'רוב הכותבים... מתעטפים בטלית שאינו שלהם ולקחו מחיבורי...'מכתב ארוך ונדיר מהגאון רבי יוסף ראז'ין – הרוגוצ'וביר. מכתב ארוך בדברי תורה בכתב יד הגאון העצום הרוגוצ'וביר זצ"ל. בראשו דברים חריפים כנגד גונבי דברי תורה, וכך הוא כותב:להרב המופלג... קבלתי החוברת היום, והנה רוב הכותבים הן החיים והן אשר כבר נפטרו, הם כולם מתנחלים ומתעטפים בטלית שאינו שלהם ולקחו מחיבורי כולם – ויש אשר כתבו בשמי אבל מה לי בזה... כי החלק הד' שלט בו זר, אשר אכל לחמי וגנב הרבה מאוד ממנו, והוא כעת גם כן בארץ הקדש, שם גדר ערי מקלט לכל הפרטים – ומה אוכל לעשות... מכאן ואילך עוסק המכתב בדברי תורה בבקיאות וגאונות עצומה, עם 'גדרים' דקים ו'עיינים' רבים.גאון הגאונים שר התורה הגאון הרוגוצ'וביר (תרי"ח - תרצ"ו) היה 'אוצר החכמה כאחד מן הראשונים' כפי שהגדירו רבי מאיר שפירא מלובלין. חידושיו הגאוניים והמבריקים נדפסו בספרי צפנת על הרמב"ם ושאלות ותשובות.4 עמ' בגודל:2125 ס"מ. שיקומים בקיפולי הדף ללא חסרון. מכתב ארוך ונדיר מאוד.
מכתב ארוך מאת המשגיח רבי אברהם גרודז'ינסקי אודות מינוי משגיח לישיבת לומז'ה בפתח תקוה. סלבודקא תרח"צ [1938] מכתב ארוך בכתב יד וחתימת הגאון הצדיק רבי אברהם גרודז'ינסקי משגיח ישיבת סלבודקא אל הגאון רבי ראובן כ"ץ אב"ד פתח תקוה.במכתבו מבקש רבי אברהם לדעת מה החליט רבי יחזקאל לווינשטיין, האם להישאר בפתח תקוה או לא? ומציע שני מועמדים לכהונת המשגיח בישיבה. המשגיח הצדיק רבי אברהם גרודז'ינסקי הי"ד (תרמ"ב-תש"ד) מגדולי בעלי המחשבה והמוסר מבית המדרש הסלבודקאי, ממובחרי תלמידי הסבא אשר התבטא עליו 'זה חלקי מכל עמלי' שימש כמשגיח בסלבודקא, ובתרפ"ה נשלח ע"י הסבא יחד עם הגר"י סרנא לייסד את הישיבה בחברון, חזר לסלבודקא וכשעלה הסבא לארץ ישראל, שימש רבי אברהם כראש ישיבה ומנהל רוחני של הישיבה עד עלות הכורת הנאצי.דף בגודל: 2126 ס"מ. כתוב משני צדדיו. מצב טוב.
מכתב נדיר בכתב יד הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי אב"ד וילנא - אסיפת ראשי הישיבות בהשתתפות הגה"צ חפץ חיים שליט"א / מצבו של בעל 'מרחשת' / ענינים אישיים של הגרח"עבשבוע העבר כתבתי לרומעכ"ת דבר אסיפת הרמי"ם אחר חג הפסח... וגם ועד הישיבות ושאר ענינים כלליים, בהאסיפה השתתף גם הגה"צ חפץ חיים שליט"א, על פי האסיפה נשלחו טלגרמות להצענטראל והדזאינט ולאגודת הרבנים לעוררם להתבונן על דבר המשך קיום מוסדות התורה.מכתב מרשים ונדיר באופן יוצא מן הכלל בכתב יד גאון הגולה הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי אב"ד וילנא. במכתב ארוך ומופלא זה אנו מקבלים דוגמא חיה לאישיותו הכבירה של הגרח"ע, המכתב עוסק בדאגה לכלל ולפרט ואף נותן צוהר לעולמו האישי.בהמשך המכתב מבקש הגרח"ע לסייע בידי הגאון רבי חנוך העניך אייגש בעל 'מרחשת' אשר אשתו חולה וצריך ליסוע לעסוק ברפואות 'אחלה לשים לב לתמוך אדם גדול שכמותו בצר לו'. ובהמשך הואמשתף אותו במצבו האישי 'הנני עיף ויגע מאוד ועלי באמת לנסוע מזה, אבל הבחירות להקהילות עצרוני... אחשוב הפעם לנסוע לחו"ל, כי גם בדרוזגעניק [עיירת נופש ליד וילנא] הדריכוני מנוחה ולא מצאתי מנוח...'. נייר מסמכים. 2621 ס"מ. אייר תרפ"ח. מכתב מרשים באופן יוצא מן הכלל, מצב מצוין.
