To attend this auction live or leave absentee bids
פריט : 9
כתב יד תכלאל. 'סידור גדול' למהר"י ונה. תימן תכ"ט [1669]
כתב יד תכלאל. 'סידור גדול' למהר"י ונה. תימן תכ"ט [1669]
סידור מקיף ביותר הכולל את כל מעגל השנה היהודי: תפילות ימות החול ושבתות, חגים, מועדים ותעניות עם פירוש רחב על דרך הפרד"ס, הלכות ומנהגים מאת רבי יצחק ונה – מגדולי חכמי תימן במאה הט"ז-י"ז,
נכתב בתימן בשנת תכ"ט [1669].
הסידור בשלמותו לא נדפס עד היום!!
בשער הסידור נרשם בין היתר, "… סידור הגדול עם פירושין וחידושין / וליקוטי טעמים מדברי רבותינו זכרונם לברכה אשר נקרא פעמון זהב ורמון על שולי המעיל סביב ועם תקוני שבת מלכתא אשר נוהגים בה בני ארץ ישראל זכותם יגן עלינו." (דפי השער בסידורים אלו פחות מצויים, שכן רבים מהעותקים התבלו ברוב הימים וחסרים בהם הדפים הראשונים או האחרונים.)
רבי יצחק ונה – היה החלוץ הראשון למפרשי התכלאל, וכנראה גם הראשון בעולם שפירש את פיוטי ספרד מיסודם של רבי שלמה אבן גבירול, רבי אברהם אבן עזרא ודומיהם שהכלילם בסידורו.
אולם בעיקר היה פורץ דרך בעריכת סידור התפילה התימני, הוא הוסיף תפילות מסידורי הספרדים ועשה מזיגה מסוימת בין נוסח ספרד לנוסח תימן. הוא היה הראשון למשל, שהחדיר את 'קבלת שבת' ו'לכה דודי' בקהילות תימן. (בהקדמה לסידור הנמצאת כאן וחסרה בעותקים רבים! הוא מנמק בשם רבו רבי שלמה הכהן בעל לחם שלמה, למה אין בזה משום 'כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים'.)
הסידור זכה לתפוצה עצומה והיה נפוץ מאוד בתימן וגדול חכמי תימן רבי יחייא צאלח – המהרי"ץ בתכלאל 'עץ חיים', עשה בפירושיו שימוש נרחב, מאז פירסומו של סידור מהרי"ץ, הלכה ופחתה השפעתו ותפוצתו.
הפירוש נושא את הכותרת 'חידושין' עם תתי כותרות 'הגהה' 'טעם'. במהדורות מאוחרות יותר קרא מהר"י ונה שם כללי לפירושיו 'פעמון זהב ורמון' (ראה להלן בנוסח השער).
רבי יצחק ונה (של"ה בערך –ת"ל בערך ויש מקדימים שנת פטירתו) מגדולי חכמי, פוסקי ומקובלי תימן. חי ופעל בעיר מַעְבַּר שבמרכז תימן.
היה סופר ומחבר פורה בנגלה ובנסתר, אך שמו נודע בעיקר על שם סידורו, ששינה את פני הסידור התימני בשילוב תורת הקבלה ומנהגי ארץ ישראל.
את הסידור כתב לראשונה בשנת שנ"ז ובמשך השנים שכללו והוסיף בו הוספות.
הסידור כולל:
סדר תפלות לימות החול; תפילות לשבת, פרקי אבות עם פירוש, זמירות לשבת מהאר"י הקדוש, וסדר מוצאי שבת; תפילות ראש חודש; "סדר העשייה בליל פסח" [הגדה של פסח]; תפילות לחג הפסח ולחג השבועות; "אזהרות לרבי שלמה בן גבירול"; תפלת התעניות ותפלת תשעה באב; מגילת איכה עם תרגום תפסיר לערבית-יהודית וקינות לתשעה באב; סדר תפילות ראש השנה ויום כיפור, חג הסוכות ושמיני עצרת, עם פיוטי הושענות ו"שמחת תורה"; "ברכה לרבים"; "סדר העשייה בשמונת ימי חנוכה" ו"מגלת בני חשמונאי"; "תיקון פורים לרבי יהודה הלוי בן שמואל" ותפילות לפורים; "סדר קינות על המתים", "שבע הקפות", "צידוק הדין", "השכבות" ו"בקשות רחמים" שאומרין על המתים; "סדר סליחות ללילי אשמורות"; "כתר מלכות"; "נוסח סליחות לא-ל רחמים", עם תפילות "א-ל מלך" ו"מרנות"; "סדר עבודה" ליום הכיפורים; "סדר נוסח הברכות" (כולל ברכת המזון, "בית חתנים", "ברכת הלבנה", "תפלת הדרך", "ברכת המילה"), ודיני המצוות (הכולל: פדיון הבן ופדיון פטר חמור, הפרשת חלה, והלכות מעקה, מזוזה, ציצית ותפילין, נר שבת, ישיבת סוכה, נטילת לולב, ביעור חמץ, הלכות עירובי תבשילין, עירובי חצרות ועירובי תחומין); "נוסח ברכת אירוסין ונישואין"; סדר "עיבור השנים" ולוחות התקופה "נוסח הכתובות הגטין והשטרות".
