מכירה 6
Jan 21, 2020
מכירה 6
21.1.20
מתוך 5 דפים

פריט : 41

מכתב המלצה מאת הרה"ק רבי אהרן מבלזא בכתב יד אחיו הרה"ק רבי מרדכי מבילגורייא. תל אביב תש"ו [1946]

מכתב המלצה ארוך מאת הרה"ק מוהר"א מבעזלא בכתב יד וחתימת הרה"ק רבי מרדכי מבילגורייא, בו הוא מבקש להשיג עבודה עבור יהודי אשר ביתו ובית אבותיו בסלובקיה היו ידועים לפני המלחמה כאנשים אמידים ואנשי חסד.
על גבי המכתב מופיע חותמו האישי של הרה"ק רבי אהרן מבעלזא. את המכתב כתב וחתם אחיו ויד ימינו הרה"ק רבי מרדכי בשמו כפי שחותם 'הכותב וחותם בשם כ"ק מרן אחי אדמו"ר שליט"א'.

הרה"ק רבי מרדכי רוקח מבילגורייא (תרס"ב-תש"י) בן הרה"ק רבי ישכר דב מבעלזא, מילדות נתגלו בו כשרונות נדירים, נתקבל בשנת תרפ"ז לרב בבילגורייא, ניהל "שולחנות", אך לא נהג באדמורו"ת, והתבטל בפני אחיו הגדול רבי אהרן מבעלזא אותו העריץ, בתקופת השואה חבר אל אחיו ועמו נמלט בנדודים רבים מפולין להונגריה, עד הגיעם לארץ ישראל, בה סייע לאחיו לשקם את חסידות בעלזא, נפטר בקצור ימים בשנת תש"י ונטמן בטבריה, בנו הוא האדמו"ר מבעלזא שליט"א.

תל אביב תש"ו [1946] 1721 ס"מ. נקבי תיוק.

פריט : 42

הזמנה לחתונת הרה"ק רבי יהושע רוקח בן השר שלום מבעלז מאת הרה"ק רבי יצחק מאיר מז'ינקוב בן ה'אוהב ישראל' מאפטא. 
[תקצ"ט , 1839] 

הזמנה מאת הרה"ק רבי יצחק מאיר מז'ינקוב לנשואי 'החתן המופלג החשוב כ"ש מ' יהושע נ"י בן כבוד הרב המפורסם איש מופת כשת"ק מוה' שלו' רוקח נ"י מבעלז' עם נכדתו הכלה רבקה מרים בת חתנו רבי שמואל אשכנזי מצאצאי ה'חכם צבי'. 
השידוך של מרן מהר"י יצא לפועל בלי שאיש מבני משפחתו יראה את הכלה, שאלה הרבנית מלכה את בעלה הק' השר שלום מבלז: כלום ייתכן לעשות שידוך בלי לראות את הכלה? השיב לה: 'בשמים יש היכל הנקרא מראות הצובאות, ושם רשומות כל בנות ישראל הכשרות, וראיתי אותה שם שהיא כשרה וראויה לבננו'. (אדמור"י בעלז ח"ב עמ' טז).

פתיחת המכתב, שורת הסיום והחתימה הארוכה בעצם כתב יד קדשו בזה הלשון:אוהבו הדו"ש וטובתו נצח הק' יצחק מאיר בן איש חי אאמו"ה הרב מוהר"ר אברהם יהושע העשיל זלה"ה מאפטא פ"ק זינקוב.

הרה"ק רבי יהושע מבעלזא (תקפ"ה-תרנ"ד) האדמו"ר השני בשושלת בעלזא, צעיר בניו של השר שלום מבעלז. ואעפי"כ התמנה למלא את מקום אביו הגדול בשנת תרט"ו ברבנות בעלזא, וכאדמו"ר לרבבות חסידי בעלזא. נשא את כהונתו ברמה למעלה מארבעים שנה. בימיו הפכה בעלזא לאחת החסידויות הגדולות.
ההזמנה אינה נושאת תאריך, בספר באהלי צדיקים (על שמחת נישואין בבית בעלזא) ח"א עמ' 154 הוכיחו שהחתונה התקיימה בשנת תקצ"ט.

גודל: 1911 ס"מ. נייר כפול, קרע בצד השמאלי של המכתב עם חסרון של חצאי התיבות האחרונות בכל שורה.

