מכירה 6
Jan 21, 2020
מכירה 6
21.1.20
מתוך 5 דפים

פריט : 162

מכתב נדיר בכתב יד וחתימת המהרש"ם . ברעזאן תרס"ג [1903]

מכתב נדיר בכתב יד וחתימת הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון אב"ד ברעזאן בעל שו"ת מהרש"ם, בו הוא מבקש עזרה למצוא דירה לבנו בירושלים על ידי כולל הונגריה. 

בנו הגאון רבי יצחק אב"ד חאצעמיר בעל מנחת יצחק על התוספתא היה עשיר גדול אך 'נהפך עליו הגלגל וכל הונו ורכושו חלף הלך לו' ולכן מבקש המהרש"ם סיוע לבנו, אחר שהגיע אליו שמועה שיש לכולל הונגריה בתים בירושלים המיועדים עבור עולים תלמידי חכמים.

שר התורה הגאון המהרש"ם (תקצ"ה-תרע"א) היה נודע כמשיב הגדול בדורו, וכל השאלות הסבוכות היו באות לפתחו, ויעידו על כך אלפי התשובות שהשיב להלכה לכל קצוות תבל אשר נדפסו בספרי תשובותיו, והוא השיב עליהם בבהירות ובמשנה סדורה. עוד כשהיה צעיר לימים ראה בו גאון הדור בעל "שואל ומשיב" את יורשו הרוחני, והשר שלום מבעלז בירכו שתורתו לא תהא רק כמונחת בקופסה, אלא שיוכל להשתמש בה בכל עת ובכל שעה.

נייר מסמכים אישי: 2923 ס"מ הכל בכתב ידו וחתימתו משנת תרס"ג. ממוען לרבי אליעזר פאלאק רב בעיר פעסט [הכוונה היא אל רבי אליעזר סופר]. מצב טוב.

פריט : 163

מכתב בכתב יד הגאון רבי דוד מנחם מאניש באב"ד אב"ד טארנופול בעל שו"ת חבצלת השרון

מכתב בכתב יד הגאון האדיר רבי דוד מנחם מאניש באב"ד אב"ד טארנופול על משלוח ספרו חבצלת השרון

הגאון רבי דוד מוניש באב"ד אב"ד טארנופול (תרכ"ח-תרצ"ז) בן רבי יהושע העשיל מסטריסוב ב"ר חיים ממיקוליניץ אחי המנחת חינוך. מגדולי מרביצי התורה בגאליציה בדורו, נשיא רבני גאליציה ויו"ר אסיפות הרבנים בקראקא ולבוב, השתתף במשלחת רבנים לממשלה בווארשא יחד עם החפץ חיים, וגדולי ליטא הופתעו מגדולתו בתורה, תלמידים רבים נהרו אליו מכל עבר.עליו ועל הגאון מפרוביזנא רבי אברהם יעקב הלוי הורוויץ אמרו אדמור"י בעלז שהם מזוזות לשמירה במזרח גאליציה. מחיבוריו נדפס שו"ת חבצלת השרון - שלשה חלקים.

דף בגודל: 1422 ס"מ. נייר מסמכים. מצב טוב.

פריט : 164

תשובה להלכה בענין להכניס ספר תורה לבית סוהר של גויים באמריקה עבור יהודים הכלואים שם – תשובה מענינת בכתב יד הגאון רבי מאיר אריק. טארנא תרפ"ד [1924]

תשובה להלכה ולמעשה האם מותר להכניס לבית סוהר של גויים ספר תורה עבור האסירים היהודים, מאת הגאון רבי מאיר אריק אב"ד טארנא 
בשולי המכתב מבקש מהר"ם אריק 'מהתשובות ששלחתי לכתר"ה אין לי כלל, כי ידוע לכת"ר כי חמשה כרכים שו"ת שהיו לי נאבדו בעת המלחמה, ואם יש לכת"ר איזה תשובות שהשבתי לו יועיל בטובו וישלחו, ורצהי"ת אדפיסם'.
גדולי דורו העריצוהו והכתירוהו בכל מיני תהלה, כגון: 'שר התורה' (שו"ת אור המאיר לתלמידו המהר"ם שפירא סי' ז) 'נר ישראל פאר הדור' (האדמו"ר הקדושת ציון מבובוב) 'חסידא ופרישא המפורסם בכל קצוי תבל' (הגר"מ זמבא) 'פאר הימים, חמדת הזמנים' (רבי יואל מסאטמר).

מהר"ם אריק (תרט"ו-תרפ"ו) היה ממשיך דרכו של הגאון מהרש"ם כפוסק המובהק של גאליציה, נסמך להוראה מהמהרש"ם ומרבו המובהק בעל 'כוכב מיעקב'. כהמהרש"ם היה חסיד טשורטקוב, ושלח פתקאות לבעלזא, בעת מלחמת העלם הראשונה ברח מבוטשאשט לוינה, נפטר בסוכתו אחר שקדש על היין בליל ט"ו תשרי תרפ"ו. מחיבוריו: שו"ת אמרי יושר, טל תורה, מנחת פתים, שיירי טהרה, ומנחת קנאות.
 
דף מקופל. 3 עמ'. 1422 ס"מ. בחתימת ידו. מצב מצוין, השאלה להלכה ולמעשה נשאלה על ידי רבי זאב וואלף לייטער אב"ד פיטסבורג – פנסילבניה. נשמר עם המעטפה המקורית.

