מכירה 5
Jul 16, 2019
מכירה 5
16.7.19
מתוך 5 דפים

פריט : 1

חתימת יד קדשו של הרה"ק ובעל המופת האדמו"ר מריבניץ זצ"ל

    שטר כתובה שנעשה בעיר ריבניץ בשנת תש"ט [1949] בחתימת יד קדשו הנדירה ביותר של הרה"ק מריבניץ. וזה נוסח חתימתו המלאה: חיים זנוויל במוהר"ר משה ז"ל רב ושו"ב דפה עיר ריבנצע חתן הרב דריזונא מוה"ר שלמה זצ"ל.


    חתימותיו של הרה"ק מריבניץ מועטות ונדירות ביותר וככל הידוע יש בעולם מספר מועט מאד של חתימות יד קדשו של האדמו"ר זצוקלה"ה . הטעם שנמנע האדמו"ר לחתום שמו כי פעולת החתימה היה אצל האדמו"ר עבודה גדולה והיה צריך להשקיע ולכוון בחתימתו הרבה כוונות ודברים נשגבים .


    הרה"ק צדיק יסוד עולם רבי חיים זנוויל אברמוביץ מריבניץ – הריבניצער רבי - נולד בבוטשאן שברומניה בשנת תרנ"ז, נתייתם בילדותו וגדל אצל הרה"ק רבי אברהם מתתיהו משטפנשט שאמר עליו שהוא 'בנו יחידו' גר בריבניץ (כיום מולדובה, אז אוקראינה) וכבר מנערותו נהג בקדושה ובטהרה, מיעט באכילה, טבל בנהרות קפואות, ובמסירות נפש ממש נסע ממקום למקום תחת עיני השלטון הקומוניסטי למול את ילדי ישראל ולשחוט כהלכה.

    גם בתקופת השלטון הנאצי שרד בדרך פלא, בתקופה זו התפרסם כפועל ישועות ומעשיות רבות יש על כך.

    רק בשנת תשל"ג הסכים לעזוב את רוסיה, תחילה ישב בארץ ישראל ולאחמ"כ בארה"ב שם המשיך בדרכו המיוחדת.

    רבים ששיחרו לפתחו מכל קצוות לקבל עצה ברכה וישועה העידו שראו אצלו ממש רוח הקדש. נפטר בשנת תשנ"ו בעיר מונסי ולקברו נוהרים המונים לרפואה וישועה.

    גודל: 2030 ס"מ. מעט סימני קרע ללא חסרון.

    פריט : 2

    סידור תפילה ישרה- ברדיטשוב – של האדמו"ר הקדוש עמוד התפילה רבי משולם

    פריט : 3

     הצדיק המפורסם רבי שאול ראזענבערג אב"ד ראצפערט בעל חמדת שאול תשובה להלכה [בענינים עמוקים בקבלה] בכתב יד קדשו 


    הגאון הצדיק רבי שאול ראזענבערג (תרכ"ה-ת"ש) בעל 'חמדת שאול' רבה של ראצפערט למעלה מארבעים שנה, נודע בגאונותו, חריפותו וצדקותו,היה פועל ישועות בקרב הארץ ורבים נהרו אליו שיעלה זכרונם לפניו לטובה, ויש על זה הרבה מעשיות (ראה בהקדמת חמדת שאול – דרשות עמ' 11).
    למד אצל החתן סופר, מהר"ם שיק (מזכירו במכתב זה), והקול אריהובצעירותו דבק ברבי צבי הירש מליסקא והוא שידכו, לאחמ"כ היו דבוק בכל לבו ונפשו לאדמור"י בית בעלזא ובעיקר למהרי"ד שהעריצו וכיבדו.
    תשובה מענינת להלכה בענין הקפות בחג הסוכות לאבל על אביו ואמו, נשלח אל רבי יוסף הכהן שווארץ בעל 'וילקט יוסף', רובה עוסקת בענין'מידת הדין' המתוחה על האבל ומזכיר מדברי ה'משנת חסידים'.
    ראצפערטא תרפ"ט [1929], בין יוה"כ לסוכות. דף מקופל (3 עמ') כל עמ' בגודל: 1523 ס"מ. סימני קיפול.

    פריט : 4

    מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של בעל המופת הגאון הצדיק בעל 'קול אריה'. תרל"ח [1878]. 

    הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ זיע"א היה מגדולי גאוני וצדיקי הונגריה היה הגאון בעל 'קול אריה'  (תקפ"ד-תרמ"ד) אב"ד בערעגסאז ומאד. מאחרוני תלמידי החתם סופר. בנו של החת"ס הגאון רבי שמעון סופר מקראקא כותב עליו '... צדיק תמים, הגאון המובהק החריף ובקי בחדרי תורה בנגלה ובנסתר תלמיד חביב מתלמידי אאמ"ו' (תולדות קול אריה עמ' קנה) 
    התפרסם בדורו כבעל מופת ויש על כך סיפורים מבהילים - ראה תולדות הקול אריה (קליינוורדיין ת"ש) עמ' קיד. ולדוגמא בעלמא נציין את המסופר שם שהיה רגיל אצל בני עירו כשהיה להם כאב שיניים היו באים אצלו היה מניח את אצבעו על השן הכואבת ומיד שנתן את אצבעו פסקו היסורין (עיין שם אות י"ד).
    מקרוב ומרחוק נהרו אליו לשמוע אמרותיו, דרשותיו החוצבות להבות אש ותפילותיו הנוראות אשר ירדו חדרי נפש, והעמיד תלמידים וצאצאים רבים גדולי תורה, מהם בנו בעל בית נפתלי, נכדו הגאון משאמלוי, הגאון בעל ערך שי, רבי נתנאל פריעד בעל פני מבין, רבי שאול רוזנברג אב"ד ראצפערט (ראה לעיל מס' 3), רבי גרשון שטרן בעל ילקוט הגרשוני ועוד רבים.
    עמד בקשרים הדוקים עם גדולי הצדיקות בדורו ונסע פעמים רבות אל הגאון הקדוש רבי חיים מצאנז שהתבטא עליו 'כי הוא מכיר ת"ח אמת באונגאראן הוא רבי אברהם ליב מבערעגסאז' (שם הגדולים מארץ הגר א, עז) לאחר חתונתו באויהעל למד והעמיק בכתבי האר"י יחד עם הגה"ק בעל ייטב לב.
    המכתב נשלח אל רבי גרשון הלוי ליטש רוזנבוים אב"ד טאליא בעל שו"ת משיב דברים ובהם דברי התנצלות שלא השיב על מכתבו כי היה 'טרוד מאוד ותיכף אחר פורים לא הי' לי פנאי לעיין בדבריו כי הי' פה האסטורונג והוכרחתי לשתף בצערן של ישראל והי' לי טרדות רבות ועתה אינני במזג השוה והבריאות והעברתי עין על דבריו וראיתיו נעימים וישרים, אך לע"ע אין בי כח לכתוב לו תשובה ומענה ...
     בערעגסאז תרל"ח [1878] [1] דף בגודל: 1621 ס"מ. מצב טוב.

