מכירה 5
Jul 16, 2019
מכירה 5
16.7.19
מתוך 5 דפים

פריט : 82

 קובץ שאלות ותשובות בכתי"ק של הגאון בעל 'שואל ומשיב'
תכריך כתבי יד הכולל שאלות ותשובות, חידושים וחקירות בעצם כתב יד קדשו של הגאון האדיר רבי יוסף שאול נאטאנזאהן אב"ד לבוב בעל שו"ת שואל ומשיב.

'הגאון הגדול, האי אוצר בלום, סיני ועוקר הרים, נזר חכמים ונבונים, נר ישראל, כבוד קדושת זיו תפארת ישראל', אלו הם רק חלק מהתארים שכתב הרה"ק רבי חיים מצאנז אל הגאון רבי יוסף שאול נאטאנזאהן (תקס"ח-תרל"ה) בעל שואל ומשיב (ראה שו"מ ח"א מה"ת סי' כד)

וכך אמר עליו בהספדו רבי בנימין שלמה זלמן שפיצר חתן החתם סופר 'נלקח מאתנו גאון הגאונים נזר ישראל והדרו...אשר אליו הריצו כל גדולי זמנינו שאלותיהם ברבר הקשה והי' רבן של כל ישראל... והיה קדוש מרחם ונתגדל בקדושה על התורה ועבודת ה' וזה לפני כארבעים שנה שהפליג הגאון רבן של ישראל מו"ח חתם סופר ז"ל בשבחיו וקראו גאון ומני אז ועד עתה לא פסק פומי' מגירסא'.
24 עמ'. גודל: 2016 ס"מ. כרוך בכריכת עור חדשה נאה, על רוב הדפים נמתח קו מחיקה דק. מצב טוב .

פריט : 92

כתב יד קבלי. סדור 'חסד לאברהם' - כתב יד עם הוספות שאינם בנדפס. תיללין (מארוקו) ת"ר [1840]
סידור תפילה לימות החול ושבתות על פי נוסח האר"י וכוונות מפורטות וייחודים על פי כתבי האר"י ז"ל. בעריכת המקובל הקדוש רבי אברהם טובייאנה.

בכתב היד ישנם תפילות שאינם במהדורות המודפסות כמו: "רבש"ע הריני מכוין לעשות עצמי מרכבה" ו"רבש"ע הריני מכוין לעשות כל גופי מרכבה לשכינה". וכן תיקוני תפילות קדושות לקרי, תפילה נוראה מרבי ישמעאל כ"ג, כוונות לימי השובבים .


כתב ידרבי מרדכי בן שבת מהעיר תיללין שבמארוקו שנת ת"ר [1840]. העיר תיללין שוכנת בדרום מערב מרוקו. בספר 'נר המערב' הביא מסורות האומרות שמעשרת השבטים התיישבו באזור זה ואף הקימו ממלכה שנמשכה שנים רבות.מעיר זו נודעו לתהילה משפחות הגאונים הקדושים בן שבת, ישראל ואיפרגאן.

סידור חסד לאברהם בעריכת המקובל רבי אברהם טוביייאנה – נחשב לאחד מהסידורים הקבליים החשובים והמוסמכים ביותר, הן לעניין הנוסח והן לעניין הכוונות והיחודים.
כתב היד מלא וגדוש בשמות קדושים. 
[1], 132 דף. 1320 ס"מ. שני טורים בעמ', כל עמ' מוקף מסגרת. שער לתפלות יום חול ושער נוסף לתפלות שבת [דף עו, א]. חלק זה נקרא 'עולת שבת'. שוליים מעוגלים, כתמי מים. בעשרה דפים, קרעים עם  חסרון. וחיזוקי נייר. כתיבה נאה ומסודרת. כרוך בכריכת חצי עור חדשה.

