מכירה 5
Jul 16, 2019
מכירה 5
16.7.19
מתוך 5 דפים

פריט : 122

אגרת בחתימת ממוני כולל פרושים בווילנא ובראשם הגאון רבי אברהם אבלי אב"ד ווילנא. תקפ"ב [1822]
אגרת מרשימה מאת גזברי ומנהלי כולל פרושים בווילנא אל ארגון אפקידים ואמרכלים באמשטרדם.
על המכתב חתומים בחתימת ידם
1)הגאון רבי אברהם אבלי פוסוויילר אב"ד ווילנא (תקכ"ב-תקצ"ו) מגדולי חכמי דורו, גאון מופלא בתורה, לצד היותו צדיק ועניו, ראש הרבנים בווילנא משנת תקס"ד ומעמודי התווך שכל מדינת ליטא נשענה עליו, מכל קצוי ארץ פנו אליו בשאלות והסכמות, וגכך כותב רי"א משאוול בעל שו"ת נטעי נעמנים'ואחרי הגאוןדוואלוז'ין [הגר"ח] לא היה לנו, אך זה האחד היה אברהם בגלילותינו, אשר בצלו נחיה'. ולשמע חכמתו הריצו לפני כל גדולי הדור מקרוב ומרחוק שאלותיהם' (קריה נאמנה עמ' 244) היה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה והרבה פעלים בצדקה וחסד, וכה אמר עליו הגאון רבי איצל'ה בהספדו'כי נדבת לב הגאון רבי אבלי היה בבחינת חסד שבחסד' (שם).
2)רבי אריה ליב ב"ר דוד בער (נפטר: תקצ"א) הגביר הצדיק רבי ליבלי ר' בעריס, מגדולי גבאי הצדקה בווילנא, ובפי כל זקני ווילנא נשמע תהלתו (קריה נאמנה עמ' 256) הגאון בעל 'חיי אדם' מכנהו 'עמיתי כרע כאח לי הנגיד הרב המופלג... הראה לי...'
3)רבי משולם זלמן ב"ר אורי (נפטר:תקצ"ז) נקרא ר' זלמן ר' אוריס, גדול בתורה ובצדקה וחסד, נמנה יחד עם רבי אבלי על מייסדי ישיבת ר' מיילס בווילנא וחתום על יסוד ישיבת וואלוז'ין בשנת תקס"ד
בשולי המכתב נרשם כי נפקד מקום חתימתו של רבי שמואל ב"ר יהודה כי לא היה בביתו – שלושת הגבירים הצדיקים הנ"ל שהיו אנשים מורמים מעם היו מכונים בפי כל 'שלשה עמודי ווילנא'.
תוכן המכתב: דין ודברים קצר והתנצלות בפני פקידי אמשטרדם ועוד, נזכרים שלוחי האשכנזים השד"ר הנודע רבי אברהם שלמה זלמן צורף והשד"ר רבי חנוך זונדל ב"ר צבי הירש.
ווילנא תקפ"ב [1822] 2126 ס"מ. אגרת בכתב יד יפה ומסודר. מעט קמטים. בצדו השני חותם שעוה שלם של רבי אריה ליבה נ"ל עם צורת 'אריה'.

פריט : 123

התבטאותו של החפץ חיים על ספרו משנה ברורה - 'בשעת מיר האבען

פריט : 124

רבינו החפץ חיים זצ"ל: 'כל קיומה [של הישיבה] בעת האחרונה היה רק על עזרת אחינו באמעריקא אשר מן השמים זכו להם להיות מעוז ומחסה לתורתינו הקדושה'.
מכתב רבן של ישראל החפץ חיים זצ"ל – להצלת ישיבת ראדין.
מכתב בחתימת יד קדשו של רבן של ישראל רבינו החפץ חיים זצ"ל אודות מצבה הקשה של ישיבת ראדין אשרכל קיום הישיבה עומד בסכנה!!!
 'לדאבוני הגדול נמצאת היא כיום במצב קשה מאוד, מפני המשבר הנורא השורר במדינתינו זה שנים אחדות'.
בין דבריומשבח החפץ חיים את יהודי אמריקה אשר תומכים בישיבתו וכך כותב 'כל קיומה [של הישיבה] בעת האחרונה היה רק על עזרת אחינו באמעריקא אשר מן השמים זכו להם להיות מעוז ומחסה לתורתינו הקדושה'.
בשולי המכתב חותם החפץ חיים בעצם כתב יד קדש:ישראל מאיר הכהן המחבר חפץ חיים ומשנה ברורה וחותמו הקדוש.
ראדין תרפ"ז. נייר מסכמים אישי. 2127 ס"מ, מלבד נקבי תיוק, במצב טוב.

פריט : 125

תשובה בדיני טריפות בכתב יד הגאון רבי יהושע אריה ליב תוספאה אב"ד

פריט : 126

הגאון רבי אהרן וואלקין אב"ד פינסק - תשובה ארוכה בהלכה. פינסק תרצ"ו.
תשובה ארוכה בת ששה עמודים גדולים בענין השוחטים שהתקבצו בטשרנוביץ בימי מלחמת העולם הראשונה ועתה רוצים ראשי הקהל לערער את חזקתם. בתשובתו הארוכה מוחה הגר"א וואלקין בהחלטת ראשי הקהל ומכריע שאין להם זכות לערער או לבטל את חזקתם.
הגאון רבי אהרן וואלקין (תרכ"ה-תש"ב) מגדולי רבני ליטא בדור שלפני השואה, תלמידו המובהק של הנצי"ב בוואלוז'ין והיה קשור אליו בלב ונפש כל חייו, אחר חתונתו למד בכולל הפרושים בקובנה, שימש כרב בקהלות שאד, אמטיסלאוו, בימי כהונתו שם ישב חצי שנה בכלא על הפצת תורה, לאחמ"כ נמלט לפולין והתקבל לרבנות פינסק-קרלין עד עלות הכורת הנאצי אשר קפד את פתיל חייו הי"ד.מחיבוריו נדפסו: בית אהרן על הש"ס, שו"ת זקן אהרן ועוד.
[6] עמ'. 2134 ס"מ. נשלח אל רבי ישראל גינצבורג אב"ד זיידאווא [רומניה]. פינסק י"ג שבט תרצ"ו [1936], מצב טוב.

