חזרה לקטלוג
Images
Place bid
Description

פריט : 23

פולמוס הרבנות בפראג לאחר פטירת ה'נודע ביהודה'.
קונטרסו המפורסם של הגאון רבי שמואל סג"ל לנדא.
פראג תקנ"ג

Description
Images

פולמוס הרבנות בפראג לאחר פטירת ה'נודע ביהודה'.

קונטרסו המפורסם של הגאון רבי שמואל סג"ל לנדא.
פראג תקנ"ג

תשובתו המפורסמת – של הגאון רבי שמואל סג"ל לנדא אב"ד פראג, בענין פולמוס הרבנות בקהילת פראג לאחר פטירת אביו הגדול הגאון בעל 'נודע ביהודה'.
 בתוספת 2 עמודים לא ידועים בעצם כתב ידו וחתימתו.

את קונטרסו חותם רבי שמואל בעצם כתב ידו:
"בוטח בזכות אבות ומצפה לתשועת ה' בהרף עין הק' שמואל סג"ל לנדא בן הגאון מהר"ר יחזקאל זצ"ל הכ"מ אב"ד דק"ק פראג יע"א".

גוף הקונטרס הוא בכתיבת מעתיק, אולם שני העמודים האחרונים והחתימה הם בעצם כתיבת מהר"ש סג"ל לנדא, בעמ' אלה מזכיר רבי שמואל כמה וכמה פעמים את אביו הגדול בעל נודע ביהודה (ראה להלן)

נשלח אל הגאון רבי אלעזר פלעקלש ראב"ד פראג בעל תשובה מאהבה.

הרקע לפולמוס
לאחר פטירת בעל 'נודע ביהודה' בחדש אייר תקנ"ג (אפריל 1793) התמנה בנו הגאון רבי שמואל סג"ל לנדא לשבת על כסא אביו ברבנות פראג המעטירה, אולם המינוי לא התנהל על מי מנוחות וקמו לו מתנגדים מקרב בני הקהילה שחרחרו ריב ומדון ואף גייסו לצידם את שני דייני הקהילה רבי מיכאל בכרך ורבי יעקב גינצבורג, דיינים אלו שהיו נתמכים כלכלית על פי צוואת הגביר הפרנס ר' שמעון קוא, אף הקימו בית דין חלופי ובכך עקפו את סמכויותיו של רבי שמואל.

בקונטרס הנוכחי מוכיח רבי שמואל בתוקף, שהקמת בית הדין נעשה שלא כדין ונוגד את המובן מן הצוואה שלומדי בית המדרש של הפרנס הנ"ל, לא ישאו שום משרה רשמית בקהלה ולכן פוסל מכאן ולהבא את כל הגיטין והחליצות שייעשו בבית הדין וכן קובע שכל זמן שהם עומדים במרדם, הם נהנים מהעזבון שלא כדין.

הפולמוס התעורר מיד לאחר פטירת בעל נודע ביהודה והחלו להפיץ שמועות מה היה דעת הנודע ביהודה בענין הצוואה, בתשובתו – ובעיקר בשני העמ' האחרונים (הלא ידועים) מכחיש רבי שמואל בתוקף, כל מיני אמירות שיוחסו לאביו בנוגע לצוואת ר' שמעון קוא שהיא הייתה במרכז הפולמוס, ואף מעיד ששמע מפיו שהצוואה הייתה למורת רוחו (מהטעם אותו הוא מספר בקונטרס) ואף לא נהנה מעולם מהכספים שיועדו לו בצוואה זו.

וכך כותב:
"ומי שמעיד ואומר ששאלו את אבי הג' זצ"ל הכ"מ והתיר להם, שקר הוא מעיד ובוודאי הקב"ה יתפרע מן אותן האנשים אשר תולין בוקי סריקי בקדוש ישראל א"א מאור הגולה הכ"מ".