פריט : 43

הרה"ק רבי משולם זוסיא מזינקוב – הזמנה לחתונת בתו עם החתן רבי משה ב"ר פנחס שפירא מסלאוויטא

פריט : 44

תורת אמת להרה"ק מאפטא. דפוס ראשון. לבוב תרי"ד (1854) ביאורים על חמשה

פריט : 45

זכות הגאון בעל המחבר זלה"ה וקדושת ספריו יהיה למגן ומחסה בכל מקום

פריט : 46

ספר זאת זכרון להחוזה מלובלין זי"ע: דפוס ראשון חידושי תורה ורזין דאורייתא

פריט : 47

ארבעה חרשים לרא"ל מלאנצהוט עם 'צעטיל קטן' לבעל נועם אלימלך דפוס ראשון!

פריט : 48

אור הגנוז – דפוס ראשון ספר סגולה 'לזכות ולשמירה מעולה' ח"א: אור

פריט : 49

ברסלב. ספר מעגלי צדק. יוזפוף תר"ו [1846] דפוס שפירא הנהגות ועצות ישרות

פריט : 50

לימוד אצילות. דפוס ראשון. נדפס מכתב יד הרה"ק רבי משה מפעשווארסק והגהותיו

פריט : 51

סידור האר"י 'קול יעקב'. סלאוויטא תקס"ד [1804] סדור תפילה לימות החול, שבתות

פריט : 52

ספר ברכת דוד להגה"ק מבוטשאטש. דפוס ראשון. לבוב [תר"ה, 1845] ביאורים לספר

פריט : 53

ברכת הכהן הגדול בעל החפץ חיים:  יריק ד' עליו ברכה משמי מעונו ויצליחהו בכל מעשיו ויהי לו עת פנוי ללימוד התורה ויזכה להגדיל כבוד ד' ותורתו בעולם
אגרת קודש כתובה כולה בכתב יד קדשו וחתימתו של רבינו החפץ חיים. ראדין תרע"ד [1914]

מכתב ברכה מאלף ומעניין בכתב יד קדשו של רבינו החפץ חיים, בו הוא מברך סוחר נכבד מהעיר שווייץ שיישאר לו גם עת פנוי ללמוד התורה  
 מעניין ביותר שלאחר הברכות שמרעיף עליו החפץ חיים כי יריק עליו ד' ברכה ויצליח בכל מעשי ידיו וכו' מברכו גםש'יהיה לו עת פנוי ללימוד התורה'.
גדול הדורות האחרונים, רבן של ישראל במלא מובן המילה היה רבינו הגדול חסיד שבכהונה רבי ישראל מאיר הכהן מראדין בעל חפץ חיים ומשנה ברורה (תקצ"ט-תרצ"ג), לא היה דומה לו בצידקותו הנשגבה וקדושתו הטהורה, ולא בגאונותו העצומה בכל מכמני תורה וענוותנותו הרבה, ואין דומה לו בתפוצת ספריו הקדושים והשפעתם העצומה על חיי היום יום של כלל ישראל בכל הליכותיו ואורח חייו.
הנמען 'הגביר הנכבד... כש"ת מו"ה אברהם קמחי' היה רחים ומוקיר רבנן, סוחר משי ורקמה בעיר סנט גאללן בשוויץ.

[ראדין] תרע"ד 1914. דף בגודל 1321 ס"מ, מצב טוב. 

פריט : 54

מכתב קנאות חריף ונוקב נגד הרבנות הראשית והעומדים בראשה מאת לוחם מלחמת ה' הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן הי"ד

מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אלחנן וסרמן אל הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי רבה של העדה החרדית בירושלים.


הרקע למכתב: בשנת תרצ"ד הועלה רעיון למזג את בית הדין של העדה החרדית בירושלים עם בית הדין של הרבנות הראשית. רבי אלחנן התנגד לרעיון בכל תוקף, ובמכתבו הוא יוצא בתקיפות עזה נגד הרבנות הראשית וראשיה, תוך רמזים מפורשים על העומדים בראש הרבנות הראשית - מהטעם שאסור להתחבר לרשעים המעודדים לתרום כסף ל'קרן היסוד' המגדלת כופרים, ומחטיא את הרבים, ומביע מורת רוח מהאנשים 'העניים בדעת תורה' המסכימים 'לעצה נבערה זו' ואינם חוששים מחילול השם שיצא מהחיבור הזה.

הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד (תרל"ה-תש"א) מגדולי ראשי הישיבות ומרביצי התורה בליטא בדור שלפני השואה, יד ימינו של החפץ חיים בשמירה על יסודות הדת, ופעיל נמרץ באגודת ישראל. רבי אלחנן לא הסתגר בד' אמותיו, אלא עמד כחומה בצורה על משמר היהדות הצרופה כפי שקבלה מרבו החפץ חיים, בכל נושא הביע את דעתו ברמה ללא פחד ומורא, כפי שיווכח המעיין במכתבו התקיף המוצג כאן.

