מכירה 5
Jul 16, 2019
מכירה 5
16.7.19
מתוך 5 דפים

פריט : 53

מכתב מאת רבי שלמה זלמן ליכטענשטיין אב"ד בעטהלאן והגלילות על כשרות העופות הנשלחים לבודפשט. תש"ב [1942]
מכתב עדות אל מנהלי הלשכה האורתודוכסית בבודפשט בענין כשרות עופות הנשחטים אצל השו"ב בבעטהלאן ונשלחים למכירה בבודפשט'לזאת הנני להודיע שיכולין לסמוך עליו ולקנות ממנו בלי שום חשש ופקפוק – רק על זאת להשגיח שכל עוף הוא נחתם בחותם שלי ואצל כל חבילה (טראנספארט – משלוח) רצוף כתב הכשר ממני, אשר בו יהא נרשם מנין העופות שנשלחו ובאיזה יום ושעה נשחטו...'.
רבי שלמה זלמן ליכטענשטיין אב"ד בעטהלאן והגלילות בן רבי יהודה ליכטענשטיין אב"ד בעטהלאן (בן רבי יעקב קאפיל ליכטנשטיין אב"ד בעטהלאן אחיו של הגה"צ רבי הלל ל"ש מקולומיה) למד בבחרותו אצל הגה"ק בעל 'עצי חיים' בסיגט ואצל דודו רבי יוסף ליכטנשטיין. לאחר שקיבל את רבנות בעטלהאן, השקיע רבות בהרבצת תורה בישיבה שבעיר. עם כניסת הגרמנים הועבר עם בני קהילתו לגיטו בדעש ומשם לאושוויץ, שם נעק"ה בי' סיון תש"ד.
בעטלאהן תש"ב [1942] דף בגודל 1522 ס"מ. מצב טוב .

פריט : 56

מכתב מאת רבי יחזקאל רייך אב"ד באנאוויטץ אבי הגאון רבי קאפיל רייך אב"ד בודפשט. תרכ"ז [1867]
מכתב מאת רבי רבי יחזקאל רייך אב"ד באנאוויטץ וקארלבורג בן הגאון רבי יעקב קאפיל אלטנקונשטאט – חריף אב"ד ווערבוי ואבי הגאון רבי קאפיל רייך אב"ד בודפשט.
הגאון רבי אברהם יחזקאל רייך אב"ד באנאוויטץ בעל תורת יחזקאל (תקע"ו-תרמ"ח) תלמיד אביו הגאון רבי קאפיל חריף מווערבוי. בהיותו בן עשרים הו"ל את חידושי אביו, חידושי יעב"ץ על חולין (פרשבורג תקצ"ז) וקיבל את הסכמת בעל חתם סופר בו מכנהו 'האברך החרוץ ושנון, זית רענן יפה פרי תואר'. משנת תר"י אב"ד קארלבורג ומשנת תרט"ו שלושים וחמש שנה אב"ד באנוביץ. מחיבוריו: תורת יחזקאל על התורה ודרשות ב' חלקים (גאלנטה תרפ"ט-תרח"צ).
כולל: מכתב מאת רבי יחזקאל לחתנו רבי דוב [בער דושינסקי] אב"ד נאמעסטא. מכתב רבי יחזקאל לבנו רבי חיים יהודה ליב [לימים רב בוויען]. מכתב מאת בנו רבי וואלף (לימים אב"ד באדען) ומאת בן נוסף.
דף מקופל. 3 עמודים כתובים. 2117 ס"מ. בעמ' 3 כתמים.