    פריט : 5

    שער ההקדמות לר' חיים ויטאל עם חתימת יד קדשו של הרה"ק פועל

    פריט : 6

    מכתב נדיר מימות הזעם מאת הרה"ק רבי מנחם מנדל הלברשטאם מסטרופקוב -

    פריט : 7

    מכתב בחתימת יד קדשו של  האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם מבובוב זיע"א ברוקלין תשמ"א





    האדמו"ר מבובוב רבי שלמה הלברשטאם בן האדמו"ר רבי בן ציון מבובוב זיע"א נולד בשנת תרס"ח ונקרא על שם מייסד השושלת רבי שלמה מבובוב בן הרה"ק רבי מאיר נתן הלברשטאם בנו של רבי חיים מצאנז. בנעוריו נסמך על ידי רבני גאליציה ובשנת תרצ"א החל לכהן כרב בבובוב. ניצל בנסים מהתופת הנאצית, היגר לארצות הברית בשנת תש"ו ושיקם את חסידות בובוב לאחר החורבן, נפטר בשנת תש"ס, תורתו בקבצי כרם שלמה ובליקוטי כרם שלמה. [אנציקלופדיה לחסידות ח"ג עמ' תשו].
    דברי ברכה. ברוקלין ניו יורק תשמ"א. 1826 ס"מ. נייר מסמכים אישי, נקבי תיוק, מצב טוב.

    פריט : 8

    מכתב בכתב יד וחתימת האדמו"ר מקלויזנבורג  רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זיע"א - בעל 'שפע חיים'   קרית - צאנז נתניה 
    מכתב מאת האדמו"ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג - צאנז בעל שפע חיים ודברי יציב אל רבי יוסף אליהו הענקין. עבור אברכי הכולל של ישיבת צאנז 'היושבים באהלה של תורה' וברכת השנים להרב הענקין.
    האדמו"ר הקדוש בעל שפע חיים. – איש אלוקים קדוש, גאון מופלג בנגלה ונסתר, אוד מוצל מאש פעל רבות למען שארית הפליטה ודאג לכל מחסורם ברוחניות ובגשמיות. שיקם את חסידות צאנז. והקים את מוסדות התורה והחסד של צאנז ואת קרית צאנז בנתניה, כל ימיו מסר נפשו למען הכלל והפרט.
    נכתב על גבי בלאנק ישיבת צאנז. קרית צאנז נתניה תשל"א. 2128 ס"מ. בראש הדף מכתב במכונת כתיבה מטעם הישיבה ובחציו השניה מכתב פרטי בכתב יד קדשו של האדמו"ר וחתימתו.

    פריט : 9

    מכתב בכתב יד הרה"ק רבי מנחם מנדל הלברשטאם אב"ד פריסטיק חתנו של הרה"ק ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא זי"ע מח"ס דברי יחזקאל  
    'השי"ת ירחיב גבולך בפרנסה בהרחבה ותזכה לנחת מבניך שיחי' ותקבל את החג הבע"ל בשמחה וכשרות'
    מכתב תודה וברכה בכתב יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי רבי מנחם מנדל הלברשטאם מפריסטיק.

    בין דבריו מודה הרמ"מ גם עבור משלוח הכסף'לבני הרב נ"י [רבי חנה] מקאלשיטץ'.

    הרה"ק רבי מנחם מנדל הלברשטאם מפריסטיק (תר"ל – תרפ"ו) בנו של רבי אריה ליבוש אב"ד דוקלא בן רבי דוד מקשנוב בן הדברי חיים מצאנז.
    בברכת זקנו נשא את בת הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא. שימש כרב בדוקלא ובפריסטיק. היה ענוותן ושפל ברך.
    נייר מסמכים רשמי. 1423 ס"מ. שני מכתבים לאב ולבנו על אותו דף- חתום פעמיים (תאריך לא ברור ) מצב טוב.

    פריט : 10

     מכתבים בכתב יד הגיסים הקדושים הרה"צ רבי יונה רובין מווישניצא ורבי יחזקאל

    פריט : 11

    מכתב ארוך בכתב יד קדשו וחתימתו של הרה"צ רבי חנה הלברשטאם מקאלטשיץ.
    'נא להודיעני הכל באר היטב,ואגב אודיעך שכל מגמת נפשינו להחזיק דרכי אבותינו הקדושים ולא להתחבר להציונים או להחברה ניי יודען הנקרא אגודסטען או שלומי אמונים או ישובסטען שהכל הבל הבלים, הכל הוא ע"ד הנטייה מדרכי אבותינו הקדושים'.
    הרה"ק רבי חנה מקולשיץ – נודע בקדושתו וטהרתו כאחד האדמורי"ם המופלאים בשושלת הרבנים לבית רבותינו הקדושים מצאנז, וכבר דודו זקנו רבי ישעיה מטשכויב בן זקוניו של הדברי חיים אמר עליו שיש לו הרבה ממידותיו של הדברי חיים.
    נולד בשנת תרמ"ד לאביו הרה"ק רבי מנחם מנדל מפריסטיק שהיה נכדו של הדברי חיים וחתנו של הרה"ק משינאווא. בצעירותו נתמנה לרב בקולשיץ ועל שמה נקרא, כל ימיו השתוקק כרבי עקיבא למות על קדוש ה' וכך אירע כשנהרג ביום שני של חול המועד סוכות תש"ג.