פריט : 165

מכתב מאת רבי נפתלי הירץ בומבאך אב"ד סאמבור. תרצ"ג [1933]

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי נפתלי הירץ בומבאך אב"ד סאמבור בענין גט פשוט והרשאות שנשלחו לאמריקה.
רבי נפתלי הירץ בומבאך אב"ד סאמבור ובעל ספר גבעת הלבונה נולד בשנת תרמ"ה לאביו רבי יוסף בומבך מיאברוב, היה תלמידו של אחיו רבי יהושע פנחס בומבאך אב"ד אושפצין בעל שו"ת אהל יהושע. שימש כרב במאגרוב, ומשנת תרפ"ה אב"ד סמבור, נספה בשואה בשנת תש"ג.מחיבוריו נדפס שו"ת גבעת הלבונה (לובלין תרצ"ט), וכן סידר לדפוס את ספרו של אחיו אהל יהושע עם הגהותיו (אנציקלופדיה לחכמי גאליציה ח"א עמ' 464-467).
המכתב כולו בכתב ידו וחתימתו, וחותם בית הדין בסאמבור, בשוליו צירף את חתימת הראב"ד רבי אליעזר מוזיק.
מצורפת גם המעטפה החתומה בחותמות שעוה בה נשלחו הגט וההרשאות.

דף בגודל: 1721 ס"מ. סימני קיפול.

פריט : 166

הגה"ק בעל 'אבני נזר' - תשובתו המפורסמת להלכה ולמעשה בענין 'היתר המכירה' בשמיטה – בחתימת! יד קדשו. (2 חתימות)  כתובה כולה בידי בנו הגה"ק בעל 'שם משמואל'. 
סאכטשוב תרס"ג [1903]

תשובה ארוכה להלכה ולמעשה מאת הגאון הקדוש רבי אברהם בורנשטיין אב"ד סוכטשוב בעל אבני נזר בענין שאלת היתר מכירת הקרקעות לגוי, בשנת השמיטה.
התשובה משתרעת על גבי ארבעה עמודים גדולים, חתימת ידו של ה'אבני נזר''דברי הד"ש וש"ת באהבה הק' אברהם חפ"ק סאכטשאב' נמצאת בסיום התשובה בעמ' 3, ושוב חתימה נוספת בנוסח הנ"ל, בשולי ההשמטה בעמ' 4.
כאמורהתשובה כולה כתובה בכתב יד בנו ותלמידו הגה"ק בעל שם משמואל שסייע בידו בעריכת כתביו והוציא לאור את תשובותיו אבני נזר [וראה גם בסוף ההקדמה לאגלי טל], כתב היד זהה לכתבי ידו של בעל 'שם משמואל'.
השאלה נשאלה על ידי רבי יחיאל מיכל [היילפרין] אב"ד קהילות האשכנזים בטבריה, בשנת השמיטה תרס"ג והייתה נוגעת לראשית ההתיישבות במושבה 'יבניאל'.
התשובה נדפסה בשו"ת אבני נזר יו"ד סי' תנ"ח. אולם בתשובה הנדפסת חסר שם הרב השואל, התאריך, וכן הסיומת בה ההיתר הגורף:'יפה דן, יפה הורה, בכל הפרטים'. [על הרקע לכתיבת התשובה ופרטים נוספים, ראה: תשובת בעל אבני נזר בענין היתר המכירה, המעיין טבת תשע"ז עמ' 31. כתב היד הנדון במאמר שם אינו כתב היד שלפנינו].

2 דפים כתובים משני צדי הדף. דף א' בגודל: 2135 ס"ב דף ב' בגודל: 21*24 ס"מ. שני הדפים שמורים בתוך חלונות פלסטיק תואמים עם מסגרת עור מרשימה, ושניהם יחד בתוך כריכת עור מהודרת שנעשתה במיוחד לשימור תשובה נדירה זו. סימני קיפול, וכן סימני נייר דבק בהירים בקיפולי הדף.

פריט : 167

הזמנה נדירה מאת הרב הקדוש בעל 'שם משמואל' לחתונת בתו. סוכטשוב תר"ע [1910]

הזמנה לחתונת בתו הכלה דאבריש עם החתן יהושיע נתן דוד [רבינוביץ] בן הרה"ק רבי משה שלמה ליב ממעזריטש.
החתונה התקיימה בי"ח אדר שני תר"ע בעוד שאביו בעל 'אבני נזר' הסתלק כחדשיים לפני כן בי"א אדר ראשון. בראשית ההזמנה כותב בעל 'שם משמואל' שאפילו שהזמן הוא עת ספוד על הלקח ארון האלוקים וכיצד נרקד לפני הכלה? אך כיון 'ששיהויי מצוה לא משהינן - אמרתי אבליגה מעט ואנחם מצערי'.
החתן הוא רבי יהושיע נתן דוד [רבינוביץ] בן הרה"ק רבי משה שלמה ליב ממעזריטש (נודע בר"ת: משל"י), בן הרה"ק רבי יצחק יעקב מביאלה בעל 'דברי בינה' ולמעלה בקודש.

[1] דף כפול 1321 ס"מ. האותיות נדפסו בצבע זהב. קרעים ללא חסרון בטקסט וכתמי נייר דבק. עם חותמות דואר ושאריות בול. נדיר באופן יוצא מן הכלל.

פריט : 168

מכתב ארוך מאת האדמו"ר בעל 'חסדי דוד' הרה"ק רבי דוד מסוכטשוב. טאמשוב תרפ"ב.

מכתב ארוך בכתב יד הרה"ק רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב מתקופת רבנותו בטאמשוב אל רבי אברהם יצחק הכהן קוק.

הרה"ק רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב (תרל"ז-תש"ג) מגדולי אדמור"י פולין, וממנהיגיה בדור החורבן. בן הרה"ק בעל 'שם משמואל' תלמיד מובהק של זקנו ה'אבני נזר' אשר התבטא עליו 'נכדי יש לו שכל מקיף מן הקצה אל הקצה'. שימש כרב בווישגראד, טומאשוב, ומשנת תרפ"ו ממלא מקום אביו, הקים בלודז' ישיבה על שם זקנו בעל אבני נזר בנוסח הלימוד המיוחד של סוכטשוב. בשנות השואה עודד את רוחם של חסידיו, והיה מראשי המעוררים לברוח ולא להיענות לפניות הנאצים, נפטר בגטו ווארשא בלי שגופו נטמא בידי הנאצים.
תוכן המכתב: בעל שעזב את אשתו וברח לארץ ישראל והשאיר את אשתו עגונה וגלמודה. הרבי מסוכטשוב מבקש מהראי"ה שיאתר את הבעל, יסדר גט על פי הפרטים שצירף, והוא ידאג לשלוח ע"י אבי המתגרשת את תשלום הסופר, הבית דין, והוצאות הבעל.