ברנוביץ [תרצ"ד] נייר מסמכים רשמי: 2228 ס"מ. כולו בכתב ידו וחתימתו. נקבי תיוק ומעט בלאי בשוליים.

פריט : 55

כתב יד. ביאור 'קול יהודה' על ספר מבחר הפנינים וקובץ דרשות 'פני משה' מהגאון רבי משה יצחק הלוי אב"ד פונוביז'

ספר מבחר הפנינים עם ביאור גדול ומקיף בשם 'קול יהודה' מאת רבי יהודה ליב ב"ר יעקב אב"ד אופינא במדינת זאמוט, וכן דרשות וחידושי אגדה בשם רבו הגאון רבי משה יצחק הלוי אב"ד פלונגיאן וזאמוט. 

הגאון העצום רבי משה יצחק הלוי אב"ד פנוביז' ועוד (תקס"ז-תר"ל) גאון אדיר וחריף עצום, אשר הרעיש בשעתו את כל מדינת זאמוט וקורלאנד, וחלק גדול מליטא ופולין. נמנה על ה'שבעה נרות' תלמידיו המובחרים של הגאון רבי הירש ברוידא מסלנט, ותלמיד מובהק של הגאון רבי אליהו רגולר, הגאון בעל 'תפארת ישראל' מביא ממנו כמה קושיות בחיבורו על המשניות, ומכנהו 'אדם הקשה כברזל' מחידושיו הרבים נדפסו רק הגהותיו על מסכת ברכות (בש"ס שטטין תרכ"ג), ומעט חידושים מלוקטים מספרים שונים בסוף ספר חידושי יחיאל לנכדו –והנה עתה התגלו בכתב היד שלפנינו עוד י"א דרושים גדולים וביאורים שונים באגדה שלא נדפסו מעולם.
פירושו של המחבר מהרי"ל אב"ד אופינא 'קול יהודה' נדפס בווילנא תרל"ה. מהסכמת רבי גרשון מנדל [זיוו] אב"ד טאווריג שנדפסה שם, אנו למדים שרבי יהודה ליב תכנן להדפיס גם את דרשותיו של רבו רבי משה איצל פנוביז'ר בשם 'פני משה', למעשה החיבור לא נדפס ודרשותיו נותרו בכתב יד.
בעמ' 74 הספד על רבו רבי משה יצחק מאת תלמידו הנ"ל.

[202] עמ' 1720 ס"מ. כריכה מקורית משופשפת, מצב טוב.

פריט : 56

מכתב בכתב יד הגאון בעל 'אור שמח'. דווינסק תרנ"ט [1899]

מכתב בכתב יד וחתימת גאון הגאונים שר התורה רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל אור שמח ומשך חכמה אל רבי משה ראזין אב"ד קיידאן ובעל נזר הקדש. 

הגאון רבי מאיר שמחה הכהן בעל אור שמח ומשך חכמה (תר"ג-תרפ"ו) גאון גאוני ליטא, בקי עצום בכל רזי תורה כפי שיעידו עליו חיבוריו הגדולים אור שמח ומשך חכמה, גאון פלאי ויוצא דופן בכל קנה מידה, אשר כל רבני דורו נכנעו תחתיו, והפליאו חכמתו מידותיו גאונותו ובקיאותו.
הנמען בעל נזר הקודש'היה חשוב ונכבד בעיני הגאון בעל אור שמח' (תולדות אנשי שם עמ' 124) והיה המסדר קידושין של החזון איש.
גלויית דואר: 914 ס"מ. י"ד טבת תרנ"ט [1899] הכל בכתב ידו וחתימתו. סימן קפל במרכז הגלויה, מעט בלאי.

פריט : 57

מכתב ארוך ותשובה להלכה מאת הגאון העצום רבי ראובן הלוי אב"ד דננבורג בעל ראש לראובני

'רבינו תם דזמנינו' כך כינו חכמי דורו אתהגאון רבי ראובל'י דננבורגר בעל ראש לראובני (תקע"ז-תרמ"ח), והוא עצמו אמר 'מובטחני שלא אבוש ולא אכלם בתורתי בעולם הבא'!. רבי ראובן היה מגדולי מורי ההוראה בדורו, ובעל בית הלוי ורבי יצחק אלחנן ספקטור אמרו שאין לערער על הכרעותיו. משנת תרל"ט רבה של דננבורג (דווינסק) עד פטירתו. רוב כתביו נשרפו, והנותר לפליטה נדפס בספר תשובותיו ראש לראובני על ארבעה חלקי שולחן ערוך (רבותינו שבגולה עמ' 60). 

מכתב ברכה לתלמידו רבי צבי הירש [וואלק, לימים אב"ד פינסק ובעל כתר כהונה על הספרי] לרגל קבלת הרבנות בקאסעווי, ותשובה להלכה בענין הוצאת ס"ת למפטיר כשנמצא טעות בספר תורה.

