ציור של חזית כף היד ובהם קוי החיים והעושר וכו'.
דפוס ראשון של הספר עם תרגום ליידיש־דייטש. מהדורה נדירה מאוד, לא נרשמה באוצר הספר העברי.
פרנקפורט דאודר תקל"ו [1776]. מספור דפים: [8] דף. גודל: 17 ס"מ. מצב טוב. שוליים עליונים קצוצים עם חסרון מועט בכותרת בחלק מהדפים. כריכת עור חדשה.
מקור: אוסף וויליאם גרוס, תל אביב
תיאור מאתר אוסף גרוס
.................................... ...
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 154
קובץ כתבי־יד קבליים מבית מדרשם של ראשוני מקובלי ספרד במאה ה-13 – [פראג] של"ה [1575]
קובץ חשוב ונדיר של כתבי־יד קבליים מבית מדרשם של ראשוני מקובלי ספרד בדור שאחר הרמב"ן, וביניהם פירושו הגדול של המקובל רבי משה מבורגוש על מעשה מרכבה שבספר יחזקאל.
נכתב בשנת של"ה [1575] ככל הנראה בפראג.
תאריך הכתיבה מפורש בקולופון: "אנא האל שיזכני להעתיק עוד שאר ספרים קדושים ועליונים נוראים למשגב בעתות צרה, ויאזרני בגבורה ויאמץ חילי וידריכני על במותי לקרב ואצבעותי למלחמה של תורה כאשר דבר יי ביד מ
ש'ה' ל'ו (במדבר יז, ה), סיימתי בזאת הפרשה [קרח] וזה פרט
שלה יום ג' כ"ט סיון".
תוכן כתב־היד:
1) [סוד המנורה הטהורה] – סוד ומעלת מזמור 'למנצח בנגינות' בצורת המנורה. (דפים 1,א-4,ב).
פותח במלים "מסורת בידינו מאבותינו, כל הקורא מזמור זה בכוונה פעם אחת בכל יום מימי ספירת העומר מובטח לו שאינו ניזוק מאומות העולם כל השנה... ודע שהמזמור הזה נשאו דוד חקוק במגינו בשם של זהב מצויר במנורה". חיבור קדמון שלא נודע שם מחברו.
2) "פירוש מרכבה דיחזקאל הע"ה [=הנביא עליו השלום], הוא סוד העליון, ניתן ליחידים המקובלים לשרידים אשר י"י קורא". (דפים 4,ב-44,א).
חלק זה תופס את רובו הגדול של כתב־היד, והוא פירוש 'מעשה מרכבה' בספר יחזקאל מאת המקובל הגדול רבי משה מבורגוש. לא נדפס מעולם בשלמות.
3) פירוש הפסוק "ויען אחד מן הנערים ויאמר הנה ראיתי בן לבן ישי הלחמי'", על דרך הקבלה. (דפים 44,ב-45,א).
4) פירוש הנרות של זכריה על דרך הקבלה, מאת רבי משה מבורגוש. (עמ' 45,ב).
5) הכרובים של מעלה. חלקו נדפס בספר 'קבלת ר' יעקב ור' יצחק' הכהנים (ירושלים תרפ"ז), עמ' קכד. (עמ' 46,א-46,ב).
המקובל רבי משה מבורגוש - מגדולי מקובלי ספרד
תורת הקבלה החלה להתפשט בספרד ביתר שאת בדור שלאחר הרמב"ן.
אחד מגדולי המקובלים באותם זמנים היה רבי משה בן שמעון מבורגוש (נולד בשנת 1220 בערך) שקיבל מרבי אברהם אבועלפיה יחד עם המקובל הנודע רבי יוסף ג'יקטיליה, וכן קיבל מהאחים המקובלים רבי יעקב ורבי יצחק הכהן שהיו מגדולי מקובלי ספרד, וניכר על פי סגנון הדברים שהחיבורים הנ"ל יצאו מבית מדרשם.
מחיבוריו הנודעים של רבי משה מבורגוש הוא הספר 'ליקוטים מרב האי גאון' (ווארשא תקנ"ח) שהוא מחברו, רק נקרא ע"ש רב האי גאון כי ליקט הרבה מכתבי רה"ג. כידוע הספר היה יקר אצל המגיד מקוז'ניץ וכתב עליו הגהות ופירושים ונדפסו בשם 'נר ישראל'.