דף בגודל 2721 ס"מ. כתוב משני צדיו, הכל בכתב יד קדשו וחתימתו.

פריט : 169

כתב רבנות העיר זאסלב להרב הקדוש רבי מאיר שרגא שפירא חתן הרב הקדוש  רבי מרדכי מנעשכיז זאסלב תקפ"ד

כתב רבנות שנכתב על ידי ראשי קהלת זאסלב שבווהלין, בו הם מקבלים על עצמם את רבנותו של 'אחד קדוש אשר כל אלה לו... שרגא בטיהרא, לישב על כסא הרבנות... ה"ה אדונינו הרב הגאון המפורסם מאיר שרגא בן הרב הגאון המופלא איש אלוקים מו"ה יעקב... כי אמרנו וענינו אשימה עלינו מלך... אשר ילך לפנינו על פיו יצאו ועל פיו יבואו להורות לעם ה' את דברי ה' להיות נוהג ברבנות ושררה פה"ק זאסלב...' .

כתב הרבנות מתייחס לבחירת ממלא מקום של רבי יששכר דוב בן הרה"ק רבי יעקב שמעון בן הרה"ק רבי פנחס מקאריץ, לרבנות זאסלב - מהקהילות העתיקות והחשובות שבווהלין. לשם כך נבחר חתן המלך - מאורם ומנהיגם של קהילות ישראל בוואלין הרה"ק רבי מרדכי מנשעכיז, הלא הוא הגאון הצדיק רבי מאיר שרגא פייוויל שפירא בהרה"ק רבי יעקב שפירא, שהיה רבה של נעשכיז.
משרת הרבנות בנעשכיז הייתה שמורה שנים רבות למשפחת שפירא, ולאחר פטירת אביו ר' יעקב שפיראהעביר רש"פ את הרבנות לחותנו הרה"ק מהר"ם מנעשכיז, ומכאן יצא שמו לתהילה בכל הארץ – והוא עצמו נבחר לרבנות זאסלב.
הרה"ק רבי שרגא פייבל המתואר ברשפי אש (עמ' 5) בתואר 'הרב הגדול בתורה ויראה קדוש שמו' כיהן ברבנות זאסלב ארבעים שנה, ידועה הסכמתו לש"ס סלאויטה, משנת תקצ"ה.
הכתב הוכן ביום ד' ר"ח טבת תקפ"ד וחתומים עליו 'כל בעי אסיפה שלימה וכל החברי' הקדושים ויחידי סגולה דפה"ק זאסלב יצ"ו' – כמאה חתימות של ראשי הקהילה, נכבדיה ושאר תושבי העיר.

דף גדול: 2535 ס"מ. חצי העמ' הראשון נוסח כתב ההכתרה, ולאחר מכן כמאה חתימות - משני צדי הדף בשני טורים צפופים. מצב מצוין, שמור בכריכת עור מהודרת.

פריט : 170

חתימת הרה"ק בעל 'חסד לאברהם' מראדומסק על ספר חמד משה הרה"ק רבי

פריט : 171

מכתב בחתימת יד קדשו של הגה"ק בעל 'תפארת שלמה' מראדומסק.
ראדומסק תקצ"ד [1834]

מכתב בעניני הקהילה בראדומסק חתום בעצם כתב יד קדשו הטהור של הגה"ק רבי שלמה הכהן רבינוביץ מראדומסק, בעל תפארת שלמה. וחותמו הרשמי עם איור צורת ידי כהן ומעליו כתר כהונה. 
חתימת יד מלאה בלה"ק:נאום הק' שלמה הכהן אבד"ק ראדומסק ראבינאוויץ.
הכהן הגדול מראדומסק בעל תפארת שלמה (תקס"ג-תרכ"ו)מגדולי צדיקי פולין, אמרו עליו שיש לו את נשמת התנא רבי עקיבא, בחינת יוסף הצדיק וחכמת שלמה (אהל שלמה עמ' ס), משנת תקצ"ד אב"ד ראדומסק, וברבות הימים החלו נוהרים אליו מכל קצוות פולין, עד שרדומסק נעשתה לאחד המרכזים החשובים ביותר של חסידות פולין. בספרו 'תפארת שלמה' הרבה לכתוב ביקר מעלתה של דרך החסידות, והוא מספרי היסוד של תורת החסידות.
היה ידוע בין חסידי פולין שבעניני פרנסה היה משפיע גדול,ובעל דברי חיים מצאנז אמר שמפתח של פרנסה ניתן בידו להשפיע רב טוב לבית ישראל (שם עמ' נח).
בראשית שנת תרכ"ו חזה את פטירתו מן העולם, בליל כ"ט אדר התיישב ללמוד בספר 'הזהר', ובחצות לילה השעין את ראשו על ספר הזהר, וכך יצאה נשמתו [תולדותיו ומופתיו נרשמו על ידי נכדו בספר 'אהל שלמה'].
אישור בפולנית בו הוא מצהיר בתור רבה של רדומסק על דייני קהילתו, שהם אכן משמשים בתפקיד זה בקהילה ובבית המדרש.

 [1] דף בגודל: 1619 ס"מ. מלבד תעלת עש בשולי הדף, במצב טוב.

