כתב יד נדיר. שער הפסוקים מאת רבי חיים ויטאל בעריכתו המקורית של מהרח"ו / עם חתימת יד קדשו של החיד"א והגהות מהמקובל רבי נסים עיני.
כתב יד קבלי חשוב ביותר משנות הת' שבו למד החיד"א בתורת הקבלה של מהרח"ו . שער הפסוקים מתוך שמונה שערים שחיבר רבינו חיים ויטאל בעריכה מקורית כפי שיצאה מתחת ידו - שער הפסוקים בעריכה זו לא נדפס מעולם.
להבנת חשיבותו וייחודו של כתב היד ראוי להקדים: רבי חיים ויטאל ערך את הדרושים ששמע מרבו האר"י בשמונה שערים וקראם – עץ חיים. בשמונה עשרים אלה הבחין מהרח"ו בין הדרושים ששמע בעצמו מרבו האר"י אותם סידר בגוף כל שער ושער, ובין הדרושים ששמעו חבריו מהאר"י, אותם סידר בסופו של כל שער ושער.
שמונה שערים אלו נערכו מחדש על ידי בנו רבי שמואל ויטאל בסדר שונה, רבי שמואל סידר את שמונת השערים בלי להבחין בין הכותבים, וכך סידר למשל את כל שער הפסוקים ברצף הן מה ששמע אביו מהרח"ו מהאר"י בעצמו, הן מה ששמעו שאר החברים ועל פי עריכה זו נדפס שער הפסוקים.
כאמור בכתב יד זההעריכה היא המקורית כפי שיצאה מתחת יד מהרח"ו.
וזה תוכן היד לפי עריכה זו
דרושים ששמע מרבו על התורה – ב-קטז, א.
דרושים ששמע מחבריו בשם האר"י על התורה – קטז, ב-קל, ב
דרושים ששמע מרבו על הנ"ל – קל, א-קמג, א
דרושים ששמע מחבריו בשם האר"י על הנ"ך – קמד, א, -קנ, א.
בסוף כתב היד קולופון בו נרשם:אני הכותב מצעירי הצאן חיים לבית הלוי וכתבתיו להחכם השלם והכולל המקובל האלוהי ה"ה כמה"ר יצחק אבזאמיל נר"ו יהא רעוא מקדם דשמיא וארעא שיזכה ללמוד בו הוא וזרעו וזרע זרעו עד סוף כל הדורות מעתה ועד עולם אמן, כן יעשה ה''. [הגהות קבליות מרבי יצחק נדפסו בספר מחנה אהרן ליוורנו תקנ"ה]
בדף האחרון חתימת יד קדשו של החיד"א'בחסד עליון זיכני ד' לשער הגבוה הלז נאם הצעיר חיים יוסף דוד אזולאי.' כפי הנראה החיד"א רכש את כתב היד בתקופת רבנותו במצרים (תקכ"ד-תקכ"ט).
הגהות המקובל רבי נסים עיני
לאחר מכן הספר עבר לרשותו של המקובל הגדול רבי נסים עיני מגדולי מקובלי ישיבת אל בית אל בירושלים, רבי נסים ערך את השער בתחילת כתב היד וכן העתיק בראשו את הקדמת רבי שמואל ויטאל, חתימותיו מופיעות בכמה מקומות.בגליונות הספר הגהות רבות ושינויי נוסחאות בכתב יד קדשו – בשער הספר הסביר רבי נסים את טבעם של הגהותיו.
הגאון רבי נסים עיני - גאון עצום בנגלה ובנסתר, תלמיד רבי עבדאללה סומך וידיד נעוריו של רבי אליהו מני אב"ד חברון עמו המתיק סוד בחכמת הקבלה, עלה לירושלים בשנת תרי"ז ונמנה עם גדולי חכמי בית מדרש המקובלים בית אל, ערך לדפוס את הספר 'דברי שלום' לנכד הרש"ש וכן כתב הגהות רבות על ספרי קבלה. ערך והגיה את הסידור החשוב 'חוקת עולם' (ששה חלקים), נפטר בירושלים בשנת תר"ס.
[1], ב-קנ, קנב-קנד [2] דף 2116 ס"מ. כתיבות מזרחיות שונות, נקבי עש בשוליים, כריכת עור עתיקה עם הטבעת שמו של רבי נסים עיני ועיטורים שונים.
