מכירה 4
Feb 19, 2019
מכירה 4
19.2.19
מתוך 4 דפים

פריט : 42

אגרת קודש מיוחדת מהרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורה (הראשון) אל גיסו הרה"ק בעל 'צמח צדיק' מויז'ניץ
מכתב בחתימת יד קדשו של הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורהבנו של רבי ישראל מרוז'ין אל 'אהובי גיסי הרב החסיד המפורסם, שלשלת היחס, בר אבהן קדישין, מו"ה מנחם מנדל נ"י מויז'ניץ'בעל צמח צדיק.
המכתב חתום בחתימת יד קדשו של האדמו"ר:אברהם יעקב במוהר"ר ישראל, נשלח מסאדיגורה ביום טו"ב חשון שנת כתר"ו ישועה, תרכ"ו (1866).

בשולי המכתב דורש הרה"ק מסאדיגורה בשלום אחותו"הרבנית הצנועה והחסידה בת קדושים מ' מרים תחיה". ומברכה 'ה'הטוב ירומם וישמח לבבה בישועות ונחמה קרובה כאשר עם לבבה'.

גיסו הנמען רבי מנחם מנדל מויז'ניץ (תק"צ-תרמ"ג) בעל "צמח צדיק" בן הרה"ק רבי חיים מקוסוב 'בעל תורת חיים' [מכתב ממנו נמצאלהלן לוט 64], נשא את הרבנית הצדקת מרת מרים בתו של רבי ישראל מרוזי'ן.

הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורה בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין, נחשב כיורשו העיקרי של אביו וישב על כסא אביו בסאדיגורה. רבן של ישראל בדורו, ממנהיגי וקברניטי הדור ואדמו"ר לאלפים. גדולי החסידות העריצוהו וכבדוהו והפליגו בשבחו.

הרה"ק מסאדיגורה - נולד בשנת תק"פ, והיה חתן הרה"ק רבי אהרן מקרלין בעל "בית אהרן" [מכתב ממנו נמצא גם בקטלוג] בשנת תרי"ב הגיע לסאדיגורה והנהיג את עדתו בדרך של רחבות ומלכות כמנהג אביו, אך מיעט באכילה עד כדי רעבון מתמיד, נפטר בי"א אלות תרמ"ג.
רבי ישראל מרוזי'ן בברחו מרוז'ין התיישב בסאדיגורה והניח יסודותיה, אך רבי אברהם יעקב הוא שביססה והפך את סאדיגורה לשם דבר בעולם החסידות, ממנו המשיכה שושלת סאדיגורה ובאיאן עד היום הזה.
[1] דף. 1423 ס"מ. סימני קיפול וכתמים.

פריט : 44

מכתב הזמנה מאת הרה"ק רבי יצחק מבוהוש הראשון. בוהוש תרנ"ד [1894]

'חסדי ד' אזכיר תהלת ד' אשר הגיעני לימי חפץ תור כלולת בני היקר כמר יעקב שליט"א עב"ג הכלה היקרה מ' חיה שרה שתחי' בת ב"ד הרה"ח המפורסם כקש"ת מו"ה ישראל שליט"א ב"ד הצדיק הקדוש המפורסם כקש"ת מו"ה מרדכי פייבוש שליט"א מהוסיאטין' [בן הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין].
החתונה התקיימה בשבוע שאחר חג השבועות תרנ"ד 'לזאת הנני לאוה"נ ואנשי שלומינו אשר יבואו נא על ראש שמחתי להתעלס עמדי ביום מועד שמחת לבבי ובטחוני בה' הטוב אשר מעוצם שמחתינו תפרה ישע וברכה על כל הנלווים אלינו... והנני לעלות זכרונם לפני ד' לטובה ולברכה'.

בשולי המכתב חתימת יד קדשו של הרה"ק רבי יצחק מבוהוש בנו של הרה"ק רבי שלום יוסף מרוז'ין - בנו בכורו של הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין. ראש שושלת בוהוש. התחנך על ברכי סבו רבי ישראל מרוז'ין ומשנת תרי"א שימש כאדמו"ר עד פטירתו בשנת תרנ"ו.
[1] דף בגודל: 2020 ס"מ. מעט קמטים, מודבק על נייר חיזוק לשמירה, ללא שום חסרון, מצב טוב.