פריט : 172

מכתב המלצה בכתב יד האדמו"ר בעל 'פני מנחם'. ירושלים תשכ"א [1961] האדמו"ר

פריט : 173

מכתב ארוך בכתי"ק של האדמו"ר מסוקולוב רבי יצחק זעליג מורגנשטרן (שושלת קוצק)

'האתרוג אשר שלח קבלתי וברכתי עליו, הגם שהיה לי אתרוג קרפו נאה ומהודר ממנו, אבל מפני חביבותיה דמר, ומחיבת ארץ הקדש, בחרתי לברך עליו' מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי יצחק זעליג מורגנשטרן מקאצק אב"ד סוקולב והגליל.

האדמו"ר רבי יצחק זעליג מורגנשטרן מקאצק אב"ד סוקולב והגליל (תרכ"ו-ת"ש) מגדולי האדמורי"ם בפולין לפני השואה, והסתופפו בצלו עוד חסידים שהיו אצל זקנו רמ"מ בקוצק. ממנהיגי היהדות בפולין, היה יד ימינו של האדמו"ר בעל אמרי אמת, השתתף בכנסיות הגדולות, והיה חבר מועצת גדולי התורה. תורתו בספר שארית יצחק.

סאקלוב תרפ"ה [1922] נייר מסמכים אישי. 2214 ס"מ. כולל גם בקשות עזרה לסייע לחסידיו בעליה לארץ ישראל. מצב טוב.

פריט : 174

סגולה לשמירה והצלחה. חידושי תורה בעצם כתב יד קדשו של הרה"ק פועל הישועות רבי יעקב אריה מראדזמין

דף ובו חידושי תורה בכתיבת יד קדשו של הרה"ק איש אלוקים ופועל ישועות רבי יעקב אריה גוטרמאן ראש שושלת ראדזמין ומגדולי צדיקי פולין בדורו.
כתביו הקדושים התפרסמו בקרב החסידים כסגולה לשמירה והצלחה, בפרט מקובלת סגולה זו אצל אדמור"י שושלת גור.
כולל קטע שלם בו מבואר יסוד עיקר מצוות ציצית.

הרה"ק רבי יעקב אריה מראדזמין (תקנ"ב-תרל"ד) בעמח"ס בכורי אביב ודברי אביב – בצעירותו נסע אל החוזה שהעיד עליו שהוא בעל נשמה גדולה, קבל גם מהמגיד מקוז'ניץ, אך רבו המובהק היה רבי שמחה בונים מפשיסחא.
התפרסם במופתים מופלאים, ואלפי חסידים נהרו אליו, משנת תרכ"ו נחשב לזקן צדיקי הדור, וכל אדמור"י דורו נתבטלו אליו.
אחרי הסתלקותו התפרסם האוהל שהוקם ע"ג הציון כמקום תפילה שנוהרים אליו כל נשברי לב ומבקשי ד' לשפוך שיחם ולהיפקד בפקודת ישועה ורחמי שמים בזכות האי סבא קדישא, כך היה הדבר לפני השואה, וכך הוא ג"כ עד עצם ימינו, אחרי שיד הזדים לא שלטה בציון הק', וכבר רבו מספור המקרים של יהודים שרויים בצרה וחשוכי בנים ל"ע שהשטתחו בתפילתם על קברו של אותו צדיק, וזכו לישועה (הקדמה לבכורי אביב מהדורת ירושלים תשס"ז).

דף בגודל: 1621 ס"מ. מעט כתמי דיו, מצב טוב.

פריט : 175

מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי יוסף קאליש מאמשינוב

מכתב המלצה לשו"ב הרוצה לעלות לירושלים 'ואין בידו לכלכל ההוצאה הזו' בכתי"ק וחתימתו של האדמו"ר.

הרה"ק רבי יוסף מאמשינוב (תרל"ח-תרצ"ו) בן הרה"ק רבי מנחם מאמשינוב בן הרה"ק רבי יעקב דוד מאמשינוב בהרה"ק מווארקא. חתן הגאון בעל 'נפש חיה', בגיל צעיר נתמנה לרבה של אוסטרובה שהייתה ידועה בלמדניה, ומשנת תרע"ח אדמו"ר על מקום אביו באמשינוב. מילדותו התפרסם בכשרונו והתמדתו אשר נמשכה גם בימי אדמורות"ו, ולא פסק פומיה מגירסא, דמותו הייתה הדורה ומרשימה, וביתו היה פתוח לרווחה, בשנותיו האחרונות עבר לאוטוואצק ובה נסתלק. (אנציקלופדיה לחסידות ח"ב עמ' קכה)

אמשינוב תרפ"ד [1924] 1220 ס"מ. הכל בכתב יד קדשו, חתימתו וחותמו. סימן קיפול במרכז הדף, השורה הכתובה במקום הקיפול פגומה מעט.

פריט : 176

הזמנה לחתונת בת האדמו"ר רבי יוסף קאליש מאמשינוב. אוטוואצק תרצ"ו [1936]

הזמנה לחתונת הכלה מרת לאה הדס בת הרה"ק רבי יוסף מאמשינוב עם החתן כמר שמואל יחזקאל אבראמציק מסאסנאווצא.
בראש ההזמנה נרשם בכתב יד: כבוד שארי ר' אברהם משה [בוים]. (אגב רא"מ לא זכה להיפקד בזש"ק, ובברכת הרה"ק רבי יוסף עלה לא"י ובלכתו אמר לו 'כאן אי אתה זוכה לבנים שם אתה זוכה' ולאחר מכן נפקד בבן יחיד, ממנו ראה בנים ובני בנים).
החתונה התקיימה בחדש חשוון בעיר אטוואצק, לשם עבר האדמו"ר בשנותיו האחרונות לאחר שסבל ממחלת לב. כשלשה חדשים לאחר החתונה נסתלק האדמו"ר לגנזי מרומים. החתן והכלה נספו בשואה.