נוסח השער בכתב היד שלפנינו:
בשם ה' אל עולם נעשה ונצליח / והאל עלינו ברחמיו ירויח ויזכינו / לביאת משיחנו / בעגלא ובזמן / קריב אמן / נשבעה בטוב ביתך קדוש היכליך / אתחיל לכתוב / סידור הגדול / עם פירושין / וחידושין / וליקוטי טעמים/ מדברי / רבותינו זכרונם / לברכה / אשר נקרא פעמון / זהב ורמון / על שולי המעיל סביב / ועם תקוני שבת מלכתא אשר נוהגים בה / בני ארץ ישראל זכותם / תעמוד לנו אמן / וכן יהי / רצון.
תימן תכ"ט [1669]. שנת כתיבת כתב היד על פי לוח התקופות שבדף [174,א] המתחיל בשנת תכ"ט [1669].
אותיות מרובעות גדולות, עם ניקוד עליון, הכותרות באותיות גדולות ובולטות יותר.
בדף [96,ב] שטר בערבית – יהודית, משנת ב' ס"ה לשטרות [תקי"ד] – ראה להלן.
מנין הדפים: [185] דף
פורמט גדול: 18*29 ס"מ
מצב: סימני שימוש ובלאי רבים, כתמים ומעט קרעים, שוליים מעוגלים, שברי נייר בשוליים, בדפים אחרונים קרעים עם חסרון בעיקר בדף האחרון.
כריכה חדשה פשוטה
ביבליוגרפיה:
ד"ר משה גברא, לפעלו של ר"י ונה בסידורו, תימא, כתב עת לחקר יהדות תימן, קובץ ד' עמ' 55-65
הקדמת ר' יצחק רצאבי לספרו של מהר"י ונה רכב אלהים (בני ברק תשנ"ט) פרק ז'.
__________
תִּכְּלָאל
סידור התפילות התימני נקרא בשם 'תכלאל' ומובנו 'כל בו' כי הוא כולל את כל התפילות והברכות במעגל השנה היהודי.
_______________
נוסח השטר הנ"ל בתרגום לעברית:
בפנינו אנו העדים חתומי מטה אשר אלה נוכחו ובאו לפנינו סעיד בן יחיא בן פרח וסעיד אל-צובאעי, וטען סעיד בן פרח כנגד סעיד אל-צובאעי שיש אצלו עבורו 5 גרושים פחות רבע, ומשכונו תכלאל. והשיב סעיד צובאעי שדבר זה נמצא אצלו מפני שהוא טיפל בעניינו של מעוצ'ה חסן חן נאסף לב"ע. והוא מצווה ממנו יעשה לו כל צרכו בתכריכיו ובסעודת הבראה והשקיה וכל מה שהוא צריך לו. ופסקה ההלכה על סעיד צובאעי להביא ראיה, והביא ב' עדים בעניין הצוואה ראיה ברורה הביא. ואחר זאת, חוייב סעיד צובאעי שהוא ישלם לסעיד בן פרח באותם הגרושים פחות רבע. והשיב שאין איתו אלא התכלאל. וקיבל עליו סעיד בן פרח את התכלאל, והוסיף רבע גרוש ושמינית בר. והיה סך הכל 5 גרושים ושמינית. וקנינו מסעיד סבאעי לטובת סעיד בן פרח על כל מה שכתוב ומפורש למעלה, קנין שלם חמור גמור מעכשיו בכלי הכשר לקנות בו בביטול כל מודעי ותנאי עד סופיהון וכל מי שיפר דבר זה, יתחייב בתקנת חז"ל בכל עת. והיה זמן זה ביום ג', כ"ט לחודש אייר, שנת בס"ה לשטרות [=תקי"ד] ומה שהיה לפנינו, אנו העדים, כתבנו וחתמנו ונתנו לסעיד בן פרח זה, למהוי בידיה לזכו[ת] ולראייה בעלמא והכל קיים.
סאלם ן' סעיד
יפת בכא"מ מעודד
[תודת מערכת 'גנזים' להרב אברהם הלל שליט"א על הסיוע בתרגום השטר]