[4] עמ' כל עמ' בגודל: 2113 ס"מ. המכתב הוא בכתב ידו וחתימתו, התשובה בכתיבת סופר. מצב טוב.

פריט : 58

מכתב הוקרה להשר הגדול סיר משה מונטיפיורי מאת רבי יהושע העשיל שפירא אב"ד שצוצין רבני ודייני בני קהילתו

הגאון רבי יהושע העשיל שפירא אב"ד שאקי (פלך סובאלק) ולימים אב"ד שצוצין (פלך לומז'ה) רב גאון וגדול בדורו, ורבן של ישראל ה'חפץ חיים' נטל ממנו בשנת תרנ"ז הסכמה לספרו 'ליקוטי הלכות', שימש גם כנשיא כולל סובאלק – לומז'ה [ראה כתב ההכתרה בספר זכרון לקהילת לומז'ה עמ' 320]. היה בידידות עם המהרי"ל דיסקין, מאמריו והסכמותיו נמצאים בספרים וכתבי עת שראו אור בזמנו.
בראש התעודה דברי ברכה ותהילה למונטיפיורי, ולאחריו חתימת רב הקהילה, הדיינים רבי זאב הכהן ורבי צבי בלאך, ואחריהם עוד עשרים וחמש חתימות ביניהם רבי יעקב בכרך בעל ההגהות בטור קניגסברג ועוד ספרים חשובים, נכדו ותלמידו
הגאון רבי יהודה בכרך אב"ד סייני.

דף בגודל 2016 ס"מ. שאקי תרכ"ד [1864], מצב טוב, תעודה היסטורית נדירה.

פריט : 59

מסע הצלת עולם הישיבות - מכתב בכתב יד וחתימת הגאון רבי אברהם דובער כהנא שפירא אב"ד קובנה – בעל דבר אברהם.

פריט : 60

מכתב המלצה מאת הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין אב"ד ור"מ סלבודקא בעניין הדפסת כתבי יד מגדולי הדורות. חברון תרפ"ט

הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין בעל לבושי מרדכי (תרכ"ו-תרצ"ד) אב"ד וראש ישיבת סלבודקא-חברון. מראשי היהדות התורנית בליטא, המכריעים בכל הבעיות הציבוריות שעלו על הפרק, וממייסדי אגודת הרבנים בליטא. בשנת תרפ"ג השתתף בכנסיה הגדולה של "אגודת ישראל" בווינא, והיה מראשי המדברים שם, נבחר לחבר מועצת גדולי התורה העולמית. בשנת תרפ"ד העביר חלק גדול מהישיבה לארץ ישראל לחברון. הפרעות בחברון בשנת תרפ"ט בהן נרצחו כמה עשרות מבני הישיבה דכאו את רוחו, והוא חלה, עד פטירתו בשנת תרצ"ד. 
מכתב המלצה עבור חברת 'תורה ותבונה' המוציאים לאור כתבי יד וספרי קודש מגדולי הדורות.

נייר מסמכים אישי. חברון תרפ"ט [1929] 2127 ס"מ. כתוב משני צדיו. מצב טוב.

פריט : 61

מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבינו אברהם ישעיה קרליץ בעל 'חזון איש'.

פריט : 62

שולחן ערוך של מרן החזון איש בו למד והגה בתקופת ווילנא -

פריט : 63

מכתב מאת הגאון רבי נחום פרצוביץ לאחר גלות שנחאי בעניין עלייתו לארץ ישראל. ניו יורק תש"ט [1949]

מכתב ארוך בכתב ידו של הבחור רבי נחום פרצוביץ, הנודע אז בשם העילוי רבי נחום טרוקר, לימים ראש ישיבת מיר, בו הוא מתאר את לבטיו האישיים הגדולים בעניין עלייתו לארץ ישראל.
בשולי המכתב חידושי תורה במסכת בכורות, ועדכון על בואו של המשגיח vmshe רבי חצק'ל לווינשטיין לארץ ישראל. ('מרן המשגיח הגר"י לוינשטיין שליט"א בא יבא לארץ').  
כמה חדשים אחר כתיבת מכתב זה, בחדש תמוז תש"ט, עלה רבי נחום לארץ ישראל.

דף בגודל: 1521 ס"מ. כתוב משני צדי הדף. נשלח אל דודו רבי יחזקאל פרצוביץ ראש ישיבת תפארת צבי. מצב טוב.