    דף מקופל כתוב על שני עמ'. ל עמ' בגודל: 1423 ס"מ.

    פריט : 12

    דברי חיים על התורה להרה"ק רבי חיים מצאנז. דפוס ראשון. ביאורים על

    פריט : 13

    "הדברי חיים" מכתב ברכה לישועה מהרה"ק רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל 'דברי חיים' בחתימת יד קדשו.
    מכתב בחתימת ידו הקדושה והטהורה של הרב הקדוש רבינו חיים הלברשטאם אב"ד צאנז בעל דברי חיים 'לכבוד ידידי ה"ה הרב המאה"ג החריף ובקי החסיד יר"א כש"ת מו"ה כלב פייבל האבד"ק טארדא'.
     בין דבריו כותב הדברי חיים 'ואתפלל בעדו שיחוננהו השי"ת לחן בעיני האדונים ויטה את לבם לטובה ולפעול הכל כחפצו לטובת ישראל וכרצון דת תורתינו הקדושה ולהסיר מכשול מעדתינו'

    [ניתן אולי לשער שהענין כרוך בהתנכלויות שזממו עליו הרבנים המתחדשים בפני השלטונות להסיר מעליו את עטרת הרבנות, ראה בהקדמת בנו לספר קרית ספר].

    הרה"ק רבי חיים מצאנז (תקנ"ג-תרל"ו) מגדולי צדיקי החסידות גאון מופלא בנגלה ובנסתר, פוסק ומשיב בהלכה וממנהיגי דורו, קדוש מרחם היה ועוד בהריונה שעמע אמו מרמ"ל מסאסוב שהילד אשר יולד יהיה למנהיג הדור, בגיל צעיר נעשה לחתן הגאון בעל ברוך טעם וממנו קבל תורה ודרך בלימוד וממנו נסמך להוראה. בשנת תקע"ז נתקבל לרבה של רודניק ושם נהפך לחסיד מובהק של רבי נפתלי מרופשיץ.
    בשנת תקפ"ח נתמנה למורה הוראה בצאנז ומשנת תק"ץ החל לנהודג שם באדמורו"ת והיה לאדמו"ר החשוב ביותר בכל גאליציה. כמעט כל צדיקי גאליציה הונגריה ורבים מפולין קבלו את מרותו.
    הוכר כסמכות הלכתית אף בין המתנגדים ומהר"ם אש כותב אליו 'הגאון האמיתי, סיני ועוקר הרים, דובר מישרים, המאיר לארץ ולדרים, פטיש החזק... והנני משתחוה מרחוק להדרת קדשו'.
    התמזגו בו גאונות מופלאה בתורה, עבודת ה' במסירות וגמילות חסדים בשלמות. הרבה באמירת שיעורים והשיב תשובות לכל השואלים, תפילתו היתה בהתלהבות רבה, שולחנותיו נמשכו שעות רבות רבות ואת כל כספו חילק לצדקה וכך מעידים בניו בהקדמתם לדברי חיים על התורה "הקדיש כל ימיו לתורה ועבודה בדבקות ויראה גדולה במסירות נפש ממש... סיגף עצמו כל ימיו באש ובמים ובמקוואות עד אין שיעור וצדקת פזרונו אשר מידיו הטהורות פרנס מאות ואלפים עניים ואביונים.... כמעט נראה בחוש שכינה מדברת מתוך גרונו'.
    מכתב ברכה מעניין משנת תרל"ג [1873] על נייר מכתבים (חותמת צרובה בנייר) בגודל 1712 ס"מ.

    פריט : 14

    ספר אם למקרא – כתב יד הרה"צ רבי שמואל אהרן רובין אב"ד קראטשין תלמידו ומחותנו של הרה"ק רבי חיים מצאנז.
    חיבור מקיף על כל קרי וכתיב שבתנ"ך כתב יד קדשו של המחבר רבי אהרן שמואל רובין אב"ד קראטשין.

    הגאון החסיד רבי שמואל אהרן רובין – בעל בית אהרן על גיטין ועוד חיבורים רבים חשובים, גאון עולם בנגלה ובנסתר, תלמיד הגאונים בעל אריה דבי עליאי ורבי זאב וואלף פרנקל אב"ד פעשווארסק בעל משיב כהלכה, חסיד קרוב וחביב לבעל דברי חיים מצאנז והיה מעורכי תשובותיו (כן כתב בספרו שם עולם ח"ב סי' ק"ע)רבי חיים מצאנז כתב עליו שהוא "מושלם בתורה ויראה" וגילה חיבתו כלפיו בהסכמתו לספר בית אהרן. 
      חלק משושלת בובוב המורחבת נמנית על יוצאי חלציו.
    שימש ברבנות בזאברוב וקראטשין, על אף שהוצעו לו רבנויות מכובדות יותר כמו מונקאטש ורישא, נפטר בשנת תרל"ז. ראה תולדותיו בראש פירושו על ספר יראים, יראה ואהבה (ירושלים תשמ"ה).
    בראש הספר כותב המחבר נגד דעת הרד"ק בהקדמתו לספר יהושע שהקרי וכתיב נוצרו מחמת העתקות הסופרים וטלטולי הגלויות, וזה בעצם מטרת ספרו לברר ולבאר טעמי הקרי וכתיב ולהראות שמקורם קדוש ולא בטעות.
    הספר נדפס לראשונה בבילגורי שנת תרצ"ט, ולא נותר ממנו טופס לפליטה ונדפס שוב על פי כתב היד בבני ברק בשנת תשל"ד.
    [66] עמ' 2520 ס"מ. מעט קרעים, כרוך בכריכת בד חדשה.

