To attend this auction live or leave absentee bids
פריט : 4
שני ספרי יסוד מהמאה השש עשרה כרוכים יחד: שו"ת מהרלב"ח-קונטרס הסמיכה / ספר אגודה.
שני ספרי יסוד מהמאה השש עשרה כרוכים יחד: שו"ת מהרלב"ח-קונטרס הסמיכה / ספר אגודה.
שני ספרי יסוד מהמאה השש עשרה שו"ת מהרלב"ח (ויניציאה שכ"ה) ספר אגודה (קראקא של"א) – עותקים שלמים ויפים מאוד, כרוכים יחד בכריכה מהודרת מהמאה השש עשרה.
א] שו"ת מהרלב"ח – שאלות ותשובות מאת הרב הגדול רבי לוי בן חביב, עם ביאור על הלכות קידוש החודש ו'קונטרס הסמיכה'.
ספר שו"ת חשוב ויסודי ביותר, שלם עם כל דפי השערים, המפתחות ולוח הטעויות (2 דפי לוח הטעויות חסרים בעותקים רבים, ונמצאים כאן, ראה: ריבקינד, ספר היובל לכב' אלכסנדר מארכס עמ' תי"ט).
ויניציאה שכ"ה [1565]. דפוס ראשון.
ספירת דפים: [6], רט, [1], ריז-שכח דף גודל: 29.5 ס"מ.
הספר כולל שני חיבורים שניתן לראות בהם חיבורים עצמאיים:
א. ביאורו החשוב על הלכות קידוש החודש להרמב"ם הכולל איורים ותרשימים נדפס כאן לראשונה, ומאוחר יותר צורף גם למהדורות הרמב"ם
ב. ‘קונטרס הסמיכה', הוא הוויכוח הגדול שעבר בין המחבר ומהר"י בירב – ראה להלן.
רבי לוי בן חביב (ר"מ-ש"א בערך) הנודע בשם הרלב"ח, או מהרלב"ח, מגדולי חכמי הדור לאחר הגירוש, בנו של רבי יעקב בן חביב בעל עין יעקב, לאחר פטירת אביו השלים והדפיס בשאלוניקי את ספר עין יעקב. נולד בסאמורה שבספרד ונמלט עם אביו בגירוש ספרד, כיהן כרבה של ירושלים שנים רבות.
סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 292
ב] ספר האגודה – פסקי הלכות העולים מתוך סוגיית הש"ס, ערוך ומסודר כסדר הש"ס מאת רבי אלכסנדר זוסלין הכהן – מרבותינו הראשונים.
נדפס והוגה על ידי הגאון רבי יוסף כ"ץ מקראקא בעל שו"ת שארית יוסף וגיסו של הרמ"א, על פי כתב יד יחיד שהיה בנמצא בכל מדינת פולין משנת רל"ו.
ספר האגודה הוא מיסודות ספרי ההלכה, כבר מהרי"ל ובעל תרומת הדשן הביאו מדבריו וכן הובאו דבריו להלכה בבית יוסף ובשולחן ערוך.
וכתב עליו מהרי"ל שהיה בעל הוראות וידע קבלות ומנהגים מסיני ומי יבא אחרי המלך (שו"ת מהרי"ל סי' צ"ח) . ומהר"י מינץ כתב (בסוף ספרו) ששמע שהמהרי"ל ברוב פסקיו הולך אחרי ספר אגודה
על חשיבותו וייחודו של החיבור כתב מהר"י כץ בהקדמתו: "מחבר זה חיבר כל התורה כולה בשיתא סדרים אפי' טהרות וקדשים וזרעים שלא דברו ממנו רוב הפוסקים וכל מה שחידשו מי שקדמוהו כתב גמר פסק ההלכות וגם כמה תשובות אשר לא נמצאו בפוסקים שלפנינו באשר הוא היה סוף כל מחברי ספר על כל התלמוד כי אחריו לא נמצא מספר מפורסם על כל התורה ועוד הוסיף מדיליה מה שדלה דלה ממעיין התלמוד בבלי וירושלמי בלבו הרחב ושכלו הזך חידושים הרבה עד מאד מה שלא נמצא בספרים שקדמוהו".
קראקא של"א [1571]. דפוס ראשון. ספירת דפים: ד, רנ דף.
סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 245.
שני הספרים כאמור, כרוכים יחד בכריכת עץ מחופה עור מהמאה השש עשרה, עם אבזמים לסגירה, בדף המגן הקדמי חתימות ורישומי בעלות ממשפחות היילפרון וועצלר מהמאה השש עשרה.
פולמוס
חידוש הסמיכה
לפני כארבע מאות שישים שנה התעורר הרב הגדול רבי יעקב בירב לחדש את הסמיכה, הסמיכה היא רשות מאת רב לתלמיד להורות ולדון, הסמיכה נותנת לדיין המוסמך כח לפסוק בעניני קנסות ובדיני נפשות. הסמיכה פסקה בסוף תקופת האמוראים (כך כתב הרמב"ן בספר הזכות גיטין לו, א).
אחת ממטרות חידוש הסמיכה על ידי המהר"י בירב היתה לכפר על חטאי אנוסי ספרד שהחלו לעלות לארץ ישראל על ידי קבלת מלקות, אשר רק דיין מוסמך יכול להורות על כך.
הר"י בירב עשה מעשה בשנת רח"צ (1538) ונסמך על ידי כ"ה רבנים מגדולי חכמי צפת, ולאחר שנסמך, הסמיך מכח זה כמה מתלמידיו ובראשם מרן הבית יוסף והמבי"ט.
אולם ראש רבני ירושלים באותו הזמן רבי לוי בן חביב – הרלב"ח עורר התנגדות עזה לחידוש הסמיכה מכמה וכמה נימוקים הלכתיים, המבוארים בקונטרס הסמיכה שבספר הנוכחי, העיקרים שבהם, הרמב"ם עצמו שהוא המקור עליו הסתמך מהר"י בירב, הסתפק בדבר וכתב 'והדבר צריך הכרע' וכן המוסמך צריך להיות מוסמך מרוב רבני ארץ ישראל ולא רק מחכמי צפת.
למעשה באותה שעה לא התקבלה דעת הרלב"ח והרבנים המוסמכים אף הסמיכו את תלמידיהם, וכך למשל הסמיך רבינו יוסף קארו את תלמידו האלשיך הקדוש שהסמיך את תלמידו המהרח"ו, (וראה במגיד מישרים לרבי יוסף קארו שהמגיד משבח אותו 'כי מסרת נפשך על חזרת עטרת הסמיכה ליושנה'). אך לאחר ארבעה דורות, נקבעה דעתו של הרלב"ח ובוטלה הסמיכה מישראל.
המקור העיקרי לכל פולמוס מרתק זה והוויכוח שעבר בין גדולי עולם אלו, הוא 'קונטרס הסמיכה' המחזיק כשלושים דפים ונדפס לראשונה בספר זה.