ועוד כותב:
'קול ענות חלושה אנוכי שומע, כאילו אאמ"ו הגאון זצ"ל הכ"מ היה נשאל בדבר זה והתיר להם, הנה מלבד מה שתולין באילן גדול, אינו מועיל להם כלל שזה הוא שקר, שעל דבר זה לא נשאל מעולם אאמ"ו הגז"ל הכ"מ' ואם היה נשאל היה מפרסם על כך פסק דין בצירוף בית הדין ומניחו למשמרת במקום המשתמר, כי זה דבר הנוהג לדורות.

לאחר זמן התיישבו ההדורים בין הדיינים הנ"ל ורבי שמואל, נהגו כבוד זה בזה, והוא ניהל את עדת פראג לגאון ולתפארת וכולם ראו בו ממשיכו הטבעי של אביו הגדול.
הקונטרס נדפס לראשונה בכתב עת 'המאסף' כרך ז' (מחברת ראשונה לשנת תקנ"ד) עמ' לז-נז. ובשנית בקונטרס האורב הנ"ל. – אך בקונטרס שלפנינו נוספו שני עמודים אחרונים, לאחר חתימת המכתב ובהם מוסיף כאמור, דברים מענינים בהקשר לדעת אביו הנודע ביהודה על הצוואה. כנגד קונטרס זה יצא בשצף קצף ר' ברוך ייטלש בעל ספר טעם המלך בספרו 'האורב' הנדפס בעלום שמו.
בעוד שדבריו של ייטלש (שיש אומרים שנשא עיניו לכס הרבנות בפראג) בקונטרסו האורב [וינה תקנ"ה] , נכתבו בגאווה ובוז, דבריו של רבי שמואל כאן נכתבו בדרך מכובדת ומפוייסת כראוי לאחד מגדולי הדור ומיייחס את התנהלותם בהיותם אנשים תמימים אשר 'למיעוט הכרתם בבני אדם שמעו לעצת צבוע חונף'.

הקונטרס ממוען כאגרת כללית 'לכבוד האלופים המופלגים… חכמי ומופלגי תורה עיר ואם בישראל ק"ק פראג' אך למעשה נשלח כנרשם בעמ' האחרון 'לידידי וחביבי הרב הגדול מ"ה אלעזר פלעקלש'.

את הקונטרס ערך בעת היותו באחד הכפרים מחוץ לפראג בפקודת הרופאים 'לשאוב אויר זך ונקי למצוא תרופה למכתי' ואז כשלא היה במקום מושבו, הגיעו אליו השמועות שפרץ נגדו 'מרד' בעיר.

[7] דף בגודל: 18*21 ס"מ. מצב טוב.

על קונטרס האורב ומחברו והפולמוס ראה: 'מופת הדור' לר"י קאמלאהר (פיעטרקוב תרצ"ו) עמ' צ"ו ובכל החומר הביבליוגרפי שצויין בקונטרס התשובות החדש מס' 986.
——————–
הגאון רבי שמואל סג"ל לנדא (תק"י בערך-תקצ"ח) בנו תלמידו המובהק ויד ימינו של הגאון רבי יחזקאל לנדא בעל נודע ביהודה, היה צמוד לאביו כל ימיו, סייע בידו בהנהגת הישיבה בפראג, ובסוף ימיו מינהו לדיין לצידו בפראג, הוא אף ערך לדפוס את ספר נודע ביהודה מהדורא תנינא ונודע בהגהותיו ותשובותיו שנדפסו שם תשובותיו נדפסו בשו"ת שיבת ציון (פראג תקפ"ז).
מעניין שבעל 'חתם סופר' מספר באחת מתשובותיו שמעולם לא הורה הוראה וחזר בו אלא פעמיים, פעם אחת בעקבות דברי הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות (וחזר בו מחזרתו) ופעם שניה בעקבו דברי הגאון רבי שמואל סג"ל לנדא (ראה קובץ תשובות חתם סופר (תשל"ג) סי' סה.
————–
רבי שמעון הלוי קוא כותב הצוואה שהיתה במרכז פולמוס זה, (נפטר: תקל"ד) היה מחשובי הפרנסים בפראג ומעשירי העיר ובין היתר נמנה על חותמי כתב הרבנות של רבי יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה הקים בית מדרש מפואר בפראג והפריש מהונו קרן קיימת לפרנסת הלומדים בו


————————————–

יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>

פריט קודם
חזרה לקטלוג
פריט הבא

פריט : 23

פולמוס הרבנות בפראג לאחר פטירת ה'נודע ביהודה'.
קונטרסו המפורסם של הגאון רבי שמואל סג"ל לנדא.
פראג תקנ"ג

מחיר פתיחה: $7,000
|
Est. Price: $10,000 - $20,000

פולמוס הרבנות בפראג לאחר פטירת ה'נודע ביהודה'.