[פראג] של"ה [1575]. [46] דפים, כתיבה אשכנזית דקה ונאה. מצב טוב, כרוך בכריכת עור חדשה.
מקור: אוסף משפחת קרליבך, המבורג-לייקווד
........................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 155
ספר היסוד בתורת האר"י
עץ חיים בכתב־יד עם עיטורים – מזרח אירופה המאה ה-18
כתב־יד גדול משנות הת"ק - ספר 'עץ חיים' למהרח"ו. כתיבה אשכנזית נאה עם איורים קבליים ועיטורים רבים.
בדפים הראשונים: הקדמת רבי יעקב צמח לספר 'רנו ליעקב', הקדמת מהרח"ו, כללי חכמת הקבלה שעשה מהרח"ו בזקנותו, הקדמת רבי מאיר פאפרש ותפילה לומר לפני לימוד חכמת האמת.
בקולופון בשולי דף קכז, א שם הסופר:
"אני הכותב והמדבר בצדקה לכבוד התורה ולומדיה נאום יהודה ידל בלאאמו"ר מוהר"ר יונה כץ".
ספר עץ חיים בעריכתו המקיפה של המקובל רבי מאיר פאפירש על פי כתבי המהדורא בתרא של מהרח"ו הוא ספר היסוד לתורת הקבלה של האר"י בו נכללו כל השרשים, הכללים וההקדמות על פי קבלת האר"י. מאז שהשלים את עריכתו בשנת ת"י לערך התקבל ספר עץ חיים לספר היסוד לקבלת האר"י ובו הגו מקובלי הדורות מאז ואילך (י' אביב"י, קבלת האר"י, ח"ב, עמ' 636).
תיאור כתב־היד: מזרח אירופה שנות הת"ק. כתיבה אשכנזית רהוטה, נאה ומסודרת, אופיינית למאה ה-18.
בשולי הגליונות מעט הגהות קבליות בכתיבה אשכנזית בכתב־יד שונה (ראה לדוגמא: עז, ב; צה, א; ק, א).
מנין הדפים: י', קכח, [2] דף (279 עמודים כתובים).
גודל: גובה: 31 ס"מ. רוחב: 20 ס"מ. כריכת עץ מקורית מחופה בעור עם שאריות ברזלים בפינות ושאריות אבזמים, הכריכה פגומה, גב עשוי בד חדש.
עדות הרש"ש על לימודו בספר 'עץ חיים'
"...עדי בשמים כי כל עסקי ולמודי אינו רק בדברי האר"י זלה"ה ותלמידו מהרח"ו ז"ל לבדם, ובלעדם אין לי עסק בשום ספר מספרי המקובלים ראשונים ואחרונים... וכל לימודם לא יהיה אלא בעץ חיים ובספר מבוא שערים ובשמונה שערים המפורסמים שכולם דברי אלהים חיים" ('נהר שלום' לרבינו הרש"ש דף ל"ד ע"א).
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 156
קבלת האר"י – חמשה חיבורים בכתב־יד מתורת האר"י ומהרח"ו – אשכנז ת"ס [1700] בערך
כרך שלם בכתב־יד אשכנזי נאה ומסודר, הכולל קובץ חיבורים בכתב־יד מגדולי המקובלים: האר"י, מהרח"ו, הרמ"ע מפאנו והרמ"ז. נכתב בגרמניה בשנות הת"ס [1700] בערך, עם הערות והוספות בכתב־יד בשוליים.
כתב היד כולל חמשה חיבורים:
1) פרי עץ חיים - לרבי חיים ויטאל על מצוות עשה ול"ת על דרך הסוד. (דפים 1א-67א).
הנוסח שלפנינו הוא בעריכת מהר"ם פאפיראש, חלק זה הוא הנוף השני מספר 'פרי עץ חיים'. הוא הנדפס בשם טעמי המצוות (יחד עם ה'ליקוטי תורה' זולקווא תקל"ה).
2) אגרת הרמ"ז לרבני קראקא - בעניני כתיבת סת"ם על פי הקבלה. (דפים 76א-83ב).
3) נוף עץ חיים למהרח"ו - "והוא פירוש נחמד על פי קבלת האר"י זללה"ה על קצת פסוקי תורה ועל קצת ליקוטי מאמרי רז"ל". (דפים 87א-133ב).