פריט : 49

מכתב נדיר ביותר בחתימת האחים הקדושים - כל בני הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב. וינה תרפ"ד [1924]

'שיקויים בו במהרה כל ברכות אבינו מלכנו אדמו"ר צי"ע [צדיק יסוד עולם] שליט"א כחפץ לבבו ולבב ידידיו' - מכתב קודש בחתימת ידם של כל בני האדמו"רבי ישראל מטשורטקוב: רבי חיים אהרן, רבי נחום מרדכי ורבי דוב בער.

שלושת האחים הקדושים נולדו בחצר זקנם הרה"ק רבי דוד משה בטשורטקוב וגדלו בצלו, כשאביהם הגדול עומד עליהם ומשגיח על גידולם וחינוכם.
הרה"ק רבי חיים אהרן (תרל"ג- תרפ"ו) בנו בכורו. היה קדוש מרחם וכל חייו התנהג בקדושה ובטהרה, היה דבוק באביו ולא מש ידו מתוך ידו, פעולות ציבוריות שונות נעשו על ידו בשליחות אביו בפרט בנושאי צדקה וחסד, היה חלוש מטבעו ונפטר על פני אביו שביכה מרה את פטירתו..
הרה"ק רבי נחום מרדכי (תרל"ד-תש"ו) האדמו"ר השלישי לבית טשורטקוב. זקנו רבי דוד משה קרא לו 'נכדי הקדוש', היה קשור לאביו לא רק כבן אוהב, אלא כחסיד נאמן וכל הילוכו בקודש ואצילותו היו לאור דרכי אביו הגדול.
הרה"ק רבי דוב בער (תרמ"ב-תרצ"ו) נקרא בפי כל ר' בערנ'יו, היה איש סודו של אביו ועמוד התווך של חצר טשורטקוב, יד ימינו ביסוד אגודת ישראל. נשא את בתו היחידה של הפחד יצחק מבאיאן ושנים רבות היסב על שולחנו ויהי לו כבן. לאחר הסתלקות אביהם בשנת תרצ"ד ישב על כסא ההנהגה, יחד עם אחיו רבי נחום מרדכי, אך נסתלק בשנת תרצ"ו ונטמן ליד אביו.

1421 ס"מ. כתמי נייר דבק לרוחב ולאורך המכתב.

פריט : 54

חינוך הטהור - 'לא יתערבו בהנהגת מוסדות התורה והחינוך...'
מכתב מאת האדמו"ררבי יוסף יצחק שניאורסון מליובביטש בענין חוק חינוך חובה.

המכתב בחתימת יד קדשו של הריי"צ, בתוספת דברי ברכה להצלחה'בגשמיות וברוחניות' בעצם כתב יד קדשו.ראוי לשים לב לתופעה מענינית בחתימתו, האות י' משמו יצחק כתוב בכתב אשורית – כך נהג הריי"צ לחתום את שמו רק בשנה האחרונה לימי חייו ויש בדבר טעם על פי הסוד.
המכתב ממוען 'אל כבוד הרה"צ חברי הנשיאות של אגודת האדמורי"ם' בענין 'החוק של חנוך חובה אשר לא יתערבו בהנהגת מוסדות התורה והחינוך ולא יכריחום לעשות שום שינויים בלימודם וחינוכם כי לולא זאת סכנה גדולה חלילה מרחפת על יסודם הרוחני
בהתאם לזה הנני לבקש את כ"ק שליט"א להודיעני בהקדם אם גם להם ידוע דבר מה אודות הנ"ל ומהנעשה על ידם כדי בעזה"י להבטיח את קיומם של מוסדות התורה והחינוך במהותם הרוחנית הראוי' להם.
חוק חינוך חובה נחקק בשנת תש"ט והיה מהחוקים הראשונים שנחקקו במדינת ישראל, היהדות החרדית בארץ חששה שילדי תשב"ר יוכרחו ללמוד תחת חסות השלטון הציוני וללמוד מקצועות או תכני לימוד שאין דעת חכמים נוחה מהם. ובשל כך הם פנו אל הריי"צ.
נייר מכתבים רשמי, ה' אייר תש"ט [1949]. 2822 ס"מ. מצב מצוין. נדפס באגרות קדש חלק י [ניו יורק תשמ"ט] אגרת אלף תע"ד

פריט : 64

אגרת קדש בכתב ידו וחתימתו של הרה"ק רבי חיים מקאסוב בעל 'תורת חיים'