פריט : 64

הזמנה לחתונת הגאון רבי נחום פרצוביץ עם בת ראש הישיבה הגאון רבי חיים שמולאביץ. ירושלים תשי"א [1951]

הגאון רבי נחום פרצוביץ שהה בתקופת השואה יחד עם תלמידי ישיבת מיר בשנחאי, משם היגר לארצות הברית (ראה מכתב סמוך), ובשנת תש"ט עלה לארץ ישראל והחל ללמוד בישיבת מיר, סמוך לבואו בשנת תש"י בחר בו ראש הישיבה הגר"ח שמואלביץ לחתן, ולימים ישב על כסאו כראש ישיבת מיר. 
מצד החתן עמדו דודיו מצד אמו הגאון רבי מאיר קרליץ אחי החזון איש (רבי מאיר היה חתן החשק שלמה ורבי נחום היה נכדו של בעל חשק שלמה), ומצד אביו דודו רבי יחזקאל פרצוביץ ראש ישיבת תפארת צבי.

גודל: 1014 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 66

מכתב מאת הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן אב" ד פונוביז' בעת שהותו בארצות הברית בשנות 'השפל הגדול'

מכתב ארוך על בלאנק מיוחד שהדפיס בעת שהותו בארצות הברית בשנת תר" צ [1930]. נדיר ביותר. 
הרב מפונוביז' פעל רבות למען ישיבות ליטא, ונסיעתו זו, על אף שהייתה בעת המשבר הכלכלי העולמי הגדול ביותר בארצות הברית ('השפל הגדול'), הוכתרה בהצלחה, והוא הצליח לגייס קרן של 10000 $ לעולם הישיבות.
בין דבריו כותב הרב מפונוביז' 'לצערי הגדול מפני צוק העתים [כנראה כוונתו ל'שפל הגדול' הנ" ל]מצב הישיבה עתה נורא מאוד, שב אני לביתי ומוצא חובות עצומות, ומה יהיה גורלו של מרכז גדול של תורה זה בישראל?'.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של 'הרב מפונוביז' הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן (תרמ" ח-תשכ" ט) רבה הנודע של פונוביז' ומקים עולה של תורה - ישיבת פנוביז' בבני ברק, לאחר חורבן הישיבה בליטא. קיבל תורה מגאוני ליטא רבי אליעזר גורדון ורבי שמעון שקופ בטלז, לאחר מכן למד שנה בנובהרדוק, וכשלש שנים אצל החפץ חיים בראדין.
מלבד גדולתו בתורה, ניחן הרב מפונוביז' בקסם אישי ובכושר שיכנוע אדיר, הוא היה חבר בסיים הליטאי מטעם אגודת ישראל, ופעל רבות עבור יהודי ליטא ועולם התורה.
 
ניו יורק תר" צ [1930] 2128 ס" מ. חיזוקי נייר בגב המכתב בסימני הקיפול.

פריט : 67

מכתב מאת הגאון רבי אהרן קוטלר. קלצק תרצ"ט [1939]

מכתב תודה וברכה על עמידה לימין הישיבה בגיוס תרומות בארצות הברית על ידי 'ועד נשים' להחזקת הישיבה, ועל התנגדותו לייסוד ארגון עזרה לישיבות 'כי הפעדעריישאנס מביאים הפסד רב להישיבות'. 

המכתב נשלח מקלצק בשנת תרצ"ט – ערב פרוץ מלחמת העולם השניה.

עקב רדיפות השלטון הקומוניסטי עברה בשנת תרפ"א ישיבת סלוצק בראשות הגרא"ז מלצר לקלצק שבפולין (על גבול רוסיה), ובראשה עמד חתנו הגאון רבי אהרן קוטלר. בראשית ת"ש נמלטו בני הישיבה מפולין לליטא. בלאנק זה הוא מתקופת שהותה של הישיבה בקלצק וכך נרשם עליו'ישיבת עץ חיים דסלוצק שנעתקה לקלעצק'.

הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג) בעל משנת רבי אהרן, מגדולי ראשי ישיבות ליטא בדור השואה וממקימי עולה של תורה באמריקה לאחר השואה. פעל רבות לשיקום חורבן עולם הישיבות לאחר המלחמה, ממנהיגי עולם התורה ונשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית.

נייר מסמכים אישי של ראש הישיבה הגר"א קוטלר. 2129 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 68

מכתב מאת הגאון רבי יעקב קמינצקי. טורנטו תרצ"ט [1939]
עם בקשה לשלוח מאמרי הסבא מסלבודקא

מכתב בכתב יד וחתימת הגאון רבי יעקב קמינצקי אל ידידו הגאון רבי יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון. 