קונטרס מסורות לכתיבת נביאים וכתובים על קלף על פי דעת הגר"א בכתב יד רבי שלום שכנא יעלין מגדולי בעלי המסורה האחרווניםקונטרס בכתב יד - גדול בעלי המסורה בדורות האחרונים רבי שלום שכנא יעלין אביו של הגאון בעל "יפה עינים" על הש"ס ובו רשימת מסורות בנביאים וכתובים על פי סדר א"ב לפי שרשי המלים.מאז הנהיג הגר"א כתיבת נביאים וכתובים על קלף התעוררה שאלת מסורת הנ"ך וכתיבתו המדוייק, בעוד שבספר תורה היו תיקוני סופרים מוגהים ומדויקים, לא כך היה המצב בספרי הנ"ך. כדי לפתור בעיה זו שלחו גדולי חכמי ירושלים מיוצאי בית מדרשו של הגר"א הגאון רבי זונדל סלנט וחתנו הגר"ש סלנט את רבי שלום שכנא יעלין אבי בעל יפה עינים לעיר חלב לבדוק את נוסח נוסח הכתר של בן אשר שהיה שמור שם שנים רבות, ומאז החלו הנוהגים על פי דעת הגר"א לכתוב ספרי נביאים וכתובים על פי אותה מסורת אותה הביא וקבע רבי שלום שכנא.רבי שלום שכנא יעלין מסקידל (תק"ל – תרל"ד) היה גדול בעלי המסורה בדורות האחרונים. בקיאותו הרבה בנוסח המקרא, על חסרותיו ויתירותיו, קרי וכתיב ושאר עניני המסורה הקנו לו שם עולם במקצוע זה, גדולי דורו הפנו אליו שאלות בענינים אלו וכעדות בנו בעל יפה עינים (בהקדמת ספר קול אריה) היה בקי עצום בעניני מסורות ודיני סת"ם.44 עמ' בגודל 2012 ס"מ. בשני דפים קרע קטן עם חסרון.
מכתב חידושי תורה נדיר בכתב יד הגאון רבי יצחק מאלצאן בעל סדור 'אשי ישראל' להגר"א מכתב חידושי תורה ארוך בעניני שבת מאת גאון ההלכה והמוסר מגדולי מפיצי כתבי הגר"א ותנועת המוסר בכתב יד וחתימת הגאון רבי יצחק מאלצאן.הגאון רבי יצחק מלצן (תרי"ד-תרע"ו) בעל ספר שביתת השבת ועוד בן המגיד מסלוצק בעל ספר אבן שלמה (ליקוטים מהגר"א) תלמיד הגאון רבי ישראל סלנטר, מהעשרה הראשונים של כולל האברכים בסלבודקא, שימש זמן מה כמורה הוראה בקלם ושנתיים ישב בראדין ושימש גם כבוחן בישיבה.היה גאון מופלג ובקי עצום עד שרבו הגרי"ס אמר שבמקום שרבי יצחק נמצא אין צורך בש"ס (תנועת המוסר ח"ב עמ' 312) נודע בהפצת כתבי הגר"א ובעיקר יצא שמו לתהילה בהדפסת סדור 'אשי ישראל' – סדור הגר"א עם פירושו 'שיח יצחק'. המכתב נשלח מימי שבתו בסלבודקא, אל ידידו רבי יעקב דוד ראפפורט, חתן הגאון רבי יוסף זכריה שטרן.4 עמ'. כל עמ' בגודל: 2013 ס"מ. מצב טוב.