פריט : 127

מכתב נדיר בכתב יד הצדיק ובעל המופת רבי מרדכל'י אושמינר. סלאנימא תרע"א [1911] 

מכתב המלצה בכתב יד קדשו וחתימתו של הצדיק הפלאי רבי מרדכי ווייצל רוזנבלט הנודע בשם רבי מרדכל'י אושמינר אב"ד אושמינא וסלונים.
מפורסם היה הצדיק רבי מרדכל'י אושמינר (תקצ"ז-תרע"ו)בכל גלילות ליטא ופולין כצדיק ופועל ישועות, וסיפורי מופת היו שגורים אודותיו בפי כל, מכל קצוי ארץ באו אליו לברכה וישועה ותואר הוד פניו התנוסס בבתים רבים של יהודי ליטא ופולין.

בספר אהלי שם (פינסק תרע"ב עמ' 363) נכתב עליו:הגאון הגדול הזה נתפרסם בכל תפוצות ישראל לצדיק נשגב ורבים ינהרו אליו לדרוש עצתו ולקבל ברכתו כה רבה הייתה הנהירה אליו עד שנאלץ לפרסם בעיתונות התקופה מודעה שאינו יכול כבר לשאת את משא העם ומפציר שלא יבואו אליו (המליץ כ"ח אב תרמ"ט).
 גם בין גדולי דורו היה מפורסם כגדול בתורת הנגלה והנסתר ובנו של החפץ חיים מוסר בשם אביו שאמר לו טעם מה ששמע מרבי מרדכי מדוע מקבל אנשים ונשים לסגולות וברכות ומספר שאביו התבטא עליו: ר' מרדכי ער איז א פייערדיגער ייד ער שטעלט זיך אין סכנה פיהל מאהל איינהאלטען דעם דת - ר' מרדכי הוא יהודי עם אש בעצמותיו, הוא מעמיד עצמו בסכנה הרבה פעמים כדי להחזיק את הדת (מכתבי החפץ חיים, מילואים עמ' עו עיין שם).
כגודל צדקותו של רבי מרדכי כך גודל גאונותו בתורה, מגיל צעיר היה מתמיד גדול ואף החל לעסוק בתורת הנסתר. קבל תורה מהגאון הצדיק רבי פנחס מיכאל אב"ד אנטיפעליע – עיירת הולדתו. שימש כאב"ד בוטען, קורליץ אושמינא וסלונים, י"ל הדרת מרדכי (ווילנא תרנ"ט) והדרת מרדכי על התורה (ניו יורק תשע"ג). ידועה מאוד 'אגרת החלום' הפלאית ששלח רבי מרדכי לרבו רבי פנחס מיכאל הנ"ל.
מכתב המלצה לרבי יעקב חיים סרנא מגיד מישרים באושמינא, בעת שרצה להו"ל את כתבי אביו רבי שרגא פייבל סרנא אב"ד הארידאק. רבי יעקב חיים היה אביו של רבי יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון.
דף בגודל: 1321 ס"מ. בשולי המכתב חותמת גדולה ומרשימה. מצב מצוין.

פריט : 128

מכתב בכתב יד הגאון רבי אליהו דסלר בעל 'מכתב מאליהו'. לונדון תרצ"ד

פריט : 129

מכתב מאת רבי אברהם יצחק בלוך אב"ד ור"מ טלז. תרצ"ג [1933]
מכתב מאת הגאון רבי אברהם יצחק בלוך ריש מתא וריש מתיבתא האחרון של ישיבת טלז.
הגאון רבי אברהם יצחק בלוך (תר"ן-תש"א) בן הגאון מהרי"ל בלוך אב"ד טלז קיבל תורה מאביו ומזקנו הגר"א גורדון וכן מהגרש"ש שקאפ, ומיזג בקרבו את כל מעלות אבותיו ורבותיו, נודע כבעל כשרון מיוחד, תפיסה מהירה ושקדן עצום, בעל כושר הסברה בהירה ובעל מחשבה מעמיקה. משנת תרפ"א החל לכהן בישיבה עד עלות עליה הכורת הנאצי [אלה אזכרה ח"א עמ' 26 ואילך] שיעוריו כונסו בסדרת 'שיעורי רבינו הגרא"י מטלז'.
טלז תרצ"ג [1933], נייר מסמכים רשמי: 2128 ס"מ. מכונת כתיבה בתוספת שורה בכתב ידו וחתימתו. מצב טוב.

פריט : 130

מכתב מאת הגרי"ז סולובייצ'יק אב"ד בריסק להציל בחור מהגיוס לצבא. בריסק תרצ"ד [1934]
מכתב מאת הגאון רבי יצחק זאב הלוי סלובייצ'יק אב"ד בריסק אל הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי אב"ד קהלת העדה העדה החרדית בירושלים.
על אודות תלמיד ישיבת תורת חסד בבריסק הנמצא במצוקה נוראה ונתון בסכנה עצומה להילקח לגיוס בצבא הפולני. 'וכאשר נודע לנו על ידי סוכנות..  שהדר"ג השיג 25 סרטיפיקטים בעד תלמידי הישיבות מהגולה לכן בקשתינו שטוחה... וישלח בעד תלמידינו הנ"ל...'
דף בגודל: 2228 ס"מ. נייר מכתבים של ישיבת 'תורת חסד' בבריסק. ח' אב תרצ"ד [1934]. בחתימת ידו המלאה של הגרי"ז: '

פריט : 131

מכתב בכתב יד הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנה בענין החזקת כולל קובנה. תרנ"ד [1894].
מכתב תודה וברכה בכתב יד וחתימת הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קאוונא אל רבי דוב שפייערס מדייני ורבני לונדון [בעל ספר דברי דב"ש והגדת גנזי כנסת ישראל]'על השתדלותו היקרה למען חיזוק קדושת התורה, הוא החזקת האברכים מופלגי תורה דפ"ק [דפה קהלתנו]כי דבר גדול וקדוש הוא כידוע...'
הכוונה היא לכולל הפרושים הנודע בשם 'כולל קובנה' שבראשו עמד הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור. יסודו של הכולל היה בשנת תרל"ז בסיועם של רבי ישראל סלנטר והסבא מסלבודקא, כולל קובנה אשר שכן בסלבודקא שהייתה פרבר של בעיר קובנה, היה היסוד להקמת ישיבת סלבודקא.