הגאון רבי יעקב קמינצקי (תרנ"א-תשמ"ו) מגדולי התורה, וממנהיגי היהדות החרדית, ראש ישיבת מתיבתא תורה ודעת, וחבר מועצת גדולי התורה באמריקה. בעל 'אמת ליעקב' על התורה והש"ס.
בגיל חמש עשרה נכנס לישיבת סלבודקא, ונתחנך בצילו של הסבא, לימים נישא לבתו של המשגיח רבי דוב צבי הלר (שהיה גם חותנו של הג"ר אברהם גרודז'ינסקי), שימש ברבנות בליטא, ובסוף שנת תרצ"ז היגר לארצות הברית (אף שהוצע לו לשמש כדיין בבית דינו של הגרח"ע בווילנא). בין השנים תרצ"ח-תש"ה שימש כרב בטורנטו, ומשנת תש"ח החל לשמש כראש ישיבת תורה ודעת על מקומו של הגאון רבי שלמה היימן.
מאמרי הסבא מסלבודקא שהוא מבקש שישלחו אליו.

נייר מסמכים אישי. 2119 ס"מ. נקבי תיוק. מכתביו מתקופת טורנטו נדירים מאוד.

פריט : 69

מכתב מאת הגאון רבי ראובן גרוזובסקי חתן הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ בעת שהותם באמריקה

הגאון רבי ראובן גרוזובסקי (תרמ"ז-תשי"ח) חתן הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ. ר"מ וראש ישיבה בכנסת בית יצחק-קמניץ, ראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק ובית מדרש עליון במונסי, ויושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית. 
בעקבות מצבה הקשה של ישיבת קמניץ, יצא עם חותנו בשנת תרפ"ט לאמריקה, ונדד עמו במשך שנה וחצי בכל רחבי אמריקה למען ביסוסה של הישיבה, לאחר מכן חזר עם חותנו לקמניץ, ולאחר פטירת הגרב"ב כיהן כראש הישיבה, בתש"א היגר לארצות הברית, ומשם סייע רבות לתלמידי הישיבות שהוגלו לסיביר.
מחיבוריו נדפסו:חידושי רבי ראובן על הש"ס. מאמרי רבי ראובן, שיחות רבי ראובן וספר לב ראובן.
המכתב על גבי בלאנק של חותנו רבי ברוך בער שהודפס בהיותם באמריקה. שנות תרפ"ט-תר"צ [1929-1930]
במכתבו כותב רבי ראובן שהם מאריכים את שהותם באמריקה יותר מכפי שתיכננו, כי אינם יכולים לחזור בידים ריקות.

דף בגודל: 2820 ס"מ. סימני קיפול. מכתבים ממנו מעטים ונדירים.

פריט : 70

'כל קיומה החומרי של הישיבה הוא על ידי עזרתם הבלתי פוסקת של אחינו היקרים בעיקר באמריקה, מכתב מאת הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ. קמניץ תרצ"ח [1938]

מכתבו הנרגש של הגאון רבי ברוך דב ליבוביץ אודות מצבה החומרי הקשה של ישיבתו בקמניץ 'כי אין לישיבתינו הקדושה בסיס נאמן להשען עליו, וכל קיומה החומרי של השיבה הוא על ידי עזרתם הבלתי פוסקת של אחינו היקרים בעיקר באמריקה'. 
במכתבו מתאר הגרב"ב את ישיבתו וכך כותב 'ישיבתינו הקדושה מונה עכשיו מאות של ת"ח גדולים בתורה ויראה מכל קצוי ארץ, בהם כמה מרוסיא ואשכנז, בעלי כשרונות מצוינים, השמים לילות כימים באהלה של תורה, והם המעותדים להיות מגאוני וגדולי דור יבא, ומעמודי התורה'.

נייר מסמכים אישי. 2230 ס"מ. ארבע שורות אחרונות בכתב ידו וחתימתו, מצב טוב.

פריט : 71

המלחמה בהתבוללות באמריקה – מכתבו של רבי אליעזר סילבר. סינסנטי תשי"ג [1953]

מכתב מאת הגאון רבי אליעזר סילבר אב"ד סינסטי בעניין יסוד וועד למלחמה במגיפת ההתבוללות בארצות הברית, ובלשונו: 'לסדר ועד של ת"ח שיעיינו, איך להוציא החלטתינו מכח אל הפועל והאופן והתכסיס, איך להתרות בהמתבוללים ואופני ההכרזה וכו'. 
הרב סילבר מציע להקים וועד רבנים שאת שמותיהם הוא מפרט, ביניהם רבי משה פיינשטיין, רבי אהרן קוטלר, רא"מ בלוך והאדמו"ר מסאטמר.
נכון להיום למעלה מ60% מיהדות ארצות הברית מתבוללים!!!

