מכירה 6
Jan 21, 2020
מכירה 6
21.1.20
מתוך 5 דפים

פריט : 122

סגולות ורפואות לילדים בעצם כתב יד קדשו של המקובל האלוקי רבי חיים ויטאל

דף כתוב בעצם כתב יד קדשו הטהורה של המקובל האלוקי רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) גדול תלמידי האר"י. 

מלבד קדושתו וגדולתו בחכמת האמת, עסק מהרח"ו בחכמת הרפואה, קבלה מעשית, ואלכימיה, וכתב על כך חיבור גדול ומקיף (נדפס בשנים האחרונות בשם ספר הפעולות / תעלומות חכמה). כאן דף כתוב משני צדיו בעצם כתב יד קדשו, מתוך ספר הרפואות של מהרח"ו (ח"ב אותיות קמד-קנה), ובו רפואות טבעיות שונות, סגולות ועצות בעיקר לילדים.
באחד המקומות מהרח"ו מעיד על מעשה שהיה עמו 'גם ניסיתי לתת משקה הנזכר לנער שאחזתו קדחות תמידיות כל הימים יותר מן חדש ימים, והיה משולשל מאוד ועשיתי לו כנזכר, ובתוך ג' ימים נתרפא'. 

המקובל האלוקי קדוש עליון רבי חיים ויטאל (ש"ג-ש"פ)שהיה בעל 'נשמה עליונה' כעדות החיד"א, היה גדול תלמידי האר"י ז"ל ועמוד התווך של תורת קבלת האר"י. בתחילת לימודו השקהו האר"י מבאר מרים וכך פתח צוהר לנשמתו הגדולה להיכנס בשערי חכמת האמת. מאז לא מש מאהל רבו והעלה את תורתו על הכתב.
  לאחר פטירת האר"י נעשה מהרח"ו ליורשו הרוחני ובצלו הסתופפו מקובלים אשר למדם את יסודות קבלת האר"י, שמו יצא גם כאיש מופת ורבים פנו אליו לגרש על ידי השבעות, רוחות רעות ("דיבוקים") וכן חילק קמיעות וסגולות.
כל תורת האר"י ז"ל שיש בידינו כיום יצאה מפרי עטו של מהרח"ו והחיד"א מזהיר בכמה מקומות שאין ללמוד אלא מתוך ספרים שיודעים שנכתבו על פי כתבי מהרח"ו ולא על פי כתבי שאר התלמידים.
מהרח"ו חיבר ספרים רבים בקבלה, אולם ספרו העיקרי והנפוץ הוא ספר 'עץ חיים' הכולל שמונה שערים א)שער ההקדמות ב)שער מאמרי רשב"י ג)שער מאמרי רז"ל ד)שער הפסוקים, ה)שער המצוות, ו)שער הכוונות, ז)שער רוח הקדש, ח)שער הגלגולים.
דף בגודל: 1419 ס"מ כתוב משני צדיו. שני טורים. 40 שורות בכל טור. וסה"כ כ-160 שורות בכתב יד קדשו 

פריט : 124

קבלת האר"י – חמשה חיבורים בכתב יד מתורת האר"י ומהרח"ו. אשכנז ת"ס [1700] בערך.


כרך שלם בכתב יד אשכנזי נאה ומסודר, הכולל קובץ חיבורים בכתב יד מגדולי המקובלים: האר"י, מהרח"ו, הרמ"ע מפאנו, והרמ"ז, נכתב בגרמניה בשנות הת"ס [1700] בערך, עם הערות והוספות בכתב יד בשוליים. 

כתב היד כולל חמשה חיבורים:

1) פרי עץ חיים לרבי חיים ויטאל על מצוות עשה ול"ת על דרך הסוד (דף 1א-67א).

בעריכת מהר"ם פאפיראש, חלק זה הוא הנוף השני מספר פרי עץ חיים. והוא הנדפס בשם טעמי המצוות (זולקווא תקל"ה).

2)אגרת הרמ"ז לרבני קראקא – בעניני כתיבת סת"ם על פי הקבלה (דף 76א-83ב).