מכתב נדיר, כתוב כולו בעצם כתב יד קדשו של הרה"ק רבי חיים מקאסוב בעל 'תורת חיים'.
כ"ק האדמו"ר הרה"ק רבי חיים האגר מקאסוב נולד בשנת תקנ"ה בערך לאביו הרה"ק רבי מנחם מנדל מקאסוב זי"ע בעל מחבר ספה"ק 'אהבת שלום' בהרה"ק רבי יעקב קאפיל חסיד מקאלמייא זי"ע מתלמידי הבעש"ט הק'. הוכתר בשנת תקפ"ו לאדמו"ר וכאביו נהג נשיאותו ברמה, היה נערץ על רבני דורו. הרה"ק מאפטא קרא עליו 'מלך בן מלך' החוזה מלובלין העיד עליו'שהוא שלם במידת צדיק יסוד עולם' ורבי מאיר מפרמישלאן אמר 'לרבי חיים מקוסוב יש דעה בשמיים וכמוהו נפסקת ההלכה'. בנו בעל 'צמח צדיק' היה חתנו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. בין צדיקי החסידות שבאו להסתופף בצילו היו הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב ורבי חיים מצאנז, נפטר בשנת תרי"ט. תורתו בספר תורת חיים (לוט 65).
בניו הקדושים כתבו עליו בפתח הספר תורת חיים 'אביהם של ישראל, המוציא להם מימי החסדים ושפעת ישועות, מתעלת הבריכה העליונה, והמביא את תפילתם ואת תחינתם לאביהם שבשמים, צדיק יסוד עולם, אור הגנוז והנעלם, איש אלוקים'.
דף בגודל: 1117 ס"מ. כתמים בשוליים, שיקום קטן בפינה השמאלית, ללא חסרון בטקסט.

פריט : 67

תשובה נדירה בענין כשרות מקוה מאת הרה"ק רבי ישראל מוויז'ניץ בעל 'אהבת ישראל', כולו בכתי"קוחתימתו

תשובה ארוכה בהלכה בחתימת יד קדשו של האדמו"ר הרה"ק רבי ישראל מאיר הגר מוויז'ניץ בעל 'אהבת ישראל' משנת תרס"ב [1902]
התשובה נשלחה אל הרה"ק רבי שלום משאץ שהיה אז אברך מופלג אך צעיר לימים - ערב קבלת הרבנות בשאץ. (ראה קדוש ישראל ח"ב עמ' תקצב)
תוכן השאלה: מקווה שהערל הגוי המשמש בבית המרחץ שאב אותה בעצמו, בלי שישראל עמד על גביו ועלה החשש שמא הגוי שאב הרבה מים ולא נשארו ארבעים סאה במקווה. לפני שהרה"ק מיוז'ניץ נכנס לדון בעצם השאלה הוא כותב בתוקף 'שצריך לגעור בבלן בנזיפה שלא יקל מהיום בזה, במקום שיש ח"ו חשש כרת'.
האדמו"ר קדוש ישראל רבי ישראל הגר מויז'ניץ בעל 'אהבת ישראל' (תר"כ- תרצ"ו) בן רבי ברוך מויז'ניץ בעל 'מקור ברוך'. גדל בצל סבו רבי מנחם מנדל מויז'ניץ בעל 'צמח צדיק', בשנת תרל"ה עבר לבית חותנו רבי מאיר הורוויץ בדז'יקוב ובשנת תרל"ח חזר לויז'ניץ והיה יד ימינו וחביבו של זקנו. בשנת תרנ"ג בהיותו בן שלושים ושלש נתמנה לאדמו"ר והרחיב את גבולות החסידות, הקים ישיבה ומוסדות תורה ואהב כל תלמיד כבנו חביבו, התפרסם בעיקר על 'אהבת ישראל' שהייתה לו לכל אחד.
דף בגודל: 2329 ס"מ. כתוב משני צדדיו, בשולי המכתב חתימת יד קדשו, חיזוקי נייר בסימני הקיפול.