הגאון רבי יצחק אלחנן (תקע"ז-תרנ"ו) מגדולי הדורות האחרונים. הטביע את חותמו על כל יהדות ליטא. כל הדבר הקשה הן בעניני הלכה והן בעניני הנהגה הביאו אליו. משנת תרכ"ד רבה של העיר הגדולה קובנה ומשנת תרל"ז גם עמד בראש כולל הפרושים בקובנה, חיבוריו הגדולים הם שו"ת באר יצחק, שו"ת עין יצחק, נחל יצחק על שולחן ערוך חושן משפט.
דף גדול: 2228 ס"מ. הכל בכתב ידו וחתימתו, עם חותמו המרשים –

פריט : 132

מכתב מאת הגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ ראש ישיבת קמניץ בעל 'ברכת שמואל'. קמניץ תרצ"ט [1939]
'אתפלא אשר לא הושם לב לדברינו ולעדותו של הגרח"ע [גרודז'ינסקי] שליט"א מוילנא, כי ישיבתינו הק' עומדת במדריגה ראשונה, והיא צריכה לקבל את חלקה ממגבית ועד הישיבות בשיקאגא במדת הישיבות היותר גדולות'
מכתב הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ אל יו"ר ועד הישיבות בשיקאגו
הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ (תר"ל-ת"ש) מגדולי מרביצי התורה בדור שלפני השואה, שיעוריו היו לשם דבר בכל גלילות ליטא ופולין ומכל קצוי ארץ הגיעו טובי הלמדנים לשמוע את שיעוריו שנאמרו בהתלהבות ובעומק העיון ובדרך הניתוח והחילוק של רבו המובהק הגר"ח סולוביצ'יק בו דבק מצעירותו עד סוף ימיו., כרבו היה איש האמת ולא נשא פנים לאיש, עם זה היה רך כקנה ואב רחום לכל תלמידיו, ודאג לכל מחסורם, ספרו ברכת שמואל הוא מחשובי ספרות ה'לומדות' בישיבות.
קמניץ תרצ"ט [1939]. ארבע שורות אחרונות בכתב ידו – חתימתו וחותמו. נייר מסמכים רשמי של הישיבה: 2128 ס"מ, חתוך מעט בשוליים העליונים.

פריט : 133

גזירת השחיטה בגרמניה – מכתב היסטורי

תשובה להלכה ולמעשה בכתב ידהגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי. ווילנא תרצ"ג.
בשנת תרצ"ג [1933] גזרו בכמה מדינות באשכנז שמותר לשחוט עופות רק בתנאי שחותכים בעת השחיטה את כל המפרקת שלדעת הרמ"א בשולחן ערוך (יו"ד סי' כד) זה אסור, אך יש חשש שאם נחמיר בזה, רבים מיהודי אשכנז יאכלו נבילות וטריפות.
במכתב שלפנינו מכריע הגרח"ע שדעתו נוטה להקל, אם כי מסייג את דבריו בכמה תנאים להתחיל עם חולים וחלושים, ובריאים שיחמירו על עצמם תבא עליהם ברכה, שיהיה שוחט אומן, שישחטו שני אנשים, שישחטו במקום ריכוז גדולים ולא בכפרים קטנים ושיהיה השגחה ושמירה מעולה וגם שיגבילו את זמן ההיתר מראש.
ומוסיף הגרח"ע השקפה כללית: 'ולא אוכל לכחד שיש בזה לחוש משום מכשולים, אבל למנוע מאכילת נבלות, עלינו לעשות את אשר בכוחינו להפריש מאיסורים חמורים'.
[עיין עוד בענין זה בשו"ת אחיעזר ח"ג סי' ל, ושו"ת שרידי אש יורה דעה סי' ו]
המכתב נשלח אל רבי זאב צבי הכהן קליין מברלין, בראשית המכתב נזכר בעל שרידי אש ובשוליו רבי צבי הירש הלוי הורוויץ אב"ד פרנקפורט.
[1] דף, נייר מסמכים אישי של הגרח"ע (2126 ס"מ) הכל בכתב ידו וחתימתו מעט סימני קיפול.

פריט : 134

אבקש לרשום את היתומה... בת אלמנה עניה המוסרת נפשה להדריך זרעה בדרך ה' ... שלא תלך בבית ספר אחר מהחפשים

מכתב המלצה מרגש בכתב יד וחתימת הגאון רבי אלחנן ווסרמן - עבור נערה יתומה מברנוביץ
מכתבו של הגאון רבי אלחנן ווסרמן עבור נערה יתומה מברנוויטש שתתקבל סיוע כספי עבור הלימודים בסמינר בית יעקב למורות בקראקא בראשות מרת שרה שנירר.
הגאון רבי אלחנן וסרמן (תרל"ה-תש"א) ראש ישיבת אהל תורה בברנוביץ מגדולי ראשי הישיבות ומרביצי התורה בליטא בדור שלפני השואה, יד ימינו של החפץ חיים בשמירה על יסודות הדת ופעיל נמרץ באגודת ישראל, נודע בעולם התורה בתואר "רבי אלחנן" ספריו הלמדניים קובץ הערות וקובץ שיעורים, הם נכסי צאן ברזל בעולם הישיבות ומאמריו ההגותיים הם אבן פינה בהשקפה התורנית.
נייר מסמכים של מתיבתא רבתא 'אהל תורה בברנוביטש. מוצש"ק י"ג טבת [תרצ"ז] הכל בכתב ידו וחתימתו. 2114 ס"מ. מצב מצוין.