    פריט : 15

    מכתב בחתימת האדמו"ר ר"י גרינוולד מפאפא, רבי חיים הלברשטאם מסאטמר, ורבי ישעיה קליינמאן אל רבני ניו יורק בענין החרם כלכלי [באיקאיט] הפוגע ביהודי רומניה. תרצ"ח [1938]

    'שמועה שמענו אשר היהודים במדינתכם עשו קשר לבלי לקנות סחורה ממדינת רומעניען, על כן הננו בזה להודיע שממסחר זה של שליואוייטץ אשר נשלח ע"י מו"ה יוסף שפיגעל... מתפרנסים כמה משפחות יהודים ... לזאת נא ונא אל יטעו להכניס גם סחורה זו בכלל הבאיקאט, כי אדרבה ואדרבה כאשר יקנו וישתמשו בסחורה זו יחזיקו כמה משפחות המתפרנסים מזה.

    על המכתב חתומים:

    הרה"ק רבי יוסף גרינוואלד – (תרס"ג-תשמ"ד)לימים האדמו"ר מפאפא. בן רבי יעקב יחזקיה גרינואלד בנו של בעל ערוגות הבושם, תלמיד אביו ודודו זקנו בעל קרן לדוד, לאחר נישואיו שימש כדיין בסאטמר ויד ימינו של בעל קרן לדוד בהנהגת הישיבה. לאחר השואה היגר לארצות הברית והקים מחדש את בית מדרשו וישיבתו. הרה"ק רבי אהרן מבעלזא העיד עליו שלא טעם טעם חטא מעולם.

    רבי חיים הלברשטאם ראב"ד סאטמר (תרמ"ה-תש"ב) בנו בכורו של הרה"ק רבי שלום אליעזר מרצפרט. זקנו הרה"ק מהורונסטייפל חיבבו מאוד והחליף עמו מכתבי שו"ת, נודע כקנאי גדול ולוחם מלחמות ה'. 

    רבי ישעיה קליינמאן (תרל"ב-תרח"צ) מגדולי מורי ההוראה בסאטמר גדל בבית דודו – אחי אמו הרה"ק רבי ישעיל'ה קרעסטירר והתלווה עמו בנסיעותיו לצדיקי הדור, לאחר מכן למד אצל בעל ערוגות הבושם ונעשה לתלמידו המובהק, בהשתדלות רבו התמנה בשנת תרנ"ז לדיין בסאטמר והיה מראשי הדברים בהנהגת העיר. רוב כתביו אבדו בשואה, שרידים מתורתו נדפסו בספר 'קרן ישעי' בסוף ספרו של חתנו רבי אברהם צבי ווייס 'ברכת אברהם' (בני ברק תשס"ה)

    עם חותם בית הדין. דף בגודל: 3420 ס"מ. מצב טוב.

    פריט : 16

    פולמוס פילוג הקהילות בהונגריה.
    מכתב מאת הרה"ק רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגט בעל 'עצי חיים' - בענין השו"ב דק"ק אפשא (מחוז מארמראש). סיגט תרפ"ה [1925]
    מכתב ארוך עם תוספת דברים בעצם כתב יד קדשו של הרה"ק רבי חיים צבי טיילבוים אב"ד סיגט אל הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי אב"ד חוסט.

    כידוע מאז החלה הריפורימה להתפשט בהונגריה נחלקו הקהילות לשלשה כתות: ק"ק הניאולוגים ק"ק האורתודוכסים (ארטה') וק"ק הסטאטוסקווא – אלו הקהילות שלא נצטרפו לארטה'. במכתבו מוחה בעל עצי חיים על שלא מאפשרים לקהלת אפשא לבחור להם בקהלתם שו"ב חד"ש הנמנה על בני קהילתם.
    'שמוע שמעתי' כותב בעל עצי חיים 'כי האבד"ק קאשוי יצא בחרב נגד הקהל שמצדינו באפשא אשר בקשו להתפרד מהקהל אשר השו"ב והמורה רע"ה שלהם נאסרו יען שאי אפשר להם בלא בשר ואין ברצונם להתגאל בבשר פיגולים אשר נאסרו מהרבנים...'.

    הגה"ק בעל 'עצי חיים' (תר"מ-תרפ"ו) בן הרה"ק בעל 'קדושת יום טוב' בן הרה"ק בעל 'ייטב לב' חתן רבי שלום אליעזר הלברשטאם מרצפרט בן הדברי חיים מצאנז, התמנה בגיל כ"ד לאדמו"ר והנהיג בחכמה ותבונה את אלפי חסידיו, נפטר משטף דם פתאומי בהיותו בן ארבעים ושש בשנת תרפ"ו.

    תשע שורות אחרונות בעצם כתב יד קדשו וחתימתו של בעל 'עצי חיים'.

    סיגט תרפ"ה [1925]. נייר מכתבים רשמי: 1523 ס"מ. כתם מים מעט כהה בצד שמאל, תיבות בודדות מטושטשות מחמת רטיבות. שמור בתוך כריכת עור חדשה מהודרת

    פריט : 17

    מכתב נדיר מאת הרה"ק רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד וואלאווע – חתן הייטב לב.
    המכתב נשלח אל הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי ועוסק באופן החזקת לומדי תורה המשתייכים לגליל רבנותו בקרפטורוס, הרב דוואלווע מבקש ממהרי"ץ כי 'אחרי ששקלתי הדבר בפלס השכל ראיתי שאין לחדש בחלוקת מעות רמב"ן מאשר עד כהועושה חדשות בעל מלחמות...'