הגאון רבי אליעזר סילבר (תרמ"ב-תשכ"ח) מהבולטים שברבני אמריקה, כיהן ברבנות באמריקה למעלה מארבעים שנה, ושימש כיושב ראש אגודת הרבנים, פעיל נמרץ להצלת יהודי אירופה, להרמת קרן היהדות בארצות הברית, וראש וראשון לכל דבר שבקדושה. מחיבוריו: ענפי אר"ז וצמח אר"ז.

נייר מסמכים אישי. 2128 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 72

 כתב יד. פנקס של חברה תורה אנשי קאלוואריא בשיקאגו.  תרנ"ז [1897]

פנקס התקנות, האסיפות וההחלטות ורשימת החברים של 'חברה תורה אנשי קאלוואריא בשיקאגו מהשנים תרנ"ז-תרע"ו [1896-1916]. 

בראש הפנקס שער מאוייר ומעוטר, לאחריו 'הקדמה' ובדפים שלאחר ההקדמה רשימת המייסדים והחברים הנוספים, בשאר דפי הפנקס פרוטוקולים והחלטות ביידיש.
בהקדמה המליצית והנפלאה לפנקס נכתב שכיון שהם עסוקים יום יום על המחיה והכלכלה, והטרדות רבו ומה נעשה ליום פקודה כי יביא אלוקים במשפט שאלת קבעת עתים לתורה? לכן קיבלו על עצמם לייסד את החברה, ולקבוע עתים לתורה על ידי שישכרו להם מלמד אשר יגיד לנו הלכות ומוסרים להלהיב הלבבות, וכן הלכות למועדי השנה.

297 עמ' מתוכם 252 עמ' כתובים. גודל הפנקס: 3119 ס"מ. מעט קרעים במסגרת השער, ללא חסרון בטקסט. כריכה מקורית בלויה.

פריט : 73

דרוש הספד בכתב ידו של הגאון הצדיק רבי שמשון רפאל הירש אב"ד פרנקפורט דמיין

הספד על פטירת החבר רבי שמעון מאי בכתב ידו של הגאון רבי שמשון רפאל הירש. 
ההספד בגרמנית. בסופו התיבות 'זכר צדיק לברכה' בעברית באותיות מרובעות.

דף בגודל: 1822 ס"מ. מעט כתמי זמן וסימני קרע ללא שום חסרון.

פריט : 74

ספר למוד ערוך על מסכת שבת – עותק המחבר עם מאות הוספות

פריט : 75

מכתב חשוב מאת בעל כתב והקבלה על סיבת כתיבת ספר הכתב והקבלה.
עם דברי פולמוס נגד המשכילים. קניגסברג ת"ר [1840]

הגאון רבי יעקב צבי מעקלנבורג אב"ד קניגסברג בעל הכתב והקבלה (תקמ"ה-תרכ"ה) תלמיד הגאון רבי עקיבא איגר (ראה ויקרא כז, לב), מגדולי רבני גרמניה, ומגדולי מפרשי החומש, היה הראשון בדורו שיצא בתוקף נגד פרשני המקרא מחוגי ההשכלה ששמו את דברי חז"ל ללעג ובוז. מטרת חיבורו היתה להראות שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה הם 'תאומות הנה ושתיהן צדקו יחדיו'. נלחם יחד עם המלבי"ם נגד אסיפת הריפורמים הידועה בברונשווייג בשנת תר"ד. 
במכתבו זה הוא מבאר את עיקרי מטרת חיבורו, וכך הוא כותב 'להשפיל ולהכניע את החכמים בעיניהם, המרחיבים פה בלעגי שפה, להוציא דבה רעה על רבותינו חכמי התלמוד... תאלמנה שפתי שקר הדוברים על רבותינו מקבלי התורה...'
המכתב משנת ת"ר [1840] נשלח אל רבי חיים אב"ד גוטענטאג. [1] דף בגודל: 1218 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 76

מכתב נפלא בכתב יד הצדיק רבי אליהו גוטמכר מגריידיץ אודות השפעתם של הקמיעות שלו גריידיץ תר"ל

מכתב ארוך בכתב יד קדשו של הגאון מגריידיץ בו נכתב מפורשות על השפעתם של הקמיעות שמחלק. וז"ל:נראה לעין איך נלאו הרופאים... ותהלות לאל לחם הקמיע בכח נגד כל החולי עד שכבש את החולי...'. 
בהמשך המכתב כמה הערות לשוניות ודקדוקיות לחיבורו של בנו. בין דבריו כותב הצדיק מגריידיץ לבנו 'ביום שנכנסת לברית על ידי ועל ברכי,היה אז עת רצון מה' שלא היה עדיין בכל השנים, ויש סברא אתי בזה'.