פריט : 135

מכתב חידושי תורה בכתב יד וחתימת הגאון רבי אברהם דובער כהנא שפירא אב"ד קובנה – בעל דבר אברהם.
מכתב חידושי תורה ארוך בענין 'חובל בעבדו' ו'חצי עבד וחצי בן חורין' בכתב יד הגאון רבי אברהם דובער כהנא שפירא אב"ד קובנה בעל 'דבר אברהם'.
הגאון הגדול רבי אברהם דובער כהנא שפירא (תרל"א-תש"ג) קברניטה ומנהיגה של יהדות ליטא בן הגאון רבי זלמן סנדר כהנא שפירא וחתן הגדול ממינסק. בהיותו בן ל"ה שנים בלבד הדפיס את חלקו הראשון של ספרו דבר אברהם - הספר הטיל סערה בין תופשי התורה ויהי למופת בעולם הלומדים והעמיד את מחברו הצעיר בשורה הראשונה של גאוני הדור כסולל דרך חדשה בנתיבות ים התלמוד, שבע שנים לאחמ"כ והוא בן מ"ב נתעטר בכתר הרבנות של העיר הגדולה קובנה ונשא את משאה עד אשר נדם לבו בגיטו קובנה מרוב צער ויגון על צרות בני עמו.

קאוונא תרפ"ה [1925] דף בגודל: 2127 ס"מ כתוב משני צדיו, קרע קטן עם חסרון בנייר - משוקם, סימני קיפול.

פריט : 136

הגאון רבי אהרן קוטלר.
שטר מכירת חמץ של בית מדרש גבוה בלייקווד בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל.
לייקווד ערב פסח תשי"א [1951]
'כל החמץ ששייך להרב אהרן קוטלר בין כל דבר שיש בו חשש חמץ ותערובות חמץ, כל מיני מרחקת ורפואות שיש בהם חשש של משהו חמץ... בין אם נמצאו בניו יורק או בלייקבוד או בשאר מקומות הכל מסור לבית דין למכור.... יום ה' אחר י"ג ניסן.. נאום אהרן קוטלר.
רבי אהרן ממנה שליח על חמצו וחמץ הישיבה שימסור כח לבית הדין למכור את החמץ וכן להשכיר את המקומות בהם יש חמץ.
בחציו הראשון של הדף – שטר מכירת החמץ הפרטי של הגר"א קוטלר ובחציו השני של הישיבה בלייקווד. –הכל בכתב יד קדשו וחתימתו – רבי אהרן חתם פעמיים גם על השטר שלו וגם על של הישיבה.
דף בגודל: 1819 ס"מ. תאריך השטר:

פריט : 137

מכתב נדיר בכתב יד הגאון רבי חיים ליב טיקטינסקי - ראש הישיבה הראשון של מיר. עם פרטים על מצב הישיבה. מיר תרל"ח [1878]
מכתב מאת הגאון רבי חיים יהודה ליב טיקטינסקי ריש מתיבא דמיר כיובל שנים אל בנו הגאון רבי אברהם טיקטינסקי מראשי ישיבת מיר.
'הנני להודיע משלום הישיבה כי נוטה למעלה ראש, יתן השם בהצלחה שיוכלו ללמוד בה בבטח ויתחזקו התלמידים בלימודם וגם יתחזק המעמד'.
ראשיתושל המכתב עוסק במצב הישיבה וההמשך ענינים משפחתיים.. בשוליו תשובה קצרה לדברי תורה שכתב לו בנו רבי אברהם, על כך כותב הגרחי"ל שבימי חורפו הקשה 'שאלה זו לרבי יצחק אלחנן ספקטור בהיותו בנובהרדוק והשיב על ידי מכתב...'
הגאון רבי חיים ליב טיקטינסקי (תקפ"ד-תרנ"ט) ראש הישיבה הגדול של ישיבת מיר, 'העמיד תלמידים לאלפים אשר רבים מהם הם מגדולי ישראל' (נוסח מצבתו) היה מגדולי מגידי השיעורים בדורו והגאון רבי ישראל סלנטר היה אומר: 'מי שרוצה להבין דף גמרא כדבעי ילך אצל רבי חיים ליב למיר'. היה חכם וחריף ובעל עין חדה להבחין בטיב הבחורים.
בנו חביבו הגאון הצדיק רבי אברהם טיקטינסקי (תרט"ו-תרצ"ו) החל משנת תרמ"ג למסור שיעורים בישיבה.
דף גדול: 2227 ס"מ. מעט סימני קרע וקמטים ללא חסרון בטקסט.

פריט : 138

מכתב חידושי תורה ארוך בכתב יד גאון רבני ליטא רבי נחום ברוך גינצבורג אב"ד יאנאווא בעל 'מקור ברוך'
מכתב חידושי תורה ארוך – תשובה להערות על ספרו הנודע 'מקור ברוך' בכתב יד הגאון רבי נחום ברוך גינצבורג אב"ד יאנאווא בעל מקור ברוך.
הגאון רבי נחום ברוך גינצבורג (תרמ"ב-תש"א) נשיא ועד רבני ליטא, יושב ראש ועד הישיבות ומגדולי גאוני ליטא בדור החורבן. נודע בעולם התורה על שם ספרו 'מקור ברוך' אשר בו הניח יסודות למדניים גדולים, בעיקר בעניני 'קדשים'. במשך שבע עשרה שנים למד שמנה עשרה שעות ביום ויותר, עמד בקשרי מכתבים עם רבו המובהק רבי איצל'ה פונוביז'ר וכן ביקר לעתים אצל בעל 'אור שמח' שהיה מחבבו ביותר. נהרג מות קדושים בגיטו יאנובה יחד עם בני קהילתו הי"ד
דף גדול: 3321 ס"מ. סימני קיפול.