    הרה"ק רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד וואלאווע (תקצ"ח-תרפ"ד) בן הרה"ק רבי שמואל מגורליץ, בן רבי אליעזר ניסן מדרהוביטש בנו של בעל ישמח משה. חתן הרה"ק בעל ייטב לב, קיבל מזקנו רבי אליעזר ניסן ומחותנו הייטב לב, ונסע רבות אל הרה"ק רבי חיים מצאנז שחיבבו מאוד.
    משנת תרכ"ב אב"ד ברבשט, משנת תרמ"ט אב"ד גורליץ ומשנת תרנ"ד אב"ד וואלאווע, שם כהן כאדמו"ר,קיבל פתקאות וחילק סגולות וקמיעות. ערך והוציא לאור את כתבי זקנו: שו"ת השיב משה, וכן תולדותיו בשם תהלה למשה הנדפס בישמח משה (סיגט תרס"ו) תורתו בספר 'הטיב איטיב' שני חלקים (ברוקלין תשל"ב). בנו הוא רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפוש.
    המכתב הוא משנת חייו האחרונה של הרה"ק אב"ד וואלעווא בחתימת יד קדשו בתוספת שורה וחצי בסיום המכתב. מכתבים ממנו נדירים ביותר.
    דף בגודל: 2214 ס"מ. כתמים מים וזמן קמטים וקרע קטן. נדיר מאוד.

    פריט : 18

    מכתב בכתב יד וחתימת הרה"ק רבי אהרן גרוס אב"ד לאפוש הי"ד
    מכתב על תרומה לישיבתו בלאפוש שנשלחה מהעיר סאטמר, בכתב ידו וחתימתו של האב"ד וראש הישיבה הגאון החסד רבי אהרן גרוס.
    הגה"ח רבי אהרן גרוס הי"ד – נכד הגה"צ רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפוש, בן הרה"ק רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים (ראה במכתב הקודם) חתן הייטב לב.
    רבי אהרן היה חתן רבי אברהם חיים טייטלבוים אב"ד קרעניץ בנו בכורו של זקנו רמ"ד. ישב על כסא זקנו משנת תרצ"ה וניהל את הישיבה בלאפוש הסמוכה לדעש. קרב כל תלמיד באהבה וחיבה. בשבתות מיוחדות נסעו כל בני הישיבה יחד עם רבם רבי אהרן לסאטמר לחסות בצל קדשו של הרה"ק רבי יואל טייטלבוים. נהרג עקה"ש עם כל בני קהילתו בשנת תש"ד., הי"ד.
    תאריך המכתב הוא ב' נשא מ"א למב"י [דהיינו מ"א לספירת העומר] כ"ו אייר חל ביום שני בשנים תרצ"ו או תרצ"ט. דף בגודל: 1515 ס"מ, מצב טוב.

    פריט : 19

    הסכמה בחתימת יד האדמו"ר רבי משה טייטלבוים מסאטמר בעל 'ברך משה'
    מכתב הסכמה בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי משה טייטלבוים מסאטמר.

    האדמו"ר בעל 'ברך משה' (תרע"ה-תשס"ו) בן הרה"ק בעל עצי חיים מסיגט נקרא על שם זקנו הישמח משה, מגדולי האדמורי"ם בדור שאחר השואה. גדל בבית סבו האדמו"ר רבי שלום אליעזר מרצפרט, ומגיל בר מצוה למד אצל דודו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. שימש כאב"ד זענטא וסיגט ולאר פטירת הדברי יואל בשנת תשל"ט ישב על כסאו והנהיג את חסידות סאטמר.

    האדמו"ר הוסיף בשולי הדף את התאריך:מוש"ק ב' דר"ח תמוז תשמ"ו לפ"ק וכן חתימת ידו. ההסכמה על ספר מעדני אליהו.
    [1] דף נייר מסמכים רשמי. 2114 ס"מ.

    פריט : 20

     הרה"ק רבי יואל מסאטמר בעל ויואל משה  – קטע ממאמר ישוב ארץ ישראל בכתב יד קדשו
    ביאור בדברי רבינו חיים כהן המובא בתוס' שאין מצוות ישוב ארץ ישראל בזמן הזה בעצם כתב יד קדשו של האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בעל ויואל משה ודברי יואל .

    הרה"ק רבי יואל מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט) נודע במלחמתו שערך כנגד הציונים ומפלגותיהם, וכן נלחם בעוז וגבורה נגד אלו שבאו לארץ ישראל ליטול בזרוע, אך ורק לשם כיבוש הארץ והמולדת. בספרו 'ויואל משה' כתב מאמר שלם, לנגח את דעותיהם בנוגע למצוות ישוב ארץ ישראל בזמן הזה.

    בדף זה שבכתב יד קדשו מבאר האדמו"ר את דברי רבינו חיים כהן הסובר שאין מצוות ישוב א"י בזמן הזה - וכותב שקשה מאוד להיזהר ממצות התלויות בארץ, ומה גם שיותר חמור לעבור על עבירות בארץ ישראל מאשר בחו"ל ולמה יביא עצמו אדם שאינו ירא וחרד לנסיון עצום כזה.

    דף גדול: 1228 ס"מ כולו בכתב ידו. מצב טוב. המאמר נדפס בספרו הנודע ויואל משה מאמר ישוב ארץ ישראל אות ס"ח.