פריט : 57

 שו"ת מן השמים עם הגהות כתב יד נדיר ומיוחד עם שער מעוטר בכתב יד הצדיק רבי פינחס שטיין תלמיד מהר"ם א"ש. אונגוואר תר"ח-תר"ט [1848-1849].
כולל:, קמיע מבעל חתם סופר ועוד.
פנקס יחיד ומיוחד במינו בכתב יד קדשו של הגאון רבי פינחס שטיין אב"ד סט. מיקלאש בעל שו"ת קנאת פנחס וקנאת פנחס על התורה. אונגוואר תר"ח-תר"ט [1848-1849].
תוכן כתב היד, העתקה נאה של שו"ת מן השמים – קובץ שו"ת של שאלות שהיה שואל רבינו יעקב מקורביל מבעלי התוספות מהשמים בשאלות חלום, עם שער והקדמה והערות מאת רבי פנחס שטיין. במבואו מציין הגר"פ היכן הזכירו הראשונים תשובות אלו וכן הקדמה נוספת בחרוזים.
בארבעה דפים ראשונים ושניים אחרונים:קמיע לקדחת 'שמעתיה לרפואה גמורה בשם הגה"ג מה"ו משה סופר זצ"ל'. חידות ושירים - שירי מוסר השכל ו'רשויות' שחיבר רבי פנחס בעצמו, וכן קינה על פטירת אמו שנפטרה כשהיה בגיל תשע (עם שמה לאה בת פעריל בראשי החרוזות).
בראש כתב היד שני שערים מצוירים. בסופו קולופון מעוטר. בשולי השער חתם רבי פנחס את שמו:נגמר ב' תמוז שנת תר"ח לפ"ק פה אונגוואר יע"א הכותב פינחס בן לאאמ"ו מה"ו ישיע' יאקב שטיין נ"י מכפר פינוויטץ' ובקולופון הוסיף 'ואני בתוך הבאים לכבוד מורי ורבי הרב הגה"ג סיני ועוקר הרים כש"ת מאיר אייזענשטאט נ"י בק"ק אונגוואר'.
בנו ממלא מקומו רבי מאיר שטיין מספר בהקדמת שו"ת קנאת פנחס שאביו הגדול 'עט סופר בידו לכתוב יפה בלשוננו הקדושה' לכן לקחו רבו המהר"ם א"ש לכתוב את מכתביו ולערוך לדפוס את תשובותיו.
[4], כ דף 1811 ס"מ. נייר ירקרק. כתיבה נאה ומסודרת. במצב מצוין, כרוך בכריכת עור חדשה מהודרת.

פריט : 60

קונטרס שו"ת בחתימת יד קדשו של המהר"ם א"ש. אונגוואר תר"ח [1848]
תשובה להלכה בענין כשרות סוכה, בחתימת יד קדשו של הגאון רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר בעל אמרי אש.

התשובה כתובה וחתומה על ידי הרב השואל רבי צבי הרש גאיטיין אב"ד העדיעס, הוא גם העתיק את תשובת מהר"ם א"ש ועליו הוסיף המהר"ם את חתימת יד קדשו.

הגאון מהר"ם א"ש (תק"מ-תרי"ב) חתן הגאון רבי דוד דייטש בעל אהל דוד.מגדולי חכמי וצדיקי הונגריה וגדול תלמידי החתם סופר'מובחר שבבחירי גדולי תלמידיו בתורה ובצדקות ובמדות' (מהספד הכתב סופר עליו) רבו החת"ס העיד שלא היה לו תלמיד המחכים את רבותיו כמוהו.אדם הגדול בענקים, שבחו מלאה הארץ וצדקתו ויראתו יביעו כל, ומה אנכי איש בער... להעיד על אשר לא אבא אל תבונתו (לשון הדברי חיים מצאנז) העמיד תלמידים למאות ומכל קצוי ארץ פנו אליו בשאלות, מהם גדולי הדור: המהר"י אסאד, היריעות שלמה, מהריא"ץ, הגורן דוד, הדברי חיים, ייטב לב, המעגלי צדק, רבי שלמה קלוגר, המנחת חינוך ועוד.

רבי צבי הרש גאיטיין (תקס"ב-תרי"ט) בן הגאון בעל כסף נבחר, למד מנערותו אצל הגאון מהר"ם א"ש אשר רחש לו חיבה יתירה.