3)נוף עץ חיים למהרח"ו 'והוא פירוש נחמד על פי קבלת האר"י זללה"ה על קצת פסוקי תורה ועל קצת ליקוטי מאמרי רז"ל'. (דף 87א-133ב). בעריכת מהר"ם פאפיראש, והוא הנוף השני מספר נוף עץ חיים. הוא הנדפס בשם ספר ליקוטי תורה (זולקווא תקל"ה).

4)נוף הג' מספר עץ חיים לרבי חיים ויטאל' ונקרא 'נוף עץ חיים' והוא ביאור קצת אגדות הנמצאות בתלמוד ממורינו האר"י זלה"ה (דף 136א-150א)' חלק זה הוא הנוף השלישי מנוף עץ חיים, לא נדפס עד היום (הנדפס בליקוטי הש"ס קוריץ תקמ"ה, הם ביאורים אחרים).

5)קן ציפור – לרבי מנחם עזריה מפאנו, (דף 150א-180א). הוא קיצור ספר כנפי יונה [קוריץ תקמ"ו] לא נדפס עד היום.

בגליונות רבים שינויי נוסחאות והוספות על פי כתבי יד וכן מעט הערות שניכר בהם שיצאו מתחת ידי גברא רבא.

 מקורו של כתב היד בבית מדרשו של הקצין הנודע רבי דניאל יפה מברלין (תפ"ג-תקנ"ט) בו למדו גדולי וצדיקי עולם כרבי מנחם מנדל מרימנוב, ובעל הפרי מגדים שחיבר את ספרו פרי מגדים בין כותלי בית מדרשו, וכך כותב בהקדמתו לפמ"ג 'ותשואות חן להגביר המרומם המפורסם כבוד הר"ר דניאל יפה מברלין על שהתנדב והפריש מממונו סך מסוים, ומחזיק לומדי תורה בבית המדרש שלו, וגם אני קבעתי אהלי פה בבית מדרשו, ושם מצאתי בית מלא ספרים, ועשיתי מהדורא בתרא על חיבור זה ישלם ה' פעלו לו'.


180 דף (מתוכם 12 דפים חלקים) גודל: 1620 ס"מ. כרך נאה בכתב יד אשכנזי עגול ומסודר. השוליים יושרו בעבר על ידי כורך ששמר על ההגהות בחלוניות מקופלות. בראש ח"א וח"ה מסגרת שער נאה הלקוחה מספרי דפוס שנדפסו בברלין באותה תקופה, ובתוכה נרשם השער בכתב יד. מצב טוב, כריכת עור חדשה.

פריט : 129

מכתב ראשי עדת המערבים בירושלים ובראשם רבי אליעזר הלוי בן טובו ובעל המופת רבי יששכר אצראף. תרמ"ה [1885]

מכתב תנחומים על פטירת השר הגדול סיר משה מונטיפיורי בחתימת ידם של גדולי רבני עדת המערבים בירושלים. 

רבי רפאל אלעזר הלוי בן טובו בעל פקודת אלעזר (תקפ"ה-תרמ"ו) מגדולי חכמי מרוקו בירושלים, מנעוריו התנהג בפרישות ובקדושה וטהרה. בשנת תרי"ח עלה לא"י והתמנה לראש הישיבה של עדת המערבים, ולאחר פטירת ידידו הרב דב"ש עמד בראש העדה.

רבי יששכר אצראף - (תקע"ז – תרנ"ב) ראב"ד סאלי עיר הולדתו, רבו וחתנו של המלאך רבי רפאל אנקוואה, היה גדול בתורה וקדוש עליון, וסיפרו עליו סיפורי מופת (ראה נחלת אבות להרב משאש ח"ב דף רסו), עלה ארצה בשנת תר"מ ולאחר פטירת בעל פקודת אלעזר מילא את מקומו כראש עדת המערבים בירושלים. היה נערץ על כל רבני החוגים והעדות בירושלים, שהוקירוהו וכיבדוהו, ונחשב לאיש קדוש ובעל מופת.
רבי לוי יפלח מחכמי עדת המערבים וסופר העדה. היה סופרו האישי של הרב המקובל היר"א, וכתב את סידורו הערוך על פי הקבלה.