    פריט : 21

    באר מים חיים להרה"ק רבי חיים מטשרנוביץ. דפוס שפירא. זיטומיר תרכ"א [1861]

    פריט : 22

    ערבי נחל - להגה"ק בעל לבושי שרד. דפוס שפירא. זיטומיר תרי"ח [1858]

    פריט : 23

    ספר תהלים. דפוס שפירא. זיטומיר תרכ"ד [1864]. עותק יפה מאוד ספר תהלים

    פריט : 24

    סדרי עיבורין - דפוס האחים שפירא. זיטומיר תרכ"ג [1863] לוח הכולל לכל

    פריט : 25

    ספר יוסיפון -  דפוס האחים שפירא. זיטומיר תרי"א (1850) קורות בני ישראל

    פריט : 26

    סידור תיקוני שבת – נוסח ספרד. דפוס שפירא. זיטומיר תרי"ז [1857] סדר

    פריט : 27

    חסידות: משנת חכמים לרבי משולם פייבוש הורוויץ מחותנו של המגיד ממעזריטש . 

    פריט : 28

    בירת מגדל עוז להיעב"ץ: ברדיטשוב תקצ"ו [1836] הסכמת הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין.

    פריט : 29

    כתב יד. פירוש הרמ"ק על ספר יצירה. רישא תרכ"ה [1865]
    כתב יד מרשים חלקו על נייר צבעוני!! מספריית הרה"ק רבי נחום דובער מסאדיגורה
    כתב יד קבלי נהדר מספרייתו הפרטית של הרה"ק רבי נחום דובער פרידמאן מסאדיגורה בן הרה"ק רבי שלום יוסף מרוז'ין וחתן הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורה
    פירוש על ספר יצירה מאת המקובל האלוקי רבי משה קורדובירו – הרמ"ק. כתב יד אשכנזי, נכתב בעיר רישא שבגליציה בשנת תרכ"ה.

    בראש כתב היד שער ארכיטקטוני בדיו אדום על גבי נייר צהוב דק. חלק מכתב היד [שבעה דפים] כתוב על גבי נייר צהוב

    בדף שלפני השערחתימת יד קדשו של רבי נחום דובער מסאדיגורה ובשער חותמתו.
    [23] דפים. 1322 ס"מ. כריכת עור עתיקה נאה. מצב מצוין.

    פריט : 30

    ייסוד מושבה בארץ ישראל על שם הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב
    מכתב גדול ומרשים כולו בכתב יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי נחום מרדכי מטשורטקוב. וינה תרפ"ו [1926]
    'הנני עוד הפעם לתת לו תודה בשם כ"ק אאדמ"ור שליט"א בעד השתדלותו לטובת הרעיון לייסד קאלנאניע על שם בית דוד בארצנו הקדושה ויהי נועם ה' עליכם'.
    הפרטים על ייסוד המושבה בית דוד בארץ ישראל ע"ש הרה"ק רד"מ מטשורטקוב, כמעט ואינם ידועים, בנו רבי ישראל מטשורטקוב היה מעורב בעניין והוא אשר קבע את שם הקולוניא 'בית דוד'. סוף דבר הרעיון לא יצא לפועל.
    הרה"ק רבי נחום מרדכי (תרל"ד-תש"ו) האדמו"ר השלישי לבית טשורטקוב, זקנו רבי דוד משה קרא לו 'נכדי הקדוש', היה קשור לאביו לא רק כבן אוהב אלא כחסיד נאמן וכל הילוכו בקדש ואצילותו היו לאור דרכי אביו הגדול.
    דף בגודל: 2329 ס"מ. סימני קיפול ללא חסרון. הכל בכתב ידו וחתימתו,

    פריט : 31

    ספר אמרי אמת' כתב יד מרשים מספריית  הרה"ק רבי נחום דובער מסאדיגורה

    'ספר אמרי אמת השגות על פירוש ספרא דצניעותא להאר"י ז"ל ועל פירוש האדרא רבא למהרח"ו ז"ל ולר"י מערבי [אבן טבול] זלה"ה. אשר חיבר הרב המקובל הקדוש רבי מנחם די לונזאנו'.
    כתב היד הועתק בסאדיגורה בשנת תרכ"ו והיה בעברנחלת הרה"ק רבי נחום דובער פרידמאן מסאדיגורה בן הרה"ק רבי שלום יוסף מרוז'ין בן הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין וחתן הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורה
    בשער הספר חותמו המלכותי עם צורת אריה רובץ – וחותם 'קנין כספי'. כתב היד כרוך בכריכה מקורית של ספריית הרה"ק מסאדיגורה.

    תוכן כתב היד
    א. השגות על פירוש ספרא דצניעותא להאר"י (דפים.א, א-יג, ב)
    ב. השגות על פירוש אדרא רבא לרבי יוסף אבן טבול (דפים יד, א-יז, א)
    ג. השגות על פירוש האדרא למהרח"ו (דפים יז, א-כג, א)

    הקדמתו המקורית והמרתקת של מהרמד"ל לכתב היד
    כבר כתב החיד"א על מהר"ם די לונזאנו שדמיונו כאריה וגם בנגלה וגם בנסתר הוא לא חת מפני כל (עיין בספרו שם הגדולים). אך זאת יש לדעת כי את דברי האר"י קיבל כדברי קבלה ולא ערער אחריהן וכל השגותיו בקונטרס זה על דברי האר"י הוא מהטעם שכתב בהקדמתו לחיבור הנוכחי שאת פירושו לספרא דצניעותא כתב האר"י עוד לפני שנחה עליו רוח ה' ואלו דבריו המרתקים בענין זה:
     אמר מנחם בן יהודה די לונזאנו ז"ל לפי שידעתי שמורינו כמוהר"ר הריא"ל זלה"ה עשה פירוש למעט מספרא דצניעותא מעיונו בטרם יעלה למדרגת החכמה וטרם יגלה אליו דבר ה' לכן הסכמתי לבדוק הפירוש ההוא עד מקום שידי מגעת ולהעיר המעיין על מה שראוי... ולכן קראתי את קונטריס זה אמרי אמת... ופן יחשדני שומע באמרו מה האדם שיבוא אחרי המלך להשיב את האר"י אחרי מותו ואיך לא יראתי לשלוח יד קולמוסי על משיח ה', אודיע למעיין כי אדרבא גם היא לי לישועה וישמח אדוני במעשי אלה לפי שהוא עשה פירוש זה בתחילת עיונו מסברתו ולכן באו בו קצת דברים אשר לא כן ואח"כ כנוח עליו רוח הקודש רוח חכמה ובינה אלו היה יכול היה מתקנו או גונזו אבל לא יכול כי מיד שכתבו קפצו עליו אחיו ורעיו אהוביו וקרוביו רודפי צדק מבקשי ה' כי רבים היו בימים ההם והעתיקוהו וכל אחד מהם חברא תברא אית ליה וחברא דחבריה חברא אית ליה באופן שנתפשט הספר ההוא בעולם ולא היה יכול לתקנו אחר זמן ... וידעתי נאמנה כי תברכני נפשו על כך כי אינני אלא כמודיע למעיין שהרב ז"ל עשה הפירוש ההוא קודם שהשיג החכמה... עכ"ל.