פריט : 139

הגש"פ מעשה נסים לבעל ה'נתיבות' : זאלקווא תקס"ז [1807] הגדה של פסח

פריט : 140

ספר אמת ליעקב – כתב יד: עם הוספות בכתב יד קדשו של המחבר בעל 'חוות דעת'.
כרך חידושים על אגדות חז"ל ודרשות מאת הגאון המפורסם רבי יעקב לורברבוים אב"ד ליסא בעל חוות דעת ונתיבות המשפט. כתיבת מעתיק נאה משורטטת ומיושרת.עם הוספות בגליון ובין השורות בעצם כתב יד קדשו של המחבר.
דרשה אחת של 5 עמ' עבר עליה המחבר והוסיף בה תיקונים, מחיקות והשלמות של קטעים חדשים
החידושים נכתבו כנראה על ידי תלמידו הגאון רבי יעקב גוטווירטה ממאשציסק שהיה מגדולי תלמידי ה'נתיבות' וכיהן כאב"ד דוקלא (ראה אנציקלופדיה לחכמי גאליציה ח"א עמ' 636)
[35] דפים כתובים משני צדדים, 1823 ס"מ. נייר עבה, מעט בלאי וכתמים, כריכת עור חדשה מהודרת. החידושים נדפסו באמת ליעקב (וארשא תרכ"ה) וחלקם שולבו בחידושיו על התורה ודרשותיו בספר נחלת יעקב (ברסלוי תר"ט)

פריט : 141

שטר מכירת חמץ של הגאון הקדוש רבי אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב. תרפ"ז [1927]
שטר הרשאה למכירת חמץ של תושבי זאוויערצע בחתימת ידו של הגאון הקדוש מקוז'יגלוב רבי אריה צבי פרומר אב"ד בעל שו"ת זאוויערצע ארץ צבי וראש ישיבת חכמי לובלין.
הגאון הקדוש קוז'יגלוב (תרמ"ג-תש"ג) 'הקוז'יגלובי' – כפי שהיה נקרא בהערצה בקרב יהודי פולין, היה מדמויות המופת של פולין שלפני השואה, גאון מופלא בנגלה ובנסתר ובתורת החסידות כאחד הענקים, היה כולו אש להבת לעבודת הבורא, חסיד וצדיק, פוסק וריש מתיבתא שהעמיד דורות של תלמידים. הוא עצמו היה תלמידו של האבני נזר והתבטל לכל שושלת אדמור"י סוכטשוב.
לאחר פטירת מהר"ם שפירא, כהן כראש ישיבת חכמי לובלין, בסיום הש"ס השני ייסד את לימוד 'המשנה היומית'. עם פרוץ השואה וסיגרת יח"ל, נמלט לווארשא וגם בגיטו המשיך להרביץ תורה וחסידות בקדושה וטהרה. עד עלות 'אחרון גאוני פולין' על המוקד. מחיבוריו: שו"ת ארץ צבי, ארץ צבי על התורה ושיח השדה.
זאוויערצע תרפ"ז [1927] בין השנים תרפ"ג-תרפ"ח שימש הגאון מקוזי'גלוב כרבה של זאוויערצע. שטר ארוך ומפורט כתוב משני צדי הדף. גודל: 2130 ס"מ. קרע קטן בתחתית הדף עם חסרון של כמה מלים בודדות.

פריט : 142

מכתב חידושי תורה – קונטרס ארוך – בכתב יד רבי מנחם נחום גינצבורג אב"ד סוכטשוב. תרכ"ז [1867]
קונטרס חידושי תורה ארוך ובו שאלה בעניני גיטין והערות על שו"ת עדות ביהוסף להגאון רבי יוסף ראזין אב"ד טעלז (ווילנא תרכ"ז).
הגאון רבי מנחם נחום גינצבורג אב"ד סאכטשוב, קראטשוב ווענגראב (נפטר בשנת תרמ"ג) בן הגאון רבי משה אב"ד סעמיאטיטש ב"ר מנחם נחום אב"ד ביאלא ולמעלה בקודש. (ראה סדר יחוסו בראש ספר פני לוי פיעטרקוב תרס"ד לרבי נפתלי פריינד חתן בנו עמ' 6) נודע בשערים בספרי רבני דורו ובפרט בספרי הגאון רבי שלמה קלוגר עמו נשא ונתן רבות. וכן עם הגאון בעל שואל ומשיב [עיין חכמי פולין עמ' רמו].
המכתב נשלח אל חתנו של הגאון מטעלז רבי יצחק יעקב ריינעס אב"ד שוקיאן.
13 עמ'. 1721 ס"מ. כתב יד נאה ומסודר, מצב טוב.

פריט : 143

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל מביאלא. ברוקלין תרפ"ט [1929]
הרה"ק רבי מנחם מנדל לנדא מביאלא. (נפטר: תרצ"ז) בן הרה"ק רבי אהרן צבי לנדא מביאלא בן מייסד שולשת ביאלא הרה"ק רבי דובעריש מביאלא ב"ר אברהם מטשכנוב, מגדולי חסידי אלכסנדר וסקרנביץ היה ומשנפטר אביו בשנת תר"ע וסירב לקבל על עצמו את ההנהגה הפצירו בו רבות עד שנעתר לכך. בשנת תרפ"ה היגר לארה"ב והתרכזו סביבו רבים מחסידי פולין. היה עובד את ה' בקדושה וטהרה ובעל צדקה גדול. מכתביו ספר שמש ומגן – זכרון מנחם (ירושלים תשי"ג).
ברוקלין תרפ"ט [1929] 2117 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 144

הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין – מכתב היסטורי אודות פתיחת ישיבת חכמי לובלי. פיעטרקוב תרפ"ז [1927]
'בפולניא כבר עומדים כולם הכן לקראת פתיחת שערי הישיבה ורק בלבי פנימה דאגה חרישית...  מכתב גדול ומרשים בכתב יד הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין אב"ד פיעטרקוב ולובלין.

הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין (תרמ"ז-תרצ"ג) גאון מובהק בהלכה ובאגדה, ראש ישיבה, חריף ושנון, נואם בחסד עליון, עסקן פעיל ונמרץ, ממייסדי אגודת ישראל, ציר בפרלמנט הפולני, חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו-גינוני מלכות,רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שתי ילדים - הראשון - הוא הדף היומי והשני - הוא ישיבת חכמי לובלין.
למעשה, לאחר עיכובים רבים הושלמה בניית הישיבה, רק בשנת תר"צ.
פיעטרקוב כ"ה אלול תרפ"ז, בבא קמא דף פד, נייר מסמכים רשמי. 2128 ס"מ. מלבד קמטים במצב טוב.

פריט : 145

קונטרס חידושי תורה בכתב יד הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין 
קונטרס גדול ומקיף בדיני הקרבת קרבנות ב'במה' בכתב ידו של הגאון הגדול רבי מאיר שפירא מלובלין אב"ד וראש ישיבת חכמי לובלין - כנראה לא נדפס. 
בראש הקונטרס רשם המהר"ם'יען כי דיני במה מפוזרים בכל הש"ס ורבינו [הרמב"ם] ז"ל לא הביאם דלשיטתו אזיל... על כן אמרתי לבארם אחת לאחת'.
תשעה עמודים גדולים. בראשם מצורף דף פורזץ של אחד מקונטרסיו, עליו מתנוססות מספר חתימותיו של רבי מאיר שפירא, עוד מתקופת שבתו לאחר נישואיו בטארנופול וכן חותמו מתקופת רבנותו בגאלינא (תר"ע-תר"פ) ובפיעטרקוב (תרפ"ד-תר"צ).
5 דפים גדולים (9 עמ') + דף החתימות הנ"ל. גודל: 2134 ס"מ. מעט חיזוקי נייר בשוליים.

פריט : 146

מיניאטורה: סדר תפלות כמנהג ספרדים. אמשטרדם תק"כ [1760] עותק מיוחד עם כריכת

פריט : 147

מיניאטורה זעירה: סידור בית תפילה - נוסח איטלייאני: ליוורנו תקצ"ז [1837] סידור

פריט : 148

מיניאטורה. סדר תיקוני שבת להאר"י. אמשטרדם תס"ה [1705]. ספר נדיר ביותר. שירים,

פריט : 149

מיניאטורה צבעונית מצויירת ביד!!! סדר ספירת העומר: אופנבך תקפ"ו [1826] סדר ספירת

פריט : 150

עותק מיוחד שנדפס עבור קצינים ו'מיוחסים'. ספר הרוקח: קרימונא שי"ז [1557] נדפס

פריט : 151

רבי וואלף היידנהיים. חומש 'תורת משה' רדלהיים תקע"ח [1818] סט שלם חמשה

פריט : 152

מכתב בכתב יד הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר. ברלין תרכ"ה [1865]
מכתב בכתב יד וחתימת הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר אל רבי אליהו מנחם גאיטיין אב"ד העדיעס נכד הגאון בעל 'כסף נבחר'.
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט) ממנהיגי יהדות גרמניה, רבה של אייזנשטאט, רב עדת ישראל בברלין ומייסד ראש בית המדרש לרבנים בברלין, מסר נפשו להעמיד יסןדות על תלה ולחם במתקנים החדשים, מכתביו נדפסו חידושים ותשובות רבי עזריאל הילדסהיימר.
חציו הראשון של המכתב תשובה לשאלות ששאל רבי אליהו מנחם כנראה בענין הדפסת ספרי זקנו כסף נבחר וחציו בדברי תורה.
דף בגודל. 14.523 ס"מ. נייר כחול דק, עם שמו של רבי עזריאל צרוב בנייר. הכל בכתב ידו וחתימתו, , מצב טוב .

פריט : 153

ק"ק ווינא. שאלה בהלכה שנשלחה אל הגאון מהר"ש ענגיל בתוספת דברים בכתב יד וחתימת הגאון רבי חיים געלערנטער אב"ד קיטוב
שאלה סבוכה בכשרות סוכה שהתעורר בה מחלוקת בין רבני וינה ונשלחה קמיה המהר"ש ענגיל שיכריע בדבר. השו"ת נכתב על ידי רבי יחיאל מיכל שפערבער מווינאובשוליה הוסיף מספר שורות הגאון רבי חייםגעלערנטער אב"ד קיטוב והגליל.
הגאון רבי חיים געלערנטער אב"ד קיטוב והגליל (תרי"ז-תרפ"ט) מצאצאי הצדיק רבי ישראל חריף מסאטינוב בעל עטרת תפארת ישראל. בעל שמחת החג, ענג חיים לשבת, פרי עץ חיים על הפרי מגדים ועוד חיבורים רבים וחשובים. נסמך להוראה מגאוני גאליציה בעל בית יצחק, מהרי"א איטינגא ורבי יהודה ליבוש לנדא מסאדיגורה בעל יד יהודה. [עיין עליו באריכות באנציקלופדיה לחכמי גאליציה בערכו.
2 דפים גדולים מקופלים (4 עמודים) בגודל: 2330 ס"מ. [אגב, גם הגאון מהר"ם אריק נזקק לשאלה זו על ידי השואל ראה שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' י'].

פריט : 154

הגאון רבי יצחק דב הלוי במברגר מווירצבורג: חידושים בכתב ידו / חיבור שלם ממנו על תשב"ץ קטן בכתב יד בנו / תשובות מהגאון רבי מנדל קראגוי בעל גידולי טהרה.
כתב יד'עתיקתא וחדתא' - פנקס שלם הכולל חידושים, ציונים והערות בכתב יד הגאון רבי יצחק דב הלוי במברגר אב"ד ווירצבורג וכן העתקות מפנקסיו בכתב יד בנו רבי שלמה הלוי במברגר אב"ד לנגלאו, זנהיים ועוד.
תוכן כתב היד:
1) חידושי תורה, ציונים והערות בכתיבת ידו של הרב מווירצבורג.