קונטרסו המפורסם של הגאון רבי שמואל סג"ל לנדא.
פראג תקנ"ג

תשובתו המפורסמת – של הגאון רבי שמואל סג"ל לנדא אב"ד פראג, בענין פולמוס הרבנות בקהילת פראג לאחר פטירת אביו הגדול הגאון בעל 'נודע ביהודה'.
 בתוספת 2 עמודים לא ידועים בעצם כתב ידו וחתימתו.

את קונטרסו חותם רבי שמואל בעצם כתב ידו:
"בוטח בזכות אבות ומצפה לתשועת ה' בהרף עין הק' שמואל סג"ל לנדא בן הגאון מהר"ר יחזקאל זצ"ל הכ"מ אב"ד דק"ק פראג יע"א".

גוף הקונטרס הוא בכתיבת מעתיק, אולם שני העמודים האחרונים והחתימה הם בעצם כתיבת מהר"ש סג"ל לנדא, בעמ' אלה מזכיר רבי שמואל כמה וכמה פעמים את אביו הגדול בעל נודע ביהודה (ראה להלן)

נשלח אל הגאון רבי אלעזר פלעקלש ראב"ד פראג בעל תשובה מאהבה.

הרקע לפולמוס
לאחר פטירת בעל 'נודע ביהודה' בחדש אייר תקנ"ג (אפריל 1793) התמנה בנו הגאון רבי שמואל סג"ל לנדא לשבת על כסא אביו ברבנות פראג המעטירה, אולם המינוי לא התנהל על מי מנוחות וקמו לו מתנגדים מקרב בני הקהילה שחרחרו ריב ומדון ואף גייסו לצידם את שני דייני הקהילה רבי מיכאל בכרך ורבי יעקב גינצבורג, דיינים אלו שהיו נתמכים כלכלית על פי צוואת הגביר הפרנס ר' שמעון קוא, אף הקימו בית דין חלופי ובכך עקפו את סמכויותיו של רבי שמואל.

בקונטרס הנוכחי מוכיח רבי שמואל בתוקף, שהקמת בית הדין נעשה שלא כדין ונוגד את המובן מן הצוואה שלומדי בית המדרש של הפרנס הנ"ל, לא ישאו שום משרה רשמית בקהלה ולכן פוסל מכאן ולהבא את כל הגיטין והחליצות שייעשו בבית הדין וכן קובע שכל זמן שהם עומדים במרדם, הם נהנים מהעזבון שלא כדין.

הפולמוס התעורר מיד לאחר פטירת בעל נודע ביהודה והחלו להפיץ שמועות מה היה דעת הנודע ביהודה בענין הצוואה, בתשובתו – ובעיקר בשני העמ' האחרונים (הלא ידועים) מכחיש רבי שמואל בתוקף, כל מיני אמירות שיוחסו לאביו בנוגע לצוואת ר' שמעון קוא שהיא הייתה במרכז הפולמוס, ואף מעיד ששמע מפיו שהצוואה הייתה למורת רוחו (מהטעם אותו הוא מספר בקונטרס) ואף לא נהנה מעולם מהכספים שיועדו לו בצוואה זו.

וכך כותב:
"ומי שמעיד ואומר ששאלו את אבי הג' זצ"ל הכ"מ והתיר להם, שקר הוא מעיד ובוודאי הקב"ה יתפרע מן אותן האנשים אשר תולין בוקי סריקי בקדוש ישראל א"א מאור הגולה הכ"מ".