1522 ס"מ. סימני קיפול, ומעט כתמי זמן.

פריט : 177

להטיב לתושבי פולין היושבים במצור ובמצוק

מכתב מאת הגאון רבי ישכר בער אב"ד טשענסטחוב - בעל פתחי שערים.
עם מכתב מאת גיסו רבי רפאל זאב הלוי לעוונטאל אב"ד זאקרשטיין חתן בעל חמדת שלמה ובנו רבי חיים משה הלוי מליסא.
מכתב בכתב יד וחתימת הגאון הגדול בעל פתחי שערים לפעול אצל השרים הגבירים מונטיפיורי ורוטשילד'להטיב לתושבי פולין היושבים במצור ובמצוק, וכפי ששמעתי מהגאון מו"ה עקיבא איגר זצ"ל אב"ד פוזנא כתב שני מכתבים להשר בפפד"מ [רוטשילד] ולא קבל כל תשובה, נראה בעליל ששולטים בכתבים ידי זרים...'

הגאון בעל פתחי שערים (תקמ"ט-תרי"ב) בן הגאון הצדיק קדוש ה' רבי אפרים הלוי אב"ד קויל, מאדירי התורה בפולין, הרביץ תורה בתלמידים ונשא ונתן עם כל חכמי דורו. בגיל י"ב היה לו פתחון פה בפלפולא דאורייתא לפני המגיד מקוז'ניץ, ובפקודת אביו נשלח ללמוד אצל הגאון רבי חיים אויערבאך בעל דברי משפט. מחיבוריו נדפסו ספרי פתחי שערים על הש"ס, תורה ופרקי אבות. בנו הוא רבי מיכאל דוב וויינגוט בעל 'אגודת אזוב מדברי'
את מכתבו צירף בעל 'פתחי שערים' על גבי מכתב גיסו הגאון רבי רפאל זאב הלוי לעוונטאל אב"ד זאקרשטיין שהיה מגאוני פולין באותה תקופה, בן הגה"צ רבי אפרים סג"ל הנ"ל וחתנו של הגאון בעל 'חמדת שלמה'. וכן מכתב מאת רבי חיים משה הלוי מליסא אב"ד פראשקא בן רבי רפאל זאב הנ"ל וחתן דודו בעל פתחי שערים. במכתבו מפרט רבי חיים משה את סדר יחוסו.

סה"כ שלשה מכתבים על אותו דף. פולין תר"י [1850], 2127 ס"מ. נשלח לרבי מאיר שרלוויל אב"ד דושאק ומחכמי מיץ (צרפת). מצב טוב.

פריט : 178

מכתב הרה"ק רבי קלונימוס קלמן שפירא מפיאסצנא בעל חובת התלמידים. וארשא תרפ"ה.

מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר הקדוש מפיאסצנא בעל אש קודש, חובת התלמידים ועוד, אל חסידיו בעיר ראדום, בו מבשר להם על אירוסיו של בנו רבי אלימלך בן ציון לבתו של הרה"צ רבי שלמה זלמן פרלוב מבולחוב (שושלת נובומינסק).
החתן רבי בן ציון אלימלך נהרג בחג הסוכות, והעידו אנשים ששהו במחיצת האדמו"ר שלא הזיל דמעה ואמר 'חג היום, צריך לשמוח'!!

האדמו"ר מפיאסצנא רבי קלונימוס קלמיש שפירא הי"ד – קדוש מרחם היה, ובקדושה עלה בסערה השמימה, בלהבות כבשני ההשמדה הנאצית. נולד בשנת תרמ"ט לאביו הרה"ק רבי אלימלך מגרודז'יסק שהיה אז זקן אדמור"י פולין, מצאצאי המגיד מקוז'ניץ מצד אביו, והמאור ושמש מצד אמו, ועל שמו נקרא קלונימוס קלמיש. בשנות העשרים לחייו התמנה לאדמו"ר ורב בפיאסצנא, ובגיל שלושים וארבע ייסד את ישיבתו הגדולה בווארשא, בה חינך והרביץ תורה ויראה.
היה רועה נאמן לעדתו, ואב רחום לתלמידיו וחסידיו, ומסר נפשו למענם, בימי צר ומצוק היה בגיטו הוורשאי, וקשה לתאר את כל הקורות עמו באותם ימים, לפי כל העדויות מסר נפשו לקיום המצוות ושקע בתלמודו, בתוך ימי האימה שקד על כתביו וכתבם בדם ליבו, את חדשיו האחרונים לימי חייו, בילה במחנה ריכוז שבקרבת לובלין בקדושה ובטהרה, כולו תפוס שרעפים, מתכונן כביכול לעקידה לעלות השמימה בקידוש ה', עד בוא היום המר והנמהר יום ד' חשון תש"ד בו הועלה על המוקד.
שם עולם הקנו לו ספריו החינוכיים חובת התלמידים והכשרת האברכים. דרשותיו משנות תש"א-תש"ד נכתבו על ידו בספר אש קודש, ונמצאו בדרך פלאית בחפירות בבנין בווארשה.

1 דף. נייר מסמכים רשמי. 2228 ס"מ. קרעים עם חסרון של מלים בשתי שורות. הנייר שוחזר בשיקום אמנותי.

