To attend this auction live or leave absentee bids
פריט : 50
חשיפה ראשונההסכם שלום היסטורי בישוב היהודי בארץ ישראל עם חתימת הקדוש רבי עמרם חסידא וחכמי ירושלים, צפת, טבריה תקפ"ט
חשיפה ראשונה
הסכם שלום היסטורי בישוב היהודי בארץ ישראל
עם חתימת הקדוש רבי עמרם חסידא
וחכמי ירושלים, צפת, טבריה
תקפ"ט
הסכם השלום המקורי בין כוללי הפרושים והחסידים בארץ ישראל בענין חלוקת הכספים, בין יושבי ארבעת ערי ארץ הקודש: ירושלים, צפת, טבריה וחברון.
על המסמך חתומים תשעה מראשי ומנהיגי הכוללים ובראשם חתימת ידו הנדירה של הצדיק הקדוש רבי עמרם חסידא וחתימת רבי ישראל משקלוב.
מסמך מקורי זה הוא תגלית מרגשת – עד עתה היה ידוע על הסכם 'פשרת תקפ"ט', על פי העתקה מאוחרת יותר (הנמצאת בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי) ועל פי אוסף ידיעות מאגרות רבי צבי הירש לעהרן (אגרות פקידים ואמרכלים) וידיעות נוספות.
אולם מעולם לא נחשפה והתפרסמה התעודה במילואה – כאן לפנינו כתב הפשרה המקורי עליו חתמו בשעת ההסכם, כל גדולי ומנהיגי הישוב היהודי בארץ ישראל.
הרקע להסכם
בשנות תקס"ח – תקס"ט עלו ארצה בשלש שיירות תלמידי הגר"א, לאחר ששלושים שנה קודם לכן עלו ראשי עדת החסידות והנלווים עמם. כיוון שכל קיומו של הישוב עמד על תרומות יהודי חוץ לארץ, הדבר גרם לכמה סכסוכים וחילוקי דעות בין כולל החסידים לכולל הפרושים.
עד שבחדש אדר שנת תקפ"ט, התאספו בירושלים כל ראשי העדות וחתמו על כתב הסכם פשרה היסטורי, בו תיקנו תקנות וקבעו את סדר ואופני החלוקה לכל עדה ועדה, שהתנהל תחת חסות ארגון פקידים ואמרכלים באמשטרדם.
ההסכם כולל תשעה סעיפים מפורטים עם חתימות מקוריות, בתחילתו דברים נרגשים על מעלת השלום והאחווה.
החתומים על ההסכם:
צפת
רבי עמרם חסידא
אחד המיוחד מבין החותמים על המסמך הוא הצדיק המפורסם רבי עמרם חסידא הבא על החתום בשורה הראשונה
"עמרם הק' בן מהרמ"נ זצלה"ה" – הוא הקדוש רבי עמרם בן רבי משה נחום ראזענבוים אב"ד וואזשאני [זקנו של הערוגת הבשם] , אשר החתם סופר ובעל ישמח משה טבעו את שמו 'רבי עמרם חסידא' – נודע כקדוש צדיק ופרוש, שימש כרבה של אירשא ומאדא. בשנת תקפ"ו עלה לארץ ישראל ועמד בראש עדת החסידים, עד פטירתו בדמי ימיו בשנת תק"צ.
"עמרם הק' בן מהרמ"נ זצלה"ה" – הוא הקדוש רבי עמרם בן רבי משה נחום ראזענבוים אב"ד וואזשאני [זקנו של הערוגת הבשם] , אשר החתם סופר ובעל ישמח משה טבעו את שמו 'רבי עמרם חסידא' – נודע כקדוש צדיק ופרוש, שימש כרבה של אירשא ומאדא. בשנת תקפ"ו עלה לארץ ישראל ועמד בראש עדת החסידים, עד פטירתו בדמי ימיו בשנת תק"צ.
היה ידיד אמת לבעל ה'חתם סופר' ובדרכו לארץ ישראל עבר דרך פרשבורג לבקר את החתם סופר, הערצת החתם סופר אליו לא ידעה גבול, הוא תיארו בתארים מופלגים, ובפטירתו הספידו תמרורים (ראה להלן) נכדו הנקרא על שמו הוא הגאון רבי עמרם בלום בעל 'בית שערים'.
רבי ישראל משקלוב – מגדולי תלמידי הגר"א, בעל ספר פאת השולחן ותקלין חדתין, ראש וראשון לעדת הפרושים בצפת וירושלים, עלה ארצה בשנת תק"ע ובה נפטר בשנת תקצ"ט.
רבי גרשון מרגליות מסקאליט (נפטר: צפת תקצ"ח) חתן הרה"ק רבי ישכר בער מזלוטשוב בעל מבשר צדק ובעקבות חותנו עלה לארץ ישראל ועמד בראש הישוב היהודי בצפת. היה ממקורבי הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב שאף התאכסן בביתו כפי שמספר בהקדמתו לתהילים עם ביאורי הזהר (צפת תקצ"ג).
רבי חיים הכהן אב"ד פינסק – מראשי כולל הפרושים, ומאז שעלה לארץ ישראל בשלהי שנת תקפ"ו, חתום ראשון על אגרות והסכמות שונות. נפטר בצפת בשנת תקצ"ג, (על מעמד פלאי שהיה בעת פטירתו, במעמד הגר"י משקלוב ראה תולדות חכמי ירושלים ח"ג עמ' 170). עוד בהיותו בחו"ל היה נודע כאחד מגדולי הדור ובא בהסכמה על חיי אדם מהדורה ראשונה (וילנא תקס"ט) ואליו הצטרפו חכמי וילנא.