הנוסח שלפנינו הוא בעריכת מהר"ם פאפיראש, חלק זה הוא הנוף השני מספר 'נוף עץ חיים'. הוא הנדפס בשם ספר 'ליקוטי תורה' (זולקווא תקל"ה).
4) נוף הג' מספר עץ חיים - נקרא 'נוף עץ חיים', והוא ביאור קצת אגדות הנמצאות בתלמוד ממורינו האר"י זלה"ה (דפים 136א-150א).
חלק זה הוא הנוף השלישי מנוף עץ חיים, לא נדפס עד היום (הנדפס ב'ליקוטי הש"ס' קוריץ תקמ"ה, הם ביאורים אחרים).
5) קן ציפור - קיצור ספר כנפי יונה לרבי מנחם עזריה מפאנו. (דפים 150א-180א). הספר כנפי יונה נדפס בקוריץ שנת תקמ"ו, קיצורו לא נדפס עד היום.
בגליונות רבים שינויי נוסחאות והוספות על פי כתבי־יד וכן מעט הערות שניכר בהם שיצאו מתחת ידי גברא רבא.
מקורו של כתב־היד הוא מבית־מדרשו של הקצין הנודע רבי דניאל יפה מברלין (תפ"ג-תקנ"ט) בו למדו גדולי וצדיקי עולם כרבי מנחם מנדל מרימנוב, ובעל ה'פרי מגדים' אשר חיבר את ספרו פרי מגדים בין כותלי בית מדרשו, וכך כותב בהקדמתו לפמ"ג: "ותשואות חן להגביר המרומם המפורסם כבוד הר"ר דניאל יפה מברלין על שהתנדב והפריש מממונו סך מסוים, ומחזיק לומדי תורה בבית המדרש שלו, וגם אני קבעתי אהלי פה בבית מדרשו, ושם מצאתי בית מלא ספרים, ועשיתי מהדורא בתרא על חיבור זה ישלם ה' פעלו לו".
ספירת דפים: [180] דף (מתוכם 12 דפים חלקים).
גודל: 16X20 ס"מ. כרך נאה בכתב יד אשכנזי עגול ומסודר. השוליים יושרו בעבר על ידי כורך ששמר על ההגהות בחלוניות מקופלות. בראש ח"א וח"ה מסגרת שער נאה הלקוחה מספרי דפוס שנדפסו בברלין באותה תקופה, ובתוכם נרשם בחלונית השער בכתב־יד.
מצב: טוב, כריכת עור חדשה.
מקור כתב־היד: ספריית בית הדין בלונדון, תואר בקטלוג נויבוייאר, גנזים 2020.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 157
כתב־יד – סידור לכל השנה על פי כוונות האריז"ל – אירופה המאה ה-18
סידור תפילות לכל השנה עם כוונות והנהגות על דרך הקבלה, על פי עריכת המקובל הגדול רבי מאיר פאפיראש.
כתב־יד שהיה שייך לתלמיד ה'חתם סופר' עם הגהותיו.
הסידור כולל ומקיף את כל השנה: תפילות לימות החול ושבתות השנה, ימים נוראים ומועדי השנה, סדר הקפות, סדר תיקון חצות, סדר הלימוד והנהגת היום, זמירות שבת עם פירושים, כוונות התקיעות, סדר הגדה של פסח עם כוונות, סדר ספירת העומר עם כוונות ועוד.
כתיבת יד סופר אשכנזית, נאה ומסודרת מאוד. עם 'חלונות', איורים, טבלאות קבליות וציורי המנורה. כותרות ותיבות פתיחה באותיות מרובעות גדולות, .
סידור זה הוא פרי עריכתו ויצירתו של המקובל האלוקי הנודע רבי מאיר פאפירש (נפטר תכ"ב), אשר ליקט מכל כתבי האר"י ז"ל את ענייני כוונות התפילה וסדר היום וסידר אותם במתכונת הסידור הנוכחי, שזכה לתפוצה רבה בקרב המקובלים המכוונים, ואצל גדולי וצדיקי החסידות. סידורים אלו נודעו לימים כסידור האר"י (זולקווא תקמ"א), סידור רבי אשר (לבוב תקמ"ח) וסידור רבי שבתי מראשקוב (קוריץ תקנ"ד).