 אונגוואר תר"ח, 1848. [12] עמ' (6 דפים) כל עמוד בגודל: 1117 ס"מ. מצב טוב

פריט : 65

 כתב יד קדוש ונורא. ספר 'לבושי שרד' כתב היד המקורי בעצם כתב יד קדשו של המחבר הגה"ק רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל ערבי נחל.
כתב יד של הספר הקדוש והמפורסם לבושי שרד – קונטרס טרפות בעצמות בעצם כתב יד קדשו הנהדר והמסודר של הגה"ק המחבר זצ"ל רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סראקא בעל לבושי שרד , ערבי נחל ועוד ספרים קדושים.
תוכן כתב היד:
פתיחה לדיני טריפות העצמות (דפים א-ז)
סימנים א-טו (דפים ח-לד)
מהדורא בתרא (דפים לה-לו)
מפתחות הפתיחה, ומפתח הסימנים והסעיפים ( דף לו, ב)
בסוף העמוד האחרון כתב בעל 'לבושי שרד' דברי תפילה והודאה בזה הלשון:
יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם אשר עד הנה עזרני ברחמיו לסיים הקונטרס הזה באופן נאות שנתבארו היטב כל דיני עצמות ככל הצורך, כיד ה' הטובה עלי. ככה יזכני ללמוד וללמד לשמור ולעשות לאורך ימים ושנים ויטע בלבבינו אהבתו ויראתו ולעשות רצונו בלבב שלם ונהיה מהזוכים לחסות בצל כנפיו לעולם. ולא נכשל בדבר הלכה. ונראהו עין בעין בשובו אל נוהו במהרה בימינו אמן וכן יהי רצון אנס"ו.
כתב היד זהה לכתב ידו הנאה והמסודר של בעל ערבי נחל כפי שיוצאים ממקור אחר. הקונטרס שלפנינו הוא הנדפס בפקודת המחבר הקדוש במאהלוב תקע"ב בתור הקונטרס הראשון של ספר לבושי שרד, שהוא על הלכותשר"ד כלומרש'מוטת ושבירת עצמות, 'ריאה,דינים ליקוטים שכיחים ביורה דעה'. הדינים נרשמו במרכז הדף וסביבם הביאורים,  
על בעל לבושי שרד דבר שפתיים אך למחסור וכל הרץ האירה מכבודו. הגה"ק בעל קדושת לוי כתב עליו בהסכמתו ללבושי שרד: 'חריף ובקי בחדרי תורהכחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים, וצלל במים אדירים לירד לעומקה של הלכה'

ובעל 'באר מים חיים' כותב בהסכמתו שם:אור תורה של כבוד הרב הגאון הנשר הגדול בוצינא דנהורא תפארת ישראל... וראיתי שדברי הספר המה דברי האורים המאירים ומתנוצצים לכל עבר ופנה'.


ספריו התקבלו בכל תפוצות ישראל באימה וביראה להלכה ולמעשה הן ספריו ההלכתיים והן ספריו על התורה ודרוש אשר כולם מיוסדים על אדני חכמת האמת ותורת הבעש"ט ותלמידיו מהם קיבל מלא חפניים תורה ויראה.
לו דף [72 עמ'] אוטוגראף. 2033 ס"מ. מעט כתמים.

פריט : 66

שושלת סטרליסק. הספד על צדיקי החסידות בכתב יד האדמו"ר הרה"ק רבי אורי לאנדמאן אבי משפחת הרבנים והאדמורי"ם לבית לאנדמאן זצ"ל.
כתב יד ערוך ומסודר בכתב יד הרה"ק רבי אורי לאנדמאן אבי משפחת הרבנים והאדמורי"ם לבית לאנדמאן זצ"ל.
כולל הספד על שלשה צדיקי החסידות: הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא, הרה"ק רבי מנחם מענדל מויז'ניץ והרה"ק רבי חנוך העניך מאלעסק. 'אשר כוננתי וקוננתי אני הצעיר והקטן אורי אב"ד פאדולייא אשר במדינת ראמאנייע שנת צ'ד'ק'ת'ך' א'ל' [=תרמ"ה] לפ"ק.

