ספר התהילים הראשון שנדפס בארץ ישראל
צפת תקצ"ג
"אשר יחזיקו בחיקו ובתרמילו
השי"ת יצילם מכל צער ונזק ובהלה"
(הקדמת המדפיס)
ספר תהלים עם ביאורים מלוקטים מהזהר הקדוש – הובא לדפוס על ידי הרה"ח רבי גרשון מרגליות חתן רבי ישכר בער מזלוטשוב, על פי השתוקקות הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
ספר התהילים הראשון שנדפס בארץ ישראל והספר הראשון מדפוסי ארץ־ישראל, אשר נדפסו בו אמרות טהורות מקדושי עליון ההולכים לאורו של מרן הבעש"ט!
'תהלים צפת'
'תהלים צפת' הפך למושג קדוש ומיוחס בין חסידים ואנשי מעשה שכן הוא התקדש בשלש קדושות:
הדפסתו בארץ הקודש
הדפסת הביאור מהזוהר הקדוש
הדפסתו בקדושה על ידי פועלים יהודים בלבד, מעניי ארץ ישראל וכפי שמדגיש רבי גרשון בהקדמתו שהכל נעשה 'בגליל העליון על טהרת הקודש'.
ומה גם שעז היה חפצו ורצונו של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב להדפיס את הליקוטי הזהר על תהלים מחדש.
הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב
בהקדמתו מספר הרה"ח רבי גרשון מרגליות על סיבת הדפסת התהילים עם ביאורי הזהר, שבעת שמחותנו הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב התאכסן בביתו, ופנה כדרכו לארון הספרים "אולי ישיג איזהו ספר ויהיה לנפשו נופש", מצא בארון את הספר 'תמים יחדיו' הכולל ליקוטים מהזהר הק' על סדר ספר תהלים, וראה שגדולי ישראל קמאי דקמאי [כמו הלבוש והסמ"ע] נתנו הסכמות לספר.
ביקש בעל 'קדושת לוי' מרבי גרשון להשאילו, כי חפץ הוא להדפיסו מחדש בעת שחוזר לביתו, אז ענה לו רבי גרשון שרצונו וחפצו להיות הוא המדפיס את הספר, וכך עשרים ושלש שנה אחר פטירת רבי לוי יצחק התקיים רצונו והספר נדפס מחדש.
(על פעולותיו של בעל קדושת לוי בתחום ההדרת ספרים, ראה, קובץ אור ישראל (מונסי) שנה ז' גליון ג' עמ' קצב ואילך).
המוציא לאור הרה"ח רבי גרשון מרגליות מסקאליט
המוציא לאור הרה"ח רבי גרשון מרגליות אב"ד סקאליט מצאצאי הב"ח והמהר"ל מפראג, מגדולי וראשי הישוב החסידי בצפת.
תלמידו של ה'באר מים חיים' ושל מחותנו הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב שכאמור התאכסן בביתו נאוה קודש.
עלה לצפת בעקבות חותנו הרה"ק רבי ישכר בער מזלוטשוב ועוד קודם לכן הוציא לאור את ספרי חותנו מבשר צדק ובת עיני (דובנא תקנ"ח).
רבי גרשון היה מדמויות ההוד של צפת, עמד בראש הישוב החסידי בצפת, שימש כנציג פקידים ואמרכלים והיה אחראי מטעמם על חלוקת הכספים וראה להלן פריט 55.
בימי המרד בשנת תקצ"ד עמדה לו ידידותו עם הקאדי ועל ידו הייתה מעט רווחה ליהודים, ניצל מרעש האדמה בשנת תקצ"ז, כפי שצויין באגרת רבי ישראל משקלוב, נפטר בצפת בא' תמוז תקצ"ח.
בראש הספר הקדמה חשובה ממנו בענין מעלת אמירת תהלים ועוד, ומביא דברים מספרי חסידות ומכתבי המקובל רבי נתן שפירא בעל מצת שימורים שהיו בידו בכתב יד.
המדפיס הרה"ח רבי ישראל ב"ק ובית דפוסו בצפת
הרה"ח רבי ישראל ב"ק (תקנ"ז-תרל"ה) מחסידי הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין ואיש אמונו בארץ ישראל.
נולד בעיר ברדיטשוב וכבר בצעירותו הקים בה את בית דפוסו.
בשנת תקצ"א עלה לארץ ישראל ועל אף התנאים הקשים הקים בה את בית הדפוס, בו נדפס ספר התהילים דנן בשנת תקצ"ג ועוד חמשה ספרים בלבד.
בשמונה בסיון תקצ"ד, התנפלו הפלאחים על הרובע היהודי בצפת והחריבו את בית הדפוס ובכלל זה שרפו את הספרים שהיו בו. לאחר מכן הצליח ר' ישראל לשקם מעט את בית הדפוס, אז ניתכה צרה שניה על העיר, רעידת האדמה בשנת תקצ"ז שהחריבה כמעט את כל הישוב היהודי בצפת.
לאחמ"כ עלה לירושלים וייסד בה בשנת תר"א את בית הדפוס הראשון בעיר הקדש ירושלים.
בראש התהילים נדפסה הקדמת רבי ישראל ב"ק בה מודה לה' שזכה לעלות לארץ ישראל 'לחסות בצל כנפי השכינה'.
ובהמשך כותב שכל הקונים את התהילים הם מחזיקים בפועלי הדפוס שכולם נפשות אביונים ועניי ארץ ישראל.
ויוצא בהבטחה סגולית:
"וכל הקונים אשר יקנו ויזולו זהבם וכספם על הספרים אשר יהיו נדפסים פה בארץ הקודש ובפרט ספרי תהלים עם הזוהר,
אשר יחזיקו בחיקו ובתרמילו, השי"ת יצילם מכל צער ונזק ובהלה ובזכות אשר יחזיקו ישוב ארץ ישראל, תעלה תפילתם למעלה למעלה, דרך הררי אל, ולעשות בקשתם כל אחד לפי צרכו ".
תוכן הספר: ספר תהילים מוגה ומדוייק על פי מנחת שי, מצודת ציון, ליקוט מהזהר הקדוש על ספר תהלים (הוא ספר 'תמים יחדיו' לרבי ישראל ב"ר משה, לובלין שנ"ב) 'יהי רצון' לפני ואחרי אמירת תהילים, תפלות לחולים וסדר פדיון נפש מספר ליקוטים יקרים [למברג תקנ"ב] שהוא מספרי החסידות הקדמונים.
צפת תקצ"ג [1833]. הוצאה ראשונה של הפירוש 'ביאורי זוהר' יחד עם התהלים. דפוס ישראל ב"ק. מספור דפים: [4], קנב דף פורמט קטן: 14.7 ס"מ מצב: טוב, שיקומי רסטורציה של חורים זעירים, כריכת עור חדשה נאה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, חסידות 596
המקור הקדום לסגולת אמירת כל ספר תהילים ברצף
ידוע בשם הבעש"ט וגדולי צדיקי החסידות שיש סגולה ומעלה גדולה לומר את כל התהילים ברצף ללא הפסקה, כמדומה שהמקור הראשון לכך בדפוס! הוא בהקדמת רבי גרשון.
וכך הוא כותב:
"וכאשר שמענו כן ראינו, מגדולי הצדיקים מזהירים בעת צערם, הן יחיד הן רבים, ספר תהלים כולה בלי הפסק לגמור וסגולתה עריצים ומקטריגים לעקר ולזמר".