קיימים שינויים והבדלים בין סידורי הדפוס וכתבי־היד.
בדף הראשון חתימת בעלים:
"הצעיר והקטן גבריאל ליב במוה"ר נתן הלוי".
וכן כמה הגהות בכתב ידו: אחת פותחת: "אמר גבריאל ליב", השאר חתומות: "גבריאל".
רבי גבריאל הלוי דעסויער אב"ד באלאטאן (תקס"ה-תרל"ח) בן רבי נתן הלוי דיין בק"ק נייטרא, תלמידו של החתם סופר. בתעודת המלצה כתב עליו רבו: "אשר למד בישיבתינו ועלה על גבי חבריו ביתר שאת ועוז", ואף הסכים על ספרו 'קסת גבריאל' (פרשבורג תקצ"ח). על פי בקשת רבו החת"ס העתיק עבורו מכתב־יד קובץ תשובות הגאונים (ראה כתב יד הספריה הלאומית 3777F). מחיבוריו נדפסו: יד גבריאל על שו"ע יורה דעה, קסת גבריאל על איוב ועוד.
מספור דפים: 205 דף (410 עמ'). גודל: 17X22.5 ס"מ. נייר עבה ומשובח. מעט כתמי זמן. בדפים ראשונים פגמים בשוליים, מלבד זה במצב יפה.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 158
כתב־יד – סידור הרש"ש, כוונות תפילות ימים נוראים ומועדים – ב' חלקים
כוונות וייחודים על פי הקבלה לתפילות הימים הנוראים ושלש רגלים, על פי עריכת רבינו הרש"ש. שני חלקים המכילים יחדיו כ-500 עמודים.
כתב־יד מזרחי-תימני ערוך ומסודר להפליא, כתב נאה ומסודר, הטקסט כתוב באותיות גדולות, בינוניות וזעירות. רובו ככולו מכיל 'שמות' קדושים, הידועים למקובלים המכוונים בתפילתם, על פי כוונות שסידר המקובל האלוקי רבינו שלום מזרחי שרעבי - הרש"ש.
תוכן כתב היד:
כרך א': כוונות הסליחות, תפילת ראש השנה, תקיעת שופר, (עם מוסר והתעוררות הלב ליום ב' דר"ה מהרב אג"ן), תפילת יום כיפור, סדר העבודה, כוונות הנענועים וחביטת ערבה.
כרך ב': סדר הדלקת נר חנוכה, כוונות ברכת המגילה לפורים, כוונות הפסח והגדה של פסח, כוונות חג השבועות וספירת העומר באריכות (עם הקדמות הח"י בשמ"ש – רבי יצחק חזקיהו שרעבי בן הרש"ש). בסופו מזמור 'למנצח' בצורת המנורה.
המקובל האלוקי רבי שלום מזרחי שרעבי - הנודע בשם הרש"ש (נפטר תקל"ז), כתבו המקובלים שהיה ניצוץ האר"י וחזר לבאר ולברר את דבריו. הרש"ש היה גדול מבארי תורת האר"י, וברוב חכמתו ובקיאותו העמיד כוונות האר"י ז"ל על בוריין כסדרן וכהלכתן (לשון תלמידו החיד"א). עלה מתימן לירושלים, ובתחילה הסתיר את גדולתו בקבלה. לאחר שהתפרסם, ציווה רבו רבי גדליה חיון שיעמוד למלא מקומו בראש מדרש המקובלים 'בית אל' בירושלים. על גדולי תלמידיו נמנים החיד"א, מהרי"ט אלגאזי, רבי אברהם גרשון מקיטוב גיס הבעש"ט, רבי חיים די לה רוזה ועוד.
סידור הרש"ש
עיקר פעולתו של המקובל האלוקי רבינו הרש"ש היה לבאר את תורת האר"י העמוקה ולהעמיד את הכוונות הראויות על סדר התפילה - והוא הסידור הידוע בשם 'סידור הרש"ש'. בסידור זה מתפללים ומשתמשים המקובלים המכוונים את כוונות השמות והיחודים על פי חכמת הקבלה מאז כתיבתו ועד היום.