הספד ארוך הכולל ביאורים במאמרי חז"ל על סילוקן של צדיקים ופלפולים בעניני הלכה 'פתיחת ההספד' התייחסות להסתלקותם של צדיקים אלו.
הרב הגאון המחבר רבי אורי לאנדמאן (תקצ"ח-תרע"ז] בן הגאון רבי צבי הירש אב"ד סטרעליסק וקיטוב [שהיה חתן בן הגה"ק רבי אורי מסטרעליסק] כיהן כאב"ד וישנוביץ ופודול-אילואי שברומניה. תלמיד הרה"ק רבי יצחק מנשכיז. לאחרונה נדפס ספרו אור יצהר על מגלת אסתר, הגדה של פסח, ימים נוראים ועוד. הוא אבי משפחת האדמורי"ם והרבנים המפורסמים לבית לאנדמאן זצוק"ל.
 [1], מ' עמ' 2314 ס"מ. כנראה חסר דף או שתיים בסופו. שער מסודר, כריכת עור חדשה נאה. קונטרס זה בעריכה מורחבת יצא לאור בשם 'דמעות שליש' בטשרנוביץ תרמ"ה, אלא שבהדפסתו נפלו שיבושים רבים, המקשים את הבנת חלק מהדברים, כאן הדברים באים בשלמות ובאופן מובן.

פריט : 67

מכתב ארוך בכתב יד וחתימת האדמו"ר רבי שמעון שלום מאמשינוב – תרצ"ד [1934]
מכתב נרגש לבני מדינת גאליציה להרים את תרומתם עבור כולל גאליציה, המחזיק ידי תלמידי חכמים הסובלים עוני ומחסור .
שנה שלמה (שנת תרצ"ג) ישב הרה"ק רבי שמעון שלום מאמשינוב בארץ ישראל והכיר את המצב מקרוב, הוא מזים במכתבו את השמועה שמצב הפרנסה היום בארץ ישראל הוא טוב, כי עוסקים בבנין הארץ וכו' וקוראלרומם את קרן קופת רבי מאיר בעל הנס להחזקת לומדי תורת ארץ ישראל וסגולתה בקבלה מקדושי וגאוני ארץ.

הרה"ק רבי שמעון שלום מאמשינוב (תרמ"ג-תשי"ד) מגדולי האדמורי"ם בפולין לפני השואה, גדול בתורת הנגלה והנסתר ומקובל אלוקי, נודע באהבת ישראל שהרעיף על כל הסובבים אותו, המוני חסידם נהרו אליו בשבתות, אף שתפילותיו הסתיימו בשעות מאוחרות. בראשית מלחמת העולם השניה, נמלט לווילנא ומשם לשנחאיי ולארצות הברית שם המשיך בהנהגתו ומסירותו למען הכלל.
אטוואצק תרצ"ד [1934]. מכתב ארוך: 2128 ס"מ הכל בכתי"ק וחתימתו, מעט סימני קרע.

פריט : 71

מכתב בכתב יד וחתימת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל 'מנחת אלעזר'. תרפ"ד [1924]
מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש ובעל מנחת אלעזר, אל רבי יצחק פרענקעל ראש כול מונקאטש בירושלים בענין משלוח כספים לבני הכולל בירושלים.
האדמו"ר כותב שעד שלא ישמע שיש סדר בהנהלת הכולל וייגמרו הסכסוכים והמחלוקות אינו יכול לשלוח את היאקסין [המחאות] עבור בני הכולל..
האדמו"ר בעל מנחת אלעזר (תרל"ב-תרצ"ז) בן האדמו"ר בעל דרכי תשובה, גדול אדמור"י הונגריה לפני השואה, גאון מופלג בפרד"ס התורה, לוחם וקנאי ללא חת בשמירת המסורת הצרופה בעוז וגבורה הרבה להסתופף בצל גדולי הצדיקים בדורו, בחיי אביו הוכתר לראב"ד מונקאטש ובשנת תרע"ד כרב העיר ואדמו"ר וכן עמד בראש כוללות מונקאטש והגלילות.
מכתביו נדפסו ספרים רבים מהם: שו"ת מנחת אלעזר – חמשה חלקים, דרכי תשובה על הלכות נדה, דרכי חיים ושלום, לקוטי דברי תורה, חיים ושלום, חמשה מאמרות, אות חיים ושלם ועוד.
מונקאטש תרפ"ד [1924] גלויית דואר 915 ס"מ. כתוב משני צדדים, מצב טוב.