מכתב נדיר מאת הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ בעת שהותו באמריקה. דטרויט תרפ"ט [1929]'אבקשו מאוד לבא לעזרתינו שהיא עזרת תורתינו הקדושה' מכתב בכתב יד וחתימת הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ. בו מודיעו'כי נכונים אנו לבוא למחנהו בשבוע הבא למען הקמת ישיבתינו הקדושה'. בשנת תרפ"ח הגיע מצבה הכלכלי של ישיבת קמניץ למצב קשה מנשא ובברכת החפץ חיים יצא הגרב"ד לאמריקה בלווית חתנו הגאון רבי ראובן גרוזובסקי אולי משם תבוא הישועה, בח"י אייר תרפ"ח הטילה האניה עוגן בחופי אמריקה, שנה ומחצה עשה הגרב"ד באמריקה ובחדש כסלו תר"צ חזר אל נווהו ואל ישיבתו בליטא. על תקופת שהותו באמריקה ראה בספר הרב הדומה למלאך פרק ט.הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ (תר"ל-ת"ש) מגדולי מרביצי התורה בדור שלפני השואה, שיעוריו נאמרו בהתלהבות ובעומק העיון ובדרך הניתוח והחילוק של רבו המובהק הגר"ח סולוביצ'יק בו דבק מצעירותו עד סוף ימיו. כרבו היה איש האמת ולא נשא פנים לאיש, עם זה היה רך כקנה ואב רחום לכל תלמידיו, ודאג לכל מחסורם, ספרו ברכת שמואל הוא מחשובי ספרות ה'לומדות' בישיבות.דף בגודל: 2227 ס"מ.
רשימת 'קבלות' להתחזק בעבודת ה' שקיבל על עצמו לעת זקנותו הגאון הצדיק רבי אליהו לאפיאן בעל 'לב אליהו' רשימת קבלות שקיבל על עצמו הגה"צ רבי אליהו לאפיאן כדי להתחזק בכוונות התפילה והברכות וקביעת לימודים שוניםבכתב ידו וחתימתו ועמו חתום תלמידו ומקורבו הגה"צ רבי צבי הירש פאליי.הרשימה כוללת 11 קבלות, חמשה הראשונים בעניין כוונת השמות הקדושים בתפילה ובברכות והשאר בענין קביעות לימוד, מוסר, חפץ חיים, שניים מקרא וכו' ועוד קבלה אחת בענין שבת - 'בשבת קדש לא להקפיד שום הקפדה בלב'.לצד כל קבלה רשם רבי אלי' סכום קנס באם לא יעמדו בקבלה לדוגמא: כוונת השמות בברכת המזון ואם לא, גובה הקנס 5 פי' [=פייאסטער'ס – אגורות] קביעות מוסר לפחות רבע שעה ביום – 10 פי'.[תלמידיו מספרים שאת מעות הקנס הורה להשליך לאבוד, כך שהקנס יכאב ולא לתיתם לצדקה כי אז יש הרגשה שסוף סוף קיימו עם זה מצוה].דבר פלא הוא שבזמן כתיבת קבלות אלו רבי אלי' כבר היה בשנות השבעים לחייו ועדיין היה עסוק בכתיבת 'קבלות' ו'קנסות' ל'חיזוק'.הגה"צ רבי אליהו לופיאן (תרל"ו-תשל"ו) מגדולי בעלי המוסר בדורות האחרונים, ומגדולי חניכי ישיבת קלם בשנת תש"י עלה לארץ ישראל והרביץ בירושלים תורה ומוסר, בשנת תשי"א עבר לשמש כמשגיח בישיבת כפר חסידים. תורתו בספר לב אליהו אותו ערך תלמידו הקרוב רבי שלום שבדרון.דף בגודל: 1220 ס"מ. מצב טוב,
הישיבה תשמש בסיס לקיבוץ גלויות הישיבה בסיביר ושנחאיי - מכתב הגאון רבי אהרן קוטלר. ניו יורק תש"ו [1946] מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל בענין סיוע להקמת סניף ישיבת קלצק בארץ ישראל.'רבינו הגדול שר התורה ועמוד היראה רבן של ישראל צדיק יסוד עולם, הקים עולה של תורה בדורו והאיר יובל שנים עיני ישראל באור תורתו חסידותו, עורך מערכות ומיישר הדורים מפרק הוויות ומפרק שברים, קברניט נאמן, לוחם מלחמתה של תורה, גודר גדר ועומד בפרץ, ונתן נפשו על קיומה של תורה בישראל בגולה ובאה"ק החזיר עטרה ליושנה להעמיק ולהרחיב גבולות לימוד התורה בטהרתה ובקדושתה בארצות הברית על ידי בית מדרשו בלייקווד, ועל ידי השפעתו קיבץ וריבץ תלמידים לאלפים...' (מנוסח מצבתו).נייר מסמכים אישי: 2128 ס"מ. מצב טוב . (בזמן זה שימשו בישיבה בפרדס חנה בנו הגאון רבי שניאור קוטלר וגיסו רבי צבי יהודה מלצר בנו של הגרא"ז מלצר בעל אבן האזל).