פריט : 179

מכתב מאת רבי מאיר שפירא מלובלין לרעייתו הרבנית. תרפ"ד [1924] מכתב מראשית

פריט : 180

קונטרס תשובה בענין קידושי שחוק עם הערות בכתב יד קדשו של הגאון מקויז'יגלוב

מן המאורות הגדולים שזרחו ביהדות פולין היה הגאון הקדושרבי אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב (תרמ"ד-תש"ג) בעל 'ארץ צבי', תלמיד מובהק של האדמו"ר בעל אבני נזר. נקרא על ידי האדמו"ר בעל 'שם משמואל' לעמוד בראשות הישיבה בסוכטשוב, ולאחר פטירת המהר"ם שפירא עמד בראשות ישיבת חכמי לובלין. היה כולו אש להבה לתורה וחסידות, והעמיד אלפי תלמידים.
התשובה נוגעת לשאלה סבוכה שהייתה בשנת תרפ"ח בעיר יאדווא בענין קידושי שחוק. הקונטרס כולל את גביות העדות שנעשו על ידי רבי אלעזר יהושע שמחה במהרא"ש אב"ד יאדאוו, ובית דינו.
בגליונות הקונטרס כמה הגהות ארוכות בעצם כתב יד קדשו של הגאון הקדוש מקויז'יקלוב. ייתכן שכל התשובה היא העתק של תשובת הגאון מקויז'יגלוב, ועליה הוסיף הערות בעצם כתי"ק.

קונטרס שלם. [5] דפים. 2228 ס"מ. שיקומים קלים ביותר בשוליים, נדיר באופן מיוחד.

פריט : 181

 תשובה ארוכה בכתב יד הגאון בעל 'שבט הלוי'.
בני ברק תשל"ד [1974]

מגדולי הפוסקים והמשיבים בדור האחרון היה הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר (תרע"ג-תשע"ה) אב"ד זכרון מאיר וראש ישיבת חכמי לובלין. י"א חלקי תשובותיו כוללים אלפי תשובות להלכה ולמעשה, ואין לך שאלה אקטואלית שהתעוררה בדור האחרון שלא הגיעה לשולחנו.
לפנינו תשובה ארוכה בהלכות נדה בה הייתה משנתו סדורה וידועה, ונחשב לאחד מגדולי המורים בנושא זה.
בראש דבריו הוא תוקף ספר שיצא לאור באנגלית שהוא 'מכשיל את הרבים בדבר המבואר בש"ס ופוסקים'. התשובה נשלחה אל הגאון רבי אפרים גרינבאלט אב"ד בעל רבבות אפרים.
זכרון מאיר – בני ברק תשל"ד [1974] 3 דפים, נייר מסמכים רשמי, גודל: 2228 ס"מ. הכל בכתב ידו וחתימתו, מצב טוב.

פריט : 182

מכתב ארוך בכתב יד וחתימת הרבנית שרה שטערנא אשת האדמו"ר הרש"ב ואמו של האדמו"ר הריי"צ

הרבנית שרה שטערנא – הרבנית החמישית בשושלת חב"ד, נודעה בצדקותה וחכמתה, נולדה בשנת תרי"ט לאביה האדמו"ר רבי יוסף יצחק מאוורוטש בן הצמח צדק, ולאמה בתו של רבי יעקב ישראל מטשארקס חתנו של האדמו"ר האמצעי. בשנת תרל"ה נישאה לבעלה האדמו"ר הרש"ב, בשנת ת"ש באה עם בנה הריי"צ לארה"ב, ובשנת תש"ב נפטרה. על שמה הקים בנה הריי"צ רשת בתי ספר לבנות בשם "בית שרה".
 
[1] דף, כתוב משני צדי הדף. 2128 ס"מ. הכל ביידיש. נכתב בריגא ביום ג' יג טבת [תר"צ-תרצ"ב] לערך. מעט כתמי זמן.

פריט : 183

'כשל כח העסקנים ברוסיא, המחרפים נפשם בפעל ממש עד ענשי מאסר וירידה לחיוב וקנס גלות אכזריות ד' ירחם....'

מכתב מאת האדמו"ר הריי"צ אל רבי יוסף חיים זוננפלד. ריגא תרפ"ט [1929]
'הנני לפנות אל כת"ר בענין חשוב העומד ברום עולם היהדות הרוסית' במכתבו מבקבמכתבו מבקש האדמו"ר מהגרי"ח זוננפלד להיפגש עם כמה עסקנים גדולים מאמריקה הנמצאים כעת בארץ ישראל, לדבר על לבם שידאגו שהגו'ינט ימשיך לתמוך במוסדות שארית הפליטה ברוסיה. 
עוד כותב כי בגלל הקיצוץ של הגו'ינט 'כשל כח העסקנים ברוסיא, המחרפים נפשם בפעל ממש עד ענשי מאסר וירידה לחיוב וקנס גלות אכזריות ד' ירחם....'

ריגא י"ג ניסן תרפ"ט. 2128 ס"מ. בחתימת יד קדשו של האדמו"ר בתוספת המלים 'כערכו הנשא' לפני החתימה. מצב טוב.

פריט : 184

ספר התניא בחתימת יד קדשו של הרבי מחב"ד רבי מנחם מנדל שניאורסון.

פריט : 185

סידור בעל התניא – נוסח האר"י – חב"ד: ווארשא תרכ"ז [1867] עותק

פריט : 186

חב"ד. כרך גדול בכתב יד עם כשלושים מאמרי חסידות

כתב יד הכולל אוסף קונטרסים מסופרים שונים, ובהם כשלושים מאמרים ותורות מאדמור"י בית חב"ד, בעיקר מכ"ק האדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש האדמו"ר הרביעי בשושלת נשיאי חב"ד.
נמצאים כאן גם מאמרים מהאדמו"ר הזקן ומהאדמו"ר האמצעי. וכן מאמר להבין ענין תורת התפילה והתורה [מהרה"ק רבי אהרן הלוי הורוויץ תלמיד בעל התניא בעמח"ס עבודת הלוי]

231 דף 1721 ס"מ. נכתב על ידי ששה – שבעה סופרים, בחלקם נזכר האדמו"ר [מוהר"ש] בברכת החיים וניכר שרובם נכתבו בחיי חיותו. בראש הספר מפתח מפורט לרוב המאמרים, הכל כרוך יחד, מעט כתמים וקרעים בודדים, מצב טוב.