פריט : 73

מכתב הרה"ק רבי שלום משאץ - ב"ה שנשארנו בחיים בכאן מאבני אלגביש בהיותנו בסכנה בכל רגע ורגע'
'ולמה נשארנו? כדי להציל אלפי נשים רכות ועגונות'

מכתב מאת הרה"ק רבי שלום משאץ על ימי הבליץ בלונדון ועל עגונות מלחמת העולם השניה. 

בתחילת המכתב אל הגאון הריי"צ דושינסקי מודה הרה"ק משאץ לבורא עולם 'ב"ה שנשארנו בחיים בכאן מאבני אלגביש בהיותנו בסכנה בכל רגע ורגע' [כוונתו לההפצצות האוויריות של גרמניה על לונדון – מה שנודע בשם הבליץ] 'ולמה נשארנו? כדי להציל אלפי נשים רכות ועגונות' שנותרו מהשואה.
הרה"ק משאץ כותב שערך תשובה בענין ההעגונות'ונתעורר אצלי זכות רבינו זקני הב"ח ז"ל שהיה מאוד מקיל בעגונות' ולכן מבקש מהריי"צ לעיין בתשובתו ולא להיות מיראי הוראה, אלא להקל בדינם. בהמשך המכתב רמזים מענינים על כך שהלכות עגונות נקבע בטור דווקא בסי' י"ז.
הרה"ק רבי שלום משאץ (תרל"ה-תשי"ח) נודע כקדוש עליון ורבים שיחרו לפתחו, ועד היום נוהרים רבים להתפלל לישועה על מצבתו בלונדון. בן רבי מרדכי יוסף מסוליצא, בהיותו בן כ"ה נתקבל לרבה של שאץ והגליל ובין תלמידיו היה הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, בשנת תרפ"ז נענה לחסידיו שבלונדון ועבר לגור שם, .
נייר מכתבים אישי. 17.521 ס"מ. בחתימת יד קדשו בתוספת שורת סיום. מצב טוב.

פריט : 76

מכתב נדיר מאוד בכתב יד הגאון הגדול רבי מרדכי זאב איטינגא מלבוב בעל מפרשי הים ומגן גבורים.
מכתב בכתב יד הגאון הנודע רבי מרדכי זאב איטינגא בעל מפרשי הים ומגן גיבורים אל רבי יעקב שלמה היילפרין אב"ד דינאיוב ופרמישלאן.

מגדולי גאוני מדינת גאליציה היה הגאון העצום רבי מרדכי זאב איטינגא (תקס"ד-תרכ"ג) תלמיד דודו הישועות יעקב. שנים רבות למד בצוותא עם גיסו הגאון רבי יוסף שאול נאטנזאהן בעל 'שואל ומשיב' ושניהם נודעו בעולם כ'מפרשי הים'.
את ספריו הראשונים אף חיבר יחד עם גיסו השואל ומשיב: מפרשי הים, מגן גיבורים, מאירת עינים על טריפות ונר המערבי ומסורת הש"ס על הירושלמי. תשובותיו נדפסו בשו"ת מאמר מרדכי. ייסד יחד עם הרה"ק רבי חיים מקוסוב את כולל עסטרייך, בנו הוא הגאון מהרי"א איטינגא אב"ד לבוב.
תוכן המכתב: הרמ"ז מנמק שאינו רוצה להורות באיזה ענין של בניית בית כנסת אף שאין דרכו 'מבלי להשיב לשואלי דבר', 'אך מאוד בחלה נפשי להורות בדבר זה להיות בית קדשינו מקדש מעט בנוי על דרך זה'. ומתנה את תשובתו באיזה התחייבות 'אשר האדון יתן להם' ואז מוכן לענות.
דף בגודל: 2224 ס"מ. בראש הדף קרע קטן עם חסרון, בשורת הפתיחה נמחקו כמה מלים מחמת רטיבות מים. סימני קיפול.
מתוך 5 דפים
×