פריט : 99

כתב סמיכה לשוחט ובודק שקיבל הגאון המקובל רבי יהודה פתייה - מאת גדולי חכמי בגדאד
כתב סמיכה לשוחט ובודק שקיבל הגאון המקובל רבי יהודה משה ישועה פתייה מאת גדולי חכמי בגדאד רבי אברהם יהושע אליעזר עזרא ורבי יצחק אברהם שלמה [מג'לד] החכם באשי בבגדאד.
הסמיכה ניתנה בחודש אייר שנת תרמ"ב (1882) בהיות רבי יהודה בן עשרים ושלש. רבני בגדאד מעידים שהוא שחט לפניהם כמה וכמה עופות והנהו אומן במלאכת השחיטה, סכיניו טובים ויפים חדים וחלקים ועסק בהלכה למעשה ולבו כלב האריה.

הגאון המקובל רבי יהודה פתייה, היה גאון עצום בנגלה, בהיותו בן י"ז בלבד הניח רבי עבדלאה סומך את ידיו על ראשו וסמכו בסמיכת חכמים, עוד טרם התפרסם למקובל מופלא, הוא הרביץ תורה בנגלה בבתי המדרשות הגדולים של בגדאד והעמיד תלמידים הגונים.

על כתב הסמיכה חתומים:
רבי אברהם יהושע אליעזר עזרא חרש – מגדולי חכמי בגדאד חתום ראשון בתקנות והסכמות רבות, תלמיד רבי עבדללה סומך, נפטר בשנת תרס"ב.
רבי יצחק אברהם שלמה מג'לד (תקצ"ה-תר"פ) שימש כחכם באשי משנת תרנ"ג עד תרס"ה, תלמיד רבי עבדאלה סומך, חיבר ספרים רבים מהם: ליקוטי דינים על הלכות שחיטה וטריפות (בגדאד תרמ"ב) צלח רכב- דרושים על הפרשיות (שם תרס"ט) ועוד
דף בגודל: 2121 ס"מ. כתיבת סופר יפה במליצה נאה.

פריט : 102

פסק הדין בחתימת ידם של גדולי ירושלים בעל אמרי בינה, הגר"ש סלנט ורמ"נ כהנוב. ירושלים תרכ"ה [1865].
תעודה היסטורית נדירה וחשובה ביותר, לתולדות הישוב היהודי האשכנזי בירושלים.

ר' שאול בנימין קרליץ - הרב מראדישקוביץ רכש מכספי עזבונות שהותירו תורמים, חצר עבור הת"ת וישיבת עץ חיים בסכום גדול מאוד – הגאון רבי שמואל סלנט ועמו רוב מנין ובנין של חכמי ירושלים התנגדו לזה בטענה שהמורישים התנו בצוואותיהם שאפשר להשתמש בכסף רק עבור קרקע שתניב פירות ורכישה זו אינה מניבה פירות. בעקבות זה פרצה מחלוקת נוראה בירושלים כל צד פירסם 'פאשקוילים' וחוברות נגד הצד שכנגד (אמת ומשפט, דברי אמת, דמעת העשוקים) ואף הגיעו לתגרות ידיים ממש – כנזכר בפסק זה.
בפסק דין נדיר זה, הנחשף כאן, מגיעה פרשיה זו לידי סיום, הצדדים קיבלו עליהם בקנין גמור את הרבנים הנזכרים כבוררים והתחייבו לקיים ככל אשר יפסקו. פסק הדין ארוך ומפורט הנוגע בכל נקודות המחלוקות לפרטי פרטיו. בתחילתו מתארים את המחלוקת הקשה והחילול ה' הגדול שהיא גרמה בכל פזורות הגולה.

על פסק הדין חתומים בכתב ידם גדולי ירושלים :
הגאון רבי מאיר אויערבאך אב"ד קאליש בעל 'אמרי בינה' (תקע"ה-תרל"ה) מגדולי הגאונים האחרונים, עלה לארץ ישראל בשנת תר"כ והתבקש על ידי הגרש"ס לעמוד בראש בית הדין בירושלים, הגרש"ס גם היה רגיל לכנותו 'רבה של ירושלים'. בירושלים היו מספרים הרבה על כוחו הגדול וכולם ראו בו בחוש שמתקיים בו דברי חז"ל צדיק גוזר והקב"ה מקיים (כך כותב המגיד הירושלמי רבי בן ציון ידלר בספרו בטוב ירושלים)

הגאון רבי שמואל סלאנט (תקע"ו-תרס"ט) רבה הגדול של ירושלים, שבעים שנה נשא משא העם, עמד בראש מוסדות צדקה וחסד ועל פיו ישק כל דבר.