רבי יצחק אייזיק בהרה"ג מוהר"ם מאטיק מאהלוב – הוא הגביר רבי יצחק זווניצר מראשי עדת החסידים בצפת. נזכר כאחד מממוני כולל צפת יחד עם רבי גרשון מרגליות במכתב רצה"ל לבעל ישמח משה. ישב במאסר יחד עם רבי ישראל משקלוב (ראה: גאולה בדרך הטבע עמ' 229 הע' 9 ובספר בשליחות ירושלים עמ' 33).
ירושלים
רבי אברהם שלמה זלמן במוהר"י – הוא רבי אברהם שלמה זלמן צורף (תקמ"ו-תרי"א) מהמתיישבים האשכנזים הראשונים בירושלים וממנהיגיה הבולטים של קהילת הפרושים, נודע בתואר 'בונה החורבה'.
רבי נתן נטע בהרב החסיד רבי מנחם מנדל – משקלוב , עלה לירושלים יחד עם אביו רבי מנחם מנדל משקלוב מגדולי תלמידי הגר"א. היה מראשי הישוב היהודי ואף יצא כשד"ר. נפטר בשנת תר"ז.
רבי טוביה בהר"ר שלמה – בנו של רבי שלמה מטולטשין תלמיד הגר"א בעל ספר אבן שלמה. היה 'צדיק גדול בתורה ובחכמה' (תוח"י ח"ג עמ' 182) חמיו של רבי מרדכי צורף (בן ראש"ז הנ"ל) אביו של ר' יואל משה סלומון.
טבריה
רבי יקותיאל זלמן יהודה ליב מעה"ק טבריה – אבי משפחת ברז"ל [בני רבי זלמן ליב] מראשי עדת החסידים בטבריה, מתלמידי הרה"ק רבי אברהם מקאליסק ורבי זאב וואלף מטשארני אוסטרהא.
ה' אדר ראשון תקפ"ט. [1] דף בגודל: 33*23 ס"מ. סימני חורים ממנקב חורים משרדי בחלק העליון והתחתון של הדף, כתמי מים וסימני קיפול.
_____________________
_____________________
הספד החתם סופר על רבי עמרם חסידא
התת"ס בדרשתו לז' אב תק"צ הקדיש חלק נכבד ל'הספידא על הגאון מהו' עמרם חסידא שהי' מאז אב"ד דק"ק מאדע ונסע לאה"ק ונתבקש בישיבה שלמעלה בצפת תוב"ב'
ובתוך דבריו אמר דברים מופלאים על דמותו הקדושה:
מרא דארעא דישראל אשר בצדקתו מילט אי נקי ונשא נפשו בכפו ונסע עם כל בני ביתו אל ארץ הקדושה, וכל מגמתו היה לשוב לשבת בירושלים עיר הקודש ונתעכב ע"י סבות בצפת תוב"ב ואגרת שכתב לי זה אשתקד כתב ופני מועדת לירושלים ואמנם תפלתו עשתה מחצה ואחר שלמד ולימד וריבץ תורה בצפת ד' שנים, נתבקש בישיבה של מעלה וכתבו עליו רבני א"י שממש המית עצמו מתוך צער גלות השכינה, הוי ליום מהומה ומבוכה ההוא… נמצא הגאון וצדיק מהו' עמרם זצ"ל שעלה לא"י מלבד שהי' גברא רבא וגאון וצדיק מפורסם בהיותו בחוץ לארץ גם כי עלה לא"י ונעשה כתרי מיניהו… ונתבקש בישיבה של מעלה בן מ' שנה, איך אנחם ?'
ובתשובה אליו כתב (שו"ת חת"ס יו"ד רל"ג):
שלום וברכה מאלקי המערכה ליושבי ארץ נכוחה וביחוד ידיד נפשי וחמדת לבי ורב חביבי הרב הגאון חסידא ופרישא המופלג בתורה, תבנית חותם זאת בריתי אותם, וחד מינן דאזיל להתם אמרי רבנן בכפילא וישבעו במראיתם, קורא על אדמת הקדש, שמותם שם המיוחד כק"ש מו"ה עמרם ני' נשיא אלקים בתוך הנשיאים לאומתם ה' עליהם יחי'.
פטירתו
האדמו"ר בעל מנחת אלעזר ממונקאטש כותב:
"ושמענו מגדולי תלמידי חכמים, כי הגאון מו"ה עמרם חסידא זצ"ל זי"ע שהיה אבד"ק מאד (ונזכר בשו"ת חתם סופר יו"ד רל"ג-רל"ד) המפורסם בגודל צדקתו וחסידתו והיה אחר כך בארץ הקודש ושם איזה שעה לפני פטירתו העידו רבים וכן שלמים שהיו אז שמה בירך בשם ומלכות שהטעימנו טעם עולם הבא (דברי תורה מהדורא קמא אות עד).
ובעל 'ערוגת הבושם' סיפר שנוסח הברכה היה:
'המאיר לעבדיו מאור הגנוז מששת ימי בראשית' (הגדת ערבי פסחים לנכדו בעל בית שערים, בודפשט תרפ"ז עמ' קי"ח)
'המאיר לעבדיו מאור הגנוז מששת ימי בראשית' (הגדת ערבי פסחים לנכדו בעל בית שערים, בודפשט תרפ"ז עמ' קי"ח)
קבורתו
נטמן בבית החיים הישן בצפת ליד קבר האלשיך. בימינו שופץ הקבר על ידי האדמו"ר רבי מנשה קליין מאונגוואר בעל משנה הלכות שהיה נשוי לנינתו של בעל בית שערים, נכדו של רבי עמרם.