במשך שנים רבות היה הסידור מצוי בכתב־יד רק אצל גדולי המכוונים המקובלים, יחידי בית מדרש המקובלים 'בית אל' שהעתיקו לעצמם את הסידור, בעריכת הכוונות על פי כתבי הרש"ש שהיו בידיהם (מהדורא קמא ובתרא וכדומה) או על פי מה שהבינו מתוך דברי הרש"ש. מחמת כך נוצרו מספר עריכות והבנות שונות בכוונות הרש"ש, ובסידורים רבים יש טביעות יד של המקובל שהעתיק את הסידור לעצמו ורבו השינויים.
תיאור כתב היד: כתיבה מזרחית-תימנית. נייר. 2 כרכים. כרך א: [116] דף כרך ב: [135] דף (סה"כ: 251 דפים, כ-500 עמודים כתובים). גודל: 16X21 ס"מ. כריכות תימניות עם הטבעות ושאריות אבזמים. מצב טוב.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 159
כתב־יד נדיר מאוסף ששון
פנקס חשבונות מסים של קהילות יהודי גרמניה, מהשנים תמ"ה-תמ"ז [1685-1686]
תעודה היסטורית רבת ערך לישובי הקהילות בגרמניה במאה השבע־עשרה
פנקס חשבונות של גביית מס קהילתי – כתב־יד מאוסף ששון – פנקס היסטורי רב חשיבות לתולדות ישובי היהודים בחבל הריין ומחוזות נוספים בגרמניה.
בפנקס נזכרים למעלה מ-250 ערים וישובים יהודיים ברפובליקת גרמניה המורחבת ומאות רבות של שמות בני הקהילות היהודיות.
בין המקומות שנזכרים - קהילות גדולות בישראל שפיארו את כותל ה'מזרח' של יהדות אשכנז, ביניהן: פרנקפורט, מיינץ, מיץ, מנהיים, מיכלשטאט, שפיירא, ורמייזא ועוד
בכמה ישובים נזכרים ברשימות "הגאון אב"ד", ללא איזכור השמות.
בדף א, א נזכר:
"מהור"ר דוד אופנהיים" והוא כפי הנראה הגאון הנודע רבי דוד אופנהיים שהיה אז עדיין צעיר לימים בעיר מולדתו וורמייזא ולא כהן עדיין ברבנות, כמו כן נזכרים עוד כמה מבני משפחת אופנהיים וכפי הנראה בני משפחת הנ"ל
התאריך המוקדם ביותר המופיע בפנקס: חדש אב תמ"ה. התאריך המאוחר ביותר: חדש חשון תמ"ז.
ה'תיור'
הפנקס עוסק בפרטי החשבונות של תשלומי מס ה'תיור' ששילמו בני הקהילות.
'תיור' (בגרמנית של אותם הימים: Geleitsbatzen) הוא כינוי לתעודת מסע (כעין דרכון או פספורט), המאשרת את תשלום מס השמירה להולכי דרכים. בלי תעודה זו, לא אישרו החיילים המופקדים על הדרכים את המעבר ממקום למקום בתוך גרמניה.
השלטונות הכריחו את קהילת וורמייזא לרכוש כמות מסויימת של תעודות אלה שמחירן היה גבוה, ועל הקהילה היה מוטל למכור אותן לעוברים ושבים מכל הקהילות (ראה: מנהגים דק"ק וורמייזא לר' יוזפא שמש, הוצאת מכון ירושלים, סי' רפ"ח ובהערות העורך שם).
התיור בתקופה קרובה לזו נזכר בתשובת הגאון רבי חיים יאיר בכרך אב"ד וורמייזא בשו"ת חות יאיר (סי' קפ"ב): "... ראובן ושמעון נסעו מורנקפורט לווירמש...ומפני שאין להם תיור כנהוג במדינת פפאלץ... ובהגיעם לאופנהיים מקום שמראים התיור ומי שאין לו התיור יוקנס סך יו"ד זהובים או כרצון המוכס... כי בתיור נכתב שם בעל התיור ושהוא מורשה ליסע במדינה וחפשי ממסים...".
מס התיור
הנפקתו הייתה כרוכה בתשלום כספי, ופרנסי הקהילות היו גובים מס מיוחד לצורך הנפקתו.