     [1], כג דף. 1410 ס"מ. כתב רש"י בכתב יד סופר נאה ומסודר. שער הספר במסגרת ארכיטקטונית בצבעי אדום וזהב. מצב טוב. כתב יד נדיר ומרשים באופן יוצא מן הכלל.

    פריט : 32

    ספר לחם דמעה חותם הרה"ק רבי אברהם מתתיהו משטפנשט  ספר לחם דמעה-

    פריט : 33

    מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי ישראל מבויאן
    אגרת ברכת מזל טוב מאת הרה"ק רבי ישראל פרידמן – האדמו"ר מבויאן-לייפציג. 
    הרה"ק רבי ישראל מבאיאן (תרל"ח-תשי"א) בן הרה"ק רבי יצחק מבאיאן בעל 'פחד יצחק' בהרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורה בן הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. משנת תרע"ז אדמו"ר בוינה, ממנה עבר ללייפציג, בשנת תרצ"ט עלה לא"י, נטמן בעיה"ק צפת. דברי תורתו ואמרותיו הקדושים בקובץ 'משכנותיך ישראל'.

    על לידתו ביום א' דסליחות התבטא זקנו הרה"ק מסאדיגורה 'הוא בא לעלם כחסיד ותיק' – המקדימים להסתופף בצל רבם כבר מיום א' דסליחות. נכנס לברית ביום ב' של ראש השנה ונקרא שמו בישראל על שם זקנו הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין.

    יום ו' עש"ק הג' [ערב שבת קודש הגדול] תש"ב. 1522 ס"מ. המכתב מודבק על גבי נייר קרטון עם מסגרת דבק נייר לבין מסביב. חור של מנקב חורים משרדי בראש הבלאנק.

    פריט : 34

    אגרת קודש נדירה ביותר מאת הרה"ק רבי אהרן מבעלזא עבור נישואי אחיו הרה"ק רבי מרדכי מבילגוריי
    דברי הסיוםבעצם כתיבת יד הרה"ק מבעלזא בזה הלשון:
    דברי ידידכם המברך אתכם בכל ותזכו לגדל צאצאיכם לתורתו ועבודתו ית' המצפה להרמת קרן התורה במהרה הק' אהרן מבעלזא.
    כמו כן הוסיף האדמו"ר בעצם כתב יד קדשו לפני שמו של אחיו את התואר: הק' 
    מכתב מאת הרה"ק רבי אהרן מבעלזא לסייע בהוצאות דירה וכלי בית והלבשה לאחיו כ"ק הרה"ק רבי מרדכי מבילגורייא אשר נשתדך עם נכדת הגאון רבי יעקב חזקיה גרינוואלד [בנו של הערוגת הבושם]
    אשתו הראשונה של הרה"ק מבילוגריי נרצחה בשואה ובשנת תש"ו נישא בשנית. מזיווג זה, נולד בנו היחיד כ"ק האדמו"ר מבעלזא שליט"א.
    מכתבים מהאדמו"ר מבעלזא אחרי השואה שהוא חתם בעצמו הם נדירים כל שכן שיוסיף שורה של  ברכות בכת"י  זה נדיר ביותר 


    נפשם של האחים הקדושים המהר"א ורבי מרדכי היו דבוקים וקשורים לזה לזה, מאז פרוץ המלחמה, הם שתו יחד את כוס התרעלה, ועברו את כל אימי המלחמה עד שעלו בנסים גלויים לארץ ישראל. רבי מרדכי סייע לאחיו המהר"א לשקם את החסידות ולהקים את המוסדות. לאחר שנישא בזיוו"ש ביקש מאחיו שיגור בקרבתו וכך אמר: "חלילה ער זאל מיך פערלאזען, ער איז מיין רעכטע האנד, און ס'איז נישט מעגליך כ'זאל זיין אן איהם אפילו איין רגע".
    [ירושלים תש"ו]. נשלח אל הרה"ח רבי צבי יאיר אב"ד ריוויץ ורב בית הכנסת אנשי ווארשא בניו יורק [מחסידי המהרי"ד מבעלזא בעל ספר חמודי צבי].
    [1] דף 2126 ס"מ. מצב טוב מאוד.

    פריט : 35

    אגודת 'תומכי אחים'מכתב גדולי ירושלים עם חתימת הרה"ק רבי מרדכי מבילוגריי
    מכתב קריאה לעמוד לימין אגודת החסד 'תומכי אחים' בחתימת ידם של גדולי ירושלים.

    על המכתב חתומים בעצם כתב ידם חמש עשרה רבנים מגדולי חכמי ירושלים מהם: הרה"צרבי מרדכי רוקח מבילגוריי אחי הרה"ק רבי אהרן מבעלזא ואבי האדמו"ר שליט"א מבעלזא (עם חותמו) וכן רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג,רבי איסר זלמן מלצר,רבי חים ליב אויערבאך (אבי הגרשז"א)רבי יוסף גרשון הורוויץ,רבי אליהו ראם,רבי שמואל הלוי וואזנר (בתקופת כהונתו כמו"צ בשכונת גאולה) ועוד.
    כל הרבנים חותמים בכתב ידם ובשולי עמוד חותמתם.