הגאון רבי אליהו גוטמכר (תקנ"ו-תרל"ד) תלמיד הגאון רבי עקיבא איגר, אחת הדמויות הפלאיות במאתיים שנה האחרונות, התפרסם שמו בעולם התורה כ"הצדיק מגריידיץ", רבבות בני אדם נהרו לפתחו להיוושע מברכות פיהו, עד שנאלץ לפרסם מודעות בעיתונות התקופה שיחדלו מכך.
בנו חביבו הגאון רבי צבי אליו נשלח מכתב זה, היה גאון מופלג, ונפטר בימי עלומיו על פני אביו בשנת תרל"א, אביו הוציא לאור את ספרו 'קן מפורשת' על מסכת קינים (נחלת צבי למברג תרכ"ג) וכתב שכל מי צריך לישועה ילמד בפירושו של בנו.

3 עמ'. נייר כחול דק 1423 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 77

שטר מכירה של כתב יד ספר שנות אליהו מהגר"א בכתב יד וחתימת נכדו רבי אליהו לנדא. ירושלים תרנ"ה.

שטר מכירה בכתב יד וחתימת רבי אליהו לנדא נכד הגר"א על מכירת כתב היד של ספר שנות אליהו על משניות מסכת שבת לרבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד יפו. 
את השטר אישרו בבית הדין בירושלים בחתימת ידם של הדיינים: רבי חיים יעקב שפירא מקאוונא, רבי נחום משה וואללנשטיין ורבי אברהם חיים נאה.

כתב היד עם הערות הגרנ"ה הלוי נדפס על ידו בסידור הגר"א (ירושלים תרנ"ח) וכן בספר בפני עצמו.
רבי אליהו לנדא בן רבי אליעזר ב"ר יעקב משה ב"ר אברהם בן רבינו הגר"א נולד בשנת תרל"ג, ועלה עם אביו לירושלים, כל ימיו פעל להוצאת כתבי הגר"א ולהנצחת שמו במפעלים שונים. בהסכם זה מקבל עצמו ר"א לנדא את תשלום הנייר להדפסת כתב היד.

ירושלים תרנ"ה [1895] 1321 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 78

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים. דפוס ראשון: שקלוב תקס"ג [1803]

פריט : 79

הגר"א. אדרת אליהו – ויקרא. קאפוסט תקע"ח [1818] ביאור הגר"א על ספר

פריט : 80

הגר"א. ראש הגבעה - להמגיד רבי פנחס מפלוצק תלמיד הגר"א. ווילנא תק"פ

פריט : 81

מכתב מאת האחים הצדיקים רבי נחום משאדיק ורבי יעקב יהודה לעווי. ירושלים תרי"ט [1859]

מכתב מאת האחים הקדושים רבי נחום משאדיק ורבי יעקב יהודה לעווי מראשי ומייסדי כולל פולין, וממנהיגי הישוב היהודי בירושלים, אל משה מונטיפיורי. כל אחד מהאחים חתום פעמיים. 
האחים הקדושים: שלשת האחים הקדושים רבי נחום משאדיק, רבי יעקב יהודה ליב ורבי אשר לעמיל, עליהם כותב הגאון רבי שלמה איגר 'מחזיקים העם לאחים אלה לזרע קודש' (ארח דוד עמ' תמ"ה) חלמו יחד באותו לילה שעליהם לעלות לארץ ישראל, ואכן כך עשו, בשנת תר"ה יצאו האחים מפולין בדרכם לארץ ישראל (שם עמ' תמ"ג). עליה משותפת זו כונתה בפי יושבי הארץ 'עליית שלושת האחים הקדושים'.

הגאון רבי נחום משאדיק (תקע"א-תרכ"ו) המפורסם מבין האחים, היה מקובל בירושלים שהינו אחד מהל"ו צדיקים שבדור, נודע כקדוש ופרוש, היה צם משבת לשבת, והיה נגלה אליו מלאך מן השמים לגלות לו רזי תורה. בנו הוא הגה"צ רבי דוד בהר"ן.

הגאון רבי יעקב יהודה ליב לעווי (תקע"ג – תרמ"ט) גאון מפלא בנגלה ובנסתר, ראב"ד בירושלים למעלה מארבעים שנה, מלומדי ישיבת המקובלים בית אל, וכל הליכותיו והנהגותיו היו על פי האר"י. היה מראשי הישוב האשכנזי בירושלים וממייסדי כולל פולין.

1 דף 2722 ס"מ. ירושלים תרי"ט [1859] נייר ירקרק. קמטים וסימני קיפול. בשולי המכתב הם דורשים בשלום רבה של לונדון רבי נתן אדלר בעל נתינה לגר, וחתומים שוב.
מתוך 5 דפים
×