2)חיבור על תשב"ץ קטן: בדפים ה-לט הועתק ספר תשב"ץ קטן לרבינו לתלמיד מהר"ם מרוטנבורג ועל כל סעיף מהספר בא אחריו ציונים, הגהות והשוואות למקורות קדומים, בתוספת הגהות מאת בנו [פותחות בדרך כלל בראשי תיבות אש"ל – אמר שלמה הלוי (כך נהג עשרות פעמים בספרו הגיון שלמה מיינץ תרל"ח).

3)תשובות וחידושים קצרים: העתקי תשובות מפנקסי אביו, בינהם תשובה מענינת בה מוחה ברב שהתיר לנערים ונערות לשיר יחד (דף מג, ב) תשובה בענין הפיוטים שאין לשנות (מד, ב) אולי הוא חלק ממאמרו על הפיוטים שהזכיר בהערות לרי"ץ גיאות הלכות ראש השנה עמ' כז, תשובות בעניני עירובין, מקוואות, ספר תורה ועוד. וכן ציונים והערות רבות בעניני הלכה ואגדה.

4) תשובות מהרמ"ק. קבוצת תשובות מהגאון הגדול רבי מענדל קראגוי מפיורדא בעל ספר 'גדולי טהרה' שהשיב להרב מווירצבורג בהעתקת בנו רבי שלמה הלוי .

הגאון רבי יצחק דב הלוי במברגר הנודע בשם הרב מווירצבורג (תקס"ז-תרל"ח) מגדולי רבני גרמניה במאה התשע עשרה, תלמיד גדולי פיורדא ורבי אברהם בינג אב"ד ווירצבורג. הקים עולה של תורה בארץ אשכנז על ידי ישיבתו וחיבוריו הרבים. היה בר פלוגתיה של הרש"ר הירש בענין ההתפלגות מהקהילות הכלליות בגרמניה.
על הגאון מהר"מ קראגוי כותב בעל 'כתב סופר' בהסכמתו לגידולי טהרה'אעידה נאמנה כי שמעתי כמה פעמים שבחו ומהללו בפי כבוד אאמ"ו זצ"ל [בעל 'חתם סופר'] וידעו בשם כי הוא בקי בחדרי תורה, ארי שבחבורה...'.
גודל הפנקס: 2314 ס"מ. 137 עמ' נייר כחול דק, מצב טוב.

פריט : 155

חידושי תורה על הפרשיות בעצם כתב יד קודש רבן של ישראל מרנא ורבנא בעל חתם סופר זצ"ל
דף קדוש נורא מפנקס חידושי תורה של משה איש האלוקים רבינו משה סופר אב"ד פרשבורג בעל חתם סופר - על פרשיות התורה, בעצם כתיבת ידו הקדושה והטהורה.
רבן של ישראל החתם סופר
"מקובלני מרבותי ורבותי מרבותיהם " אמר הגאון מהר"ש ענגל "שהנודע ביהודה והחתם סופר שייכים היו לדורות קדומים ונשלחו מן השמים בדורות מאוחרים לקבוע הלכות בישראל" ובעל אבני נזר התבטא פעם "כי החתם סופר הוא איש שהשי"ת עומד ליד העט שלו שלא יכשל" , חותנו רבי עקיבא איגר העיד עליושרוח ה' דבר בו (שו"ת רע"א מהדו"ק סי' קכח) גדול תלמידיו המהר"ם שיק אמר בהספדו עליו "ממש ניכר היה השראת השכינה ורוח הקדש על מורינו ורבינו". והרה"ק' בעל דברי חיים מצאנז בתשובותיו (שו"ת דברי חיים ח"ב או"ח סי' ח) כותב "ואינני ח"ו כחולק על מרן ראש כל בני הגולה החתם סופר ז"ל כי אינני בקי בשיחת חולין דיליה", הצד השוה שכל גדולי דורו והבאים אחריו: "כל ישראל ישמעו ויראו מהדר גאונו" (לשון תלמידו הגאון רבי אברהם שאג בהספדו על החת"ס)
סגולת כתב יד קדשו של החתם סופר
הגאון מהר"ם בנעט אמר שההסתכלות בכתב יד קדשו של החתם סופר מסוגל ליראת שמים וכך מסופר, שפעם הגיע תשובה הלכתית מהחתם סופר אל מהר"ם בנעט והוא עיין בה כמה זמן, ושאלו הסובבים אם מצא איזה קושי, או הדבר הצריך עיון בתשובה, והשיב לא, אבל אני מעיין בתשובה כי עצם הסתכלות בכתב יד קדשו מסוגל ליראת שמים (ראה בהקדמה לדרשות חתם סופר עמ' ז' בהע').
ידוע שבנו הגאון רבי שמעון סופר אב"ד קראקא בעל 'מכתב סופר' בזמן שהיה צריך לקבל החלטות גורליות בפרלמנט האוסטרי היה מוציא מחיקו מכתב יד אביו והיה מעיין בו.
וכך ידוע משמו של הרה"ק רבי יואל מסאטמר שההסתכלות בכתב יד החתם סופר היא סגולה ליראת שמים.
כוללשבעה קטעים שלמים על פרשת תולדות ועוד קטע קצר (לא שלם) על ויצא.
דף בגודל: 1924 ס"מ.