על מס התיור כותב רבי יוזפא שמש - שמש קהלת וורמייזא (נפטר תל"ח), סמוך לתקופה זו תחת הכותרת: "מנהג תיור גובאי' [-גובים], ממנים גבאים על התיור אשר אנחנו יושבי קהילתינו מוכרחים לפדות כל השנה מן הריגירונג [-השלטון] של ספרדי, וההוצאה היא מרובה ולא על בני קהילתינו לבד יצאה, רק על הכלל כולו יצאה עד שמבלעדי התיור ההוא אין יוצא ואין בא, בכן מחוייבי' כל הצריכים לתיור הן הדרים פה עמנו הן שבסביבותינו במדינה הן הרחוקים, אף אותן קהילות ויישובים שאינם תחת קהילתינו, כגון ורנקפורט מענץ בינג וכה"ג כל שהמה בסכנות מחמת התיור או שיש להם חובות ונכסים על המדינה וכל הבאים בתוך השנה ליסע דרך המדינה אף המה חלקם בתיור והגבאים מצווים על ככה שיפקיחו עיניהם על הקרובים ועל הרחוקים ועל המחוייבים בהוצאות התיור, שיוציאו המעות ההמה מהם ברצון ובכפייה כאשר יסכימו לפי תואר העניין, וימכרו התיורים כולם אם אפשר להם לתועלת הקהל ובכל שנה עושין שני גבאים על ככה…".
תיאור הפנקס: [ורמייזא?] תמ"ה-תמ"ז [1685-1686] כתב־יד על נייר. יידיש, פורמט צר וארוך. גובה: 32.5 ס"מ. רוחב: 10 ס"מ. מספור דפים: [59] דף, מתוכם 18 דפים נותרו חלקים. סה"כ: 68 עמודים כתובים. בפורזץ האחורי שריד דף קלף בלטינית עם תוי נגינה מהמאה ה-15. מצב טוב. כריכה מקורית מספריית ששון.
מקור: אוסף ששון מס' 981. קטלוג אהל דוד, עמ' 968.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 160
יקר המציאות
'די נייאה קראנט' – ספר סיפורים קדום ביידיש עם ציורים חיתוכי־עץ – [גרמניה] תקכ"ג [1763]
שני סיפורי מעשיות ביידיש, מראשית הבלטריסטיקה ('ספרות יפה') –
ספר יקר המציאות.
הסיפורים כתובים ביידיש קדומה, ונדפסו כאן לראשונה. אליהם נלווים שלושה ציורים בחיתוכי עץ יפים.
1) סיפור על מלך שציווה שכל החכמים ייכלאו בבית הסוהר ולתת לכל השוטים לבוא אליו, והיה מבלה איתם שעות ארוכות.
2) סיפור על אישה שביקשה להשקות את בעלה רעל, וקיבלה גמולה על זה. עם מוסר השכל איך כל אדם מקבל את גמולו הראוי לו לפי מעשיו.
[גרמניה?] תקכ"ג [1763]. מספור דפים: [8] דף.
גודל: 19 ס"מ. שיחזור נייר בשוליים. כרוך בכריכת עור חדשה
.
.................................... ...
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 161
ספר היסטורי לתולדות הקהילה הספרדית בוינה – וינה 1888
איסטורייא די לה קומונידאד ישראלית איספאנייולה אין ב’יינה - "תולדות הקהילה היהודית-ספרדית בווינה, מאז ייסודה ועד היום, על פי נתונים היסטוריים. נתחבר בגרמנית על ידי א' סמלינסקי מזכיר הקהילה, תורגם ללאדינו על ידי ר' מיכאל פאפו, פקיד של הקהילה".
גרמנית ולאדינו, החלק הגרמני נדפס משמאל לימין, עם שער מעטפת נפרד.
עם כריכה מקורית עליה ציור בית המקדש בצבע זהב.
כולל העתקים של תעודות היסטוריות בתרגום ללאדינו. בעמ' 16 נדפסו תארי הכבוד והעיטורים שהעניק הסולטאן התורכי לאישים בקהילת וינה.
וינה תרמ"ט [1888]. מספור דפים: [9] דף, 16 עמ’, [1] דף. גודל: 29 ס"מ. מצב טוב.
ביבליוגרפיה: דב הכהן, אוצר הספרים בלאדינו (ירושלים תשפ"ב), מס' 2584.