ועוד כותב:
'קול ענות חלושה אנוכי שומע, כאילו אאמ"ו הגאון זצ"ל הכ"מ היה נשאל בדבר זה והתיר להם, הנה מלבד מה שתולין באילן גדול, אינו מועיל להם כלל שזה הוא שקר, שעל דבר זה לא נשאל מעולם אאמ"ו הגז"ל הכ"מ' ואם היה נשאל היה מפרסם על כך פסק דין בצירוף בית הדין ומניחו למשמרת במקום המשתמר, כי זה דבר הנוהג לדורות.

לאחר זמן התיישבו ההדורים בין הדיינים הנ"ל ורבי שמואל, נהגו כבוד זה בזה, והוא ניהל את עדת פראג לגאון ולתפארת וכולם ראו בו ממשיכו הטבעי של אביו הגדול.
הקונטרס נדפס לראשונה בכתב עת 'המאסף' כרך ז' (מחברת ראשונה לשנת תקנ"ד) עמ' לז-נז. ובשנית בקונטרס האורב הנ"ל. – אך בקונטרס שלפנינו נוספו שני עמודים אחרונים, לאחר חתימת המכתב ובהם מוסיף כאמור, דברים מענינים בהקשר לדעת אביו הנודע ביהודה על הצוואה. כנגד קונטרס זה יצא בשצף קצף ר' ברוך ייטלש בעל ספר טעם המלך בספרו 'האורב' הנדפס בעלום שמו.
בעוד שדבריו של ייטלש (שיש אומרים שנשא עיניו לכס הרבנות בפראג) בקונטרסו האורב [וינה תקנ"ה] , נכתבו בגאווה ובוז, דבריו של רבי שמואל כאן נכתבו בדרך מכובדת ומפוייסת כראוי לאחד מגדולי הדור ומיייחס את התנהלותם בהיותם אנשים תמימים אשר 'למיעוט הכרתם בבני אדם שמעו לעצת צבוע חונף'.

הקונטרס ממוען כאגרת כללית 'לכבוד האלופים המופלגים… חכמי ומופלגי תורה עיר ואם בישראל ק"ק פראג' אך למעשה נשלח כנרשם בעמ' האחרון 'לידידי וחביבי הרב הגדול מ"ה אלעזר פלעקלש'.

את הקונטרס ערך בעת היותו באחד הכפרים מחוץ לפראג בפקודת הרופאים 'לשאוב אויר זך ונקי למצוא תרופה למכתי' ואז כשלא היה במקום מושבו, הגיעו אליו השמועות שפרץ נגדו 'מרד' בעיר.

[7] דף בגודל: 18*21 ס"מ. מצב טוב.

על קונטרס האורב ומחברו והפולמוס ראה: 'מופת הדור' לר"י קאמלאהר (פיעטרקוב תרצ"ו) עמ' צ"ו ובכל החומר הביבליוגרפי שצויין בקונטרס התשובות החדש מס' 986.
——————–
הגאון רבי שמואל סג"ל לנדא (תק"י בערך-תקצ"ח) בנו תלמידו המובהק ויד ימינו של הגאון רבי יחזקאל לנדא בעל נודע ביהודה, היה צמוד לאביו כל ימיו, סייע בידו בהנהגת הישיבה בפראג, ובסוף ימיו מינהו לדיין לצידו בפראג, הוא אף ערך לדפוס את ספר נודע ביהודה מהדורא תנינא ונודע בהגהותיו ותשובותיו שנדפסו שם תשובותיו נדפסו בשו"ת שיבת ציון (פראג תקפ"ז).
מעניין שבעל 'חתם סופר' מספר באחת מתשובותיו שמעולם לא הורה הוראה וחזר בו אלא פעמיים, פעם אחת בעקבות דברי הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות (וחזר בו מחזרתו) ופעם שניה בעקבו דברי הגאון רבי שמואל סג"ל לנדא (ראה קובץ תשובות חתם סופר (תשל"ג) סי' סה.
————–
רבי שמעון הלוי קוא כותב הצוואה שהיתה במרכז פולמוס זה, (נפטר: תקל"ד) היה מחשובי הפרנסים בפראג ומעשירי העיר ובין היתר נמנה על חותמי כתב הרבנות של רבי יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה הקים בית מדרש מפואר בפראג והפריש מהונו קרן קיימת לפרנסת הלומדים בו


————————————–

יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>

פריט קודם
חזרה לקטלוג
פריט הבא

פולמוס הרבנות בפראג לאחר פטירת ה'נודע ביהודה'.