פריט : 156

כתב סופר. קונטרס חידושי תורה גדול בסוגיית 'חזקא דרבא' בכתב ידו בעל כתב סופר זצ"ל. פרשבורג תרכ"א [1861] – קונטרס שלא נדפס מעולם.
קונטרס גדול ומקיף באחת הסוגיות הגדולות והיסודיות בש"ס – סוגיית 'חזקה דרבא' בכתב יד קדשו של הגאון בעל 'כתב סופר' זצ"ל.
19 עמודים גדולים בכתב יד קדשו. בשער הקונטרס רשם בעל כתב סופר'סוגי' חזקה דרבא, ביאור שיטות ראשונים ופוסקים שלמדנו על שבת תשובה שנת תרכ"א פה פ"ב יע"א'. ובראש העמוד הראשון:'בעזה"י מה שחנני הי"ת סוגי' חזק אדרבא נדה מח, ב שלמדנו לשבת שובה תרכ"א פה פ"ב יע"א.
בחידושי כתב סופר נדה (נדפס לראשונה בירושלים תש"מ) נדפס קונטרס בסוגיה זו משנת תרי"ג – אך הוא שונה וקצר הרבה יותר מהקונטרס שלפנינו – קונטרס ארוך ורחב זה באחת הסוגיות העמוקות והיסודיות בש"ס – סוגיית 'חזקה דרבא' - בו מבאר בעל כתב סופר בהרחבה את שיטות הראשונים וגדולי האחרונים – לא נדפס מעולם.
[1] דף שער + 10 דף [19 עמ'] גודל: 2127 ס"מ. מצב טוב .

פריט : 157

מכתב בכתב יד הגאון רבי בנימין שלמה זלמן סג"ל שפיצר חתן החתם סופר לרבו המהר"ם שיק. פרשבורג תר"ו [1846]
אגרת בכתב יד וחתימת הגאון רבי רבי בנימין שלמה זלמן סג"ל שפיצר חתן החתם סופר ולימים אב"ד וינה אל'כבוד אדמ"ו המובהק הרב הגאון הגדול המפורסם, חכם הכולל כקש"ת משה נ"י' – הוא הגאון המהר"ם שיק.
הגאון רבי בנימין שלמה זלמן סג"ל שפיצר (תקפ"ו-תרנ"ו) תלמיד הגאונים מהר"ם שיק, בעל כתב סופר ומהר"ם א"ש. חתן החתם סופר ולאחר נישואיו גר בפרשבורג, משנת תרי"ב רב ודיין ואח"כ אב"ד קהל עדת ישראל בוינה. מחיבוריו נדפס תקון שלמה-שמלת בנימין הכולל דרשות וחידושי סוגיות.
נשא ונתן בהלכה עם גיסו-רבו בעל כתב סופר [ראה שו"ת כתב סופר או"ח קלט, יו"ד פז, קנא ועוד] רבו המהר"ם שיק אמר עליו שחריפותו כרבי יהונתן אייבשיץ ודרך האמת שלו בלימוד כמהר"ם בנעט (הקדמת חתנו לתיקון שלמה)
תוכן המכתב: סיוע לרבו בענין שליחת מכתב לבנו אשר נמצא במטרסדורף וכן שליחת גליונות 'שומר ציון הנאמן' (שהוציא לאור בעל 'ערוך לנר' באלטונה). חציו השני של המכתב הצעת קושיה ותירוץ לפני רבו במסכת בכורות.
פרשבורג תר"ו [1846]. 21.517 ס"מ. שיקומים קלים (כמעט לא ניכרים) בקיפולי הדף. בשולי המכתב שיקום קרע.

פריט : 158

'שטר חליצה' באישורו וחתימת ידו של הגאון רבי חיים סופר בעל 'מחנה

פריט : 159

תעודת 'חבר' בכתב יד הגאון הצדיק רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש בעל ילקוט אליעזר
כתב המלצה ותעודת 'חבר' בכתב יד הגאון הצדיק רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש בעל ילקוט אליעזר ועוד לתלמידו ר' מרדכי כ"ץ 'לעטרו בעטרת תפארת בחורים להיקרא בשם הנאה לו לכל דבר שבקדושה החבר'.
הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש, צדיק קדוש עליון, מגדולי רבני הונגריה ומחבר פורה. תלמיד החתם סופר נולד בשנת תקפ"ה לאביו רבי מרדכי אפרים פישל סופר, נימול על ידי החתם סופר ולמד אצלו בצעירותו, עיקר למודו היה אצל הכתב סופר והמהר"ם שיק. חתן רבי יואל אונגר אב"ד פאקש בעל שו"ת ריב"א, וממלא מקומו כאב"ד פאקש עד פטירתו בשנת תרס"ג. מחבר ילקוט אליעזר ג' חלקים, ספר המקנה ג' חלקים, מלאה קטרת, דמשק אליעזר ה' חלקים, עט סופר ד' חלקים, ילקוט אליעזר על תהלים, מדרש מספר, והערות על מוצל מאש.
התעודה ניתנה בפאקש בשנת תרנ"ג, הכל בכתב ידו וחותמו וחתימתו. גודל: 1422 ס"מ. מצב טוב

פריט : 160

מכתב הגאון רבי יוסף ליב סופר אב"ד פאקש – ברוך ה' שזיכני

פריט : 161

מכתב הגאון רבי שמואל בנימין סופר אב"ד  דערעטשקע. 

מכתב בעניני רכישת ספרים והחלפתם מאת רבי שמואל בנימין סופר אב"ד  דערעטשקע בעל ספר דברי סופרים בן הגאון רבי זוסמן סופר אב"ד פאקש.
רבי שמואל בנימין סופר אב"ד דערעטשקע (תרל"ג-תש"ג) בעל דברי סופרים. תלמיד השבט סופר בפרשבורג. משנת תרס"ג רבה של דערעטשקע על מקום אחיו רבי יוסף ליב סופר שעבר לפאקש. מחיבוריו: ספר דברי סופרים על כללי התלמוד ג' חלקים ושו"ת וחידושי דברי סופרים [החתם סופר ותלמידיו עמ' תריח] ספר עט"ס הנזכר במכתב הוא ספר עט סופר לאביו.
דף בגודל: 1721 ס"מ. המכתב כולו בכתב ידו וחתימתו. מעט חסרון בקיפולי הדף במקום החתימה. מכתבים מאביו ואחיו נמצאים בסמוך.
מתוך 5 דפים
×