פריט : 70

הרה"ק רבי יחזקאל פאנעט בעל 'מראה יחזקאל'. קארלסבורג תקצ"ד [1834].
כתב הסכם לקבלת שו"ב וחזן בק"ק קארלסבורג בעצם כתב יד קדשו וחתימתו.
כתב הסכם שנערך בשנת תקצ"ד בין ק"ק קארלסבורג ובין שוחט וחזן - נכתב ונחתם בכתב יד קדשו של הרה"ק רבי יחזקאל פענט אב"ד קארלסבורג והמדינה בעל 'מראה יחזקאל' ואבי שושלת דעש.
הרה"ק רבי יחזקאל פאנעט (תקמ"ג-תר"ה) תלמיד הברוך טעם וגאוני פראג, נעשה לחסיד בהשפעת רמ"מ מלינסק אביו של רבי נפתלי מרופשיץ ומשנסע אל הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב דבק בו בחום ונחשב לאחד מגדולי תלמידיו. את תורת רבו רשם בספר 'מנחם ציון' (לוט 72).
בשנת תקפ"ג החל לכהן כרבה של קארלסבורג ומדינת טראנסילווניה כולה והפריח בה את השממה הרוחנית, נדד ונסע לאורכה ולרחבה, התקין תקנות, בחר מורי הוראות ושוחטים הקים מקוואות ובתי כנסיות והעמיד הדת על תילה. מחיבוריו שו"ת מראה יחזקאל ומראה יחזקאל התורה, מועדים ותהלים.
דף בגודל: 2117ס"מ. הכל כתוב בעצם כתב יד קדשו של המראה יחזקאל. חתומים גם ראשי הקהל ומנהיגיו. מצב מצוין.

פריט : 71

מכתב ארוך בעצם כתב יד קדשו של הגאון הקדוש רבי מנחם מענדל פאנעט מדעש בעל מעגלי צדק

מכתב נאה בכתב יד הגאון הקדוש המפורסם רבי מנחם מענדל פאנעט אב"ד דעש בעל 'מעגלי צדק' בענין משלוח כספים לתושבי עיר הקדש צפת. דעש תרל"ט [1879].
הרה"ק רמ"מ פאנעט היה מייסדו של כולל 'אהבת ציון – זיבנברגן' ושלח כספים רבים לארץ ישראל – כאן אנו נחשפים למעורבותו הישירה בכל פרט ופרט מהנעשה בכספים שנשלחו על ידו.
בשולי המכתב ערך רמ"מ רשימה גדולה (עמוד וחצי) של אנשים בצפת שקיבלו כספים ממנו וטרם שלחו קבלות.
הגה"צ רבי מנחם מענדל פאנט אב"ד דעש (תקע"ח-תרמ"ה) מגדולי האדמורי"ם בדורו, עמוד ההוראה בטראנסילוויה כשלושים וחמש שנה החזיק ישיבה גדולה ממנה יצאו גדולי תורה בדורו. בנו של בעל מראה יחזקאל [ראה בסמוך] ותלמיד חביב לבעל 'חתם סופר' בישיבתו למד חמש שנים, לאחר נישואיו ישב באויהל והתקרב לבעל 'ישמח משה'. משנת תרי"ח רבה של דעש ועד מהרה התפרסם כאחד מצדיקי הדור ורבים נהרו אחריו.
מחיבוריו: שו"ת שערי צדק על או"ח ויו"ד, שו"ת אבני צדק על אבן העזר, שו"ת משפט צדק על חו"מ, ומעגלי צדק על התורה.
דף בגודל: 1721 ס"מ. כתוב משני צדי הדף, מצב מצוין.

פריט : 77

אגרת קדש מאת הרב הקדוש רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא בעל 'דברי יחזקאל'

מכתב המלצה מאת הגאון הקדוש, צדיק יסוד עולם המפורסם בכל קצוי ארץ בתורה ועבודה וקדושה ובטהרה רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא.
הרה"ק בעל דברי יחזקאל משינאווא (תקע"ה-תרנ"ט) בנו בכורו של הרה"ק רבי חיים מצאנז 'צדיק יסוד עולם שכל הצדיקים שבדור מקבלים ממנו ומה שעושים ופועלים הם, הכל הוא על ידי כח צדיק הדור שעל ידו בא שפע פרנסה ויראת שמים וטהרה זה היה צדיק הדור סבא קדישא אשר אמרנו בצילו נחיה וכל העולם ענו אחריו מקודש מקודש ולא הניח אחריו כמותו בדור (אבן שלמה להגה"ק משאמלוי פרשת ויחי)
במכתבו מבקש הרה"ק משינאווא לעמוד לימין תושב עיה"ק צפת אשר היה מקבל מחלוקת הכולל, אך כיום שההכנסות מתמעטות 'מחמת בגידת הזמן' 'המחסור והעניות גבר מאוד'.
ארבע שורות אחרונות בעצם כתיבת יד קדשו וחתימתו:ותמחלו להשתדל אצל כל קרובי הגבירים שיסייעו אותו במנה קודש כפול, למען יוכל לשוב לשבת בארץ הקדושה ובזכות הצדקה נזכה לגאלינו ופדות נפשינו במהרה בימינו, הק' יחזקאל שרגא הלברשטאם.
המעיין היטב בחתימה יראה שהרה"ק משינאווא הבליע את האות ל' של יחזקאל בש' של שרגא, כדי שלא יתקבל התיבה א- ל.'
נייר מסמכים אישי. שינאווא תרח"ם לפ"ק [1888] 1422 ס"מ. עם כתמים וסימני קיפול, שמור בתוך קופסת עור מהודרת עם חלונית שקופה.