    האגודה שמה לה למטרה לסייע לחולים בהשאלת ציוד רפואי ומשמרות לילה ללינה אצל חולים ע"י אחים או אחיות רחמניות. כמדומה שזו האגודה הראשונה שעסקה בהשאלת ציוד רפואי!!! (שנים רבות לפני יד שרה).
    ירושלים [תש"ז בערך] דף בגודל: 3323 ס"מ. נקבי תיוק בצדדים, מעט בלאי בשוליים.

    פריט : 36

    מכתב נדיר ביותר מאת הרה"ק רבי פנחס טברסקי מאוסטילה [זקנו של האדמו"ר מסקווירא שליט"א] פרעמישלא תרח"ץ [1938]

    הרה"ק רבי פנחס טברסקי מאוסטילא [תר"מ-תש"ג] הנודע בשמו הטוב רבי פיניהל'ה, היה קדוש וטהור מנעוריו. בן הרה"ק רבי מרדכי טברסקי מרחמסטריווקא, התחנך בבית סבו הרה"ק רבי יוחנן מרחמסטריווקא, אולם עיקר גידולו היה בצל חותנו הגדול רבי ישכר דוב מבעלזא. קרוב לשלושים שנה ישב בצל חותנו המהרי"ד שאהבו אהבת נפש והאציל מרוחו עליו. היה נערץ על כל חסידי בעלזא וכל חסיד שהגיע לחצר נכנס גם להנות מזיו פניו של רבי פינהל'ה.
    בשנת תרפ"ג התמנה לאדמו"ר באוסטילה ועל שמה התפרסם. בשנת תרצ"ב עבר לעיר הגדולה פשמישל ואלפים נהרו אליו. הרבה בסיגופים וקירב כל אדם באהבה וחיבה,נודע כאיש קדוש והעידו עליו כי ראו שהשכינה שורה עליו. נעק"ה בסאמבור בי"ט אייר תש"ג. תורתו בספר 'שארית לפנחס'.
    חתנו היה הרה"ק רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא זצ"ל אבי האדמו"ר מסקווירא שליט"א – החתונה התקיימה בבעלז בשנת תרפ"ה ונהרו אליה צדיקים רבים. [ראה בספר אדמור"י בעלז ח"ג עמ' לט].
    מכתב המלצה עבור אברך אשר מחמת צוק העתים נהפך עליו הגלגל וכו'.בשולי המכתב תוספת דברי ברכה בכתב יד קדשו של האדמו"ר וחתימת ידו.
    פרעמישלא תרח"ץ [1938] נייר מסמכים אישי. 1422 ס"מ. שם הנמען ופרטי האברך נשוא המכתב נמחקו. קרע בסימני הקיפול.

    פריט : 37

    מכתב מאת הרה"ק רבי יצחק מנחם נחום טברסקי אב"ד ראווא – רוסקה

    פריט : 38

    מכתב בחתימת יד קדשו המיוחדת של הרה"ק רבי מנחום נחום טברסקי מרחמסטריווקא. תרמ"ט [1889]
    מכתב מאת הרה"ק רבי מנחם נחום אל דודו רבי דוד היילפערין - הזמנה לחתונת בנו ר' משה עב"ג הכלה המהוללה מרת יוכבד בת הרה"ק רבי יצחק מבהוש.
    הרה"ק רבי מנחום נחום טברסקי מרחמסטריווקא (ת"ר-תרצ"ו) בן הרה"ק רבי יוחנן מרחמסטריווקא בן הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל. כהן כאדמו"ר לאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ה. בשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל והתיישב בעיה"ק ירושלים. יחד עם אחיו ביסס את חסידות רחמסטריווקא בארץ ישראל.
    בשולי המכתבחתימת יד קדשו הגדולה והמרשימה של האדמו"ר.

    האדמו"ר מרחמסטריווקא שליט"א המכהן כיום בירושלים הוא נינו של הרה"ק רבי מנחם נחום.
    רחמסטריווקא תרמ"ט [1889]. 2113 ס"מ, מצב מצוין.

    פריט : 39

    ספר סגולה: הנני מברך את כל אשר יקח הספר הזה כי יתמשכו

    פריט : 40

     שטר המחאה (צ'יק) בחתימת יד כ"ק האדמו"ר רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא.
    שטר המחאה מאת ארגון 'עזרת תורה' שנתקבל על ידי הרה"ק רבי יעקב מסקווירא ובגבו חתימת יד קדשו של האדמו"ר באנגלית.
    חתימות של האדמו"ר נדירות ביותר 
    כ"ק האדמו"ר רבי יעקב יוסף טברסקי (תרנ"ט-תשכ"ח) מגדולי צדיקי החסידות בדור האחרון. כהן כאדמו"ר משנת תרפ"ה, על מקום אביו הרה"ק רבי דוד מסקווירא בהרה"ק רבי יצחק מסקווירא. בשנת תש"ח היגר לארה"ב ובשנת תשי"ד הקים בדם ויגע את שיכון ניו סקווירא עבור חסידיו, כדי להתנתק מהסכנות הרוחניות של ניו יורק. חותנו הוא הרה"ק רבי פנחס מאוסטילה חתן המהרי"ד מבעלזא (מכתב מחותנו רבי פנחס נמצא לעיל מס' 36).בנו הוא האדמו"ר מסקווירא שליט"א.
    מורשי החתימה החותמים על הצ'יק הם: רבי יוסף אליהו הענקין והרב יעקב לוניסון .
    ניו יורק תש"ח [1948]. גודל: 218 ס"מ. מצב טוב.
    מתוך 5 דפים
    ×