פריט : 187

מכתב חיזוק ארוך בכתב יד קדשו וחתימתו האדמו" ר 'המלאך' רבי חיים אברהם דובער הכהן לווין

מכתב ארוך עם דברי מוסר וחיזוק מאת האדמו" ר המלאך רבי חיים אברהם דובער הכהן לווין שכתב אל בנו רבי רפאל זלמן. 
האדמו" ר רבי חיים אברהם דובער הכהן לעווין (נפטר: תרח" צ) הנודע בשם האדמו" ר המלאך. תלמיד האדמו" ר מהר" ש מליובאוויטש, היגר לארה" ב, וייסד את בית המדרש וישיבת " נתיבות עולם" בה ריכז סביבו קבוצה של אברכים שהקדישו את כל חייהם לתורה ועבודה תוך שמירה בקנאות ובדביקות על כל תג ממנהגי היהדות, עד שנקראו בפי הבריות " המלאכים" . היה דמות נערצת על תלמידיו, אשר תיארהו " מלאך ה' צבאות" . נפטר בניו יורק בשנת תרצ" ח, ואת מקומו מילא הרה" ח רבי יעקב שור אחיו של רבי גדליה שור ראש ישיבת תורה ודעת [אנציקלופדיה לחסידות עמ' תקסו]. 
במכתב ממריץ את בנו על ניצול הזמן, לימוד מסכת ביצה בעיון עם תוס' יו" ט בחג השבועות, וכן מזהירו לנצל כל רגע בלימוד תורה בעיון בליל שבועות.
דף בגודל: 1728 כתוב משני צדיו, מצב טוב.

פריט : 188

מכתב בכתב יד וחתימת האדמו"ר בעל 'חלקת יהושע' מביאלא. על גבי כרטיס ביקור

מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלא בעל 'חלקת יהושע' אל מחותנו רבי שמואל אהרן [שדרוביצקי בן האדמו"ר רבי מאיר שלום מקוברין].

האדמו"ר בעל חלקת יהושע (תרס"א-תשמ"ב) התייתם בצעירותו מאביו האדמו"ר רבי ירחמיאל צבי משדליץ, ובשנות השואה הוגלה לסיביר, עלה ארצה עם ילדיו במסגרת עליית ילדי טהרן, בשנת תשי"ד הקים את בית מדרשו בתל אביב, שימש כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, כתביו הרבים נדפסו בסדרת ספרי חלקת יהושע, וכן בסידורים ומחזורים חלקת יהושע.
המכתב על גבי כרטיס ביקור פרטי של האדמו"ר. ובו מודיעו שיכול להזמין כרצונו את מכיריו ומיודעיו לשבת אויפרוף, וכן יודיעו עם הדירה שסידרו עבורו משביע את רצונו. מדובר בחתונת בנו רבי מתתיהו דוד בעל 'להבת דוד' לימים ממלא מקומו כאדמו"ר מביאלא.

תל אביב [תשי"ד, 1954]. גודל: 69.5 ס"מ. ס"מ. נקבי תיוק.

פריט : 189

הזמנה עם מכתב בכתב יד וחתימת כ"ק האדמו"ר בעל נתיבות שלום לנישואי בנו האדמו"ר מסלונים שליט"א

מכתב בכתב יד וחתימת האדמו"ר רבי נח שלוום ברזובסקי מסלונים בעל נתיבות שלום על גבי הזמנה לנישואי בנו בכורו רבי שמואל המכהן כיום כאדמו"ר מסלונים. הכלה היא בתו של הרה"צ רבי נפתלי חים אדלר חתן האמרי חיים מויז'ניץ.

האדמו"ר בעל נתיבות שלום (תרע"א-תש"ס) מגדולי האדמורי"ם בדור האחרון, נשיא החינוך העצמאי, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. חתן האדמו"ר רבי אברהם מסלונים בעל ברכת אברהם, שיקם את חסידות סלונים לאחר השואה והקים ישיבות ומוסדות תורה. סדרת ספריו נתיבות שלום הפכו לאבן יסוד בספרי המחשבה החסידית, ונלמדים בכל תפוצות ישראל.

דף מקופל: 1421 ס"מ. עם קמטים.

פריט : 190

מכתב חשוב בכתב יד וחתימת האדמו"ר מסקולען רבי אליעזר זוסיא פורטוגאל – נגד השתתפות אגודת ישראל בכנסת המינים.

מכתב חשוב בכתב יד וחתימתהאדמו"ר מסקולען רבי אליעזר זוסיא פורטוגאל – נגד השתתפות אגודת ישראל בכנסת המינים.
במכתבו קובע שכל גדולי הדור הקודם ובראשם החפץ חיים היו נגד התחברות עם החפשים הכופרים, ועצם ההתחברות היא אסורה אפילו שיושבים בקואליציה. וכן מביע את דעתו שמחוץ לכנסת אפשר לפעול יותר לחיזוק הדת מאשר בתוך הכנסת.

הרה"ק רבי אליעזר זוסיא פורטוגאל (תרנ"ח-תשמ"ב) גדול בתורה, בקי בש"ס ובהוראה, ומקושר לאדמור"י בית רוז'ין, כהן כרב בסקולען שברומניה ועל שמה נקרא, נתבקש על ידי אגודת היראים לעבור לטשרנוביץ, בה הקים בית מדרש ופעל גדולות ונצורות למען יהודי רומניה, ובעיקר לילדים פליטי המלחמה, ביתו הדל היה פתוח לכל, ומפתו חלק לילדים עניים. בשנת תש"כ הצליח לצאת מרומניה לארצות הברית, שם הקים מוסדות תורה וחסד. בנו האדמו"ר מסקולען נפטר לאחרונה.
המכתב נשלח אל ר' יצחק מאיר לוין, וכדי שלא יחשוד בו הנמען שדבריו נבעו מנטיות פוליטיות, מרחיב האדמו"ר בתחילת מכתבו כמה מסר נפשו למען אגודת ישראל ברומניה 'תחת רדיפות קשות' והכל שלא על מנת לקבל פרס.
דף בגודל 2821 ס"מ. ברוקלין תשכ"ד [1964] נקבי תיוק.