מכתב הגאון רבי יעקב קמנצקי בענין השתתפותו בועידה השנתית של אגודת הרבנים. טורנטו תש"א [1941]. במכתב מבקש הגר"י קמנצקי שיסדרו עבורו את המסמכים הדרושים להיכנס לארצות הברית ולחזור לקנדה כיון שהוא עדיין נתין ליטא ורק אח"כ יוכל לאשר את השתתפותו בוועידה.הגאון רבי יעקב קמנצקי – (תרנ"א-תשמ"ו) מגדולי הדור האחרון, גאון מופלג בכל חלקי התורה וממנהיגי יהדות החרדית בארצות הברית יחד עם הגר"א קוטלר והגר"מ פיינשטיין, תלמיד גדולי ליטא הסבא מסלבודקא, רבי ברוך בער והגרא"ז מלצר, שימש כרב בכמה עיירות בליטא ובארצות הברית, וכן שימש כראש ישיבת מתיבתא תורה ודעת, ממייסדי מועצת גדולי התורה באמריקה והחינוך העצמאי. מחיבוריו אמת ליעקב על התורה, ש"ס ושלחן ערוך.מכתב נדיר משנות כהונתו הראשונות בארצות הברית נייר מסמכים אישי מתקופת רבנותו בטורנטו. 2127 ס"מ. מצב טוב.
מכתב נדיר מאת הגאון רבי נחום פרצוביץ בעת הגיעו לאמריקה לאחר גלות שנחאיי אודות ישיבת מיר אחר השואה. ניו יורק תש"ו [1946]מכתב מאת הגאון רבי נחום פרצוביץ ראש ישיבת מיר מעת שבתו בראקאוועי פרבר ניו יורק לדודו רבי יחזקאל פרצוביץ בארץ ישראל.במכתב מיוחד זה חושף הגר"נ את לבטיו אם להישאר בארה"ב או לעלות לארץ ישראל, מביע את דעתו שלישיבת מיר יש עוד תקווה גדולה להתקומם מהחרבות ולגדול לתפארת הדורות.בין דבריו כותב הגר"נ: אצלנו ב"ה הכל כסדרן, יושבים ולומדים ומחדשים, אכן נראה לעין כל, כי בארץ הקדש ביותר טוב יהיה אופן לימודנו, ובכלל מצבנו מפאת ההשקפות האחרים השוררים שמה... גם בנוגע לכלל ישיבתינו, אם רק יהיה רצון טוב... בטח תוכל להתקומם בתפארתה לדורות... בנוגע לי עצמי הנה דודי הגר"מ קרליץ נסע מזה.. דעתו שבכל אופן אסע לארץ ישראל – סוף דבר עלה רבי נחום לארץ ישראל בחדש תמוז שנת תש"ט. סמוך לבואו בשנת תש"י נישא לבתו של ראש הישיבה הגר"ח שמואלביץ ולימים ישב על כסאו כראש ישיבת מיר ונודע כאחד מגדולי ראשי הישיבות ומרביצי התורה בדור האחרון, כתביו וחידושיו הם אבן יסוד בעולם הישיבות.בשולי המכתב הוסיף הגר"נ חידוש קצר במסכת יבמות. דף בגודל: 1918 ס"מ.