הגאון רבי משה נחמיה כהנא מחסלאוויטש (תקע"ז-תרמ"ז) רבה של חאסלוויטש וראש ישיבת עץ חיים בירושלים חצי יובל שנים, פעל רבות לטובת יושבי ירושלים. מחיבוריו: נתיבות השלום, ארץ חפץ ועוד.
דף גדול: 2337 ס"מ. כתוב משני דיו בכתב יד סופר נאה., מעט סימני קיפול.

פריט : 121

תשובה ארוכה בכתב יד הנצי"ב ליישב מנהג חותנו - נשלח אל בנו הגר"ח ברלין. ואלוז'ין תר"ח [1448]
האם אפשר לקיים לחם משנה בשתי פרוסות לחם?
מכתב מאת רבן של ישראל הנצי"ב מוואלוז'ין אל בנו בכורו רבי חיים ברלין ובו ישוב למנהג שנהגו בבית חותנו הגאון רבי איצל'ה מוואלוז'ין
                                
מנהג נהגו בבית הגאון רבי איצל'ה מוואלוז'ין בנו של הגר"ח מוואלוז'ין וחותנו של הנצי"ב שאם אחד מהאורחים איחר לסעודת שבת היו נותנים לו שני פרוסות לחם עבור 'לחם משנה'. עמיתיו של הגר"ח ברלין בעת לימודיו בשקלוב ערערו על הוראה זו וטענו שאין שום מעלה בשני פרוסות, והגר"ח התווכח אתם להראות את צדקת מנהג זקנו, את דבריו שלח לאביו הגדול הנצי"ב שיחווה דעתו בזה.

מכתבו הנדיר של הנצי"ב עוסק בישוב המנהג וכן בשלשה ענינים נוספים ששטח בפניו בנו חביבו הגר"ח.
הגאון רבי איצל'ה נזכר במכתב בברכת החיים ומכאן שהמכתב נכתב לפני שנת תר"ט – כלומר שהגר"ח היה בן 15 שנים בלבד.

בראשית המכתב פונה אליו אביו: אהובי בני עין ימיני מדושתי ובן גורני (עפ"י ישעיה כא).דבריו... הגיעוני לרוב נחת ורואה אנכי שנתת לבבך להבין ולהשכיל ב"ה וה' יישר אורחותיך להשכילך בינה והיית לבן חיל משיב מלחמתה של תורה שערה.
ומסיים: ויותר היה לי להשתעשע עמך, אבל טרדתי רבה בעת הזו וה' יעזרני. ואתה תודיעני מלימודך בזה הזמן, מה ועם מי, ותודיעני ג"כ אם נתקבלו הדברים להחברים היקרים שי' או מה טענותיהם לסתור וה' יעמידנו בקרן אורה של תורה ואל יט אשורנו מדרך האמת, כנפש אביך הורך נפתלי צבי יהודה ברלין.
הגאון הנצי"ב (תקע"ו-תרנ"ג) ראש ישיבת וואלוז'ין, בעל העמק דבר, העמק שאלה ומשיב דבר, החל ללמוד בישיבת וואלוז'ין בגיל אחת עשרה, ובהגיעו לגיל מצוות לקחו הגאון רבי איצל'ה מוואלוז'ין (בן הגר"ח) לחתן, כעשרים וחמש שנה יגע בתורה בהתמדה עצומה, עד שקבל עליו בשנת תרי"ג את הנהגת ישיבת וואלוז'ין ועמד בראשה במשך יובל שנים.

דף בגודל: 1925 ס"מ.כתוב משני צדי הדף..מצב טוב. הנצי"ב חותם כאן בחתימתו הנדירה, ללא חיבור האותיות צבי יהודה כפי שנהג לאחר מכן.
מתוך 5 דפים
×