קונטרסו המפורסם של הגאון רבי שמואל סג"ל לנדא.
פראג תקנ"ג

תשובתו המפורסמת – של הגאון רבי שמואל סג"ל לנדא אב"ד פראג, בענין פולמוס הרבנות בקהילת פראג לאחר פטירת אביו הגדול הגאון בעל 'נודע ביהודה'.
 בתוספת 2 עמודים לא ידועים בעצם כתב ידו וחתימתו.

את קונטרסו חותם רבי שמואל בעצם כתב ידו:
"בוטח בזכות אבות ומצפה לתשועת ה' בהרף עין הק' שמואל סג"ל לנדא בן הגאון מהר"ר יחזקאל זצ"ל הכ"מ אב"ד דק"ק פראג יע"א".

גוף הקונטרס הוא בכתיבת מעתיק, אולם שני העמודים האחרונים והחתימה הם בעצם כתיבת מהר"ש סג"ל לנדא, בעמ' אלה מזכיר רבי שמואל כמה וכמה פעמים את אביו הגדול בעל נודע ביהודה (ראה להלן)

נשלח אל הגאון רבי אלעזר פלעקלש ראב"ד פראג בעל תשובה מאהבה.

הרקע לפולמוס
לאחר פטירת בעל 'נודע ביהודה' בחדש אייר תקנ"ג (אפריל 1793) התמנה בנו הגאון רבי שמואל סג"ל לנדא לשבת על כסא אביו ברבנות פראג המעטירה, אולם המינוי לא התנהל על מי מנוחות וקמו לו מתנגדים מקרב בני הקהילה שחרחרו ריב ומדון ואף גייסו לצידם את שני דייני הקהילה רבי מיכאל בכרך ורבי יעקב גינצבורג, דיינים אלו שהיו נתמכים כלכלית על פי צוואת הגביר הפרנס ר' שמעון קוא, אף הקימו בית דין חלופי ובכך עקפו את סמכויותיו של רבי שמואל.

בקונטרס הנוכחי מוכיח רבי שמואל בתוקף, שהקמת בית הדין נעשה שלא כדין ונוגד את המובן מן הצוואה שלומדי בית המדרש של הפרנס הנ"ל, לא ישאו שום משרה רשמית בקהלה ולכן פוסל מכאן ולהבא את כל הגיטין והחליצות שייעשו בבית הדין וכן קובע שכל זמן שהם עומדים במרדם, הם נהנים מהעזבון שלא כדין.

הפולמוס התעורר מיד לאחר פטירת בעל נודע ביהודה והחלו להפיץ שמועות מה היה דעת הנודע ביהודה בענין הצוואה, בתשובתו – ובעיקר בשני העמ' האחרונים (הלא ידועים) מכחיש רבי שמואל בתוקף, כל מיני אמירות שיוחסו לאביו בנוגע לצוואת ר' שמעון קוא שהיא הייתה במרכז הפולמוס, ואף מעיד ששמע מפיו שהצוואה הייתה למורת רוחו (מהטעם אותו הוא מספר בקונטרס) ואף לא נהנה מעולם מהכספים שיועדו לו בצוואה זו.

וכך כותב:
"ומי שמעיד ואומר ששאלו את אבי הג' זצ"ל הכ"מ והתיר להם, שקר הוא מעיד ובוודאי הקב"ה יתפרע מן אותן האנשים אשר תולין בוקי סריקי בקדוש ישראל א"א מאור הגולה הכ"מ".

ועוד כותב:
'קול ענות חלושה אנוכי שומע, כאילו אאמ"ו הגאון זצ"ל הכ"מ היה נשאל בדבר זה והתיר להם, הנה מלבד מה שתולין באילן גדול, אינו מועיל להם כלל שזה הוא שקר, שעל דבר זה לא נשאל מעולם אאמ"ו הגז"ל הכ"מ' ואם היה נשאל היה מפרסם על כך פסק דין בצירוף בית הדין ומניחו למשמרת במקום המשתמר, כי זה דבר הנוהג לדורות.