חידושי תורה בענינים שונים עם אזכור של ה'גיטאות' בימי השואה בכתב יד פאר הדור החזון איש זצ"ל. 'נידון הלכה הוא ענין מופשט לבתר את המושכלות ויש לו החופש לקחת דוגמאות נמנעות בעולם המציאות וכש"כ אפשרות בלתי שכיחות ולכן אין לתמוה אי איירי זה שאומר על הנפל להשאירו בגיטאות של היהודים בזמן המלחמה...' – קטע נדיר זה הוא מתוך כתב יד בענינים שונים שרשם החזון איש לעצמו בכתב יד קדשו. יש כאן אזכור נדיר של השואה בכתב יד החזון איש – כידוע החזון איש מיעט לדבר על השואה ונזקק לזה רק כשפנו אליו.שאר הענינים עוסקים בדיני איסור והיתר ורודף. דף בגודל: 9.521 ס"מ. מצב מצוין.
'תעודת המתייצב לשרות העם' של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, שנת 1948. התעודה הונפקה על ידי 'מרכז המפקד לשרות העם' הסוכנות הלאומית והועד הלאומי. סמוך להקמת המדינה חוקק חוק גיוס חובה ולצדו חוק 'תורתו אומנותו' הנותן פטור משירות צבאי לבני הישיבות, או פטור מטעמים סוציאלים אחרים, ההסדר היה שבני הישיבות מתייצבים בלשכת הגיוס ומקבלים דיחוי מיידי לפי כללים שונים.כך גם נהג הגאון רבי יוסף שלום אלישיב - בכ"ב חשון תש"ט (24/11/1948) הוא התייצב בלשכת הגיוס בירושלים, וקיבל פטור משירות בצבא. התעודה כוללת את פרטיו האישיים של הרב אלישיב, שנת לידה, גובה, מצב משפחתי, ילדים, כתובת מגורים, מקצוע, מקום עבודה וסיבת שיחרורו וכו'עם תמונתו (בגיל 38)וחתימת ידו המלאה.8 עמ' 812 ס"מ. מעטפת כחולה מקורית, בשלמות עם התמונה והבולים. הכל במצב מצוין.
מכתב נדיר מהרה"ק רבי ברוך סאפרין מקומרנא מכתב מאת הרה"ק רבי ברוך סאפרין – האדמו"ר האחרון בשושלת קומרנא לפני השואה.הרה"ק רבי ברוך סאפרין מקאמרנא בהרה"ק רבי שלום בהרה"ק רבי יעקב משה בהרה"ק רבי אליעזר צבי בעל בן ביתי ודמשק אליעזר בהרה"ק רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל מקומרנא, נולד בשנת תרע"ד וגדל בבית סבו רבי ישראל הינוקא מסטולין. בשנת תרצ"ז הוכתר לאדמו"ר על פי צוואת אביו, על אף שהיה צעיר הבנים והוא בן כ"ג בלבד. גדולי תורה וחסידות קבלו את מרותו. בפרוץ המלחמה סייע בכל כוחו ליהודים ומכר כל אוצרות אבותיו כדי לפרנסם, ואף נותר עם חסידיו בעת צרה, נורה בבית הקברות בסאמבור בז' סיון תש"ג, הי"ד.דף בגודל: 1422 ס"מ, מצב טוב. שורה וחצי אחרונות בכתב יד קדשו וחתימתו בדיו ירוק, הודעה על קבלת פדיון נפש והבעת צער על האנטישמיות ממנה סובלים עדת חסידיו בפולין.