הראשון לציון רבי נחמן בטיטו (תר"ו-תרע"ה) מגדולי רבני המערב, בהיותו בן עשרים בלבד התמנה ע"י הרב דב"ש לשמש כדיין בבית דינו, ובשנת תרס"ט קיבל על שכמו את משרת ה'ראשון לציון'.
רבי יצחק עמאר – אף הוא מחכמי עדת המערבים בירושלים.

דף בגודל 2923 ס"מ. כתיבת סופר נאה של רבי לוי יפלח הנ"ל, עם חתימות וחותמות מקוריות. מצב טוב.

פריט : 130

פנקס בית הדין בפאס מהשנים תרמ"ח-תרנ"ט [1888-1899] עם מאות חתימות מרבני ודייני פאס

פנקס בית הדין של בית הדין בפאס בו נרשמו שטרות ופסקי דין בחתימת ידם של רבני ודייני פאס. 

פנקס זה הכולל 149 שטרות שימש את בית הדין במשך אחת עשרה שנה בין השנים תרמ"ח-תרנ"ט [1888-1899].

פנקס היסטורי חשוב לחקר תולדות יהודי פאס-מרוקו.
בין רבני ודייני פאס החותמים בפנקס: רבי רפאל מונסניגו, רבי אהרן מונסניגו, רבי רפאל יעקב אבן עטר, רבי שם טוב אבן עטר, רבי מימון אבן דנאן, רבי יצחק בן נאים, רבי יוסף הלוי אבן יולי, רבי שמואל הלוי אבן יולי, רבי אבא עטייה, רבי יששכר בן סעדון, רבי יודא משה אפלאלו, רבי יוסף בן סוסאן, רבי ראובן גיגי, רבי מרדכי ביטבול, רבי אהרן בוטבול, רבי שלמה ששון, רבי יעקב אצאייג, רבי רפאל משה מימראן, רבי ראובן אסולין, רבי דוד אליהו הרוש, רבי מנחם מאנסאנו. [פרטים ביוגראפיים על חלק מהרבנים הנזכרים ראה מלכי רבנן לרבי יוסף בן נאים חלק שני הנדפס בתוך תקנות חכמי פאס ח"ב, פריז תש"ע עמ' תרא-תריא].

[149] דף. בכל דף שטר נפרד. 1711 ס"מ. כריכת עור חדשה, נקבי עש זעירים, חלקם נסתמו, קרעים בדפים בודדים.

פריט : 131

כתב המלצה בכתב יד קדשו של סידנא קדישא רבי ישראל אבוחצירא – הבבא סאלי זצוקללה"ה ועוד גאוני וצדיקי מרוקו משנת תר"צ [1930]

פנקס כרוך ובו אוסף כתבי מליצה שניתנו בין השנים תר"צ-תרצ"ה לבן העיר תאפילאלת ממשפחת הרב המקובל רבי מסעוד ארוואח. 
1)מכתב המלצה בכתב יד קדשו וחתימתו של סידנא קדישא רבי ישראל אבוחצירא – הבבא סאלי זצוק"ל.
2) מכתב מליצה בכתב יד קדשו וחתימתו של רבי מכלוף אבוחצירא, לימים רבה של מראכש (בן רבי אליהו בן רבי אהרן בן המלוב"ן רבי יעקב אבוצחירא בעל אביר יעקב).
3) מכתב בחתימת יד קדשו של רבי מסעוד אצראף אב"ד בצאר וארפוד – ראש ישיבה בישיבת האביר יעקב בתאפילאלת. רבם של רבים מצדיקי משפחת אבוחצירא.
4) מכתב מאת רבי משה טולידאנו מרבני מקנאס.
5) כתב מליצה בחתימת ידם של רבני פאס: רבי מתתיהו סירירו, ורבי משה אבן דנאן.
6) מכתב מאת רבי מרדכי אוחנא שד"ר ירושלים,
7) מכתב מאת רבי אהרן אלמליח אב"ד דובדו.
8) מכתב מאת רבי שלמה הכהן רב ומו"ץ בעיר דובדו.
9) מכתב מליצה ארוך בחתימת רבני דובדו (8 חתומים).