איסטורייא די לה קומונידאד ישראלית איספאנייולה אין ב’יינה.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
פריט : 162
אגרות רבני איטליה
חליפת מכתבים בין רבי חנניה אלחנן חי כהן תלמיד ה'זרע שמשון'
ורבי משה חיים סוסקינו מפירנצי תלמיד החיד"א
תקל"ז-תקל"ח
חליפת אגרות שלומים ודברי תורה בין שני חכמי איטליה, הגאון רבי חנניה אלחנן חי כהן אב"ד פירנצי תלמיד ה'זרע שמשון', ובין הגאון רבי משה חיים סוסקינו מפירנצי תלמיד החיד"א.
רבי חנניה אלחנן חי כהן אב"ד פירנצי (תקי"א-תקצ"ד), תלמידו המובהק של המקובל האלוקי רבי חיים שמשון נחמני בעל 'זרע שמשון'. בספריו פרסם שירי קודש מרבו ומכנהו תדיר בשם 'מורי ורבי', ואף את בנו קרא בשם רבו (ראה שער ספרו חנוך לנער, ויניציאה תקס"ד).
בסדר תיקון חצות שהדפיס (רג'ייו תקפ"ב, פירנצי תקפ"ו) הכניס גם את קינתו של בעל 'זרע שמשון' לתשעה באב - "במר אבכה בתוך גולה".
נולד בעיר ריג'ייו - בה כיהן רבו בעל 'זרע שמשון' כרב. הרביץ שם תורה שנים רבות והעמיד תלמידים שהיו מורי הוראות באיטליה. היה איש אשכולות, גדול בתורה, דרשן מפואר, מדקדק ומשורר. חיבר ספרים רבים (הידועים שבהם חנוך לנער וראשית לקח) לתועלת הנערים באיטליה, להדריכם בדרך התורה ויראה. את רובם הדפיס בבית הדפוס שייסד ברגי'ייו.
בספר זכר צדיק לברכה (תולדות גדולי ישראל, טריאסטי תרי"ג עמ' 325) מספר רבי חננאל ניפי אב"ד צינטו סיפור פלא ומופת ששמע בעצמו מפיו של רבי אלחנן חנניה על רבו המובהק בעל 'זרע שמשון', שפעם פרצה שריפה סמוך לביתו של בעל 'זרע שמשון' וכבר הגיע למרפסת ביתו והנה פתח בעל 'זרע שמשון' את חלון הבית ועמד בתפילה וישב מול הדליקה, ומיד כבתה האש (וראה שם גם עמ' 104).
הגאון רבי משה חיים סוסקינו – דיין בפירנצי. נולד בשנת תקי"ט, קיבל תורה מרבי מנחם עזריה פאדווה אב"ד פירנצי (שתי ידיעות אלו נחשפות לראשונה על פי כתב־היד הנוכחי, ראה דפים 2,א; 7,א). באיטליה התוודע אל החיד"א וזכה ממנו לקירבה מיוחדת וכפי שמספר רבי מתתיהו נסים טירני בספרו מדבר יחיל (פירנצי תק"ע דף ה, א):
"ומופת דורינו אור החיי"ם החיד"א לא זז מחבבו כאבא לגבי ברא". החיד"א השיב לו כמה תשובות ומכנהו בתארים נכבדים וכינויי חיבה, ואף הדפיס ממנו חידושי תורה ותשובות בספריו (ראה לדוגמא שו"ת יוסף אומץ סי' ט"ו, ק"ג). מעט מחידושיו נדפסו בכתבי־עת שונים ורובם נותרו בכתובים. את הגהותיו על ספרים שונים היה חותם בראשי תיבות שמו: "מחס"י".
נראה שהמכתבים נאספו ע"י רבי חנניה אלחנן חי, שכן האגרת הראשונה ממנו ממוענת אל רבי רפאל חיים אוטלינגו מפירנצי.
תיאור כתב היד: תאריכי האגרות הם מהשנים: תקל"ז-תקל"ח [1777-1778]. מנין הדפים: [10] דף, סה"כ 20 עמודים כתובים. גודל: 16X22 ס"מ. קרע בשולי הדף הראשון והאחרון, ללא פגיעה בטקסט. חורים זעירים בודדים. כריכת קרטון מקורית.
למיטב ידיעתינו לא נדפס.
.......................................
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
of 2 pages