מכתב נדיר מאת הרה"ק רבי מרדכי יוסף משה מושקוביץ מסוליצא אבי הרה"ק רבי שלום משאץמכתב מאת הרה"ק מרדכי יוסף משה מושקוביץ מסוליצא בו מבקש לתת לאחייניו רבי יצחק [מראדוביץ] ורבי משה אריה מטשרנוביץ בני אחיו הרה"ק רבי מאיר משאץ תואר 'רב' כדי שיוכלו להיפטר מהצבא.הרה"ק מרדכי יוסף משה מושקוביץ מסוליצא בן הרה"ק רבי יואל משאץ [חתן רבי מאיר מפרמישלאן]מילדותו בלט בקדושתו ופרישותו, משנת תרמ"ו אדמו"ר עד פטירתו בי"א סיון תרפ"ט, הצטיין בפזרנותו ונדיבותו הגדולה לצדקה.בנו הוא הרה"ק רבי שלום משאץ-לונדון.באטשאן - רומניה תרפ"א. נייר מסמכים אישי, 1320 ס"מ. בחתימת יד קדשו.
מכתב מאת הרה"ק בעל המופת רבי יחיאל מיכל מסאסוב נכד הרה"ק רבי חנוך העניך מאלעסקמכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי יחיאל מאיר [מעיר] מסאסובהאדמו"ר רבי יחיאל מיכל מסאסוב [תר"ל-תר"פ]התפרסם במופתיו והמונים נהרו אליו לקבל את ברכותיו. בנו השני של רבי שלמה מסאסוב בן הרה"ק רבי חנוך העניך מאלעסק חתן השר שלום מבלז.עד גיל שבע היה אילם ולהפצרת אמו קרא לו אביו במוצאי יום כיפור והחל ללמדו א"ב לעיני כל הקהל ומאז למד תורה ואף עבר לפני התיבה. אחרי פטירת אביו היה אדמו"ר בלבוב.נייר מסמכים אישי: 2314 ס"מ, נכתב עוד בחיי אביו.
מכתב בכתב יד הרה"ק רבי מנשה פרנקל משנדישוב- שושלת וויעליפאלע משנת תרצ"ט [1939]מכתב תודה בכתי"ק וחתימתו לראשי עזרת תורה על 'הארבעים זהובים אשר שלחתם לי וממש החייתם אותי'.הרה"ק רבי מנשה פרנקל משנדישוב בן הרה"ק רבי יוסלי משנדישוב [חתן רבי אלתר זאב הורוויץ אב"ד סטריזוב] בן הרה"ק רבי אברהם מוויעליפאלע בן הרה"ק ראש השושלת רבי שלמה זלמן מוויעליפאלע, וצאצא לבית רופשיץ וניקלשבורג. שימש כרב הצעיר בשנדישוב, נודע כצדיק תמים ובמחנה העבודה בשנות השואה סיגף את עצמו כדי לא להיכשל במאכלי טריפה, ובפסח ניזון מסוכר בלבד שצבר ממנתו הזעומה, לבסוף לא החזיק מעמד ומת במחנה עבודה ברוסיה (ספר סטריזוב עמ' 20, 137).דף בגודל: 2217 ס"מ.
מכתב 'ברכת השנים' מאת הגה"ק בעל 'מנחת אלעזר' ממונקאטשהאדמו"ר בעל מנחת אלעזר (תרל"ב-תרצ"ז) בן האדמו"ר בעל דרכי תשובה, גדול אדמור"י הונגריה לפני השואה, גאון מופלג בפרד"ס התורה, הרבה להסתופף בצל גדולי הצדיקים בדורו, בחיי אביו הוכתר לראב"ד מונקאטש ובשנת תרע"ד כרב העיר ואדמו"ר, לוחם קנאי ללא חת בשמירת המסורת הצרופה ללא שום שינוי. מכתביו נדפסו ספרים רבים מהם: שו"ת מנחת אלעזר – חמשה חלקים, דרכי תשובה על הלכות נדה, דרכי חיים ושלום, לקוטי דברי תורה, חיים ושלום, חמשה מאמרות, אות חיים ושלום ועוד.המכתב הוא מעשרת ימי תשובה של שנת תרצ"ז. נכתב על ידי המשמש בקודש הרה"ח רבי חיים דוב גרינפעלד ובשוליותוספת דברי ברכה בכתב יד קדשו וחתימתו של בעל 'מנחת אלעזר'. נייר מסמכים אישי: 2214 ס"מ. מצב טוב.