פריט : 78

'הצלחה ופרנסה ונחת'  
אגרת קדש מהרה"ק רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט בנו של הרה"ק רבי חיים מצאנז.

פועל ישועות היה הרה"ק רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט וברכותיו לא שבו ריקם, שמו יצא לתהילה כאיש פלא. תלי תלים של עובדות ומעשיות מופלאות מתהלכים בקרב יהדות הונגריה, אודות ברכותיו ודאגתו לצרת הכלל והפרט.
הרה"ק רבי שלום אליעזר הלברשטאם (תרכ"ב-תש"ד) נולד לעת זקנת אביו הרה"ק רבי חיים מצאנז, אך עוד הספיק לקבל ממנו מלא חפניים, בשנת תר"ס בערך עבר מגאליציה להונגריה והפך למנהיגם של חסידי צאנז הרבים בהונגריה, , ענוותנותו, קדושתו וצדקותו והנהגתו המופתית, משכה אחריה נהירה עצומה של חסידים ואנשי מעשה לחצרו. במשך למעלה מארבעים שנה היה מגדולי צדיקי הונגריה עד שעלה ונתעלה לשמי רום במסרו נפשו על קדושת השם. לפני הגירוש לאושוויץ סיפר כי אביו נגלה אליו בחלום ונתן לו אפשרות למות על קידוש השם או להינצל והוא בחר למות, וכך הגיע לאושוויץ עם קיטל ותכריכים תחת בגדיו.
המכתב משנת תרח"צ [1938] מלא וגדוש בברכות לבביות והכרת טובה.
 המכתב בחתימת יד קדשו, נייר מסמכים אישי: 1423 ס"מ. עם שיקומים אמנותיים קלים, ללא חסרון בטקסט.

פריט : 79

סגולה לשמירה ולהצלחה.
כתב יד קדשו של הרה"ק פועל הישועות רבי יעקב אריה מראדזמין
ביאורים על מאמרי חז"ל בכתב יד הרה"ק איש אלוקים ופועל ישועות רבי יעקב אריה גוטרמאן ראש שושלת ראדזמין ומגדולי צדיקי פולין בדורו.כתביו הקדושים של הרה"ק מראדזמין התפרסמו בקרב החסידים כסגולה לשמירה והצלחה בפרט מקובלת סגולה זו אצל אדמור"י שושלת גור.
הרה"ק רבי יעקב אריה מראדזמין (תקנ"ב-תרל"ד)בעל בכורי אביב ודברי אביב – נסע בצעירותו אל החוזה שהעיד עליו שהוא בעל נשמה גדולה, קבל גם מהמגיד מקוז'ניץ, אך רבו המובהק היה רבי שמחה בונים מפשיסחא.
התפרסם במופתים מופלאים ואלפי חסידים נהרו אליו. משנת תרכ"ו נחשב לזקן צדיקי הדור וכל אדמור"י דורו התבטלו אליו.
אחרי הסתלקותו התפרסם האוהל שהוקם ע"ג הציון כמקום תפילה שנוהרים אליו כל נשברי לב ומבקשי ד' לשפוך שיחם ולהיפקד בפקודת ישועה ורחמי שמים, בזכות האי סבא קדישא, כך היה הדבר לפני השואה וכך הוא ג"כ עד עצם ימינו אחרי שיד הזדים לא שלטה בציון הק' וכבר רבו מספור המקרים של יהודים שרויים בצרה וחשוכי בנים ל"ע שהשתטחו בתפילתם על קברו של אותו צדיק וזכו לישועה (הקדמה לבכורי אביב מהדורת ירושלים תשס"ז).
דף בגודל: 2117 ס"מ.
מתוך 4 דפים
×