[4] עמ' בגודל: 1930 ס"מ, כרוכים בכריכה פרחונית מקורית פגומה, כתמי מים, קמטים וחיזוקי נייר.

פריט : 133

מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי שלום אבוחצירה זצ"ל אב"ד בשאר בענין נישואי התערובת ומצב הגיורים בצרפת

הגאון רבי שלום זצ"ל נמנה מבין השורה הראשונה של הגאונים למשפחת אבוחצירה. גאון מופלג שקדן עצום וירא שמים, תורתו אומנותו, ולא פסיק פומיה מגרסא יום ולילה כפשוטו, ענוותנותו לא ידעה גבול, ויראתו קדמה לחכמתו. 
שאר בשרו הבבא סאלי מתארו באחד ממכתבי התורה אליו 'אור המנורה זכה וברה ליהודים היתה לאורה, קומה הדורה, ארי שבחבורה, רב גדורא, מאריה דאתרא, הרב הגדול, מעוז ומגדול, הולך וגדול, מעלת אדמו"ר כמוהר"ר שלם אביחצירא נר"ו שלם הוא, ושלימה משנתו'. (ראה גאוני משפחת אבוחצירא חלק ב עמ' 197 ושם תולדותיו בהרחבה).
 נולד בתאפילאלת בשנת תרנ"ג לאביו רבי אהרן בנו של מרן האביר יעקב זי"ע, משנת תרפ"ג שימש כרבה של קולומבשאר (בשאר-בצאר) באלג'יר למעלה מארבעים שנה, בשנת תשכ היגר לצרפת, ושימש כרבה של מארסיי עד פטירתו בשנת תשל"ד, מחיבוריו נדפס: כף אחת על משניות, זהב שבא על תהלים, מליץ טוב על שלחן ערוך אבן העזר, דברי שלום על התנ"ך, כלי כסף על הפרשיות. וכן הוציא לאור את ספרו של זקנו לבונה זכה (נא אמון תרפ"ט)

מרסילייא (צרפת) תשכ"ו [1966], דף מקופל כל עמ' בגודל:2113 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 148

מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב עבור נכד הרה"ק בעל נועם אלימלך עם מכתב מאת בנו הרה"ק רבי אליהו אייכנשטיין

את מכתבו פותח מהרי"א בברכת 'ה' יתברך יברכם בברכת הצלחה לעד' 
מכתב המלצה כתוב כולו בעצם כתב יד קדשו של האדמו"ר מוהרי"א מזידיטשוב עבור'הרב החסיד מו"ה זושא נ"י נכד הרב הצדיק הקדוש מאור הגולה רבי ר' אלימלך מליז'ענסק זצוק"ל לאשר השעה דחוקה לו ביותר'.
נכתב בהמשך למכתב בנו ממלא מקומו הרה"ק רבי אליהו מזידטשוב, שכתב את מכתבו בפקודת אביו. ובו הוא מפרט את שמות גבאי הצדקה בעיירות שונות המתבקשים לעמוד לימינו.

הרה"ק מהרי"א מזידיטשוב (תקס"ה-תרל"ג) איש אלוקים קדוש, אשר אלפים הלכו לאורו, בקי בש"ס ומדרשי רז"ל, ומכילתא, ספרא וספרי, וזוה"ק ותיקוני הזהר, ובכל כתבי האריז"ל עד להפליא, ונשמע מפי קדשו שהפרי עץ חיים למד ושנה מאה פעמים ואחד, וכן ספרי רבו הקדוש רבינו צבי הירש מזידיטשוב היה רגיל על לשונו ומסר נפשו על התורה והעבודה, והתפלל בעד כלל ישראל והמשיך להם שפע פרנסה והצלחה (ספר עשר קדושות ערך מהרי"א). מכתביו נדפסו ביאור מהרי"א על המדרש רבא, וכן לקוטי תורה והש"ס.