פריט : 191

מכתב חשוב  בכתב יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי איצקל מפשעווארסק

מכתב מאת הרה"ק רבי איצקל געווירצמאן מפשעווארסק. הכל בכתב יד קדשו וחתימתו – נכתב 'סמוך לעלות השחר שעה חמישית'. 
המכתב מלא וגדוש בברכות מאליפות כדרכו של הרה"ק מפשעווארסק, להרעיף ברכות ותפילות עבור כל יהודי, אך עיקרו עוסק בענין סבלה של עגונה שבעלה ברח ונעלמו עקבותיו. וזה לשון קדשו 'עתה באתי לעוררך אודות האברך.... חתנו של... אשר הניח זוגתו רכה בשנים בעיגון, מוטל עליך לטכס עצה בכל אופנים בין במכתבים לפרסם לחפשו ולהחזירו... כי אתם הייתם השדכנים מוטל עליכם בכל האפשר להביאו בחזרה מהרה, וירחם השי"ת ויתיר כל בית ישראל מחבלי משיח ומהגלות... הק' משה יצחק נכד רבן של כל ישראל ר"ר אלימלך זצוקללה"ה זכותו יגן עלינו ועל כל בית ישראל, אמן'.
בצדו השני של המכתב מבקשו האדמו"ר לבא לשבות אצלו בשבת הבאה 'כמנהגך תכין לך בדחנות לשמחת חתן וכלה נכד הגה"ק חתם סופר זצ"ל'.

הרה"ק רבי איציק'ל מפשעווארסק (תרמ"ב – תשל"ז) חסיד מובהק של הרה"ק משינאווא, התיישב בפשעווארסק שבפולין ושם התפרסם כאיש קדוש וצדיק, לאחר השואה התיישב באנטוורפן והמונים נהרו אליו לישועה וברכה.
נייר מסמכים אישי.

1421 ס"מ. נקבי תיוק, מצב טוב.

פריט : 192

שאלון מצמרר לגביית עדות לנספים באושוויץ בחתימת יד קדשו של הרה"ק רבי משולם פייש סג"ל מטהאש. מישקאלץ תש"ו [1946]

שאלת העגונות לאחר השואה הייתה השאלה ההלכתית הגדולה והכאובה ביותר, שכן נותרו אלפי נשים ובעלים שלא נודע מה עלה בגורל נשותיהם ובעליהם בעת המלחמה, ולכן הוקמו בעיירות שונות בתי דין מיוחדים להתרת עגונות. בית הדין ישב שעות על גבי שעות, יומם ולילה לגבות עדויות מהניצולים.
 לצורך זה הודפס טופס שאלון מפורט, ועל פיו ישבו ופסקו מה יהיה בגורל הבעל או האשה, אחת השאלות המצמררות שנשאלו הניצולים החוזרים ממחנה ההשמדה אושוויץ הייתה לאיזה צד העמידוה באושוויץ?
דעת הרבנים הייתה שכל מי שהלך באושוויץ לצד שמאל יש בזה 'אנן סהדי' שהוא הובל למיתה ושריפה (ראה על כך בהרחבה בספר אוצר הפוסקים ח"ז עמ' קכד-קל).
בטופס זה נוסף בכתב יד: 'לצד שמאל'.
בבית הדין שהוקם במישקולץ ישבו הרה"ק רבי משולם פייש סג"ל מטהאש, רבי חיים בערגער ראב"ד מישקאלץ בעל ספר ברכות חיים, והרה"ח רבי חנוך אלימלך ווידער - שלושתם חתומים על טופס זה בו התירו לבעל להינשא.

האדמו"ר מטהאש זצ"ל (תרפ"א-תשע"ה) שריד אחרון לצדיקי ואדמור"י הונגריה בדור האחרון. היה בעת גביית עדות זו בן כ"ה שנים בלבד. עודנו צעיר לימים נודע בשקידתו העצומה, ובכח תפילותיו. עם פרוץ השואה בהונגריה, נלקח למחנה עבודה בקאשוי ובמארגרטן, ומסר נפשו לא להיכשל במאכלות אסורות וחילולי שבת. לאחר השואה נעתר לחסידי טהאש וקומם אותה מחורבותיה, עד שבשנת תשי"א היגר לקנדה, שם הקים מוסדות תורה מפוארים ומכל קצות תבל נהרו אליו לברכה וישועה.

 [1] דף מודפס משני צדיו.2130 ס"מ. מישקאלץ תש"ו [1946] מצב טוב.

פריט : 193

מכתב מגדולי רבני ארצות הברית לאחר השואה. ניו יורק תש"י [1945]   על

פריט : 194

צבי לצדיק עם רישום על קבלת הספר בכתב יד הרה"ק רבי שלום

פריט : 195

קופסת הבשמים של הרה"ק מריבניץ זצ"ל  קופסת כסף ובתוכה עלי הדס, ציפורן

פריט : 196

מדרש תנחומא. דפוס דניאל בומיבריגי. ויניציאה ש"ה [1545] מדרש חז"ל אשר נשנה

פריט : 197

סדר תרי"ג מצוות לרבינו יהונתן אייבשיץ. פראג תקכ"ה [1765].   דפוס ראשון. 

פריט : 198

נצח ישראל למהר"ל מפראג. דפוס ראשון: פראג שנ"ט [1599] בספר נצח ישראל

פריט : 199

ספר חסידים וספר טעמי המצוות לרקאנטי באזל שמ"א [1581] עם צוואת ר"י

פריט : 200

משניות סדר נזיקין עם למעלה ממאה ועשרים! קטעי חידושים ארוכים בעצם כתב
מתוך 5 דפים
×