אישי ומרגש!
צוואתו המקורית של הגאון רבי שמואל סלנט
ירושלים תרס"ג
צוואת רבה הנודע של עיר הקודש ירושלים ואבי הישוב האשכנזי הגאון רבי שמואל סלנט.
על הצוואה חתם הגרש"ס בעצם כתב יד קדשו, בתקופה זו כבר כהה מאור עיניו – כפי שניכר על צורת החתימה.
את הצוואה כתב הגרש"ס, ביום הולדתו השמונים ושבע – ב' שבט תרס"ג והיא עוסקת בשלל נושאים והכל בפירוט רב: עזבונו, ספריו, כתובת אשתו ומזונותיה, בקשה שלא להספידו ונוסח מצבתו.
הצוואה נפתחת במילים:
'לאשר אין האדם יודע את עתו ובפרט אני אשר בחסדי השי"ת נמלאו לי היום הזה יום ב' שבט התרס"ג שבעה ושמונים שנה (ד' יחייני ויקיימני לעבודתו ית"ש) ראיתי לחובה לסדר צוואה, לגלות בזה דעתי ורצוני גמור והשלם'
ומסתיימת בנימה אישית ומרגשת של הכרת טובה
'ואברך את אחינו היקרים אשר עזרו על ידי באונם והונם להרים מצב עיר קדשנו, משך ימי עבודתי להפרחת הישוב בעיה"ק ולהחזיק מוסדי הצדקה והחסד לתפארת עמינו ועיר אלוקינו, ד' יצו אתם את הברכה, החיים והשלום, ונזכה כולנו יחד לשוש בציון משוש, בשוב ד' בשבות עמו ואור חדש על ציון יאיר במהרה בימינו אמן'.
הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט) רבה של ירושלים ומנהיג העדה האשכנזית ראש וראשון לכל פעולות החסד ומוסדות התורה בירושלים, עלה ארצה בשנת תר"א, ומאז במשך קרוב לשבעים שנה, שימש בתפקידים שונים בירושלים, עד פטירתו בשיבה טובה, בגיל 93 בכ"ט אב תרס"ט.
לאחר חתימת הגרש"ס אישרו וקיימו את הצוואה, שני עדים מגדולי העסקנים הירושלמים ותלמידי חכמים מפורסמים, שהיו קרובים לגרש"ס.
רבי יעקב יהודה חפץ – מזקני ירושלים, גדול בתורה וחכמה, מראשי הועד הכללי וראש החברא קדישא בירושלים.
ורבי יוסף זיוו – מראשי ועד העדה האשכנזית, תלמיד חכם חשוב ועסקן נמרץ ששימש בשלל תפקידים מרכזיים: מזכיר כולל ווילנא, מראשי ועד הכללי, גבאי חברת ביקור חולים ועוד.
לאחר כתיבת הצוואה ואריכות ימי הגרש"ס, נערכו בה כמה שינויים. למשל, הגרש"ס מינה את הגאון האדר"ת ואת רבי אליהו מרדכי אייזנשטיין כאפטרופוסים על צוואתו, אולם האדר"ת נפטר בשנת תרס"ה, עוד בחיי הגרש"ס ולכן שמו נמחק. בסעיף ח' כותב הגרש"ס 'ויזכרו לי את אשר עבדתי לטובת עיר קדשנו זה שתים וששים שנה' ולאחר ארבע שנים תוקן: זה שישה ושישים שנה.
כמשגיח וממונה על ספרייתו הוא מינה את 'אהובי ויקירי הר"ר יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי'. חתן בנו רבי בנימין בינוש סלנט.
הצוואה כתובה בכתב ידו של רבי אליהו מרדכי אייזנשטיין – מגדולי יקירי ירושלים ששימש כאיש אמונו הקרוב וסופרו של הגרש"ס.
ירושלים תרס"ג [1903]. דף מקופל. 14*22 ס"מ. ארבעה עמודים מלאים. מצב טוב.
______________
על נוסח מצבתו כתב הגרש"ס בסעיף ז':
"על המצבה לא יחרתו רק תואר הרב לבד בלי תוספת שום תואר כלל, כי שקר שנאתי ויוחק על המצבה הנוסח הזה: פ"נ הרב ר' שמואל (סלאנט) בן הרב ר' צבי זצ"ל".
בפרט זה הלך בדרכו של חמיו הגאון רבי יוסף זונדל סלנט שכך ציוה גם.
(אגב, אבן המצבה היא עמוד מחצר חורבת רבי יהודה החסיד, עליו היה נוהג הגרש"ס לשבת)
___________