הרה"ק רבי אליהו מזידיטשוב (תקצ"ז-תרל"ח)  בעל 'זכרון אליהו' נולד היה יורשו וממלא מקומו העיקרי של אביו בזידיטשוב, היה יד ימינו של אביו, וטיפל במסירות ובנאמנות בכל עניני אביו הגדול. היה בקי נפלא בקבלה, כנראה מספרו זכרון אליהו, והסתיר את גדולתו, רק בהספד על אביו שהפליא את כל השומעים נודעה גדולתו העצומה. נפטר בגיל 41 בשנת תרל"ח.

[1] דף בגודל: 1721 ס"מ. מעט סימני קיפול, שמור בתוך קופסת עור מהודרת עם חלון.

פריט : 153

 כתב יד מפואר. ליקוטי הרר"י מרוז'ין. ברדיטשוב תרל"ה [1875]

אמרות טהורות מפנינים יקרות אשר יצאו מפי אדוננו מורנו ורבנו תפארת ישראל והדרו אור בהר בשחקים... רבינו רבי ישראל מרוז'ין זי"ע ועכ"י, נכתב פה ברדיטשוב שנת זה' הש'ער ל'ה צדיק'ים יבאו בו [תרל"ה] לפ"ק. 
כתב יד נחלק לשני חלקים:

החלק הראשון (דפים א-כח) כולל מאמרים ארוכים שנאמרו בין השנים תקפ"ד-תקפ"ו עוד בימי שבתו על ממלכתו ברוז'ין, לפני פרשת העלילה והמאסר.

החלק השני (דפים כט-נג) דיבורים קצרים יותר.

כתב יד יחסית קדום, נכתב עשרים וארבע שנה לאחר פטירת הרה"ק מרוזי'ן.
הרה"ק מרוז'ין לא העלה את דבריו על הכתב, ופעם אמר על עצמו: כולם עושים חיבורים ואני עושה בנים (גנזי ישראל ג' חשון), תורותיו נרשמו מפי החסידים, וקובץ קטן מהם בשם 'עירין קדישין' נדפס לראשונה רק בשנת תרמ"ה. בימינו ראה אור הספר עירין קדישין השלם בעריכת ר"נ פלינטנשטיין בן האדמו"ר מקפיטשניץ שליט"א, ובו ליקט גם מכתבי יד – אולם כתב יד זה לא היה למראה עיניו.

[1], נג דף 1619 ס"מ. נייר עבה משורטט, כתיבה נאה ומיושרת, בראש הספר שער בדיו שחור וסגול עם מסגרת מעוטרת. מצב מצוין. כריכה מקורית משופשפת.

פריט : 154

 מכתב נדיר בכתב יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי נחום מרדכי מטשורטקוב הראשון - בנו בכורו של הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב. לאמו בת הרה"ק רבי אהרן מטשרנוביל. תרכ"ט [1869]

הרה"ק רבי נחום מרדכי בנו בכורו של הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב נפטר בגיל צעיר מאוד, בשנות העשרים לחייו, ומכתבים ממנו נדירים ביותר.
מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי נחום מרדכי פרידמן לאמו 'הרבנית הצדקת ומפורסמת משכלת, יראת השם צנועה וחסידה, בת קדושים מרת פיגא' [בת הרה"ק רבי אהרן מטשרנוביל].
שני בנים היו לרבי דוד משה מטשורטקוב בנו של הסבא קדישא מרוז'ין: הבכור רבי נחום מרדכי (תר"ד בערך-תר"ל), והצעיר רבי ישראל.
 רבי נחום מרדכי התבלט מנעוריו בדבקותו הגדולה, וצידקותו הרבה, ואף שהיה חלוש וידוע חולי, לא פסק מעבודת הקודש אותה ספג בבית אביו ובבית זקנו רבי אהרן מטשרנוביל. בשנת תרכ"ב נשא את בת דודו רבי שלום יוסף מרוז'ין. רבי נחום מרדכי לא האריך ימים, ונפטר על פני אביו וזקנו בשנת תר"ל.
אחיו רבי ישראל מיאן להתנחם עליו, ואף קרא את שם בנו על שמו, מסופר ששאלו את רבי ישראל מטשורטקוב בעת ההלוויה מדוע הוא בוכה יותר מאביו, אמר: לאבי יש עוד בן, לי אין עוד אח [הנאדר בקדושים פרק א' מדברנא דאומתיה עמ' נט].
כאמור,מכתבים ממנו נדירים ביותר.
במכתבו הוא מעדכן אותה על שלום אביו ושלום אחיו רבי ישראל, ומספר לה שרבי ישראל הנו שמח, ואוכל ושותה ושומר על בריאותו, ומבטיח לה שהוא שולח מכתב בכל יום!!.