מכתב מאת אחרון גאוני פולין הגאון הקדוש רבי מנחם זמבא הי"דשר התורה הגאון החסיד רבי מנחם זמבא (תרמ"ג-תש"ג) איש האשכולות שגאונות חריפות, בקיאות, עמקות גדולה וחסידות התאחדו על שלחנו, היה יחיד ומיוחד מבין גאוני חסידי פולין. חבר מועצת גדולי התורה שם הפליא בחכמתו ותבונתו. עם פלישת הנאצים לפולין בשנת ת"ש סבל מידם הארורה וברח ממסתור אחד למשנהו וכרועה נאמן דאג רבות לשרידי הגיטו בווארשא עד שמצא את מותו בימי המרד הנודע ונהרג על קדוש ה' בחג הפסח תש"ג. מכתביו נדפסו: תוצאות חיים, זרע אברהם, אוצר הספרי והספרא, חידושי הגרמ"ז ועוד.גלוית דואר 1510 ס"מ. משנת תר"צ (1930) ממעון הקיץ "להנפש מעט מהמון עול הטרדות המרובות", בשולי המכתב
תלמוד בבלי מסכת יבמות - שרידי דפים כתובים על קלף - המאה ה-13שני חלקי דף קלף ממסכת יבמות שנכתבו בתקופת רבותינו הראשונים – מאתיים שנה לפני תקופת הדפוס.בקטעים שלפנינו קיימים מספר שינויי נוסח בהשוואה לנוסח המצוי. תיארוך כתב היד על פי מומחי מחלקת כתבי היד של ספריה הלאומית. הטקסט הנמצא כאן הוא ממסכת יבמות דפים קד, א-קו, א במהדורות המודפסות, דף כמעט שלם, ללא המשנה, כיון שבתקופה זו נכתבה המשנה במרוכז בתחילת הפרק וכל הגמרא נכתבה ברצף. שני טורים לעמוד בכתיבה אשכנזית מרובעת [המאה-13]. הדף נחתך לרחבו לצורך כריכה, שני החלקים מרכיבים כמעט את הדף המקורי, למעט רצועה חסרה באמצע הדף של מספר שורות, צד אחד של הדף קריא לחלוטין וצדו השני מהוה ומחוק. כל דף בגודל: 2918 בקירוב.
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא כתב יד על קלף – המאה ה- 13 דף ממסכת בבא קמא שריד על קלף שנשמר בתוך גניזת כריכות – כתב יד אשכנזי מהמאה ה-13 – תקופת רבותינו הראשונים כמאתיים שנה לפני המצאת הדפוס. מכיל דף פז ע"א "... בבת קטנה - פח ע"א "בקל וח[ומר]". בצד ב’ שם "[ש]אין מעש[יו]" - פח ע"ב "ר’ שמע[ון בן לקיש"] .דף קלף קרוע מלמעלה ולכל אורך הצד החיצוני. שני טורים לעמוד, מהטור החיצוני שרד רק חצי רחבו. בטור פנימי, שרד, כנראה, כל ארכו, 33 שורות. רוחב טור: 10.5 ס"מ. מידות השטח הכתוב בערך 20.530 ס"מ.
דַלַאלַה' אֶלְחַאִירִיןרמב"ם- מורה נבוכים במקור הערבי – כתב יד. המאה ה- 14 תימן 14 דפים בכתב יד מספר 'דלאלה אלחאירין' ( دلالة الحائرين) הוא ספר מורה נבוכים במקורו הערבי באותיות עבריות כפי שיצא מתחת ידי הרמב"ם. כתב יד מהמאה הארבע עשרה.כתבי יד תימנים של חיבוריו של הרמב"ם ידועים כמדוייקים ביותר. תיארוך כתב היד על פי מומחי מחלקת כתבי היד של הספריה הלאומית בירושלים.הקטעים הם מחלק שני: פרקים יג-יד, יז-יח, כד-כט, לט,-מ, מה, מח.14 דפים, נייר מזרחי, 22 שורות 2027 ס"מ. כתיבה תימנית, קרוע מעט בפינות הדפים, הושלם נייר חסר בשיקום אמנותי.