לאחר זמן התיישבו ההדורים בין הדיינים הנ"ל ורבי שמואל, נהגו כבוד זה בזה, והוא ניהל את עדת פראג לגאון ולתפארת וכולם ראו בו ממשיכו הטבעי של אביו הגדול.
הקונטרס נדפס לראשונה בכתב עת 'המאסף' כרך ז' (מחברת ראשונה לשנת תקנ"ד) עמ' לז-נז. ובשנית בקונטרס האורב הנ"ל. – אך בקונטרס שלפנינו נוספו שני עמודים אחרונים, לאחר חתימת המכתב ובהם מוסיף כאמור, דברים מענינים בהקשר לדעת אביו הנודע ביהודה על הצוואה. כנגד קונטרס זה יצא בשצף קצף ר' ברוך ייטלש בעל ספר טעם המלך בספרו 'האורב' הנדפס בעלום שמו.
בעוד שדבריו של ייטלש (שיש אומרים שנשא עיניו לכס הרבנות בפראג) בקונטרסו האורב [וינה תקנ"ה] , נכתבו בגאווה ובוז, דבריו של רבי שמואל כאן נכתבו בדרך מכובדת ומפוייסת כראוי לאחד מגדולי הדור ומיייחס את התנהלותם בהיותם אנשים תמימים אשר 'למיעוט הכרתם בבני אדם שמעו לעצת צבוע חונף'.

הקונטרס ממוען כאגרת כללית 'לכבוד האלופים המופלגים… חכמי ומופלגי תורה עיר ואם בישראל ק"ק פראג' אך למעשה נשלח כנרשם בעמ' האחרון 'לידידי וחביבי הרב הגדול מ"ה אלעזר פלעקלש'.

את הקונטרס ערך בעת היותו באחד הכפרים מחוץ לפראג בפקודת הרופאים 'לשאוב אויר זך ונקי למצוא תרופה למכתי' ואז כשלא היה במקום מושבו, הגיעו אליו השמועות שפרץ נגדו 'מרד' בעיר.

[7] דף בגודל: 18*21 ס"מ. מצב טוב.

על קונטרס האורב ומחברו והפולמוס ראה: 'מופת הדור' לר"י קאמלאהר (פיעטרקוב תרצ"ו) עמ' צ"ו ובכל החומר הביבליוגרפי שצויין בקונטרס התשובות החדש מס' 986.
——————–
הגאון רבי שמואל סג"ל לנדא (תק"י בערך-תקצ"ח) בנו תלמידו המובהק ויד ימינו של הגאון רבי יחזקאל לנדא בעל נודע ביהודה, היה צמוד לאביו כל ימיו, סייע בידו בהנהגת הישיבה בפראג, ובסוף ימיו מינהו לדיין לצידו בפראג, הוא אף ערך לדפוס את ספר נודע ביהודה מהדורא תנינא ונודע בהגהותיו ותשובותיו שנדפסו שם תשובותיו נדפסו בשו"ת שיבת ציון (פראג תקפ"ז).
מעניין שבעל 'חתם סופר' מספר באחת מתשובותיו שמעולם לא הורה הוראה וחזר בו אלא פעמיים, פעם אחת בעקבות דברי הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות (וחזר בו מחזרתו) ופעם שניה בעקבו דברי הגאון רבי שמואל סג"ל לנדא (ראה קובץ תשובות חתם סופר (תשל"ג) סי' סה.
————–
רבי שמעון הלוי קוא כותב הצוואה שהיתה במרכז פולמוס זה, (נפטר: תקל"ד) היה מחשובי הפרנסים בפראג ומעשירי העיר ובין היתר נמנה על חותמי כתב הרבנות של רבי יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה הקים בית מדרש מפואר בפראג והפריש מהונו קרן קיימת לפרנסת הלומדים בו


————————————–

יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>