[1] דף בגודל: 1321 ס"מ. מלבד הפתיחה כולו ביידיש. מעט קמטים.

פריט : 156

שושלת ראפשיץ. מכתב נדיר ביותר מאת האדמו"ר הק' רבי מנשה מראפשיץ חותנם של הקדושת יו"ט ובעל המלבוש מזידיטשוב

מכתב בחתימת יד קודשו של האדמו"ר הרה"ק רבי מנשה רובין מרופשיץ. הזמנה לחתונת בתו מרת רייצא עם החתן המופלג ר' אליעזר ליפא. 

הרה"ק רבי מנשה מראפשיץ (תקנ"ה-תרכ"א) אדמו"ר לאלפים, צדיק וקדוש, גדולי דורו העריצוהו מאוד, וידוע שהרה"ק רבי שמעון מיערוסלב זקן האדמורי"ם באותו זמן נסע אליו. הרה"ק רבי חיים מצאנז כותב עליו בתשובה (דברי חיים יו"ד סי' נא) 'ויתווך כאשר יבצע ביניהם ידידי הרב המאור הגדול הקדוש מו"ה מנשה נ"י אבר"ק ראפשיטץ' ובמכתב אחר הוא כותב עליו שלום רב לידיד נפשי ה"ה הרב המאה"ג [המאור הגדול] בו"ק [בוצינא קדישא] החסיד המפורסם שלשלת היוחסין פ"ה [פאר הדור] ע"ה [עמוד הימיני] נ"י [נר ישראל] כקש"ת [כבוד קדושת שם תפארתו] מו"ה [מורינו הרב] מנשה נ"י. (ילקוט אגרות קדש, צאנז, עמ' מא).
נודע באהבת ישראל שלו 'ובחיים חיותו רצה תמיד להשפיע על ישראל שפע ברכה והצלחה' (המו"ל בהקדמתו ספרו לחם שמנה למברג תרל"ו), בנו בכורו של הרה"ק רבי אשר ישעיהו מרופשיץ (חתן הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ), אביו מינהו לרבה של רופשיץ עוד בחייו. בצעירותו נסע אל החוזה מלובלין, וכן קיבל מרבי צבי הירש מרימנוב.

על חתניו נמנים האדמורי"ם הנודעים: רבי חנניה ליפא יום טוב ליפא טייטלבוים, בעל 'קדושת יום טוב'. ורבי ישכר בעריש אייכנשטיין מווערצקי, נכד רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב בעל 'מלבוש לשבת ויום טוב' [חותנו של החקל יצחק].

המכתב נשלח אל הגביר המפורסם רבי בצלאל וויינבערגער מהעיר גארליץ [חותנו של רבי אברהם חיים הורוויץ אב"ד פלאנטש, חותנו בזיוו"ר של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר]. בצדו השני של המכתב, מכתב מאת שמואל ווינברגר – כנראה בן הנ"ל.
מכתב זה הוא המקור היחידי לידיעה על בתו זאת של רבי מנשה, וכן על חתנו.
דף כפול בגודל: 1017 ס"מ. שורת הסיום והחתימה בכתב יד קדשו. סימני קיפול, מעט השתקפות דיו מהצד השני.

פריט : 157

שושלת ראפשיץ. כתב שבועה נגד עלילות דם [בעקבות פרעות קישינוב] בחתימת יד קדשו של הרה"ק רבי נפתלי ממעליץ

בשנת תרס"ג פרצו פרעות אכזריות ביהודי קישינוב, ראשיתם של הפרעות בעלילת דם שפירסם עיתון ברוסיה, על גופת נער אוקראיני שנמצא מת וכמובן האשים את היהודים שהשתמשו בדמו למצות.
בעקבות זה פירסם הרה"ק ממעליץ את השבועה הבאה (גם אסיפת הרבנים הגדולה בקראקא בשנת תרס"ג נפתחה בשבועה בענין עלילת הדם ראה יד רא"ם עמ' 11)

'אנכי הבא על החתום הנני נשבע בקדושת תורתינו הכתובה בספר התורה, שהעלילה הנתעבה ונאלחה שמעלילים על אחב"י בכל דור בהריגת נפש אדם שלא מבני ישראל לקחת מדמו לצורך עבודה דתית, היא שקר ודבר כזב...' - על השבועה חתם בעצם כתב יד קדשו הרה"ק רבי נפתלי הורוויץ אב"ד מעליץ.


האדמו"ר רבי נפתלי הורוויץ ממעליץ (תר"ה-תרע"ו) בעל 'קדושת נפתלי' נקרא על שם זקנו הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ, תלמיד הדברי חיים מצאנז שהורה לקרוא לו עוד בחיי אביו 'מורה מורנו'. והיה מאוכלי שולחנו של דודו רבי אליעזר מדז'יקוב. בזיוו"ר חתן רבי מאיר נתן הלברשטאם בן הדברי חיים. בשנת תרל"ט התמנה לממלא מקום אביו כרב ואדמו"ר במעליץ.
תורה וגדולה התאחדו על שולחנו, והיו שתיארוהו 'מלך ישראל'. זכה להעמיד שושלת מפוארת, בין צאצאיו נמנים אדמורי"ם וצדיקים משושלות האדמורי"ם הלברשטאם, צאנז, סאסוב ועוד.

מעליץ תרס"ג [1903] 2 עמ' דף בגודל: 2416 ס"מ. מסמך היסטורי יוצא דופן, נדיר ביותר.

פריט : 160

מכתב מאת הגאון רבי שמעון מעליר אב"ד פאדהייץ והגליל. פאדהייץ תרכ"ד [1864]

מכתב ברכה לכבוד השר והטפסר סיר משה מונטיפיורי בשם כל קהל עדת פודהייץ על כל הטובות והחסדים אשר פעל ועשה למען בני ישראל במארוקו ובכל תפוצות הגולה. מאת הגאון רבי שמעון מעליר [מלר] אב"ד פאדהייץ.  

'הגאון המפורסם החריף ובקי החכם השלם מהר"ר שמעון מעליר אב"ד פאדהייץ' (שו"ת בית שלמה א"ה סי' יט) היה מגאוני גאליציה המובהקים בדורו, נכדו ותלמידו של הגאון רבי נתן נטע קליצר אב"ד פאדהייץ [מגזע הט"ז, תלמידו של הגאון רבי משולם איגרא, ידידם של הקצות החשן והנתיבות, הגאון רבי עקיבא איגר מזכיר מחידושיו, שימש כרבה של פאדהייץ על מקום הגאון בעל לב אריה] וממלא מקומו ברבנות, נשא ונתן עם גאוני דורו בעל השואל ומשיב, בית שלמה, בר ליואי, חסד לאברהם, דבר משה, בית יצחק, מהרי"א הלוי, שאילת שלום ועוד [ראה: מאורי גאליציה כרך ג עמ' 887].

דף בצבע כחול בגודל: 2228 ס"מ. פאדהייץ חירות לפ"ק, הכל בכתב ידו וחתימתו, עם חותם שעוה אדום, חותם פחם של הקהילה וחתימת יד ראשי הקהל. מצב טוב מאוד.
מתוך 5 דפים
×